הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 158 ו-159>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ז בטבת התשע"ד (30 בדצמבר 2013), שעה 13:10

<1. הליכי הגביה של חברת התוכן הדיגיטלי איקיוטק>
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): "שיטת מצליח" של חה"כ איתן כבל>
<3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): "שיטת מצליח של חה"כ פנינה תמנו-שטה>
<4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): "שיטת מצליח" של חה"כ אורי מקלב>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

יצחק וקנין

ישראל חסון

בועז טופורובסקי

אורלי לוי

פנינה תמנו-שטה

>
מאיר בן בסט - מנהל בכיר פיקוח צרכני, אגף פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת

עו"ד ברוריה מנדלסון - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד דוד ימין - ראש תחום אכיפה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

עו"ד הילה דוידוביץ - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ענת הר אבן - היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

שמרית רגב - רשות האכיפה והגבייה

רפ"ק רון הינדי - עוזר ראש ענף חקירות ת"א, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אלברט סבח - קצין חקירות הונאה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דרור קלייטמן - קצין מדור חקירות, אגף חקירות ומודיעין, משטרה, המשרד לביטחון פנים

בן אופק - מנכ"ל, חברת איקיוטק

עו"ד דפנה פישר - חברת איקיוטק

עו"ד אורי אביב - חברת איקיוטק

עו"ד ד"ר אליהו וינוגרד - שופט בדימוס, מייצג את חברת איקיוטק

עו"ד מרדכי כהן ניסן - חברת איקיוטק


עו"ד ליבנת כהן ניסן - חברת איקיוטק

עו"ד סופיה ליאל - חברת איקיוטק

דלית נגר - יועצת תקשורת, חברת איקיוטק

עופר רוזנבאום - יועץ תקשורת, חברת איקיוטק

גולדי רוט-סבן - אמא לילדה שחויבה בתשלומים, הגיעה לישיבה עם הבת שלה, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

קארן בוקסנבוים - אחת ממנהלות פורום המחאה ונפגעת של החברה (ביחד עם עו"ד אופיר לב), נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

אליאור ביטון - פעיל המאבק ונפגע איקיוטק (ביחד עם עו"ד אופיר לב), נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

עו"ד גונן בן יצחק - מייצג לקוחות, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

עו"ד אהוד מטרסו - מייצג לקוחות יחד עם עו"ד גונן בן יצחק, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

עו"ד אופיר לב - עו"ד פרטי, מסייע ל-4,000 לקוחות נפגעי איקיוטק

עו"ד דורון תמיר - מייצג לקוחות, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

יורם פינדר - (הגיע דרך עו"ד אופיר לב), נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

רעות שניידר - פעילה בקבוצת הפייסבוק (יחד עם עו"ד אופיר לב), נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

ענת פילצקי - אם לילדה שחויבה בתשלום, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

שיר פילצקי - ילדה שחויבה בתשלום על-ידי איקיוטק, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

אסף פילצקי - סטודנט, קיבל דרישת תשלום מאיקיוטק, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

דניאל בופטה - קיבלו דרישת תשלום חוב מאיקיוטק, נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

אסף בן חיים - נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

גל פלח - נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

ליאת הלבץ - נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

אייל זיידה - נציגי לקוחות נפגעי איקיוטק

עו"ד עמית זילברג - תובע ייצוגי

עו"ד עמנואל ויזר - לשכת עורכי הדין

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

עו"ד יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, חברת פרטנר

תמיר רוזן - רפרנט רגולציה, חברת פרטנר תקשורת

גלית נבון - פניות הציבור, חברת סלקום

דורי צ'ייקו - מנהל תחום ממשל – רגולציה, חברת סלקום

יהל עמית - לוביסט (פוליסי), חברות הטלפונים הסלולריים

עו"ד זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות

עו"ד יעל כהן שאואט - המחלקה המשפטית, המועצה לצרכנות

ירון לוינסון - מנכ"ל, רשות ההסתדרות לצרכנות

מירב כהן - מנכ"לית, אמון הציבור

יום טוב בן שושן - אבא של בן אופק, הבעלים של איקיוטק, הבעלים הקודמים של החברה

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם ארגון השחקנים

לי זינגר - מרכזת קשרי ממשל, שח"ם ארגון השחקנים

עו"ד אדם כהן שטורם - ראש המחלקה המשפטית, שח"ם ארגון השחקנים

דן קדרון - נכים למען נכים ותנו יד לחירש, עוזר של משה בר

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה ארגון הנכים בישראל המיוחד

נועה אורון - חדשות 2

אפרת אהרוני - עיתונאית

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

אירית שלהבת

<הליכי הגביה של חברת התוכן הדיגיטלי איקיוטק>

"שיטת מצליח" של חה"כ איתן כבל

"שיטת מצליח" של חה"כ פנינה תמנו-שטה

"שיטת מצליח" של חה"כ אורי מקלב

רבותי חברי הכנסת, נציגי הציבור, כל הציבור הגדול והמכובד שהתכנס היום בירושלים. אני רואה פה את השופט וינוגרד.


פנה אליי חבר הכנסת טופורובסקי בנושא הליכי הגבייה של חברת התוכן הדיגיטלי "איקיוטק". במקביל לאחר שקבענו את הישיבה פנו שלושה חברי כנסת, חבר הכנסת איתן כבל, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה וחבר הכנסת אורי מקלב באותו נושא, שנקרא "שיטת מצליח". לכן אני מאחד את היוזמה של חבר הכנסת טופורובסקי עם הבקשה של שלושת חברי הכנסת האחרים. אני פותח את הדיון בנושא שנקרא "שיטת מצליח".


חברת "איקיוטק" שלחה באמצעות עורכי-דין דרישות תשלום של אלפי שקלים לעשרות אלפי ישראלים, על שירותי תוכן באינטרנט שלטענת החברה הם צרכו. חלק מן הלקוחות לא יודעים על מה מדובר ולכאורה – מה שהובא אליי על-ידי חלק מן הטוענים – יש פה משום הונאה. אני מבין ששר התקשורת כבר פנה למשטרה בדרישה לבדוק את הנושא.

נתבקשתי, כפי שציינתי, לקיים דיון. השאלה היא מה תפקידה של הכנסת וכיצד היא יכולה לקדם את הטיפול בפרשה הזאת.

אני חושב שהעובדה שכל הגורמים שמטפלים בנושא נמצאים פה סביב השולחן יכולה לסייע לכנסת, באמצעותכם, לפרסם המלצה כיצד יש לנהוג עם דרישות התשלום האלה.

אני פותח את הדיון. אני מבקש שכל אחד יתבטא בקצרה כי, כפי שאמרתי, תתחשבו באחרים שהגיעו לכאן, כולל אנשים שרוצים להציג את המקרים שהם חוו, כולל נציגי חברת "איקיוטק".

הישיבה תסתיים לכל המאוחר בשעה 14:15.

חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

קודם כול, אדוני היושב-ראש, המון-המון תודה על הדיון ועל כך שהבאת את כל הגורמים הנוגעים בדבר סביב שולחן אחד. תיכף תשמעו, בגלל מה שאסביר, שזה כל-כך קריטי.

יש כאן מצב אבסורדי. זה אפילו לא על פניו ואפילו לא לכאורה. זה כבר הגיע לכמות כזאת שפשוט ההיגיון אומר שאין שום סיכוי שזה יכול להיות.

התחילו לטפטף אליי כמה פניות בנוגע לאנשים שקיבלו דרישות תשלום חוב על 5, 6 ואפילו 7 שנים אחורה, על שירות שהם כביכול רכשו באינטרנט. ערכתי איזו בדיקה, בדקנו את זה. פתאום התחיל ים, מבול של טענות של אנשים, שטענו שפתאום קיבלו מכתב עם איומים ממשרד עורכי-דין, שאם בתוך שבוע לא ישלמו אלפי שקלים החברה תלך להוצאה לפועל ויפגעו באותם אנשים. ערכתי איזו בדיקה, זה היה נראה לי לא הגיוני. עלו שם טענות שלא עמדו בעסקת המכר, לא היתה חתימה, לא היתה חתימה אלקטרונית וחתימה דיגיטלית.

פניתי למשרד המשפטים, למשרד לביטחון פנים, למשרד התקשורת, לכל הגורמים שיכולים להיות רלוונטיים, אך אף אחד לא נתן לי תשובה. לפני זמן מה קיבלתי תשובה ממשרד המשפטים ומרשות האכיפה, לפיה האִיוּם על כך שתופעל ההוצאה לפועל הוא אִיוּם שלא יכול להיות, כי תיקי הוצאה לפועל לא נפתחים על עסקה שלא נחתמה בכתב, ולא נפתחים על חתימה אלקטרונית, אלא אם כן יש צו בית-משפט. בגלל זה אִיוּם כזה עורך-דין שיש לו יושר מינימלי לא יכול לשלוח.

ביקשתי לשמוע את כל הצדדים. נפגשתי עם חברת "איקיוטק", הם באו למשרדי. אני לא יודע אם בן אופק נמצא כאן. הוא נמצא כאן?

לא נתנו לו להיכנס.

רק רגע, מנכ"ל החברה נמצא בכנסת ולא נתנו לו להיכנס?

כן. אני מבקשת שייתנו לו להיכנס.

בבקשה לתת למנכ"ל חברת "איקיוטק" להיכנס.

אין לי בעיה שיתנו לו להיכנס. רק אגיד לך למה לא נתנו לו להיכנס.

אני חושבת שנמתין שהוא ייכנס כדי שאתה תגיד את זה.

אגיד מה שאני רוצה ואת לא תגידי לי מה להגיד ומה לא, במקום הזה לפחות.

למה לא נתנו לו להיכנס? עכשיו גירית את הסקרנות שלנו.

הוא ועורך-דינו היו במשרדי והציגו בפניי את כל הטיעונים שלהם. בהתחלה היתה ישיבה בונה, עניתי לכל טיעון שלהם, אמרתי שאת חלק מן הטיעונים אני אבדוק. ואז באיזה שלב הם ראו שהם לא מצליחים לשכנע אותי, ראו שאני פועל בכל מיני דרכים וכנראה הבינו שהם הולכים להפסיד הרבה מאוד כסף שהם חשבו שהם הולכים להרוויח, ואז הם פשוט אמרו בלי בושה: תקשיב – חלק מהדברים שאומר הם פרשנות, אבל היה ברור מאוד מה הם אמרו – אנחנו דורשים כמה אלפי שקלים מ-100,000 אנשים. תחשבו, זה מסתכם במאות מיליוני שקלים. יש לנו הרבה כסף לייעוץ משפטי. תראו את מי הם הביאו לכאן. יש לנו הרבה כסף לעשות תקשורת, ואת השם שלך עוד אף אחד לא מכיר ואנחנו יכולים טוב מאוד להכפיש אותו ולפגוע בו. באותו רגע אמרתי: חבר'ה, יש לכם 10 שניות לעוף מהמשכן הזה. קראתי למשמר הכנסת וגם דרך קצין הכנסת הוגשה תלונה למשטרה. אני מקווה שתיכף נשמע איך מתקדמת החקירה.

יש אקשן פה.

בלי קשר, ועם קשר, ערכנו בדיקה ועברנו על כל הטענות. אנחנו לא רוצים לפגוע בעסקים של אנשים ואם אדם רכש שירות עליו לשלם עבורו. מתוך 100,000 האנשים להערכתנו יש עשרות אלפי אנשים שהיו קטינים בזמן שכביכול הם רכשו רכוש שהם לא יכולים לרכוש דרך האינטרנט. היו אנשים שרכשו את השירות יומיים אחרי שהם נולדו. קיבלנו בקשות מאמא שקיבלה את דרישת התשלום בגין הבת שלה לפני 6 שנים. היא אומרת: הבת שלי בת 6. מה, היא נולדה וישר ונכנסה לאינטרנט ורכשה שירות? קיבלנו דוגמה לאישה ניצולת שואה בת 83 שנרשמה, תקשיבו טוב, לשירותי דייטינג, ל"כוכב הבא בישראל" ול"אח הגדול". אלה דברים בלתי הגיוניים בעליל.

אני צוחק, אבל זה כל-כך עצוב.

תקשיב מי עוד קיבל דרישות תשלום. אהוד אולמרט קיבל דרישת תשלום.

מה הוא צרך?

אני לא יודע. לפני כמה שנים הוא כנראה רצה להירשם להיכנס לאודישן.

לא אכנס לדוגמאות כי עוד מעט יגידו את הפרטים ביתר פירוט. יש כאן דברים לא תקינים, וזה בלשון המעטה, כל מיני מכתבים מזויפים שנשלחו, כתובות IP, שהם טוענים שזאת ההוכחה, שמתברר, לאחר שערכנו בדיקה על בערך 1,000 מקרים, יש 3 כתובות IP שחוזרות על עצמן בכל אותם 1,000 מקרים.

המועצה לצרכנות, שתיכף נציגיה ידברו בוודאי, טוענת שיש כאן נושא לא חוקי. הרשות לצרכנות טוענת שיש כאן נושא לא חוקי. שר התקשורת ענה לשאילתה דחופה שלי ואמר שזה דבר לא חוקי ואמר שהם מגישים תלונה במשטרה.

דרך אגב, הורידו את השירות הזה? עכשיו הם רק מבקשים רטרואקטיבית על מה שהיה?

הם מבקשים את זה תוך יום. הכול נשמע מאוד תקין ויפה לצורך העניין.

הם עדיין ממשיכים, הם לא הפסיקו.

אפילו חברות הסלולר, שדרכן הם גבו את השירות, טוענות שאין שום גבייה שלא נעשתה דרכן, אין שום חוב שלא עבר דרך שירותי המדיה של חברות הסלולר. יש כאן איומים על אנשים. 100,000 אזרחים, כולל אנשים מבוגרים, כולל קטינים, כולל אנשים שאין להם עזרה. אי אפשר לצפות שכולם יפנו לעורכי-דין. בגלל זה כל-כך חשוב שנשב כולנו סביב השולחן הזה ונבין מה עושים ואיך אפשר להציל. זה פשוט להציל את האנשים האלה ממצב שבו ביום בהיר אחד רוצים מהם כסף על משהו שהם לא רצו ומאיימים עליהם בהוצאה לפועל ובהליכה לבית-משפט ובגלל זה אנשים רבים מאוד שמפחדים שילמו ובאים אלינו כדי שאנחנו נציל אותם.

אני מודה לך, חבר הכנסת טופורובסקי. מספר הערות, כי אני רוצה לתת את רשות הדיבור לכמה אנשים מן הנפגעים ול"אמון הציבור" ולתת לנציגי החברה להגיב.

אני רוצה להגיד משפט בפתיחה. כתוב: "עושה עושר ולא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל". אני מאמין לכל מילה שהוא אמר, גם בעניין האיומים עליו. זה חלק מן השיטה, שיש לך הון וכסף ואתה יכול להגיד: בוא, נטפל בך בצורה כזאת וכזאת. ואין בעיה היום, אני אומר לכם, אם רוצים להכפיש אדם אפשר להלביש עליו את כל הלכלוך שיש.

אני מודה לך, חבר הכנסת וקנין. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

לא מזמן ניסינו, חבר הכנסת בועז טופורובסקי ואנוכי, להגיש בקשה לדיון מהיר. אני שמחה, בועז, שלא ירדת מהנושא הזה גם כשלא אושר לנו בנשיאות, בגלל שהיה עומס פה בוועדה. אבל הנושא הזה – ואנשי המועצה לשלום הילד יכולים להעיד בהמשך, ד"ר קדמן יכול לדבר – יש פה ניצול ציני על גב הקטינים, על גב ילדים שאין להם מודעות. אני גם יכולה לקחת בחשבון, נאמר שילד כן עשה את המהלכים, הרי איפה האישור של ההורה? איפה האישור של האפוטרופוס? איפה האישורים הנדרשים על-פי חוק לאשר עסקה שבה קטין מעורב? יש פה גם עבירה על החוק. אם אנחנו יוצאים מתוך הנחה שנניח שהקטין כן ידע ורצה ועשה, הם היו צריכים לבקש את אישור ההורה. כאשר מבקשים את האסמכתאות – אין.

המועצה לשלום הילד מוצפת במקרים שבהם – ואני לא צריכה באמת להכביר במילים ולהסביר לך מה קורה, בעיקר באוכלוסיות מסוימות. כאשר מגיע מכתב ממשרד עורכי-דין ואיום בהוצאה לפועל, מה זה יכול לעשות למשפחה ממעמד כזה או אחר, בעיקר דווקא במשפחות המוחלשות. כל מכתב כזה יכול לערער את היציבות בבית, יכול לגרום למתחים שאני לא יודעת אם אין פה עגמת נפש שעליה גם צריך לפצות.

אם אנחנו מדברים על כך, ובועז טופורובסקי אומר שיש משפחות שמהפחד הלכו ושילמו, השאלה איך אנחנו מחזירים, איך אנחנו משפים אותן? הרי משרד התקשורת הבין את האבסורד ויצא בהנחיות חדשות, תיקן את החוק, ועדיין אני חושבת שבעזות מצח מבקשים עכשיו ללכת אחורה ולחפש את כל אותם ילדים, את אותו גאון קטן שבגיל יומיים יודעת להשתמש באינטרנט. אני מקווה מאוד שהיא לא גלשה באתרים אסורים...

על זה כבר אין לך שליטה.

הנושא הזה עומד לפתחך. אני מקווה מאוד שמהוועדה הזאת תצא בשורה לכל אותן משפחות, לכל אותם הורים מודאגים, וגם נלמד להבא איך אנחנו סוגרים את הפרצות האלה כדי שלא יהיה מי שינצל את החולשה של אנשים.

אני מודה לך מאוד. אני רוצה לפנות לכמה אנשים שהפניות שלהם הגיעו לכאן, זעזעו את חלק מחברי הכנסת והביאו אותנו לכאן, כי אם הדברים האלה לא תקינים אנחנו צריכים לעשות להם סוף. אוהד אבידר, בבקשה אדוני, בוא תתקרב למיקרופון. מה הסיפור שלך?

קוראים לי אוהד אבידר, אני בן 27. אני גר בראש העין, סטודנט שנה שנייה למשפטים וממשל בהרצליה. קיבלתי מכתב לא מזמן, בערך לפני חודשיים, ממשרד עורכי-הדין שילנסקי בעקבות שימוש בשירותי תוכן בשנת 2008, בהיותי אז קצין בצה"ל, מחזיק "מירס" בנוסף. כעבור בערך שנתיים קיבלתי את החשבונית של חברת "אורנג'" וראיתי שמופיע שם חיוב לחברת "יוניסל", 17 שקלים בכל חודש. כאשר התקשרתי ל"אורנג'" הם אמרו לי: אין לנו עם מי לדבר, אתה יכול לפנות בעצמך ל"יוניסל". התקשרתי ל"יוניסל" והם אמרו לי: נרשמת, בחרת להשתמש בשירותים שלנו. התחלתי לברר על מה מדובר. הייתי אז קצין בצה"ל. אמרתי שאני לא יודע מה הם רוצים ממני. החזקתי בכלל "מירס", לא היה לי בכלל זמן להתעסק בסלבס ובאודישנים. מי אני שאלך תוך כדי שירות מבצעי בגדוד לאודישנים, כרטיסון, בייבס וכל מיני שירותים כאלה ואחרים? לא עשיתי כזאת מהומה, ביקשתי מהם לעצור את כל ההורדות מידי חודש בחודש. לא ביקשתי החזרים, לא ביקשתי כלום. דיברתי עם בחורה ששמה אינה או אנה, משהו כזה, והיא אמרה לי: בסדר, אדוני, אין בעיה, אנחנו נעצור את כל השירותים שלך, מעתה ואילך לא נוריד לך כסף.

כעבור שנתיים, שנתיים וחצי, קיבלתי מכתב ממשרד עורכי-הדין שילנסקי ובו נכתב שיש לי חובות. אני שילמתי בכל חודש, ביקשתי לבטל את השירות ועדיין יש לי חובות שצברתי. אני לא יודע מאיפה החובות האלה הגיעו.

לכמה זה הצטבר?

כרגע זה עומד על 800 שקל. בסביבה שלי כל אדם שלישי קיבל דרישה כזאת, גם אבא שלי קיבל מכתב, החברה של אחותי, והסכומים הם של 1,000, 2,000 שקל, ואפילו ילדה שהיתה קטינה החוב שלה עומד היום על 3,000 שקל.

אין משפחה שאין בה מישהו שנדרש לשלם.

זה מצמרר. תודה, אוהד אבידר, תודה שהטרחת את עצמך. גולדי רוט-סבן, אני מבין שאת מגיעה עם הבת שלך. בבקשה.

בתי היא היום תלמידה בכיתה יב', היא נבחנת לבגרות באזרחות. חשבתי שזאת הזדמנות יוצאת מן הכלל לראות איך הדברים קורים.

הסיפור שלנו, בעצם חברי הכנסת הנכבדים תיארו אותו באופן מאוד דומה. לפני כחודשיים-שלושה קיבלתי מכתב ממשרד עורכי-הדין רד, בטענה שאנחנו חייבים קרוב ל-4,000 שקל. התחלתי לברר על מה ולמה. במכתב צוין שהבת שלי נרשמה לשירותי תוכן ושאנחנו חייבים 4,000 שקל, כמובן אני חייבת, לא בתי. אז התחלתי לברר וגיליתי שבתי אכן נרשמה לשירות כשהיא היתה בערך בת 9. כמובן היא לא ידעה בכלל שזה כרוך באיזה תשלום. אין שום אישור שלי, שום הסכמה שלי, שום ידיעה שלי. היא נרשמה עם מספר הפלאפון שלי כי בגיל 9 עדיין אפילו לא היה לה פלאפון, היא רק קיבלה רשות לחצות את הכביש לבד. אתם זוכרים, עד גיל 9 לא חוצים כביש לבד.

כאשר פניתי אליהם בטונים מאוד-מאוד קשים קיבלתי בפנים את כל מה שאני תמיד חרדה ממנו. אני משתדלת לשלם את כל החובות שלי, שלא יהיו אליי פניות מעורכי-דין, והוצאה לפועל מבחינתי זה סוף העולם. אני כבר רואה את החשבון שלי מעוקל, אני משפחה חד-הורית, וכל הסרט מתחיל לצאת לי משליטה.

מכיוון שאין לי כסף לממן עורך-דין, אנחנו גרים בראשון לציון, יש שם מחלקה שנקראת "מנע" שנותנת עזרה משפטית לאנשים כמוני. הם פנו ל"אמון הציבור". החבר'ה ממשרד עורכי-הדין "נפנפו" אותם ואמרו ל"אמון הציבור": אין לכם בכלל שום מעמד להתערב בנושא הזה, כל שאתם יכולים זה לשכנע את הגברת לשלם את החוב שלה.

מזעזע.

הם אמרו לי: תפני גם למועצה לצרכנות. כמובן שבמקביל פניתי למועצה לצרכנות. מהמועצה לצרכנות קיבלתי מכתב: הנושא הזה בבדיקה ובינתיים, אם הם פונים אליך תגידי להם שהנושא בבדיקה.

אנשי החברה פנו אליי שוב. אמרתי להם שהנושא בבדיקה במועצה לצרכנות. אז הפונה מטעם משרד עורכי-הדין גיחכה ואמרה לי: אז מה, מחר אנחנו הולכים לפתוח לגביך תיק בהוצאה בפועל וזה יעלה לך עוד כסף, נראה לך שהמועצה לצרכנות תשלם את החוב שלך?

הדבר שהיה לי הכי קשה בכל הסיפור הזה הוא השאלה איך זה יכול להיות. רבותי, איך זה יכול להיות? הילדה שלי היתה בת 9. למי מאתנו לא היתה ילדה בת 9, שיכול להיות שנחשפה לאיזה "באנר" שקפץ לה באינטרנט?

"עלית בגורל, אתה יכול לזכות ב-9 מיליון שקלים". זה קורה מדי יום.

משהו כזה. ובאותו רגע מישהו קיבל אישור חתימה בחשבון שלי.

תודה. זה מצמרר שיער, זה מזעזע. תודה לך שבאת. הבת שלך צריכה לכתוב בשיעור אזרחות איך מנצלים ציבור תמים, ואנחנו כאן כדי לדאוג שזה לא יקרה. תודה לך.

רק משפט אחרון. זאת באמת היתה התחושה שלי, שישבו שם חבר'ה, אנשי מקצוע, עורכי-דין, שלמדו את החוק, למדו את הפרצות בחוק והחליטו לעשות עליו קמפיין.

אני מבקש לצמצם. יעל אוריה, בבקשה. לא נמצאת. ענת פילצקי ובתה. אולי נשמע את הילדה. מה שמך?

שמי שיר ועוד מעט אהיה בת 15, אני לומדת בכיתה ט'.

תספרי, בבקשה.

יום לפני יום הולדת 9 גלשתי באינטרנט וקפצה לי מודעה שהציעה לי להתפרסם, להיות רקדנית, שחקנית. אני רוקדת, עד עכשיו. רשמתי שאני אוהבת לרקוד, רשמתי את הגיל שלי ורשמתי את המספר של אמא שלי. לא סיפרתי להורים שלי. לא חשבתי שזה כרוך בתשלום ולא ידעתי כל-כך מה לעשות.

במודעה היה כתוב שזה כרוך בתשלום או משהו כזה?

לא.

קיבלת חוזה לחתימה?

לא. לחצתי, רשמתי את מספר הטלפון של אמא, את האי-מייל של אבא שלי, שזכרתי אותו, ומאז לא קיבלתי שום הודעה, שום כלום. לא ידעתי שאני בכלל רשומה בחברה הזאת, רק רשמתי משהו באינטרנט.

היא גם לא קיבלה את שירותי התוכן.

לא. כנראה התחייבתי לחוזה לכל החיים, ילדה בת 9 התחייבה לחוזה.

כמה חוב כבר הצטבר בסיפור הזה?

לפני יומיים קיבלתי את המכתב, ממש טרי. נכנסתי לפייסבוק וראיתי שיש קבוצה של נפגעי "איקיוטק", כלומר אני לא בודדה. הרגשה נפלאה שיש כזאת קבוצה גדולה ובאמת מציעים לנו ממש מה לעשות, מאוד מסודר. כל הכבוד לעורכי-הדין שמטפלים בזה בהתנדבות, נחמד מאוד שיש אנשים שעוד עוזרים ומתחשבים בציבור.

שלא על מנת לקבל פרס.

מספר הטלפון שבתי נתנה היה של חֶברה. אני לא מקבלת את תשלומי הטלפון של החֶברה. זאת אומרת, לא קיבלתי חיובים ולא ידעתי על כך. מייד כשקיבלתי את המכתב התחלתי לברר מה זה ומי זה ואז סיפרו לי שהיא נרשמה לשידורי תוכן, ילדה בת 9. אמרתי: יפה מאוד. התקשרתי ל"אורנג'" וביקשתי שייתנו לי את כל הדפים. הזמנתי את כל הדפים. הסתבר שעד לשנת 2010 החברה שילמה.

את שילמת.

החברה שילמה. לא חשוב, אני שילמתי עד 2010. מ-2010 החברה נתנה הוראה להפסיק רכישת כל מיני תוכן חיצוני ואז הפסקנו לשלם. במכתב שקיבלתי כתוב שאני חייבת מ-2008 3,600 שקלים. אני רוצה לציין שעד 2010 שילמתי, החברה שילמה כל הזמן.

זה רק ב"אורנג'" או בכל החברות?

בכל החברות. מה שנותר הוא שנה אחת. הבנתי שבשנת 2011 זה נפסק, זאת אומרת שבערך שנה אחת לא שילמתי. אני רוצה להגיד לכם, 3,600 שקל לשלם על אוויר לשנה זה מופרז. תודה רבה לכם.

לא צריך להוסיף. תודה לכם. עו"ד אופיר לב, שמייצג פונים מקבוצה שהקים בפייסבוק שיש בה כמה אלפי חברים, בבקשה.

אני הצטרפתי לקבוצת הפייסבוק לתת להם סיוע, כמי שיכול לעזור להם כעורך-דין. הנתונים בקבוצה מדאיגים מאוד. אנחנו שומעים סיפורים בכל יום.

כמה אנשים חברים בקבוצה?

מתקרב ל-5,000, שזה חסר תקדים לקבוצת פייסבוק שהוקמה לפני 4 חודשים.

וזה רק ההתחלה, אתה אומר.

זה רק ההתחלה.

אני רוצה לחזק כאן את מה שאמרה קודם הגברת. באמת יש ילדים שנפגעים מזה מאוד. שמענו סיפורים, לא אחד ולא שניים, על ילדים שקיבלו אישית את המכתב הזה והסתגרו כמה ימים ולא הבינו למה עורך-דין שולח להם מכתב. הם אפילו מפחדים לספר להורים ומגיעים אלינו דרך הפייסבוק. אנחנו מקבלים מקרים, כל יום יש לנו שיאים חדשים במידת האבסורדיות: אנשים שהיו בחוץ לארץ בתקופה הזאת בכלל, אני לא מדבר אפילו על המקרים שהוזכרו, כמו אולמרט ואשתו של מנכ"ל החברה שקיבלה מכתב מן התקופה לפני שהם היו ביחד, אנשים שרק רכשו את קו הטלפון לאחרונה קיבלו חוב על שנתיים לפני שרכשו את הקו אפילו, אנשים דתיים עם "טלפון כשר", עולים חדשים שעוד לא עלו לארץ באותה תקופה, ילדה עיוורת שהיתה קטינה באותה תקופה ובוודאי לא יכלה להירשם.

אתה מחזק את מה שנאמר פה. אתה אומר שמדובר על אלפים על אלפים על אלפים, וזה רק התחיל.

זה רק התחיל והסיפורים קשים.

מזעזע.

ערכנו גם סקר קטן שהעלינו בקבוצה, שכ-500 אנשים ענו עליו. הנתונים שם שלמספר רב של אנשים היו טוקמנים בכלל, הרוב הם קטינים. נתונים נוספים שעולים, שאנשים כן התנתקו ברגע שגילו שזה עולה להם כסף, אחרי חודש, פשוט לא דרך "איקיוטק" אלא דרך חברת הסלולר וחשבו שפה סיימו. אף אחד לא חשב שזה ממשיך.

תודה. ד"ר יצחק קדמן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה בעיקר על הדיון, שאני מקווה שיוביל גם לתוצאות.

אני רוצה לומר לכם, מדובר באחת השערוריות הכי גדולות שהיו פה בשנים האחרונות. זה לא מקרה אחד או שניים. אני יודע ממה שאנחנו קיבלנו, קיבלנו מאות פניות שמייצגות הרבה אלפי מקרים. אני מוכרח לומר לכם שאנשים פנו אלינו לא כי הם בוגרים, כפי ששמענו פה, אלא מפני שהעסקה כביכול נחתמה עם ילדים קטנים, ילדים בני שנתיים ובני שבע ובני שמונה, שאין שום ערך לחתימה שלהם. ושלא יספרו לנו שזה נכנס לגדר של "דרכם של קטינים לעשותם", כי זה לא. ילדה בת 8 לא חותמת על הסכם רב-שנתי על צריכת מוצרים בלי שההורים שלה יודעים על זה, בלי שההורים נתנו את הסכמתם. רבים מן הילדים מקבלים על שמם את מכתבי האזהרה מעורכי-דין.

אני מוכרח לומר לכם, יש לי הערכה למקצוע עריכת-הדין, אבל אני מוכרח להתפלא על אותם משרדי עורכי-דין שנכנסו לעניין הזה באיזו צורה שלא מכבדת את המקצוע.

ג'ון גרישם היה יכול לכתוב ספר על הסיפור הזה כאן.

ממש. דיברתי עם אחד ממשרדי עורכי-הדין, אחרי שפנו אליי הרבה מאוד משפחות וילדים, וביקשתי להבין למה הם כותבים את המכתב הזה. נזרקתי. הם אמרו לי: לא רוצים לדבר אתך. אם אתה רוצה, תפנה לחברה בשם "מרום".

אגב, אחד המאפיינים של כל מיני "עוקצים" מן הסוג הזה, שאין לך שם אחד לחברה, החברה מתחלפת. שמענו פה "יס-לי" ו"מרום" ו"איקיוטק", ויש עוד רשימה שלמה של חברות, ואתה לא יודע אפילו למי אתה בדיוק חייב ומי קנה את החובות של מי.

אבל ילדים מקבלים את המכתבים האלה. פנו אלינו הורים ואמרו: הילד שלי לא ישן בלילה כי הוא פתח את המכתב שהיה על שמו ובו כתוב: אם לא תשלם מייד נעקל לך את החשבון ונעקל לך פה ונעקל לך שם. אנחנו לא נורמליים.

אני מוכרח לומר לכם שצריך לערוך חקירה ובדיקה איך הגיעו השמות ומספרי הטלפון של אנשים שאומרים: זה בכלל לא מספר טלפון שלי, מעולם לא היה לי מספר טלפון כזה, איך הגעתם לשם שלי בכלל.

מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר לך שאני מאוכזב קשות מחוסר המעש של משרדי הממשלה שהיו צריכים לפעול בעניין. פניתי למשרד המשפטים, פניתי למשרד הכלכלה, פניתי למשטרת ישראל. כל אחד מגלגל את הכדור הלוהט הזה ממנו והלאה לכתובת אחרת. נאמר לי שתהיה ישיבה משותפת של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כדי להחליט איך תוקפים את העניין הזה במשותף.

גם אני מצטרף לאכזבה.

למיטב ידיעתי, הישיבה הזאת עדיין לא התקיימה, למרות כל הדברים האלה שנמצאים פה בערימות, והבאתי חלק קטן מאוד.

הישיבה התקיימה.

אם היא התקיימה אני לא יודע מה התוצאות שלה.

ד"ר קדמן, תודה. אני מבקש את נציג לשכת עורכי-הדין, עו"ד עמנואל ויזר, בבקשה. נתבקשתם לבדוק את הנושא הזה. מה תגובתך?

אתייחס לשתי נקודות, אחת, לנושא החברה, ושתיים, לנושא עורכי-הדין שמטפלים.

אני לא רוצה להתייחס למקרים הספציפיים שעלו כאן מכיוון שאין לי את כל העובדות, אבל צריך לזכור שכאשר חברה מגיעה למצב שיש לה אחוז גבוה של טעויות, של טענות כנגד נכונוּת התביעות וכדומה, ועדיין היא ממשיכה בהליכים בלי בדיקות חוזרות, בלי לבדוק את עצמה מחדש, יכול להיות שזה אפילו מעלה עילה למי שנתבע כדי להגיש תביעה כנגד החברה בשל התנהגות רשלנית או שימוש לרעה בהליכי משפט.

ולכן מה המלצת לשכת עורכי-הדין?

כל מי שמקבל מכתב, שיבדוק, יכול להיות שצצה לו עילת תביעה. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי התנהלות עורכי-הדין. צריך להבין שכאשר עורך-דין מקבל פנייה מלקוח: תתבע חוב מסוים, הוא לא צריך לנהל חקירה האם באמת כרגע חייבים. מתי כן הוא חייב? כאשר הוא בא לפעול באופן מעשי. אבל פה המצב הוא מעבר לזה. פה המצב הוא שנשלחו מסות של דרישות תשלום והתקבלו מסות של טענות כנגד דרישות התשלום האלה. לכן במצב הזה, דעתי היא שעורכי-הדין שידעו שיש פה בעיה קשה של נכונוּת הנתונים כן היו צריכים לעצור ולבדוק.

כלומר, יש כאן בעיה של חוסר יושרה.

אני לא רוצה להגיד דברים כאלה.

זה מה שאתה אומר בלשון בני אדם.

אני אומר שעורך-דין שאחוז גבוה מהפניות שהוא שלח מתקבלות טענות כנגד נכונותן- - -

היושרה שלו מוטלת בספק.

הוא צריך לבדוק את עצמו.

רק דבר אחד נוסף אני מבקש לציין, שידוע לי שאכן היו משרדי עורכי-דין שהפסיקו את הטיפול בדברים האלה בעקבות התקבלות הטענות.

כשראו שיש פה משהו לא אתי ומוסרי.

אל"ף, הגשתי תלונה ללשכת עורכי-הדין, לוועדת האתיקה, על אותו עורך-דין שאיים עליי. בי"ת, דיברתי עם עורך-דין מאוד-מאוד בכיר, שבהתחלה פעל בשם "איקיוטק" ואחר-כך הפסיק. הוא אמר לי: ברגע שהבנתי על מה מדובר, אין עורך-דין שמכבד את עצמו שיעז לקחת את העבודה הזאת, כך הוא אמר לי.

יש מספיק עורכי-דין לחברה.

אני פונה לנציג המשטרה. אגיד לכם מה מטריד אותי. אנחנו יושבים פה, וניתן גם לנציגי החברה לדבר. אנחנו פה לא ממשלת ישראל ולכן השאלה שלי היא מה עושים לאחר שנסיים את הדיון. נמצאים כאן הגורמים השונים ואני רוצה לשמוע מה המשטרה עושה בנושא וגם מה הפרקליטות עושה.

אני רב פקד דרור קלייטמן ממדור חקירות במשטרת ישראל.

לפני מספר חודשים, כאשר התחיל כל הנושא הזה לעלות, הוגשו כמה מאות תלונות במשטרת ישראל בנושא. הנושא הועבר לטיפול מפלג ההונאה במחוז תל-אביב. התנהלה חקירה וממצאי החקירה הועברו לפרקליטות מחוז תל-אביב שהחליטה על גניזת התיקים.

לאחרונה הגיע חומר חקירה חדש לידי הפרקליטות. בעקבות החומר הזה ניתנה הנחיה מטעם הפרקליטות לחידוש החקירה. החקירה חודשה וכעת היא מתנהלת במפלג ההונאה במחוז תל-אביב.

מה הסיבה שהם גנזו את התיקים? בגלל חוסר עניין לציבור?

לא. אני לא יכול לייצג פה את הפרקליטות.

מה הם כתבו בדברי ההסבר?

אני יכול למסור לכם את ההחלטה. בסופו של דבר ההחלטה היתה שלא נמצאה כאן אשמה פלילית. נמצא כאן עניין אזרחי ולא פלילי.

עכשיו זה חזר? כמה זמן זה ייקח?

יש פה שאלה נורא מעניינת. זאת תופעה שמקיפה 100,000 אנשים. אין פה גדר טובת הציבור?

זה לא עניין של טובת הציבור.

מה זה לא עניין טובת הציבור? אם אתה עולה על בעיה אזרחית שנוגעת ל-100,000 איש, אין פה טובת ציבור?

יש.

איפה היא באה לידי ביטוי בשיקול הדעת?

אני לא מייצג פה את הפרקליטות. את השאלה צריך להפנות לפרקליטות.

בדרך כלל אחרי סיום חקירה אתם מעבירים את זה עם המלצה.

יש כאן נציג של הפרקליטות?

לא, אדוני. הם הודיעו שמכיוון שהחקירה בעיצומה והתיק נפתח מחדש הם מעדיפים שלא להגיע לישיבה.

בסופו של דבר, כרגע מתנהלת חקירה.

כמה זמן מתנהלת החקירה?

היא חודשה לפני שבועיים.

יש לי שאלה. בזמן הזה, אם הגיע אליכם חומר חדש זה אומר שיש חשד לעבירה. נכון? סגרת את התיק ועכשיו פתחת אותו.

החומר לא הגיע אלינו. הוא הגיע לפרקליטות, שנתנה לנו הנחיות לחידוש החקירה.

יש חשד לעבירה. מה הפעולות שאתם והפרקליטות נקטתם כדי למנוע בשלב זה, תוך כדי החקירה, את המשך התהליך הזה?

אנחנו מדברים על רפואה מונעת, אבל יש גם מה שנקרא פרקליטות מונעת ומשטרה מונעת.

קיבלנו הנחיות מפורטות מן הפרקליטות, בעקבות החומר הזה, מה עלינו לבדוק כדי לראות אם באמת יש פה עבירה פלילית. כל עוד לא ייבדקו העניינים- - -

אגיד לך מה מפריע לי כאן. הלא אנחנו יושבים פה בשולחן ולכל אחד יש את הראש הקטן שלו. הלא רוב האזרחים הם חדלי אונים. יש אולי עוד הרבה תופעות כאלה. במקרה הזה נוצרה איזו הצטברות. באו חברי כנסת יותר פעלתניים, אנשים מן הציבור שלקחו את זה על עצמם והצעקה של מאות אלפי אנשים עולה. אני לא רוצה לסיים את הדיון הזה, ואסיים אותו בשעה 14:15, רק עם דיבורים. השאלה שלי איך לוקחים את זה הלאה. כרגע אני לא בממשלה, אני לא יודע אם בעתיד אהיה בממשלה או לא, אבל אני מצפה עכשיו שנושא אזרחי כזה כבד חייב לעלות לממשלת ישראל לדיון מיידי, בתור דוגמה שהממשלה הזאת, שבמקרה זה קורה במשמרת שלה, זה היה גם בעבר בממשלות אחרות, פועלת ופותרת את הבעיה.

חצי שעה חיכינו. יש לנו חצי שעה לדבר. אנחנו באנו להציג את התגובה של "איקיוטק". אני מייצגת את משרד עורכי-דין גדעון פישר ואנחנו רוצים לדבר. יש לנו חצי שעה לדבר.

אין לכם חצי שעה לדבר. את תקבלי את הזמן שיוקצב לך.

עלו פה טענות קשות מאוד, תנו לנו להגיב.

נפתח עם כבוד השופט וינוגרד, כבודך מלא עולם, בבקשה.

אני מבקשת שתיתנו לי להגיד כמה מילות רקע על הפעילות של החברה.

בבקשה, אבל אנא תצמצמי את דבריך כי הזמן קצר.

לפני 9 שנים הקים בן אופק את החברה שנקראת "במרום הפקות". הוא בחור צעיר ושאפתן, מוזיקאי, בוגר האקדמיה למוזיקה. כל הרעיון מאחורי הקמת החברה היה חדשני מאוד בתקופה ההיא והתמקד בשירותים בתחום מבחני הבד. התחום הזה היה סגור לכל הקהל הרחב ואז יכלו לגשת רק שחקנים שהיו מיוצגים על-ידי סוכנים.

הציבור יכול היה להירשם באופן ישיר ויזום לאתר שהקימה החברה, באופן מאוד מסודר ומבוקר, הוא הקיש את הפרטים האישיים שלו, את מספר תעודת הזהות שלו. מאחורי זה עמדו 3,000 חברות ואנשי מקצוע שחתמו עם החברה על הסכמים וכל המידע על האודישנים ניתן לציבור שפנה. הציבור שנכנס לאתר מקיש את מספר תעודת הזהות שלו, עיר מגוריו, כתובת, תאריך לידה, מספר טלפון.

"הציבור" זה גם ילדים?

אחר-כך הוא צריך לקרוא תקנון. או ההורים של הילדים האלה שרוצים לרשום אותם. חכה, אסביר.

רבותי, עו"ד פישר ברשות דיבור.

הציבור הזה כדי להתקדם בהליך היה צריך לקרוא ולאשר תקנון לכל אורך הרישום, כפי שתשמעו אחר-כך מחברי ד"ר וינוגרד. היה ברור שהשירות הזה כרוך בתשלום.

לילד בן 9?

נתייחס לכל הנתונים. לאחר מכן, בתום תהליך האישור- - -

סליחה, אני לא מקבל את מה שאת אומרת. אני רוצה לשאול אותך שאלה ספציפית. אני ילד בן 9 שנכנס למחשב. יש לפניי – את אומרת תקנון, את אומרת דברים. אני רוצה תשובה האם ילד בן 9 מחויב. האם לא יצרתם איזו הגבלה בתוך המערכת, כדי שההורה יחתום או מישהו יחתום או מישהו יאשר? אני ילד בן 9 עכשיו נכנס, לא יודע מי נגד מי, תקנון, לא תקנון. מה הוא מבין בתקנון?

אני מוכן להשיב לך.

סליחה, אני שואל שאלה. אני רוצה לדעת האם הצבתם מגבלה שההורה צריך לחתום או לעשות איזו פעולה.

זה קורה גם תוך כדי הדיון.

עו"ד פישר, סליחה רק רגע. כבוד השופט וינוגרד רצה לדבר.

ככה אתם מנהלים, זה מה שפורסם באינטרנט בזמן שאנחנו בדיון.

כבוד השופט, אתה יכול לשבת, זה בסדר.

אישה שבנה בן שנה וחצי חתמה, ביקשה אודישן לחיתולים. ברור שלא ילד בן שנה וחצי כתב, זה הרי ההורה כתב. חלק ניכר מכל אלה שהיו ילדים, ההורים נתנו את הסכמתם, או ההורים כתבו את שם הילד.

איך אפשר להוכיח את זה?

אנחנו יכולים להוכיח.

איך אתה יכול להוכיח דבר כזה?

כאשר הצרכן נרשם לאתר, לאחר מכן הוא היה צריך לקבל סיסמה לטלפון שלו. רק לאחר שהוא הקיש את הסיסמה הזאת לאתר קיבל את הזכות לקבל הודעות.

עמית זילברג, מה ראית כעת?

נכנסתי עכשיו לאתר "במרום", כאן ועכשיו און-ליין, מהכנסת. כאן נאמר איך להירשם. כבוד היושב-ראש יכול להכניס את פרטיו ולהירשם. אין תקנון.

תנסו לרשום ילד בן 9 ונראה מה קורה.

זה האתר כפי שהוא היום. אני מבקשת לתת לי לסיים לדבר.

יש לי ילד קטן, ארשום את תעודת הזהות שלו ובואו נראה למה אני נדרשת עוד. אפשר לעשות ניסוי כזה מטעם הוועדה.

אני מבקשת שתתנו לי להציג. אולי לא נוח לכם לשמוע את מה שיש לנו לומר. אני מבקשת לסיים את דבריי.

עו"ד פישר, בבקשה.

לאחר מכן הוא קיבל סיסמה. את אותה סיסמה הוא הקיש באתר ורק לאחר מכן, כשהיתה הצלבה שאכן בעל הטלפון הוא- - -

החברה ידעה את הסיסמה שהוא קיבל?

לא.

אפשר שלא יפריעו לנו באמצע? אנחנו לא הפרענו להם.

איך אתם נותנים יד לזה? איך? אנשים מכובדים כאלה.

לאחר מכן בשנת 2005 הגיעה החדשנות, שאפשר היה בעצם לשלם באמצעות חשבון הסלולר. בשנת 2010 פיתחה החברה תחומים חדשים והקימה חברה חדשה, חברת "איקיוטק", והעבירה אליה- - -

עו"ד פישר, סלחי לי, את קוראת את זה מצוות אנשים מלומדה בתור עורכת-דין. זה לא בית-משפט כאן. אני שואל אותך, אם היינו מוציאים אותך ממשרד פישר והיית יושבת כאן כמו גברת פילצקי עם הבת שלה ואחרים. מה היית אומרת על התהליך הזה? זה לא מזעזע?

אענה לה.

את חושבת שילד בן 9 יכול להבין את כל המלל שכותבים בכתב קטן וזעיר?

ולא היה צורך במספר תעודת זהות וגם לא היתה סיסמה.

הכול היה מאושר על-פי הנחיות משרד התקשורת.

מי אישר לכם במשרד התקשורת?

הכול מאושר. הכול עבד כשורה עד שנת 2009.

נמצא כאן נציג של משרד התקשורת?

מנסים להטעות את הציבור.

הנה עורכת-דין ממשרד התקשורת, היא אומרת שלא היה אישור.

רבותי, סליחה, נציגת משרד התקשורת, עו"ד מנדלסון, בבקשה. האם משרד התקשורת אישר את זה? נשמע את מאיר בן בסט ממשרד התקשורת.

סליחה, כבוד היושב-ראש, לא סיימנו לדבר.

אתן לך לדבר. בזכותי אפסיק אותך, בזכותי אחדש את זכות הדיבור שלך. בבקשה. זאת היתה שאלה ספציפית ואני רוצה לשמוע את משרד התקשורת.

אני מאגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. יש משהו צורם במכתבים ששולחים עורכי-הדין לחייבים לכאורה. הם כותבים, בין היתר: "אישרת את הרשמתך בדף הרשמה והתחייבת בתשלום כאמור בתקנון האתר ובדף הרישום, תוך שהרשמתך אושרה גם בזיהוי כפול לפי הנחיות משרד התקשורת, באמצעות מכשיר הסלולרי שברשותך שמספרו ...".

בשנים 2007-2009 לא היו שום הנחיות של משרד התקשורת, שום דבר. ההנחיות של משרד התקשורת נכנסו לתוקף בסוף שנת 2011. יש שם תהליך של הפקת סיסמה ושליחתה למנוי. ההפקה והשליחה נעשתה על-ידי "איקיוטק". במסגרת ההנחיות הפקענו את הפקת הסיסמה ושליחתה מ"איקיוטק" והפקדנו אותה בידי חברות הסלולר. וראה זה פלא, בעקבות השינוי הזה הפסקנו לקבל תלונות מאנשים שאומרים: לא נרשמנו.

מה השורה התחתונה?

אתה מבין מה יוצא מזה?

המכתבים לא נכונים.

יש פה הנחיות. בדברים האלה לא היו הנחיות.

אדוני, אתם מקשיבים רק לעצמכם. האם התכנסתם לדבר בשם עצמכם ולהקשיב לעצמכם?

גברתי אמרה שהסיסמה היתה לא ידועה ל"איקיוטק"- - -

אדוני, אתה לא ברשות דיבור. נתתי רשות דיבור לעו"ד פישר.

אבל יש פה הטעיה.

יש פה שני דברים חשובים ואתם לא מתייחסים אליהם.

חוזה שמבוסס על הטעיה אינו תקף, נקודה.

אנחנו פה לא בית-משפט. אמרת משהו לגבי משרד התקשורת.

שהם אישרו.

עצרתי אותך כדי שעו"ד מנדלסון ומר בן בסט, נציגי משרד התקשורת, יאמרו את דבריהם. הם אומרים שמה שאמרת איננו נכון, זה לא דברי אמת.

השולחן הזה, גם אם הוא לא בית-משפט, לא יסבול שקרים.

החברה עבדה. היו לה מאות אלפי לקוחות, ואכן נוצרו חובות. תיכף אתייחס גם אליך.

מה זה ה"פמיליה" פה?

בשנת 2009 בתום-לב הוגשה בקשה, שאתם לא מתייחסים אליה, לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד החברה. מי שהגיש את התובענה יושב לימיני (עו"ד עמית זילברג), והוא הפסיד בתביעה הזאת.

זה רק לא אושר כתובענה ייצוגית.

במהלך הזמן הזה החליטה החברה, כל עוד התנהל הדיון בפני בית-המשפט לעצור את הליכי הגבייה, שעד לשלב זה התנהלו כשורה וכדין. היא עצרה את ההליכים עד שבית-המשפט פסק לטובתה והדף את כל הטענות.

הוא לא הפסיד.

לאחר מכן המשיכה החברה לגבות את החובות.

רבותי, תקשיבו אליי, בשעה 14:15 אסכם את הדיון. עו"ד פישר תדבר עוד 3 דקות ואחרי זה כבוד השופט וינוגרד אם ירצה להוסיף מספר מילים ואתן רשות דיבור לעוד מספר נציגים. רבותי, זה לא בית-משפט. אני מזועזע ממה שקורה פה. אני לא משוכנע מהדברים שלך בכלל.

אבל גם פה אסור לומר דברי שקר.

גמרנו, אמרת מה שאמרת, הכול נרשם בפרוטוקול. משפט אחרון, בבקשה.

אמרו שיש כ-1,000 לקוחות שמתלוננים כרגע כנגד החברה. 3,000 אנחנו מגדירים כ"טרמפיסטים". אני רוצה לציין שביניהם נמצאת גם גברת שלי הרמן, שהיא אשתו של מר טופורובסקי. את זה הוא לא ציין.

- - -

הוא נפגע בעצמו. יש לך חדשות, שגם אתה עומד לקבל מכתב.

הוא כבר קיבל מכתב.

לכל השותפים פה, אנא בשבוע הקרוב תבדקו את הדואר שלכם.

עושים פה צחוק.

חבר הכנסת טופורובסקי, אתה יודע מה, אם היא כבר פותחת אולי תספר איך הבריונים הגיע למשרדך ואיימו עליך.

כבר סיפרתי. אי אפשר לרדת יותר נמוך מזה.

אתה נגוע במניעים אישיים... רגע, ממתי התביעה? אחרי שהם ביקרו במשרדך או לפני שהם ביקרו במשרדך?

עוד לא ראיתי מכתב כזה.

כנראה גם אנחנו נהיה מושא לאיזו תביעה.

כבוד השופט וינוגרד, מספר דקות לרשותך, בבקשה.

אני רגיל מבית-המשפט שנותנים לכל צד לדבר בלי הפרעות של הצד השני, כך נהוג, כך הנימוס, כך מחייב. נתתם לכל האנשים האלה לדבר, אני מבקש שלא יפריעו לי באמצע דבריי וייתנו לי לסיים אותם בלי קריאות ביניים.

בהחלט, בבקשה.

כך אני נוהג. כך נהגתי במשך 23 שנים על כס השיפוט. מגיע שכך יתנהגו גם כלפיי.

בכבוד.

במכתב של כבוד היושב-ראש אליי מיום 15 בדצמבר 2013, בקשר לדיון שמתקיים כאן היום, נאמר כך: "הוועדה אינה מבקשת ואף אינה מוסמכת להחליף את תפקידו של בית-המשפט בבירור עובדתי נקודתי של המחלוקות הכספיות האמורות בין "איקיוטק" ובין האזרחים שאותם היא תובעת, כי אם לבחון את הסוגיה בהיבט הציבורי-נורמטיבי במסגרת תפקידה של הכנסת להעלות נושאים לדיון ציבורי ולפיקוח על הרשות המבצעת". שני נושאים כלולים בדברי היושב-ראש, האחד ברישה, על דרך השלילה, והשני בסיפה, על דרך החיוב. אתייחס לכל אחד מהם בדבריי.

אני מברך, קודם כול, על דברי היושב-ראש, שהוועדה אינה מבקשת להחליף את תפקידו של בית-המשפט בבירור עובדתי נקודתי על המחלוקות הכספיות שקיימות בין החייבים ובין "איקיוטק". זה אכן תפקידו וסמכויותיו הבלעדיות של בית-המשפט, לדון בכל אחת ואחת מתביעותיה של "איקיוטק" כלפי מי שהיא טוענת שהוא חייב לה כסף. אני מבקש להפנות את תשומת הלב, כי בית-המשפט כבר דן ופסק בתביעה ייצוגית שהוגשה בשנת 2009 בנושא הזה. תביעה ייצוגית, כידוע- -

אבל זה לא באותו נושא, זה תביעה אחרת.

- -היא תביעה של תובע שמבקש לייצג את כל האנשים שטענותיהם זהות לטענותיו של התובע בקשר לחוב. מדובר בתיק 1860/09 של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בתביעתו של עורך-דין בשם עמית זילברג, שיושב פה לידינו, שקיבל דרישת תשלום מחברת "במרום", אחת מן החברות בקבוצת "איקיוטק". עו"ד זילברג ראה בדרישת התשלום הזו שקיבל בסיס לתובענה ייצוגית. התביעה היתה גם נגד חברות הסלולר "פלאפון" ו"סלקום". הוא לא פנה לבדוק לפני הגשתה את פרטי הדרישה ממנו, הוא לא ביקש לרענן את זכרונו במסמכים שבהם התחייב. הוא כנראה כבר ספר בדמיונו את סכומי העתק שימלאו את כיסיו כשיזכה בתביעה הייצוגית. אולם זה לא קרה לו. תחת זאת, הוא יצא וידיו על ראשו כשתביעתו נדחתה.

למה יש לי תחושה שהיום התוצאה תהיה אחרת?

בלי הפרעה, בבקשה. תביעתו נדחתה עם חיוב בתשלום הוצאות של 75,000 שקל.

4 שנים היה התיק הזה בבית-המשפט עד שניתן פסק-הדין. במשך אותה תקופה החברה פעלה בתום-לב והמתינה כל אותו זמן שהאמת תצא לאור. לכן גם עיכבה את משלוח כל דרישות התשלום לחייבים וחידשה את המשלוח רק אחרי שניתן פסק הדין, ביום 7 במאי 2013, שכאמור דחה את התביעה.

איך זה קשור?

סליחה. כבוד השופט, סיימת?

לא, לא סיימתי.

לכמה דקות אדוני זקוק?

אדוני, תן לי את הזמן לסיים כי זה חשוב.

השאלה שלי, כבוד השופט, אני מכבד אותך אבל אני שואל לכמה דקות אתה זקוק עוד.

עוד 10-12 דקות.

לא אוכל לאפשר לך, אני מצטער. הדיון יסתיים בשעה 12:15.

תסחוב את הזמן בבית-המשפט, לא פה.

אני מבקש, כבוד השופט וינוגרד, וכבודך מלא עולם, תעביר לי את זה. אנחנו נחלק את זה לכל חברי הוועדה. אני רוצה להתקדם כדי להגיע לסיכום כי אנחנו לא בית-משפט כאן. יש לך עוד 2 דקות, בבקשה.

יש לי עוד כמה דקות.

2-3 דקות, לא יותר, בבקשה.

אני עובר מפסק-הדין. רציתי להביא לפניכם, אומר את זה בקצרה, שהשופט בדק כל אחד ואחד מן המסמכים שהתובע ראה אותם לראשונה בבית-המשפט. השופט הציע לו לחזור בו מהתביעה והוא סירב. בסופו של דבר השופט בדק כל מסמך שעליו הוא חתם. השופט אמר שהוא חתם, הוא בדק והוא אישר את התשלום וכל התביעה שלו נדחתה.

אולי צריך לשלוח את בתה של גולדי רוט-סבן לתבוע.

כבוד השופט, אני מבקש דבר אחד. אני לא רוצה חס וחלילה שישתמע- - -

אני רוצה להציע הצעה בשם החברה.

בבקשה. מה ההצעה?

אני מצהיר בשם החברה, כל חייב שמבקש לראות את המסמכים שנוגעים לו, תינתן לו האפשרות לכך. כל שעליו לעשות הוא לפנות לעורך-הדין שפנה אליו, שממנו קיבל את הדרישה, בכתב או בטלפון, ולבקש כי המסמכים ישלחו אליו במייל או בפקס.

זה שינוי לדיני הראיות, סליחה, אדוני. מה שפה הם עושים, וחשוב להגיד, החברה מנסה לשנות את נטל הראיות ואז הראיה נמצאת בידיים שלו.

למה לא עשיתם את זה עד היום?

יש גברת בשם עדי ברזילי שפנתה, התלהמה, ואחרי שהיא התלהמה באה והתנצלה. היא גם שלחה את המכתב הזה לשר התקשורת. את זה אתם לא מראים פה.

- - -

כבוד השופט, יש לך עוד דקה לסיים.

לא נותנים לי לדבר.

אני רוצה לשמוע את עורכת-הדין לגבי שינוי נטל הראיה. אז הם לא יוכלו לטעון בבית-המשפט דברים מסוימים. יש פה טריקים משפטיים, אדוני היושב-ראש.

כבוד השופט, אני ביקשתי שני דברים. מכיוון שזמננו קצוב- - -

בצעקות אני לא יכול להתייחס.

אני מבין שאתה לא יכול. בכנסת אין לי שליטה על הכול, זה לא בית-המשפט. קודם כול, מה שכתבת אני מבקש שתעביר לוועדה עבור כל חברי הכנסת. אם יש לך עוד הערה לגבי ההצעה, בבקשה.

תרשה לי להשלים את המשפט. החברה מציעה שכל אחד יפנה לעורך-הדין שפנה אליו, יקבל את המסמכים, יינתנו לו 30 ימים של הפסקת הליכים משפטיים נגדו כדי שהוא יוכל להתייעץ ולהחליט על דרכו. כאן לא מדובר בחוב קולקטיבי, מדובר בחוב אישי. לכן כל אחד זכאי לראות את המסמכים והוא יחליט, אחרי שיראה אותם, אם הוא רוצה להסדיר את החוב או רוצה להמשיך בהליכים, ואז טענותיו יישמעו בבית-המשפט.

תודה רבה, כבוד השופט, הבנו. רבותי, כפי שאמרתי, אנחנו כאן לא בית-משפט. אני עדיין מסתכל על זה מבחינת הציבור, זה נראה לי מזעזע, אבל אני לא שופט. אני מבקש לשאול את עו"ד מנדלסון, מה יש לך להגיב על ההערה הזאת?

עוד פעם, אני מייצגת פה את משרד התקשורת ולא כעורכת-דין פרטית. אני רק אומרת, הכלל בדרך כלל הוא "המוציא מחברו, עליו הראיה". ככל ש"איקיוטק" חושבת שמישהו חייב לה כסף, שתציג את המסמכים.

- - -

אני רוצה לחזק את מה שאמר נציג משרד התקשורת. אדוני השופט בדימוס, אמרת – אני עכשיו עושה צירוף של דברים – שבעצם תיתן לי כל מסמך שארצה לראות אם אבוא אליך, על-ידי עורך-דין או באמצעותי אני עצמי. בעצם, אני יכול להגיד לך משהו, אדוני? לפי מה שאני שומע מאיש משרד התקשורת, עצם המסמך שלך לא חוקי כי אין לו שום תוקף חוקי.

הוא מצג שווא.

עכשיו אתה אומר לי: תיקח עורך-דין, תוציא הוצאות, תעשה את כל מה שתעשה. אדוני, אני אומר לך, המסמך שלך לא חוקי. אתה בתרמית. בתרמית החתמת אנשים. אני עוד צריך לתת לך את כל התהליך שאתה פה מהלך עלינו באיזו צורה כזאת משפטית, בניסוח?

למה משרד התקשורת לא תבע?

אני מתפלא עליך, אדוני השופט, שאתה מדבר בצורה כזאת כי זה עדיין עזות מצח להמשיך לרמות את האנשים. המסמך הבסיסי לא חוקי.

זה לשדוד אנשים.

מהבית הזה לא ייצא היתר להונאת הציבור.

רבותי, אסגור את הישיבה בעוד 5 דקות. לצערי "וייקב למשפט והנה משפח". אני מבקש את עו"ד יעל כהן שאואט מן המועצה לצרכנות, בקצרה.

ממש שתי מילים. מייעצים לנו לבוא ולבקש מסמכים. אנחנו התחלנו תהליך כזה עם החברה ועם עורכי-הדין של החברה. הם באו לשבת אצלנו, ישבו 3 שעות, הראו לנו דברים יפים, אבל שלחנו להם 500 מכתבי התרעה, שלחתי את זה במייל שלי.

את הרשימה, רק מספרים, בלי שמות.

לא, המכתב הזה אמור לספק לכם את כל החומר שאתם צריכים.

לא רק שמות ולא רק מספרים אלא את מכתבי ההתרעה. אמרתי לעו"ד קוריס, אתם התובע, החברה היא התובעת, עליה הראיה. יש מכתב דרישת תשלום, בואו תראו בכל תיק ותיק את הראיה לחוזה ואת הראיה לחוב. סירבו, שלחו לי מכתב של 37 עמודים למה הם לא צריכים לשלוח לי שום דבר, למה אני לא תמת לב, למה אין לי מעמד ולמה לא. היום, אדוני היושב-ראש, מאיימים עלינו בתביעת לשון הרע. כנראה אנחנו לא עושים את העבודה שלנו מספיק טוב.

זאת השיטה.

"וייקב למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה".

למה אתם כותבים באתר שלכם "נפגעי "איקיוטק""? מי שם אתכם לשופט, לקרוא להם נפגעים, על כל הקונוטציות השליליות שיש למילה הזאת?

אני מפנה אותך לחוק המועצה לצרכנות. אנחנו מוסמכים לייצג כל אחד ואחד בפניך או בפני בית-המשפט. איזו עזות מצח.

אבל לא לכתוב "נפגעים".

אומרים להם: אתם לא צריכים לפנות למועצה לצרכנות. אתם יכולים לפנות לעורכי-הדין באופן אישי. את יודעת שזה אורגנים של חברה, את לא יכולה לפנות אליהם.

תיכף תקבלו תשובה למכתב הזה.

עו"ד זאב פרידמן, אתה בשבילי דוגמה חיובית מאוד. אני יושב אתך פה בשקט, בלי תקשורת, בלי הצגות בכל הישיבות. אתה איש הגון וצנוע, הציבור מול עיניך. כפי שאתה מזועזע, אני מזועזע. כאשר יש עוצמה לאנשים – איך טחו עיני אנשים לראות שיש פה בעיה? זה לא בעיה טכנית, שהוציאו משפט, שלא הוציאו משפט. הציבור הולך שולל. כך אני מבין את זה.

אני מבקש מן המנכ"ל, בן אופק, אם יש לך משהו להוסיף, בבקשה.

את רשות הגבייה גם כן חשוב לי לשמוע, אולי ירגיעו קצת את האנשים.

לצערי יש כאן לגמרי רצח אופי לחברה הזאת. אשמח לתקן אותך, מר מאיר בן בסט, נציג משרד התקשורת, בלי לזלזל בידע שלך, אבל אתה פשוט טועה. אני יכול לשבת אתך ולהסביר לך איך החברה עבדה לפי הנחיות משרד התקשורת.

שלילי.

אני יושב כאן כרגע בכנסת, שהיא המחוקק.

זה נציג משרד התקשורת- - -

אתם יכולים לא להקשיב לי ולהישאר צודקים.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני מבקש ממך. את רוצה שהוא ידבר, אז תני לו, כי יש לנו עוד 3 דקות. בבקשה.

מדובר בחברה שפעלה כל העת על-פי חוק, על-פי הנחיות משרד התקשורת. כל אדם שנמצא כאן אני מוכן לשבת אתו, להראות לו את זה, להוכיח לו את זה בצורה חד-משמעית. זה דבר אחד.

אוסיף עוד דבר, עד לפני 10 שנים כל אחד במדינה, כל אחד כאן אולי הוריד שירים באינטרנט, עשה פעולה לא חוקית, כל אחד עשה מה שהוא רצה ואמר: מי יתפוס אותי? זה במחשב שלי.

אתה הצדיק...

אלפי אנשים השתמשו בשירותים שאני סיפקתי, והעסקתי עובדים, יצרתי תכנים, עבדתי על זה מאוד-מאוד קשה. שיקום כאן אחד שמוותר על הפרנסה שלו. אני חושב שיש כאן צביעות כי אני חברה שיצרה תוכן ומגיע לי כסף עבור מה שמכרתי.

גם כשמדובר בילדים?

מקסימום שקיפות.

אני יכול להראות לכם איך כל אחד מן האנשים ראה את המחיר.

התפיסה שלך לא מקובלת כאשר אתה מדבר על ילדים מתחת לגיל 18.

פנינה תמנו-שטה, אני רוצה שתתני לו לסיים.

את טועה. אתה מדבר אתי על 2011. הוא אמר שאז זה רק נכנס לתוקף, אבל ב-2009 אמר השופט עצמו שהוא נכנס לדפי ההרשמה וראה בעצמו את המחיר, הוא ראה כמה זה ברור. הוא הוסיף ואמר: לא נראה לי סביר שאדם יירשם ולא יידע שזה עולה כסף.

גם כשמדובר בילד בן 9?

כל מי שדיבר כאן אמר שהוא שילם, אז הורה שלא בודק את חשבון הטלפון שלו שיבוא בטענות אל עצמו.

תודה רבה, מר אופק. מר בן שושן, היית מעורב. אתה אביו של מר אופק? בבקשה.

שמי יום טוב בן שושן, אני אבא של בן אופק. שמעתי את כל הדוברים פה.

מר בן שושן הוא אביו של מר בן אופק.

הוא ניהל את "איקיוטק" עד סוף שנת 2008.

אני רוצה להגיד שמדובר באדם שאולי מציג את עצמו כאבי. הוא הגיע לכאן על דעת עצמו והוא לא מייצג אותי בשום צורה שהיא. יש איזה סכסוך בינו ובין אמא שלי.

אז למה אתה חושב שהורים של אחרים כן מייצגים אותם? ההורים של הקטינים שחתמו כן מייצגים אותם?

(מחיאות כפיים.)

לא מוחאים כפיים בכנסת.

לא הבנתי לשם מה הוא הגיע.

אני חייבת לומר משהו, אדוני היושב-ראש. יש פה צביעות. כשמדובר בקטינים- - -

- - - לא ניתן לזה, אדון אופק- - -

פנינה תמנו-שטה, אני מצטער, לא עכשיו. השאלה היחידה, הוא הקים את החברה?

הוא לא הקים. זה סכסוך משפחתי. הוא בא לנצל פה במה ואני חושב שלא צריך לתת לו את הבמה הזאת.

אנחנו לא צריכים לתת במה לסכסוך משפחתי.

לא אפשרו לו לדבר בכלל.

גמרנו.

הוא ניהל את החברה.

הוא לא ניהל את החברה.

רבותי, אני נותן לאדם לדבר, כפי שנתתי לכל אחד לדבר. לאחר מכן אתן את רשות הדיבור רק לאדוני, אני אסכם ונסיים. תודה. בבקשה.

הגעתי לכאן כדי לציין מספר עובדות. הקמתי את "במרום הפקות" במרץ 2004, הייתי הבעלים, היושב-ראש, המנכ"ל ומורשה החתימה היחיד עד 26 בנובמבר 2008.

החברה הזאת הוקמה כדי לתת מענה בתחום אמנויות הבמה והבידור בנושא האודישנים. כדי לקבל את המידע הזה היה חייב כל לקוח להיכנס לאתר, להירשם. ההרשמה היתה בחינם, ללא שום סוג של התחייבות. במקביל טלפניות ישבו במשרדים, התקשרו לאנשים שנרשמו יום קודם וזימנו אותם למשרד כדי לרכוש מנוי שנתי. מנוי שנתי בתקופות המדוברות, מ-2005 ועד 2008, עלה 400 שקלים לשנה. האפשרות השנייה, היתה אפשרות לקבל הודעות אס-אם-אס בעלות של 5 שקלים להודעה, בסך הכול 10 שקלים לחודש, כאשר החשבון מחויב דרך חברות הסלולר. ניתנו אפשרויות ניתוק לכל מי שרכש תוכן סלולרי.

100,000 לקוחות שנכנסו לאתר והסכימו לקבל אודישנים תמורת 10 שקלים היו צריכים לשלם מן הסתם. למה הם לא שילמו? כי חברת הסלולר לא חייבה אותם. למה היא לא חייבה אותם? כי הם התנתקו, ומותר היה לכל אחד להתנתק במספר דרכים: לפנות לחברות הסלולר, לפנות לחברת "יוניסל", לחברת "מיקרופיי" וגם לחברת "במרום הפקות". בנוסף, היה מספר טלפון שאפשר היה לשלוח אליו הודעת אס-אם-אס, גם לניתוק וגם להפעלה ולקבלת האודישנים.

כל הסיפור פה לא קשור לחייבים שבאו וחתמו פיזית במשרד. כדי לקבל הודעות על אודישנים לא היה צריך להגיע למשרד.

אדוני היושב-ראש, אפילו לשופט וינוגרד לא נתת כל-כך הרבה זמן לדבר.

אני מבקש לא להפריע עכשיו, אף אחד.

יתרה מזאת, במאזנים שהוגשו בשנים 2005, 2006, 2007 ו-2008 לא דווח בשום מקום על חייבים או על חובות אבודים, גם לא דווח בשום מזכר פנימי.

יש פה זיוף אינטרנטי מתוחכם והונאה ממש מפלצתית. התביעה הייצוגית הביאה לבלבול מערכות, כי התביעה הייצוגית, שלכולם יהיה ברור, ביקשה להחזיר ללקוח כסף שחויב על-ידי חברות הסלולר. זה שאחר-כך "איקיוטק" לקחה את זה למקום אחר לא קשור ל-100,000 האלה, פשוט מאוד.

אני רוצה להוסיף עוד. העברתי את החברה לבן שלי בכפייה, בעקבות איומים על חיי. הוא אדם מסוכן מאוד. אני פונה פה לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה למנות צוות חקירה מיוחד. רק "להב 433" תוכל לתת מענה לדבר המפלצתי הזה. הוא מומחה לזיופים.

אתה אומר שאחורנית אי אפשר לתבוע? אחורנית בכלל אפשר היה להפסיק את השירות.

מרגע שהפסקת את השירות חברות הסלולר לא יכלו לגבות ממך כסף, נקודה.

עד איזו שנה זה היה אפשרי?

כל הזמן.

אני הייתי בעלים ומנכ"ל עד נובמבר 2008. מה קרה אחרי זה – אני לא יודע.

זאת אומרת, כל תביעה של החברה על חובות במועדים שלפני נובמבר 2008 לא נכונה.

לא היו ולא נבראו.

תודה רבה. לפני הסיכום אני מבקש מכל אחד דקה. הרשות לסחר הוגן, אדוני, בבקשה.

אני עו"ד דוד ימין מהרשות לסחר הוגן. שני משפטים.

אחד ברמת הקוריוז. תודה רבה שאתם מאפשרים לאנשים לפנות בחינם ולקבל את המידע. שימו לב, יש פה הודעת אינטרנט של משרד עורך-דין קוריס, שאומר לכל אחד מן הפונים: מי שרוצה לפנות אלי יכול לקבל מידע. המספר הזה הוא 1-900. כולם יודעים מה זה מספר 1-900? זה עולה כסף.

ואחר-כך יתבעו אותו על השירות הזה...

תודה שאתם נותנים לאנשים את המידע חינם, כי באינטרנט אתם כותבים: אם אתם רוצים מידע תפנו אליי למספר 1-900, בתשלום. זה נקודה אחת.

שתיים, נוצרת פה איזו דיספוזיציה, שרק אביו של בן אופק הצליח לתקן אותה. נוצר פה רושם כאילו היתה הונאה צרכנית, אבל אני חושב, כפי שאמר אבא של בן אופק, שאם המשטרה תחקור את זה כפי שצריך יבינו שלא היתה פה הונאה צרכנית, אלא היתה פה הונאה על רקע צרכני, וההבדל עצום. צריך שהמשטרה תחקור אותה.

תודה רבה. רשות הדיבור לך, אדוני, אנא הצג את עצמך.

אני עו"ד גונן בן יצחק, אני מייצג אנשים רבים שקיבלו מכתבים. אגיד כמה דברים בקצרה.

יש לך משהו חדש להוסיף?

ראשית, בעניין היעדר חברות הסלולר. בסופו של דבר הרישיון של חברות הסלולר קובע שגם חברות הסלולר צריכות לטפל בסוגיות צרכניות שעולות אגב מתן שירותים. עצם זה שחברות הסלולר הצליחו להיעדר מן הדיון הזה רק מראה משהו על האחריות שלהן. הם לא פה, ויש סיבה למה הם לא פה. זה דבר ראשון.

דבר שני, לגבי לשכת עורכי-הדין. חברי מלשכת עורכי-הדין אמר דברים עדינים מאוד. בסופו של דבר לשכת עורכי-הדין מודעת לכך שבמשך 5 חודשים מתנהל מסע קיצוני מאוד של חברות עורכי-דין שעוסקות בגבייה נגד חייבים, עד רמה שמתקשרות טלפניות ממשרדי הגבייה האלה לחייבים ואומרות להם: אם עד היום בשעה 12 לא תשלמו את החוב שלכם מחר בבוקר מעקלים לכם את החשבון. זה לא מצב שלשכת עורכי-הדין יכולה לשבת בשקט ולדבר בדיון תיאורטי על מה האנשים צריכים לעשות, מה הציבור צריך לעשות.

מר ויזר, אני רוצה תגובה של ראש לשכת עורכי-הדין לנקודה הזאת. תודה רבה, אדוני. מר לוינסון, בבקשה.

אעשה את זה בקצרה. אני עוסק 15 שנים בתחום הצרכנות. בשערורייה ועוולה צרכנית כזאת לא נתקלתי מעולם. אחרי ששמעתי מה קורה פה אני מתבייש כאזרח, אני מתבייש גם כעורך-דין כשאני שומע מה קורה פה. פשוט ביזיון.

אני מקבל בכל יום על הבוקר מלא שיחות טלפון: "איקיוטק", "איקיוטק". יש לנו מאות תלונות, כמו לכולם. מחר בבוקר אני חושש שאקבל אותו דבר, כי אחרי ששמעתי את התשובות של משרד עורכי-הדין נעשיתי עוד יותר חרד. אני מצטרף לקריאה שלו ללשכת עורכי-הדין: תפעלו, תפסיקו להיות כאלה תיאורטיקנים. פשוט בושה איך שמתנהגים כל משרדי הגבייה, לא כולם, חלקם שמתנהגים בצורה כזאת. צריך לקחת אותם לבדיקה. זה לא המקום. זה שערורייה.

לעצם העניין, חייבים שאדוני ייתן מחר בבוקר תשובה מה אנחנו אומרים לכל מאות המטלפנים אלינו.

תודה רבה.

אני אומר למשטרה, תחשבו שאתם חוקרים חבר כנסת, אז אולי יהיה לכם מרץ כפי שצריך...

הנהלת בתי-המשפט, אני רוצה לדעת בדיוק איך עוצרים את ההוצאה לפועל. סליחה, רשות האכיפה.

אני נציגת רשות האכיפה והגבייה. במסגרת הנחיות כוללות שאנחנו מפרסמים מעת לעת פרסמנו הנחיות ביחס להגשת תובענות. בעיקרון, לאו דווקא ביחס ל"איקיוטק", כל גורם שאין לו ראיה בכתב לא יכול להגיש תובענה ישירות להוצאה לפועל. זה לא מונע באופן הרמטי מחברת "איקיוטק" להגיש תביעה ישירות לבית-המשפט. במסגרת ההנחיה, כאשר מסורבת תובענה, לאו דווקא של "איקיוטק", נותן הפקיד אסמכתה ואומר: התובענה הזאת לא נפתחה כי מדובר בתובענה שאינה נסמכת בראיה בכתב. זה לא מונע הגשת ערר לרשם ההוצאה לפועל, שיחליט על-פי שיקול דעתו.

זה בכתב. חתימה דיגיטלית לא תופסת.

החוק לא מכיר בחתימה דיגיטלית.

רק למען הסר ספק.

אי אפשר יותר להזמין וי-או-די? אי אפשר יותר להצביע על ריאליטי כי אין ראיה בכתב?

אבל זה החוק. את רוצה לשנות אותו?

ההוצאה לפועל- - -

עורכת-דין לא יודעת מה זה חתימה דיגיטלית או אם יש לה מעמד בבית-משפט? הייתי מחליפה אותה בתור מייצגת.

חברת "איקיוטק" התכבדה ולא שלחה מכתבי התרעה במשך כל זמן שהתנהלה התובענה הייצוגית, והיא התנהלה זמן רב. אנחנו שומעים כרגע שהמשטרה חידשה את החקירה. יש פה עורכי-דין נכבדים, אולי תשעו את הליכי הגבייה עד לסיום הליכי חקירת המשטרה.

רק משפט אחד. אתם עוצרים את הליכי הגבייה עכשיו? כן או לא?

לא.

אם כך, אני מסכם.

ועדת הכלכלה דורשת – ואני מתכוון לדורשת, כי לכנסת יש סמכות על ממשלת ישראל – ממשרדי הממשלה הרלוונטיים – המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, משרד התקשורת, משרד הכלכלה, המועצה לצרכנות והרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן – לדון באופן מיידי בנושא "איקיוטק" ולפרסם לציבור הבהרות בנושא דרישות התשלום שנשלחו לחייבים לכאורה, וכן המלצה כיצד לפעול עד בירור סופי של הפרשה עם כל הגורמים המתאימים.

ולתקן את מצג השווא בדרישות התשלום.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>