PAGE
4
ועדת הכלכלה
31/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 163>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), שעה 12:30

<הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013 (מ/792) – בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף התחילה>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
מרים פרוינד - מנהלת השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מורן יבין הכהן - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יותם זעירא - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

רועי בורוכוב - מנכ"ל, הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אורנית רז - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

אביטל סמפולינסקי

לאה ורון

יפעת קדם
<הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013 (מ/792) –
בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף התחילה>

הצעת החוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2). בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף התחילה.

אנחנו בבקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף התחילה, שזה סעיף 6 להצעת החוק. התיקון העיקרי של החוק שסעיף התחילה מכוון אליו, זה סגירת פרצה שאולי הייתה קיימת בחוק המקורי בנושא הצגת תוצרת חקלאית כתוצרת אורגנית. החקיקה מבהירה עכשיו שכל נגזרת של המילה "אורגני" על תרגומיה וכל אפשרות שרק אפשר לחשוב בעניין אסורה, חייבים לעבור את הפיקוח הישראלי גם בסמל אורגני אחיד וגם בסמל הבקרה. זה התיקון העיקרי של החוק הזה. השאלה הייתה כמה זמן אנחנו נותנים ליבואנים להתארגן. זה יכול להיות גם יצרנים ישראלים שפעלו או ניצלו. אפשר לראות את זה דרך החוק הקיים. הצעת החוק מדברת על 90 יום, ההחלטה בישיבה הקודמת הייתה 120 יום. יש לנו בקשה מטעם איגוד לשכות המסחר לתקופה ארוכה יותר של 3 שנים, אם אני לוקחת את השורה התחתונה. יש מכתב של שר החקלאות שעומד בפני הוועדה ומבקש להשאיר את תקופת המעבר על 120 יום.

זאת המחלוקת היחידה?

כן. שאר סעיפי החוק אושרו בישיבה הקודמת.

נלך על 9 חודשים?

שוחחנו על הנושא בישיבת הוועדה הקודמת. מטרתו של מועד ההיערכות לתת זמן היערכות סביר לאותם יבואנים או יצרנים הגונים שנדרשת איזו שהיא התאמה מבחינת הסימון. זה הכל. 90 יום זה פרק זמן שהיה סביר. לאור הדרישות שעלו, למרות שלא היה להם בסיס ברמת הנתונים אף על פי שביקשתם, אמרנו שלצורך הפשרה נגיד 120 יום, כשבזה נכסה את הכל.

כשאתם לוקחים בחשבון שישנם מוצרים שקיימים כבר היום על המדפים.

ולגביהם לא ניתן להיערך אחורה לסימון.

מה יעשו? ימשכו את המוצרים?

לגבי מי שסימן כבר את מוצריו בצורה מסוימת - נניח לצורך העניין שהוא היה תם לב ופעל באופן שאי אפשר כרגע להגיד שהוא לא חוקי – המוצרים קיימים בשוק. הוא לא יכול לסמן אותם אחרת. הוא רק יכול לסמן עליהם שהם לא אורגנים כדי לצאת כשר מבחינת החוק, כשאז ברור שהמוצרים שלו הם חסרי ערך כי הוא הביא אותם כדי למכור אותם כאורגנים.

אנחנו לפעמים מחכים עד שפתאום באים ואומרים שהסורים על הגדרות. מכיוון שכאן אפשר לפגוע באנשים על לא עוול בכפם בואו נגיד 9 חודשים.

החוק הזה היה מאוד ברור גם ליצרנים. משרד החקלאות הורה בהוראת שעה על ידי מנהלת השירותים להגנת הצומח לעשות יום הדרכה. כל היבואנים, כל היצרנים היו, שמעו וידעו. המוצרים האלה שנכנסו בדרך לא דרך נעשו בניגוד למה שהיה רוח החוק. אולי מבחינה משפטית הם ניצלו פרצה בחוק והסכימו. באותו זמן שמוצרי הייבוא נכנסו יצרנים מקומיים לא היו יכולים לעשות את זה. אין דבר כזה שיצרנים מקומיים ניצלו את הפרצה הזאת. הפרצה הזאת נוצלה אך ורק על ידי יבואנים. מה שאנחנו אומרים – סליחה על הביטוי- זה שאנחנו מכשירים את השרץ ונותנים לזה עוד זמן כי זה לא היה בתום לב. רז, לא הבאת נתונים. אנחנו יודעים שתאריכי התפוגה של מוצרים אורגניים שלא משתמשים בהם בחומרים משמרים פגים מהר. לי לא עולים בראש מוצרים שנמצאים במדף וצריכים עוד 9 חודשים בשביל לפוג. אם יש, בבקשה תגיד לנו. אני לא מכירה כאלה.

יש פה מחלוקת בין שני גופים שמייצגים את התעשיינים ואת שירות המסחר.

המחלוקת הקלאסית.

אתה אומר 3, אתם אומרים 120.

התפקיד של הוועדה להיות הבית של אלה ושל אלה.

להגיע לידי פשרה.

השאלה אם הוכח שיש באמת פגיעה. חיכינו לראות אם יש פגיעה. השאלה אם הפגיעה היא פגיעה מידתית וסבירה. אין לנו למה להתייחס.

אתה יכול להסביר את זה? אולי אביטל תעזור לנו.

בישיבה הקודמת דיברו על מצב שאין מוצרים כאלה. ביקשו מוצרים שקיימים. החוק הזה הוא טוב בעיני, הוא חוק חשוב בעיני.

על זה כולנו כבר הסכמנו.

אני הצעתי 2 פתרונות למשרד החקלאות. בשניהם אני רוצה לעשות הפרדה בין יבואנים מטעים, כמו שעליהם מדובר כרגע, ליבואנים לא מטעים שהמוצרים שלהם באמת אורגנים אבל מסומנים כמו שמותר לסמן היום, לא כמו שמותר יהיה לסמן אחרי שהחוק הזה ייכנס לתוקף. אני ניסיתי לעשות את האבחנה הזאת. אני גם העברתי דוגמה אחת למשרד החקלאות.

אם המוצר אורגני ועומד בתנאים של הפיקוח, אז יעבירו את המוצר אישור, הוא יקבל את הסמלים ואפשר יהיה להמשיך ולמכור אותו.

נכון, אבל המוצרים שלו עדיין מסומנים כמו שהיה מותר עד היום עד שהוא ישים את הסמל האחיד שלא היה חובה קודם, עד שהוא ישנה. נניח שהרכיב הוא כמעט כל המוצר, ולכן הוא עומד בדרישות שכל המוצר יוגדר כאורגני. עד שהוא יסדיר את זה, והוא יסדיר את זה, הצעתי שתי חלופות. שתיהן נראות לכן מסובכות, לכן אין לנו ברירה אלא ללכת לחלופה של לדחות את הכל.

יבואן שמכניס מוצרים כאלה לארץ מקבל הנחיות מאוד ברורות. יש הסכמי הדדיות עם האיחוד האירופי לגבי השוק האורגני.

אני מבינה שהיא מביאה עכשיו את הכובע הקודם שלה. זה לא בתור נציגת התאחדות התעשיינים מה שאת אומרת.

אני מייצגת כרגע את היצרנים המקומיים של התאחדות התעשיינים.

אני לא בטוח שזה נכון. באיזה אופן מפקחים שאין ייצור מקומי למוצר? אני לא בטוח שזה נכון שאין מפרים מקומיים.

החוק היום אוסר על יצרנים מקומיים לעשות את מה שאתם מכניסים בתור ייבוא. כשנכנס יבואן ורוצה להכניס מוצרים מסוימים, הוא מקבל את ה"עשה" ו"אל תעשה". ברור לכל אחד שהכניס את המוצרים האלה, שהוא עושה משהו שהמחוקק לא התכוון אליו. אני מכירה קצת את השוק האורגני. אני רוצה שתגיד לי לאיזה מוצר יש אורך מדף של 120 יום.

תן דוגמאות.

תאריכי התפוגה של כל הריבות ושל כל הממרחים - -

מה תאריך התפוגה שאת מכירה של ריבה?

בוא תגיד לי אתה. אני יודעת שתאריך התפוגה של המוצרים האורגנים צריך להיות 3 חודשים, 4 חודשים, גג חצי שנה. אני אישית לא מכירה - -

את כבר אומרת חצי שנה. את יודעת שיש אריזות שכבר מוכנות ומחכות שיכול להיות שעומדים להשתמש בהם בקרוב. 9 חודשים זה בטח לא משהו מופרך.

זה לא מהיום. אתם ממשיכים להכניס מוצרים במודע.

רבותיי, אני לא אכנס לוויכוח הזה. אני אחליט. נחליט על חצי שנה. בזה נסגור את הסיפור הזה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:45.>