PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
31/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 47>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), שעה 11:30

<שילוב עולים במערך הכבאות - במסגרת יום הוקרה למערך הכבאות בכנסת>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

אברהם מיכאלי

>
שחר איילון - נציב שירותי הכבאות והצלה

שמעון לייני - רע"נ משאבי אנוש, הרשות לכבאות והצלה

מרק טובלם - רע"נ תקציבים, הרשות הארצית לכבאות והצלה

עוזי בשן - מנהל תשתיות תקשורת, הרשות הארצית לכבאות והצלה

ליאוניד שיימן - ראש תחום רכב וציוד ייעודי, הרשות הארצית לכבאות והצלה

עמיחי כץ - אגף התקציבים, הרשות הארצית לכבאות והצלה

שלה דיין הרבג'יו - אגף התקציבים ומשאבי אנוש, הרשות הארצית לכבאות והצלה

מיטל מדואל לוין - נציבות הרשות הארצית לכבאות והצלה

דורון לוי - נציבות הרשות הארצית לכבאות והצלה

אילן פרברזב - לוחם אש, הרשות הארצית לכבאות והצלה

פיודור סובולב - לוחם אש, הרשות הארצית לכבאות והצלה

ברוך שמעון - ממונה תחום תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

טליה אברבוך - יועצת השר לביטחון הפנים כנסת וממשלה

אסתי איוב - שליחת ניידת לאתיופיה ותוכניות, הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

י.ג. חבר המתרגמים
<שילוב עולים במערך הכבאות - במסגרת יום הוקרה למערך הכבאות בכנסת>

שלום לכל המשתתפים. אני שמח לראותכם כאן, ברוכים הבאים. היום מציינים בכנסת יום הוקרה למערך הכבאות. לא צריך להגיד הרבה מילים על העבודה שאתם עושים. אנחנו יודעים ואני בטוח שהרבה אנשים במדינה מעריכים את מלאכתכם. יישר כוח. לא סתם מציינים יום מיוחד בכנסת, יש הרבה מקצועות, אבל לא את כולם מציינים בכנסת, רק בודדים ואתם אחד המקצועות שמציינים. אתם ראויים לכך. נמצא איתנו חבר הכנסת אברהם מיכאלי שהצטרך לדיון.
נקיים היום דיון בנושא שילוב עולים במערך הכבאות. אני אבקש לשמוע מכם כיצד אתם פועלים בנושא שילוב עולים במערך הכבאות. שמחתי לשמוע שבשנה האחרונה גייסתם למערך יותר עולים, נשמח לקבל נתונים. בוועדה כאן היו הרבה דיונים עם חברות וגופים ממשלתיים שקולטים עולים. למה קולטים עולים בארגונים? כי נותנים להם עבודת קבע וזו אינטגרציה חברתית. קולטים, אבל במקרים רבים הם נשארים במקומות הנמוכים. היינו שמחים לשמוע על ההזדמנויות. יש חבר'ה בעלי פוטנציאל קידום ונבחן איך הם יקודמו. אני מבין שבערך הכבאות בוחנים על פי כישורים, אני מניח שיש באוכלוסיית העולים חבר'ה שיכולים לעלות מעלה. אבקש את מר שמעון לייני, ראש אגף משאבי אנוש ברשות הארצית לכבאות והצלה להציג את הנתונים. תודה.

>
יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הכנסת, אורחים נכבדים. אנו שמחים להיות פה היום ולהשתתף ביום החגיגי, יום ההוקרה למערך הכבאות. זה יום מאוד חשוב לנו, למערך שעבר רה-ארגון, בעצם מהפך, נקודת מפנה, לצערנו בעקבות אסון. אנו יודעים שנעשו מאמצים רבים לעשות מהפך גם קודם לכן, היו אלה מאמצים שלא צלחו. בסופו של דבר בעקבות האסון נעשה המהפך המאוד מאוד משמעותי ששיפר מאוד את מתן שירותי הכבאות במדינת ישראל.

אני אתן כמה משפט היסטוריה ורקע ואיפה אנו נמצאים היום. מערך הכבאות עד להקמת הרשות היה מערך מבוזר בצורת אגודי ערים. היו 24 אגודי ערים ומחלקות עירוניות, זה מה שהיה בכל רחבי הארץ. כל איגוד נתן שירותי כבאות על פי שטח מוניציפאלי, כמו שהוקם איגוד הערים, בתוכם היו גם ארבע מחלקות עירוניות שהיו שייכות לעירייה מסוימת, ולכן קראו לה 'מחלקה עירונית'. האיגודים היו בנויים משני חלקים: האחד, חלק ההנהלה שבראשה ישב יושב ראש מועצת האיגוד יחד עם מועצת האיגוד – הם היו נציגי הרשויות, אפשר לקרוא להם "הפוליטיקאים". החלק השני הוא החלק המבצעי שבראשו עמד מפקד שירותי הכבאות וכל הלוחמים מתחתיו ומעט תמיכה מנהלתית שקיבלה התחנה או קבוצת תחנות. כמובן שמתחת לכל שירות כיבוי כזה היו מספר תחנות משנה בביזור. האיגודים התכלכלו מתקציב שהיה בנוי משלושה חלקים: האחד, החלק של הסיוע הממשלתי, שנעשה באמצעות הנציבות שהעבירה אותו לשירותי הכיבוי. החלק השני, זה החלק של הרשויות המקומיות שתקציבו בערך שליש הנוסף, בדרך כלל זה היה על בסיס היקף התושבים והשטח הגיאוגרפי של הרשות. החלק השלישי נבע מגבייה והכנסות עצמיות שנעשו גם בעקבות מתן שירות וגם בעקבות מתן היתרים לבניינים, עסקים – אנחנו מעורבים מאוד בתחום מתן השירות עד למתן האישור הסופי. כל זה מלווה בהכנסות. למי שאינו מכיר, הדברים האלה הולכים להשתנות. אם למישהו, למשל נשרפה חלילה הדירה, בסוף היה מקבל חשבון לתשלום על השירות כיבוי. כך זה עבד. הרבה אנשים לא מכירים את זה, זה דומה למד"א, זה דבר שהולך להשתנות. היום זה עדיין כך, אבל הולך להשתנות. הנושא בתהליך. מתקיימת עבודת מטה רצינית בנושא וזה ישתנה, במיוחד התשלום מבעלי הדירות - - -

מה התשלום?

זה תלוי במספר חדרים. יש נוסחת חישוב, כמה מים, כמה עובדים, כמה משאבים וכמה רכבים. יש צורה שמחושבת דומה בכל המקומות.

גם זה היה מוגדר לפי התקנה, תמחור לפי מספר כבאים.

יש כאלה שמביאים את התשלום דרך הביטוח ולמי שאין ביטוח משלם מכיסו.

על כל 24 שירותי הכבאות הייתה ניצבות שהייתה פיקוח ובקרה, רגולטור. היא הייתה מעבירה את הכספים ויותר אחראית על תחום התורה. זה פחות או יותר מה שהיה. היו כ- 16 עובדים ועוד 5 אנשים שהיו בתוך בית הספר. זה מה שהיה בתוך הנציבות, כמובן שעד אז הכפיפות הייתה למשרד הפנים וזה היה המבנה. היא ישבה בראשון לציון והיה לכל שירותי הכיבוי בכל הארץ.

אחרי האסון בכרמל בדצמבר 2010, יצאה החלטת ממשלה ב-9 בינואר 2011 שהחליטה לעשות מהפך, לנצל את ההזדמנות ולעשות את השינוי שממילא התעסקו איתו כמה שנים קודם, גם ניסו להעביר חקיקה בעניין עם התנגדויות קשות של השלטון המקומי ושל הרשויות המקומיות. לשמחתנו בסוף הדבר הזה קרה והתקבלו החלטות מאוד חשובות. ההחלטה הראשונה הייתה שהמיקום הטבעי שלנו הוא במשרד לביטחון הפנים ולא במשרד הפנים. מה- 1 לפברואר עברנו למשרד לביטחון הפנים. ההחלטה השנייה הייתה הקמת מנהלת. הוקמה מנהלת שאמורה להקים את הרשות החדשה. החלטה נוספת הייתה מתן תקצוב של כ- 900 מיליון שקל, או קצת מעל ל- 900 כמענה מיידי להצטיידות ורכש כבאיות ואמצעים וגיוס כוח אדם מאסיבי. התקבלו עוד שתי החלטות מאוד מאוד משמעותיות, הקמת טייסת הכיבוי וסיוע בכ- 50 מיליון שקל לפיקוד העורף לשדרוג יחידות הכיבוי שיש בהן למעלה מ- 1,500 חיילים במילואים, אנו קוראים להם 'כבאים כתומים' שבחירום - - -

כמה כבאיות רכשתם מאז המעבר?

150 כבאיות - - -

הן כבר הגיעו?

הן כבר קיימות.

150 מתוך כמה?

יש בערך כ- 500, שליש רכש חדש ויש עוד הרבה בקנה. מה שאתם רואים היום בתערוכה הוא אב טיפוס משוכלל יותר מכל הכבאיות האחרות. למשל במקום 3 טון מים יש בכבאית 4 טון מים ועוד שיפור בנושא המשאבה. זה רכב משופר, אב טיפוס חדש וזה מה שיכנס בעתיד. אנחנו עדיין ברכש.

לא מזמן אושרה התכנית הרב שנתית של מערך הכבאות, אם אקח אותו ואצמצם אותו לכמה משפטים, האישור אומר בגדול, רכש בין 20-30 כבאיות לשנה, הקמה של 10-15 תחנות בשנה וגיוס של 140 עובדים בכל שנה, הכל במסגרת - - -

מה הצורך? מהם הפערים?

הפערים הם ענקיים. הייתה עבודה מאוד רצינית שלא נעשתה אף פעם, עבודה של אנשי מקצוע מהטכניון חיפה שמתמחים באורבאני וב-GIS, הם עשו עבודה מאוד מאוד רצינית כדי לבחון מה צריך לעשות מבחינת תחנות והיקף כוח אדם כדי לתת את המענה הכי טוב והכי מהיר לתושבים במדינת ישראל. אציין את ההבדלים שנעשו בעבודה זו כדי שתבינו את המשמעות, אם מדובר על מענה טוב מדובר על למעלה מ- 10,000 כבאים. אנחנו מדברים על כ- 250 תחנות – זה פחות או יותר המספרים הגדולים. הן ממוקמות במקומות הנכונים האמורים לתת את המענה הטוב ולצמצם את זמני התגובה, להגיע תוך 7 דקות ולהגיע לכל אירוע, כי כל מה שאחרי לפעמים מפספסים ולפעמים זה עולה. היום המספרים: קרוב ל- 115 תחנות, מדובר על 1,850 לוחמים וקצינים - - -

115 לעומת כמה לפני המעבר?

מיד אגיע לנתונים האלה.

אחת הבעיות באסון הכרמל שלא הייתה תחנה קטנה בעוספיה.

בעוספיה אוטוטו תפתח תחנה חדשה. אלו המספרים. רק שתבינו, מעל 10,000 צורך לעומת 1,850 הקיימים היום. תחנות – בין 240 ל-100, אנחנו בחצי מהצורך. גם בתר"ש (תקציב רב שנתי) אנחנו לא מגיעים לזה, זה ייקח עוד תר"ש אחד לפחות.

לשאלתך, כתוצאה מהאסון בכרמל גייסנו החל מספטמבר 2011, 471 לוחמים מתוך ה-1,850. תבינו את המשמעויות – זה מהפך בכוח אדם בשירותי הכבאות, מהפך מאוד משמעותי וזריקת עידוד אדירה לתחנות. קודם היו תחנות, אתן דוגמאות: הייתה תחנה במצפה-רמון עם כבאי אחד במשמרת וכשהוא היה יוצא היה סוגר את השער, יוצא עם הכבאית ועוזב את התחנה. אלו דברים שהיו. המון נקודות שהיו, במיוחד במשטחים גיאוגרפים רחבים כמו למשל יהודה ושומרון ובכל אזור הדרום היו המון נקודות עם כבאי אחד-שניים. אנחנו מרחיבים היום את המקומות הללו גם באמצעים. אני יכול לומר לכם, עשינו, וזה יתרון עצום של כל הדבר הזה, רוב הסד"כ שאנחנו מדברים כולל אמצעים, נמצא כאן נציג הלוגיסטיקה והרכש והאמצעים, ליאוניד שיימן, הסד"כ ה-470 באופן טבעי הלך צפונה ודרומה. עשינו כאן יישור מאוד משמעותי. לפריפריה היה מאוד מאוד קשה מבחינה תקציבית גם להצטייד וגם לגייס כוח אדם, היום הם קיבלו המון כוח אדם. רוב הסד"כ הגיע לשם וקצת למרכז. כעת אנחנו מתחילים לחזור לאזור המרכז. זו הייתה זריקת העידוד שעשינו בזכות הסד"כ החדש.

אילו פערים נותרו מבחינת התקצוב? הרי בזמנו הויכוח היה כמה צריך לתת לכם מיידית כדי לייצב את מצב חירום שנוצר אחרי הגילויים של אסון הכרמל. בשניים האחרונות, מאז היה פעמיים תקציב, קיבלת גם לכוח אדם וגם לכבאיות? מהו האופטימום שהנציב והשר קבעו וכמה חסר לכם עדיין?

זה לא אופטימום. אושר לנו היום גיוס 140 עובדים, אגב לא רק לוחמים, כמעט כולם לוחמים. זה מה שאושר כל שנה. זה התקציב.

אני מבין שזו לא הייתה בקשה המקורית שלכם.

הבקשה הייתה הרבה הרבה יותר גדולה.

10,000. אמרו לנו תירגעו והורידו את זה.

אני ליאוניד שיימן, אני מנהל רכש וציוד, אחראי על כל נושא הלוגיסטיקה במערך הכבאות.

מה השתנה? - אנחנו עובדים היום לפי התר"ש, התר"ש מאושר, זה תקציב רב שנתי. בינתיים לחמש שניים גם מבחינת כוח-אדם, שמעון לייני יותר בקי בזה. בנוגע לאמצעים, היום זה מאושר תקציבית. אנחנו יודעים מהו המינימום שנקבל בכל שנה לאמצעים. אם אומר שבשנת 2013 הזמנו 36 כלי רכב מסוגים שונים, בשנת 2014 מינימום 20 רכבים, זה יתבצע, זה מכוסה בתקציב. כך מידי שנה אנחנו צריכים לקבל 20 כלי רכב חדשים מסוגים שונים.

איך זה משלים את הפער? אנחנו מדברים כאן על כבאיות שלא יכלו לצאת מהתחנה או שנתקעו בדרך.

אתה צודק, אבל אי אפשר בשנה אחת לסגור את הפערים של עשרות שנים. נכון להיום, על פי התקן, חסר לנו במערך הכבאות 115 כלי רכב מסוגים שונים. אם אנחנו מדברים שהוזמנו השנה 36 רכבים, בעוד 4 שנים מינימום 20 רכבים להם יש תקציב, אז אנחנו מתקרבים. נכון שלרכב יש תקן וכל שנה נמצאים מעל או מאחורי התקן שצריכים להשלים, אבל בשנים הקודמות לא ידענו כמה רכבים להזמין כי לא היה תקציב מאושר כדי לדעת אם אפשר בשנה הבאה להזמין 3 כבאיות או שתיים. היום לפחות יודעים את ההקצאה השנתית ולאן אנחנו הולכים. אחרי 5 שנים אנחנו נהייה במצב הרבה יותר טוב ואחר כך נראה את ההתקדמות הלאה. זו התכנית.

מילה אחת בנוגע לתחנות כיבוי, היה לנו פער לא קטן והיום הדגש הוא על הפריפריה, יש להשלים תחנות כיבוי על מנת לקצר את זמן התגובה לאירועים, בעיקר ליישובים וליישובים חקלאיים וליישובים ערבים שבעבר לא הייתה לנו אפשרות תגובה. היום יש תחנות בבנייה ובקרוב הן תפתחנה, תחנה בעוספייה, תחנה בבקא-ג'ת, ג'וליס. יש לנו עוד לא מעט בעיות בבניית תחנות בשטח האורבאני כי שם הסכנה הרבה יותר גדולה בגלל המבנים רבי-קומות. באזורים אורבאניים הרבה יותר קשה לקבל שטח או מבנה ועל זה אנחנו עובדים. דיברנו היום בוועדת הפנים של הכנסת שיעזרו לנו דרך משרד הפנים וחוק תכנון ובנייה. יש תכנית רב-שנתית לבניית תחנות כיבוי על מנת להשלים את הפערים.

מה לגבי השיתוף פעולה שלכם עם פיקוד העורף? אני מבין שאתם גם עוזרים - - -

עם פיקוד העורף יש לנו שיתוף פעולה, יש לנו אמנה עם פיקוד העורף. הדבר ראשון שבאמת מתבצע וחי זה 'כבאים כתומים' כמו שאנו קוראים להם. רק כבאים, זה כוח אדם בלי אמצעים שנמצאים בפיקוד העורף. הם משובצים בכל תחנה כיבוי יש לנו רשימה שמית, אנחנו מקבלים אותם רק כשהוכרז מצב חירום בעורף. בתחנות כיבוי נמצאים התיקים שלהם עם ציוד אישי - - -

חיילים בסדיר?

לא, לא. יש מעט מאוד, רובם מילואימניקים. אמצעים בפיקוד העורף כמעט ואין. נכון שהיום הם בונים 34 רכבי כיבוי טיהור. אנחנו במשא ומתן, יתכן וניקח את הכבאיות אלינו שתהיינה בתחנות שלנו ובזמן חירום פיקוד העורף יפעיל אותן, אבל בשגרה נוכל להשתמש בהן. יש לנו עוד כמה נושאים בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף לחירום. בפיקוד העורף כמובן יש יחידות חילוץ שבזמן חירום מגוייסות. יש את הנושא של אספקת דלק, נושא של אספקת מזון לכבאים – כל זה עובד.

הכבאיות נמצאות בתוך הבסיסיים - - -

אין, אין כבאיות, יש רק כמה עשרות כבאיות לטיהור להפעלה כשיש התקפה כימית שאינן מתאימות לנו. אלו כבאיות מאוד מאוד ישנות, הן משנות ה-70. עכשיו הם הזמינו 17 ועוד הזמנה נוספת ל- 17, סה"כ 34 כבאיות שיכולות להיות בחירום, אבל זו כבאית רגילה עם מים וכל העזרים שאנו משתמשים ביום-יום ואפשר גם לנצל אותן לטובת הכבאות.

אגב, חשוב להדגיש את מה שאומר ליאוניד שיימן בנוגע לכבאים, הכבאים האלה הם אומנם כבאים והם עוברים הכשרה בסיסית של חמישה ימים, הם מצטרפים אלינו כתומכי לחימה, הם לא מוכשרים להפעלת כבאיות וכלים מקצועיים.

השאלה אם אתם בונים עליהם בסד"כ שלכם או לא?

בונים, סיוע. בהחלט.

מישהו יכול להרחיב על טייסת כיבוי? היום זה באחריותכם?

בבקשה. יש לנו 7 מטוסי כיבוי, חיים ועובדים. מי שמפעיל זו חברת "אלביט" שזכתה במכרז, מי שמפעיל את המטוסים זה חיל האויר בשיתוף פעולה, הם נמצאים אצלנו כל שבוע בישיבות שלנו. המטוסים עובדים יום-יום, הם בכוננות, אנחנו מפעילים אותם יום-יום. הם נמצאים בכוננות ומופעלים לפי קריאות שלנו. החוזה נגמר 2015 והתכנית שבשנת 2014 היא לצאת במכרז כי לפי הנחיית השר לביטחון הפנים להצטייד בעוד מטוסים ועוד 4 מסוקים.

כיבוי.

זה משולב, הטייסת היא טייסת של חיל האוויר, המטוסים הם מכרז אחר. היום אנחנו במצב הרבה יותר טוב.

אנחנו במצב הרבה יותר טוב, ראשית בזכות השינוי המבני, היום לא עובדים עם 24 איגודי ערים, אנחנו עובדים עם 7 מחוזות. אביא דוגמא קלאסית של משהו שפעם לא היינו יכולים לעשות, למשל לפי תחזית מזג האוויר אמורה להגיע בסוף השבוע, שישי-שבת סופה לאילת, בחיים לפני זה לא יכולנו להוריד 10 כבאים לאילת, צריך אישורים של היושב ראש הזה, של עוד חבר הנהלה הזאת. 50 כבאים ירדו לאילת בפקודה אחת, נכון שהכל עבר בשלום, אבל היינו ערוכים, דבר שפעם לא יכולנו לעשות.

צריך להבין שבמבנה הארגוני, ליאוניד שיימן התחיל לגעת בנושא, מאותם 24 שירותי כבאות הוקם גוף היררכי, גוף שמזכיר יותר את גופי הביטחון: שירות בתי הסוהר, משטרה, מטה ארצי עם פיקוד ושליטה ברמה הארצית שהוקם ברמה שאינה מביישת גם את צה"ל, זה גוף עם כל האמצעים, שליטה על האמצעים, עם האנשים, תקשורת עם חיל האוויר, עם פיקוד העורף, עם משטרת ישראל, תמונות של מסוק משטרת ישראל – זאת אומרת יש לנו אמצעים רבים לשלוט בכל מה שקורה. הדבר הכי חשוב, ליאוניד שיימן נגע בזה, זה שיש את הסמכות. קודם זה היה מאוד מסובך, הייתה איזו הסכמה בעל-פה לסיוע כזה או אחר, בעיקר של שירותי כיבוי קרובים, לא שלא עזרו, עזרו, הגיעו גם משירותי כיבוי אחרים, זה עבד. זה עבד בסיוע הדדי ולא בסמכות. ממש לא בסמכות, ממש פחדו בחירום כי בחירום כל אחד היה שומר לפינה ולעיר שלו את הדברים. הדבר הזה השתנה. יש שליטה ברמה הארצית, יש הסטת כוחות גם בתחנות, בין התחנות, בין המחוזות. זה נושא שעבר לשליטה ברמה ארצית. יש לנו מטה ארצי עם משל"ט (מרכז שליטה), עם אגפים, יש לנו את אגף ההדרכה, אגף משאבי אנוש, אגף המבצעים ואגף בטיחות האש, יש לנו 7 מחוזות המקבילים גם לפיקוד העורף וגם למשטרת ישראל. זה הרעיון שיהין לנו מחוזות, על זה מדברים גם בוועדת הפנים. דיבר השר היום שהדבר הזה יתאחד, שנראה מפקד מחוז של משטרת ישראל ומפקד מחוז של כיבוי ומפקד מחוז של פיקוד העורף, שלושה מפקדי מחוזות המדברים באותה שפה בשגרה ובחירום. זה הרעיון. כעת גם מד"א בחצי רגל או רגל בפנים, והגנת העורף. אני מקווה שהכל בעניין זה יסתדר.
מתחת למחוז כמובן יש אותם שירותי כיבוי שהם - - -

אנחנו נכניס גם את זק"א וכל הכוחות האלה, יש לי משא ומתן עם המשרד לביטחון פנים.

יש הסכמה. עכשיו שמענו מהשר שיש כבר הסכמה להעברת מד"א למשרד לביטחון פנים כגוף מבצעי.

עוד נקודה אחת, בעבר אנחנו לא יכולנו לדבר האחד עם השני, הכבאי לא ידע לדבר עם השוטר, כמובן לא עם מד"א. בשנת 2013 החלפנו את כל תשתית מערך הקשר. הקשר היום דיגיטאלי ולא אנלוגי. זו השקעה של כמאה מיליון שקל. היום מכשירי קשר שלנו בתוך המערך הוא הרבה יותר טוב ואפשר לדבר מהמשל"ט ולשמוע ברמה של מה מדברים בחדר המבצעים באילת. אבל הדבר הלא פחות חשוב הוא שהכבאי או מפקד הכוחות יכול לדבר עם מפקד במשטרה באותו תדר, אותו מכשיר. פעם היינו הולכים עם שני מכשירים. היום כשמד"א הצטרף למשרד לביטחון פנים, בטוח שגם תשתית הקשר שלהם יחבור לקשר שלנו. כלומר במכשיר קשר אחד אותו קצין יכול לדבר עם המקבילים שלו במשטרה וגם במד"א, במצב חירום זה מאוד קריטי וחשוב.

יפה.

אלו המחוזות,נמשיך בנתונים. השם החדש של המחוזות: "תחנות אזוריות". המבנה אצלנו כעת היררכי, הכל מפקדים והנהלות.

הנתונים – היום יש לנו בתוך המערך סד"כ של 2,445 עובדים. 90% מהם עוסקים בתחום המניעה, לחימה ומוקדים ומשל"טים. אנחנו מתכוננים לקלוט בשנת 2014 עוד 140 עובדים חדשים.

נתוני עולים – מבחינת העולים יש לנו 199 עולים בכל מערך הכבאות - - -

רובם לוחמים?

רובם לוחמים. 90% מהם לוחמים. אני רוצה להדגיש, היו"ר יואל רזבוזוב נגע בנושא, 60 מ-199 העולים גויסו בשנתיים האחרונות. עליה של כ- 43% , זו עלייה משמעותית בכל קנה מידה.

יש לכם גם עולים וותיקים מתקופות שלפני 20-30 שנה.

הרוב לא מלפני 20-30 שנה, אבל יש משנות - - -

אני רואה, היום הם 8%- זה נתון שהוא בסדר גמור, כמובן שאנחנו רוצים תמיד שהאחוז יהיה שווה לערכם באוכלוסייה. באוכלוסייה הם מהווים כ-8%-10% ופה זה 8%, יש כאן פערים, אבל המגמה טובה ותשמרו עליה.

המגמה טובה. אני אגיד לכם מאיפה חל השינוי. השינוי חל מכיוון שכל נושא גיוס העובדים עבר רה-ארגון. גיוס עובדים עד היום היה בתחנות, בכל תחנת שירות כיבוי גייסו את האנשים, כל אחד לפי דרכו ושיטתו, אומנם היו כללים חותכים שאנחנו הנחנו, אבל מעבר לכך הגיוסים היו מתבצעים בתוך שירותי הכיבוי עם הקווים המנחים שלהם, את מי, למה וכמה.

לא הייתה שליטה.

ראש העיר והסגן שלו.

הכללים היו מאוד נזילים.

זה לא היה בשליטה שלנו, וכאן חל מהפך. גיוס עובדים חדשים מנוהל היום ברמה הארצית בכל התפקידים. נכון ש- 90%-95% הם לוחמים, הגיוס מנוהל ברמה הארצית על פי כללי התקשי"ר, על פי כללי המינויים בשירות המדינה עם סייגים, מיד אגע בנושא מערך הלחימה, אבל באופן עקרוני אנו כפופים לכללי התקשי"ר. יש פתח לכל מי שרוצה להיכנס למערך הכבאות. אנו מפרסמים מכרזים בעיתונות ובאתרים, בעיקר למערך הלחימה.

נתונים לגבי הגיוס, שתראו את מספר הלוחמים שנכנסו בשנתיים האחרונות. אתן דוגמה בתהליך הגיוס האחרון. בתהליך הגיוס האחרון היו לנו 4,129 מתמודדים, מספר אדיר של מתמודדים. כל מי שרוצה, אין הגבלה של גיל, מין ושום דבר. מועמדים שעדיין לא השתחררו מהצבא ואפילו מתחת לגיל צבא, אנשים גם בגילאים נמוכים יותר הגישו מועמדות.

כ- 4,000 מתמודדים על כמה משרות?

על 140 משרות, זה מה שיש לנו כל שנה. מגיעים מכל וכל, נשים, גברים, כל הגילאים גם אנשים בני 54 שמגישים מועמדות, גם בגילאי 18 שאינם מתגייסים ואתה רואה אותם בין המתמודדים. אגב, יש לנו אחד כזה מלוד, בחור מצוין שסיים את ההכשרה, בחור מוסלמי מעולה. באמת חבר'ה טובים קלטנו.

מתוך ה- 4,129 600 הם עולים שהגישו מועמדות שאינם ילידי הארץ וגם אחרים, יש מכל וכל. בסופו של דבר, מתוך 4,129 גייסנו 121 לוחמים. אתמול היה טקס מאוד מרגש, עמדו על מגרש המסדרים 121 לוחמים חדשים שעברו את כל המסלול, אני אפרט אותו בהמשך. היותר מרגש בתוך בכל הסיפור הזה הוא שהבחור המצטיין של הקורס שבא לקבל את כנפי הלחימה מהנציב, הוא עולה מסיביר. בחור בן 26 שירת בצה"ל היה ביחידה 669 – יחידת החילוץ של חיל האוויר. בחור מצוין, מאוד התלהבו ממנו. הוא היה מצטיין הקורס.

כל ה- 121 יקלטו או שעדיין שומרים אותם?

121 סיימו, מוכשרים, לוחמים. אתם תראו את חלקם שהגיעו לכאן היום, חלקם ירדו לתחנות וחלקם ממחר ירדו לתחנות. ביניהם יש נשים, שתי בנות שסיימו את ההכשרה.

סליחה, 600 עולים ניגשו, מתוכם כמה נקלטו?

13%- נכנסו 15 איש. נכנסה קבוצה מאוד גדולה, קבוצה מכובדת. 13% לדעתי זה מכובד, אני חושב שאם נצליח לשמור על האחוזים האלה זה טוב.

יש לכם קריטריון לעולה?

במסגרת תהליך המיון אנחנו אוספים את הנתון הזה.

אנחנו לא רוצים להכניס בכוח העדפה מתקנת.

את הנתון הזה אנחנו מבקשים בתהליך הקליטה כדי לבדוק איפה אנחנו ומה הכיוון שלנו. אבל זה לא נתון ששמנו עליו משהו. אני רוצה להדגיש לכולם, מה שמוביל זו ההתאמה המבצעית. קודם כל בודקים את ההתאמה המבצעית. יש כמה וכמה דברים שחשובים לנו: אנשים שבאים עם רקע לחימה, עם רקע בטחוני, יש להם את האומץ, יש להם את עבודת הצוות, יש להם את הרקע הטכני. יש כמה תכונות שאנחנו מבקשים לראות במסגרת שרשרת המיונים, כי אלו האנשים שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שהם ידעו לפעול ברגע הנכון, בזמן הנכון ובסופו של דבר, במידת הצורך יוכלו להציל חיים – זה מה שמוביל אותנו.

המקומות שאנחנו נתקעים וזה בכל המערכות במדינה שלנו, בסופו של דבר זה הקידום. בוועדה הציגו לנו הרבה חברות ממשלתיות בגאווה "יש לנו פה עולים, יש לנו כך וכך עולים" – השאלה האם הם נמצאים למטה למטה ולא מתקדמים? בסופו של דבר יש מגמה אותה כולנו מכירים ולא צריך להזכיר אותה, יש צברים, הדוד היה פה, כאן זה הבן-דוד ושם זה השכן שמושכים אחד את השני למעלה, וכאן העולים נופלים. זו מגמה שאנחנו נמנעים. זה נתון מאוד חשוב. ביקשתי גם מכל החברות הממשלתיות לקבל דיווח כל כמה חודשים, איפה נקלטו, מי התקדם, השאלה כמה יוצאים אצלכם לקורסי קצינים? על זה צריך לשים את הדגש.

מיד אני אתן כמה מילים. אני רוצה לחזור ולהדגיש שמתוך ה- 471 לוחמים שקלטנו יש לנו 60 עולים, זה אותו ה- 13% עליו מדובר. חבר'ה טובים, אנחנו מנסים למצוא את הכי טובים. בשבועיים האחרונים אנחנו נמצאים במיונים לשנה הבאה, יש לא מעט אתיופים וגם יוצאי חבר העמים אנשים מאוד טובים, יש המון טובים ולא נצליח לקלוט את כולם. בשבועיים האחרונים ראינו קרוב ל- 200 מועמדים, לדעתי יכנס נתח משמעותי מהם. זה קורה באופן טבעי, כשזה יקרה באופן לא טבעי תדלק נורה ונבדוק את הנושא.
בנוגע לקידומים עליהם דיברת, במערך הכבאות יש מסלול מסודר שכל אחד צריך לעבור ובמיוחד מסלול הלחימה. כעת החבר'ה עברו את התהליך הראשוני, הם הפכו ללוחמים. בשלב השני, בעוד שנתיים, הם יעברו את השלב המתקדם, לאחר שנתיים הם יצאו לקורס מפקדי צוותים – מוציאים את כולם. זה השינוי שעשינו, קודם זה היה מוגבל בתהליכים של מכרזים והיה מעכב חלק לא קטן מהאוכלוסייה. היום עשינו שינוי, כל הלוחמים מגיעים במחזורים מסודרים לקורס מפקדי הצוות. לאחר שלוש שנות ניסיון כמפקד בפיקוד הזוטר יש להם אפשרות להיכנס למסלול הקצונה. אני יכול לומר לך שכן יש אצלנו - - -

מה הסטאטוס של הלוחמים היום?

אזרחים.

נראה שאנחנו נשארים עדיין עם אותה בעיה, שלא נדע, אני מטפל עדיין בעניין הכבאי שנספה בכרמל ולא מכירים בו.

יש עבודת מטה אחרת של חוק חללי הגנה אזרחית שהשר יובל נאמן הוביל. כעת מנסים להשלים את החקיקה. זה סיפור אחר.

זה דומה לצבא מבחינת קידום בדרגות? איך הם מתקדמים? אזרחים מתקדמים בדרגות?

במסלול הלחימה יש גם מסלול קידום, אנחנו מאוד דומים בעניין הזה לצבא. בכל שלב יש פז"מ (פרק זמן) והכשרות לקבלת דרגות. המסלול דומה, הדרגות הן דומות.

אזרחים מנסים להידמות לצבא. כל הכבוד. זה משהו כאן - - -

העניין של הדרגות זה לא דבר חדש והוא מאז הקמת הכבאות, זה משהו שמלווה אותנו לאורך כל הדרך. נכון, זה גוף אזרחי ואני מסכים איתך, זה גוף שהוא יותר בטחוני מאזרחי. אבל אתה נכנס כאן להסכם הקיבוצי.

הייתי מעורב במחלוקת שבהסכם, שהעובדים מרגישים שמקפחים אותם וכו' וכו'.

אני רוצה לומר שיש כן קידומים. רק לאחרונה היו שניים שמונו לתפקידים מאוד בכירים ברמ"ח בטיחות ירושלים יורי ודוד מבאר שבע, רמ"ח בטיחות של מחוז דרום. וגם ליאונד שמונה לאחרונה לראש ענף אצלנו. בהחלט הם מתקדמים ויש לא מעט קצינים. לנו אין בעיה עם זה.

בנוגע להכשרה, למשל במבחני המיונים, יש כאלה שיש להם בעיה בשפה.

לפני שנתייחס לזה אני רוצה לומר בנוגע למסלול. המסלול היום הוא מסלול של כחודשיים מיונים, מפרסום, יש רישום. הם עוברים את השלב הראשון, היום הראשון – שלב שעבר אותו מחזור ס"א ס"ב - אגב, יושב כאן פיודור שעליו דיברתי קודם, סיים אתמול בטקס מאוד מרגש, במסלול היום הראשון של תהליך הגיוס אנו בודקים שלושה פרמטרים: בוחן כושר, הכושר הטכני וגם בדיקה מסוימת בעניין של פחד גבהים אם אין בעיה לטפס על סולמות. זה השלב הראשון שהם עוברים. מי שעובר את השלב הוא עובר את השלב הבא והוא מכון השמה. מיד נפרט את התהליך. במכון ההשמה אנחנו בודקים כישורים אישיים וסימולציה קבוצתית, כי כל עניין עבודת הצוות הוא עקרון חשוב בעבודת הכבאי. גם זה נבחן ביום הזה. רק מי שעובר אותו בציון עובר, עדין הציון עובר אינו מספיק, אתם יודעים כי בסופו של דבר אנחנו צריכים רק 140 בשנה, וכמובן את הטובים ביותר, מי שעובר את היום הזה עובר למכון לרפואה תעסוקתית. יש חוברת תקנות מאוד מפורטת לגבי כל המגבלות הרפואיות האסורות ללוחם אש – רק אם הוא עובר את כל התהליך הזה, רק אז הוא מגיע לוועדת בוחנים או לוועדת קבלה. בוועדה יושבים מפקדים, מפקדי שירות שהם ברמות טפס"ר. הוועדות שאנו עושים היום כוללות שלושה-ארבעה מפקדי שירות, מה שנקרא מפקדי איגודים, מפקדי משאבי אנוש וגם ייצוג של חברי ארגון הכבאים. בוועדה הזו נותנים להם הערכות ומדרגים אותם. מי שמקבל את הדירוג הגבוה ביותר, במספר שאנחנו צריכים, מגויס ונכנס למסלול.
ביקשנו מוועדת בחינות לתת העדפה מתקנת לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, קיבלנו על כך אישור. ראש אגף מכרזים בנציבות שירות המדינה נתן לנו אישור להכניס אותם בתנאי שהם הגיעו לציון המינימום. זאת אומרת שיש ציון מינימום שנקבע בנציבות שירות המדינה, הם לא הגיעו לציונים הגבוהים ביותר ואנחנו נותנים להם את ההזדמנות להשתתף בוועדות. ראיתי חלק מהם ולהערכתי חלקם יקלטו..

אני מרכזת תקציבים ויועצת ארגונית. במסגרת המיונים שאנחנו עושים אנחנו נעזרים במכוני השמה בשתי נקודות. הנקודה האחת אותה הסביר שמעון לייני בהרחבה, היא בכניסה לארגון, ועוד נקודה מרכזית היא לפני קורס קצינים. החשש הגדול, שאני מבינה שאתה מביע, זה דווקא במקומות האלה כי המבחנים בדרך כלל הם מבחנים בעברית, והם מבחנים מלחיצים. כשאנחנו מתדרכים את המכון, בכל פעם אנחנו עושים את התדרוך הזה מחדש, אנחנו מתייחסים לכל סוגי האוכלוסיות המיוחדות. מעריכי הבחינות הם פסיכולוגים, הם בהחלט מודעים ויודעים שהאדם הוא עולה. אנחנו נותנים הוראה מאוד מפורשת לא להתייחס, אם זה עולה, לקריטריונים בעברית, אבל כן מתייחסת לכישורי השפה שלו כדי לבדוק את רמת האינטליגנציה ולאו דווקא כדי לבדוק האם הוא כותב בעברית נכונה. הכישורים שאנחנו בודקים הם כישורים אישיים. כלומר, יכולת להסתדר בצוות, יכולת עמידה בלחץ, דברים שנדרשים באופן מקצועי מהכבאים.
הדגש במיוחד על הכישורים הנדרשים מכבאי, לכן אין לי בעצם אוכלוסייה שאני חותכת אותה, כלומר 'רק אוכלוסייה הזאת תיכנס'. כל אוכלוסייה יכולה להיכנס. התוצאות ששמעון לייני הראה, השוני בין גיוסים בעבר זה דווקא בזכות תהליך הגיוס שלנו שהפך להיות תהליך שמאפשר את השוויוניות. בתהליך הקודם לא הייתה לנו את הסמכות, לא הייתה לנו את היכולת להפעיל את תהליך הגיוס. לא אנחנו גייסנו ובהכרח זה לא נעשה באופן הזה. עכשיו אנחנו כן מגייסים, כולל נשים וכולל גם בקידום.

יש בגיוסים הכל מכל. נשים, גברים, עולים, בני מיעוטים, כל הגילאים – אנחנו רואים הכל. אגב, יש לנו שניים ממזרח ירושלים שסיימו את הקורס הזה. אנחנו רוצים לתגבר את תחנת וואדי ג'וז, יש לנו שני חברים שסיימו בהצלחה. יש לנו אחד נוסף ממזרח ירושלים המתוכנן להיכנס לקורס הבא. כלומר יש לנו הכל מכל. יש גם קצין ממזרח ירושלים.

חשוב לציין, אנחנו מכוונים למקצועיות של הכבאי, פועל יוצא מכך שאנו פונים לכל האוכלוסייה. אין לנו אפילו צורך לכוון, אנחנו רואים את המגמה שאוכלוסיות רחבות נכנסות מעצם הרצון להיות כבאי. אנחנו לא עושים משוא פנים.

אנחנו רואים את זה בראיונות. אנחנו שואלים למה לא ניסת קודם, אנחנו רואים לא מעט אנשים איכותיים, הוא אומר 'לא היה טעם להתאמץ כי לא היה סיכוי'. זה מפשט שחוזר על עצמו.

זה משפט ששמעתי מתישהו, אני שמח שהמצב השתנה ובאמת אתם מתקדמים. אנחנו כוועדה נבדוק שהמגמה מתמשכת. באמת ראוי לציין את מה שאתם עושים. רואים בתקופה האחרונה מה שאתם עושים.

עדיין אני לא מבין איך תשלים את הפער לנתון אליו אתם שואפים.

אנחנו צריכים לתת להם יותר כסף.

אתם באים אלינו כדי שנעזור לכם לגייס כסף.

אין לנו בעיה עם זה, אנחנו עובדים, אין בעיה של שעות עבודה, אנשים עובדים יומם ולילה ואם צריך עוד ועוד גיוס אנחנו נעשה. אם יהיה תקציב נעשה. יש אפשרות שנכשיר בבית הספר, אבל זה התקציב שקיבלנו, יש לנו 140 עובדים בכל שנה, אם יהיו עוד 100, נגייס עוד 100.

איפה בא לידי ביטוי השירות האזרחי וגם המתנדבים מקרב הנוער? הגדלתם את הסיוע מהם? זה בעצם תקציב נוסף. לדעתי יש היום מגמה להגדיל את זה.

יש מגמה להגדיל. לשר יש יד גדולה מאוד להגיע למעלה מ- 10,000 מתנדבים, אנחנו בכיוון. ישנן הרבה יחידות מתנדבים שהוקמו ובהרבה מאוד מקומות יש יחידות מתנדבים, יש לנו המון מתנדבים באזור יהודה ושומרון.

אנחנו גם תומכים בהם, אנחנו נותנים לכל יחידה כזאת רכב, ציוד.

איך נראית יחידת מתנדבים כזאת?

יחידה היא בערך 20 איש. היא נמצאת במקום שאין בקרבתו תחנת כיבוי. הם עוברים אצלנו הכשרה. אנחנו מציידים את כולם בציוד כיבוי, ציוד מיגון תקני וקונים להם רכב. כלומר, את התגובה הראשונה, באירוע, שרפה או אירוע אחר הם נותנים - - -

מדובר בכ- 400 איש. מתנדבים הם מבוגרים, והסיוע הם בני נוער. אני מניח שזה מסייע לכם בעניין כוח אדם.

זה מקל ללא ספק, אבל אנחנו עדיין מדברים על תומכי לחימה במקומות מרוחקים שנותנים את המענה הראשוני עד שמגיעים צוותי הכיבוי המיומנים.

כמה קלטתם משירות אזרחי בשנים האחרונות?

משירות אזרחי מעט.

מה הסיבה? אני יודע שהיום המדינה, הממשלה מוכנה להביא כמה שיותר אנשים שמתגייסים לשירות אזרחי בכבאות.

יש לנו קרוב 50 מהשירות האזרחי, זה מעט מאוד. לצערי מרביתם הם בני מיעוטים בצפון. הייתה לנו קבוצה של דתיים באשדוד שסיימה. היא עזרה בתחום המניעה. אנחנו שעשינו המון מפגשים, ניסינו מספר פעמים למנף את הנושא עם שר שלום ג'רבי.

אני ידוע כי בזמנו הייתה פנייה אלינו וביקשו שנעזור בקטע הזה. לדעתי יש גם נכונות.

שמענו גם על שירות לאומי.

אנחנו פתוחים וערוכים לעניין הזה. כרגע יש לנו, בעיקר בני מיעוטים בצפון - - -

לכם משתלם להכשיר? הם לא באים לשרת 20 שנה, כמה זמן הוא ישרת? אתה מכשיר, אתה משקיע בו, המדינה מתקצבת, האם זה כדאי?

בתחילת הדרך הוצעו לנו 200 תקנים כאלה והעניין לא מטפס למרות שעשינו כמה מפגשים וניסנו לעודד.

אני ראש ענף תקציבי הכנסות ברשות הכבאות. רציתי לציין עוד מספר דברים - - -

אחר כל המהפך המחירים השתנו?

האגרה.

מטפס כלפי מעלה, מסכן האזרח מישהו הזעיק לו כבאי והוא צריך - - -

האגרה קיימת עם אותם המחירים למעלה מעשרים שנה במסגרת תקנה בחוק, כמובן עם הצמדה וכדומה. אלו אותם מחירים שנקבעו בזמנו. במשך זמן לא קטן אנחנו עושים עבודה כדי לעדכן את האגרות. המטרה הסופית היא לשקול ביטול חיוב אגרות מבצעיות. הנושא הזה עדיין בעבודה, בסופו של דבר נגיע גם לוועדת הכספים של הכנסת כדי לקבל אישור. עדיין אנחנו לא שם, אנחנו עדיין בתהליך.

אני רוצה להדגיש נקודה אחת כדי להגדיר את הבעיה התקציבית ברשות הכבאות. אכן נכון שעם חתימת "חוק הכבאות החדש" אושר תקציב של 1,250 מיליארד, זה נשמע סכום עצום לפרק זמן של שש שנים, אבל הסכום הזה כשפורטים אותו לפרוטות מבינים שרק תהליך קליטה של 140 עובדים שכולל עובדי מינהלה ורוב מוחלט של לוחמים, מדובר על 840 עובדי כבאות חדשים במסגרת התר"ש. עלות ההעסקה של למעלה מ- 840 איש היא למעלה מ- 500 מיליון שקל במצטבר בשש שנים. כלומר בתקציב של 1,250 מיליארד בפועל הכולל גם בינוי, תוספת כמה תחנות, הצטיידות, החזקת התחנות חדשות, השלמת פערים – למעשה מדובר בסכום שהוא מתחת ל- 700 מיליון.
הנקודה השנייה, אותה ציין ליאונד שיימן בנוגע לחוסר בכבאיות. במסגרת התר"ש בטווח שש שנים אנו מתכוננים לקנות כ- 150 כבאיות. רק כדי לשבר את האוזן, אותן כבאיות יחד עם כמה רכבים לבנים שאנחנו צריכים למניעת דליקות, מדובר בלמעלה מ- 400 מיליון שקל רכש. אתם מבינים את סדרי הגודל עליהם מדובר?
בינוי התחנות, גם זה נושא שעלה בוועדת הפנים, לפי אותה עבודה של הטכניון נמצא שיש צורך בכמעט 240 תחנות. היום, עוד לפני הרפורמה, התחלנו ב- 105 תחנות. מתוכנן בתר"ש, באותו כסף שיש לנו, אנחנו מדברים על תוספת של 34 תחנות. אנחנו עדין רחוקים מהיעד. זו בעצם תשובה למה שציינת קודם לגבי הפערים, אנחנו מתקרבים ליעד, אבל עדיין לא מגיעים למטרה לא בתר"ש הזה וכנראה גם לא בתר"ש הבא.

נקודה נוסף שכדאי לציין, תקציב הכבאות בחלקו הגדול, בערך כ- 40% ממנו, מותנה בהכנסה. חלק אחד זה אותן אגרות וחלק השתתפות הרשויות שהיה במבנה איגודי ערים שאותן רשויות השתתפו. כמובן שעם אישור החוק השתתפות הרשות הולכת ופוחתת בחמש השנים הקרובות עד שתבוטל לגמרי. בעצם "האוצר" לוקח את ההשלמה של התקציב שהיה מהרשויות. צריך לזכור שהתקציב הזה מותנה בהכנסה ועל כן נדרשת פעילות מאומצת גם מול הרשויות לגבייה וגם במסגרת האגרות ופעילות המניעה. ללא התקציב הפעילות שלנו תפחת – צריך לממן אותה.

תודה, אני מבין שהעלתם את הנקודה הזאת בוועדת הפנים ובעצם השר יודע, תפקידו ללכת לשר האוצר ומשם לקבל. נכון שאמרת שהסכום נשמע גדול, אבל בסופו של דבר הוא פרוס לשש שנים, ויש לכם משימות ויעדים לשש שנים, זה לא מספיק. ברור שזה לפי סדר עדיפויות. אם יש דברים נקודתיים תמיד נעמוד לרשותכם.

אני נציגת הסוכנות היהודית.

ראשית אני מברכת על היוזמה, על ההתכנסות. שנית, אני מצדיעה לאנשי כבאות והצלה, כי זה לא עוד מקום עבודה, לפעמים זה לקפח חיים. אני מצדיעה על כך. אני רואה שיש כ- 31 מהקהילה האתיופית. אני חושבת שזה לא מספיק. אני לא אומרת שתעשו הפלייה מתקנת, אך יחד עם זאת הקהילה מונה 140 אלף ורובם צעירים ורובם ותיקים משנות ה-80 וה-90. יתכן שהם לא ניגשו, אני לא יודעת כמה הגישו מועמדות, אולי בגלל שההורים שלנו הם לא אנשים יוצאי צבא, אחרי תואר ראשון או שני, יכול להיות שהם לא חשופים לתקשורת, לא לכתובה ולא לאלקטרונית והטלוויזיה, כדי להגיש מועמדות.

אני בטוחה שמתוך ה- 140 יש גם לוחמים וגם אקדמאיים. אני בטוחה שלא רק לוחמים אתם צריכים אלא גם אנשי מינהלה, מנהלי חשבונות ובכלל פקידות אתם צריכים. לדעתי 31 איש מהקהילה זה לא מספיק. אם אתם צריכים עזרה בגיוס אנשים, כמובן מתאימים, אנחנו נשמח לעזור.

כשמתפרסם מכרז אתם מפרסים גם באמהרית?

לא.

זה כשל.

גם בפרסום של נציבות שירות המדינה, בעברית.

אני מדפדפת לפעמים ואני לא רואה, אבל יש רדיו באמהרית וגם טלוויזיה באמהרית.

רצוי שתרשמו את זה לפניכם.

היום זה קל, זה לא בלתי אפשרי לקחת את המודעה שאתם מפרסמים ולפרסם אותה גם באמהרית, אגב ברוסית אתם כן מפרסמים.

אמרת קודם שהם באמת לא עברו את מבחן נציבות המדינה, וקיבלתם אישור. יחד עם זאת אני בטוחה שיש מוכשרים אחרי תואר ראשון ושני שיכולים להיקלט, אבל הם לא חשופים לתקשורת, לא לכתובה ולא האלקטרונית.

כמו שציינתי, החבר'ה שמתגייסים הם בדרך כלל חבר'ה צעירים, חבר'ה צעירים אחרי צבא והשליטה בשפה טובה. אבל יש משרדים שאנחנו מכריחים לפרסם בשפות שונות לעולים. כאן זה לא בהכרח. כאן איפה שאתם מזהים, אתם דינמיים, אנחנו לא מכתיבים כי בסופו של עניין המגמה חיובית, אומנם עדיין לא מספיקה. אני מסכים שגם עולים יוצאי אתיופיה וגם יוצאי ברית המועצות המגמה היא טובה. אנחנו כוועדה נעקוב אחרי זה, בסופו של דבר יש גופים שלהם אין שום אינטרס ולא עושים דבר. שם אני מזהה בעיה. פה אני רואה גוף עם אינטרס וקולט.

אני רק אחדד. אני מתייחסת לחבר'ה צעירים שיודעים עברית, הם יודעים עברית הם אחרי צבא, אחרי תואר ראשון וגם אחרי תואר שני, אבל בגלל ההישרדות היומיומית, העבודה, הם חוזרים מאוחר, אין להם חשיפה. אבל אם זה יופיע באמהרית האישה תוכל לומר לו, ההורים, השכן והוא ייחשף יותר לעניין.

קיבלו כאן את ההערה.

ראשית אני מקבל את ההערה, אבל בו נסתכל גם על הנתונים. מתוך ה- 31 שיש לנו, 13 גויסו רק בגיוס - - -

ביחס למספרם באוכלוסייה, יוצאי ברית המועצות למשל - -

את צודקת בהחלט. ביום ראשון ראינו, היו לפחות עשרה וחלקם היו אקדמאיים, אנשים מאוד מוכשרים, יוצאי יחידות קרביות. להערכתי הם גם יתקבלו.

צריך להגביר את המודעות, את צודקת.

אני יוכל לומר לך שיוצאי אתיופיה ביחס לשיעורם באוכלוסייה נמצאים מעל, העולים יוצאי ברית המועצות הם אלה שנמצאים מתחת. לא נתמקד בזה עכשיו. ניתן ללוחמים לומר כמה מילים, בבקשה תאמרו כמה מילים, איפה אתם משרתים?

אני עובד בתחנה אזורית נתניה השייכת לאזור מרכז. אני כבאי, 'לוחם אש' חדש, אני עובד במערך כשנתיים. נכנסתי אחרי הרפורמה, אחרי אסון הכרמל. עברתי את כל התהליך. קודם הייתי ספורטאי - -

כספורטאי לא הייתה לך תעסוקה נוספת?

הייתי ספורטאי, לאחר מכן הייתי בחו"ל, חזרתי ונכנסתי למערך הכבאות. עברתי את כל התהליך עליו דובר כאן, החל מוועדת קליטה הכוללת מבחן, וועדה רפואית, וועדת קבלה של כל המפקדים. לאחר מכן עברנו קורס של ארבעה חודשים. לדעתי זה קורס חשוב מאוד כי הוא נותן את האמצעים ההתחלתיים לעבוד במערך הזה. לאחר מכן התחלתי לעבוד בשירות בתחנה עצמה.

מה שחשוב בעבודה הזאת הוא הניסיון והידע. את הניסיון ואת הידע אנחנו רוכשים יום-יום בעבודה שלנו. אני רוצה לציין את מפקד התחנה שלי ואת מפקד המשמרת שלי שמולם אני עובד. חשוב מאוד לציין שיש המשכיות, יש דרך ואני מרגיש בעצמי שהם כן רוצים ללמד, כן רוצים לקדם כבאים חדשים שמגיעים. אנחנו עשרה שהגיעו מכל האזורים. יש את הנכונות ולנו החדשים חשוב להרגיש את זה כדי לקדם הלאה.

שים לב שהוא אמר חדשים ולא עולים חדשים, חדשים, כי זה חלק בלתי נפרד.

האינטגרציה והקליטה טובים. הם ביחד.

זה כמו משפחה. אני רוצה לומר שהכבאי עובד 24/48. אני 'לוחם אש' העולה היחידי בתחנה אצלנו. אני רוצה לומר מילה טובה למפקדים שלי בתחנה באופן אישי על הקבלה שלי.

זו תחנה ששולטת על אזור נרחב.

ב-11 בדצמבר הוא סיים את תקופת הניסיון וקיבל מינוי לא מזמן. פיודור רק מתחיל מהיום את תקופת הניסיון שלו לשנתיים הקרובות. אנחנו כאן שני דורות.

>
סיימתי עכשיו את הקורס, כביכול. הייתי לוחם ב- 669 חילוץ והצלה. עניין החילוץ קרוב אלי. מבחינת הקליטה באמת כל הכבוד גם לסגל שעבד וטרח, הם לא הרפו במבחנים, אבל כל הזמן עזרו בין אם היה צורך בסיוע בשפה ובדברים אחרים. ממש לא הייתה בעיה. עליתי בשנת 1997 מסיביר. כעת אני גר עם חברה לבד. אמא ואחים כאן בארץ.

דיברו כאן הרבה בעניין הכספים והייתי רוצה גם אני לגעת בנושא, יש עניין מאוד חשוב בבית הספר. בסך הכל ההתרשמות הראשוני של מי שמתגייס וגם של מי שמגיע היא מבית הספר. הגיבוש הראשוני שאנחנו מתחילים מבית הספר, חשוב לציין שהוא הולך על שביל של סופרלנד, יש כביש פתוח, הריצה של 2,000 מתחילה בכביש הפתוח. זו נקודת דגש שחשוב לציין שיש צורך להזיז או להסדיר מסלול מסודר לכל הגיבושים ולאימונים העתידיים. המסלול מאוד קטן ביחס לכל המערך.
אני מאוד גאה להיות חלק מהמערך ונכנסתי אליו בלב שלם ובתקווה שלאורך שנים אזוז קדימה. אני מציין את עניין בית הספר כי זה מה שראיתי בתקופה של ארבעה וחצי חודשים. בית הספר הוא מאוד קטן גם לקליטת כל האנשים, גם בעניין מסלול הריצה, אין שם מקום לרוץ. המבחן מתבצע בעצם בכביש פתוח שרכבים עוברים בו.

אם אנחנו מדברים על מהפך, ויש פה את הותיקים, אם היה קורס אחד-שניים היום כבר לא עומדים בקצב הקורסים. לצערנו, אנחנו מבזבזים כסף כדי למצוא מקומות בחוץ כדי לעשות קורסים במקביל. יש קורסים שנעשים במקומות אחרים.

מי עושה את הכשרת הספורט?

גם לגבי הספורט יש לי כמה הערות. נושא הספורט בבית הספר כרגע חלש, אני בעצמי רץ גם במרתונים, אני מתאמן ואוהב ספורט, אבל אין תכנית ספורט מסודרת. אין קצין ספורט בבית הספר, בכל פעם הינו הולכים מכאן לשם. פעם היה מתנדב מראשון לציון והוא גם זה שעשה לנו את הבדיקות.

עכשיו אני עושה שינוי מערך של הספורטאים המצטיינים בצבא, אני כן רוצה לשלוח אותם כדי שיתרמו במקום שגירפו עלים. כל הספורטאים שיכנסו - - -

יש לנו וועדת ספורט ויש שם הרבה מאוד נציגים. חבר'ה מצוינים.

שלום וברכה, מצטרף שחר איילון.

יש לנו את מפקד 669, יש הרבה חבר'ה מצוינים.

קיבלתם הרבה מחמאות.

בתור אחד המייצג את הקורס וסיים את בית הספר. חוץ מבית הספר עדיין לא ראיתי דבר, לכן הנושאים שעומדים כרגע לנגד עיניי הם מסלול מסודר בבית הספר לבטיחות של האנשים כי אנחנו רצים על כביש פתוח, מתקנים נוספים כמו המתקן בעכו שיש בו מסלול הלוך-חזור שאפשר לעשות בבית הספר בלי לצאת וכדי לעלות את המקצועיות של הלוחמים, זה גם יראה הרבה יותר טוב שלא נהייה במקום קטן.
יש עוד כמה דברים הנוגעים ללוגיסטיקה, שכל הציוד יהיה בבית הספר ושלא נצטרך לקחת בכל פעם מהתחנות רכב או ציוד כשצריכים. בית הספר מייצג את עצמו והוא מערך שגדל. הפנים הראשונות שאני רואה כשאני מגיע זה בית הספר והוא הפנים של המערך. שבית הספר יראה כמו שצריך.

אנחנו עשינו תחרות של ארבעה משרדי אדריכלים גדולים על איך יראה המתחם. זה לא רק המבנה של אולם הספורט או המגורים או הסימולטור, אלא לראות את כל המתחם באופן כללי. קיבלנו את העבודות. כעת אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה איזה משרד אדריכלים יוביל אותנו להיתר הבנייה. אנחנו מתוכננים לבנות את המתחם החדש בתוך חמש שנים. אי אפשר לבנות אותו ביום אחד כי בניית המבנים היא בנייה הדרגתית. בסופו של דבר, אני מעריך שתוך חמש שנים יהיה בית ספר ברמה שתעמוד באופן מלא ברמה אירופאית, רמה אמריקאית. זה מיועד להיות בראשון לציון ששם יש לנו 14 דונם שקיבלנו מהעירייה, זה בדרך לים, במערב. בכניסה לעיר זו התחנה. אנחנו מקבלים את הקרקע, מוציאים היתרי בנייה ולמעשה יוקם בו סימולטור, מרכז מבקרים לחינוך הדור הצעיר, מוזיאון, יהיה אולם ספורט ומבנה מגורים של 200 לוחמים, אודיטוריום ואנדרטה שלנו, סימולטור מודרני, שם יהיה מטה הנציבות יחד עם בית הספר, מטה בית הספר, כיתות וכל מה שקשור.

וזה בתקציב הרפורמה?

מתוך 1,250 מיליון.

יש לכם הרבה משימות. שמענו כאן על הרכש שאתה מבצע, על התקנים והרכישות.

יש לנו כסף, כי אנחנו החתמנו, והכנסת עודדה, יושב ראש וועדת הפנים דאג לכך שהאוצר יחתום איתנו הסכם לחמש שנים, עד 2018. אנחנו מוגנים ולכן התקציב מוכר לנו, הוא מתוכנן עד 2018. אנחנו יודעים כמה תחנות כיבוי יהיו, כמה כבאיות יהיו, כמה לוחמים. אנחנו מוספים עוד 840 אנשים, אנחנו יודעים בדיוק איך יראה מערך הכבאות בשנת 2018 כולל מתחם בית הספר.

מה שצוין זה דבר נכון, המתקנים שלנו הם מתקנים בסיסיים, לא מתאימים לכבאות מודרנית, לא מתאימים לאימונים כמו שצריך. ההערה היא הערה נכונה והיא לא רק הערה, אם מדברים על עולה חדש כמו 'לוחם אש' - - -

הוא דיבר שהוא בתוך קבוצה, אילן בתחנה בנתניה והוא מרגיש שם כמו משפחה. אתה לא מרגיש את עצמך עולה, אתה לא מרגיש את עצמך מיוחד.

נגעתי דווקא בנושא של הספורט, זה נושא שאני אוהב. הלכנו על איזו תכנית, בדקתי בעולם וזה מקובל. ספורטאים אחרי שהם פורשים הם פורשים עם פציעות ומינוס בבנק לא נשאר להם כלום, בעולם מקובל שהם משתלבים במשטרה, במערך הכבאות וכדומה. יכול להיות שאתם תקלטו כמה תקנים כאלה כל שנה וזה ישפר לכם את עניין הכושר הגופני.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים. ראשית ארגון העובדים ואנחנו, יש לנו נבחרת שאיתה אנחנו יוצאים באוגוסט לאולימפיאדת הכבאים בארה"ב. יש לנו עשרות אנשים שמתאמנים גם במקצועות יחידניים כמו ריצה, סייף, פינג-פונג ודברים אחרים וגם נבחרת כדורגל. יש חדר כושר ברוב התחנות. אנחנו נעשה חדר כושר בכל תחנה. אלוף ישראל לקרב 10 הוא כבאי, הוא גויס בקורס הקודם, היום הוא כבאי מן השורה והספורטאים שלנו מובילים. אנחנו מתחרים בתחרות "איש הברזל" זה נקרא "איש הברזל של הכבאות". יש כזה מקצוע. הנושא לא פשוט ואני חושב שהספורט הוא חלק מהכישורים הפיזיים של הלוחמים. אי אפשר להיות 'לוחם אש' טוב מבלי שיש לך כישורים פיזיים וכושר גופני מעולה.

במילה אחת לגבי עולים חדשים, אנחנו מעודדים כניסה של עולים חדשים. אני גם מוכן לתת תקנים שיהיו רק לעולים חדשים. צריך לחבר כאן גם את הסוכנות שתביא את האנשים. רק תביאו אותם, אני מוכן לתת תקנים רק לעולים חדשים, תביאו אותם. למשל, יש לנו עכשיו עולה חדש שהיה כבאי בניו-יורק, אמרתי 'תנו לו יתרון' הוא היה כבאי שנתיים בניו-יורק ועלה. אני לא יודע אם אתם יודעים, יש לנו למעלה מ- 230 מתנדבים שהם כבאים בארה"ב שבאים אלינו כל שנה במחזורים, מתאמנים ובזמן חירום הם באים אלינו. יש כבאים יהודים, אגב אין הרבה כבאים יהודים, זה לא מקצוע שיהודים אוהבים אותו בכל העולם, אבל יש כבאים יהודים. אנחנו בהחלט נשמח שאם עולה עבד בחו"ל במקצוע, נעשה לו קליטה ישירה אלינו.

נמצאת איתנו נציגת הסוכנות, חשוב שתפני לכל הגורמים. אנחנו מחפשים דווקא עלייה ממוקדמת, אדם עולה, עובר הכשרה ויש לו עבודה.

אני מוכן, מול הסוכנות, לשים תקנים משוריינים לקליטת עולים חדשים, לא חשוב מאיפה. יש לנו יתרון לאתיופים. האתיופים למשל מקבלים נקודת תעדוף בגיוס. הם מקבלים הפליה מתקנת על פי הנחיית המדינה.

זה צוין כאן. אמרתי גם שהלוחמים הם אחרי צבא והם חבר'ה שמדברים את השפה, וכדאי לפרסם מכרזים בשפה האמהרית וברוסית לדוגמה. עלתה כאן נקודה שהם לא מספיק חשופים כי עובדים ואז קוראי השפה שלהם בבית יחשפו אותם למידע.

כדאי לחשוב איך לחשוף אותם כמה שיותר. לפעמים יש עולים שנמצאים שהם אקדמאיים שהם עדיין שנתיים במרכזי קליטה. הם יודעים את השפה והם אחרי שירות צבאי ובכל זאת לא נחשפים. אני אחזור, כדאי לחדד את החשיפה לצורך.

את מייצגת את הסוכנות. אם הסוכנות תיתן לנו במקביל לכניסה למערך הכבאות גם אולפן, כך שהם ישלימו את העברית - - -

זה משרד הקליטה והעלייה.

כך שבמקביל הם ילמדו עברית ויוכלו להשתלב. אני מוכן לשים תקנים ולקלוט אותם, אבל הם צריכים תמיכה.

בעיקר ממדינות אחרות, לאו דווקא מאתיופיה, אנחנו עושים ניפוי ונביא את מי שמעוניין לעבוד. כולל כבאים.

האם הסוכנות יכולה לפרסם בחו"ל לכבאים? מי שהיה כבאי יש לו יתרון.

אני מהמשרד לקליטה ועלייה, אני אתחיל מהמשפט האחרון שלכם.

במשרד הקליטה והעלייה יש אגף תעסוקה והכשרה מקצועית. אנחנו עושים פרויקטים גדולים עם ארגונים, בין אם ארגונים ציבוריים, ממשלתיים ובין עם אחרים, עם ארגונים ממשלתיים בנושא רפואה, איתור רופאים, אחיות ועוד. אנחנו מאתרים צורך בארץ ומגייסים ומעודדים עלייה של עולים פוטנציאלים לתחום הספציפי.

זה תחומים שיש צורך, כאן יש 140 משרות.

ארגון שמוכן ללכת על קליטה בסוף התהליך. התהליכים שציינת בנושא אולפנים, הם מקבלים אולפנים וגם הכשרה מקצועית בשיתוף אותו ארגון. ההכשרות המקצועיות נעות על טווח של חצי שנה-שנה כך שהעולה עסוק רק בהכשרה. אנחנו ממנים לו את דמי הקיום במהלך ההכשרה, כך שהוא רגוע ועסוק רק בלימודים. ההצלחה היא הצלחה מאוד יפה. בסוף שרשרת התהליך האנשים עובדים ומאוד מרוצים.

אתה תממן לנו את הכבאי חצי שנה?

אם הולכים למהלך גיוס בחו"ל למטרת הכבאות, כן ויש אפשרות לקבל מימון של דמי קיום. את עלות ההכשרה מישהו צריך לקחת על עצמו, או אתם. לרוב אנחנו עובדים עם משרד הכלכלה שממן את תקופת ההכשרה לנו ואת תקופת ההכשרה עצמה.

אין לנו בעיה. אם אתה תאתר קבוצה בחו"ל אנחנו נוציא אדם שלנו לחו"ל כדי לשבת איתם להתחיל את כל הפעולות ואת ההכנה בארץ המוצא.

מצוין. אם יש תקנים בטווח ארוך יותר שבעוד שנה או שנה וחצי יש 15 מקומות פנויים לכבאות, נשמח ללכת על זה.

שמעון, צריך לסגור את הפרויקט הזה, לקרוא לו 'פרויקט עידוד עליה' לתת שם 15-20 תקנים ולקלוט עולים חדשים.

זו הייתה אמורה להיות ישיבה קצרה, היא נמשכה כי היא הייתה מעניינת. הציגו לנו את כל העשייה שלכם. יום זה הוא יום הוקרה. אין הרבה ימי הוקרה לכל המקצועות במשק, ודווקא לכבאים ציינו יום הוקרה. לדעתי אתם ראויים לכך. העבודה שאתם עושים היא עבודה חשובה והאנשים שלכם הם אנשים איכותיים. את חלקם אני מכיר, הייתי גם חבר מועצת העיר בנתניה, הכרתי הרבה חבר'ה מהתחנה. חברים בסוף כל דבר טוב קורה אחרי דבר רע, אחרי אסון, אבל יש רפורמה ויש עניין ומדיניות שמשנים את כל המערכת. המערך מתחיל להיות מקצועי ואיכותי.

עלתה כאן שאלה, בסופו של עניין הם אזרחים. מדים ואזרחים, אזרח עובד מערך הכבאות.

זאת הייתה החלטה שהתקבלה יחד עם המערך, רצו לשמור על צביון של ארגון עובדים, ההסתדרות התנגדה שהוא יהיה גוף בטחוני. אצלנו שמחים ליהנות משני העולמות.

כל הכבוד לכם. יישר כוח ותודה שהגעתם. בהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>