PAGE
14
ועדת הכלכלה
17/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 145>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד בטבת התשע"ד (17 בדצמבר 2013), שעה 12:25

<תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעה בכספים), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
גמאל זחאלקה

>
נועה סרברו - משרד המשפטים

בן ציון פיגלסון - עוזר אישי לאפוטרופוס, האפוטרופוס הכללי

עו"ד סיגל יעקבי - סגנית האפוטרופוס הכללי, האפוטרופוס הכללי

בנצי פיגלסון - משרד האפוטרופוס הכללי

ענת פייער - מנהלת מח' שוק ההון, משרד האוצר

רוני מר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ליאור דוד פור - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דורון סמיש - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד יהל עמית - לוביסט, פוליסי, איגוד הבנקים

עו"ד עמוס טל - לוביסט, כהן רימון כהן

יוני יצחק - יועץ תקשורת חיצוני, חברת החשמל

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפה קרינצה
<תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעה בכספים), התשע"ד-2013>

שלום, אני פותח את הישיבה בנושא תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעה בכספים), התשע"ד-2013.

אני רוצה להעיר הערת אגב. התקנות מועברות לוועדת הכלכלה באיחור רב. השרה מבקשת מהוועדה לאשר את התקנות עד ה-1 בדצמבר, כשהמכתב שלה נושא את התאריך של ה-27 בנובמבר, אבל התקנות מועברות לוועדה עוד יומיים לאחר מכן. אז אולי קודם שהנציגים של המשרד ושל האפוטרופוס הכללי יתייחסו לנושא.

כן, כי יש לנו תופעה די מקובלת היום במשרדי הממשלה, שברגע האחרון או ברגע שאחרי האחרון מביאים את הדברים בדחיפות. אלה דברים כאלה מסובכים שלא יכולים להביא את זה חודשיים קודם, לשלוח את החומר? למה תמיד כל דבר בישראל נעשה בדחיפות אדירה כאילו שזה משבר חירום, ובמשבר חירום הגורמים לא מתואמים? זה, לפחות, לא עניין חירום.

התקנות הותקנו במהלך החודשים האחרונים בעקבות תיקון החקיקה של חוק האפוטרופוס הכללי במסגרת - - -

מדוע לא קיבלנו את זה לפני חודש – זו השאלה.

העברנו את זה, אחרי תיאומים בינינו, ללשכת השרה. לא נמצא כאן - - -

בשבילי הכול זה משרד המשפטים. אני בטוח שאתם עשיתם את העבודה. אנא תמסרי לשרת המשפטים, עם כל הכבוד, למה שהדברים יתעכבו סתם בלשכה וישבו חודש שלם, ואז אנחנו באים - - - ? ככה הייתי שולח את החומר קודם, מסתכלים. אנחנו בכל זאת רוצים שיהיו תקנות, אנחנו מעריכים את האפוטרופוס הכללי. רוצים להעביר את זה, אבל צורת העבודה הזאת לא מקובלת עלינו. לצערי, היא גם דוגמה לכל צורת העבודה היום – שברגע האחרון מעבירים משהו, וזהו. חבל, אתם עשיתם את העבודה, הדברים היו מוכנים קודם.

אני מקבלת את הביקורת בשם המשרד. אני מתנצלת.

אוקיי. אז בואו נתקדם.

מי רוצה להציג את התקנות?

אני אציג. התקנות האלה משלימות מהלך של תיקון חוק האפוטרופוס הכללי, שנערך לאחרונה במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים לשנים 2013–2014. במסגרת התיקון נוספה אפשרות להשקעת כספים שאינם נדרשים לאפוטרופוס הכללי לצורכי הניהול השוטף דרך השקעה ישירה בפיקדון נושא תשואה במשרד האוצר, בהתאם למנגנון השקעה שייקבע בתקנות של שר המשפטים, באישור של ועדת הכלכלה. נקבע בתיקון הזה גם שהתקנות יפרטו את הדרכים ואת האופן להשקעת כספים שמנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי גם באמצעות ועדת ההשקעות, כולל קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים. אלו שני הנושאים העיקריים שהתקנות עוסקות בהן.

יש למישהו הערות? חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

שנים רבות האפוטרופוס הכללי העביר כספים של הווקף האסלאמי לצורכי האוכלוסייה המוסלמית. כשהיה יועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה הכספים האלה הפכו למלגות לסטודנטים מוסלמים, חולקו כל שנה יותר ממיליון שקל. עכשיו זה יותר מ-12 שנים שלא מחולקות מלגות. איפה הכסף? אסור להשתמש בכסף הזה, על פי חוק. כלומר, אני לא יודע איפה שמו אותו, ואנחנו דורשים אותו בחזרה. זו שאלה ראשונה. לפחות הכסף הזה שהיה תחת האור. כלומר, אנחנו ראינו אותו, האפוטרופוס הכללי בעצמו העביר את הכסף למשרד ראש הממשלה. ראש הממשלה ושר האוצר הקימו ועדה משותפת. יש לי התכתבות ארוכה מאוד אתם וכל הזמן זה נופל, הם אומרים: אין יועץ. אז אפשר למנות יושב-ראש, אפשר למנות ועדה, זו לא בעיה. זה עניין אחד.
עניין שני, אם יש כספים נוספים שאסור להשקיע אותם, אסור לעשות בהם שימוש על פי החוק הישראלית. כלומר, שהם צריכים להיות בשימוש של האוכלוסייה המוסלמית לפיתוח וכו'. ואנחנו נמצאים במצב שאין כסף למסגדים, אין כסף למואזינים, אין כסף לזה ואין כסף לזה. לפחות הכסף של הווקף האסלאמי שבידי האפוטרופוס הכללי, מן הדין שיועבר לאוכלוסייה המוסלמית. אלה דברים מאוד ישנים, כבר משנות ה-50'. בשני המקרים האלה אני שואל איפה הכסף. יש דברים אחרים שלא מחולקים.

אני מודה לך, חבר הכנסת ד"ר זחאלקה. מי עונה לחבר הכנסת זחאלקה?

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר, אם יורשה לי להתייחס. האפוטרופוס שאחראי על נכסי המוסלמים הוא האפוטרופוס לנכסי נפקדים ולא האפוטרופוס הכללי. כעת, בדיון מקביל בוועדת הכספים, מועברת פנייה שמטרתה לתקצב את אותן מלגות ווקף לסטודנטים מוסלמים, שדיברת עליהם. יועבר כ- - -

אז אולי רק תדאג שהתשובה תועבר לחבר הכנסת זחאלקה. תדאג שהוא יקבל אותה, ונראה אם היא מספקת. תודה רבה.

מאה אחוז. אני מתנצל.

תודה רבה לך.

יש לנו עוד משהו להקראה?

אולי לפני כן כדאי לציין בפני חברי הוועדה את הרציונל שעמד מאחורי התיקון שאושר במסגרת החוק לסדרי עדיפויות. מה גם שבהצעת המחליטים היתה איזושהי החלטה לצבוע את הכספים האלה. זאת אומר, כספים שיופקדו בפיקדון האוצרי ישמשו למטרות מסוימות. אני חושבת שכדאי להבהיר את הנקודה הזו לפני שאנחנו בכלל ניגשים לתקנות.

אתייחס לזה. אני סגנית האפוטרופוס הכללי.

מי הוא האפוטרופוס היום?

פרופ' דוד האן, שמתנצל שמפאת התחייבות אישית קודמת הוא לא יכול להופיע בעצמו בפני הוועדה.
הרעיון המרכזי שעמד מאחורי התיקון לחוק הרעיון של זה נהנה וזה אינו חסר, מהלך שנועד לאפשר למדינה להשמיש כספים שממילא עתידים לעבור אליה בתוך פרק זמן של עד 15 שנים, במסגרת העברת נכסים שלא נמצאו להם יורשים לקניין המדינה. זה נועד לאפשר למדינה, מחד, להשמיש את הכספים האלה קודם ומאידך, ליצור אפיק השקעה שבמידה שיבואו בעלי הזכויות ובמידה שהכספים יידרשו לאפוטרופוס הכללי למלא את תפקידיו על פי חוק, יוחזרו אליו עם תשואה ריאלית והגיונית.

תודה. אוקיי, אני עובר לקריאה.

יש פה מכתב עם התייחסות של איגוד לשכות המסחר. הם תקועים פשוט בדרכים בגלל המצב של הכבישים שלאחר השלג בירושלים.

ואנחנו נסיים לפני שהם יגיעו.

אנחנו נציין איפה יוכנסו השינויים, בהתאם לפנייה שלהם.

"תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעת כספים), התשע"ד-2013.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(א)(3) לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה:" – כאן אנחנו מבקשים להוסיף הגדרה לאיגרת חוב, שתהיה כהגדרתה בתקנות קופות גמל.

עורך דין סרברו מדברת על הוספת הגדרת איגרת חוב. איגרת חוב הייתה מוגדרת בתקנה 4, אבל הם מבקשים להוסיף גם אגרות שאינן סחירות, ולכן הם מבקשים להגדיר כל אגרות חוב בסעיף ההגדרות.

מקובל עלי. בבקשה.

"אגרת חוב ממשלתית צמודה" – אגרת חוב שהנפיקה המדינה לפי חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979, הצמודה למדד; "בורסה" – הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ; "דירוג" – דירוג חוב" – כאן אנחנו מבקשים למחוק את המילה "בישראל". "דירוג חוב שקבעה מדרגת" – מכיוון שהדירוג מתייחס גם לדירוג של מדינות אחרות.
"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "ועדת ההשקעות" – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק; "חברה מדרגת" – חברה שעיסוקה דירוג חוב לפי כושר הפירעון של מי שהוציא את אגרות החוב, שאישר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;"

לעניין ההגדרה הזו, נאמר שהוועדה דנה בימים אלה בהצעת חוק להסדרת חברות הדירוג. כאן ההגדרה מפנה לכך שממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר הוא זה שמאשר חברות הדירוג, אבל במסגרת הצעת החוק הסמכות לבצע רישום של חברות הדירוג יהיה בידי רשות ניירות הערך. אז השאלה היא האם אחרי שהתיקון יאושר תביאו תיקון לתקנות האלה או ש- - -

ככל הנראה יידרשו תיקונים בסטים נוספים של תקנות, כיוון שההגדרה מופיעה כבר היום בתקנות שעליהן התבססנו בתקנות הנוכחיות, תקנות ההשקעה של הקדשות ציבוריים.

בסדר. אז אני מניחה שאנחנו נאשר את זה כך, וכשזה יתוקן תביאו איזשהו תיקון.

אפשר עכשיו לומר שיישאר הממונה על שוק ההון או הרשות לניירות ערך.

זה לא "או". אין פה בכלל סמכות עדיין לרשות ניירות הערך. אני לא יכולה לכתוב בתקנות משהו שהוא עדיין לא קיים. אני פשוט חושבת שהדרך היחידה להתמודד עם העניין הזה היא להביא תיקון של התקנות בהמשך, אולי איזה תיקון רוחבי שיידרש לצורך התאמה לשינוי שיתרחש עם חקיקת החוק.

אולי "שאישר הגורם המוסמך לכך" – כי עכשיו זה אגף שוק ההון ואחרי זה הרשות לניירות הערך.

אבל גם אגף שוק ההון הוא לא לגמרי מוסמך לכך. זאת אומרת, זה איזושהי הסמכה משנית.

מקובל עליכם "שאישר הגורם הממשלתי המוסמך לכך"? יהיה מי שיהיה, כפי שיחוקק בחקיקה ראשית.

"לפי דין".

"שאושרה לפי דין".

אני רוצה שתגמרו ביניכם.

"חברה מדרגת" – חברה שעיסוקה דירוג חוב לפי כושר הפירעון של מי שהוציא את אגרות החוב" – אולי נרשום: "שאושרה לצורך כך" או "שאושרה לשם כך".

בסדר, תעשו אחר כך את הניסוח. הרעיון ברור.

אמשיך בהגדרות. "חוק השקעות משותפות בנאמנות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994; "יועץ השקעות", "מנהל תיקים" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995; "כספים עודפים" – כספים כאמור בסעיף 10(ג) לחוק; "כתב אופציה" – נייר ערך המקנה לבעליו זכות לרכוש מניות או אגרות חוב סחירות שהוציא מנפיק תמורת תוספת מימוש במחיר או בתקנים הקבועים בנייר הערך; "מטבע חוץ" – כהגדרתו בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010; "מנפיק" – תאגיד שהנפיק ניירות ערך, למעט מדינת ישראל; "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "קרן נאמנות" – קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בסעיף 3 לחוק השקעות משותפות בנאמנות; "שליטה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "תקנות קופות גמל" – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012;"

כאן אנחנו מבקשים, בהתאם להערת איגוד לשכות המסחר, להוסיף הגדרה לתעודת סל, כהגדרתה בתקנון הבורסה, כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

אני מודה.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 1 נתקבל.

אנחנו מאשרים. הסעיף מאושר.

אז אתה מאשר את כל תקנה 1, בכפוף לשינויים.

ברור, כן.

"2. דרכי השקעת כספים. האפוטרופוס הכללי ישקיע את הכספים העודפים בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר לפי תקנה 3 או באחת הדרכים שקבעת ועדת ההשקעות לפי תקנה 4, והכל אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; דרך ההשקעה תיבחר לפי טובת" - כאן אנחנו מתקנים בהתאם להוראת הייעוץ המשפטי – "בעלי הזכויות בנכסים ותפקידי האפוטרופוס הכללי לפי החוק, והכול בכפוף להוראות תקנות אלה".

אוקיי.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 2 נתקבל.

מאשר. הלאה.

אנחנו מבקשים להוריד את המילים "ובהתחשב בשינויים שיחולו מזמן לזמן". זה בהתאם להסכמה.

כי לא היה ברור מה הם השינויים שיחולו מזמן לזמן.

ברור, קיבלתי. זה ירד, ואני מאשר. הלאה.

"3. השקעה בפיקדון במשרד האוצר. (א) האפוטרופוס הכללי רשאי להשקיע, אחת לחמש שנים, חלק מתוך הכספים העודפים בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר, ובלבד שיתקיימו כל התנאים הבאים:
(1) סכום ההשקעה בפיקדון לפי תקנה זו לא יעלה על הסכום המחושב לפי הנוסחה שבתוספת הראשונה;

(2) הפיקדון יישא תשואה שתשולם במועד משיכת הכספים מהפיקדון; לעניין זה, "תשואה" – כפי שתיקבע בהסכם בין החשב הכללי במשרד האוצר לבין האפוטרופוס הכללי, ואשר לא תפחת מממוצע" – כאן נבקש להוסיף: "ממוצע משוקלל של", כדי להבהיר שלא מדובר בממוצע רגיל. "ואשר לא תפחת מממוצע משוקלל של התשואות של אגרת חוב ממשלתית צמודה שמועד פדיונה הוא הקרוב ביותר ל-12 שנים ומאוחר ממנו, ושל אגרת חוב ממשלתית צמודה שמועד פדיונה הוא הקרוב ביותר ל-12 שנים ומוקדם ממנו, לפי מחירן בבורסה בתום יום המסחר הקודם למועד ההשקעה;"

הואיל והמונח "מוקדם ממנו" לא היה ברור לנו בשיחה שניהלנו קודם, אז הוספתם את המילים "משוקלל" כך שזה יהיה הממוצע - - -

כדי שיהיה ברור שזה לא ממוצע רגיל.

כבר אמרנו את זה. ממוצע משוקלל.

"(3) אם יתרת הכספים העודפים שאינם מושקעים בפיקדון לפי תקנה זו לא יספיקו לאפוטרופוס הכללי כדי לעמוד במלוא מחויבויותיו לפי החוק, הוא רשאי למשוך מהפיקדון את הסכום החסר לו לשם עמידה במלוא התחייבויותיו כאמור, ובלבד שסכום זה לא יעלה על שווי הפיקדון בצירוף התשואה שנצברה עליו עד אותו מועד; המדינה תעביר לאפוטרופוס הכללי את הכספים שיידרשו על ידו לפי פסקה זו תוך 60 ימים מיום הדרישה;

(4) כספים שעברו לקניין המדינה לפי סעיפים 15(ג1) או 15(ג2) לחוק ינוכו מיתרת הפיקדון, הכוללת את כספי הפיקדון ואת התשואה שנצברה בעדם עד לאותו מועד.

(ב) השקעת כספים עודפים על-ידי האפוטרופוס הכללי בפיקדון לפי תקנת משנה (א) תהיה עדיפה על אפיק השקעה אחר בעל מאפיינים דומים של תשואה ורמת סיכון, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים באותה תקנת משנה."

הבהרה קצרה. התעסקתי בזה גם בעבר, כשהייתי נשיא האוניברסיטה - מה הסכום של הכספים העודפים היום?

סך כל הכספים שמנהל היום האפוטרופוס הכללי לפי חוק האפוטרופוס הכללי עומד על 1.8 מיליארד שקלים, אבל זה כולל גם כספים שבהגדרה לא נכנסים להשקעה בפיקדון כי מקורם בתיקי נדל"ן וכו'. הסכום שמיועד להעברה על פי התקנון זה סדר גודל של 750 מיליון שקלים.

יפה. ההערה היחידה שאמרת היא שזו הוראת שעה לחמש שנים, ועוד חמש שנים יבדקו את הנושא הזה.

אנחנו מבקשים להשאיר את הנוסח כפי שהוא כעת, שהוא מאפשר לאפוטרופוס להשקיע אחת לחמש שנים, הוא לא מורה לו להשקיע. וההשקעה כפופה לתנאים שקבועים כאן בתקנות וגם לשיקול דעת האפוטרופוס ולהסכם שאמור להיחתם בינו לבין משרד האוצר.

יש פה בכל זאת איזושהי חובת נאמנות לאפוטרופוס הכללי על פי החוק, והשאלה היא אם לא נדרשת איזו בחינה האם העברת הכספים, הפקדת הכספים בפיקדון אוצרי עומדת בכללים ובחובת הנאמנות.

אולי, חס וחלילה, יהיה פה משטר לא טוב בארץ. אוי יהיה. אז נכון, אולי צריך שתהיה פה בדיקה. אז איך את מציעה?

לכן קבענו שההפקדה תהיה אחת לחמש שנים לכל היותר, זה בשביל בעצם למנוע העברות חוזרות במהלך כל התקופה, כדי שיהיה פרק זמן שבו ייבחנו הדברים. הנוסח הוא גם שהאפוטרופוס רשאי להשקיע. כמובן שזה כפוף - - -

לעורכת הדין תורג'מן יש הצעה נוספת.

זו אותה הצעה, זה פשוט שהסעיף הזה, של העברת הכספים - - -

שגם יהיה דיווח לוועדה, שנראה מה קרה פה. אולי יהיו התפתחויות בשווקים הפיננסיים שיזעזעו את כל הנושא והאפוטרופוס חייב ללכת ורק לקנות זהב, או משהו כזה.

יש פה בכל זאת איזשהו מתן עדיפות לפיקדון האוצרי, על סמך פיקדונות אחרים. אז אולי הוועדה יכולה לבחון אם ישנה אפשרות שהסעיף הזה יהיה הוראת שעה, שיאפשר את העברת הפיקדון - - -

מה זה אומר? שבעוד חמש שנים - - - ?

העברת הפיקדון תתבצע אחרי שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף, ובעוד חמש שנים, ככל שהם ירצו להפקיד שוב בפיקדון אוצרי, הם יידרשו לתקן את התקנות האלה.

מבלי שיישמע כאילו יש איזו בעיית דיווח - כמובן שאם היא תיקבע אנחנו נכבד אותה, אבל הייתי רוצה להפנות תשומת לב לשני עניינים. אחד, לכך שהתקנות האלה מסדירות את מה שנקבע בחקיקה הראשית. החקיקה הראשית קובעת את הפיקדון במשרד האוצר כאחד מאפיקי ההשקעה, התקנות מסדירות את האופן. כמו שציינה נועה, הן לא מחייבות השקעה בפיקדון. אמנם ניתנת עדיפות להשקעה באפיק הזה - -

אבל זה לא חובה.

- - אבל זו לא חובה. וכן, זה כן מחייב בהגדרה – גם מעצם התפקיד של האפוטרופוס הכללי – לבחון את ההשקעה הזאת בנקודת הזמן.
והערה נוספת היא שממילא יש דיווח לוועדה לענייני ביקורת המדינה.

יש גם חובת דיווח לוועדת הכלכלה בנושאים שקשורים לאפוטרופוס, שזה לפי תקנון הכנסת, ואנחנו נאלצנו להזכיר למשרד המשפטים כי חלה חובה על האפוטרופוס לדווח לוועדה וכו'.

גברתי מדברת על דיווח אחר, לפי סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי. זה נמצא בלשכת השרה, יועבר לוועדה בימים הקרובים.

אוקיי.

רק אציין שהתקנות האלה מלכתחילה הובאו לוועדת הכספים. זאת אומרת, בתקיון במסגרת חוק המדיניות ביקשו שהתקנות יותקנו - - -

אה, עכשיו אני מבין. החשש הוא שאתם תייתרו את ועדת הכלכלה, כמו שקרה קודם. מה שרוצים להעביר בקלות מעבירים לוועדת הכספים; מה שצריך דיון עמוק – אנחנו רוצים שיהיה פה.

לכן הקדמתי ואמרתי, שלא חלילה ישתמע. גם אם תיקבע חובת דיווח היא תקוים. זה כמובן לא - - - -

קיבלתי את הדברים שלכם, אבל את רוח הדברים - אני מבקש שהאפוטרופוס ישים לב שהדיונים כאן, בוועדת הכלכלה.

יש עוד שינויים בסעיף 3?

לא.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 3 נתקבל.

אז אני מאשר את סעיף 3.
סעיף 4, בבקשה.

"4. השקעה באמצעות ועדת השקעות. (א) ועדת ההשקעות תבחר את דרכי ההשקעה של יתרת הכספים העודפים שלא הושקעו בפיקדון במשרד האוצר לפי תקנה 3". כאן נבקש להוסיף, בהמשך להערת הייעוץ המשפטי לוועדה, את המילים: "ושל כל נכס כספי אחר המנוהל על-ידי האפוטרופוס הכללי לפי כל דין", שכל האפוטרופוס מנהל גם כספים לפי החלטות ממשלה ודברי חקיקה אחרים. "(בתקנה זו – תיק השקעות), לפי טובת בעלי הזכויות בנכסים" - גם כאן, במקום "הנהנים", אנחנו מחליפים את המילים ל"בעלי הזכויות בנכסים" – "ותפקידי האפוטרופוס הכללי לפי החוק". קיבלנו את הערת הייעוץ המשפטי, למחוק את המילים "ובהתחשב בשינויים שיחולו מזמן לזמן".
"(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), ועדת ההשקעות –
(1) תקפיד על פיזור הולם בין הנכסים בתיק ההשקעות בכפוף לאמור בפסקאות (2) ו-(5);
(2) תקבע כי ההשקעה בתאגיד אחד, בפיקדונות, בתוכניות חיסכון וכן בניירות ערך שהנפיק התאגיד, לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות;
(3) לא תבחר דרכי השקעה שיביאו לשליטה של האפוטרופוס בתאגיד מסוים או להפיכתו בעל עניין בו;
(4) תקבע כי השקעה בנכסים מחוץ למדינת ישראל תהיה במדינות שהדירוג שלהן הוא BBB(-)" – גם כאן אני מבקשת לתקן ולהוסיף או BAA3 ומעלה. זה דירוג מקביל בחברת מדרוג – "לפי כל אחת מן החברות המדרגות". גם אלה מילים שאני מבקשת להוסיף כדי להבהיר שהדירוג צריך להיות בשתיהן. אנחנו מבקשים למחוק את המילים: "או שהן חברות בארגון ה-OECD" – "ולא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות".
(5) תשקיע את תיק ההשקעות בעצמה, בעזרת מנהל תיקים או יועץ השקעות או באמצעותם, באחד או יותר מאלה: (א) אגרות חוב שהנפיקה המדינה או שהיא ערבה לפירעונם; (ב) פיקדונות בנקאיים בשקלים חדשים צמודי מדד ונושאי ריבית או נושאי ריבית בלבד; (ג) תוכניות חיסכון בנקאיות בשקלים חדשים צמודות מדד ונושאות ריבית; (ד) פיקדונות בנקאיים הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למטבע חוץ; (ה) תוכניות חיסכון בנקאיות צמודות מטבע חוץ; (ו) איגרות חוב" – כאן, כפי שהסברנו בפרק ההגדרות, אנחנו מבקשים למחוק את המילים "סחירות, כהגדרתן בקופות גמל, שאינן להמרה" ולאפשר להשקיע בכל אגרות חוב.

כי הוספנו הגדרה של אגרות חוב בסעיף ההגדרות.

כן. אז זה יהיה: "אגרות חוב עם ההשקעה המדורגת בדירוג (-)BBB. גם כאן להוסיף או BAA3 במקום A3, שזה הדירוג המקביל. "לפחות, לפי כל אחת מן החברות המדרגות".

(ז) מניות סחירות, אגרות חוב" – כאן נוריד את המילה "סחירות", באותו אופן כמו שתיקנו את תקנה (ו) – "בדירוג נמוך מהאמור בפסקת משנה (ו) או בכתבי אופציה, ובלבד שההשקעה הכוללת בהם לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות וההשקעה בכתבי אופציה לא תעלה על 10% מן השווי האמור;

(ח) קרנות נאמנות" – כאן נוסיף את המילים "או תעודות סל", בהתאם להערות של איגוד לשכות המסחר. "שדרכי ההשקעה שלהן אינן חורגות מן האמור בתקנות אלה."

הם מבקשים להוסיף כאן סעיף קטן, שאולי ענת פייער ממשרד האוצר, שהיא חברת ועדת ההשקעות, תוכל להבהיר, ואז נקריא את הנוסח.

אני רוצה להבהיר שהרבה פעמים נוצרות כל מיני חריגות פסיביות. למשל, השקיעו באיזו אגרת חוב והדירוג ירד. אז הרבה פעמים קשה למכור את זה או שאם ימכרו זה יהיה בהפסד. לנו יש פרקטיקה מקובלת בכללי ההשקעה של הגופים המוסדיים, שיש מנדט לוועדת ההשקעות להחליט איך לטפל בנכס הזה - האם להשאיר אותו לפדיון או למכור אותו. ואנחנו מבקשים שגם פה, בחריגות כאלה שהן חריגות פסיביות, יהיה מנדט לוועדת ההשקעות של האפוטרופוס הכללי איך לתקן את החריגה.

בהחלט. תוסיפי את זה.

את רוצה להקריא את הנוסח?

זה יהיה סעיף קטן (4)(ג): "נוצרה חריגה מן הכללים הקבועים בתקנות אלה בהשקעה שאינה חדשה, תקבע ועדת ההשקעות את התקופה והתנאים לתיקון החריגה, בשים לב להשלכות הכלכליות".
בתקנה (ב)(1) זה צריך להיות בפסקאות (2) עד (5) ולא (2) ו-(5), כי מדובר בהתאם להוראות שקבועות אחר כך לעניין פיזור. זה נכון גם לגבי תקנה (4).

אוקיי. עד (5).

אוקיי.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 4 נתקבל.

אני מאשר.

"5. נהלי ועדת ההשקעות. ועדת ההשקעות תפעל על פי נהלים אלה:

(1) ישיבותיה יתקיימו אחת לחודש לפחות, אלא אם כן התיר האפוטרופוס הכללי כינוסה אחת לתקופה ארוכה יותר, שלא תארך יותר" – כאן תיקנו לבקשת הייעוץ המשפטי, שסבור שחצי שנה זה תקופה ארוכה מדי, לשלושה חודשים.

אז פה קיצרנו לשלושה חודשים. זאת אומרת, עד שלושה חודשים הם חייבים להתכנס.

קיבלתי.

"(2) בישיבות ייערך פרוטוקול;

(3) העתקי הפרוטוקולים" – כאן אנחנו נתקן. במקום "הפרוטוקולים להחלטות ועדת ההשקעות, כך שהם לא יכללו את כל הדיונים הפנימיים אלא רק את ההחלטה עצמה – "העתקי החלטות ועדת ההשקעות יועברו לאפוטרופוס הכללי ויצורפו לדין וחשבון המוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת לפי סעיף 10(ו) לחוק;"

את פסקה (4) נהפוך ל-(5) ונבקש להוסיף פסקה (4) חדשה, גם לפי הערת הייעוץ המשפטי, לפיה: "מניין החוקי בישיבות ועדת ההשקעות יהיה שני חברים לפחות, ובלבד שאחד מהם הוא האפוטרופוס הכללי;"

תודה.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 5 נתקבל.

אוקיי, אני מאשר. סעיף 6.

"6. תחולה והוראת מעבר. (א) תקנות אלה יחולו גם על כספים שהתקבלו לניהול האפוטרופוס הכללי ושהיו מושקעים לפני תחילתן של תקנות אלה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), כספים עודפים שהיו מושקעים לפני תחילתן של תקנות אלה בדרך השקעה שלא לפי תקנות אלה" – גם כאן הייעוץ המשפטי שנערוך תיקון, וקיבלנו אותו. אנחנו מוחקים את המילים: "שנקבעו בה מועדים מוגדרים מראש למשיכת הכספים או למימוש (להלן – מועדי יציאה)" ואת המילים: "לפני מועד היציאה הראשון". הנוסח יהיה: "על אף האמור בתקנת משנה (א), כספים עודפים שהיו מושקעים לפני תחילתן של תקנות אלה בדרך השקעה שלא לפי תקנות אלה ומשיכת הכספים תפגע בשווי קרן ההשקעה או בפירותיה, יוסיפו להיות מושקעים באותה דרך עד מועד הפירעון שהוגדר מראש, וממועד זה ישקיע אותן האפוטרופוס הכללי לפי תקנות אלה".

שאז בעצם המבחן היחיד יהיה הפגיעה בשווי הקרן או בפירותיה, שרק אז אפשר יהיה למשוך את הכספים קודם לכן.

אוקיי.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 6 נתקבל.

מאשר.

"תוספת ראשונה (תקנה 3(א))".

אין צורך לקרוא את זה.

סימן של % שמופיע בנוסחה, אחרי האותS צריך להימחק, כי מדובר על הגדרה שכבר כוללת אחוזים.

בבקשה, הסברת הנוסחה במשפט.

הנוסחה הזאת מתייחסת אך ורק להשקעה בפיקדון נושא תשואה במשרד האוצר, כשהוא קובע את הסכום המקסימלי שניתן יהיה להשקיע בפיקדון. הרציונל הוא להשאיר בידי האפוטרופוס הכללי יתרו שיאפשרו לו למלא את תפקידיו על פי חוק, בין היתר, לשחרר רכוש לידי הזכאים לו, לשלם הוצאות שחלות על התיקים ולגבות את שכר הטרחה שהוא זכאי לו על פי החוק. בהתאם לכך נלקחו בחשבון מקדמי ביטחון. מאחר שההשקעה היא לחמש שנים, עשינו חשבון של חמש שנים אחורה עם מקדם ביטחון של 200%, שצופה שינויים בגידול בהיקפי הפעילות.

כן, למצב הטבע הקשה ביותר.

ובהתאם, הסכום המרבי להשקעה בפיקדון הוא יתרת הכספים פחות מכפלת פעמיים הסכומים ששוחררו ליורשים, פחות שכר הטרחה, פחות ההוצאות שהוצאו בתיק. ממוצעים של חמש שנים.

אני מודה לך.

אתה מאשר את התוספת הראשונה? התוספת הראשונה מאושרת.

תודה רבה. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:57.>