PAGE
2
ועדת משנה לקידום זכויות

האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית

10/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 1 >
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים
לקידום זכויות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 14:00

<התכנית הרב-שנתית לפיתוח והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2011-2014>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – היו"ר
עומר בר-לב
אראל מרגלית
חנא סוויד

אלעזר שטרן

>
חנה איפרגן - סגנית סמנכ"ל בכיר פיתוח תשתיות, משרד התיירות

כמאל בדר - סגן מנהל מחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון

רימון סאבא - מנהל תחום תכנון, ניהול וביצוע, משרד החינוך

תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציבים, משרד החינוך

מוהנא פארס - ממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי, משרד החינוך

פרג' פראג' - מרכז בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

כמאל עטיף - משרד החינוך

האשם חסין - משרד ראש הממשלה, מנהל תחום בכיר מיעוטים

יעקב סלאמה - מנהל אגף בכיר לעדות לא יהודיות, משרד הפנים

סאהר איסמעיל - יועץ השר, משרד הפנים

צחי דוד - רפרנט שיכון, משרד האוצר

קרן אוהב ציון - יועצת לימודים בלשכת ירושלים חיילים משוחר, משרד הביטחון

עאמר רשרש - ראש מינהלת הגליל והנגב, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רקפת לוי - סגנית מנהל חטיבת משאבים ומנהל, מע"צ - החברה הלאומית לדרכים

רמזי חלבי - יועץ, מרכז השלטון המקומי

ארן זינר - מרכז בתחום חברה, קהילה ומכינות אגף תקצוב, ות"ת

גאזי פארס - ראש מועצת פקיעיו

כיוף וג'יה - ראש המועצה המקומית עוספיה

ביאן קבלן - ראש המעוצה, בית ג'אן

סלמאן עאמר - ראש המועצה המקומית, ג'וליס

ג'בר חמוד - ראש המועצה המקומית סאג'ו

נזיה דבור



סאלח סעד



חמד עסאד

טמיר כהן

לאה קיקיון
<התכנית הרב-שנתית לפיתוח והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2011-2014>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. צהריים טובים. זוהי ועדת משנה של ועדת הכספים בענייני קידום ופיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. הקמנו את ועדת המשנה עכשיו, בקדנציה הזו, ואני חושב שזו פעם ראשונה שאנחנו מקימים ועדת משנה בוועדת הכספים שתפקידה לטפל בכל מה שקשור בפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן להיות אתנו בפתיחה. ועדת המשנה תיקח על עצמה גם את המעקב אחרי התכנית ה-4 שנתית שאושרה ב- 13.2.2011 וגם תעבוד ותנסה להיות שותפה בפיתוח תכנית חדשה למגזר הדרוזי לשנים 2018-2015, נלך על תלת שנתי או 4 שנתי. אנחנו נשב עם משרד ראש הממשלה ונראה איך ביחד נוכל לפתח תכנית חדשה. הדבר החשוב עכשיו שאנחנו נשב עכשיו בוועדה הזו, ננסה לבדוק את החלטת הממשלה, את התכנית ה-4 שנתית שאושרה בשנת2011 שאמורה להסתיים בשנת 2014, כמה ניצול כספי היה עד עכשיו, והאם נוצל הכסף לפי השנים ואנחנו יכולים להגיד שכל הכסף הגיע ליעדו ואנחנו ממשיכים קדימה. זה אחד הדברים החשובים בוועדה הזו, אחד הדברים החשובים שהיא תדון בו, תקיים אותו, ותנסה לעקוב, לפקח ולנסות להיות חלק בפיתוח של התכנית החדשה שתהיה בשנת 2015 וקדימה.
סדר הדיבור שיהיה – אני אתן לנציג משרד ראש הממשלה שיציג את התכנית באופן כללי, איפה אנחנו עומדים, איך היה הניצול התקציבי במשרדים, ואחרי זה ניתן לחברי הכנסת לדבר, נשמע את המשרדים ואחרי זה את ראשי הרשויות כי בהמשך הישיבות נתחיל להתמקד משרד משרד. נזמן את משרד הפנים, לדוגמה, ונשב אתו על כל התכנית של משרד הפנים – מה הוא עשה, מה התקדם. הישיבה הראשונה היא כללית ובעתיד יהיו ישיבות ספציפיות לכל משרד. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו, ויחד ננסה לקדם את כל הנושא. גם חברת הכנסת גילה גמליאל שנמצאת כרגע בחו"ל דיברה אתי בטלפון, היא מצטערת שלא תוכל להיות אתנו אבל גם היא תומכת בנו ובכל הצעדים שנעשה כאן, יחד, וגם חבר הכנסת רוברט אילטוב, גם הוא חבר בוועדת המשנה.

קודם כל אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת חמד עמאר על היוזמה הזו ועל תת הוועדה הזו. הגיע הזמן שתהיה תת ועדה בוועדת הכספים למגזר הדרוזי והגיע הזמן שניקח הרבה מאד מהמחשבה הכלכלית בצורה מסודרת בוועדה שיש לה גם שיניים, לא רק דיבורים.
הרבה מכם אולי לא מכירים אותי. לפני שהגעתי לכנסת הייתי יזם, וחוץ מחברות הפרטיות, התחלתי לדחוף אזורים ולדחוף פיתוח כלכלי. רוב ראשי הרשויות וראשי ערים במדינת ישראל לא יודעים איך לעשות פיתוח כלכלי. יודעים לדבר יפה על העיר שלהם, ולרצות הרבה דברים טובים שיהיו בה. זה בסדר. כל ראש עיר רוצה שיהיה ביוטכנולוגיה, הייטק, תיירות והכל. אני אומר לכם מהניסיון שלי, הפרויקט האחרון הגדול שיזמתי היה בשותפות עם רוביק דנילוביץ' בבאר שבע, זו דוגמה מצוינת. הרבה שנים עשינו את זה פה, בירושלים. כדי שאפשר יהיה לדחוף משהו עם הממשלה ברמה הכלכלית ברמה הרצינית, אנחנו נצטרך לדעת מה אנחנו רוצים. אני אתן לכם דוגמה. לבאר שבע, ב-99, אהוד ברק הניח אן פינה להקמת פרק טכנולוגי. מ-99 עד לפני שנה לא בנו שם כלום. זה הכל היה רעיון טוב, אבל לא היה מיקוד. סתם להגיד "פארק טכנולוגי" זה נחמד, היתה שם באמת אוניברסיטה מצוינת, אבל לא היתה אף סיבה לאף חברה ממרכז הארץ להגיע לבאר שבע לפרק הטכנולוגי. אני באתי לשם יחד עם החברים שלי לפני שנתיים והסתכלנו ואמרנו – מה זה טכנולוגי? כל העולם היום רוצה להיות טכנולוגי, בואו דברו בצורה יותר ספציפית. אז אמרו: ביוטכנולוגיה, אנרגיה חלופית, אמרנו הרבה דברים. בסוף מצאנו נושא אחד, ואני אומר לכם, אתם תראו – באר שבע הולכת להוביל בו את מדינת ישראל. מה היה הנושא? סייבר. כולם יודעים שיש התקפות סייבר, כולם יודעים שצריכה להיות הגנה. למה? כי היתה להם מחלקה למדעי המחשב מאד חזקה, הצבא עובר לדרום והיה צריך לשים באיזשהו מקום את היחידה הטכנולוגית . אף אחד עוד לא ידע איפה היא תהיה. ויש שם אוניברסיטה יוצאת מן הכלל. אנחנו הבאנו תכנית למדינה איך להקים בבאר שבע את עיר הסייבר של מדינת ישראל לא רק של הדרום – עם חממה טכנולוגית, עם הטבות של משכורות, עם סדרה של דברים. תקשיבו טוב, אם מישהו מכם הולך לנסוע לשם שיילך ויסתכל. אם תרצו תבואו איתי פעם לשם, אני נמצא שם לפחות פעם בחודש. מקימים שם עכשיו 52 אלף מ', מקימים שם את חממת הסייבר של מדינת ישראל. EMC שזו חברת storage גדולה באה לשם, "סיסקו" באה לשם, "נס" באה לשם, "דויטשה טלקום" – הרבה באים עם 30-20 איש, לא הרבה, אבל מתחילים. מדינת ישראל מצאה את הדרך לתגמל, לתת 40% ממשכורת של כל עובד. זה מה שביקשנו לנושא אחד, הנושא של סייבר. אמרו – אלה מג'נונים, הם לא יביאו אף אחד, ועכשיו הם נותנים לנו, לכל עובד שם, בלי הגבלה על השכר, וגם הקצו חממה של המדען הראשי. כלומר, אנחנו באנו ומיקדנו את מה שרצינו באופן מאד ספציפי.

כל מקום וכל אזור זה משהו אחר. כל אחד יש לו את היכולות שלו. לפני שבאים עם רעיון אחד טוב, צריכים לדבר על 20 רעיונות לא כל כך טובים, אין מה לעשות, זה לוקח זמן. אני ממפלגת העבודה ואני מסתובב הרבה עם חברי, בכפרים. אני רואה פוטנציאל גדול בכמה נושאים, ויכול להיות שאנשים יעלו את זה, בין אם זה תיירות, ובין אם זה מה שקורה במגזר של עסקים קטנים, או טכנולוגיה באזור תעשיה גדול, פוטנציאלי, אני לא יודע מה. אבל מה שאני חושב, שחוץ ממה שאנחנו מבקשים מהממשלה, אנחנו, כדי שהממשלה תהיה מסוגלת לענות לנו, נצטרך למקד את החשיבה שלנו ברמה הכלכלית. כשאנחנו נביא תכנית טובה הם לא יוכלו להגיד לא. כשנביא תכנית בינונית, הם יגידו – תביאו את התכנית הבאה. לכן זה מרגש אותי להיות חלק מזה, וזה תהליך ארוך.

אנחנו ניעזר הרבה ביכולות שלך, אנחנו צריכים את היכולות והידע שלך בתחום, וזו המטרה שלנו בוועדת המשנה, כאן.

ההחלטה התקבלה בפברואר 2011 והיא היתה בהיקף של 681 מיליון שקל מחולקים לתקציב תוספתי של משרד ראש הממשלה והאוצר, תקציב של המשרדים. אנחנו, התפקיד שלנו זה להביא את החלק שלנו, התוספתי, כל שנה, לפי החלוקה שהתקבלה בהחלטת הממשלה. ב-2011 ו-2012 העברנו את מה שאנחנו חייבים, מלבד שני סעיפים ב-2011 וסעיף אחד ב-2012 בגלל סעיף אחד בגלל שהיה צריך לחתום על הסכם עם הג'וינט. לקח כמה חודשים עד שההסכם אושר בחשכ"ל, בלשכה המשפטית, ואז נכנסנו לעבודה ב-2012. הסעיף השני שלא בוצע זה שילוב רשויות בדואיות באזורי תעשייה קיימים, בהיקף של עד היום – 6 מיליון שקל שהיה צריך לצאת לפועל, זה מתעכב. בשאר הסעיפים העברנו את הכסף ב-2012-2011 למשרדים, והמשרדים עובדים מול הרשויות המקומיות.

ב-2013 כידוע תקציב המדינה עבר באוגוסט ואחר כך לקח קצת זמן עד שהצלחנו לקבל חלק מהכסף מהאוצר. החלק השני נמצא אצלכם בפניות תקציביות בוועדת הכספים ועדיין לא עבר אלינו, ובעצם לא עבר למשרדים, ולכן עדיין לא השלמנו את ההעברות של 2013.

מתוך התכנית של 681- כמה הביצוע, במשך 3 שנים?

אנחנו יכולים לדבר על שנתיים. השנה השלישית – עדיין לא קיבלנו את כל הכסף. מה שקיבלנו קיבלנו לפני שבוע, כך ש-2013 היתה מבחינתנו שנה לא טובה מבחינת הביצוע, אבל בשנתיים הראשונות הביצוע היה ברוב המשרדים מעל ל-80%.

בסוף שנת 2014 כל הכספים שיועדו יגיעו ליעדם?

תלוי בקצב הביצוע של 2013, כי אנחנו מקבלים את הכסף עכשיו. אני לא בטוח שהמועצות והמשרדים מסוגלים לבצע את מה שנותר מהתכנית. יכול להיות שנצטרך להאריך אותה, אולי בשנה.

ולא לפתוח תכנית חדשה ב-2015?

צריכים לבדוק את זה בחודשים הבאים.

כמה, עד עכשיו, הביצוע של 2012-2011?

מעל 80%.

אז יש לנו עוד 20% לשנתיים.

לא. 80% מהכסף של 2012-2011.

אז אין ביצוע מלא ב 2012-2011.

חלק מהדברים הם תשתיתיים, שלוקח זמן עד שאתה מוציא היתר, עד שאתה מקבל את התקציב, התקציב לפי ביצוע. למשל – אזור תעשיה לוקח הרבה זמן, אבל הכל מחויב.

אחד הדברים החשובים שצריכים לעשות כאן בוועדה, שלא נגיע למצב שמתכנית של 2011 נבצע ב-2017. יישאר כסף מ-2011 ל-2017. וזה אחד הדברים החשובים שהוועדה כאן תעקוב אחריו וגם אתם, כמשרד ראש הממשלה, צריכים לעקוב.

קודם כל אנחנו מברכים על המעקב ואנחנו גם עושים את זה, אבל יש דברים שלא תלויים בנו. אנחנו את שלנו עושים במאה אחוז.

אני מקווה שנצליח לפתור היום את עניין ההעברה התקציבית כי אנחנו מקיימים עוד ישיבה ב-16:00. היתה ישיבה לפני כן, דיון סוער. אנחנו מנסים לסגור גם את העניין של ההעברה, מה שתקוע בוועדת הכספים כבר שבועיים.
תודה רבה, לך, האשם. נציג האוצר – כאן?

אין לי הרבה להרחיב מעבר למה שהאשם חסין אמר. ההחלטה התקבלה בשנת 2011 והיא 4 שנתית, 680 מיליון שקלים לכלל יישובי הדרוזים. ההחלטה אמרה שמי שינהל את התקציב זה משרד ראש הממשלה. אנחנו מעבירים אליהם תקציב בהיקף נרחב, הם מחלקים בין המשרדים, קובעים את סדרי העדיפויות. אין לי מה להוסיף.

יש לי שאלה – אנחנו מדברים על תקציב של 681 מיליון שקל שעבר בתכנית מ-2011. התקציב הזה הוא בנוסף לתקציב השוטף? כי בוא ניקח את משרד השיכון. כמה משרד השיכון מעביר, וכמה התכנית הזו מוסיפה לו?

ההחלטה אומרת במפורש - שכל התקציבים האמורים בהחלטה זו הינם בנוסף לכל תקציב שמגיע ליישובים או לפרטים, בהתאם לעניין, על פי דין. כלומר, התקציבים האלה לא אמורים להחליף כל תקציב קיים שיש למשרדים עבור היישובים האלה, במשרד השיכון או בכל משרד אחר.

כי לפי נתונים שקיבלתי – משרד השיכון מעביר אפס והוא מסתמך רק על התכנית של משרד ראש הממשלה.

משרד השיכון, בחלק מהנושאים בתכנית הזו, התקציב הבסיסי קרוב לאפס, לכלל המגזרים.

אני יכול לקבל אחרי הישיבה פילוח של התקציב שמועבר באופן שוטף והתקציב הנוסף שאתם שמים לאותם משרדים?

כן. אין שום בעיה.

מה מספרה של החלטת הממשלה?

2861.

ספציפית לנושא – דוגמה של שיקום תשתיות, אני רפרנט גם של שיכון, אז אני שולט יותר בחומר שם, אבל לדוגמה - יש לא מעט כסף בהחלטה לנושא הזה, התקציב של משרד השיכון לכולם – אין תקציב בבסיס. זה רק החלטות ממשלה כאלה ואחרות, שמגיעות במהלך השנה.

זה לכל היישובים?

בבסיס שיכון אין שקל לכל המגזרים, המטרות והיעדים בנושא הזה של שיקום תשתיות. תקציב שהיה גגם ככה לא גדול, נשחק לאורך השנים. אם אין החלטת ממשלה ייעודית שמביאה תקציב – אין לזה תקציב. פה זה לא מחליף שום דבר, כי אין מה להחליף.

כל התקציב הזה עובר בהעברות?

התקציב מאוגם במשרד ראש הממשלה. יש את החלק המשרדי ויש את החלק שמאוגם במשרד ראש הממשלה. התקציב הזה, ספציפית, עובר בהעברות, כי הוא מאוגם במשרד רוה"מ.

והדרוזים מזה לא מקבלים כלום?

לא, אני מדבר רק על הדרוזים כרגע.

זה תקציב ייעודי למגזר הדרוזי.

והוא עובר או לא עובר?

עובר. פניה של השיכון – לדוגמה, השנה, לפני שבועיים היתה פה העברה, היה דיון על נושא תכנוני אבל גם שם היה 20-25 מיליון שקלים בדיוק לנושאים האלה – מוסדות ציבור ותשתיות ותיקות במגזר הדרוזי.

וזה מתוך התקציב הזה.

כן, מתוך החלטת הממשלה הזו.

כשאומרים "עבר" הכוונה היא למשרד ממשלתי.

נכון.

אני מבין שאליכם זה לא הגיע.

תכף נראה.

אני באתי לישיבה הזו כדי ללמוד. זה מעניין אותי. אני כבר שומע שטוב שבאתי.

אני יועץ שר הפנים. מתוך כל התכנית, החלק של משרד הפנים זה 20 מיליון שקל שפרוס לאורך כל התקופה, כשמדובר על שיפוץ מבני דת ותפילה, בתי קברות ובתי לוויות. נוצל קרוב ל-12 מיליון, 8.7 מיליון עדיין מעוכבים בוועדה לשחרור הכסף.

כמה נוצל?

מתוך ה-20 עדיין לא שוחרר 8,7 מיליון שקל. ההפרש נוצל. אני יכול גם לתת לגורם המקצוע לפרט, אם צריך, מה נעשה בתחום הזה. כל התקציב הוא לאגף העדות הלא יהודיות - - העדה הדרוזית.

בתקציב השוטף של היישובים הם מקבלים מהתקציב הרגיל. וה-20 מיליון הם ל-4 שנים?

כן.

שנוצל מהם כבר כמעט 11 מיליון.

יש את התקציב השוטף. לעניין תכניות המתאר, גם בשיתוף משרד הכלכלה, שזה גם בתוך התכנית, כאשר זה לא צוין, אלא – התווספו להחלטות נוספות. רוב רובו של התקציב זה מתוך תקציב של משרד הפנים.

מתי נגמר ה-4 שנים?

סוף 2014.

אני מנהל האגף לעדות במשרד הפנים. התקציב שלנו, שאנחנו עומדים לקבל ממשרד רוה"מ לשנים 2013-2012 לא קיבלנו עד עכשיו. חייבים לנו 8,6 מיליון שקל, ואם לא יבוא עכשיו בפניה הקרובה גם לא נוכל להוציא אותו השנה.

זה אותו מקום?

כן.

זה ההפרש.

זה ההפרש שהם חייבים לנו.

איפה תקוע הכסף הזה? אתה יכול לרשום אצלך ותענה?

אנחנו מכירים את - - משרד הפנים. יש שם קושי ואנחנו מטפלים בזה.

מתי נראה את הפתרון?

אני מקווה שכבר בשבוע הבא.

ש-8,7 יעברו למשרד הפנים?

כן.

שזה ייאמר לפרוטוקול, שתוך שבוע זה יעבור.

אל תדאג, אנחנו נפגשים כל שבוע. אני אתו נפגש כל שבוע. בשביל זה הקמנו את ועדת המשנה.

צחי, אנחנו נראה אותך עוד שבוע.

אם בשבוע הבא זה לא יהיה, לא נוכל להתחייב על הכסף . כך תלך החלטת הממשלה, ולא ננצל אותה.

לא הבנתי מה הבעיה. מה הבעיה שם?

סיבה פרוזאית.

אתה לוקח על עצמך שבשבוע הבא תגמור את זה?

כן, אמרתי.

אני סומך עליך.

נציג משרד השיכון, בבקשה.

חלק מהתקציבים אנחנו מעבירים בהרשאות לרשויות וחלק אנחנו מוציאים מכרזים, כאשר מה שמועבר לרשויות – רשויות ותיקות, זה מוסדות ציבור, ותכנון קרקע פרטית שהתחלנו בה השנה, בהחלטה הזו. הכספים שהעברנו – תכנון קרקע פרטית ליישובים עד השנה שעברה העברנו 5 מיליון. השנה אנחנו מתכננים להשלים את ה-10 מיליון. כרגע יש לנו הרשאות בערך – 9250. זה קרקע פרטית, זה כסף שקיבלנו - - -

זה הכל יהיה ב-2013?

לא הכל. התחיל ב-2011, יימשך עד השנה הבאה. עד היום העברנו 5 מיליון קרקע פרטית והשנה אנחנו אמורים לקבל עוד 4.75 , סליחה, 7.25 ואז אנחנו משלימים ל- - -

4 מיליון? מיליארד? מה זה?

- - - מפורטות.

מה התקציב של משרד השיכון, לדרוזים?

נגע בזה צחי קודם – משרד השיכון נותן אפס. כל מה שהועבר עד היום זה על פי החלטת ממשלה. כל מה שהועבר היום זה על פי החלטת ממשלה.

אני בעצמי לא ידעתי את זה, רק בשבוע שעבר, כשקיימנו ישיבה אצלי עם ראשי רשויות העלה את זה אחד מהנוכחים שהתקציב שלנו ממשרד השיכון הוא אפס, ומשרד השיכון מסתמך על החלטת ממשלה, שזה נושא שנצטרך לקיים דיון מיוחד עליו בוועדת הכספים, עם משרד השיכון, ואני מתכוון לזמן גם את שר השיכון לדיון הזה, שנבין למה משרד השיכון מעביר לנו אפס תקציב מכל התקציב הגדול של משרד השיכון.

במיוחד כשנסגר שהתקציב של ההחלטה הזו הוא על התקציב.

כשאתה מדבר על נושא אני חושב שיש תקציב למדינה הזו, נכון? ואנחנו אזרחים במדינה הזו. אז למה אני צריך לצאת לתקציב המדינה? יש פה דבר שהוא לא רק כספי, הוא רק עקרוני – למה מוציאים אותי מתקציב המדינה? אני לא אזרח? מה, אני נתין פה, במדינה הזו?

אתה הגעת קצת באיחור, אנחנו היום בישיבה כללית, ואחרי זה נזמן משרד משרד לוועדה הזו - -

זו האמת בכל הדברים.

- - ונשמע מכל משרד מה יש לו להגיד, וראשי רשויות יצטרכו להיות שותפים אתנו, שיגיעו לכאן ואנחנו נדאג שבתקציב הבא אין דבר כזה ולא יהיה דבר כזה שמשרד השיכון, התקציב שלו יהיה אפס.

אולי אני לא הובנתי כהלכה, ואני רוצה להבהיר משהו בעניין הזה. שני הסעיפים המרכזיים בהחלטה, ש - - משרד השיכון זה תשתיות ומוסדות ציבור – לא תקן לבניה חדשה, זה תקציב נפרד, שכל אחד מקבל לפי כללים של בניה חדשה, לא משנה מאיזה מגזר הוא, אלא מוסדות ציבור במגזר הקיים. התקציב במשרד השיכון לזה – לא לדרוזים, בבסיס התקציב, התקציב המקורי שמאושר בשלוש קריאות כל שנה הוא אפס. כל התקציבים שיוצאים ממשרד השיכון לעניין הזה מקורם בהחלטות ממשלה כאלה ואחרות, בהעברות ממשרדים אחרים שיש להם תקציבים לנושאים האלה, והם מבצעים את זה באמצעות משרד השיכון.

הוא צדק מה שהוא אמר. בתקציב שמאושר בכנסת ישראל, שאני מזכיר לכולנו – ההעברות לא שם, בהקצאה הזו יש אפס.

לכולם, לא רק לדרוזים, זה מה שאני אומר. לכולם. אין תקציב לתשתיות ותיקון היום במשרד השיכון. אין תקציב לנושא הזה.

אני חושב שאתם סוטים מהנושא.

אני זרקתי את השאלה לחלל האוויר, שגם האוצר יכין את עצמו לנושא הזה. אני רוצה להתמקד עכשיו בתכנית שאושרה, שיש לנו תקציב, ומה הניצול שלו. אנחנו אחת לשבועיים – שלוש, נקיים דיון ספציפי עם כל משרד, ונעקוב, ואמרתי גם בתחילת דברי שאנחנו נעבוד גם על התכנית החדשה של 2015 וקדימה. הנושא עכשיו הוא מעקב אחרי התכנית שאושרה בשנת 2011.

השאלה היא טובה, אבל אני חושב שזה לא הפורום. אני זרוע ביצוע, לא זרוע - - -

היינו צריכים לעשות את הישיבה הזו בצפון. היועצים דרוזים, היושב ראש דרוזי. ראשי הרשויות דרוזים.

עם כל הכבוד לצפון אנחנו כאן, ועדת הכספים של הכנסת.

לגבי התקציבים שאמורים להגיע לרשויות דרך הרשאות, עד 2012 הכל עבר לרשויות – אם זה שכונות ותיקות, ולגבי הפיתוח של השכונות – זה מבוצע על יד משרד השיכון. הפיתוח לא מבוצע בכל הכפרים, הוא מבוצע בחלק מהכפרים, איפה שיש שיווקים של מגרשים. הנושא של השיקום החברתי – סעיף אחד - - כל ה-34 שנים, זה תקציב שמועבר למשרד, תקציב של כל מיני משרדים – והוא מופעל על ידי משרד השיכון.
לגבי הנושא של התכנון על קרקע מדינה – כל התכנון באחריות משרד השיכון. הרשויות שותפות לנושא של התכנון, לדיונים שאנחנו עושים, כאשר אני רוצה לציין – עוספיה, דליה ומע'ר נכללים בהחלטה אחרת

גם על ההחלטה האחרת נקיים דיון.

תקציבים שמגיעים לשלושת הכפרים האלה דרכנו זה לשכונות ותיקות, מוסדות ציבור, תכנון קרקע פרטית, כאשר דליה, עוספיה ומע'ר ניהנו מנתח מאד רציני, יש כאן מספרים שמדברים בעד עצמם. רק בשבוע שעבר קיבלו עוד 8 מיליון, הכפרים האלה בלבד, רק לקרקע פרטית. התכנון הוא באחריות המועצה, כאשר הכסף מועבר למועצה דרכנו. הליווי – דרך המשרד, דרך המחוז. אנחנו התחלנו בדליה ובעוספיה, נכון שבחלק מהמקומות התכנון הוא לא בקצב שאנחנו רוצים. אין מה לעשות – זה תכנון בקרקע פרטית גם, לא רק מדינה.
לגבי תכנון בקרקע מדינה, אנחנו מתכננים כמעט בכל היישובים. איפה שיש קרקע של המדינה. איפה שאין - יש בעיות בחלק מהיישובים, שאין קרקע של המדינה, ולכן המשרד לא נמצא שם. בחלק מהמקומות, כמו בסג'ור למשל, היה קידום של התכנית מטעם המועצה, ולא ליווינו את כל התכנית. הבנתי שהיא הגיע לאישור לא מזמן, אם בכלל היא אושרה. אנחנו נעשה את המקסימום להיכנס גם לשכונה הזו. זה קרוב ל-300 יחידות דיור, אם לא יותר. אנחנו ניתן שם את כל מה שניתן לתת מבחינת ביצוע גם מבחינת תכנון וגם מבחינת סיוע.
לגבי הנושא של הקרקע הפרטית, זה דבר חדש שנכנס למגזר. הזכרתי קודם שחילקנו כבר את מה שהיינו צריכים לחלק עד 2012. השנה התקציב של הקרקע הפרטית הגיע אלינו. מה שלא היגיע זה הנושא של מוסדות ציבור. אם לא יעבור עד מחר-מחרתיים, אנחנו פשוט נגיע ליום ראשון, התכנית חתומה על ידי המנכ"ל, אבל הרשויות לא יקבלו כסף.

למה אתה כל הזמן מדגיש שמדובר בתכנון קרקע פרטית? איזו המצאה זו? הרי בכל היישובים הדרוזים רוב הקרקע היא פרטית. אז איזה טובה אתם עושים לאנשים? זאת אומרת, אם אתם לא מתכננים בקרקע פרטית זה אומר שאתם לא תתכננו שם בכלל. אז למה להחשיב את זה כאילו זה מתנה? אני לא מנגח אותך אני פשוט מנסה לחדור לרציונל של הדברים. אם אתה לא מתכנן בקרקע פרטית, כי שם 90% זה קרקע פרטית, אז זה אומר שאתה לא מתכנן שם בכלל. לכן זה לא צריך להיחשב כאילו זה מתנה למישהו.
דבר שני – מה זה "מבנה ציבור"? זה מימון של הקמת מבנה ציבור, או מה?

לגבי קרקע פרטית – המדינה מתכננת גם קרקע מדינה וגם קרקע פרטית. יש יישובים שבהם נותנים גם קרקע מדינה וגם קרקע פרטית, איפה שיש קרקע מדינה. איפה שאין - - -

בכל מקום יש קרקע של המדינה.

למשל בית ג'אן. יש שם שכונה שאנחנו מתכננים עכשיו, עוד מעט אנחנו מסיימים אותה, זה לקראת הפקדה במחוזי, שהמשרד תכנן גם את השכונה הזאת, וגם נתן למועצה עבור תכנון בקרקע פרטית, במה שנקרא "מפורטות". המועצה אין לה תקציב לעשות את זה, המדינה החליטה להעביר את התקציב הזה - - הכסף הזה מועבר, והתכנון הוא באחריות המועצה. המועצה מוציאה את המכרז, בליווי שלנו. כך זה קרה בעוספיה, בדליה, במע"ר.

בעוספיה זה נתקע.

לא באשמתנו זה נתקע.

המתחמים שלנו, בעוספיה, משום שהיתה שם 50% קרקע פרטית – זה נעצר. אמרו – אנחנו נתכנן את קרקע המדינה. אני רוצה להעלות את זה שוב. אני חושב שזה צריך להשתנות. הרי מה אנחנו רוצים בכפרים שלנו? מה החוליה שחונקת אותנו? זו החוליה של הקרקע הפרטית שהיא לנו, מאה אחוז, שבעצם קרקע המדינה היא אחרי המעגל הראשון. במעגל השני מתחילה כל הבעיה, אבל הבעיה שלנו היא המעגל הראשון, זה הקרקע הפרטית שלנו. ואתה צריך לדעת שבאים, מחלקים את הקרקעות האלה כאילו הם של כל הכפר. אבל יש 4 משפחות שמשתלטות על כל עמק הזיתים. יש להם 600 דונם שם, ובאים ואומרים לי בצפיפות – מחלקים את כולם לכולם. גם אם תירה בו הוא לא ימכור חצי דונם.

בוא תתמקד בתכנית. אני רוצה לצאת עם תוצאות כאן, להבין בדיוק איפה אני עומד בתכנית. אחרי זה אני מבטיח לכם שאזמן לכאן משרד משרד, נבין ממנו מעבר לתכנית החומש מה אנחנו עושים.

אני חייב עוד תשובה על מבנה ציבור – מדובר בהקמה וגם בשיפוץ.

זאת אומרת – אתם נותנים תקציב להקים מבנה ציבור.

למשל – מועדון, ספריה, מעון יום, מתנ"ס. חלק מהמקומות זה שיפוץ וחלק – הקמה.

תודה. מה שאני רוצה ממך, להכין לנו לישיבה הבאה, שתהיה, ותהיה ישיבה ספציפית למשרד השיכון - נתונים על מגרשים לחיילים משוחררים – מה חולק בכל הכפרים הדרוזים ב-5 השנים האחרונות ומה העתודה שלי ל-5 השנים הבאות בכל כפר וכפר, ואיפה אני עומד מבחינת האוכלוסייה. הוועדה כאן רוצה לדעת איך אנחנו מתקדמים בנושא של חלקות לחיילים משוחררים. הדיון הבא יהיה ספציפי למשרד השיכון.

ואיפה לא חולק 23 שנים.

אנחנו נדע בדיוק.

משרד התיירות, בבקשה. נדבר על התכנית באופן כללי, איפה אנחנו עומדים, מה הניצול של התכנית והאם אנחנו בסוף שנת 2014 ננצל את כולה.

אז קודם כל, בתיירות, החלטת הממשלה קבעה שהתכניות התיירותיות יקבלו 36 מיליון לנושא של תשתיות, פיתוח עסקים קטנים וכו', ו-4 מיליון לשיווק.

יש הגדרה כמה תשתיות. בהחלטת ממשלה יש שם החלטה בדיוק כמה כסף הולך לכל סעיף. את הצגת את זה כאילו זה הכל ביחד. לפיתוח תשתיות – 19 מיליון שקל. אז בואו נדייק, מה לכל סעיף. פיתוח תיירות זה עיקר הבעיה שלנו, נכון להיום. "כפר ביקרת" – אני לא יכול להגיד כפר ביקרת כאשר אין לי תשתית תיירותית בסיסית.

אז מה ששמעת עכשיו מראש המועצה זה 19 לא 36.

הכללי – 36.

מתוך ה-36, 19 זה לתשתיות. זה מה שאתה אומר.

כן. השאלה שלי – היום אני, כיישוב דרוזי, אותנטי, האסטרטגיה הכלכלית שלי ביישוב היא – תיירות. יש לי תכנית אב שיזמתי ועשיתי. ביקשתי כסף, לא קיבלתי. שילמתי מהמועצה. הכסף חונה אצלכם. אני רק רואה בערוץ 10 "כפר ביקרת, ואני אוכל את הלב – מה יבקרו בכפרים? בנושא של תשתיות תיירות – יש החלטת ממשלה על 19 מיליון שקל. אני פגשתי את המנכ"ל, פגשתי את השר הקודם. הצגתי תכנית אב לתיירות, כולל פיתוח תיירותי שאני צריך כדי לעשות את הדברים הבסיסיים הנדרשים לתיירות. לא קיבלתי שום התייחסות עד היום הזה, אלא אם כן תגידי שמתוך ה-19 מיליון לטובת פיתוח תיירות זה חולק.

הסכומים האלה הם לכמה שנים, לשנה אחת?

לא, זה לכל התכנית, 4 שנים.

לגבי השיווק, שזה יותר קל – נדווח על זה. בעצם 4 מיליון תוך 4 שנים, זה בערך מיליון לשנה. אנחנו נעמוד ביעד, אנחנו כבר הוצאנו 3 מיליון ואני יכולה לפרט על מה. אנחנו נוציא בשנה הבאה מיליון שקל - - -

לערוץ 10. מה זה 3 מיליון? הכל הולך לערוץ 10.

זה מאד עוזר, הפרסום שיוצא. להפך, אני בעד להעצים את התכנית הזו, להעצים אותה, ובעד להוסיף עוד כסף לתכנית הזו. פרסום זה דבר מאד חשוב, גם בנושא של תיירות.

אתה לא יכול לפרסם מה שאין לך.

אתה יכול. זה חלק מפרסום.

לגבי התשתיות – סליחה שהלכתי על הסכומים בלי להפריד בין המענקים ובין התשתיות, אבל אני יכולה לפרט גם את זה. זה אומר שזה בעצם 12 מיליון לשנה - -

אז זה יוצא 48 מיליון, כי זה ל-4 שנים.

לא, לקחתי בחשבון 3 שנים כי כמו שנאמר – יש שנה אחת בה ההחלטה התקבלה, ולא היה תקציב, אז לקחתי 3 שנים שזה יותר ריאלי. אז זה בעצם 12 מיליון לשנה, ואנחנו כן נעמוד ביעד הזה.

כמה נוצל עד עכשיו מהתקציב?

אז יש את החלק של משרד התיירות וחלק של משרד רוה"מ. השאלה אם אתם רוצים פירוט ביחד או בנפרד?

בנפרד.

אז לגבי משרד התיירות – בתשתיות בלבד, שאדוני ביקש, אנחנו בשנת 2011 הוצאנו 2.6 מיליון. ב-2013 עד סוף השנה נוציא 5 מיליון ובשנה הבאה מתוכננים לצאת 3,100 מיליון.

אפשר לראות את הפירוט של היישובים?

כן.

היא תעביר את זה יותר מאוחר לוועדה, ואנחנו נעביר את זה.

בגדול, היישובים הם: בית ג'אן, פקיעין, כפר קמה וחורפיש.

אני חייבת לציין שאנחנו, כמשרד תיירות, חייבים לעודד כפרים שיש להם פוטנציאל תיירותי או היסטורי, או פוטנציאל כלשהו כדי שנוכל לשווק הן בארץ והן בחו"ל. אגב, גם נתנו סיוע למג'ד אל שאמס, שזה מחוץ לתכנית. מה שעשינו, מבחינת התשתיות לרוב הכפרים שצוינו פה, זה בעיקר פיתוח גרעין הכפר- פיתוח מרכז העיר, ספסלים, תאורה, שילוט – כדי לעשות את הכפר יותר ידידותי לכל האורחים בכפר. יש לי את הפירוט לפי השנים ולפי המקומות, אם תרצו - - -

תעבירי לוועדה.

על סמך מה עשיתם את התכנית הזאת? איך בחרתם את היישובים? לפי מה בוצעו הפרויקטים האלה?

אז אני רוצה לתת את היישובים עכשיו - - -

לא, לא. מבחינתי- כל יישוב דרוזי שקיבל זה כאילו שהיישוב שלי קיבל. אני רק שואל – על סמך מה. על סמך סוקר שבדק מטעמכם? בדקתם עניינית, מקצועית איפה הצרכים האמיתיים, איפה הפוטנציאל התיירותי, או ש - - -אני לא יודע, אני לא רוצה לדבר פה פוליטיקה, זה קצת בעייתי.

קודם כל אמרתי שאנחנו חייבים להתייחס גם לפוטנציאל התיירותי של כל אזור.

את יודעת איפה אני גר? את מכירה את היישוב שלי?

לא. אני רוצה לציין שאני אישית לא מטפלת בסיוע. אני סגנית של סמנכ"ל. מי שמטפל בתכנית עצמה, בביצוע, הן מצד התשתיות והן מצד המענקים לעסקים קטנים ויחידות אירוח זה - -, לפיתוח תיירות כפרית. היום הוא לא היה יכול להגיע אבל יש לי את כל הנתונים לגבי היישום של החלטת הממשלה שזה הנושא של הדיון היום.

את חושבת שבסוף 2014 נעמוד בכל החלטת הממשלה? גם החלק של משרד ראש הממשלה?

אני מאד מקווה, אנחנו מתקרבים לזה.

ואין לכם שום העברה כספית תקועה?

לא. לא קיבלנו את כל הכספים שהיו אמורים להגיע אלינו. נמשיך לקבל ונמשיך להשקיע.

שאלה אחרונה בנושא הזה: התקציב של הדרוזים הוא תקציב נוסף על השוטף או תקציב הבסיס?

זה תקציב נוסף. אנחנו לא יכולים לספוג את זה מהתקציב השוטף.

הבסיס של הדרוזים – יש תקציב ייעודי לדרוזים? הבסיס של הדרוזים זה 10 מיליון, 20 מיליון ואתם מוסיפים את הכסף הזה, או שהכסף הזה הוא הכסף היחידי שאנחנו מקבלים?

לא. כל שנה אנחנו מוציאים מענקים לתיירות כפרית, כל שנה.

שזה לא מהתכנית. ותשתיות?

תשתיות – אנחנו באופן עקרוני משקיעים בכל הארץ, גם במגזר הכפרי, גם במגזר העירוני.

אז מה שאני מבקש ממך לישיבה הבאה, שאנחנו גם נזמן עם משרד התיירות – לקבל את התקציב מפורט, גם לתשתיות, גם ליחידות האירוח – כל מה שמשרד התיירות מעביר לדרוזים, הבסיס של התקציב והתוספת של התכנית ה-4 שנתית. כמה התקציב הבסיסי וכמה התקציב הנוסף.

אנחנו משקיעים מזה כמה שנים, לא התחלנו עכשיו.

אזור עדיפות - - -אנחנו - - -

מה שאנחנו עושים עכשיו זה ישיבה ראשונה של ועדת המשנה. אחר כך יוזמנו המשרדים אחד אחד, ונדאג שגם השרים יגיעו לישיבות. נדון בכל פרט ופרט של כל יישוב ויישוב, עם הנציג הכי בכיר של המשרד, והשר יגיע וייתן את הפירוט, גם המנכ"ל שלו.

חברי הכנסת לא מגיעים, אתה רואה.

כשוועדת הכספים מזמנת – מגיעים. אל תדאג.

קודם כל, כמו שאמרת, היושב ראש, לא התחלנו אתמול ולא בזכות התכנית הזאת התחלנו להשקיע בתיירות כפרית. אנחנו כבר שנים משקיעים. זאת אומרת שיכול להיות שכבוד ראש המועצה שאל - יכול להיות שבמסגרת התכנית הזו לא השקענו באיזה כפר כי השקענו בעבר. זה לא עושה שכל להשקיע פעמיים באותו מקום אם הכפר הזה כבר קיבל.

תודה רבה לך, משרד התחבורה.

תקציב משרד התחבורה בהחלטת הממשלה הוא 180 מיליון ל-4 שנים. עד עכשיו יצאו הוראות של 95 מיליון. התכנית שלנו ב-2013 לחייב עוד 15, וכך אנחנו מגיעים ל-110, והיתר, שזה פרויקטים בתכנון, שהתכנית שלנו ב-2014 לחייב אותם.

ואם הגענו עד 95 מיליון אתה חושב שעד סוף 2014 ננצל את ה-180 מיליון שקל?

ב-2013 בגלל שיטת ה- - נחייב רק 15, אבל את היתר – התכנית שלנו, על פי הפרטים שאנחנו מתוכננים ותוך כדי תכנון, בעצם, כן – ב-2014 נחייב את היתרה.

אפשר לתת דוגמאות שאתם מתכננים לשנה-שנתיים הקרובות, שיצרכו 70-80 מיליון, כפי שאתה אומר?

כן. יש הרבה. אני חייב לציין שיש לנו תכנית שהיא מגובשת כמעט עם כל ראש רשות. אנחנו יושבים אתם, ויש לנו תכנית תקצוב שקיימת וגם פרויקטים בתכנון, ככה שיש לנו תכנית כמעט עם כל יישוב. חלק מראשי הרשויות החדשים – עדיין לא אישרנו אתם. אנחנו נשב אתם ונראה מה התכנית שלנו לתכנון פרויקטים.

נניח – לפקיעין. יש לכם תכנית להשקעה?

כן. יש כניסה מזרחית שהיא בתכנון. אני מאד מקווה שב-2014 היא תצא לביצוע. היא עדיין לא יצאה לביצוע בגלל שיש שם איזושהי בעיה סטטוטורית שהיא לקראת פתרון. ככה יש לנו דוגמאות בעוד יישובים ואוכל לפרט, אם תרצו.

אני רוצה ממשרד התחבורה – מכל משרד ומשרד אני אצטרך – אני רוצה שנקבל פירוט על היישובים שהושקע בהם בתכנית הזאת, והשאלה השניה – האם זו תוספת תקציב או שזה הבסיס שלנו.

בבסיס, כשהוכנה החלטת הממשלה, ישבנו גם עם משרד ראש הממשלה וסוכם סכום שניתן מהמשרד, וסכום שניתן, תוספתי, ממשרד ראש הממשלה. שניהם ביחד הביאו את ה-180, אבל זה תקציב פיתוח. תקציבים נוספים שנמצאים בתוך המשרד- תקציב בטיחות, תקציב תחבורה ציבורית, הם בנוסף על החלטת הממשלה. פיתוח זה ביחד.

מה שאתה אומר לי – כל הנושא של פיתוח זה מהתכנית ה-4 שנתית.

- - -

אם האשם לא התקדם בתכנית של 2015 וייגמר התקציב הזה, סימן שהנושא של התחבורה, של תשתיות הכבישים - אפס. נכון?

נכון לעכשיו ככה זה נראה, אבל אני מקווה שזה לא יהיה.

אז זה מה שאני מבקש לקבל בישיבה הבאה, את הנושא של השקעה בכל יישוב ויישוב, ואני מבין שאנחנו צריכים לזמן גם את משרד התחבורה. תודה.
משרד החינוך, בבקשה.

שלום לכולם. אני כמו איש חינוך – אז אני קצת אופטימי. אני קודם כל מאשר מבחינה תקציבית שקיבלנו שלוש מנות, ל-2011, ל-2012 ול-2013. אנחנו קיבלנו ל-2011 17 מיליון שקל, ל-2012 – 17 מיליון שקל, אנחנו ניצלנו את כולם, וכמובן יש תוספת משרדית. לגבי 2013 קיבלנו לפני כמה ימים עוד 17 מיליון שקל שאנחנו בינתיים דואגים ובניסיון נואש לשריין אותם לקראת 2014. אני בטוח שאנחנו נצליח לעשות את זה. אני חייב להגיד שבמסגרת התקציבים האלה ותקציבים אחרים שאנחנו עושים יש היום מגמה יפה מאד של עליה בחינוך הדרוזי. אני בוחן את זה בעליה לזכאות לבגרות. היום המגזר הדרוזי עומד על 55% בגרות - - -

האם יש את אותה עליה גם ברישום לאוניברסיטאות?

תכף נגיע, לאט לאט.
אז קודם כל, במבחני המיצ"ב יש עליה יפה מאד. היום, המגזר הדרוזי בנושא של מדע וטכנולוגיה הוא מעל למגזר היהודי, במבחנים האלה, שהם מבחנים ארציים. במבחני הבגרות, כמו שאמרתי, יש עליה יפה מאד של 55%. אם אנחנו משווים את עצמנו – תמיד אפשר להגיד משהו, תמיד אפשר להגיד שזה לא מספיק. אני לא בטוח שאם נקיים את אותו דיון עוד 10 שנים נמצא את עצמנו עם אותן שאלות. לכן החכמה היא להשוות את עצמי מול עצמי, ולהשוות את עצמי מול אחרים. מול עצמי יש התקדמות יפה מאד, אי אפשר להגיד שלא. אני יכול להביא פה נתונים של 2001, של משהו כמו 30% בגרות, זו עובדה. היום זה 55%. עליה יפה מאד. נתון מדהים של ביקור בתוך בתי הספר. בעקבות התכניות שאנחנו עושים, של מניעת נשירה ועידוד תלמידים חלשים לבוא לבית הספר, לעשות להם תכניות מיוחדות – היום לומדים 87% תלמידים בי"ב, האחוז הגבוה ביותר במדינה. מעל למגזר היהודי. כלומר, יש תלמידים שמבקרים, יש אחוז גבוה בבגרות.
לגבי האקדמיה. אקדמיה זה גם עניין של יחסיות. אנחנו צריכים לזכור שב-2005 למדו משהו כמו 1,500 סטודנטים. זה מתחיל לעלות לאט לאט. היום, אין לי נתונים מדויקים, אבל אני בטוח שזה משהו כמו 2,800 סטודנטים, עליה של כמעט פי 2. אבל עוד פעם, כדי להיות ריאלי – כדי שאני אהיה מרוצה, אנחנו צריכים להיות 4,500 סטודנטים. איך אני מגיע לזה? אני לוקח את אחוז הדרוזים באוכלוסייה, מכפיל ב-300 אלף. לכן, אני צריך להוסיף עוד כמעט עוד כמעט 1,500 סטודנטים כדי שאני אהיה מרוצה, יחסית לאחוז הדרוזים באוכלוסייה.
כמובן שיש עליה יפה בתואר שני, פי 2 בתואר שלישי, אבל יש בסוגיות אחרות שאנחנו צריכים לטפל בהם. יש היום פערים גדולים בין בנים ובנות, בהישגים, גם ביסודי וגם בתיכון. אמנם זו תופעה עולמית אבל אצלנו היא בעצמה שהיא מדאיגה. אנחנו מתחילים לעשות כל מיני פרויקטים לצמצום הפערים האלה, בין בנים לבנות. כל הסיפור של מצוינות – אם אני סופר את התלמידים בטכניון, אמנם יש עליה יפה מאד, אנחנו עומדים היום על משהו כמו 180 סטודנטים בטכניון. זה לא מבוטל. צריך לזכור שהסטודנט הדרוזי הראשון נחת בטכניון ב-1968. אי אפשר שנשווה את עצמנו עכשיו לרעננה ולסביון. לכן, הכל זה תהליכים.

אני מציע שנדבר על כסף.

סליחה. מה שאני מציע – אנחנו נקיים דיון ספציפי לחינוך. אני רוצה להבין: חלקו של משרד החינוך בתכנית ה-4 שנתית, מה הוא היה?

יש לתכנית שני חלקים. יש את החלק הפדגוגי, שאני הצגתי, ויש את חלק הבינוי, שתכף רימון ידבר עליו, אבל לגבי החלק הפדגוגי יש לנו במשרד החינוך שלושה מעגלים של תקציב. מה שנקרא התקציב האוטומטי- שכל"מ, שעות תגבור, וכן הלאה- זה תקציב אוטומטי. כולם מקבלים. אף אחד לא עושה טובה לאף אחד, ויש תקציב תוספתי של תכניות ויזמות של המשרד, ששם המגזר הדרוזי אכן מקבל יותר. כלומר, יותר מהאחוז שלו באוכלוסייה. דוגמה אחת- כל בתי הספר הדרוזים בתוך יוח"א. התלמיד מקבל 47 שעות שבועיות כאשר אתה יכול ללכת לבית ספר אחר, או ליישוב אחר, והתלמיד מקבל פחות מ-47, כאשר הממוצע הארי הוא 43. אנחנו -47. לכן, בתקציב התוספתי אנחנו אכן מקבלים.

כמה מקבלים?

אני מוכן להציג את זה בפירוט.

אני מבקש לקבל בדיון הבא שיהיה עם משרד החינוך פירוט עם מצגת על כל מה שנעשה במגזר הדרוזי בשלוש השנים מאז שהתכנית רצה, ומה התכניות שלנו ל-2015, 2016, 2017 – איך אתה רואה את החינוך הדרוזי ואיפה הוא יהיה, וכמה תקציב אני צריך שם, כדי להשקיע בנושא זה.

אגב, מה נוצל מהחלטת הממשלה, כי צריך לזכור: חלק מהדברים בוצעו ב-2011, והם זוקפים אותם להחלטת ממשלה, כאשר בפועל, ההרשאות היו מ-2010 ומ-2009. כלומר, כשאתה אמרת פה מה שאמרת הכוונה היא - מה מהחלטת ממשלה.

כן, זו הכוונה שלי. הכוונה שלי היא לא מה יקרה אם יישאר לי כסף עכשיו בהחלטה הזו אז ב-2017 יגידו לי שזה מהחלטה חדשה.

חלק מהמספרים שנזרקו פה זה תקציבים מ-2010-2009 שלא קשורים להחלטת ממשלה, ומציגים אותם כביכול כניצול או הקצאה של החלטת ממשלה.

לא, לא. אני רוצה שייכתב כאן, בפרוטוקול: כל מספר שאמרתי הוא בהחלטה החדשה, 2012-2011, אני מוכן להביא אפילו תעודת זהות של תלמיד וכמה הוא קיבל.

גם אצלנו, בתיירות, זה אותו הדבר.

תודה. בבינוי – אני יכול לקבל נתונים?

אני מנהל תחום התקציב במנהל הפיתוח. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה 2861. ההחלטה קובעת שצריך לתת 50 מיליון שקל במשך 4 שנים, בחלוקה של 15 מיליון בשנתיים הראשונות ו-10 מיליון שקל בשנתיים שאחרי. הביצועים שהיו בפועל, מה שחילקנו בפועל במשרד החינוך במנהל הפיתוח הם כאלה: בסך הכל התקציב שניתן משנת 2011 עד שנת 2013, הכללי, של מנהל הפיתוח, זה 130 מיליון שקל, כאשר מתוך סכום זה, 115 מיליון שקל בערך זה בינוי, לבניה, שמתחלקים ככה: בשנת 2011 זה 33 מיליון שקל, בשנת 2012 – 78.5 מיליון שקל, בשנת 2013 – 2.3 מיליון שקל, אבל השנה עוד לא הסתיימה, אני יודע שיש עוד, בדרך. סך הכל – 114 מיליון שקל, לעומת התכנית שקובעת 40 מיליון שקל. זה 286% יותר מהתכנית.

אז מאיפה הבאתם את הכסף הנוסף?

קודם כל יש את תקציב הבסיס.

אז אצלכם יש תקציב בסיס, וזה – בנוסף.

יש תקציב בסיס של בערך 10 מיליון שקל. זה לא קבוע מדי שנה, השנה היה לנו קיצוץ, קיצוץ כללי בכל התקציב של הבינוי. זה כמעט כ-10 עד 12 מיליון שקל בשנה. החישוב הוא כזה: מעבר לתכנית אנחנו תקצבנו 74 מיליון שקל כשהבסיס ומעבר לבסיס, שהוא 42 מיליון שקל, בערך זה עוד איזה 30 מיליון שקל מעבר לתכנית ומעבר לבסיס.

מה התכניות שלנו ל-2014?

אנחנו נשלים את התכנית. נכון לעכשיו אצלנו אין עשרות או מאות פרויקטים שממתינים לתקצוב. אין לנו כאלה. אני מדבר על בינוי., לא שיפוצים. אין לנו כאלה, מסה גדולה של פרויקטים שממתינים.

כמה בתי ספר ממתינים לבינוי עכשיו? נניח – ג'וליס, לדוגמה, אם חסר בית ספר.

אנחנו יכולים להגיד בכיתות, ואפשר לתרגם את זה לכסף.

אני מרכז בכיר תכנון ומיפוי מוסדות חינוך, ואחראי על מחוז צפון בתחום הזה. אני רוצה להתייחס. ב-2013 קיבלנו בקשות מ-16 רשויות. רק 10 רשויות הגישו בקשות לתקציב 2014. 6 רשויות לא הגישו.

6 רשויות דרוזיות?

כן.

סג'ור הגישה או לא הגישה?

סג'ור לא הגישה.

אז אתם לא מחוברים לעצמכם, אדוני. אתם לא מחוברים לעצמכם. יגאל צרפתי הוא עדיין שם, בתפן, זה שהתחלף ראש אצלכם ולא מעבירים נתונים כמו שצריך – אז נא להתחבר למציאות. אני לא יכול לשמוע דברים - - -

הוא לא הזכיר יישובים.

- - -

כבוד היושב ראש, העניין פה זה לא עניין שלי. להגיש – כן, אבל אנחנו גם השבנו, ענינו להם לפי הצרכים. 10 יישובים שהגישו – אנחנו נתנו להם אישור, הכרה בצורך של בינוי מוסדות חינוך, אבל מה שמעכב זה עכשיו אצל הרשויות- שהם צריכים עכשיו להמציא לנו את האדמה, את טפסי הקרקע, את המסמכים הרלבנטיים כדי להמשיך בתכנית התקצוב.

אתה תגיד איזה רשות. אל תגיד "לצערי". באמת, מה, אתה בא להטיף לנו מוסר עכשיו?

אני רוצה לסגור את הנושא הזה של תקציב 2014. עכשיו הכדור בידי הרשויות. אנחנו נתנו להם את התשובה שלנו לגבי - - -

אתה יודע שיש רשויות חלשות. תשלחו להם תזכורת, אולי - -

אז זה מה שאני מבקש.

אנחנו, ב-3 לספטמבר שלחנו לכל ראשי הרשויות מכתב מפורט.

אני מבקש ממך ליזום פגישה עם כל ראשי הרשויות החדשים שנכנסו לתפקיד.

עם זה התחלתי.

אני לא מכיר אותך, סלח לי.

אני עצמי חדש בתפקיד.

אז שיהיה לך בהצלחה. כנראה שאתה לא יודע מה שאני הגשתי.

אני מבקש לקבל בישיבה הבאה עם משרד החינוך פרוט על הכיתות החסרות במגזר הדרוזי ובאיזה שנה נגיע ליעד, שלא יהיה לנו מחסור בכיתות במגזר הדרוזי, ופירוט של כמה כיתות נבנו בתכנית החומש הזו, והתכנית שלכם לשנת 2015 פלוס.

כן. עכשיו יש נתון אחרון - אנחנו הכרנו בצורך של 45 כיתות לשנת 2014.

תודה רבה. משרד הביטחון. יש נציג?

שלום, אני נציגת הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. במסגרת התכנית – אמנם לא קיבלנו תקציב ייחודי וייעודי, אבל אנחנו לחיילים משוחררים במגוון תחומים וכאן אני רוצה לגעת בנושאים שבהם אנחנו עוזרים לחיילים דרוזים ובכלל בני המיעוטים באזור הצפון והדרום במדינת ישראל. בראש ובראשונה אנחנו עוזרים בדיור, לבני העדה הדרוזית. חיילים משוחררים מקבלים מאתנו את המלצת משרד הביטחון לקבלת פטור ממכרז לרכישת קרקע לבניה עצמית. במהלך השנים 2012-2013 קיבלו כ-600 חיילים משוחררים את האישור הזה מאתנו. אנחנו עוסקים בנושא תעסוקה והשכלה. בתחום ההשכלה פתחנו תכנית ייחודית עם אוניברסיטת חיפה.

לא הבנתי איזה אישורים.

חייל משוחרר שרוצה לרכוש קרקע לבניה עצמית צריך לעמוד באיזשהו מכרז. נגע פה בזה כאן אחד הנציגים.

משרד השיכון.

אז הגרלה, איזה מכרז?

מדובר באישור שהצבא נותן לחייל ששירת לפחות שנתיים על מנת שיוכל ליהנות מהסבסוד.

מי מסבסד את זה, אתם או משרד הביטחון?

זה המדינה מסבסדת. זה לא הצבא. הצבא נותן את האישור ששירתו שנתיים.

אגב, אחרי הסבסוד, בחור ערבי שלא שירת שנתיים – המחיר שלו עדיין נמוך מהסבסוד, תבינו.

אני לא יכול לתת תשובה כי אין לי נתונים איפה ומה. אני רוצה להעלות את הבעיה, וטוב שהיא נמצאת פה. יש חיילים שנפצעו בצבא, שהשתחררו כי הם לא יכולים להמשיך את השירות, אין להם כושר. יש כאלה ששירתו שנה, 11 חודש ו-20 יום, ולא קיבלו את האישור. חייל שנפצע במלחמת לבנון השניה, זו בושה למדינה שהיא לא נותנת אישור לכזה חייל. שחרורו אותו בגלל שהוא נפצע. הוא מקבל מגרש כמו כל חייל ששירת עוד 10 ימים. אז האישור שהם נותנים הוא לא למכרז, זה נכון, אלא להרשמה להגרלה.

מי צריך להחליט בנושא? שר השיכון אמר לי שהוא יבדוק את זה וייתן הנחיה, אם זה קשור בו – כל נכה צה"ל יקבל, לא קשור במספר החודשים שהוא שירת.

אני אומר את זה בכאב כי אני חוויתי את זה עם חייל שנפצע במלחמה לבנון השניה. נשארו לו 10 ימים והצבא שחרר אותו. אמרו לו שאין לו זכאות לקבל מגרש, שהוא יקבל מגרש במחיר של אזרח.

יש עניין של זכאויות שמותנות במשך שירות ויש עניין של החלטה ממשלתית. ייתכן ש - - -

אז אני רוצה לבדוק את הנושא הזה לעומק. ניכנס לעובי הקורה ונראה, כי את הנושא הזה כבר העליתי עם שר השיכון והוא אמר לי שהוא יבדוק את הנושא, ואם זה קשור למשרד שלו הוא ייתן הנחיה ברורה.

מי שאמור לאשר באופן עקרוני על פי הנחיית ממשלה זה מנכ"ל משרד הביטחון, כך הבנתי, ומי שקיבל את ההכשרה לכך אצלנו בתוך משרד הביטחון זה מנהלת הקרן של היחידה להכוונת חיילים משוחררים שנותנת את האישור
בתחום ההשכלה פתחנו בשנת 2012 תכנית שנקראת "תכנית שחף", שהיא תכנית להשלמת בגרויות עבור בני העדה הדרוזית. 90 אנשים השתתפו בתכנית הזו וסיימו השלמת בגרויות בהצלחה באוניברסיטת חיפה. הם קיבלו מימון מלא במסגרת התכנית, ודמי קיום מוגדלים של למעלה מאלף שקל לחודש עבור הלימודים.
אנחנו עוזרים בתעסוקה לחיילים משוחררים. חשוב לציין שהלשכה באזור חיפה חולשת על כל האזור, כמובן, ולכן הם עוזרים בהפניית חיילים משוחררים לתעסוקה, גם למגזר הציבורי וגם למגזר הפרטי. כשאני נוגעת במגזר הציבורי אני מדברת בעיקר על כוחות הביטחון.
הדבר הנוסף – מאד חשובה לנו הנגשת המידע לאוכלוסייה שלא יכולה תמיד להגיע למרכז קרוב בחיפה או במקומות כאלה, ואנחנו פועלים להנגשת המידע בנושא זכויות חיילים משוחררים ופתחנו מרכזים ייעודיים לאוכלוסייה הזו ב-4 מקומות: דלית אל כרמל, בית ג'אן, ג'וליס וחורפיש.

נמצא נציג ממע"צ? בבקשה.

היום קוראים לחברה "נתיבי ישראל".

אני עבדתי במע"צ, לא עבדתי ב "נתיבי ישראל".

אני מנכ"לית משאבים ומנהל. אלינו באפריל 2012 דרך רשות החברות הגיע החוק להחרבת הייצוג ההולם של העדה הדרוזית בשירות הציבורי.

זה החוק שאני חוקקתי.

יפה. אז החוק שלך, עם החוזר של רשות החברות, דיבר בעצם על קרב העובדים בחברות הממשלתיות בכלל המשרות והדירוגים יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני העדה הדרויתץ אז מה שאני יכולה לספר שבחברה שמונה היום 340 איש, עובדים 3 עובדים מהמגזר הדרוזי. כמובן שכאשר דיברנו על ייצוג הולם דיברו גם בכלל – על המגזר הערבי, על יוצאי הדעה האתיופית. דרוזים יש בחברה 3 עובדים. יש לי כאן ואני אעביר עוד מעט, דוח שמפרט מה הם עושים בחברה.

מאבטחים? מאבטחים?

מה פתאום? יש לנו עורכי דין, יש לנו מנהל מדור, יש מישהו משפרעם, יש מנהל מחלקה. גברים ונשים.

עכשיו לביצוע הכספי ביישובים הדרוזים.

לעניין התשתיות והתקציב – ציפיתי שמשרד התחבורה יפרט כי לזה לא הגענו ערוכים.

אבל יש תקציבים יעודים למגזרים, במע"צ.

בתחום ההעסקה או לתשתיות?

לתשתיות.

- - -

נתיבי ישראל זה רק בינעירוני.

בנתיבים בינעירוניים יש לי חוצה יישובים – דליה-עוספיה, פקיעין, חורפיש. קיוויתי לקבל נתונים מכם בנושאים האלה. אז בישיבה הבאה - - -

הם שלחו לנו שהם מוותרים. אני רוצה להגיד לך שהם לקחו את קטע הכביש בין עוספיה ודליה, ותראו – תאונות קטלניות, דיווח של המשטרה עלה ב-100 אחוז. אתם חושבים שזה מזיז למע"צ? זה מזיז למישהו? מישהו חושב על זה שיש לנו ילדים בכבישים? רמת הבטיחות היא אפס, אפס. מזיז למישהו כל העסק הזה? אנחנו באים עכשיו – 200 ק"מ כל אחד נוסע לפה על מנת שבישיבה הבאה – מה זה "בישיבה הבאה"?

רציתי לשאול אותך- אמרת שיש בכביש הזה הרוגים, הוא מוגדר כמוקד סיכון?

המשטרה מגדירה אותו כמוקד סיכון. אתם שלחתם לי מכתב שהפסקתם לטפל, כי "אתם אזרחים גדולים, אתם כבר מבינים, יש לכם הרבה תקציבים". אתם יודעים מה העלות? העלות של מע"ת בכביש הזה, שתכננה אותו ואישרה אותו - 112 מיליון שקל. ואז נתנו לי את זה, לעשות את הכביש.

מה שאני רוצה ממע"צ – הגעת לפה עם דיווח על כוח אדם. בישיבה הזו אנחנו לא דנים בנושא של כוח אדם, למרות שאתם עדיין לא עומדי בחוק, כי אם יש לכם 340, לפי החוק צריכים להיות לכם לפחות שישה עובדים, אז אתם לא עומדים ביעד החוק.

אמרו לנו 10% מעובדים חדשים שנקלטים. החוק הוא מ-2012.

נכון, אז אני מקווה שאנחנו נעמוד בחוק ונגיע לעוד שלושה עובדים, כמה שיותר מהר, אבל בישיבה הבאה צריך להגיע מישהו מהתחום של התשתיות. אני יודע שמי שמטפל בנושא זה גונן סער, אצלכם. אז צריך להגיע גונן סער עם פירוט על כל כביש שנמצא ביישובים הדרוזים.
תודה לך. ועדת התקצוב והתכנון במועצה להשכלה גבוהה.

אני מרכז את התחום של הרחבת הנגישות לחברה הערבית-דרוזית וצ'רקסית. אנחנו לא בתוך ההחלטה הזו של 2861 אבל יש לנו תכנית ייעודית של 300 מיליון שקל ל-6 השנים - - התחילה בתשע"א, עד תשע"ו.

יש לך תקצוב כאן כמה מתוך זה למגזר הדרוזי ספציפית?

זה לא מחולק. ההתייחסות היא לכלל בני המיעוטים. אין אצלנו הפרדה.

כמה בערך מגיע לכל סטודנט, מהתקציב הזה?

זה בנוי בצורה יותר מורכבת. יש כל מיני תכניות. חלק מהן בתוך המוסדות, חלק מחוץ למוסדות. לדוגמה – לסטודנט שלומד במכינה, הוא מקבל 700 שקל לחודש, פחות או יותר. זה לא הוא מקבל, זה המכינה מקבלת, על מנת לתת לו תמיכה אקדמית – תגבור שפתי, וכדומה. התקצוב בתוך המוסדות, לתואר ראשון – יש לזה מודל טיפה יותר מורכב, אבל הבסיס הוא בערך 4,000 שקל לסטודנט כשזה משתנה לפי הגב הסוציואקונומי, תחומי הלימוד – של מכלול כל הסטודנטים במוסד, לפי זה המוסד מקבל את הדירוג הזה. היום, מתוך המוסדות המתוקצבים, 25 מוסדות משתתפים בתוך התכנית הזאת, כאשר אלה שלא משתתפים הם באמת מוסדות עם אחוז מזערי עד אפסי של סטודנטים.
התכנית כבר התחילה לפעול בתשע"ג, והשנה זו כבר השנה השניה, זו תהיה השנה הראשונה שבה זה פועל באופן מלא. אנחנו מרחיבים את זה כל הזמן. אנחנו מתחילים ממש בקרוב לחלק מלגות לתואר ראשון – 650 מלגות.

ואין לכם את הפילוח של המגזר הדרוזי, באופן ספציפי.

אנחנו לא נכנסים לזה. זה יהיה לפי מדד סוציואקונומי . מי שיגיע לו – יקבל. מדד סוציואקונומי ותחומי לימוד מועדפים.

אני רוצה להתייחס, ברשותך, למשרד החינוך, כי אנחנו מדברים על תכנית שהוכנה ובוצעה בתקופת שהייתנו במשרד החינוך כיועץ שר החינוך. הודות לעניין הבינוי, הניצול של אותה תכנית היה מקסימלי, היה מעל ל-100%, הגענו ל-250%. זה בשני סעיפים – גם בנושא טרכטנברג, בעניין גני ילדים, כל התוספת התקציבית, גם בעניין השולחן העגול, ששר החינוך דאז, גדעון סער, השיג תוספת תקציבית ולכן הגענו ל-258% תקצוב, עניין של הכרה בצורך לכיתות לימוד עד התקופה שאנחנו היינו במשרד, חוץ מהחסמים שהיו בפני ראשי רשויות – קרקע זמינה או רישוי מול ועדות תכנון ובניה, שזה גרם לעיכוב, ומעבר לזה כמעט כל בקשות התקצוב לכיתות לימוד תוספתיים במגזר הדרוזי קיבלו מענה, מעבר למה שאמרתי. אז זו סוגיה שהיה חשוב מאד להוסיף אותה, כי כל התכנית הזו הוכנה עם גורמי המקצוע, אני הייתי שותף עם מוהנא פארס, ולכן – זה הביצוע.

נושא הכרה בצורך היה על בסיס מפתח סכמה שדיברה על 40 ילדים לכיתת לימוד, והורדנו את זה בתקופת גדעון סער ל-35, ולכן נוצרה עוד פעם הדלתא של תוספת כיתות לימוד למגזר הדרוזי.

אני אתחיל דווקא מהנושא האחרון שדיבר עליו הבחור פה, מההשכלה הגבוהה והמענקים. מה שהוא אמר פה, בעצם, שחייל דרוזי שמשתחרר, ובחור ערבי מוסלמי או נוצרי שלא עשה שירות צבאי – מקבל אותו מענק, אותו יחס, אותו הדבר. זה בסדר מבחינתי, תן לי לסיים – לקחתי על עצמי 3 דקות ואני רוצה לעמוד בלוחות הזמנים. זה בעצם מסביר הכל. בחור שסיים יב' והולך עכשיו לאוניברסיטה, או אם הוא היה לוחם ב "גולני" שלוש שנים והוא מגיע עכשיו – הוא, מבחינתו זה אותו הדבר. תודה רבה, זה מה שאני מבין. אבל זה לא הנושא.
הבעיות בהחלטת הממשלה התחילו מעצם המיפוי של הצרכים. מי קבע מה צריך, ומי עשה את המיפוי של הצרכים האמיתים פר יישוב ויישוב? יכול להיות שלא צריך כלום ממשרד הרווחה, יכול להיות שיש מספיק מוסדות רווחה. הבעיה שלי היא דווקא בתחום גנים, או בתחומים אחרים. מישהו פה קבע, בשביל לרצות, בשביל להיראות נחמד, החלטה יפה ונחמדה, אבל אני אומר לכם שכל עוד לא עושים את המיפוי האמיתי של הצרכים האמיתיים פר יישוב – כל יישוב והצרכים שלו, אנחנו לעולם לא נתקדם.

החלטת הממשלה הקודמת שהיתה, ב-2006, אני אמנם ראש מועצה רק מ-2009 - - -

מה שאתה מעלה הוא מאד חשוב. האשם, ראשי רשויות לא היו מעורבים בתכנית?

הם היו מעורבים, והם באו והשאירו לנו ניירת, וישבנו - - -

הם ביקשו ניירת. יש ניירת. את הניירת הזאת שאני מחזיק – אני העברתי אותה. יש שם גם חינוך, יש שם הכל. אבל – ניירת לחוד, והחלטות לחוד. פה זה עיקר הבעיה. עיקר הבעיה הוא לעשות את המיפוי האמיתי, הנקודתי, כי אם לא תדעו מה כואב לי – זו בעיה.
אדוני, חבר הכנסת, שדיברת על פרק מדעים. האם ידעת שכפר סג'ור, 4,000 תושבים ב-2011 אחוז המתגייסים היה בו הגבוה במדינה? עד 2010 אנחנו לא היינו מחוברים למערכת הביוב. אתה יודע את זה? ב-74 החשמל נכנס לסג'ור. הלולים במושב ליד היו עם חשמל ואנחנו עם הלוקסים. אני סיימתי כיתה ז' עם הלוקסים. אז בוא, הכוונה של החלטות הממשלה היא להדביק את הפער. לנסות ליישר קו פעם אחת, ולהגיע, באמת, למצב שווה, על מנת שנתחיל מאותה נקודה.
אני רק נוגע במספר דברים. משרד תיירות – המועצה בסג'ור קיימת 20 שנה – מעולם לא השקיע שקל בסג'ור.

- - -

יש לי שלוש דקות, תן לי לסיים. ציניות – אחרי זה. יש לי תכנית אב לתיירות. קבעתי פגישה עם המנכ"ל, ישבתי אתו שלוש פעמים. יש לי מתכננים, יש לי הכל. יש החלטת ממשלה. שלחתי מכתבים, שלחתי הכל.
משרד החינוך – יש החלטת ממשלה לחיזוק מוסדות חינוך. שיהיה לך בהצלחה, באמת, אני לא מכיר אותך, זה לא משהו אישי. בכרמיאל מחזקים את כל מוסדות החינוך, אפילו את תחנת המשטרה. סג'ור יושבת על שני שברים פעילים, לפי משרד השיכון, ואנחנו מדורגים אחרונים לחיזוק בית הספר. שני גנים שנפתחו לי - גנים שפתיים שהצלחתי לפתוח בשנה שעברה, בשכירות, עכשיו, בסג'ור. בית הספר אצלי משנת 70. עד 2010 הוא לא היה מחובר למערכת הביוב, בכלל. אז יש לי דרישות ממשרד החינוך. אני כבר חודשיים מנסה לפגוש את המחליף של יגאל צרפתי. חודשיים. מכתבים, תזכורות, דרישות. רק אתמול חזרה אלי הפקידה – אוקיי, נראה מתי תוכל להיפגש. ראיתי פה באחת ההחלטות סעיף לחללים, הנצחת חללים. יש לנו, לצערי, 12 חללים, אולי זה יתנו לי. אני כמעט בטוח שאת זה יתנו לי. אפילו אנדרטה אין לנו. את הזרים לחללים אנחנו קונים בכספי הארנונה. אנדרטה אין, ואנחנו עושים את זה ברחוב – סוגרים איזה כביש, ועושים טקס זיכרון בכביש.
רבותיי, יש פה החלטה יפה. יש לנו צרכים ידועים. עוד מעט משרד השיכון יגיד שלא מנצלים את התקציב. אלא מה? הם שוכחים להגיד, סתם, לדוגמה – יש סעיף שנקרא "תקציב שיפוץ בתי קשישים". מי שאמור לעשות את זה זה קבלנים שלהם. תעשו את הכל, רק תעשו. הקבלן הפר חוזה וכבר שנתיים אני מחכה לנצל את התקציב של שיפוץ בתי קשישים נזקקים, וזה לא עובד. עוד משפט אחד: מישהו פה – סליחה שאני אומר את זה, יושב ראש הוועדה – פה, כל מה שאתה שומע פה, מלבד שני משרדים שאני חייב להגיד, ואני לא מחמיא סתם, אני מחמיא כי יש עובדות – זה משרד הפנים ומשרד התחבורה. כל יתר משרדי הממשלה – הכל נמרח בהכל. שום דבר לא נעשה ומתוקצב על ידי מיפוי. נכון להיום מבחינתי, אם החלטת המשלה מלבד תקציב של מיליון שקל שאתה טיפלת בזה באופן אישי, האשם, והועבר אלי, של המתאר, כי אני לא חיכיתי לאף אחד – אני הצלחתי להרחיב תכנית מתאר 400 דונם, לא חיכיתי לאף החלטת ממשלה. ועכשיו יש לי שכונה. התכנית אושרה, עברה הפקדה, עברה הכל, ואני רק ממתין למשרד השיכון כי אומרים לי שאין תקציב תכנון. התקציב למתכננים עדיין - - נגמר. ויש פה מיליונים שמתגלגלים.

אני ראש מועצת פקיעין. אני אגיד בשלוש שניות, לא שלוש דקות. מה שאמר ג'בר חמוד – אצלנו זסה הרבה יותר גרוע, כל התחומים.

אני ראש מועצת ג'וליס. שלום לכולם. אני מציע, שכאשר מזמנים לישיבה כזו, מה מטרת הזימון? לבוא עם נתונים. אנחנו מגיעים לכאן, ועובדה – מציגים את עצמם המשרדים, כל אחד זרק משהו אחר. אחד מציג במספרים, אחד בתכנים. על מנת שיהיה יותר יעיל- שגם כל אחד מאתנו יבוא עם הנתונים שבתוך המועצה. המצב הוא הרבה יותר חמור, לדעתי, בגלל סיבות תקשורת כאלה. להבדיל מכולם, אני אומר – 50% מחובת ההוכחה היא גם על המועצות. מהקצת בשבועיים שראיתי, אנחנו גם לא טמנו את ידינו בצלחת, גם אצלנו עשו גם עבודה גרועה מאד, לא רק הממשלה.

בג'וליס, אתה מתכוון.

- - -

אני חושב שהישיבה הזאת – פספסה את המטרה ואת הייעוד. הישיבה צריכה להיות מקצועית, עניינית, ולא של עסקנים. אנחנו כאן מלווים את התכנית זו השנה השלישית ועוד מעט ניכנס לשנה הרביעית. יש הרבה כסף שצריך לנצל וזה מה שחשוב.
כל התקציבים שמציגים אותם כתקציבים תוספתיים ולא לוקחים אותנו בחשבון – כמו משרד הפנים, משרד השיכון ומשרדים נוספים, אנחנו לא נחלק ציונים עכשיו למשרדים – זה חמור מאד, זה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל חברי הכנסת ושל ממשלת ישראל, ובעיקר ועדת הכספים. כל תכנית שיוצאת, ועדת הכספים צריכה גם לעקוב אחריה. אני אתן דוגמה – כביש חורפיש-בית ג'אן תוקצב ב-3 מיליון שקל. 1.5 מיליון דרך שמורות הטבע, 1.5 מיליון דרך משרד ראש הממשלה. שמורות הטבע עכשיו עושים שרירים ואנחנו אנחנו כבר 7 חודשים בריב, הם לא נכנסים אלינו ליישוב. כנראה שייקח הרבה שנים עד שייכנסו אלינו. אנחנו לא נהיה פראיירים. ועדת הכספים גם צריכה לעקוב אחרי החלטות שלה ולחייב את שמורות הטבע להעביר את הכספים לביצוע.
מבחינת משרד ראש הממשלה ערכנו ישיבה גם עם האשם ועם כל הגורמים שצריך, ומחכים רק לשמורות הטבע. השר לאיכות הסביבה – דיברנו אתו. הוא הבטיח שייתן תשובה ועד עכשיו לא נתן. גם צריך להכניס אותם בתכנית שלכם, כל משרדי הממשלה – אם זה משרד-משרד או כל המשרדים יחד. עבודה מקצועית אם לא תהיה אז כנראה שיקרה לנו מה שקרה ב-94. ממיליארד ו-70 מיליון שקל נוצר כמעט 55% מהתקציב, מהתכנית, ומאות מיליונים הלכו לטמיון, כלומר נשארו באוצר, אבל אנחנו לא יכולנו להתקדם ולא יכולנו להתפתח.
משרדי ממשלה, כמו משרד הפנים ומשרד השיכון שנותנים 700 אלף שקל, לדוגמא, ליישוב בית ג'אן – 700 אלף שקל לפעמים לא מספיקים לך לקיר תומך, אז איך אתה יכול להחזיק שכונות ותיקות עם כל הצרכים ועם כל הנזקים שקורים, במיוחד עכשיו, בחורף? לכן צריכים להפסיק את הצחוק שעושים מהדרוזים ובכלל מהיישובים ואנחנו צריכים לראות ביחד איך אנחנו מקדמים את היישובים שלנו בכל התחומים. ניתנה כאן דוגמה לגבי משרד התחבורה. הוא לא אחראי על פיתוח ותחזוקה של שכונות ותיקות. המדינה צריכה לתקצב את כל היישובים כפי שהיא מתקצבת – תבדקו את זה טיב - יישובים באיו"ש ובכל מקום בארץ. יש תקציבים שעומדים לטובת פיתוח ותשתיות. אצלנו מנצלים את התכנית התוספתית ובמקום שהיא תסגור פערים בינינו לבין היישובים השכנים אנחנו מתוקצבים במאות אלפי שקלים לשנה שבקושי מספיקים למה שהזכרתי קודם. אני מבקש שהוועדה הזו תהיה מעורבת טוב טוב בעניין תקציב המדינה בכל הנושאים, כי אם לא – המצב יישאר כך ותשמעו הרבה ציוצים, ועם הזמן זה יכול להיות רק חבית נפץ שתתפוצץ לכולם בפנים, במצב יחמיר ואנחנו נאבד שליטה, והמדינה תצטרך אחר כך לתת הסברים מדוע היא מתנהלת בצורה הזו.

קודם כל אני רוצה לומר שאין לי בעיה עם אנשים שיושבים פה סביב לשולחן. יש לי בעיה עם מדיניות והם לא קובעי המדיניות. חשבתי לתומי שהפעם אני בא לשבת עם אנשים שהם קובעי המדיניות. אבל עוד פעם, עוד אכזבה.

כל הכבוד שיש לנו אנשים בכירים ממשרדי ממשלה. אני גאה שיש לי את רשרש שהוא אחראי במשרד התחבורה, וכמאל – אלה אנשים בתפקידים בכירים.

אין לי טענות, אמרתי שאין לי טענו לאף אחד פה. אבל האם אתה חושב שהדברים האלה והתכניות האלה נקבעו ככה? יש לוגיקה ותבינו מה הלוגיקה בנושא הזה. תראו. כשאני בא לרשרש ורוצה כביש הוא אומר לי – תביא תכנון. אני רוצה בית ספר ואומרים לי – איפה התכנון? תביא אדמה, מנהל, תכנון. רוצה בית קברות – צריך תכנון. לכל יש כסף, לתכנון אין כסף. הבנתם? לתכנון אין כסף. יש לוגיקה. חוץ מזה, אני אזרח במדינה הזו. למה הכסף הזה הוא לא בא כמו ביקנעם? למה אני שונה? קודם כל יכניסו לי את כל הכספים, לאוצר – יש תקציב מדינה. גם אני חלק מהמדינה. רק אני והבדואים? רק אני והבדואים מתנהלים בדרך של תכניות במשרד ראש הממשלה? ואם אין תכנון אז הכסף חוזר. הנה, עכשיו אנחנו רצים אחרי הכסף, נכון? אנחנו רצים אחרי הכסף כי אין תכנון. הרי מי שהניח את התכנית הזו ידע שבסוף הרבה כסף יחזור ממנה. אני לא מדבר – תסכלו, תיירות. עוספיה זה מקום מקסים. אבל באריאל יש עדיפות א' ובעוספיה אין. אז תגידו לי מה שיש באריאל, גם אני רוצה לעשות אותו הדבר. הם בעדיפות א' שם ואני – לא. מה יש?
כל פעם אנחנו חוזרים מכאן כל פעם חולים יותר ומתוסכלים יותר. אנחנו באים על מנת לראות פתרונות. אנחנו חוזרים מתוסכלים יותר, חולים יותר, כי בעצם, צריך להניח מדיניות אמיתית, אותנטית. מה קרה, מה יש? כמה, כל הדרוזים, כמה התכנית – 500 מיליון? 600? 700? אני רוצה להגיד לכם שאני ראיתי 256 מיליון לחינוך. אני רוצה להגיד לכם שהבינוי של משרד החינוך הוא היחיד שעמד במקצה הנכון.

אצלך – אולי.

מה שקורה, חברה', תיקחו למשל – מישהו בדק כמה שווה טרכטנברג בדרוזים? אתם רוצים לדעת? – 840 מיליון. אם אני לוקח את התכנית של טרכטנברג, ואני בא סעיף סעיף ואני אומר שאני רוצה מה שמגיע לי מהתכנית הזו - 840 מיליון שקל. כל התכנית היא לא שווה לתוספת של טרכטנברג. על מה אנחנו מדברים פה? ולכן, חמד, אני מאד מבקש. כל הכבוד לחברי הכנסת –מרגלית, בר-לב, שאני מכיר אותם. תראו, המצב הזה לא יכול להימשך בצורה כזו. זה מצב חמור מאד. אנחנו נציגי ציבור, אנחנו רוצים לעשות משהו. ואני אומר לך: כל השולחן הזה, שיושב כאן – מהחינוך, ממשרד ראש הממשלה, מהתחבורה, מהשיכון – כולם רוצים את טובתנו. אבל הם לא קובעי המדיניות במשרדים האלה. אני הייתי רוצה לראות תכניות אחרי שמשרדי הממשלה יקבעו את תקציבי הדרוזים במשרדיהם, אני הייתי רוצה לראות תכנית כזו כתוספת למה שנקבע בתוך תקציב המדינה.

תודה רבה, זו המטרה של הוועדה הזו, לכך הקמנו אותה. שיהיה משהו ייחודי למגזר הדרוזי.

לפני חודש היה בכרמל מרוץ "בשביל הבנים" שארגן תא"ל במילואים עמאל אסאד. אני הייתי במרוץ, השתתפתי, אפילו רצתי 10 ק"מ. היה באמת אירוע מדהים, מאורגן – אני משתתף בלא מעט מרוצים. זה היה מרוץ ראשון ומאורגן מעולה. שאלתי אותו – איך כל הסיפור הזה התארגן. הוא אמר לי – שמע, קיבלנו תמיכה מהמשרד הזה, וממשרד ראש הממשלה, מפה ומשם – 500 אלף שקל וארגנו מרוץ. נגמר המרוץ ועברתי דרך עוספיה חזרה הביתה, לכוכב יאיר. אני לא יכול לשקר לעצמי ולראות את התשתיות בכוכב יאיר והתשתיות בעוספיה, ולהגיד שזה מתקרב לאותו הדבר. וכל הסיפורים זה סיפורים. אני אומר לכם שהתרומה למרוץ הזה היתה חלק מרגשות האשם של השלטון שאין ספק שהבנים שלכם והבנים שלנו נושאים בנטל וגם משלמים את המחיר, ולפעמים את כל המחיר, ומתוך רגשות אשם של השלטון אמרו – ניתן כסף למרוץ.
אז זה מאד חשוב אבל מה שיותר חשוב זה להפסיק עם האפליה הזו, ואני שם את זה כאן על השולחן, שיש אפליה כנגד הדרוזים. לא רק כנגד הדרוזים, אבל אנחנו מדברים עכשיו על דרוזים וצ'רקסים. יש אפליה במדינה. אתם יודעים את זה יותר טוב ממני, אבל אתם גם צריכים להגיד את זה ולשים את זה על השולחן. ולדרוש. לדרוש לא רק את ההשתתפות בנטל, שאתם משתתפים ונושאים ולפעמים משלמים את המחיר הכי כבד שמשפחה יכולה לשלם. אבל אחרי הקטע של הנטל נפסק השוויון. באירוע שהיה בקמ"ג לפני שבועיים שמשום מה רק ל-3 חיילים לא נתנו אישור כניסה, ובמקרה, ממש במקרה זה קצין דרוזי ושני חיילים – שמעתי שראש הממשלה התנצל, אמרו שזה חברה פרטית שלא ידעה – זה סיפורים. יש אפליה, האפליה היא מתמשכת. אתם צריכים לשים את הדברים על השולחן כאן. ועדת הכספים, אני בטוח שתעשה את המקסימום בשביל ללוות, לבקר ולראות שבאמת הממשלה עומדת בהתחייבויות כלפיכם כמו כלפי כל אזרח במדינת ישראל. היום זו צריכה להיות אפליה מתקנת, צריכות להיות התחייבויות יותר גדולות מאשר לאזרח רגיל במרכז הארץ.

קודם כל אני כמובן מודה לכולם על הדיון הזה. הייתי פעם ראש מועצה והייתי יכול לתת נאומים חוצבי להבות. היום אני אדבר בשם השלטון המקומי. אני אומר שבהמשך לכנס שהיה עם ראשי הרשויות, ואתה השתתפת בו, אדוני היושב ראש, יחד עם נציגי השלטון המקומי. מה שחשוב, לפי דעתנו, בשלטון המקומי, הוא לממש את התקציבים שנמצאים בתכנית. כלומר, יש בתכנית תקציבים לכל המשרדים ויש השלמה ממשרד ראש הממשלה, שמענו את הסקירה של האשם חסין – גם בדרך וגם היום קיבלנו את הנתונים. לפי דעתי, מניסיון של תכניות קודמות לפיתוח וחיזוק המגזר הדרוזי, הבעיה היא מימוש הכספים. כלומר, לעתים, כמו שנאמר פה – אם יש תכנון לא מאושר, אז התקציב נשאר ומוחזר לאוצר. מה שחשוב כאן, בישיבות הבאות – נבוא עם נתונים קונקרטיים, אם יש פרויקטים תקועים - אם זה בתחבורה, אם זה בתיירות או בתשתיות, כדי לקדם אותו כי מה שחשוב – הכסף בתכנית הזו הוא צבוע, הוא ידוע, ואפשר. אם נגיע לניצול של 100% עשינו הרבה. זאת העמדה של השלטון המקומי.

הצעה לסדר, ברשות היושב ראש. קודם כל תודה על הישיבה. זה באמת חשוב. ההצעה שלי זה לישיבות הבאות שיבואו בעתיד, ואני מניח שיבואו כי אני מכיר אותך, יחד עם חברי הכנסת אראל מרגלית ועמר בר-לב, שלושה תותחים שיודעים לעקוב אחרי הדברים – שנזמן את ראשי המועצות בנפרד, יחד עם נציגי המשרדים השונים. עם כל ראשי המועצות החדשים והוותיקים יותר, כי הקדנציה רק התחילה. אני מניח שבטווח של שנתיים הכל יסתדר, כי לשבת עם ראשי המועצות בנפרד, עם כל התכניות של כל המשרדים השונים בתת ועדת הכספים זה הדבר היחיד שיכול לעזור לנו לפתור את כל הבעיות של המגזר בטווח זמן קצר ביותר.

אני רוצה להגיד – אני מציע, רק מבחינת חשיבה – אני מקבל את מה שאמר סאלח סעד, שכדאי לשבת עם אנשים באופן קונקרטי. אבל חוץ מהעניין של הבעיות אני גם רוצה לראות בחלק מהכפרים את ההזדמנויות, לא רק את הבעיות, כי בסוף נכון שלא סללו פה כביש, ולא עשו פה משהו אחר – אבל בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים למשוך – משרד כזה או אחר, אז אנחנו צריכים להבין גם איפה יש הזדמנויות שלא מנצלים. אז אם זה 300 דונם ליד פקיעין או השטח שלך שהגיע הזמן שיגיעו עליו להסכמה עם כרמיאל ויפתחו אותו באופן משותף, או אם זה משהו אחר – צריכים להביא את הדברים באופן קונקרטי. לפעמים דחיפה יכולה לדחוף את זה, שייצא מזה משהו. אז כל אחד, כמו שהוא מדבר על הבעיות שלו, ועל העיקרון - שיביא לנו גם משהו קונקרטי שניתן יהיה לדחוף. כשאנחנו יודעים שיש תכנית ממשלתית לאזור מסוים ואתה אומר שביישוב שלך זה רלבנטי, יש לנו את זה בראש ואפשר לנסות לדחוף את זה.

קודם כל – אני רוצה להודות לכולם, שהגיעו – נציגי הממשלה, נציגי היישובים, ראשי רשויות, חברי הכנסת. וגי'ה אמר משפט על טרכטנברג, על 840 מיליון שקל. כדי להעלות את היישוב הדרוזי שיהיה שוויון – ינוח לכפר ורדים, אני צריך לפחות 8 מיליארד שקל, לא 800 מיליון. אנחנו יודעים את הפער שיש בין היישוב היהודי ליישוב הדרוזי. הישיבה הראשונה שקיימנו היום זו התנעה של תת ועדה בוועדת הכספים. ישבנו קודם כל באופן כללי לשמוע על כל תכנית החומש, ואמרתי שנשב משרד משרד, ונדון עם שר של כל משרד, לא רק בתכנית חומש, גם בתקציבים של המגזר הדרוזי באופן ספציפי, של כל משרד ומשרד. לכן הישיבה הזו היא ישיבה ראשונה, בים. המטרה שלה היא קודם כל לשמוע, להכיר את כל המשרדים ולהתחיל להניע דברים קדימה.
אנחנו כוועדה, ותת ועדה עם חברי הכנסת – רוצים להיות מעורבים בתכנית החדשה שמשרד ראש הממשלה מכין למגזר הדרוזי 2015- והלאה. אנחנו רוצים לקבל דיווח כל הזמן. אני מבקש שראשי רשויות יהיו מעורבים בהכנת התכנית החדשה.

אין תכנית חדשה כרגע.

ברגע שנתחיל לבנות את התכנית החדשה, הוועדה תהיה מעורבת, גם ראשי רשויות יהיו מעורבים, על מנת לצאת ביותר תקציב - -

יכול להיות שלא צריך – הם כל כך לא מרוצים - - -

וניגע בדברים שנוגעים בכל יישוב. לכן, זו אחת המטרות של הוועדה.

אני רוצה בסופו של דבר – שמעתי כמעט את כל המשרדים כאן. אני יודע שזו ברכה שיש לנו נציגים בכירים במשרדי ממשלה, שיכולים לבוא לוועדת הכספים ולתת דיווח, ואני אשב גם בוועדת הכספים, כשבאים ונותנים דיווח גם על המגזר, כל המגזר, וגם המגזר שלה. זו ברכה שהם נמצאים ואני רוצה להודות להם ולאחל להם בהצלחה, ושיגיעו גם לתפקידים יותר בכירים. תודה לכם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:00.>