ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 10/12/2013

התכנית הרב-שנתית לפיתוח והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2011-2014

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים

לקידום זכויות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית

יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 14:00
סדר היום
התכנית הרב-שנתית לפיתוח והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2011-2014
נכחו
חברי הוועדה:
חמד עמאר – היו"ר

עומר בר-לב

אראל מרגלית

חנא סוויד

אלעזר שטרן
מוזמנים:
חנה איפרגן - סגנית סמנכ"ל בכיר פיתוח תשתיות, משרד התיירות

כמאל בדר - סגן מנהל מחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון

רימון סאבא - מנהל תחום תכנון, ניהול וביצוע, משרד החינוך

תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציבים, משרד החינוך

מוהנא פארס - ממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי, משרד החינוך

פרג' פראג' - מרכז בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

כמאל עטיף - משרד החינוך

האשם חסין - משרד ראש הממשלה, מנהל תחום בכיר מיעוטים

יעקב סלאמה - מנהל אגף בכיר לעדות לא יהודיות, משרד הפנים

סאהר איסמעיל - יועץ השר, משרד הפנים

צחי דוד - רפרנט שיכון, משרד האוצר

קרן אוהב ציון - יועצת לימודים בלשכת ירושלים חיילים משוחר, משרד הביטחון

עאמר רשרש - ראש מינהלת הגליל והנגב, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רקפת לוי - סגנית מנהל חטיבת משאבים ומנהל, מע"צ - החברה הלאומית לדרכים

רמזי חלבי - יועץ, מרכז השלטון המקומי

ארן זינר - מרכז בתחום חברה, קהילה ומכינות אגף תקצוב, ות"ת

גאזי פארס - ראש מועצת פקיעיו

כיוף וג'יה - ראש המועצה המקומית עוספיה

ביאן קבלן - ראש המעוצה, בית ג'אן

סלמאן עאמר - ראש המועצה המקומית, ג'וליס

ג'בר חמוד - ראש המועצה המקומית סאג'ו

נזיה דבור

סאלח סעד

חמד עסאד
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
לאה קיקיון

התכנית הרב-שנתית לפיתוח והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2011-2014
היו"ר חמד עמאר
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. צהריים טובים. זוהי ועדת משנה של ועדת הכספים בענייני קידום ופיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. הקמנו את ועדת המשנה עכשיו, בקדנציה הזו, ואני חושב שזו פעם ראשונה שאנחנו מקימים ועדת משנה בוועדת הכספים שתפקידה לטפל בכל מה שקשור בפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן להיות אתנו בפתיחה. ועדת המשנה תיקח על עצמה גם את המעקב אחרי התכנית ה-4 שנתית שאושרה ב- 13.2.2011 וגם תעבוד ותנסה להיות שותפה בפיתוח תכנית חדשה למגזר הדרוזי לשנים 2018-2015, נלך על תלת שנתי או 4 שנתי. אנחנו נשב עם משרד ראש הממשלה ונראה איך ביחד נוכל לפתח תכנית חדשה. הדבר החשוב עכשיו שאנחנו נשב עכשיו בוועדה הזו, ננסה לבדוק את החלטת הממשלה, את התכנית ה-4 שנתית שאושרה בשנת2011 שאמורה להסתיים בשנת 2014, כמה ניצול כספי היה עד עכשיו, והאם נוצל הכסף לפי השנים ואנחנו יכולים להגיד שכל הכסף הגיע ליעדו ואנחנו ממשיכים קדימה. זה אחד הדברים החשובים בוועדה הזו, אחד הדברים החשובים שהיא תדון בו, תקיים אותו, ותנסה לעקוב, לפקח ולנסות להיות חלק בפיתוח של התכנית החדשה שתהיה בשנת 2015 וקדימה.

סדר הדיבור שיהיה – אני אתן לנציג משרד ראש הממשלה שיציג את התכנית באופן כללי, איפה אנחנו עומדים, איך היה הניצול התקציבי במשרדים, ואחרי זה ניתן לחברי הכנסת לדבר, נשמע את המשרדים ואחרי זה את ראשי הרשויות כי בהמשך הישיבות נתחיל להתמקד משרד משרד. נזמן את משרד הפנים, לדוגמה, ונשב אתו על כל התכנית של משרד הפנים – מה הוא עשה, מה התקדם. הישיבה הראשונה היא כללית ובעתיד יהיו ישיבות ספציפיות לכל משרד. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו, ויחד ננסה לקדם את כל הנושא. גם חברת הכנסת גילה גמליאל שנמצאת כרגע בחו"ל דיברה אתי בטלפון, היא מצטערת שלא תוכל להיות אתנו אבל גם היא תומכת בנו ובכל הצעדים שנעשה כאן, יחד, וגם חבר הכנסת רוברט אילטוב, גם הוא חבר בוועדת המשנה.
אראל מרגלית
קודם כל אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת חמד עמאר על היוזמה הזו ועל תת הוועדה הזו. הגיע הזמן שתהיה תת ועדה בוועדת הכספים למגזר הדרוזי והגיע הזמן שניקח הרבה מאד מהמחשבה הכלכלית בצורה מסודרת בוועדה שיש לה גם שיניים, לא רק דיבורים.

הרבה מכם אולי לא מכירים אותי. לפני שהגעתי לכנסת הייתי יזם, וחוץ מחברות הפרטיות, התחלתי לדחוף אזורים ולדחוף פיתוח כלכלי. רוב ראשי הרשויות וראשי ערים במדינת ישראל לא יודעים איך לעשות פיתוח כלכלי. יודעים לדבר יפה על העיר שלהם, ולרצות הרבה דברים טובים שיהיו בה. זה בסדר. כל ראש עיר רוצה שיהיה ביוטכנולוגיה, הייטק, תיירות והכל. אני אומר לכם מהניסיון שלי, הפרויקט האחרון הגדול שיזמתי היה בשותפות עם רוביק דנילוביץ' בבאר שבע, זו דוגמה מצוינת. הרבה שנים עשינו את זה פה, בירושלים. כדי שאפשר יהיה לדחוף משהו עם הממשלה ברמה הכלכלית ברמה הרצינית, אנחנו נצטרך לדעת מה אנחנו רוצים. אני אתן לכם דוגמה. לבאר שבע, ב-99, אהוד ברק הניח אן פינה להקמת פרק טכנולוגי. מ-99 עד לפני שנה לא בנו שם כלום. זה הכל היה רעיון טוב, אבל לא היה מיקוד. סתם להגיד "פארק טכנולוגי" זה נחמד, היתה שם באמת אוניברסיטה מצוינת, אבל לא היתה אף סיבה לאף חברה ממרכז הארץ להגיע לבאר שבע לפרק הטכנולוגי. אני באתי לשם יחד עם החברים שלי לפני שנתיים והסתכלנו ואמרנו – מה זה טכנולוגי? כל העולם היום רוצה להיות טכנולוגי, בואו דברו בצורה יותר ספציפית. אז אמרו: ביוטכנולוגיה, אנרגיה חלופית, אמרנו הרבה דברים. בסוף מצאנו נושא אחד, ואני אומר לכם, אתם תראו – באר שבע הולכת להוביל בו את מדינת ישראל. מה היה הנושא? סייבר. כולם יודעים שיש התקפות סייבר, כולם יודעים שצריכה להיות הגנה. למה? כי היתה להם מחלקה למדעי המחשב מאד חזקה, הצבא עובר לדרום והיה צריך לשים באיזשהו מקום את היחידה הטכנולוגית . אף אחד עוד לא ידע איפה היא תהיה. ויש שם אוניברסיטה יוצאת מן הכלל. אנחנו הבאנו תכנית למדינה איך להקים בבאר שבע את עיר הסייבר של מדינת ישראל לא רק של הדרום – עם חממה טכנולוגית, עם הטבות של משכורות, עם סדרה של דברים. תקשיבו טוב, אם מישהו מכם הולך לנסוע לשם שיילך ויסתכל. אם תרצו תבואו איתי פעם לשם, אני נמצא שם לפחות פעם בחודש. מקימים שם עכשיו 52 אלף מ', מקימים שם את חממת הסייבר של מדינת ישראל. EMC שזו חברת storage גדולה באה לשם, "סיסקו" באה לשם, "נס" באה לשם, "דויטשה טלקום" – הרבה באים עם 30-20 איש, לא הרבה, אבל מתחילים. מדינת ישראל מצאה את הדרך לתגמל, לתת 40% ממשכורת של כל עובד. זה מה שביקשנו לנושא אחד, הנושא של סייבר. אמרו – אלה מג'נונים, הם לא יביאו אף אחד, ועכשיו הם נותנים לנו, לכל עובד שם, בלי הגבלה על השכר, וגם הקצו חממה של המדען הראשי. כלומר, אנחנו באנו ומיקדנו את מה שרצינו באופן מאד ספציפי.

כל מקום וכל אזור זה משהו אחר. כל אחד יש לו את היכולות שלו. לפני שבאים עם רעיון אחד טוב, צריכים לדבר על 20 רעיונות לא כל כך טובים, אין מה לעשות, זה לוקח זמן. אני ממפלגת העבודה ואני מסתובב הרבה עם חברי, בכפרים. אני רואה פוטנציאל גדול בכמה נושאים, ויכול להיות שאנשים יעלו את זה, בין אם זה תיירות, ובין אם זה מה שקורה במגזר של עסקים קטנים, או טכנולוגיה באזור תעשיה גדול, פוטנציאלי, אני לא יודע מה. אבל מה שאני חושב, שחוץ ממה שאנחנו מבקשים מהממשלה, אנחנו, כדי שהממשלה תהיה מסוגלת לענות לנו, נצטרך למקד את החשיבה שלנו ברמה הכלכלית. כשאנחנו נביא תכנית טובה הם לא יוכלו להגיד לא. כשנביא תכנית בינונית, הם יגידו – תביאו את התכנית הבאה. לכן זה מרגש אותי להיות חלק מזה, וזה תהליך ארוך.
היו"ר חמד עמאר
אנחנו ניעזר הרבה ביכולות שלך, אנחנו צריכים את היכולות והידע שלך בתחום, וזו המטרה שלנו בוועדת המשנה, כאן.
האשם חסין
ההחלטה התקבלה בפברואר 2011 והיא היתה בהיקף של 681 מיליון שקל מחולקים לתקציב תוספתי של משרד ראש הממשלה והאוצר, תקציב של המשרדים. אנחנו, התפקיד שלנו זה להביא את החלק שלנו, התוספתי, כל שנה, לפי החלוקה שהתקבלה בהחלטת הממשלה. ב-2011 ו-2012 העברנו את מה שאנחנו חייבים, מלבד שני סעיפים ב-2011 וסעיף אחד ב-2012 בגלל סעיף אחד בגלל שהיה צריך לחתום על הסכם עם הג'וינט. לקח כמה חודשים עד שההסכם אושר בחשכ"ל, בלשכה המשפטית, ואז נכנסנו לעבודה ב-2012. הסעיף השני שלא בוצע זה שילוב רשויות בדואיות באזורי תעשייה קיימים, בהיקף של עד היום – 6 מיליון שקל שהיה צריך לצאת לפועל, זה מתעכב. בשאר הסעיפים העברנו את הכסף ב-2012-2011 למשרדים, והמשרדים עובדים מול הרשויות המקומיות.

ב-2013 כידוע תקציב המדינה עבר באוגוסט ואחר כך לקח קצת זמן עד שהצלחנו לקבל חלק מהכסף מהאוצר. החלק השני נמצא אצלכם בפניות תקציביות בוועדת הכספים ועדיין לא עבר אלינו, ובעצם לא עבר למשרדים, ולכן עדיין לא השלמנו את ההעברות של 2013.
היו"ר חמד עמאר
מתוך התכנית של 681- כמה הביצוע, במשך 3 שנים?
האשם חסין
אנחנו יכולים לדבר על שנתיים. השנה השלישית – עדיין לא קיבלנו את כל הכסף. מה שקיבלנו קיבלנו לפני שבוע, כך ש-2013 היתה מבחינתנו שנה לא טובה מבחינת הביצוע, אבל בשנתיים הראשונות הביצוע היה ברוב המשרדים מעל ל-80%.
היו"ר חמד עמאר
בסוף שנת 2014 כל הכספים שיועדו יגיעו ליעדם?
האשם חסין
תלוי בקצב הביצוע של 2013, כי אנחנו מקבלים את הכסף עכשיו. אני לא בטוח שהמועצות והמשרדים מסוגלים לבצע את מה שנותר מהתכנית. יכול להיות שנצטרך להאריך אותה, אולי בשנה.
היו"ר חמד עמאר
ולא לפתוח תכנית חדשה ב-2015?
האשם חסין
צריכים לבדוק את זה בחודשים הבאים.
היו"ר חמד עמאר
כמה, עד עכשיו, הביצוע של 2012-2011?
האשם חסין
מעל 80%.
היו"ר חמד עמאר
אז יש לנו עוד 20% לשנתיים.
האשם חסין
לא. 80% מהכסף של 2012-2011.
היו"ר חמד עמאר
אז אין ביצוע מלא ב 2012-2011.
האשם חסין
חלק מהדברים הם תשתיתיים, שלוקח זמן עד שאתה מוציא היתר, עד שאתה מקבל את התקציב, התקציב לפי ביצוע. למשל – אזור תעשיה לוקח הרבה זמן, אבל הכל מחויב.
היו"ר חמד עמאר
אחד הדברים החשובים שצריכים לעשות כאן בוועדה, שלא נגיע למצב שמתכנית של 2011 נבצע ב-2017. יישאר כסף מ-2011 ל-2017. וזה אחד הדברים החשובים שהוועדה כאן תעקוב אחריו וגם אתם, כמשרד ראש הממשלה, צריכים לעקוב.
האשם חסין
קודם כל אנחנו מברכים על המעקב ואנחנו גם עושים את זה, אבל יש דברים שלא תלויים בנו. אנחנו את שלנו עושים במאה אחוז.
היו"ר חמד עמאר
אני מקווה שנצליח לפתור היום את עניין ההעברה התקציבית כי אנחנו מקיימים עוד ישיבה ב-16:00. היתה ישיבה לפני כן, דיון סוער. אנחנו מנסים לסגור גם את העניין של ההעברה, מה שתקוע בוועדת הכספים כבר שבועיים.

תודה רבה, לך, האשם. נציג האוצר – כאן?
צחי דוד
אין לי הרבה להרחיב מעבר למה שהאשם חסין אמר. ההחלטה התקבלה בשנת 2011 והיא 4 שנתית, 680 מיליון שקלים לכלל יישובי הדרוזים. ההחלטה אמרה שמי שינהל את התקציב זה משרד ראש הממשלה. אנחנו מעבירים אליהם תקציב בהיקף נרחב, הם מחלקים בין המשרדים, קובעים את סדרי העדיפויות. אין לי מה להוסיף.
היו"ר חמד עמאר
יש לי שאלה – אנחנו מדברים על תקציב של 681 מיליון שקל שעבר בתכנית מ-2011. התקציב הזה הוא בנוסף לתקציב השוטף? כי בוא ניקח את משרד השיכון. כמה משרד השיכון מעביר, וכמה התכנית הזו מוסיפה לו?
צחי דוד
ההחלטה אומרת במפורש - שכל התקציבים האמורים בהחלטה זו הינם בנוסף לכל תקציב שמגיע ליישובים או לפרטים, בהתאם לעניין, על פי דין. כלומר, התקציבים האלה לא אמורים להחליף כל תקציב קיים שיש למשרדים עבור היישובים האלה, במשרד השיכון או בכל משרד אחר.
היו"ר חמד עמאר
כי לפי נתונים שקיבלתי – משרד השיכון מעביר אפס והוא מסתמך רק על התכנית של משרד ראש הממשלה.
צחי דוד
משרד השיכון, בחלק מהנושאים בתכנית הזו, התקציב הבסיסי קרוב לאפס, לכלל המגזרים.
היו"ר חמד עמאר
אני יכול לקבל אחרי הישיבה פילוח של התקציב שמועבר באופן שוטף והתקציב הנוסף שאתם שמים לאותם משרדים?
צחי דוד
כן. אין שום בעיה.
אראל מרגלית
מה מספרה של החלטת הממשלה?
האשם חסין
2861.
צחי דוד
ספציפית לנושא – דוגמה של שיקום תשתיות, אני רפרנט גם של שיכון, אז אני שולט יותר בחומר שם, אבל לדוגמה - יש לא מעט כסף בהחלטה לנושא הזה, התקציב של משרד השיכון לכולם – אין תקציב בבסיס. זה רק החלטות ממשלה כאלה ואחרות, שמגיעות במהלך השנה.
היו"ר חמד עמאר
זה לכל היישובים?
צחי דוד
בבסיס שיכון אין שקל לכל המגזרים, המטרות והיעדים בנושא הזה של שיקום תשתיות. תקציב שהיה גגם ככה לא גדול, נשחק לאורך השנים. אם אין החלטת ממשלה ייעודית שמביאה תקציב – אין לזה תקציב. פה זה לא מחליף שום דבר, כי אין מה להחליף.
אלעזר שטרן
כל התקציב הזה עובר בהעברות?
צחי דוד
התקציב מאוגם במשרד ראש הממשלה. יש את החלק המשרדי ויש את החלק שמאוגם במשרד ראש הממשלה. התקציב הזה, ספציפית, עובר בהעברות, כי הוא מאוגם במשרד רוה"מ.
אלעזר שטרן
והדרוזים מזה לא מקבלים כלום?
צחי דוד
לא, אני מדבר רק על הדרוזים כרגע.
האשם חסין
זה תקציב ייעודי למגזר הדרוזי.
אלעזר שטרן
והוא עובר או לא עובר?
צחי דוד
עובר. פניה של השיכון – לדוגמה, השנה, לפני שבועיים היתה פה העברה, היה דיון על נושא תכנוני אבל גם שם היה 20-25 מיליון שקלים בדיוק לנושאים האלה – מוסדות ציבור ותשתיות ותיקות במגזר הדרוזי.
אלעזר שטרן
וזה מתוך התקציב הזה.
צחי דוד
כן, מתוך החלטת הממשלה הזו.
ג'בר חמוד
כשאומרים "עבר" הכוונה היא למשרד ממשלתי.
צחי דוד
נכון.
אלעזר שטרן
אני מבין שאליכם זה לא הגיע.
ג'בר חמוד
תכף נראה.
אלעזר שטרן
אני באתי לישיבה הזו כדי ללמוד. זה מעניין אותי. אני כבר שומע שטוב שבאתי.
סאהר איסמעיל
אני יועץ שר הפנים. מתוך כל התכנית, החלק של משרד הפנים זה 20 מיליון שקל שפרוס לאורך כל התקופה, כשמדובר על שיפוץ מבני דת ותפילה, בתי קברות ובתי לוויות. נוצל קרוב ל-12 מיליון, 8.7 מיליון עדיין מעוכבים בוועדה לשחרור הכסף.
היו"ר חמד עמאר
כמה נוצל?
סאהר איסמעיל
מתוך ה-20 עדיין לא שוחרר 8,7 מיליון שקל. ההפרש נוצל. אני יכול גם לתת לגורם המקצוע לפרט, אם צריך, מה נעשה בתחום הזה. כל התקציב הוא לאגף העדות הלא יהודיות - - העדה הדרוזית.
היו"ר חמד עמאר
בתקציב השוטף של היישובים הם מקבלים מהתקציב הרגיל. וה-20 מיליון הם ל-4 שנים?
סאהר איסמעיל
כן.
היו"ר חמד עמאר
שנוצל מהם כבר כמעט 11 מיליון.
סאהר איסמעיל
יש את התקציב השוטף. לעניין תכניות המתאר, גם בשיתוף משרד הכלכלה, שזה גם בתוך התכנית, כאשר זה לא צוין, אלא – התווספו להחלטות נוספות. רוב רובו של התקציב זה מתוך תקציב של משרד הפנים.
אלעזר שטרן
מתי נגמר ה-4 שנים?
סאהר איסמעיל
סוף 2014.
יעקב סלאמה
אני מנהל האגף לעדות במשרד הפנים. התקציב שלנו, שאנחנו עומדים לקבל ממשרד רוה"מ לשנים 2013-2012 לא קיבלנו עד עכשיו. חייבים לנו 8,6 מיליון שקל, ואם לא יבוא עכשיו בפניה הקרובה גם לא נוכל להוציא אותו השנה.
אלעזר שטרן
זה אותו מקום?
יעקב סלאמה
כן.
אלעזר שטרן
זה ההפרש.
יעקב סלאמה
זה ההפרש שהם חייבים לנו.
היו"ר חמד עמאר
איפה תקוע הכסף הזה? אתה יכול לרשום אצלך ותענה?
צחי דוד
אנחנו מכירים את - - משרד הפנים. יש שם קושי ואנחנו מטפלים בזה.
היו"ר חמד עמאר
מתי נראה את הפתרון?
צחי דוד
אני מקווה שכבר בשבוע הבא.
היו"ר חמד עמאר
ש-8,7 יעברו למשרד הפנים?
צחי דוד
כן.
סאהר איסמעיל
שזה ייאמר לפרוטוקול, שתוך שבוע זה יעבור.
היו"ר חמד עמאר
אל תדאג, אנחנו נפגשים כל שבוע. אני אתו נפגש כל שבוע. בשביל זה הקמנו את ועדת המשנה.
אראל מרגלית
צחי, אנחנו נראה אותך עוד שבוע.
יעקב סלאמה
אם בשבוע הבא זה לא יהיה, לא נוכל להתחייב על הכסף . כך תלך החלטת הממשלה, ולא ננצל אותה.
היו"ר חמד עמאר
לא הבנתי מה הבעיה. מה הבעיה שם?
צחי דוד
סיבה פרוזאית.
היו"ר חמד עמאר
אתה לוקח על עצמך שבשבוע הבא תגמור את זה?
צחי דוד
כן, אמרתי.
היו"ר חמד עמאר
אני סומך עליך.

נציג משרד השיכון, בבקשה.
כמאל בדר
חלק מהתקציבים אנחנו מעבירים בהרשאות לרשויות וחלק אנחנו מוציאים מכרזים, כאשר מה שמועבר לרשויות – רשויות ותיקות, זה מוסדות ציבור, ותכנון קרקע פרטית שהתחלנו בה השנה, בהחלטה הזו. הכספים שהעברנו – תכנון קרקע פרטית ליישובים עד השנה שעברה העברנו 5 מיליון. השנה אנחנו מתכננים להשלים את ה-10 מיליון. כרגע יש לנו הרשאות בערך – 9250. זה קרקע פרטית, זה כסף שקיבלנו - - -
אראל מרגלית
זה הכל יהיה ב-2013?
כמאל בדר
לא הכל. התחיל ב-2011, יימשך עד השנה הבאה. עד היום העברנו 5 מיליון קרקע פרטית והשנה אנחנו אמורים לקבל עוד 4.75 , סליחה, 7.25 ואז אנחנו משלימים ל- - -
היו"ר חמד עמאר
4 מיליון? מיליארד? מה זה?
כמאל בדר
- - - מפורטות.
כיוף וג'יה
מה התקציב של משרד השיכון, לדרוזים?
כמאל בדר
נגע בזה צחי קודם – משרד השיכון נותן אפס. כל מה שהועבר עד היום זה על פי החלטת ממשלה. כל מה שהועבר היום זה על פי החלטת ממשלה.
היו"ר חמד עמאר
אני בעצמי לא ידעתי את זה, רק בשבוע שעבר, כשקיימנו ישיבה אצלי עם ראשי רשויות העלה את זה אחד מהנוכחים שהתקציב שלנו ממשרד השיכון הוא אפס, ומשרד השיכון מסתמך על החלטת ממשלה, שזה נושא שנצטרך לקיים דיון מיוחד עליו בוועדת הכספים, עם משרד השיכון, ואני מתכוון לזמן גם את שר השיכון לדיון הזה, שנבין למה משרד השיכון מעביר לנו אפס תקציב מכל התקציב הגדול של משרד השיכון.
אלעזר שטרן
במיוחד כשנסגר שהתקציב של ההחלטה הזו הוא על התקציב.
כיוף וג'יה
כשאתה מדבר על נושא אני חושב שיש תקציב למדינה הזו, נכון? ואנחנו אזרחים במדינה הזו. אז למה אני צריך לצאת לתקציב המדינה? יש פה דבר שהוא לא רק כספי, הוא רק עקרוני – למה מוציאים אותי מתקציב המדינה? אני לא אזרח? מה, אני נתין פה, במדינה הזו?
היו"ר חמד עמאר
אתה הגעת קצת באיחור, אנחנו היום בישיבה כללית, ואחרי זה נזמן משרד משרד לוועדה הזו - -
כיוף וג'יה
זו האמת בכל הדברים.
היו"ר חמד עמאר
- - ונשמע מכל משרד מה יש לו להגיד, וראשי רשויות יצטרכו להיות שותפים אתנו, שיגיעו לכאן ואנחנו נדאג שבתקציב הבא אין דבר כזה ולא יהיה דבר כזה שמשרד השיכון, התקציב שלו יהיה אפס.
צחי דוד
אולי אני לא הובנתי כהלכה, ואני רוצה להבהיר משהו בעניין הזה. שני הסעיפים המרכזיים בהחלטה, ש - - משרד השיכון זה תשתיות ומוסדות ציבור – לא תקן לבניה חדשה, זה תקציב נפרד, שכל אחד מקבל לפי כללים של בניה חדשה, לא משנה מאיזה מגזר הוא, אלא מוסדות ציבור במגזר הקיים. התקציב במשרד השיכון לזה – לא לדרוזים, בבסיס התקציב, התקציב המקורי שמאושר בשלוש קריאות כל שנה הוא אפס. כל התקציבים שיוצאים ממשרד השיכון לעניין הזה מקורם בהחלטות ממשלה כאלה ואחרות, בהעברות ממשרדים אחרים שיש להם תקציבים לנושאים האלה, והם מבצעים את זה באמצעות משרד השיכון.
אלעזר שטרן
הוא צדק מה שהוא אמר. בתקציב שמאושר בכנסת ישראל, שאני מזכיר לכולנו – ההעברות לא שם, בהקצאה הזו יש אפס.
צחי דוד
לכולם, לא רק לדרוזים, זה מה שאני אומר. לכולם. אין תקציב לתשתיות ותיקון היום במשרד השיכון. אין תקציב לנושא הזה.
כמאל בדר
אני חושב שאתם סוטים מהנושא.
היו"ר חמד עמאר
אני זרקתי את השאלה לחלל האוויר, שגם האוצר יכין את עצמו לנושא הזה. אני רוצה להתמקד עכשיו בתכנית שאושרה, שיש לנו תקציב, ומה הניצול שלו. אנחנו אחת לשבועיים – שלוש, נקיים דיון ספציפי עם כל משרד, ונעקוב, ואמרתי גם בתחילת דברי שאנחנו נעבוד גם על התכנית החדשה של 2015 וקדימה. הנושא עכשיו הוא מעקב אחרי התכנית שאושרה בשנת 2011.
כמאל בדר
השאלה היא טובה, אבל אני חושב שזה לא הפורום. אני זרוע ביצוע, לא זרוע - - -
כיוף וג'יה
היינו צריכים לעשות את הישיבה הזו בצפון. היועצים דרוזים, היושב ראש דרוזי. ראשי הרשויות דרוזים.
היו"ר חמד עמאר
עם כל הכבוד לצפון אנחנו כאן, ועדת הכספים של הכנסת.
כמאל בדר
לגבי התקציבים שאמורים להגיע לרשויות דרך הרשאות, עד 2012 הכל עבר לרשויות – אם זה שכונות ותיקות, ולגבי הפיתוח של השכונות – זה מבוצע על יד משרד השיכון. הפיתוח לא מבוצע בכל הכפרים, הוא מבוצע בחלק מהכפרים, איפה שיש שיווקים של מגרשים. הנושא של השיקום החברתי – סעיף אחד - - כל ה-34 שנים, זה תקציב שמועבר למשרד, תקציב של כל מיני משרדים – והוא מופעל על ידי משרד השיכון.

לגבי הנושא של התכנון על קרקע מדינה – כל התכנון באחריות משרד השיכון. הרשויות שותפות לנושא של התכנון, לדיונים שאנחנו עושים, כאשר אני רוצה לציין – עוספיה, דליה ומע'ר נכללים בהחלטה אחרת
היו"ר חמד עמאר
גם על ההחלטה האחרת נקיים דיון.
כמאל בדר
תקציבים שמגיעים לשלושת הכפרים האלה דרכנו זה לשכונות ותיקות, מוסדות ציבור, תכנון קרקע פרטית, כאשר דליה, עוספיה ומע'ר ניהנו מנתח מאד רציני, יש כאן מספרים שמדברים בעד עצמם. רק בשבוע שעבר קיבלו עוד 8 מיליון, הכפרים האלה בלבד, רק לקרקע פרטית. התכנון הוא באחריות המועצה, כאשר הכסף מועבר למועצה דרכנו. הליווי – דרך המשרד, דרך המחוז. אנחנו התחלנו בדליה ובעוספיה, נכון שבחלק מהמקומות התכנון הוא לא בקצב שאנחנו רוצים. אין מה לעשות – זה תכנון בקרקע פרטית גם, לא רק מדינה.

לגבי תכנון בקרקע מדינה, אנחנו מתכננים כמעט בכל היישובים. איפה שיש קרקע של המדינה. איפה שאין - יש בעיות בחלק מהיישובים, שאין קרקע של המדינה, ולכן המשרד לא נמצא שם. בחלק מהמקומות, כמו בסג'ור למשל, היה קידום של התכנית מטעם המועצה, ולא ליווינו את כל התכנית. הבנתי שהיא הגיע לאישור לא מזמן, אם בכלל היא אושרה. אנחנו נעשה את המקסימום להיכנס גם לשכונה הזו. זה קרוב ל-300 יחידות דיור, אם לא יותר. אנחנו ניתן שם את כל מה שניתן לתת מבחינת ביצוע גם מבחינת תכנון וגם מבחינת סיוע.

לגבי הנושא של הקרקע הפרטית, זה דבר חדש שנכנס למגזר. הזכרתי קודם שחילקנו כבר את מה שהיינו צריכים לחלק עד 2012. השנה התקציב של הקרקע הפרטית הגיע אלינו. מה שלא היגיע זה הנושא של מוסדות ציבור. אם לא יעבור עד מחר-מחרתיים, אנחנו פשוט נגיע ליום ראשון, התכנית חתומה על ידי המנכ"ל, אבל הרשויות לא יקבלו כסף.
חנא סוייד
למה אתה כל הזמן מדגיש שמדובר בתכנון קרקע פרטית? איזו המצאה זו? הרי בכל היישובים הדרוזים רוב הקרקע היא פרטית. אז איזה טובה אתם עושים לאנשים? זאת אומרת, אם אתם לא מתכננים בקרקע פרטית זה אומר שאתם לא תתכננו שם בכלל. אז למה להחשיב את זה כאילו זה מתנה? אני לא מנגח אותך אני פשוט מנסה לחדור לרציונל של הדברים. אם אתה לא מתכנן בקרקע פרטית, כי שם 90% זה קרקע פרטית, אז זה אומר שאתה לא מתכנן שם בכלל. לכן זה לא צריך להיחשב כאילו זה מתנה למישהו.

דבר שני – מה זה "מבנה ציבור"? זה מימון של הקמת מבנה ציבור, או מה?
כמאל בדר
לגבי קרקע פרטית – המדינה מתכננת גם קרקע מדינה וגם קרקע פרטית. יש יישובים שבהם נותנים גם קרקע מדינה וגם קרקע פרטית, איפה שיש קרקע מדינה. איפה שאין - - -
חנא סוייד
בכל מקום יש קרקע של המדינה.
כמאל בדר
למשל בית ג'אן. יש שם שכונה שאנחנו מתכננים עכשיו, עוד מעט אנחנו מסיימים אותה, זה לקראת הפקדה במחוזי, שהמשרד תכנן גם את השכונה הזאת, וגם נתן למועצה עבור תכנון בקרקע פרטית, במה שנקרא "מפורטות". המועצה אין לה תקציב לעשות את זה, המדינה החליטה להעביר את התקציב הזה - - הכסף הזה מועבר, והתכנון הוא באחריות המועצה. המועצה מוציאה את המכרז, בליווי שלנו. כך זה קרה בעוספיה, בדליה, במע"ר.
כיוף וג'יה
בעוספיה זה נתקע.
כמאל בדר
לא באשמתנו זה נתקע.
כיוף וג'יה
המתחמים שלנו, בעוספיה, משום שהיתה שם 50% קרקע פרטית – זה נעצר. אמרו – אנחנו נתכנן את קרקע המדינה. אני רוצה להעלות את זה שוב. אני חושב שזה צריך להשתנות. הרי מה אנחנו רוצים בכפרים שלנו? מה החוליה שחונקת אותנו? זו החוליה של הקרקע הפרטית שהיא לנו, מאה אחוז, שבעצם קרקע המדינה היא אחרי המעגל הראשון. במעגל השני מתחילה כל הבעיה, אבל הבעיה שלנו היא המעגל הראשון, זה הקרקע הפרטית שלנו. ואתה צריך לדעת שבאים, מחלקים את הקרקעות האלה כאילו הם של כל הכפר. אבל יש 4 משפחות שמשתלטות על כל עמק הזיתים. יש להם 600 דונם שם, ובאים ואומרים לי בצפיפות – מחלקים את כולם לכולם. גם אם תירה בו הוא לא ימכור חצי דונם.
היו"ר חמד עמאר
בוא תתמקד בתכנית. אני רוצה לצאת עם תוצאות כאן, להבין בדיוק איפה אני עומד בתכנית. אחרי זה אני מבטיח לכם שאזמן לכאן משרד משרד, נבין ממנו מעבר לתכנית החומש מה אנחנו עושים.
כמאל בדר
אני חייב עוד תשובה על מבנה ציבור – מדובר בהקמה וגם בשיפוץ.
חנא סוייד
זאת אומרת – אתם נותנים תקציב להקים מבנה ציבור.
כמאל בדר
למשל – מועדון, ספריה, מעון יום, מתנ"ס. חלק מהמקומות זה שיפוץ וחלק – הקמה.
היו"ר חמד עמאר
תודה. מה שאני רוצה ממך, להכין לנו לישיבה הבאה, שתהיה, ותהיה ישיבה ספציפית למשרד השיכון - נתונים על מגרשים לחיילים משוחררים – מה חולק בכל הכפרים הדרוזים ב-5 השנים האחרונות ומה העתודה שלי ל-5 השנים הבאות בכל כפר וכפר, ואיפה אני עומד מבחינת האוכלוסייה. הוועדה כאן רוצה לדעת איך אנחנו מתקדמים בנושא של חלקות לחיילים משוחררים. הדיון הבא יהיה ספציפי למשרד השיכון.
כיוף וג'יה
ואיפה לא חולק 23 שנים.
היו"ר חמד עמאר
אנחנו נדע בדיוק.

משרד התיירות, בבקשה. נדבר על התכנית באופן כללי, איפה אנחנו עומדים, מה הניצול של התכנית והאם אנחנו בסוף שנת 2014 ננצל את כולה.
חנה איפרגן
אז קודם כל, בתיירות, החלטת הממשלה קבעה שהתכניות התיירותיות יקבלו 36 מיליון לנושא של תשתיות, פיתוח עסקים קטנים וכו', ו-4 מיליון לשיווק.
ג'בר חמוד
יש הגדרה כמה תשתיות. בהחלטת ממשלה יש שם החלטה בדיוק כמה כסף הולך לכל סעיף. את הצגת את זה כאילו זה הכל ביחד. לפיתוח תשתיות – 19 מיליון שקל. אז בואו נדייק, מה לכל סעיף. פיתוח תיירות זה עיקר הבעיה שלנו, נכון להיום. "כפר ביקרת" – אני לא יכול להגיד כפר ביקרת כאשר אין לי תשתית תיירותית בסיסית.
היו"ר חמד עמאר
אז מה ששמעת עכשיו מראש המועצה זה 19 לא 36.
ג'בר חמוד
הכללי – 36.
חנה איפרגן
מתוך ה-36, 19 זה לתשתיות. זה מה שאתה אומר.
ג'בר חמוד
כן. השאלה שלי – היום אני, כיישוב דרוזי, אותנטי, האסטרטגיה הכלכלית שלי ביישוב היא – תיירות. יש לי תכנית אב שיזמתי ועשיתי. ביקשתי כסף, לא קיבלתי. שילמתי מהמועצה. הכסף חונה אצלכם. אני רק רואה בערוץ 10 "כפר ביקרת, ואני אוכל את הלב – מה יבקרו בכפרים? בנושא של תשתיות תיירות – יש החלטת ממשלה על 19 מיליון שקל. אני פגשתי את המנכ"ל, פגשתי את השר הקודם. הצגתי תכנית אב לתיירות, כולל פיתוח תיירותי שאני צריך כדי לעשות את הדברים הבסיסיים הנדרשים לתיירות. לא קיבלתי שום התייחסות עד היום הזה, אלא אם כן תגידי שמתוך ה-19 מיליון לטובת פיתוח תיירות זה חולק.
חנא סוייד
הסכומים האלה הם לכמה שנים, לשנה אחת?
חנה איפרגן
לא, זה לכל התכנית, 4 שנים.

לגבי השיווק, שזה יותר קל – נדווח על זה. בעצם 4 מיליון תוך 4 שנים, זה בערך מיליון לשנה. אנחנו נעמוד ביעד, אנחנו כבר הוצאנו 3 מיליון ואני יכולה לפרט על מה. אנחנו נוציא בשנה הבאה מיליון שקל - - -
ג'בר חמוד
לערוץ 10. מה זה 3 מיליון? הכל הולך לערוץ 10.
היו"ר חמד עמאר
זה מאד עוזר, הפרסום שיוצא. להפך, אני בעד להעצים את התכנית הזו, להעצים אותה, ובעד להוסיף עוד כסף לתכנית הזו. פרסום זה דבר מאד חשוב, גם בנושא של תיירות.
ג'בר חמוד
אתה לא יכול לפרסם מה שאין לך.
אראל מרגלית
אתה יכול. זה חלק מפרסום.
חנה איפרגן
לגבי התשתיות – סליחה שהלכתי על הסכומים בלי להפריד בין המענקים ובין התשתיות, אבל אני יכולה לפרט גם את זה. זה אומר שזה בעצם 12 מיליון לשנה - -
היו"ר חמד עמאר
אז זה יוצא 48 מיליון, כי זה ל-4 שנים.
חנה איפרגן
לא, לקחתי בחשבון 3 שנים כי כמו שנאמר – יש שנה אחת בה ההחלטה התקבלה, ולא היה תקציב, אז לקחתי 3 שנים שזה יותר ריאלי. אז זה בעצם 12 מיליון לשנה, ואנחנו כן נעמוד ביעד הזה.
היו"ר חמד עמאר
כמה נוצל עד עכשיו מהתקציב?
חנה איפרגן
אז יש את החלק של משרד התיירות וחלק של משרד רוה"מ. השאלה אם אתם רוצים פירוט ביחד או בנפרד?
היו"ר חמד עמאר
בנפרד.
חנה איפרגן
אז לגבי משרד התיירות – בתשתיות בלבד, שאדוני ביקש, אנחנו בשנת 2011 הוצאנו 2.6 מיליון. ב-2013 עד סוף השנה נוציא 5 מיליון ובשנה הבאה מתוכננים לצאת 3,100 מיליון.
ג'בר חמוד
אפשר לראות את הפירוט של היישובים?
חנה איפרגן
כן.
היו"ר חמד עמאר
היא תעביר את זה יותר מאוחר לוועדה, ואנחנו נעביר את זה.
חנה איפרגן
בגדול, היישובים הם: בית ג'אן, פקיעין, כפר קמה וחורפיש.

אני חייבת לציין שאנחנו, כמשרד תיירות, חייבים לעודד כפרים שיש להם פוטנציאל תיירותי או היסטורי, או פוטנציאל כלשהו כדי שנוכל לשווק הן בארץ והן בחו"ל. אגב, גם נתנו סיוע למג'ד אל שאמס, שזה מחוץ לתכנית. מה שעשינו, מבחינת התשתיות לרוב הכפרים שצוינו פה, זה בעיקר פיתוח גרעין הכפר- פיתוח מרכז העיר, ספסלים, תאורה, שילוט – כדי לעשות את הכפר יותר ידידותי לכל האורחים בכפר. יש לי את הפירוט לפי השנים ולפי המקומות, אם תרצו - - -
היו"ר חמד עמאר
תעבירי לוועדה.
ג'בר חמוד
על סמך מה עשיתם את התכנית הזאת? איך בחרתם את היישובים? לפי מה בוצעו הפרויקטים האלה?
חנה איפרגן
אז אני רוצה לתת את היישובים עכשיו - - -
ג'בר חמוד
לא, לא. מבחינתי- כל יישוב דרוזי שקיבל זה כאילו שהיישוב שלי קיבל. אני רק שואל – על סמך מה. על סמך סוקר שבדק מטעמכם? בדקתם עניינית, מקצועית איפה הצרכים האמיתיים, איפה הפוטנציאל התיירותי, או ש - - -אני לא יודע, אני לא רוצה לדבר פה פוליטיקה, זה קצת בעייתי.
חנה איפרגן
קודם כל אמרתי שאנחנו חייבים להתייחס גם לפוטנציאל התיירותי של כל אזור.
ג'בר חמוד
את יודעת איפה אני גר? את מכירה את היישוב שלי?
חנה איפרגן
לא. אני רוצה לציין שאני אישית לא מטפלת בסיוע. אני סגנית של סמנכ"ל. מי שמטפל בתכנית עצמה, בביצוע, הן מצד התשתיות והן מצד המענקים לעסקים קטנים ויחידות אירוח זה - -, לפיתוח תיירות כפרית. היום הוא לא היה יכול להגיע אבל יש לי את כל הנתונים לגבי היישום של החלטת הממשלה שזה הנושא של הדיון היום.
היו"ר חמד עמאר
את חושבת שבסוף 2014 נעמוד בכל החלטת הממשלה? גם החלק של משרד ראש הממשלה?
חנה איפרגן
אני מאד מקווה, אנחנו מתקרבים לזה.
היו"ר חמד עמאר
ואין לכם שום העברה כספית תקועה?
חנה איפרגן
לא. לא קיבלנו את כל הכספים שהיו אמורים להגיע אלינו. נמשיך לקבל ונמשיך להשקיע.
היו"ר חמד עמאר
שאלה אחרונה בנושא הזה: התקציב של הדרוזים הוא תקציב נוסף על השוטף או תקציב הבסיס?
חנה איפרגן
זה תקציב נוסף. אנחנו לא יכולים לספוג את זה מהתקציב השוטף.
היו"ר חמד עמאר
הבסיס של הדרוזים – יש תקציב ייעודי לדרוזים? הבסיס של הדרוזים זה 10 מיליון, 20 מיליון ואתם מוסיפים את הכסף הזה, או שהכסף הזה הוא הכסף היחידי שאנחנו מקבלים?
חנה איפרגן
לא. כל שנה אנחנו מוציאים מענקים לתיירות כפרית, כל שנה.
היו"ר חמד עמאר
שזה לא מהתכנית. ותשתיות?
חנה איפרגן
תשתיות – אנחנו באופן עקרוני משקיעים בכל הארץ, גם במגזר הכפרי, גם במגזר העירוני.
היו"ר חמד עמאר
אז מה שאני מבקש ממך לישיבה הבאה, שאנחנו גם נזמן עם משרד התיירות – לקבל את התקציב מפורט, גם לתשתיות, גם ליחידות האירוח – כל מה שמשרד התיירות מעביר לדרוזים, הבסיס של התקציב והתוספת של התכנית ה-4 שנתית. כמה התקציב הבסיסי וכמה התקציב הנוסף.
חנה איפרגן
אנחנו משקיעים מזה כמה שנים, לא התחלנו עכשיו.
כיוף וג'יה
אזור עדיפות - - -אנחנו - - -
היו"ר חמד עמאר
מה שאנחנו עושים עכשיו זה ישיבה ראשונה של ועדת המשנה. אחר כך יוזמנו המשרדים אחד אחד, ונדאג שגם השרים יגיעו לישיבות. נדון בכל פרט ופרט של כל יישוב ויישוב, עם הנציג הכי בכיר של המשרד, והשר יגיע וייתן את הפירוט, גם המנכ"ל שלו.
כיוף וג'יה
חברי הכנסת לא מגיעים, אתה רואה.
היו"ר חמד עמאר
כשוועדת הכספים מזמנת – מגיעים. אל תדאג.
חנה איפרגן
קודם כל, כמו שאמרת, היושב ראש, לא התחלנו אתמול ולא בזכות התכנית הזאת התחלנו להשקיע בתיירות כפרית. אנחנו כבר שנים משקיעים. זאת אומרת שיכול להיות שכבוד ראש המועצה שאל - יכול להיות שבמסגרת התכנית הזו לא השקענו באיזה כפר כי השקענו בעבר. זה לא עושה שכל להשקיע פעמיים באותו מקום אם הכפר הזה כבר קיבל.
היו"ר חמד עמאר
תודה רבה לך, משרד התחבורה.
עאמר רשרש
תקציב משרד התחבורה בהחלטת הממשלה הוא 180 מיליון ל-4 שנים. עד עכשיו יצאו הוראות של 95 מיליון. התכנית שלנו ב-2013 לחייב עוד 15, וכך אנחנו מגיעים ל-110, והיתר, שזה פרויקטים בתכנון, שהתכנית שלנו ב-2014 לחייב אותם.
היו"ר חמד עמאר
ואם הגענו עד 95 מיליון אתה חושב שעד סוף 2014 ננצל את ה-180 מיליון שקל?
עאמר רשרש
ב-2013 בגלל שיטת ה- - נחייב רק 15, אבל את היתר – התכנית שלנו, על פי הפרטים שאנחנו מתוכננים ותוך כדי תכנון, בעצם, כן – ב-2014 נחייב את היתרה.
חנא סוייד
אפשר לתת דוגמאות שאתם מתכננים לשנה-שנתיים הקרובות, שיצרכו 70-80 מיליון, כפי שאתה אומר?
עאמר רשרש
כן. יש הרבה. אני חייב לציין שיש לנו תכנית שהיא מגובשת כמעט עם כל ראש רשות. אנחנו יושבים אתם, ויש לנו תכנית תקצוב שקיימת וגם פרויקטים בתכנון, ככה שיש לנו תכנית כמעט עם כל יישוב. חלק מראשי הרשויות החדשים – עדיין לא אישרנו אתם. אנחנו נשב אתם ונראה מה התכנית שלנו לתכנון פרויקטים.
חנא סוייד
נניח – לפקיעין. יש לכם תכנית להשקעה?
עאמר רשרש
כן. יש כניסה מזרחית שהיא בתכנון. אני מאד מקווה שב-2014 היא תצא לביצוע. היא עדיין לא יצאה לביצוע בגלל שיש שם איזושהי בעיה סטטוטורית שהיא לקראת פתרון. ככה יש לנו דוגמאות בעוד יישובים ואוכל לפרט, אם תרצו.
היו"ר חמד עמאר
אני רוצה ממשרד התחבורה – מכל משרד ומשרד אני אצטרך – אני רוצה שנקבל פירוט על היישובים שהושקע בהם בתכנית הזאת, והשאלה השניה – האם זו תוספת תקציב או שזה הבסיס שלנו.
עאמר רשרש
בבסיס, כשהוכנה החלטת הממשלה, ישבנו גם עם משרד ראש הממשלה וסוכם סכום שניתן מהמשרד, וסכום שניתן, תוספתי, ממשרד ראש הממשלה. שניהם ביחד הביאו את ה-180, אבל זה תקציב פיתוח. תקציבים נוספים שנמצאים בתוך המשרד- תקציב בטיחות, תקציב תחבורה ציבורית, הם בנוסף על החלטת הממשלה. פיתוח זה ביחד.
היו"ר חמד עמאר
מה שאתה אומר לי – כל הנושא של פיתוח זה מהתכנית ה-4 שנתית.
עאמר רשרש
- - -
היו"ר חמד עמאר
אם האשם לא התקדם בתכנית של 2015 וייגמר התקציב הזה, סימן שהנושא של התחבורה, של תשתיות הכבישים - אפס. נכון?
עאמר רשרש
נכון לעכשיו ככה זה נראה, אבל אני מקווה שזה לא יהיה.
היו"ר חמד עמאר
אז זה מה שאני מבקש לקבל בישיבה הבאה, את הנושא של השקעה בכל יישוב ויישוב, ואני מבין שאנחנו צריכים לזמן גם את משרד התחבורה. תודה.

משרד החינוך, בבקשה.
מוהנא פארס
שלום לכולם. אני כמו איש חינוך – אז אני קצת אופטימי. אני קודם כל מאשר מבחינה תקציבית שקיבלנו שלוש מנות, ל-2011, ל-2012 ול-2013. אנחנו קיבלנו ל-2011 17 מיליון שקל, ל-2012 – 17 מיליון שקל, אנחנו ניצלנו את כולם, וכמובן יש תוספת משרדית. לגבי 2013 קיבלנו לפני כמה ימים עוד 17 מיליון שקל שאנחנו בינתיים דואגים ובניסיון נואש לשריין אותם לקראת 2014. אני בטוח שאנחנו נצליח לעשות את זה. אני חייב להגיד שבמסגרת התקציבים האלה ותקציבים אחרים שאנחנו עושים יש היום מגמה יפה מאד של עליה בחינוך הדרוזי. אני בוחן את זה בעליה לזכאות לבגרות. היום המגזר הדרוזי עומד על 55% בגרות - - -
קריאה
האם יש את אותה עליה גם ברישום לאוניברסיטאות?
מוהנא פארס
תכף נגיע, לאט לאט.

אז קודם כל, במבחני המיצ"ב יש עליה יפה מאד. היום, המגזר הדרוזי בנושא של מדע וטכנולוגיה הוא מעל למגזר היהודי, במבחנים האלה, שהם מבחנים ארציים. במבחני הבגרות, כמו שאמרתי, יש עליה יפה מאד של 55%. אם אנחנו משווים את עצמנו – תמיד אפשר להגיד משהו, תמיד אפשר להגיד שזה לא מספיק. אני לא בטוח שאם נקיים את אותו דיון עוד 10 שנים נמצא את עצמנו עם אותן שאלות. לכן החכמה היא להשוות את עצמי מול עצמי, ולהשוות את עצמי מול אחרים. מול עצמי יש התקדמות יפה מאד, אי אפשר להגיד שלא. אני יכול להביא פה נתונים של 2001, של משהו כמו 30% בגרות, זו עובדה. היום זה 55%. עליה יפה מאד. נתון מדהים של ביקור בתוך בתי הספר. בעקבות התכניות שאנחנו עושים, של מניעת נשירה ועידוד תלמידים חלשים לבוא לבית הספר, לעשות להם תכניות מיוחדות – היום לומדים 87% תלמידים בי"ב, האחוז הגבוה ביותר במדינה. מעל למגזר היהודי. כלומר, יש תלמידים שמבקרים, יש אחוז גבוה בבגרות.

לגבי האקדמיה. אקדמיה זה גם עניין של יחסיות. אנחנו צריכים לזכור שב-2005 למדו משהו כמו 1,500 סטודנטים. זה מתחיל לעלות לאט לאט. היום, אין לי נתונים מדויקים, אבל אני בטוח שזה משהו כמו 2,800 סטודנטים, עליה של כמעט פי 2. אבל עוד פעם, כדי להיות ריאלי – כדי שאני אהיה מרוצה, אנחנו צריכים להיות 4,500 סטודנטים. איך אני מגיע לזה? אני לוקח את אחוז הדרוזים באוכלוסייה, מכפיל ב-300 אלף. לכן, אני צריך להוסיף עוד כמעט עוד כמעט 1,500 סטודנטים כדי שאני אהיה מרוצה, יחסית לאחוז הדרוזים באוכלוסייה.

כמובן שיש עליה יפה בתואר שני, פי 2 בתואר שלישי, אבל יש בסוגיות אחרות שאנחנו צריכים לטפל בהם. יש היום פערים גדולים בין בנים ובנות, בהישגים, גם ביסודי וגם בתיכון. אמנם זו תופעה עולמית אבל אצלנו היא בעצמה שהיא מדאיגה. אנחנו מתחילים לעשות כל מיני פרויקטים לצמצום הפערים האלה, בין בנים לבנות. כל הסיפור של מצוינות – אם אני סופר את התלמידים בטכניון, אמנם יש עליה יפה מאד, אנחנו עומדים היום על משהו כמו 180 סטודנטים בטכניון. זה לא מבוטל. צריך לזכור שהסטודנט הדרוזי הראשון נחת בטכניון ב-1968. אי אפשר שנשווה את עצמנו עכשיו לרעננה ולסביון. לכן, הכל זה תהליכים.
קריאה
אני מציע שנדבר על כסף.
היו"ר חמד עמאר
סליחה. מה שאני מציע – אנחנו נקיים דיון ספציפי לחינוך. אני רוצה להבין: חלקו של משרד החינוך בתכנית ה-4 שנתית, מה הוא היה?
מוהנא פארס
יש לתכנית שני חלקים. יש את החלק הפדגוגי, שאני הצגתי, ויש את חלק הבינוי, שתכף רימון ידבר עליו, אבל לגבי החלק הפדגוגי יש לנו במשרד החינוך שלושה מעגלים של תקציב. מה שנקרא התקציב האוטומטי- שכל"מ, שעות תגבור, וכן הלאה- זה תקציב אוטומטי. כולם מקבלים. אף אחד לא עושה טובה לאף אחד, ויש תקציב תוספתי של תכניות ויזמות של המשרד, ששם המגזר הדרוזי אכן מקבל יותר. כלומר, יותר מהאחוז שלו באוכלוסייה. דוגמה אחת- כל בתי הספר הדרוזים בתוך יוח"א. התלמיד מקבל 47 שעות שבועיות כאשר אתה יכול ללכת לבית ספר אחר, או ליישוב אחר, והתלמיד מקבל פחות מ-47, כאשר הממוצע הארי הוא 43. אנחנו -47. לכן, בתקציב התוספתי אנחנו אכן מקבלים.
היו"ר חמד עמאר
כמה מקבלים?
מוהנא פארס
אני מוכן להציג את זה בפירוט.
היו"ר חמד עמאר
אני מבקש לקבל בדיון הבא שיהיה עם משרד החינוך פירוט עם מצגת על כל מה שנעשה במגזר הדרוזי בשלוש השנים מאז שהתכנית רצה, ומה התכניות שלנו ל-2015, 2016, 2017 – איך אתה רואה את החינוך הדרוזי ואיפה הוא יהיה, וכמה תקציב אני צריך שם, כדי להשקיע בנושא זה.
ג'בר חמוד
אגב, מה נוצל מהחלטת הממשלה, כי צריך לזכור: חלק מהדברים בוצעו ב-2011, והם זוקפים אותם להחלטת ממשלה, כאשר בפועל, ההרשאות היו מ-2010 ומ-2009. כלומר, כשאתה אמרת פה מה שאמרת הכוונה היא - מה מהחלטת ממשלה.
היו"ר חמד עמאר
כן, זו הכוונה שלי. הכוונה שלי היא לא מה יקרה אם יישאר לי כסף עכשיו בהחלטה הזו אז ב-2017 יגידו לי שזה מהחלטה חדשה.
ג'בר חמוד
חלק מהמספרים שנזרקו פה זה תקציבים מ-2010-2009 שלא קשורים להחלטת ממשלה, ומציגים אותם כביכול כניצול או הקצאה של החלטת ממשלה.
מוהנא פארס
לא, לא. אני רוצה שייכתב כאן, בפרוטוקול: כל מספר שאמרתי הוא בהחלטה החדשה, 2012-2011, אני מוכן להביא אפילו תעודת זהות של תלמיד וכמה הוא קיבל.
חנה איפרגן
גם אצלנו, בתיירות, זה אותו הדבר.
היו"ר חמד עמאר
תודה. בבינוי – אני יכול לקבל נתונים?
רימון סאבא
אני מנהל תחום התקציב במנהל הפיתוח. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה 2861. ההחלטה קובעת שצריך לתת 50 מיליון שקל במשך 4 שנים, בחלוקה של 15 מיליון בשנתיים הראשונות ו-10 מיליון שקל בשנתיים שאחרי. הביצועים שהיו בפועל, מה שחילקנו בפועל במשרד החינוך במנהל הפיתוח הם כאלה: בסך הכל התקציב שניתן משנת 2011 עד שנת 2013, הכללי, של מנהל הפיתוח, זה 130 מיליון שקל, כאשר מתוך סכום זה, 115 מיליון שקל בערך זה בינוי, לבניה, שמתחלקים ככה: בשנת 2011 זה 33 מיליון שקל, בשנת 2012 – 78.5 מיליון שקל, בשנת 2013 – 2.3 מיליון שקל, אבל השנה עוד לא הסתיימה, אני יודע שיש עוד, בדרך. סך הכל – 114 מיליון שקל, לעומת התכנית שקובעת 40 מיליון שקל. זה 286% יותר מהתכנית.
היו"ר חמד עמאר
אז מאיפה הבאתם את הכסף הנוסף?
רימון סאבא
קודם כל יש את תקציב הבסיס.
היו"ר חמד עמאר
אז אצלכם יש תקציב בסיס, וזה – בנוסף.
רימון סאבא
יש תקציב בסיס של בערך 10 מיליון שקל. זה לא קבוע מדי שנה, השנה היה לנו קיצוץ, קיצוץ כללי בכל התקציב של הבינוי. זה כמעט כ-10 עד 12 מיליון שקל בשנה. החישוב הוא כזה: מעבר לתכנית אנחנו תקצבנו 74 מיליון שקל כשהבסיס ומעבר לבסיס, שהוא 42 מיליון שקל, בערך זה עוד איזה 30 מיליון שקל מעבר לתכנית ומעבר לבסיס.
היו"ר חמד עמאר
מה התכניות שלנו ל-2014?
רימון סאבא
אנחנו נשלים את התכנית. נכון לעכשיו אצלנו אין עשרות או מאות פרויקטים שממתינים לתקצוב. אין לנו כאלה. אני מדבר על בינוי., לא שיפוצים. אין לנו כאלה, מסה גדולה של פרויקטים שממתינים.
היו"ר חמד עמאר
כמה בתי ספר ממתינים לבינוי עכשיו? נניח – ג'וליס, לדוגמה, אם חסר בית ספר.
רימון סאבא
אנחנו יכולים להגיד בכיתות, ואפשר לתרגם את זה לכסף.
פרג' פראג'
אני מרכז בכיר תכנון ומיפוי מוסדות חינוך, ואחראי על מחוז צפון בתחום הזה. אני רוצה להתייחס. ב-2013 קיבלנו בקשות מ-16 רשויות. רק 10 רשויות הגישו בקשות לתקציב 2014. 6 רשויות לא הגישו.
ג'בר חמוד
6 רשויות דרוזיות?
פרג' פראג'
כן.
ג'בר חמוד
סג'ור הגישה או לא הגישה?
פרג' פראג'
סג'ור לא הגישה.
ג'בר חמוד
אז אתם לא מחוברים לעצמכם, אדוני. אתם לא מחוברים לעצמכם. יגאל צרפתי הוא עדיין שם, בתפן, זה שהתחלף ראש אצלכם ולא מעבירים נתונים כמו שצריך – אז נא להתחבר למציאות. אני לא יכול לשמוע דברים - - -
היו"ר חמד עמאר
הוא לא הזכיר יישובים.
קריאות
- - -
פרג' פראג'
כבוד היושב ראש, העניין פה זה לא עניין שלי. להגיש – כן, אבל אנחנו גם השבנו, ענינו להם לפי הצרכים. 10 יישובים שהגישו – אנחנו נתנו להם אישור, הכרה בצורך של בינוי מוסדות חינוך, אבל מה שמעכב זה עכשיו אצל הרשויות- שהם צריכים עכשיו להמציא לנו את האדמה, את טפסי הקרקע, את המסמכים הרלבנטיים כדי להמשיך בתכנית התקצוב.
ג'בר חמוד
אתה תגיד איזה רשות. אל תגיד "לצערי". באמת, מה, אתה בא להטיף לנו מוסר עכשיו?
פרג' פראג'
אני רוצה לסגור את הנושא הזה של תקציב 2014. עכשיו הכדור בידי הרשויות. אנחנו נתנו להם את התשובה שלנו לגבי - - -
קריאה
אתה יודע שיש רשויות חלשות. תשלחו להם תזכורת, אולי - -
היו"ר חמד עמאר
אז זה מה שאני מבקש.
פרג' פראג'
אנחנו, ב-3 לספטמבר שלחנו לכל ראשי הרשויות מכתב מפורט.
היו"ר חמד עמאר
אני מבקש ממך ליזום פגישה עם כל ראשי הרשויות החדשים שנכנסו לתפקיד.
פרג' פראג'
עם זה התחלתי.
ג'בר חמוד
אני לא מכיר אותך, סלח לי.
פרג' פראג'
אני עצמי חדש בתפקיד.
ג'בר חמוד
אז שיהיה לך בהצלחה. כנראה שאתה לא יודע מה שאני הגשתי.
היו"ר חמד עמאר
אני מבקש לקבל בישיבה הבאה עם משרד החינוך פרוט על הכיתות החסרות במגזר הדרוזי ובאיזה שנה נגיע ליעד, שלא יהיה לנו מחסור בכיתות במגזר הדרוזי, ופירוט של כמה כיתות נבנו בתכנית החומש הזו, והתכנית שלכם לשנת 2015 פלוס.
פרג' פראג'
כן. עכשיו יש נתון אחרון - אנחנו הכרנו בצורך של 45 כיתות לשנת 2014.
היו"ר חמד עמאר
תודה רבה. משרד הביטחון. יש נציג?
קרן אוהב ציון
שלום, אני נציגת הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. במסגרת התכנית – אמנם לא קיבלנו תקציב ייחודי וייעודי, אבל אנחנו לחיילים משוחררים במגוון תחומים וכאן אני רוצה לגעת בנושאים שבהם אנחנו עוזרים לחיילים דרוזים ובכלל בני המיעוטים באזור הצפון והדרום במדינת ישראל. בראש ובראשונה אנחנו עוזרים בדיור, לבני העדה הדרוזית. חיילים משוחררים מקבלים מאתנו את המלצת משרד הביטחון לקבלת פטור ממכרז לרכישת קרקע לבניה עצמית. במהלך השנים 2012-2013 קיבלו כ-600 חיילים משוחררים את האישור הזה מאתנו. אנחנו עוסקים בנושא תעסוקה והשכלה. בתחום ההשכלה פתחנו תכנית ייחודית עם אוניברסיטת חיפה.
היו"ר חמד עמאר
לא הבנתי איזה אישורים.
קרן אוהב ציון
חייל משוחרר שרוצה לרכוש קרקע לבניה עצמית צריך לעמוד באיזשהו מכרז. נגע פה בזה כאן אחד הנציגים.
היו"ר חמד עמאר
משרד השיכון.
קריאה
אז הגרלה, איזה מכרז?
כמאל בדר
מדובר באישור שהצבא נותן לחייל ששירת לפחות שנתיים על מנת שיוכל ליהנות מהסבסוד.
היו"ר חמד עמאר
מי מסבסד את זה, אתם או משרד הביטחון?
כמאל בדר
זה המדינה מסבסדת. זה לא הצבא. הצבא נותן את האישור ששירתו שנתיים.
ג'בר חמוד
אגב, אחרי הסבסוד, בחור ערבי שלא שירת שנתיים – המחיר שלו עדיין נמוך מהסבסוד, תבינו.
כמאל בדר
אני לא יכול לתת תשובה כי אין לי נתונים איפה ומה. אני רוצה להעלות את הבעיה, וטוב שהיא נמצאת פה. יש חיילים שנפצעו בצבא, שהשתחררו כי הם לא יכולים להמשיך את השירות, אין להם כושר. יש כאלה ששירתו שנה, 11 חודש ו-20 יום, ולא קיבלו את האישור. חייל שנפצע במלחמת לבנון השניה, זו בושה למדינה שהיא לא נותנת אישור לכזה חייל. שחרורו אותו בגלל שהוא נפצע. הוא מקבל מגרש כמו כל חייל ששירת עוד 10 ימים. אז האישור שהם נותנים הוא לא למכרז, זה נכון, אלא להרשמה להגרלה.
היו"ר חמד עמאר
מי צריך להחליט בנושא? שר השיכון אמר לי שהוא יבדוק את זה וייתן הנחיה, אם זה קשור בו – כל נכה צה"ל יקבל, לא קשור במספר החודשים שהוא שירת.
כמאל בדר
אני אומר את זה בכאב כי אני חוויתי את זה עם חייל שנפצע במלחמה לבנון השניה. נשארו לו 10 ימים והצבא שחרר אותו. אמרו לו שאין לו זכאות לקבל מגרש, שהוא יקבל מגרש במחיר של אזרח.
קרן אוהב ציון
יש עניין של זכאויות שמותנות במשך שירות ויש עניין של החלטה ממשלתית. ייתכן ש - - -
היו"ר חמד עמאר
אז אני רוצה לבדוק את הנושא הזה לעומק. ניכנס לעובי הקורה ונראה, כי את הנושא הזה כבר העליתי עם שר השיכון והוא אמר לי שהוא יבדוק את הנושא, ואם זה קשור למשרד שלו הוא ייתן הנחיה ברורה.
קרן אוהב ציון
מי שאמור לאשר באופן עקרוני על פי הנחיית ממשלה זה מנכ"ל משרד הביטחון, כך הבנתי, ומי שקיבל את ההכשרה לכך אצלנו בתוך משרד הביטחון זה מנהלת הקרן של היחידה להכוונת חיילים משוחררים שנותנת את האישור

בתחום ההשכלה פתחנו בשנת 2012 תכנית שנקראת "תכנית שחף", שהיא תכנית להשלמת בגרויות עבור בני העדה הדרוזית. 90 אנשים השתתפו בתכנית הזו וסיימו השלמת בגרויות בהצלחה באוניברסיטת חיפה. הם קיבלו מימון מלא במסגרת התכנית, ודמי קיום מוגדלים של למעלה מאלף שקל לחודש עבור הלימודים.

אנחנו עוזרים בתעסוקה לחיילים משוחררים. חשוב לציין שהלשכה באזור חיפה חולשת על כל האזור, כמובן, ולכן הם עוזרים בהפניית חיילים משוחררים לתעסוקה, גם למגזר הציבורי וגם למגזר הפרטי. כשאני נוגעת במגזר הציבורי אני מדברת בעיקר על כוחות הביטחון.

הדבר הנוסף – מאד חשובה לנו הנגשת המידע לאוכלוסייה שלא יכולה תמיד להגיע למרכז קרוב בחיפה או במקומות כאלה, ואנחנו פועלים להנגשת המידע בנושא זכויות חיילים משוחררים ופתחנו מרכזים ייעודיים לאוכלוסייה הזו ב-4 מקומות: דלית אל כרמל, בית ג'אן, ג'וליס וחורפיש.
היו"ר חמד עמאר
נמצא נציג ממע"צ? בבקשה.
רקפת לוי
היום קוראים לחברה "נתיבי ישראל".
היו"ר חמד עמאר
אני עבדתי במע"צ, לא עבדתי ב "נתיבי ישראל".
רקפת לוי
אני מנכ"לית משאבים ומנהל. אלינו באפריל 2012 דרך רשות החברות הגיע החוק להחרבת הייצוג ההולם של העדה הדרוזית בשירות הציבורי.
היו"ר חמד עמאר
זה החוק שאני חוקקתי.
רקפת לוי
יפה. אז החוק שלך, עם החוזר של רשות החברות, דיבר בעצם על קרב העובדים בחברות הממשלתיות בכלל המשרות והדירוגים יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני העדה הדרויתץ אז מה שאני יכולה לספר שבחברה שמונה היום 340 איש, עובדים 3 עובדים מהמגזר הדרוזי. כמובן שכאשר דיברנו על ייצוג הולם דיברו גם בכלל – על המגזר הערבי, על יוצאי הדעה האתיופית. דרוזים יש בחברה 3 עובדים. יש לי כאן ואני אעביר עוד מעט, דוח שמפרט מה הם עושים בחברה.
ג'בר חמוד
מאבטחים? מאבטחים?
רקפת לוי
מה פתאום? יש לנו עורכי דין, יש לנו מנהל מדור, יש מישהו משפרעם, יש מנהל מחלקה. גברים ונשים.
היו"ר חמד עמאר
עכשיו לביצוע הכספי ביישובים הדרוזים.
רקפת לוי
לעניין התשתיות והתקציב – ציפיתי שמשרד התחבורה יפרט כי לזה לא הגענו ערוכים.
היו"ר חמד עמאר
אבל יש תקציבים יעודים למגזרים, במע"צ.
רקפת לוי
בתחום ההעסקה או לתשתיות?
חמד עמאר
לתשתיות.
קריאה
- - -
רקפת לוי
נתיבי ישראל זה רק בינעירוני.
היו"ר חמד עמאר
בנתיבים בינעירוניים יש לי חוצה יישובים – דליה-עוספיה, פקיעין, חורפיש. קיוויתי לקבל נתונים מכם בנושאים האלה. אז בישיבה הבאה - - -
כיוף וג'יה
הם שלחו לנו שהם מוותרים. אני רוצה להגיד לך שהם לקחו את קטע הכביש בין עוספיה ודליה, ותראו – תאונות קטלניות, דיווח של המשטרה עלה ב-100 אחוז. אתם חושבים שזה מזיז למע"צ? זה מזיז למישהו? מישהו חושב על זה שיש לנו ילדים בכבישים? רמת הבטיחות היא אפס, אפס. מזיז למישהו כל העסק הזה? אנחנו באים עכשיו – 200 ק"מ כל אחד נוסע לפה על מנת שבישיבה הבאה – מה זה "בישיבה הבאה"?
רקפת לוי
רציתי לשאול אותך- אמרת שיש בכביש הזה הרוגים, הוא מוגדר כמוקד סיכון?
כיוף וג'יה
המשטרה מגדירה אותו כמוקד סיכון. אתם שלחתם לי מכתב שהפסקתם לטפל, כי "אתם אזרחים גדולים, אתם כבר מבינים, יש לכם הרבה תקציבים". אתם יודעים מה העלות? העלות של מע"ת בכביש הזה, שתכננה אותו ואישרה אותו - 112 מיליון שקל. ואז נתנו לי את זה, לעשות את הכביש.
היו"ר חמד עמאר
מה שאני רוצה ממע"צ – הגעת לפה עם דיווח על כוח אדם. בישיבה הזו אנחנו לא דנים בנושא של כוח אדם, למרות שאתם עדיין לא עומדי בחוק, כי אם יש לכם 340, לפי החוק צריכים להיות לכם לפחות שישה עובדים, אז אתם לא עומדים ביעד החוק.
רקפת לוי
אמרו לנו 10% מעובדים חדשים שנקלטים. החוק הוא מ-2012.
היו"ר חמד עמאר
נכון, אז אני מקווה שאנחנו נעמוד בחוק ונגיע לעוד שלושה עובדים, כמה שיותר מהר, אבל בישיבה הבאה צריך להגיע מישהו מהתחום של התשתיות. אני יודע שמי שמטפל בנושא זה גונן סער, אצלכם. אז צריך להגיע גונן סער עם פירוט על כל כביש שנמצא ביישובים הדרוזים.

תודה לך. ועדת התקצוב והתכנון במועצה להשכלה גבוהה.
ארן זינר
אני מרכז את התחום של הרחבת הנגישות לחברה הערבית-דרוזית וצ'רקסית. אנחנו לא בתוך ההחלטה הזו של 2861 אבל יש לנו תכנית ייעודית של 300 מיליון שקל ל-6 השנים - - התחילה בתשע"א, עד תשע"ו.
היו"ר חמד עמאר
יש לך תקצוב כאן כמה מתוך זה למגזר הדרוזי ספציפית?
ארן זינר
זה לא מחולק. ההתייחסות היא לכלל בני המיעוטים. אין אצלנו הפרדה.
היו"ר חמד עמאר
כמה בערך מגיע לכל סטודנט, מהתקציב הזה?
ארן זינר
זה בנוי בצורה יותר מורכבת. יש כל מיני תכניות. חלק מהן בתוך המוסדות, חלק מחוץ למוסדות. לדוגמה – לסטודנט שלומד במכינה, הוא מקבל 700 שקל לחודש, פחות או יותר. זה לא הוא מקבל, זה המכינה מקבלת, על מנת לתת לו תמיכה אקדמית – תגבור שפתי, וכדומה. התקצוב בתוך המוסדות, לתואר ראשון – יש לזה מודל טיפה יותר מורכב, אבל הבסיס הוא בערך 4,000 שקל לסטודנט כשזה משתנה לפי הגב הסוציואקונומי, תחומי הלימוד – של מכלול כל הסטודנטים במוסד, לפי זה המוסד מקבל את הדירוג הזה. היום, מתוך המוסדות המתוקצבים, 25 מוסדות משתתפים בתוך התכנית הזאת, כאשר אלה שלא משתתפים הם באמת מוסדות עם אחוז מזערי עד אפסי של סטודנטים.

התכנית כבר התחילה לפעול בתשע"ג, והשנה זו כבר השנה השניה, זו תהיה השנה הראשונה שבה זה פועל באופן מלא. אנחנו מרחיבים את זה כל הזמן. אנחנו מתחילים ממש בקרוב לחלק מלגות לתואר ראשון – 650 מלגות.
היו"ר חמד עמאר
ואין לכם את הפילוח של המגזר הדרוזי, באופן ספציפי.
ארן זינר
אנחנו לא נכנסים לזה. זה יהיה לפי מדד סוציואקונומי . מי שיגיע לו – יקבל. מדד סוציואקונומי ותחומי לימוד מועדפים.
סאהר איסמעיל
אני רוצה להתייחס, ברשותך, למשרד החינוך, כי אנחנו מדברים על תכנית שהוכנה ובוצעה בתקופת שהייתנו במשרד החינוך כיועץ שר החינוך. הודות לעניין הבינוי, הניצול של אותה תכנית היה מקסימלי, היה מעל ל-100%, הגענו ל-250%. זה בשני סעיפים – גם בנושא טרכטנברג, בעניין גני ילדים, כל התוספת התקציבית, גם בעניין השולחן העגול, ששר החינוך דאז, גדעון סער, השיג תוספת תקציבית ולכן הגענו ל-258% תקצוב, עניין של הכרה בצורך לכיתות לימוד עד התקופה שאנחנו היינו במשרד, חוץ מהחסמים שהיו בפני ראשי רשויות – קרקע זמינה או רישוי מול ועדות תכנון ובניה, שזה גרם לעיכוב, ומעבר לזה כמעט כל בקשות התקצוב לכיתות לימוד תוספתיים במגזר הדרוזי קיבלו מענה, מעבר למה שאמרתי. אז זו סוגיה שהיה חשוב מאד להוסיף אותה, כי כל התכנית הזו הוכנה עם גורמי המקצוע, אני הייתי שותף עם מוהנא פארס, ולכן – זה הביצוע.

נושא הכרה בצורך היה על בסיס מפתח סכמה שדיברה על 40 ילדים לכיתת לימוד, והורדנו את זה בתקופת גדעון סער ל-35, ולכן נוצרה עוד פעם הדלתא של תוספת כיתות לימוד למגזר הדרוזי.
ג'בר חמוד
אני אתחיל דווקא מהנושא האחרון שדיבר עליו הבחור פה, מההשכלה הגבוהה והמענקים. מה שהוא אמר פה, בעצם, שחייל דרוזי שמשתחרר, ובחור ערבי מוסלמי או נוצרי שלא עשה שירות צבאי – מקבל אותו מענק, אותו יחס, אותו הדבר. זה בסדר מבחינתי, תן לי לסיים – לקחתי על עצמי 3 דקות ואני רוצה לעמוד בלוחות הזמנים. זה בעצם מסביר הכל. בחור שסיים יב' והולך עכשיו לאוניברסיטה, או אם הוא היה לוחם ב "גולני" שלוש שנים והוא מגיע עכשיו – הוא, מבחינתו זה אותו הדבר. תודה רבה, זה מה שאני מבין. אבל זה לא הנושא.

הבעיות בהחלטת הממשלה התחילו מעצם המיפוי של הצרכים. מי קבע מה צריך, ומי עשה את המיפוי של הצרכים האמיתים פר יישוב ויישוב? יכול להיות שלא צריך כלום ממשרד הרווחה, יכול להיות שיש מספיק מוסדות רווחה. הבעיה שלי היא דווקא בתחום גנים, או בתחומים אחרים. מישהו פה קבע, בשביל לרצות, בשביל להיראות נחמד, החלטה יפה ונחמדה, אבל אני אומר לכם שכל עוד לא עושים את המיפוי האמיתי של הצרכים האמיתיים פר יישוב – כל יישוב והצרכים שלו, אנחנו לעולם לא נתקדם.

החלטת הממשלה הקודמת שהיתה, ב-2006, אני אמנם ראש מועצה רק מ-2009 - - -
היו"ר חמד עמאר
מה שאתה מעלה הוא מאד חשוב. האשם, ראשי רשויות לא היו מעורבים בתכנית?
האשם חסין
הם היו מעורבים, והם באו והשאירו לנו ניירת, וישבנו - - -
ג'בר חמוד
הם ביקשו ניירת. יש ניירת. את הניירת הזאת שאני מחזיק – אני העברתי אותה. יש שם גם חינוך, יש שם הכל. אבל – ניירת לחוד, והחלטות לחוד. פה זה עיקר הבעיה. עיקר הבעיה הוא לעשות את המיפוי האמיתי, הנקודתי, כי אם לא תדעו מה כואב לי – זו בעיה.

אדוני, חבר הכנסת, שדיברת על פרק מדעים. האם ידעת שכפר סג'ור, 4,000 תושבים ב-2011 אחוז המתגייסים היה בו הגבוה במדינה? עד 2010 אנחנו לא היינו מחוברים למערכת הביוב. אתה יודע את זה? ב-74 החשמל נכנס לסג'ור. הלולים במושב ליד היו עם חשמל ואנחנו עם הלוקסים. אני סיימתי כיתה ז' עם הלוקסים. אז בוא, הכוונה של החלטות הממשלה היא להדביק את הפער. לנסות ליישר קו פעם אחת, ולהגיע, באמת, למצב שווה, על מנת שנתחיל מאותה נקודה.

אני רק נוגע במספר דברים. משרד תיירות – המועצה בסג'ור קיימת 20 שנה – מעולם לא השקיע שקל בסג'ור.
כיוף וג'יה
- - -
ג'בר חמוד
יש לי שלוש דקות, תן לי לסיים. ציניות – אחרי זה. יש לי תכנית אב לתיירות. קבעתי פגישה עם המנכ"ל, ישבתי אתו שלוש פעמים. יש לי מתכננים, יש לי הכל. יש החלטת ממשלה. שלחתי מכתבים, שלחתי הכל.

משרד החינוך – יש החלטת ממשלה לחיזוק מוסדות חינוך. שיהיה לך בהצלחה, באמת, אני לא מכיר אותך, זה לא משהו אישי. בכרמיאל מחזקים את כל מוסדות החינוך, אפילו את תחנת המשטרה. סג'ור יושבת על שני שברים פעילים, לפי משרד השיכון, ואנחנו מדורגים אחרונים לחיזוק בית הספר. שני גנים שנפתחו לי - גנים שפתיים שהצלחתי לפתוח בשנה שעברה, בשכירות, עכשיו, בסג'ור. בית הספר אצלי משנת 70. עד 2010 הוא לא היה מחובר למערכת הביוב, בכלל. אז יש לי דרישות ממשרד החינוך. אני כבר חודשיים מנסה לפגוש את המחליף של יגאל צרפתי. חודשיים. מכתבים, תזכורות, דרישות. רק אתמול חזרה אלי הפקידה – אוקיי, נראה מתי תוכל להיפגש. ראיתי פה באחת ההחלטות סעיף לחללים, הנצחת חללים. יש לנו, לצערי, 12 חללים, אולי זה יתנו לי. אני כמעט בטוח שאת זה יתנו לי. אפילו אנדרטה אין לנו. את הזרים לחללים אנחנו קונים בכספי הארנונה. אנדרטה אין, ואנחנו עושים את זה ברחוב – סוגרים איזה כביש, ועושים טקס זיכרון בכביש.

רבותיי, יש פה החלטה יפה. יש לנו צרכים ידועים. עוד מעט משרד השיכון יגיד שלא מנצלים את התקציב. אלא מה? הם שוכחים להגיד, סתם, לדוגמה – יש סעיף שנקרא "תקציב שיפוץ בתי קשישים". מי שאמור לעשות את זה זה קבלנים שלהם. תעשו את הכל, רק תעשו. הקבלן הפר חוזה וכבר שנתיים אני מחכה לנצל את התקציב של שיפוץ בתי קשישים נזקקים, וזה לא עובד. עוד משפט אחד: מישהו פה – סליחה שאני אומר את זה, יושב ראש הוועדה – פה, כל מה שאתה שומע פה, מלבד שני משרדים שאני חייב להגיד, ואני לא מחמיא סתם, אני מחמיא כי יש עובדות – זה משרד הפנים ומשרד התחבורה. כל יתר משרדי הממשלה – הכל נמרח בהכל. שום דבר לא נעשה ומתוקצב על ידי מיפוי. נכון להיום מבחינתי, אם החלטת המשלה מלבד תקציב של מיליון שקל שאתה טיפלת בזה באופן אישי, האשם, והועבר אלי, של המתאר, כי אני לא חיכיתי לאף אחד – אני הצלחתי להרחיב תכנית מתאר 400 דונם, לא חיכיתי לאף החלטת ממשלה. ועכשיו יש לי שכונה. התכנית אושרה, עברה הפקדה, עברה הכל, ואני רק ממתין למשרד השיכון כי אומרים לי שאין תקציב תכנון. התקציב למתכננים עדיין - - נגמר. ויש פה מיליונים שמתגלגלים.
גאזי פארס
אני ראש מועצת פקיעין. אני אגיד בשלוש שניות, לא שלוש דקות. מה שאמר ג'בר חמוד – אצלנו זסה הרבה יותר גרוע, כל התחומים.
סלמאן עאמר
אני ראש מועצת ג'וליס. שלום לכולם. אני מציע, שכאשר מזמנים לישיבה כזו, מה מטרת הזימון? לבוא עם נתונים. אנחנו מגיעים לכאן, ועובדה – מציגים את עצמם המשרדים, כל אחד זרק משהו אחר. אחד מציג במספרים, אחד בתכנים. על מנת שיהיה יותר יעיל- שגם כל אחד מאתנו יבוא עם הנתונים שבתוך המועצה. המצב הוא הרבה יותר חמור, לדעתי, בגלל סיבות תקשורת כאלה. להבדיל מכולם, אני אומר – 50% מחובת ההוכחה היא גם על המועצות. מהקצת בשבועיים שראיתי, אנחנו גם לא טמנו את ידינו בצלחת, גם אצלנו עשו גם עבודה גרועה מאד, לא רק הממשלה.
קריאה
בג'וליס, אתה מתכוון.
קריאות
- - -
ביאן קבלן
אני חושב שהישיבה הזאת – פספסה את המטרה ואת הייעוד. הישיבה צריכה להיות מקצועית, עניינית, ולא של עסקנים. אנחנו כאן מלווים את התכנית זו השנה השלישית ועוד מעט ניכנס לשנה הרביעית. יש הרבה כסף שצריך לנצל וזה מה שחשוב.

כל התקציבים שמציגים אותם כתקציבים תוספתיים ולא לוקחים אותנו בחשבון – כמו משרד הפנים, משרד השיכון ומשרדים נוספים, אנחנו לא נחלק ציונים עכשיו למשרדים – זה חמור מאד, זה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל חברי הכנסת ושל ממשלת ישראל, ובעיקר ועדת הכספים. כל תכנית שיוצאת, ועדת הכספים צריכה גם לעקוב אחריה. אני אתן דוגמה – כביש חורפיש-בית ג'אן תוקצב ב-3 מיליון שקל. 1.5 מיליון דרך שמורות הטבע, 1.5 מיליון דרך משרד ראש הממשלה. שמורות הטבע עכשיו עושים שרירים ואנחנו אנחנו כבר 7 חודשים בריב, הם לא נכנסים אלינו ליישוב. כנראה שייקח הרבה שנים עד שייכנסו אלינו. אנחנו לא נהיה פראיירים. ועדת הכספים גם צריכה לעקוב אחרי החלטות שלה ולחייב את שמורות הטבע להעביר את הכספים לביצוע.

מבחינת משרד ראש הממשלה ערכנו ישיבה גם עם האשם ועם כל הגורמים שצריך, ומחכים רק לשמורות הטבע. השר לאיכות הסביבה – דיברנו אתו. הוא הבטיח שייתן תשובה ועד עכשיו לא נתן. גם צריך להכניס אותם בתכנית שלכם, כל משרדי הממשלה – אם זה משרד-משרד או כל המשרדים יחד. עבודה מקצועית אם לא תהיה אז כנראה שיקרה לנו מה שקרה ב-94. ממיליארד ו-70 מיליון שקל נוצר כמעט 55% מהתקציב, מהתכנית, ומאות מיליונים הלכו לטמיון, כלומר נשארו באוצר, אבל אנחנו לא יכולנו להתקדם ולא יכולנו להתפתח.

משרדי ממשלה, כמו משרד הפנים ומשרד השיכון שנותנים 700 אלף שקל, לדוגמא, ליישוב בית ג'אן – 700 אלף שקל לפעמים לא מספיקים לך לקיר תומך, אז איך אתה יכול להחזיק שכונות ותיקות עם כל הצרכים ועם כל הנזקים שקורים, במיוחד עכשיו, בחורף? לכן צריכים להפסיק את הצחוק שעושים מהדרוזים ובכלל מהיישובים ואנחנו צריכים לראות ביחד איך אנחנו מקדמים את היישובים שלנו בכל התחומים. ניתנה כאן דוגמה לגבי משרד התחבורה. הוא לא אחראי על פיתוח ותחזוקה של שכונות ותיקות. המדינה צריכה לתקצב את כל היישובים כפי שהיא מתקצבת – תבדקו את זה טיב - יישובים באיו"ש ובכל מקום בארץ. יש תקציבים שעומדים לטובת פיתוח ותשתיות. אצלנו מנצלים את התכנית התוספתית ובמקום שהיא תסגור פערים בינינו לבין היישובים השכנים אנחנו מתוקצבים במאות אלפי שקלים לשנה שבקושי מספיקים למה שהזכרתי קודם. אני מבקש שהוועדה הזו תהיה מעורבת טוב טוב בעניין תקציב המדינה בכל הנושאים, כי אם לא – המצב יישאר כך ותשמעו הרבה ציוצים, ועם הזמן זה יכול להיות רק חבית נפץ שתתפוצץ לכולם בפנים, במצב יחמיר ואנחנו נאבד שליטה, והמדינה תצטרך אחר כך לתת הסברים מדוע היא מתנהלת בצורה הזו.
כיוף וג'יה
קודם כל אני רוצה לומר שאין לי בעיה עם אנשים שיושבים פה סביב לשולחן. יש לי בעיה עם מדיניות והם לא קובעי המדיניות. חשבתי לתומי שהפעם אני בא לשבת עם אנשים שהם קובעי המדיניות. אבל עוד פעם, עוד אכזבה.
היו"ר חמד עמאר
כל הכבוד שיש לנו אנשים בכירים ממשרדי ממשלה. אני גאה שיש לי את רשרש שהוא אחראי במשרד התחבורה, וכמאל – אלה אנשים בתפקידים בכירים.
כיוף וג'יה
אין לי טענות, אמרתי שאין לי טענו לאף אחד פה. אבל האם אתה חושב שהדברים האלה והתכניות האלה נקבעו ככה? יש לוגיקה ותבינו מה הלוגיקה בנושא הזה. תראו. כשאני בא לרשרש ורוצה כביש הוא אומר לי – תביא תכנון. אני רוצה בית ספר ואומרים לי – איפה התכנון? תביא אדמה, מנהל, תכנון. רוצה בית קברות – צריך תכנון. לכל יש כסף, לתכנון אין כסף. הבנתם? לתכנון אין כסף. יש לוגיקה. חוץ מזה, אני אזרח במדינה הזו. למה הכסף הזה הוא לא בא כמו ביקנעם? למה אני שונה? קודם כל יכניסו לי את כל הכספים, לאוצר – יש תקציב מדינה. גם אני חלק מהמדינה. רק אני והבדואים? רק אני והבדואים מתנהלים בדרך של תכניות במשרד ראש הממשלה? ואם אין תכנון אז הכסף חוזר. הנה, עכשיו אנחנו רצים אחרי הכסף, נכון? אנחנו רצים אחרי הכסף כי אין תכנון. הרי מי שהניח את התכנית הזו ידע שבסוף הרבה כסף יחזור ממנה. אני לא מדבר – תסכלו, תיירות. עוספיה זה מקום מקסים. אבל באריאל יש עדיפות א' ובעוספיה אין. אז תגידו לי מה שיש באריאל, גם אני רוצה לעשות אותו הדבר. הם בעדיפות א' שם ואני – לא. מה יש?

כל פעם אנחנו חוזרים מכאן כל פעם חולים יותר ומתוסכלים יותר. אנחנו באים על מנת לראות פתרונות. אנחנו חוזרים מתוסכלים יותר, חולים יותר, כי בעצם, צריך להניח מדיניות אמיתית, אותנטית. מה קרה, מה יש? כמה, כל הדרוזים, כמה התכנית – 500 מיליון? 600? 700? אני רוצה להגיד לכם שאני ראיתי 256 מיליון לחינוך. אני רוצה להגיד לכם שהבינוי של משרד החינוך הוא היחיד שעמד במקצה הנכון.
ג'בר חמוד
אצלך – אולי.
כיוף וג'יה
מה שקורה, חברה', תיקחו למשל – מישהו בדק כמה שווה טרכטנברג בדרוזים? אתם רוצים לדעת? – 840 מיליון. אם אני לוקח את התכנית של טרכטנברג, ואני בא סעיף סעיף ואני אומר שאני רוצה מה שמגיע לי מהתכנית הזו - 840 מיליון שקל. כל התכנית היא לא שווה לתוספת של טרכטנברג. על מה אנחנו מדברים פה? ולכן, חמד, אני מאד מבקש. כל הכבוד לחברי הכנסת –מרגלית, בר-לב, שאני מכיר אותם. תראו, המצב הזה לא יכול להימשך בצורה כזו. זה מצב חמור מאד. אנחנו נציגי ציבור, אנחנו רוצים לעשות משהו. ואני אומר לך: כל השולחן הזה, שיושב כאן – מהחינוך, ממשרד ראש הממשלה, מהתחבורה, מהשיכון – כולם רוצים את טובתנו. אבל הם לא קובעי המדיניות במשרדים האלה. אני הייתי רוצה לראות תכניות אחרי שמשרדי הממשלה יקבעו את תקציבי הדרוזים במשרדיהם, אני הייתי רוצה לראות תכנית כזו כתוספת למה שנקבע בתוך תקציב המדינה.
היו"ר חמד עמאר
תודה רבה, זו המטרה של הוועדה הזו, לכך הקמנו אותה. שיהיה משהו ייחודי למגזר הדרוזי.
עמר בר-לב
לפני חודש היה בכרמל מרוץ "בשביל הבנים" שארגן תא"ל במילואים עמאל אסאד. אני הייתי במרוץ, השתתפתי, אפילו רצתי 10 ק"מ. היה באמת אירוע מדהים, מאורגן – אני משתתף בלא מעט מרוצים. זה היה מרוץ ראשון ומאורגן מעולה. שאלתי אותו – איך כל הסיפור הזה התארגן. הוא אמר לי – שמע, קיבלנו תמיכה מהמשרד הזה, וממשרד ראש הממשלה, מפה ומשם – 500 אלף שקל וארגנו מרוץ. נגמר המרוץ ועברתי דרך עוספיה חזרה הביתה, לכוכב יאיר. אני לא יכול לשקר לעצמי ולראות את התשתיות בכוכב יאיר והתשתיות בעוספיה, ולהגיד שזה מתקרב לאותו הדבר. וכל הסיפורים זה סיפורים. אני אומר לכם שהתרומה למרוץ הזה היתה חלק מרגשות האשם של השלטון שאין ספק שהבנים שלכם והבנים שלנו נושאים בנטל וגם משלמים את המחיר, ולפעמים את כל המחיר, ומתוך רגשות אשם של השלטון אמרו – ניתן כסף למרוץ.

אז זה מאד חשוב אבל מה שיותר חשוב זה להפסיק עם האפליה הזו, ואני שם את זה כאן על השולחן, שיש אפליה כנגד הדרוזים. לא רק כנגד הדרוזים, אבל אנחנו מדברים עכשיו על דרוזים וצ'רקסים. יש אפליה במדינה. אתם יודעים את זה יותר טוב ממני, אבל אתם גם צריכים להגיד את זה ולשים את זה על השולחן. ולדרוש. לדרוש לא רק את ההשתתפות בנטל, שאתם משתתפים ונושאים ולפעמים משלמים את המחיר הכי כבד שמשפחה יכולה לשלם. אבל אחרי הקטע של הנטל נפסק השוויון. באירוע שהיה בקמ"ג לפני שבועיים שמשום מה רק ל-3 חיילים לא נתנו אישור כניסה, ובמקרה, ממש במקרה זה קצין דרוזי ושני חיילים – שמעתי שראש הממשלה התנצל, אמרו שזה חברה פרטית שלא ידעה – זה סיפורים. יש אפליה, האפליה היא מתמשכת. אתם צריכים לשים את הדברים על השולחן כאן. ועדת הכספים, אני בטוח שתעשה את המקסימום בשביל ללוות, לבקר ולראות שבאמת הממשלה עומדת בהתחייבויות כלפיכם כמו כלפי כל אזרח במדינת ישראל. היום זו צריכה להיות אפליה מתקנת, צריכות להיות התחייבויות יותר גדולות מאשר לאזרח רגיל במרכז הארץ.
רמזי חלבי
קודם כל אני כמובן מודה לכולם על הדיון הזה. הייתי פעם ראש מועצה והייתי יכול לתת נאומים חוצבי להבות. היום אני אדבר בשם השלטון המקומי. אני אומר שבהמשך לכנס שהיה עם ראשי הרשויות, ואתה השתתפת בו, אדוני היושב ראש, יחד עם נציגי השלטון המקומי. מה שחשוב, לפי דעתנו, בשלטון המקומי, הוא לממש את התקציבים שנמצאים בתכנית. כלומר, יש בתכנית תקציבים לכל המשרדים ויש השלמה ממשרד ראש הממשלה, שמענו את הסקירה של האשם חסין – גם בדרך וגם היום קיבלנו את הנתונים. לפי דעתי, מניסיון של תכניות קודמות לפיתוח וחיזוק המגזר הדרוזי, הבעיה היא מימוש הכספים. כלומר, לעתים, כמו שנאמר פה – אם יש תכנון לא מאושר, אז התקציב נשאר ומוחזר לאוצר. מה שחשוב כאן, בישיבות הבאות – נבוא עם נתונים קונקרטיים, אם יש פרויקטים תקועים - אם זה בתחבורה, אם זה בתיירות או בתשתיות, כדי לקדם אותו כי מה שחשוב – הכסף בתכנית הזו הוא צבוע, הוא ידוע, ואפשר. אם נגיע לניצול של 100% עשינו הרבה. זאת העמדה של השלטון המקומי.
סאלח סעד
הצעה לסדר, ברשות היושב ראש. קודם כל תודה על הישיבה. זה באמת חשוב. ההצעה שלי זה לישיבות הבאות שיבואו בעתיד, ואני מניח שיבואו כי אני מכיר אותך, יחד עם חברי הכנסת אראל מרגלית ועמר בר-לב, שלושה תותחים שיודעים לעקוב אחרי הדברים – שנזמן את ראשי המועצות בנפרד, יחד עם נציגי המשרדים השונים. עם כל ראשי המועצות החדשים והוותיקים יותר, כי הקדנציה רק התחילה. אני מניח שבטווח של שנתיים הכל יסתדר, כי לשבת עם ראשי המועצות בנפרד, עם כל התכניות של כל המשרדים השונים בתת ועדת הכספים זה הדבר היחיד שיכול לעזור לנו לפתור את כל הבעיות של המגזר בטווח זמן קצר ביותר.
אראל מרגלית
אני רוצה להגיד – אני מציע, רק מבחינת חשיבה – אני מקבל את מה שאמר סאלח סעד, שכדאי לשבת עם אנשים באופן קונקרטי. אבל חוץ מהעניין של הבעיות אני גם רוצה לראות בחלק מהכפרים את ההזדמנויות, לא רק את הבעיות, כי בסוף נכון שלא סללו פה כביש, ולא עשו פה משהו אחר – אבל בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים למשוך – משרד כזה או אחר, אז אנחנו צריכים להבין גם איפה יש הזדמנויות שלא מנצלים. אז אם זה 300 דונם ליד פקיעין או השטח שלך שהגיע הזמן שיגיעו עליו להסכמה עם כרמיאל ויפתחו אותו באופן משותף, או אם זה משהו אחר – צריכים להביא את הדברים באופן קונקרטי. לפעמים דחיפה יכולה לדחוף את זה, שייצא מזה משהו. אז כל אחד, כמו שהוא מדבר על הבעיות שלו, ועל העיקרון - שיביא לנו גם משהו קונקרטי שניתן יהיה לדחוף. כשאנחנו יודעים שיש תכנית ממשלתית לאזור מסוים ואתה אומר שביישוב שלך זה רלבנטי, יש לנו את זה בראש ואפשר לנסות לדחוף את זה.
היו"ר חמד עמאר
קודם כל – אני רוצה להודות לכולם, שהגיעו – נציגי הממשלה, נציגי היישובים, ראשי רשויות, חברי הכנסת. וגי'ה אמר משפט על טרכטנברג, על 840 מיליון שקל. כדי להעלות את היישוב הדרוזי שיהיה שוויון – ינוח לכפר ורדים, אני צריך לפחות 8 מיליארד שקל, לא 800 מיליון. אנחנו יודעים את הפער שיש בין היישוב היהודי ליישוב הדרוזי. הישיבה הראשונה שקיימנו היום זו התנעה של תת ועדה בוועדת הכספים. ישבנו קודם כל באופן כללי לשמוע על כל תכנית החומש, ואמרתי שנשב משרד משרד, ונדון עם שר של כל משרד, לא רק בתכנית חומש, גם בתקציבים של המגזר הדרוזי באופן ספציפי, של כל משרד ומשרד. לכן הישיבה הזו היא ישיבה ראשונה, בים. המטרה שלה היא קודם כל לשמוע, להכיר את כל המשרדים ולהתחיל להניע דברים קדימה.

אנחנו כוועדה, ותת ועדה עם חברי הכנסת – רוצים להיות מעורבים בתכנית החדשה שמשרד ראש הממשלה מכין למגזר הדרוזי 2015- והלאה. אנחנו רוצים לקבל דיווח כל הזמן. אני מבקש שראשי רשויות יהיו מעורבים בהכנת התכנית החדשה.
האשם חסין
אין תכנית חדשה כרגע.
היו"ר חמד עמאר
ברגע שנתחיל לבנות את התכנית החדשה, הוועדה תהיה מעורבת, גם ראשי רשויות יהיו מעורבים, על מנת לצאת ביותר תקציב - -
האשם חסין
יכול להיות שלא צריך – הם כל כך לא מרוצים - - -
היו"ר חמד עמאר
וניגע בדברים שנוגעים בכל יישוב. לכן, זו אחת המטרות של הוועדה.

אני רוצה בסופו של דבר – שמעתי כמעט את כל המשרדים כאן. אני יודע שזו ברכה שיש לנו נציגים בכירים במשרדי ממשלה, שיכולים לבוא לוועדת הכספים ולתת דיווח, ואני אשב גם בוועדת הכספים, כשבאים ונותנים דיווח גם על המגזר, כל המגזר, וגם המגזר שלה. זו ברכה שהם נמצאים ואני רוצה להודות להם ולאחל להם בהצלחה, ושיגיעו גם לתפקידים יותר בכירים. תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.

קוד המקור של הנתונים