PAGE
2
ועדת הכלכלה
06/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 168>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 12:30

<דווח שר התקשורת על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
מיכל רוזין

יעקב אשר
עיסאווי פריג'

>
שר התקשורת גלעד ארדן
אבי ברגר - מנכ"ל, משרד התקשורת

מימון שמילה - סמנכ"ל בכיר אגף פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת

ניר אוגולניק - יועץ השר, משרד התקשורת

זיוה איגר - ראש מטה השר, משרד התקשורת

קובי אלנבוגן - יועץ השר, משרד התקשורת

שמרית צוברי - יועצת השר, משרד התקשורת

אליאן רובנוביץ' - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

הרן לבאות - סמנכ"ל בכיר, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דובר משרד התקשורת

ויטלי חייקין - יועץ לשר התקשורת, משרד התקשורת

מיכל גרוס - רמ"ח חוזים ומכרזים ויו"ר ועד העובדים, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

שי באב"ד - מנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

נתי שוברט - ממלא מקום יו"ר המועצה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אמיר גילת - יו"ר, רשות השידור

לילך טל - סמנכ"לית תקשורת ורגולציה, חברת הוט

מיכל פליישר - מנהלת מערך רגולציה, חברת הוט

מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

אביגדור דנן - יועץ משפטי של הטלווייזה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית

אלדד קובלנץ - מנכ"ל, הטלוויזיה החינוכית

שרון פליישר בן-יהודה - סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק

הרצל בר מג - המשנה למנכ"ל, חברת דואר ישראל

מי-טל גרייבר שורץ - סמנכ"ל קשרי קהילה ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי

דינה באר - סמנכ"ל תשתיות וטכנולוגיה, איגוד האינטרנט הישראלי

דקלה אהרוני - רכזת, האגודה לזכות הציבור לדעת

בן סוכמן - מנכ"ל חברת מסר

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

נילי בן-גיגי וולף - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

תמר אברמוביץ' - לוביסטית, פוליסיי, קשת

יעל שילוני - לוביסטית - גלעד, ערוץ 10

נועה גונן - לוביסטית גורן-עמיר, הוט מובייל

קרן ברק - לוביסטית, הוט

אליאב גיל - לוביסט "ברדוגו", אקו"ם

רחל כהן - לוביסטית "החברה", טלוויזיה קהילתית

עו"ד עמוס טל - לוביסט

יגאל ארטוברג - לוביסט, מפיקי הטלוויזיה העצמאיים

אורלי בן-שמאי - לוביסטית, בזק

לי מור - מתמחה, גורן-עמית

בני טיטלבוים - עיתונאי, קול ישראל

אתי בנדלר

לאה ורון

שרון רפאלי
<דווח שר התקשורת על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. כבוד שר התקשורת גלעד ארדן, המנכ"ל אבי ברגר, חברת הכנסת רוזין, כל הנציגים של המשרדים והציבור. על הפרק היום דיווח שר התקשורת על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב לפי סעיף 123(ז) לתקנון הכנסת.

יש לנו בעיות בהרבה מאוד שווקים, אבל שוק התקשורת – אנחנו יודעים היטב שהשינויים הטכנולוגיים פשוט משנים את העולם כולו. הנושאים האלה הם כרגע כולם בדיון, בחקיקה וברפורמה, ואני אשמח מאוד אם השר ידווח, ואחר כך נפתח את זה לשאלות ולתשובות. תן לנו תמונה כללית לגבי מצב המשרד, מה הרפורמות שאתה מתכנן, ללוח זמנים וכיוצא בזה.

תודה. צהריים טובים. אני מודה ליושב-ראש הוועדה, לוועדת הכלכלה על הדיון החשוב הזה. טוב שהדיון משודר כי הרבה פעמים הצעות חוק הם אלה שמקבלות בולטות, והתפקיד של הוועדה – וטוב אתה עושה – החשוב לא פחות זה הבקרה והפיקוח על משרדי הממשלה שעושים את מלאכתם למען הציבור, וכמובן, מקבלים מכם את ההערות ואת הביקורת ועונים על שאלות. אז מאוד שמח על הדיון הזה.
כפי שאמרת, שוק התקשורת הוא מאוד דינמי. זה גם קורה בגלל ההתפתחויות של הטכנולוגיה וההרגלים שלנו שמשתנים, והוא משלב בתוכו גם השקעה בתשתיות. כמובן, השאיפה שלנו ששוק כל-כך חשוב ודינמי, תתקיים בו תחרות מתמדת לטובת רמת השירות שתשתפר והמחירים שילכו וירדו כמו שקרה בשנים האחרונות בתחום הסלולר.
אנחנו הכנו סקירה מאוד מתומצתת שמנכ"ל המשרד אבי ברגר מיד יציג. אני רק רוצה בשלוש-ארבע דקות לומר מהם בעיני שבעת הנושאים המרכזיים שבתעדוף המשרד. כמובן, כוח אדם ותקציב הם תמיד מוגבלים – אתה עוד מעט תראה עד כמה הוא מוגבל, אבל צריך לתעדף בסדר עדיפויות. אני מדבר כרגע על המשרד בפנים, לא כולל גופים חשובים כמו הרשות השנייה שהיא גוף חיצוני, למעשה, למשרד התקשורת. אז אם אני צריך למפות מהם אותם שבעה נושאים מרכזיים שהמשרד עוסק בהם ויעסוק בשנה הקרובה. הנושא הראשון הוא בתחום הסלולר. אנחנו נפעל להקים סוף-סוף את הרשת של הדור הרביעי בישראל. זה, כמובן, מעורר שאלות, ואני לא ארחיב על כך, אבל יש לנו היום חמש חברות שיצרו תחרות מאוד בריאה שהביאה לירידת מחירים, והשאיפה שלנו היא לשמור על התחרות הזאת. לכן אנחנו מנסים לחשוב על האיזון הנכון בין רמת התחרות בשוק לבין הצורך להקים רשת תקשורת סלולרית מתקדמת של הדור הרביעי.

בהנחה שהממשלה הזאת תסיים את ימיה – מה שבטוח או לא בטוח – ואתה תישאר שר התקשורת, אתה רואה את הדור הרביעי בימיך?

כן, בעזרת השם. אני רואה את הדור הרביעי פרוס אצל חלק מהחברות, ותוך כשנה וחצי עד שנתיים. אני לא יודע אם אצל כל החברות – השאלה איזה מודל יאושר – המנכ"ל יוכל להרחיב לאחר מכן, הוא מוביל את הנושא בשיתוף הרשתות.
הנושא השני שאנחנו עוסקים בו הוא הרפורמה לפתיחת הפס הרחב לתחרות. גם כאן היה סיוע של ועדת הכלכלה במהלך חוק ההסדרים, ואנחנו ממש נמצאים ימים בודדים לפני היציאה לשימוע שיכלול כבר את המחירים שאנחנו חושבים לנכון שהם המחירים על בסיס התמחור שעשתה חברת "פרונטייר" יחד עם אנשי המקצוע של המשרד ופרופ' גרונאו כדי שהפס הרחב של בזק ולאחר מכן של הוט יונגש במחירים סיטונאיים לכל מי שיחפוץ, ואנחנו מאמינים שזה יניע באופן משמעותי את התחרות – בהתחלה בתחום של האינטרנט יותר כך שהציבור יוכל להתקשר עם חברה אחת גם לצורך התשתית וגם הספק, ואנחנו מקווים שלאחר מכן גם בתחום השידורים.

זה יוצא עכשיו לדרך.

זה אמור לצאת לדרך בתוך ימים בודדים.

הנושא השלישי זה מיזם הסיבים האופטיים. זה, כמובן, פרויקט שהוחלט עליו עוד בקדנציה הקודמת, אבל יש לנו הזכות להיות אלה שמנסים ומקדמים את המימוש שלו. זה אמור לבסס בעצם את התשתית הנייחת השלישית במדינת ישראל בקצבים שלא הכרנו – אלף מגה, 1 ג'יגה לכל בית אב. זה דבר שאמור להשפיע בסופו של דבר גם על המחירים, גם על רמת השירות, גם על שירותים ממשלתיים שיינתנו שאנחנו אפילו עדיין לא יודעים לצפות מה הם יהיו. זה פרויקט שאנחנו מסווגים אותו כאחד הפרויקטים החשובים ביותר שהמשרד עוזר לקידומם ולמימושם.

עד שתתפתח התחרות בתחום התקשורת הנייחת ועל בסיס השוק הסיטונאי ומיזם הסיבים – אני אמרתי את זה אצלך בוועדה וקיבלתי סיוע מהוועדה – הסמכות שניתנה לי, וגם פה אנחנו מקווים שבשבועות הקרובים נציג לציבור את אותה חבילת יסוד בכבלים ובלוויין שהיא אמנם לא הפתרון המיטבי כי התערבות במחירים ובתכנים זה אף פעם לא פתרון מיטבי – תחרות עושה את הפתרון המיטבי – אבל עד שתתפתח התחרות על בסיס התשתיות שמקימים או על בסיס השוק הסיטונאי שגם שם יש מקום לפיתוח תשתיות בחלק מרמות השירות, נקדם את אותה חבילת יסוד כדי שלאזרחי המדינה יהיה היצע גדול יותר לבחור ולא רק ישלמו מחיר כל כך גבוה על חבילת הבסיס שהוא בין הגבוהים במדינות העולם המערבי.
הנושא החמישי – נקבע בעניינו מועד לדיון ב-27 בחודש – האיחוד של מועצת הכבלים והלוויין עם הרשות השנייה - -

מה שנקרא "חוק ברית המועצות".

ברית המועצות כבר חדלה מלהתקיים וגם השם הזה, ראוי שיחדל מלהתקיים.

אנחנו נדחה את זה מכיוון שבאותו יום יש נסיעה של 60 חברי כנסת לאושוויץ, ולכן ביקשנו מועד אחר.

אז אני מקווה שזה יידחה לזמן קצר. בכל אופן החוק הזה חשוב בטווח הקצר. הוא יכול לאפשר חיסכון בעלויות לשחקנים בשוק התקשורת כי מדובר בהצעת חוק שיש בה גם מטרה לייעל וגם לעשות בסיס רגולטורי שוויוני בין מצב שהיום לפעמים אותו גוף שידור מקבל החלטה שונה מהרשות השנייה וממועצת הכבלים והלוויין. לטווח הבינוני והארוך יותר אני רואה בגוף הזה – וייתכן שאפילו יורחבו סמכויותיו בעתיד – אפשרות להיות גם רשות שידורים כללית שתפקח ותייצר רגולציה, ככל שנזדקק לה בעתיד, על כל השידורים במדינת ישראל.

כבוד השר, זה מהלך מאוד חשוב. ייתכן שאתה תהיה גם בתפקיד אחר בעתיד - -

אני עדיין פה.

אני מסתכל קדימה. לא יודע איזה תפקיד. כולו מן אללה.

למשל באופוזיציה.

או. את רואה?

אם באופוזיציה, רק יושב-ראש ועדת הכלכלה. זה התפקיד הכי טוב.

הכי משמעותי בכנסת.

המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה שאלה שבמידה שיש רשות מאוחדת עדיף שהיא תהיה סטטוטורית כדי שתהיה חומה סינית בין הפוליטיקאים לבין הרשות. אני יודע שבדברים אחרים דיברת בנושא הזה. יש לך עמדה?

אין לי עמדה סופית. אני ירשתי הצעת חוק מוכנה שלא רצינו לעכב את הבאתה לכנסת. בהצעת החוק שהוכנה בקדנציה הקודמת המודל הוא של גוף פנימי בדומה למועצת הכבלים והלוויין. אני שומע ומכיר את הטענות על כך שהגוף הזה צריך להיות חיצוני. אני לא בטוח שמה שאמרת מתקיים בגופים חיצוניים. למשל, רשות השידור נתפסת כמודל הכי עצמאי וחיצוני. היא חיצונית, היא ממומנת אגרה – לא מתקציב המדינה – ואני לא בטוח שהיא נתפסת לגמרי כעצמאית. בכנסת עניתי לטענות שעלו מקרב חברי כנסת, ואמרתי שאני עדיין לא נעול על המודל הזה. אנחנו נדון בכך בוועדה בפתיחות. כבר נפגשתי עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואני לא רואה פה אידיאולוגיה שאי אפשר לסטות ממנה.

הנושא השישי – ולא לפי סדר עדיפויות או סדר חשיבות זה רשות השידור. כידוע, שר האוצר בשיתוף אתי החלטנו להשהות את אותו מסמך הידוע בכינויו "רפורמה" שנחתם לפני כמה שנים, וחלק מהתנאים בו נחתמו בקדנציה הזאת כי לא חשבתי שהוא יעשה את השינוי שאזרחי ישראל מייחלים לו בשידור הציבורי. לפני כארבעה חודשים מיניתי את הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי שידועה בכינויה ועדת "לנדס" שאמורה לבחון את עתיד רשות השידור, ולהציע לנו את המודל הנכון. אני יכול כבר לעדכן - -

בדיוק נכנס יושב-ראש רשות השידור.

מר גילת, אתה יכול להצטרף לשולחן. בבקשה. צד שמאל או ימין בהתאם לנטיות לבך.

אני יכול לעדכן כאן שלאחר הרבה דיונים ותיאומים בינינו לבין משרד החינוך ביומיים-שלושה הקרובים ייחתם גם כתב מינוי לוועדת משנה בתוך ועדת לנדס שתבחן גם את העתיד של הטלוויזיה החינוכית. כמובן, השאלות המרכזיות שיעלו זה האם אין מקום לאחד בין הטלוויזיה החינוכית לבין רשות השידור, והרכב ועדת המשנה יפורסם ממש בימים הקרובים.

ועדת לנדס ובתוכה גם ועדת המשנה בתחום עתיד הטלוויזיה החינוכית אמורים לסיים את עבודתם בסוף חודש פברואר. אנחנו, כמובן, נבוא להציג זאת בוועדת הכלכלה. אני אומר שוב, מעבר להיבט התוכני של שידורים אני מעוניין לבסס מודל שיהיה עצמאי ואיכותי ככל שניתן גם בהיבט הכלכלי של האגרה. אמנם אני אישרתי בימים האחרונים בהתאם למתווה האגרה הפוחת שאושר בחוק, את ההפחתה השנתית של 5%. זה יביא להפחתה של עוד 12-11 שקלים. זאת עדיין לא הבשורה. גם זה טוב, אבל זאת עדיין לא הבשורה. אני מקווה שבמתווה הסופי שיוצג על-ידי ועדת לנדס יהיה ייעול הרבה יותר גדול בעלויות רשות השידור כך שנוכל להציג הפחתה ניכרת באגרת רשות השידור.

אתה ידוע בתור אדם ששם את הדברים קדימה. אני רק מחלק עם הצופים שכאשר לפני כמה שנים הייתי יושב-ראש ועדת כספים אמרו שאוטוטו יש רפורמה. כבר עברו כמה שנים טובות, ו"אוטוטו יש רפורמה". היום נפל בחלקך הזכות, ואולי גם החובה, לסיים את הפארסה הזאת. מה החזון שלך לגבי ערוץ 1 לאחר הרפורמה?

אם הייתי יודע את כל התשובות לא הייתי צריך למנות ועדת מומחים בלתי תלויה. כיוון שאני בסך הכול עורך-דין אז אני לא בקי עד כדי כך איך צריך להיות בנוי השידור הציבורי. לכן אספנו ומינינו לאותה ועדה אנשים בתחום הידע והשידורים - -

כרגע רב הנסתר על הנגלה.

אין שום דבר נסתר. מי כמוך מבין שאנחנו מכבדים את הכנסת. יש הביטוי הידוע "רק לחמור מראים חצי עבודה". אז כיוון שהוועדה עצמה עוד לא סיימה את מלאכתה ובחרו לה במכרז גם חברת ייעוץ שאפילו טסה לשלוש מדינות כדי ללמוד את המודל - -

זאת אומרת אנחנו צריכים לחכות ולצפות.

בסך הכול עוד כחודש וחצי, אדוני היושב-ראש. אני מקווה - -

שהתוצאה תהיה מעניינת.

אני מקווה מאוד שהיא תהיה טובה. נראה לי שהיא בכל מקרה תהיה יותר טובה מהמצב הקיים אם היא תיושם.
הנושא האחרון זה תחום הדואר. אתם קיימתם כאן כבר דיון שני לפני כמה ימים. חברת דואר ישראל ובתוכה בנק הדואר – גופים מאוד חשובים שגם מעסיקים אלפי עובדים וגם נותנים שירות אוניברסלי בכל חלקי המדינה. חברת הדואר, לצערי, נקלעה למשבר קשה ביותר. זה תהליך של כבר כמה שנים. אמרת שקיבלתי מצב נתון אז גם פה המצב היה כזה כבר זמן די ממושך. לדעתי, במסקנותיה של אותה ועדה שמונתה בראשותו של ד"ר זיו רייך שצפויה לסיים בעוד שלושה שבועות, יש כיוונים מאוד חשובים שגם יסייעו להוריד עלויות שהצגתי לך גם בפגישה מקצועית בינינו – גם להוזיל את העלויות התפעוליות של הדואר וגם באמצעות הכסף שייחסך לשפר את רמת השירות בסניפים, אולי אפילו לפתוח עוד סניפים, לחשוב על מקורות הכנסה חדשים לחברת הדואר. כל הנושאים הללו נבחנים גם בליווי של חברה חיצונית של יועצים "דלויט" שבוחנת את כל המודלים שנעשו. בישראל אנחנו משום-מה די אחרונים אחרי העולם המערבי בהרבה נושאים שזה חיסרון, אבל יש גם יתרון שאתה יכול ללמוד מהניסיון של אחרים. אני משתדל כך לעשות. גם בנושא הזה, לדעתי, תוך כמה שבועות נוכל להציג כבר את התכנית הכוללת. עד כאן דברי.

בשבוע שעבר, כמו שאמרתי, היה דיון. גם ד"ר רייך הופיע והציג חלק מהכיוונים. הנקודה הכללית הייתה לגבי מקורות הכנסה וכיווני צמיחה, והוא השאיר את זה יותר להנהלה ולך. אנחנו מצפים מעבר להתייעלות לדעת מה היו המקורות לצמיחה ולחזון חדש.

אדוני, אני מאוד מודה לך. אנחנו נפתח את הדיון. אני מקבל בברכה את המנכ"ל אבי ברגר. הצטרפת רק לא מזמן.

לפני חודשיים.

תוסיף כמה דברים בקצרה. מה אורך המצגת?

יש פה בערך 25 דקות.

תעשה את זה במהירות כי אנחנו לא חסידים של עודף מצגות.

אני אעשה את זה מאוד מהר.

פרק ראשון ידבר על הכניסה ל-2013; פרק שני – מה היו היעדים המרכזיים בשנת 2013, ובסוף התוצאות – איפה אנחנו רואים את השוק כרגע בסוף 2013 או באמצע, לפי הנתונים שקיימים כרגע.
כשאנחנו מדברים על מבנה השוק, כמו שהשר אמר, יש השוק הקלאסי של שוק התקשורת שמופיע פה בכחול, יש כל הנושא של הדואר, ויש שוק השידורים על-ידי הרשויות המתאימות.

כשמסתכלים על ענף התקשורת בסוף 2012 קטנו ההכנסות ב-10.7% ביחס ל-2011, והירידה הניכרת ביותר בעקבות התחרות בתחום הסלולר שהגיעה ל-19% בקירוב. בתחום הגישה לאינטרנט לעומת זאת אנחנו רואים המשך צמיחה בקצב מתון, ויש גידול בהכנסות ב-8%. לפי הנתונים, אפשר לראות שבטלפוניה יש ירידה קלה; בתשתיות פס רחב שזאת הגישה לאינטרנט יש עלייה של כ-8%, כמו שאמרתי קודם; בתחום הטלוויזיה, כבלים ולוויין יש פחות או יותר יציבות – נראה את זה אחרי זה בגרף שמראה את זה יותר לעומק. גם בתחום הבינלאומי יש פחות או יותר התייצבות. בתחום הנייד – ירידה ניכרת, כמו שרואים, ובתחום הגישה לאינטרנט יש רמה של יציבות. בסך-הכול, כאמור, ירידה של כ-10.7% בנפח השוק.

כאן רואים את החלוקה בין הפלחים השונים באחוזים. רואים כאן שהנתח של הנייד יורד, והנתחים האחרים עולים באופן טבעי כי אם באופן יחסי הערך המוחלט של הנייד ירד אז החלק היחסי שלו קטן.

יש כאן צורת הצגה אחרת של אותם נתונים ורואים שהנייד עדיין מהווה 50% מההכנסות בשוק הזה.

למעשה, המגמה הרב-שנתית של המשרד זה מעבר ממקום שהיה מונופוליסטי בעבר, לפני כ-20 שנה, ופתיחת השוק לתחרות בגישות השונות. לדוגמה בסלולר היה לפני 20 שנה מפעיל אחד, פלאפון; לאחר מכן הוכנסו סלקום ופרטנר. כלומר בשנת 2000 עברנו להיות עם שלושה מפעילים. בשנת 2010 היו חמישה מפעילים מבוססי תשתית ונכנסו MVNO. כך שהיום אנחנו רואים את המצב שמדובר על חמישה מפעילים מבוססי תשתית ובנוסף חמישה MVNO פעילים ועוד רבים שיש להם רישיונות, ואנחנו מקווים שיתחילו לפעול. בתחום הנייח בזק פועל באופן מסורתי ועם השנים נכנס גם הוט וחברות נוספות שנותנות שירותים מעל. אם מסתכלים קדימה, כמו שאמר השר, שני הדברים המרכזיים שיקרו ב-2014 זה התחלת פריסה של IBC, מיזם הסיבים האופטיים ופתיחה של השוק לתחרות על-ידי הפעלת שוק סיטונאי.

בתחום הבינלאומי, חשוב לציין מעבר לכך שכמות השחקנים גדלה, שגם בקישור הבינלאומי של מדינת ישראל לעולם יש היום שלוש חברות שמספקות את השירות הזה, ואך לפני כמה שנים לא רבות הייתה רק חברה אחת.

בתחום הדואר – גם בהכנסות הדואר וגם בהכנסות של בנק הדואר יש מגמת עלייה קלה, ואחת הבעיות הקשות זה ההוצאות ולאו דווקא ההכנסות אף על פי שצריך לעשות פה עוד דברים כדי לנסות למצוא מקורות הכנסה נוספים.

המשרד הוא יחסית קטן ומשפיע על שוק מאוד משמעותי שראינו את היקפיו. המשרד נמצא בפערי כוח אדם ביחס להיקף המשימות כאשר נפח השוק גדול ומאתגר שמשתנה לנגד עינינו כל הזמן. התקציב נמוך ורובו קשיח. אנחנו נראה שהחלק הקשיח בתקציב עולה על התקציב הבסיסי של המשרד. התקציב הוא דו-שנתי, אושר ביולי, ובנוסף במהלך השנה קלטנו את לפ"מ אלינו, וכמובן, אנחנו עוסקים בחוק רשות השידור, כפי שנאמר.

כעת רואים שקף שהתקציב עם התוספות הוא 70 מיליון שקל - -

נתתי לשר התקשורת להציג את התקציב כי בסוף הדיון יש לי בקשה תקציבית.

הבקשה שלך עולה על החלק הגמיש.

כמו שרואים פה התקציב הוא 70.5 מיליון שקלים, וחלקו הוא תקציב שאנחנו מעבירים. לדוגמה, תמיכה בהפקות זה לא באמת תקציב של המשרד, אלא תקציב שעובר דרך המשרד לטובת תמיכה בגופים חיצוניים. רואים שזה סכום קטן – כ-5 מיליון שקלים. מעבר לזה שכר תפעול המשרד כמו חניות, תפעול שוטף, משרדים, תחזוקה, דלק ועוד כהנה וכהנה. בסופו של דבר התקציב הפנוי הוא לייעוץ, וזה בערך 4.4 מיליון שקלים. זאת הגמישות של המשרד היום.

זה יועצים חיצוניים?

כן.

זה על שוק של 26 מיליארד שקל. אני מזכיר.

אלה פחות או יותר הפרופורציות.

בשקף הבא אפשר לראות את זה בצורה קצת אחרת. בסיס התקציב של המשרד הוא 52.3 מיליון שקל. התוספות שקיבלנו הן 18.2 מיליון שקל. יחד זה 70.5 מיליון שקל, והתקציב הקשיח הוא 66 מיליון שקלים. כלומר התקציב הקשיח של המשרד היום עולה בערך ב-14 מיליון שקלים על בסיס התקציב. זה פחות או יותר המצב.

הבנו. אתה יכול להתקדם.

שלוש מטרות בשנת 2013: בתחום הטלקום, בתחום השידורים ובתחום בנק הדואר מול מטרות שחוצות שווקים, כמו קידום ההגינות ורווחת הצרכן – זה נכון בכל השווקים שעוסקים בהם; הגברת הפיקוח וביצוע אכיפה והיערכות במצבי משבר וחירום.

הלאה.

בשוק הטלקום – בתחום הסיבים האופטימיים – FTTH גובשה תפיסה ואף ניתן רישיון להגיע עם סיב אופטי לכל בית ובית. למעשה, המשרד עמד ביעדיו בהיבט של הוצאת הרישיון ולאפשר התחלת פריסה.

בתחום השוק הסיטונאי בתחום התקשורת הנייחת על בזק ועל הוט שמנו לעצמנו כי כמו שנאמר רצינו לצאת עם שוק סיטונאי כבר בשנת ב-2013. יש פה דחייה קלה כי זה ייצא בתחילת 2014, והחמרנו עם עצמנו כי בגלל שבוע או שבוע וחצי של דחייה אפשר היה לא לשים צהוב, אבל אנחנו חושבים שצריכים להיות שקופים.

דור רביעי בסלולר – האילוץ המרכזי הוא אילוץ הספקטרום. הספקטרום במדינת ישראל הוא משאב מאוד מצומצם - -

תסביר לקהל מה זה ספקטרום.

ספקטרום הוא תחום התדרים שבו ניתן לעשות שידורים. למעשה, הספקטרום הוא משאב מאוד מצומצם וגם מאוד משמעותי ויקר. אחת הבעיות שצריך כדי לעשות דור רביעי היא לפנות את תחום הספקטרום, תחום התדרים, שמתאים לדור רביעי במדינת ישראל. למעשה, יש שני תחומי תדר אקטואליים ורלוונטיים במדינת ישראל – תחום ה-1,800 ותחום ה-2,600 מגה הרץ. בשני התחומים האלה נדרש לפנות תדרים. זה נמצא בתהליך סיום של הפינוי, ולכן להערכתנו, בשנת 2014 אפשר יהיה לצאת לדרך בתחום הדור הרביעי.

לקראת סוף שנת 2013 כמו שאמרנו השוק שלנו הוא שוק דינמי, וקבוצת חמש החברות שנמצאות הביאו לפתחנו ארבעה הסכמים לשיתוף רשתות: הסכם אחד בין חברת "פרטנר" לבין חברת "הוט מובייל" ושלושה הסכמים בקבוצה של "פלאפון", "סלקום" ו"גולן טלקום". לא נלאה את כולם בהסכמים, אבל ההסכמים האלה גורמים לנו קודם כול לבחון אותם לפני שנצא בהכרזות על דור 4 כדי שנוכל לראות איך אנחנו שומרים על רמת תחרות נאותה בשוק מצד אחד, ומצד שני מאפשרים שיתופיות כדי לצמצם את כמות האתרים, להוריד את הקרינה ועוד כהנה וכהנה. עכשיו אנחנו נמצאים בתהליך עמוק של בחינת הדברים האלה.

בתחום של אישור גומלין נייח בוצעה עבודה, ובנובמבר זה אף מומש.
נדידה לחו"ל – נראה את זה אחר-כך גם בהיבט הצרכני התחלנו פעילות במשרד לבחון לעומק את הנושא הזה. אנחנו יודעים שהמחירים פה הם גבוהים - -

מה זה "נדידה לחו"ל"? הלוא אנחנו יודעים שיש הרבה צעירים שמסתכלים אם לנדוד לחו"ל בגלל יוקר המחיה והכנסה. מה זה?

נדידה זמנית.

אני אסביר. בכל פעם שאתה נוסע לחו"ל ולוקח אתך את המכשיר הנייד שלך אתה מקבל שירות מרשת בחו"ל. באנגלית זה נקרא roaming ובעברית "נדידה". כלומר נסעת לחו"ל עם המכשיר שלך.

למה אני אומר את זה? יש לך עבר מפואר גם בצבא, גם ב"פרטנר". אני יודע שכשבאים מארגונים כל אחד כבר מכיר את עולם המושגים. כשאתה מדבר אל הקהל הרחב רק תסביר את מה שאתה אומר. תודה רבה.

קיבלתי.

לכן אנחנו מצאנו לנכון להתחיל לעסוק בנושא הזה כי זה נושא שאנחנו מוטרדים בו מרמת המחירים. הפעולה הראשונה יצאה לפני כמה שבועות. אז החלטנו לשנות את המצב בהיבט של צריכת data – לחסום כדיפולט את המנוי בחו"ל כדי שלא יהיה מה שנקרא גישה מזדמנת שאנשים לא שולטים בה עם עלויות מאוד גבוהות. בנוסף עלו רעיונות רבים שנפעל בהם בתחילת השנה הבאה. בכוונתנו לפעול להוצאת שימוע בנושא.

בתחילת שנה זאת.

בתחילת שנה זאת, סליחה.

ב-2014.

כן. אנחנו נפעל להוציא שימוע בנושא כדי לעשות כאן פעולות.


בנושא ה-WiFi. כולנו יודעים שה-WiFi הוא משאב ציבורי. בוצע פה שימוע כדי לראות איך להשתמש במשאב הציבורי הזה. לאור תגובות שקיבלנו מגורמים רבים החלטנו לעשות הארכה לשימוע הזה, ובתחילת 2014 נסיים את השימוע ונקבל החלטה איך להשתמש במשאב הזה.
פעלנו לצמצם את מספר הרישיונות ולאחד אותם כדי לפשט כאן את הרגולציה ולעשות את הדברים בפחות בירוקרטיה, וכמו כן פעלנו באופן דומה בנושא של אישור ייבוא ציוד קצה נייד ומיד אחריו נייח.

אבי, יש לי בקשה אליך. מכיוון שאנחנו רוצים לצמצם וגם לשמוע עוד אנשים אז תעשה לי טובה - -

הוא ירוץ רק על הכותרות.

אני גם לא אקריא את הכול, רק את הכותרות.

בתחום השידורים לדעתי השר נתן את הסקירה, ולכן אפשר לרוץ קדימה. אין טעם לחזור על זה.

בתחום הדואר אנחנו עובדים עכשיו על נושא יישום תיקון מס' 11 לחוק הדואר. למעשה, זה נמצא בתהליך בקשה לאישור דירקטורים בבנק הדואר כדי להתחיל את ההפרדה המבנית הנדרשת.

אולי כדאי להבהיר לציבור שלמרות שבנק הדואר נקרא בנק הדואר זה בעצם לא בנק. יש לו מערכת תשתיתית מפוזרת בכל הארץ, יש לו אישורים בגין קצבאות ביטוח לאומי, אישורי סליקה. אבל זה עדיין לא בנק. זאת מערכת שיהיה מעניין מה התכניות לעשות אתה כדי לנצל את היתרונות שלה.

אני רוצה להוסיף עוד הערה, ברשותך, אדוני היושב-ראש. אני נפגשתי גם עם המפקח על הבנקים וגם עם נגידת בנק ישראל כדי לבדוק איך אפשר לקדם הכי מהר את בנק הדואר לכיוון הכנסתו כבנק מסחרי שיוכל לקלוט פיקדונות ולשלם ריבית ולתת הלוואות – ללא להתחרות על מתן חברות גדולות או לטייקונים, אלא להרחיב את התחרות שאיננה קיימת כל-כך בתחום הקמעונאי – במשקי בית ובעסקים קטנים. אני חייב לומר שהיו פה הרבה אמירות לא מבוססות ושמועות. התהליך הזה לא קל ומאוד מורכב. הוא כרוך בתחלופת כוח אדם כי בבנק הדואר אין כרגע כוח אדם מתאים שיכול לעסוק בבנקאות מסחרית על-פי הסטנדרטים של בנק ישראל. זה כרוך ברכישת תשתיות מחשוב במאות מיליוני שקלים, זה כרוך בתשתיות לוגיסטיות. אני יודע שלכנסת ולציבור יש ציפייה, בצדק רב, לתחרות בתחום הזה. אני בזמנו הגשתי הצעת חוק לכפות על הבנקים למכור את הבעלות שלהם בכרטיסי אשראי. בנק ישראל התנגד אז. אין ספק שזה נושא חשוב שאני שם במקום מאוד גבוה, אבל צריך להבין שזה תהליך מורכב, הוא עולה הרבה מאוד כסף, וזה לא משהו שיכול לקרות בשבועות או בחודשים בודדים. אבל זה בהחלט אחד היעדים המרכזיים. השלב הראשון, כפי שדרשת מאתנו בצדק, הוא אותה הפרדה מבנית שמופיעה בחוק הדואר בין הדירקטוריון של חברת הדואר לבין הדירקטוריון של בנק הדואר כדי שיהיה לו ממשל תאגידי נפרד.

אני אוסיף במשפט אחד: גם לנו היו דיונים עם המפקח ועם הנגידה. זה ברור לחלוטין שישראל תרוויח עם יהיה בנק – שאנחנו קוראים לו "חברתי", אבל הוא בנק כמו כל בנק. כמו שכבוד השר אמר הוא לא יתחרה עם הדואופול הגדול, אלא המיקוד שלו יהיה במשקי הבית הקטנים, בעסקים קטנים ובינוניים. אבל כדי להקים אותו צריך להקים אותו בצורה שהוא יהיה בנק בר-קיימא, וזה צעד שמחייב רצינות. אני מקבל את כל ההערות של כבודו, וכמובן, אנחנו נדון בנושא. מצד שני אותו ציבור שזקוק לנושאים האלה, אנחנו מנסים גם פתרונות אחרים, אבל זה לא באחריות שלך ולכן נדון בזה במקומות אחרים. תודה.

עסקנו רבות בתחום ההגינות ורווחת הצרכן. אנחנו רואים פה הרבה מאוד פעילויות, ויש עוד רבות נוספות.

ניטרליות רשת זה גם חוק שאנחנו נקדם אצלכם.

כן, אכן.

אבי, מכיוון שאני רוצה לפתוח את הדיון – אנשים לא יכולים לקלוט כל-כך הרבה. אז תודה רבה.

זה כדי לקבל את הרושם על היקף העשייה, אדוני היושב-ראש. לא רצינו להסתיר מה שאנחנו עושים מהוועדה.

אנחנו עובדים בשקיפות טוטלית. הדוח הזה שנקרא לו "דוח ארדן-ברגר" חולק על-ידי הגברת לאה ורון לכל חברי הוועדה. אנחנו מודים. אני אפתח את הדיון.
פתאום אני רואה את אמיר גילת, אז אני אפתח אתו. אתה זוכר שישבנו בעבר. מה אתה אומר, מה יקרה שם בערוץ 1 ברשות השידור?

בעתיד הקרוב? ב-2014 אנחנו ממשיכים לפעול במתכונת הנוכחית, וב-2015 אנחנו ממתינים לתוצאות הוועדה.

שמעתם?

מתי יועבר תקציב רשות השידור לאישור הוועדה?

הכנתו של תקציב רשות השידור מתעכבת מעט. אנחנו - -

פוחדים?

לא, לא, מבחינת המוסדות זה בסדר. רק קיבלנו תקציב לא מאוזן מההנהלה, ואנחנו לא רוצים לאשר תקציב לא מאוזן.

אמיר, אתה יודע שאני מאוד מעריך ומחבב אותך. אני זוכר את תפקידך בחיפה ותפקידים אחרים. הגעת לכאן, וחשבנו בהתחלה - - - איך מעכלים את הצפרדע הזאת ויוצאים לאור?

של רשות השידור?

כן.

זאת לא צפרדע, זאת ביצה שלמה.

מר גילת, יש לכם צפי מתי זה יובא לאישור?

אנחנו סיימנו את ההכנות. כמובן, הקפאת הרפורמה שינתה לחלוטין את התזרים הצפוי ל-2014 ואילצה אותנו לעשות תקציב מחודש. כבר נקבעו דיונים, אבל לצערי, ההנהלה לא הגיעה לדיונים של ועדת הכספים, ולכן אי אפשר היה להמשיך בתהליך הכנת התקציב. נקבע דיון, וההנהלה לא הגיעה. פשוטו כמשמעו.

רבותי, השאלה היא מי בעל הבית? במדינת היהודים מסתכלים לפעמים לשמים. אתה יכול לעשות על זה הפקת מקור יפה – "מי בעל הבית?".

עם הכסף הזה אפשר לעשות הפקות מקור ל-500 שנה.

הבאות.

רשות השידור זה לא רק ערוץ 1 כמו שנהוג לחשוב, אלא זה שני ערוצי טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו.

אמת.

אתם חיים אחד חלקי 12 עכשיו.

אני רוצה לשמוע דיווחים מהשטח, מה קורה עם המועצה? שי, בבקשה.

ברשות השנייה כולם ראו את המשבר שהיה לאחרונה בערוץ 10. עדיין הערוץ הזה מצוי במשבר.

מה יהיה עם ערוץ 10?

לא ברור. השאלה המרכזית היא האם יבוא משקיע לערוץ הזה או לא. אם יבוא משקיע לערוץ הערוץ הזה יוכל לצאת לרישיון. אם לא יבוא משקיע לערוץ הערוץ הגיש בקשה לרישיון, אבל אם לא יהיה משקיע לא תהיה אפשרות לאשר לו את הבקשה להגשת רישיון.

מה לוח הזמנים?

הבקשה הוגשה בסוף השנה, ב-31 בדצמבר. לוח הזמנים לוקח זמן. זה יכול לקחת חודש, חודשיים, שלושה חודשים. במהלך הזמן הזה הערוץ יצטרך - -

אם לא תהיה יציאת מצרים בפסח ולא יהיה משקיע, מה יקרה?

כרגע לערוץ יש כסף לתחזק את עצמו עד סוף השנה. הוא גם נכנס לאיזושהי תכנית הבראה וצמצום כל עוד לא נכנס משקיע כדי להיות עד סוף השנה. במידה שהערוץ לא יתקיים נפנה למשרד התקשורת ולשר התקשורת בהצעה איך להסדיר נכון את שוק השידורים בישראל שזה הוצאתם ויציאתם של קשת ורשת לרישיונות אם לא יהיה משקיע כדי לא להישאר עם חברת חדשות אחת ועם ערוץ מסחרי אחד.

ערוץ 10 תורם רבות לשידור הציבורי בישראל ולפלורליזם. יש מחזה מאוד מפורסם של אחד מגדולי המחזאים – סמואל בקט – "מחכים לגודו". אין אדם כזה, הוא לעולם לא יבוא. אני מקווה שפה יהיה. כי כולם מצפים כל הזמן, ולך אין עדיין בשורה.

בשורה על משקיע אין, אבל אנחנו נצטרך להיערך ולהגיע למצב שבסוף שנת 2014 תהיה כבר אלטרנטיבה: או שערוץ 10 יצא לרישיון ואז יש לנו שני ערוצים מסחריים או לחילופין שהתחלנו להכין את הקרקע כבר בתקופה הקרובה לכך שאם הערוץ לא ייצא לרישיון יהיו לנו שני ערוצים מסחריים בשנת 2015.

אני מקווה שמישהו מהצופים מבין את המצוקה, ומשקיע גדול יבוא באמצעות הטלוויזיה ויעזור.

אין ספק שהמשקיע חיכה לראות את הדיון הזה, והוא בטוח יבוא.

בבקשה, הדובר הבא.

אסף אמיר, יושב-ראש איגוד המפיקים.

יושב-ראש הפקות המקור. הן נותנות את הכבוד בלי סוף, אבל כסף חסר.

בהקשר של ערוץ 10 אני יודע שדנתם על החדשות המקומיות ועל 7- העובדים והדבר הזה שניסיתם לפתור בשבוע שעבר. במקרה הספציפי הזה יש המון חברות הפקה שערוץ 10 אמור לשלם להן כסף, והן חייבות את הכסף הזה לאנשים שעובדים תחתיהן, שאלה עובדים רבים בכל התעשייה. אני מבקש שהרשות השנייה שהיא הגוף המפקח תשים לב שלא מוציאים החוצה חוזים שאי אפשר אחר-כך לקיים, וברבות הימים אם חלילה לא יגיע משקיע אנחנו נמצא את עצמנו עם המון חברות שיהיו בפשיטת רגל כי עליהן לא תהיה הקפאת הליכים כי הן חברות קטנות מדי לעבור את ההליך הזה. ואז כל האנשים שחייבים כסף - -

ואז אתה אומר, לגדולים משלמים, והקטנים הולכים יחפים.

כבר במשבר הראשון - -

חשבתי שדיני פשיטת הרגל עוסקים בנושאים הללו ודיני פירוק חברות. לא ידעתי שזה התפקיד של הרגולטורים של השידורים.

סליחה, כבוד השר, בפעם שעברה שזה קרה לפני 10 שנים הייתה הקפאת הליכים - -

- - - בוועדה?

- - -

הוועדה בוודאי יכולה לעסוק במה שהיא רוצה, אני לא מתערב. הוא רק מדבר על הרשות השנייה.

אני מבקש – הרשות השנייה יודעת בדיוק מה קורה שם. צריך לשים לב שלא ייצאו חוזים ומפיקים יתחילו לעבוד ויתחייבו בפני עובדים, ובסופו של דבר הדבר הזה ייסגר ונמצא את עצמנו בחור.

אסף, כידוע לך, לא רק שהרשות לא יודעת מה קורה שם – עובדי ערוץ 10 עצמם, כולל המנהלים הכי בכירים לא ידעו למשל על הכוונה של לאודר לנטוש את הערוץ. אני הייתי שם בסיור יומיים-שלושה לפני כן והם נשבעו לי שאין להאמין לכל השמועות הללו – ואני מאמין להם שהם לא ידעו. אז אתה לא יכול להניח שהרשות השנייה היא ביכולת פיקוח יומיומית כזאת על תזרים המזומנים של ערוץ 10. היא לא תיקח אחריות על זה.

הפנייה הזאת כללית, לשים לב להתחייבויות שערוץ 10 לוקח על עצמו כדי לא למצוא - -

אנחנו רושמים את זה, ואתה צודק.

בתקווה שיגיע משקיע.

כולנו בתקוות.

נראה לי שהגבירו את החימום פה.

בתקווה שיגיע משקיע אז ישימו הרבה אוויר חם פה. כמו שאתם יודעים ועדת הכלכלה על כל חבריה ובראשותי מאוד היה חשוב לה בדיונים שהיו בעבר עם השר שהחדשות המקומיות תמשכנה בישראל. זה משום שזקוקים בפריפריה לנקודת מבט שונה שבאולפנים התל-אביביים והירושלמים היא לא באה לידי ביטוי, ויחד עם זה גם לדאוג לעובדים. אנחנו העברנו בקריאה ראשונה את הצעת החוק שבה 5 מיליון שקלים באמצעות "הוט" ו"יס" עוברים להפקה, אבל הסיכום בוועדה על דעת כל חברי הכנסת היא שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית פנינו לממשלת ישראל כדי שתוסיף עוד 5 מיליון כי בסכומים שהיו בעבר היה יותר מדי מרווח של שרשור, ואין צורך בהם. לכן אני יודע, אדוני, שתקציבך זעום. אבל אני פניתי גם לשר האוצר, ובמקרה שהוא מנוע לדון – לסגן שר האוצר מיקי לוי. לא רק אני, אלא הרבה מאוד חברי כנסת. אני מבקש שתפעיל את השפעתך. את החוק הזה העברתי בהצבעה לשנתיים. מדוע? כי עד אז כבר יהיה חוק רשות השידור החדש, וגם שם נמצא לזה ביטוי. לכן הבקשה שלי היא שתשים את משקלך לבקשה שלנו לשר האוצר ולסגן שר האוצר שיתנו את התמיכה הזאת שתחזק את הפריפריה ואת העובדים.

כך אעשה.

תודה רבה.

שי, אין לך עוד מה להוסיף על הדברים האלה? חוץ מזה הכול בסדר? חוץ מהנמלים שעבדת פעם בהם ורשות השידור – הכול בסדר?

רשות השידור זה לא מענייני, רשות השידור זה גוף נפרד. מעבר לזה אנחנו מחכים ועובדים יחד עם משרד התקשורת על כל הנושא של ברית-המועצות.

תודה. חבר הכנסת פריג', בבקשה.

שלום לאדוני היושב-ראש ולמכובדי השר. למען האמת אני עוקב מקרוב אחר הפעילות של משרד התקשורת, ואני מצטרף לדבריו של אדוני היושב-ראש. אכן, התקציב זעום וקשיח. אבל צריך להוציא את המקסימום מהקיים.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות – התייחסות שהיא בגדר שאלה: ראשית בקשר לטלוויזיה – ועכשיו שמעתי את שי ועל המשבר בערוץ 10. יש לנו טלוויזיה מסחרית שנקראת "הלא" שנמצאת במשבר זה שנה, ואני מסתכל וצופה, ואנשים שואלים ויש סימני שאלה די רציניים לגבי הערוץ ומה שמתקדם. רציתי לשמוע התייחסות בעניין.

דבר שני, אני רוצה לציין לשבח עניין שעלה בשיחות שניהלתי עם השר ועם שי על עידוד התחרות ברדיו בערבית והנחיצות לקיום ערוץ נוסף בשביל מגוון הדעות והתחרות. זאת נקודה ראויה לציון, ואני מאוד מקווה שהנושא הזה ייגמר בהקדם.
הסוגיה השלישית, בעניין בנק הדואר, אדוני השר. יש 12 חברות ביטוח בארץ, ויש חברה ששמה "הפול", בנוסף ל-12 החברות שכל ה"זבל" של הביטוח נמצא שם. מי שאין לו הכוח נמצא שם, זאת חברה ממשלתית. יש בנקים מסחריים, ויש לנו בנק הדואר. בנק הדואר משמש את הזקנים ואת משקי הבית הקטנים. הבנק הזה נחוץ כל כך בחברה המוחלשת בפריפריה ובחברה הערבית בצורה זועקת לשמים. כשאני מסתובב אני שומע רבות שהשירות הזה נחוץ מאוד. הנושא הזה שנים על גבי שנים לא מצליח לקבל ביטוי ולתת מענה לאוכלוסיות החלשות ולמשקי הבית. אז לדעתי, בצד שאמרת שמדובר במאות מיליונים של עלויות והרבה כסף שאין אותו בתקציב, נסתכל על המרחב הגדול ועל ההכנסות הצפויות מהבנק הזה. זה אחד הדברים הענקיים אם משרדך ייקח את זה כספינת דגל לטובת המוחלשים והפריפריה והחברה הערבית בפרט. זאת נקודה חשובה מאוד לציון.

תודה רבה. אני מוכרח להגיד שהדיווח, לרבות המצגת שצמצמתי את הצגתה כי צריך לצמצם במצגות, יש פה עבודה מעמיקה בכל תחומי הפעילות של המשרד. אין ספק ש-2014 היא שנה מאוד מרכזית בהרבה תחומים במדינת ישראל, אבל אין ספק שגם בתחום התקשורת. אני יודע שאתה מעוניין להחליט ולקדם. ועדת הכלכלה היא ועדה שפותחת את כל הדיון, אבל מקבל החלטות. לכן הוועדה תקדם את כל הנושאים הנדרשים לאישור תוך כדי התרומה, התמיכה והשינויים הנדרשים כדי להבטיח את טובת הציבור. נבטיח את זה בחקיקה או באישורים, כמו תקציב רשות השידור. הבקשה שלנו רק היא לא להמתין לרגע האחרון. כמו שאני אומר – הזמן קצר והמלאכה מרובה. אני לא יודע מי עצל, אבל בעל הבית דוחק. אם יש הערות לנושא, בבקשה. אני חושב שמיצינו. המסר של חבר הכנסת פריג' מאוד חשוב.

רציתי לשמוע עם ב"הלא" יש התפתחות בכיוון, שי?

לגבי "הלא", ערוץ 30 ידבר ממלא מקום יושב-ראש מועצת הכבלים והלוויין, נתי שוברט.

נתי, בבקשה.

לגבי הערוץ "הלא טי.וי.", למעשה מאז הוא קיבל את הרישיון לפני כשנתיים הוא סובל עד היום משתי בעיות: אחת יותר משמעותית ואחת פחות, אבל גם משפיעה מאוד על ההתנהלות. הבעיה המשמעותית פחות, אם כי משפיעה היא עניין הבעלות. הערוץ עובר שינויים של מבנה הבעלויות שם כשחלק מהגופים שנמצאים שם היום ומחזיקים בבעלות על הערוץ מדללים את החזקותיהם ומעבירים אותם לגורמים אחרים מתוך אותם בעלים מקוריים כדי לצמצם את כמות הבעלים וגם לפשט את תהליך קבלת ההחלטות.

מר שוברט, מה זה אומר בלשון בני אדם?

זה אומר שבמקום תשעה בכוונתם להגיע למצב שיישארו ארבעה או חמישה, ומתוכם שלושה משמעותיים ביותר. מצד שני – הדבר שעליו יקום וייפול הערוץ, בראייה שלנו כמועצה שמסדירה את הפעילות של הערוץ וגם מטעם הערוץ עצמו זה עניין קהל היעד שלהם. כיום הם נקלטים רק על-ידי מי שהוא מנוי של חברת הכבלים "הוט" או החברה שמשדרת בלוויין "יס". הם רוצים להגיע ליתרת הצופים דוברי הערבית בישראל ולעיקרם, שקולטים את שידוריהם באמצעות קליטה מלוויינים אחרים שהם לא בכבלים של "הוט" ולא בשידורים של "יס". לצורך כך הם פנו לאחרונה גם למועצה וגם למשרד התקשורת, והעלו בקשה שעשויה לסייע להם. המועצה תראה את זה בחיוב שאם תימצא הדרך לאפשר להם להיות משודרים - -

איך אפשר לזרז את זה?

זאת שאלה שלאחרונה הונחה על שולחן המשרד, לבדוק אם ניתן לאפשר להעביר את השידורים שלהם באמצעות חברת "יס" בצורה לא מוצפנת.

מר שוברט, מתי תוכלו אתה או המנכ"ל לתת תשובה לכך?

אני מניח שהדבר ייקבע במסגרת תכנית העבודה של המשרד כי זה לא בסמכות המועצה לקבוע את זה.

יש עוד דבר, אדוני היושב-ראש, בימים אלה אנחנו בוחנים במסגרת הרחבת "עידן פלוס" שעבר פה בחוק ההסדרים לפני כמה חודשים, להעלות את ערוץ "הלא" גם על המרבב השני - -

- - -

מזמן לא שמעתי את המילה "מרבב".

יש לי פגישה איתם בשבוע הבא בנושא הזה, וגם את זה ננסה לדחוף. הבעיה פה היא שהיום אחוז החדירה של מערך "עידן פלוס" בקרב האוכלוסייה הערבית היא נמוכה. השאלה היא אם זה יביא את הבשורה ויגרום לחדירה גבוהה יותר.

שאלה מעניינת.

לגבי תחנת הרדיו – בימים אלה קיבלנו פניות והתחלנו בסקר ובעקבותיו בבדיקה כלכלית לראות האם יש הצדקה לתחנת רדיו אזורית נוספת. כי עלו טענות שלאוכלוסייה היהודית יש 16 תחנות רדיו - -

מתוכם שניים חרדיים.

נכון, מתוכם שניים לאוכלוסייה החרדית בעוד לאוכלוסייה הערבית בישראל יש רק תחנה אזורית אחת.

אז הגיע הזמן. אתה בודק.

יש בדיקות שלנו בשלבים מתקדמים.

תדווח לנו במהרה.

להערכתך?

אני משער שבחודש וחצי-חודשיים הקרובים אנחנו נסיים את הבדיקות, ואז נחליט האם יש הצדקה כלכלית לצאת למכרז או לא.

אנחנו מצפים לתשובה בסוף פברואר. תודה רבה.

כבוד השר, המנכ"ל, חברי הכנסת, תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:35.>