PAGE
3
ועדת הכלכלה
31/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 161>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), שעה 9:30

<דווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

מיכל רוזין

איציק שמולי
חמד עמאר

זבולון קלפה

>
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר

רמי כהן - מנכ"ל המשרד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אבי פרל - המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שייקה דרורי - מנכ"ל מועצת החלב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - מנהל תחום אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן בזק - מנהל יחידת שירות הדרכה ומקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תניב רופא - מ"מ מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דנה הורנשטיין - יועצת למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - יועץ למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר צור - מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל

איציק אליה - מזכיר איגוד המושבים

דודו קוכמן - מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

נועם בלום - חבר הנהלה, התאחדות החקלאים, התאחדות חקלאי ישראל

אביתר דותן - מנכ"ל ההתאחדות, התאחדות מגדלי בקר לחלב

צחי דותן - מנכ"ל מועצת גפן היין, מועצות ייצור ושיווק

אלי אהרון - מזכיר ארגון מגדלי הירקות, ארגוני מגדלים

דניאל אברהם - מנכ"ל איגוד מגדלי הפרחים, ארגוני מגדלים

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

נחמיה רפל - מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות

רזי יהל - ממונה על החקלאות, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

צביקי פורת - מרכז ועדת משק, תנועת הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

ירון בן עזרא - מנכ"ל החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

מוחמד אבו פריחה - יו"ר, אגודת מגדלי הצאן הבדואים בנגב

עיד איבן זייד - חבר, אגודת מגדלי הצאן הבדואים בנגב

אורי קלנר - סגן ראש המועצה האזורית גולן

חגי הילמן - חקלאי, מגדל קנאביס רפואי

דליה טל - מנהלת קמפיינים, עמותת "צלול"

רומן גרביץ - לוביסט חב' "פוליסי" מייצג את התאחדות האיכרים

ויקטור פתאל - מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל

לאה ורון

יעקב סימן טוב
<דווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת>

רבותיי, אני מתנצל על האיחור. אנחנו פותחים את הישיבה טיפה באיחור. אני מתנצל על האיחור.

רבותיי, אני קודם כל מקדם בברכה את כבוד השר, השר יאיר שמיר, והמנכ"ל רמי כהן. כמובן, את חבר הכנסת יצחק וקנין. כל המכובדים שנמצאים כאן. אנחנו נפתח. שוחחתי עם השר יאיר שמיר אתמול. מה שהשר יאיר שמיר והמנכ"ל רמי כהן יציגו בקצרה את הדברים המרכזיים לגבי המצב הנוכחי של משק החקלאות בישראל; החזון שהם רוצים להוביל בחמש השנים הבאות; מה שיהיה על הפרק מבחינת החוקים בעבודה, כדי שכל החברים שיושבים מסביב לשולחן יידעו לאיפה אנחנו הולכים ונעבוד. כי לצערי בעבר, גם מניסיוני בשבע וחצי שנים בכנסת, גם כשר, בישיבות ועדות הכספים והכלכלה, בדרך כלל מה שקורה, באים עם שליפות ברגע האחרון בחלק מהדברים, ולכן אני מאוד שמח שפה תוצג לפחות תכנית ודרך כדי שכולנו, לא כמו שקורה עכשיו, ברגע האחרון אנשים יגיעו.

אני מעלה כבר בפתיחה כמה נקודות שהשר והמנכ"ל וכמובן כל הציבור יתייחס אליהם, כי בסופו של דבר כולם רוצים פה להגיע לתוצאות שתהיינה חיוביות לחקלאות ולחקלאים בישראל, כולל גם לצרכנים בישראל שצורכים מוצרי חקלאות. ובין מספר השאלות שאני מציג, ואני בטוח שהשר וכולכם תתייחסו, זה השאלות הבאות: קודם כל, מסמך מאוד יפה של מרכז המחקר והמידע. עמי ומר ויקטור פתאל כתבו את המסמך. המסמך הזה, שאני לא יודע, הגברת לאה ורון, הוצג לחברים - -

כן. הועבר לחברי הכנסת.

- - הועבר לחברי הכנסת. באופן כללי, אני מסכם, סך הכול לגבי החקלאות, אם אנחנו רואים את התהליך יותר ויותר, העשור האחרון ויותר, הפריון די נמוך ורווחת החקלאות נשחקת; יש ירידה במספר המועסקים הישראלים; ובמקביל יש עלייה חדה בתקציב התמיכות בחקלאות של 223% – מ-291 מיליוני שקלים ב-2012 ל-240 מיליוני שקלים ב-2013. זה ברור שהענף זקוק באמת להשקעות במחקר ופיתוח, מכונות. הוא צריך לעזרה גם כדי שיהיה גם משק של קטנים ובינוניים, הם - - - גם לגיבוי, כדי שתהיה לנו אותה חקלאות מפוארת. כי אני בתור אדם שניהל פעם את המדיניות החקלאית של הבנק העולמי, מדינת ישראל תמיד הייתה פאר, ורוב האנשים שגם יעצו לבנק היו מטובי האנשים בישראל, ולכן החקלאות פה היא כוח גדול, אבל המצב הזה הוא מצב שדורש תיקון.

במסגרת הרפורמות שמגיעות אלינו לפתח ושהשר מוביל, יש לי מספר שאלות שלא רק לעכשיו, הן גם יהיו במהלך הדיונים שיגיעו, חלק מהן אולי יכלו להיפתר קודם כל בהסכמה, אבל לעיתים, לצערי, כמו שאמרתי, דברים לא מגיעים להסכמה ואז הם מגיעים ברגע האחרון, ויוצרים תהליך שהוא אולי לא התהליך הכי בריא, שלהבא אני מקווה שישתפר. וארבע השאלות – מר רמי כהן, אתה תשים לב לשר או מי שאחראי מטעמך – שבמשך הדיון הזה אני אבקש שכבוד השר יתייחס ואחרים:

האם הרפורמה, תקנות משק החלב שמונחות על שולחן הוועדה, לא יביאו להשתלטות של גורמים כלכליים גדולים שינהלו שותפות פיקטיביות, ויהרסו את הרפתות הקטנות, הבינוניות, המשפחתיות? למשל: מדוע מבקשים לייצר שותפות של רפתות במרחק של 30 קילומטר אחת מהשנייה? שאלה.

כבוד השר, מה מהפעולות שאתה עושה על מנת להקטין את הרגולציה? אנחנו יודעים שברור שבמשק חקלאי צריך מכסות ותיאום, אבל לעיתים עודף רגולציה בהרבה מאוד דברים הוא סך הכול גם בעייתי. ובמקרה הזה בנושא המשחטות, הן בנושא הגנת הסביבה, בדיקות משנה, בדיקות בשער העיר ופיקוח וטרינרי. הטענות שהועברו אליי הן שבגלל עודף רגולציה מוטלת כאן עלות גם על הצרכן וגם על החקלאי.

שמענו אתמול, היו פה איזה מסיבות עיתונאים ורעש, שהוטל אתמול פיקוח גם על הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה. האם לא נכון לשנות את נושא הפיקוח, כי במבנה הנוכחי הצרכן משלם מחיר גבוה מדי? המחלבות מודות שהן נותנות הנחות לרשתות השיווק שאינן מגולגלות לצרכן. מדוע לא לקבוע גם את המחיר שבו מוכרת המחלבה – תנובה, טרה, עכשיו גם שטראוס – לרשת השיווק? שאלה. חלק אנחנו נעלה את זה גם בנושא המזון.

הדו"ח של ה-OECD שמוזכר במסמך של מרכז המחקר והמידע, שהועבר לקראת הדיון, טוען שמבנה התמיכות לחקלאות בישראל – ופה אני בא לנקודה שאמרתי קודם – באמצעות הגנה על מחיר מכסות ומכסים גורם להתייקרות הירקות והפירות ומוצרים המבוססים על ענפי חקלאות נוספים במחיר לצרכן. עוד פעם, מכיוון שגם ה- OECDשם את זה בנקודה הזאת, זה שווה התייחסות.

אלה הדברים. הבמה שלך. כבוד השר.

בוקר טוב. תודה, חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אני שמח על ההזדמנות להציג את עבודת המשרד בפני הוועדה. אין זה סוד שזה הבית הפרלמנטרי, הייתי אומר, של החקלאים, של החקלאות, ולא בכדי אנחנו מרגישים פה טוב. לא בגלל שזה הכול יש פה יסמנים, ההיפך הוא הנכון. אנחנו פה לומדים, לומדים לא מעט, וגם משנים לא מעט ממה שהתכוונו מלכתחילה, ואני רואה את זה כברכה ולא כמטלה. ההיפך הוא הנכון. אני בא הנה, ואתה יודע את זה, בשמחה וברצון, גם אם יש פה ביקורת וגם אם יש פה צעקות לפעמים, אבל בסופו של דבר אנחנו - - -, אנחנו, הרשות המבצעת אל הרשות המחוקקת והמפקחת עלינו, בידיים נקיות, ורוצים לצאת עם ידיים, עם יבלות, אבל שעשו, הניבו תוצרת, ואני מניח שנתחלק בפירות ביחד.

יש - - - גם הזדמנות - - - פה ושם את ההישגים של המשרד שאנחנו גאים בהם, אבל בהחלט אנחנו רוצים בהחלט לדון פה לגופם של דברים. אנחנו נענה על כל ארבעת השאלות שהצגת, אבל אם תאפשרו לנו רק לעשות הצגה אחת קונקרטית, - -

בהחלט. מצוין.

- - ואחרי כן נתייחס שאלה-שאלה, ואחר כך כמובן הדיון יהיה פתוח.
אנחנו מחפשים דרך למצוא את האיזון בין החקלאי לבין הצרכן הסופי, ובדרך לכל אורך שרשרת הערך הזאת, שרשרת המזון הזאת, יש לא מעט דילמות לא פשוטות, וחלק מתבטאות גם בשאלות שהצגת: מצד אחד אתה רוצה להתייעל, אבל על חשבון מי ההתייעלות? מצד שני, אתה רוצה לשמור חקלאות, אתה רוצה לקיים התיישבות, אתה רוצה לקיים חברה בריאה, גם מבחינת המזון שהיא אוכלת אבל גם מבחינת ערכיה. שהרי לא הכול במחיר הקוטג', עם כל הכבוד לכולם.

אז אני אשאיר את הבמה למר רמי כהן, ידידי, ואנשי הצוות. וכל מי שפוגש אותי אני אומר לו: אתה מדבר איתי, אתה מדבר עם מר רמי כהן, אתה מדבר עם אותו אדם. כי יש לנו - - - והצוות היא להשיג את היעד לטובת מדינת ישראל וזו מטרתנו. אז מר רמי כהן, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת יצחק וקנין וחמד עמאר שעוזרים לנו מאוד בתהליך העבודה, כל הארגונים של החקלאים שמיוצגים פה.

אנחנו נציג פה בקצרה את המשרד, ואת הישגיו, ואת תכניותיו לעתיד, ונאפשר ליותר אנשים לשמוע את דעותיהם כדי לראות מה עוד אנחנו יכולים לעשות.

החזון של המשרד כפי שהוגדר מדבר על ארבעה דברים מרכזיים: אחד, חיזוק ההתיישבות ברוח ערכי הציונות; השני, שמירה על אדמות המדינה ומשאביה; השלישי, אספקת מזון טרי ואיכותי; הרביעי, למנף את היתרון היחסי של חקלאות ישראל לטובת כלכלת ישראל.

קצת נתונים שרלוונטיים לסוף 2012; להערכתנו, ב-2013 הם טיפה יותר גבוהים, אבל ערך הייצור החקלאי הוא בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקל, שמתוכם אנחנו מייצאים מזון טרי בסדר גודל של כחמישה וחצי מיליארד שקל. המשקל של הייצוא הטרי מכלל הייצור הוא 19%, אבל בייצוא אנחנו חלשים מאוד – אנחנו משהו כמו 1.8% מסך הייצוא הישראלי, וזה נושא שאנחנו נותנים עליו את הדעת איך לשפר את היכולת שלנו בייצוא.
העשייה שלנו מתאפיינת בראייה חדשנית. אנחנו מנסים למנף את המו"פ החקלאי; לטפל בבריאות הציבור כערך עליון; לעסוק בהערכת סיכונים וניהול סיכונים, מה שלא עשינו בשנים הקודמות; ולטפל ביצירת דור המשך במסגרת חינוך לחקלאות, ובעניין הזה שוב נרחיב.

השר הגדיר בתחילת דרכו, שהיא לפני כשנה במשרד, שאנחנו צריכים להסתכל קדימה, שנים קדימה, ולראות איפה אנחנו יכולים לתרום ברמה הלאומית בצורה מיטבית, והחלטנו לשים הרבה משאבים: אם זה מבחינת כסף, ואם זה מבחינת תשומת לב של מנהלים, ואם זה מבחינת כמות החוקרים שלנו – למנף את המו"פ החקלאי.

הלכנו על תכנית קנדל שהיא תכנית משולבת עם פרופסור יוג'ין קנדל, עם משרד הכלכלה, עם משרד האוצר, ואנחנו הקמנו קרן שתאסוף 311 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, והיא תהיה בסיס לאיסוף כסף נוסף, תקציב נוסף - - -

מר רמי כהן, מה זה "תאסוף"? אין תקצוב לזה, אגב?

יש תקצוב שהוא חמש שנתי, שבכל שנה אנחנו שמים כמה עשרות מיליונים ביחד. השנה זו השנה הראשונה - - -

ויש התחייבות של משרד האוצר וזה סגור.

יש התחייבות של משרד האוצר, יש התחייבות של משרד הכלכלה, ושל פרופסור יוג'ין קנדל, וזה נושא סגור. משרד האוצר בפנים.
אני בכלל רוצה להגיד מילה לגבי משרד האוצר.

מי ממשרד האוצר נמצא פה היום?

אני.

מעין נשר מאגף התקציבים.

אנחנו מרגישים טוב מאוד עם משרד האוצר. אנחנו יודעים לעבוד איתם ביחד. הם רואים יחד איתנו, עין בעין, את ההתפתחות קדימה, ונוח לנו מאוד שיתוף הפעולה הזה.
במקביל, אנחנו רוצים להקים קרן יוזמה לחקלאות. כפי שבשנות ה-80 הייתה קרן יוזמה שעזרה לכל תעשיית ההייטק, אנחנו כרגע עובדים על הקמה של קרן יוזמה שתאפשר למשקיעים שונים להביא רעיון, להביא כסף - - -

על איזה סדר גודל מדברים כאן?

אנחנו מעריכים שזה יהיה סדר גודל של מאות מיליונים, וסדרי גודל של עשרות - - -

זה בשיתוף עם הבנקים? היוזמה לא הייתה עם בנק לאומי, נדמה לי או משהו?

לא, לא.

לא. איך זה היה?

הממשלה הביאה בערך 100 מיליון דולר, חילקה אותם לכמה קרנות – 12 מיליון דולר לכל קרן. והיפה ביוזמה זה שמי שניהל את ההשקעות ואת הבדיקה זה בעצם המשקיעים עצמם, והייתה אופציה למשקיעים לקנות את המדינה ב-ground floor.

מצוין. אז מדברים על אותו סדר גודל.

על אותו סדר גודל.

אני מניח - - -. לא צריך כל כך הרבה בחקלאות.

ובהתחלה אנחנו נעשה את זה יותר מדורג. בהתחלה יהיה קצת פחות, לאחר מכן נדע.

מתי מחליטים על זה?

אנחנו התחלנו זה עתה את העבודה, אז אני מעריך שסדר גודל של בין שלושה לשישה חודשים נוכל להגיע לתוצאות.

יפה מאוד. אז אנחנו נשמח מאוד לראות במושב הזה כבר.

בוודאי. החלק השלישי זה שאנחנו מקימים פארק agro-tech. אנחנו רוצים בקמפוס שלנו, שהוא קמפוס יפה מאוד באזור בית דגן, לאפשר לגופים חיצוניים לבוא, ולפתח ולייצר על בסיס אמצעי הייצור שיש לנו בקמפוס, שזה רפתות, לולים, מטעים שונים, לאפשר להם לפתח את המוצרים שלהם. ואנחנו גם, ביחד עם מכון היצוא, שהוא שותף לתהליך הזה, נפעל לחיזוק היצוא של מדינת ישראל.

אנחנו, קודם כל, רוצים לעסוק במניעה. יש שלושה תרחישי ייחוס עיקריים שהמדינה מתארגנת אליהם לחירום, שזה מלחמה, רעידת אדמה ומגיפות. התחום הזה של המגיפות – ככל שאנחנו נשכיל לצמצם אותו אנחנו נעזור לכל המגזרים השונים, גם בממשלה וגם במגזר הפרטי. זה יבוא לידי ביטוי בשירותים הווטרינריים שלנו, בהגנת הצומח, והקמנו לטובת העניין הזה גוף חדש שנקרא צוות ניהול משברים שלנו. צוות ניהול המשברים ברמה של סמנכ"ל שיעסוק גם בתחום המניעה וגם בתחום ביצוע הטיפול בזמן אמיתי: אם זה במתקפה של ארבה או אם זה במגיפה של שפעת עופות.

זאת אומרת, יש אדם אחד שהוא - - -

יש אדם אחד שהוא המנהל, אבל מתחתיו יש שלושה אנשים נוספים שתקצבנו אותם השנה. אנחנו רואים את זה בחשיבות.

יפה מאוד.

זאת אומרת, יש כתובת.

יש כתובת. זה מה שאנחנו אומרים – יש כתובת.

יש כתובת. אנחנו רואים את זה בחשיבות. אגב, כבר באירוע האחרון של הסופה, הצוות הזה עבד ותרגל את עצמו על בסיס ראשוני.
בנושא בריאות הציבור למדנו גם שאנחנו, כמו בכל שאר הדברים, רוצים להקטין את העומס הבירוקרטי. אנחנו מדברים על הקטנת העומס הבירוקרטי בכלל במשרד. אנחנו מרגישים שיש לנו מקום עוד להשתפר בעניין הזה. אבל בתחום בריאות הציבור, וזה עונה על אחת מהשאלות ששאלת מקודם, ביחד עם משרד הבריאות הלכנו למהלך משותף של להציק פחות לגופים המפוקחים: במקום שני רופאים, אחד של משרד הבריאות ואחד שלנו, צמצמנו את זה לאחד וחילקנו בינינו את כל המגזר. ביטלנו נושא של בדיקות משנה. אנחנו עושים ככל שניתן כדי להקל על היצרנים ועל הספקים למיניהם.

המסגרות שמהן באנו, גם השר וגם אני, יודעות לעבוד עם בסיס מוצק של הערכת סיכונים: לראות איפה הסיכונים הצפויים לנו, איזה משאבים כדאי להשקיע בכל אחד, עלות מול תועלת בכל דבר, ולא להשקיע כל הזמן את כל היכולת התקציבית ואת כל תשומת הלב של המנהלים בדבר אחד. אנחנו עושים הערכת סיכונים בתחומים השונים, ואנחנו משמשים כמשרת פיילוט למשרדי הממשלה בכלל, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, להכניס את נושא הערכת סיכונם וניהולם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לא סוד הוא שאין מספיק עובדים במגזר של החקלאות, ולא סוד הוא שהצד הערכי שבעניין הולך ופוחת. ביחד עם הארגונים השונים אנחנו הולכים למהלך גדול של שיפור החינוך לחקלאות והרחבת החשיפה של בני הנוער לתחום. לקחנו גם את נושא בתי-הספר המקצועיים, שהם בהנחיה של משרד החינוך - - -

החקלאיים.

החקלאיים, שהם בהנחיה של משרד החינוך. גם בתי ספר תיכוניים-עיוניים, גם בתי ספר רגילים יסודיים, ואנחנו פותחים שם מגמות, שיעשו בגרות חמש יחידות בתחומים של חקלאות: חלקם יהיה בחקלאות הקלאסית, וחלקם יהיה בפיתוח של טכנולוגיה חקלאית.

כשאתה אומר את הדברים האלה, זה קורה?

זה כבר התחיל לקרות. זה כבר התחיל לקרות. אנחנו מתואמים - - -

מעניין. תשלחו לנו איזה דיווח על זה, זה מאוד מעניין.

אנחנו נשמח לשלוח לכם דיווח.

למשל: בבתי הספר החקלאיים, לקחנו את בית הספר "מקווה ישראל" כפיילוט, ואנחנו עושים שם מספר דברים. גם המדריכים שלנו מהמכון הוולקני באים לשם להדריך בני נוער; גם מביאים בני נוער למעבדות שלנו במכון הוולקני; גם הגדלנו להם את מכסות הביצים והחלב בלול וברפת כדי שיותר בני נוער ייחשפו לדברים האלה; ואנחנו, בבתי הספר החקלאיים, בטוחים שנוכל להרחיב את היריעה.

יפה מאוד.

הלכנו גם לבתי ספר עיוניים רגילים. יש לנו פיילוט בבית ספר במעלה אדומים. לקחנו מגמה שלמה שהולכת לטכנולוגיה ורובוטיקה כדי לעשות שם חמש יחידות בבגרות. העסק הזה עובד יפה מאוד, ואנחנו הולכים להרחיב את זה. קשרנו קשרים עם אורט ישראל, ואנחנו נעשה את זה בשלושה בתי ספר בו זמנית במהלך שנת 2014. לקחנו את כל המו"פים האזוריים שלנו – יש לנו שמונה כאלה – וחיברנו אליהם בתי ספר מהסביבה פלוס עמותות של מתנדבים, שבני הנוער יבואו לשם, ילמדו, יחוו את הדברים, יעבדו בשטח, ייחשפו לנושא של החקלאות.

ופה זה מוביל אותנו גם לנושא של יצירת דור המשך: אנחנו רואים שהולך ופוחת הדור. אם לפני 10 שנים, 15 שנים, היו סדר גודל של 20,000 חקלאים, היום אנחנו מעריכים – אנחנו לא יודעים. אנחנו ניכנס למפקד השנה – אבל אנחנו מעריכים שיש משהו בין 6,000 ל-10,000 חקלאים בלבד, מה שמחייב אותנו להשתמש בהרבה עובדים זרים, שאנחנו מאוד לא אוהבים את זה, אבל בלית ברירה – אני אגע בנקודה הזאת טיפה בהרחבה – אנחנו משתמשים היום בעובדים זרים. ניקח לדוגמה את הערבה התיכונה, שטח של 120 קילומטר, שיושבים שם 2,500 מתיישבים, ויש לידם כ-2,500 עובדים זרים. העובדים הישראלים לא כל כך רוצים לבוא לשם.

השר הנחה בתחילת דרכו לקחת את כל אמצעי הייצור של החקלאים ולחזק אותם: אם זה בנושא של הקרקע, מים, עובדים מקצועיים ובנושא של ההון.

היום בערב, מועצת רשות מקרקעי ישראל תאשר – אחד הדברים היותר חשובים שעשינו במהלך החודשים האחרונים זה הרחבת השימושים החריגים בקרקע כדי שלחקלאים תהיה תוספת של מקורות תעסוקה. הם לא יעסקו רק בחקלאות פרופר, אלא בדברים שמסביב: הם יעשו בתי אריזה, והם יעשו יקבים, והם יעשו בתי בד, והם יעשו ספורט, והם יעשו תיירות.

יפה מאוד.

- - -

השאלה אם השימושים החריגים הוגדרו, לא בגלל הנושאים - - - סופר-מרקט.

השימושים החריגים הוגדרו, ומועצת רשות מקרקעי ישראל היום בערב תאשר את זה בישיבתה, ואנחנו גאים על הצעד הזה כי הוא נראה לנו מאוד חשוב.

כל מי שמבקר באירופה לא יודע שהיום, אתה הולך לצרפת וכל זה, זה הכול שילוב של תיירות, וחינוך, וחקלאות והמסביב.

ויחד עם זה, בנושא הקרקע אנחנו רוצים לעשות השנה עוד שלוש הרחבות של נחלות: בחבל אשכול, בערבה וברמת הגולן. אנחנו רוצים להקים עוד מאות נחלות שתאפשרנה ליותר אנשים להשתקע בקרקע ולעבוד אותה.

הלכנו לתהליך ראשון עם המים השפירים, וביחד עם רשות המים כבר הגענו להישג שממחר הוא תקף. עשינו תכנון לשלוש שנים במים קדימה, מה שלא היה מקודם. תוספת של 30% למכסת המים. והמחיר – הורדנו את התעריפים א', ב' וג' רק לתעריף א' פלוס שלוש אגורות, כך שאנחנו מאפשרים פה אמצעי ייצור מרכזי לחקלאים בצורה מאוד משמעותית. השנה אנחנו ניתן את הדעת על נושא השימוש במים קולחים, ועל הובלה למקומות שהמים לא כל כך מגיעים היום.

דיברנו מקודם על חינוך הנוער, אבל בינתיים העובדים הזרים. היה מתווה יורד שהממשלה החליטה עליו, מ-28,000 ל-18,000 עובדים. היינו אמורים לרדת מחר ל-21,500 עובדים, ושר החקלאות ופיתוח הכפר בתיאום עם שר האוצר ושר הכלכלה הגיעו לתמימות דעים שאי אפשר לרדת, להמשיך את הירידה הזו.

בהחלט.

נהפוך הוא – עצרנו את הירידה והוספנו 1,000 עובדים נוספים. והחל ממחר, הראשון לחודש, יהיו 25,000 עובדים זרים, מה שייתן אוויר לחקלאים בצד של כוח האדם.

ברור לנו לגמרי שאמצעי הייצור של ההון הוא סופר חשוב. עד היום חקלאים נהגו להשתמש בהון החוזר שלהם כדי לפתח ולהרחיב את היכולות המקצועיות שלהם. הגענו לתובנה שחייבים לספק להם הון ממקור חיצוני. ואנחנו הולכים למהלך גדול, שמשרד האוצר – אתמול שוחחתי עם המנכ"לית שלו – מברך על זה.

תסביר.

אנחנו הולכים לקחת את קנ"ט, שזה קרן נזקי הטבע, שתיכף אני אדבר עליה בכמה מילים, ויש בה סדר גודל של כ-700 מיליון שקל. אנחנו ניקח סדר גודל של כ-100 מיליון שקל, 150 מיליון שקל. נשים אותם בצד. הם ישמשו כביטחונות. והבנקים המסחריים, שעליהם דיברת מקודם, קופות הגמל וחברות הביטוח יעמידו סדר גודל של מיליארד שקל עד מיליארד וחצי שקל כאשראי לחקלאים, כדי שהם לא יצטרכו להשתמש בהון החוזר שלהם. האשראי הזה יינתן לתקופות ארוכות ובריביות נמוכות, כשהמדינה תיתן חלק מהביטחונות לעניין הזה. אנחנו רואים בזה צעד מאוד-מאוד חשוב.

תעביר לנו את זה, זה מאוד מרתק, כי אנחנו עושים עכשיו הרבה דיונים על מערכת האשראי לעסקים קטנים, דברים אלטרנטיביים, founding - - -. אנחנו נעשה פה גם כינוס - - -

אני בהחלט חושב שזה יכול להיות מודל - - -

אני הייתי רוצה, ויכול להיות שאני אתן לך גם להציג את זה בכינוס מיוחד של - - - והמערכת - - -

אני אשמח מאוד.

תודה.

גברתי ממשרד האוצר, מעין נשר, רצית להוסיף משהו פה? בבקשה, הגברת מעין נשר.

מעין נשר, אגף התקציבים. אני רפרנטית חקלאות באגף התקציבים. אני כמובן לא מודעת לשיחה שהתקיימה עם המנכ"לית אתמול, אבל אני רק רוצה לציין שהנושא הזה נמצא תחת בחינה ראשונית. אנחנו מכירים את הנושא ויודעים שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מאוד רוצה לקדם אותו, אבל זה לא משהו ש-; זאת אומרת, הוא עדיין בבדיקה ראשונית. בסוף, הכספים של הקרן לנזקי טבע הם כספי מדינה ברובם. התקצוב של הפרמיות מגיע באחוזים ניכרים מתקציב המדינה, ועל מנת לעשות בכך שימושים נוספים לאשראי, בו זמנית, זה משהו שצריך לבחון אותו, וזה מהלך שעוד לא סוכם,- -

מהלך שיסתיים ב-2014.

- - רק שיהיה ברור שצריך לקיים עליו דיונים, ועוד לא סוכם שום דבר.

רציתי להגיד משהו ביחס לקטע הזה: הקרן עצמה צברה לאורך השנים את הסכום שנוצר בה, שזה capital בלתי רגיל, כאשר הוא לא ממונף בכלל, שזה בשוק, בכל שוק נורמלי, כלכלי נורמלי, זה דבר בלתי נתפס. והרעיון שלנו בעצם למנף את זה, אבל למנף את זה חכם.

היו לי שיחות עם כל ראשי הבנקים בישראל, וכולם מברכים על המהלך הבא: אנחנו נקים את היחידה הזאת שתקבל את הדרישות מהחקלאים להלוואות. אנחנו נעשה מעין - - - על החקלאים ונעשה את המשא ומתן מול הבנקים המסחריים לקבלת התנאים הטובים ביותר עבור ההלוואות האלה. ואז פה מרוויחים פעמיים: אחד, לבנק אין את הכלים לעשות את - - - שאני יכול לעשות על יכולת ההחזר של אותו חקלאי. הרי בסופו של דבר זה הולך לחקלאי. שניים, אני נותן לו גם ערבות להלוואה הזאת, ואז ההסתברות לכשל, שהוא לא מחזיר את ההלוואה, הולך וקטן. צריך להכניס את זה בחשבונות שלנו, ואז בעצם שום כספי מדינה לא יילקחו ולא יינתנו וכדומה.

אדוני השר, הגברת מעיין נשר שכחה רק שחלק מהכסף בקרן - -

זה החקלאים.

- - זה חקלאים. היא שכחה את זה.

אפשר להחזיר להם את זה.

אני - - - את משרד האוצר טוב.

היא אמרה: הרוב.

אמרתי: הרוב. אני שכחתי עם מי - - -

כן, כן, הרוב, הרוב. רק אנחנו תמיד שוכחים שגם לנו יש חלק בכסף הזה, ולא סתם הצטבר סכום כזה של כסף.

אנחנו פשוט צריכים לדון בדברים. אנחנו חושבים שיש בעיית אשראי במשק לעסקים - - -

אין בעיה. אני רק אמרתי ככה, גם להזכיר לך מה שאת מזכירה לנו.

בסדר גמור.

כל הזמן.

תודה, חבר הכנסת יצחק וקנין.

אמצעי הייצור האחרון שאני רוצה לגעת בו זה דווקא בתחום האנרגיה. אנחנו למדנו ששימוש בגז טבעי יכול להוזיל מאוד את הייצור, מצד אחד; ומצד שני, הוא יכול להגדיל תקופות של גידול וייצוא, שבשווקים בחוץ לארץ נוכל לעשות שימוש בגלל היכולת שלנו לייצר גם בתקופות אחרות. אנחנו הולכים לעשות עכשיו פיילוט, גם ברמת נגב וגם בערבה, להעביר לשם צנרת של גז טבעי, שהיא כמובן מוזילה בסדר גודל של 40%, 45%, את עלויות הייצור של החשמל, והיא מאפשרת לעסוק משהו כמו תשעה חודשים בשנה גידולים, שבמדינות אחרות זה לא מתקיים. אנחנו מעריכים שהפיילוט הזה יצליח והוא יסייע מאוד ביצוא.
לגבי הורדת המחיר לצרכן – פה אנחנו רוצים טיפה להרחיב בנושא של שרשרת הערך בהיבט החקלאי שלה: הגענו לתובנה שהיא מאוד ברורה, שבין המחיר שמקבל החקלאי על התוצרת שלו לבין מה שאנחנו קונים בחנויות בסופו של דבר יש פער גדול מאוד: מצד אחד, החקלאי לא מקבל את כל מה שהוא יכול היה להרוויח. ומצד שני, הקונה משלם מחיר גבוה. זאת אומרת שיש בדרך לא מעט אנשים, גופים שמייצרים לנו תוספת ליוקר המחייה. אנחנו נכנסים עכשיו לשלוש פעולות מרכזיות בתחום: אחד, עצם הקמתו של השוק הסיטונאי, שביחד עם משרד האוצר אנחנו יוצאים למכרזB.O.T. קרוב. השוק הסיטונאי עוסק בסדר גודל של כ-20%, 25%, מכלל המכירות של פירות וירקות במשק. אנחנו חושבים שניהול נכון שלו ותכנון נכון שלו יעזרו בהוזלה. שניים, אנחנו מרחיבים את המידע לציבור, שהוא יוכל לעשות השוואה איפה הוא יכול לקנות, מה, באיזה מחיר. שלוש, אנחנו הולכים להיכנס ביחד עם משרד האוצר, משרד הכלכלה והממונה על ההגבלים העסקיים לבדיקת עלויות וצמצום שרשרת בסט שלם של מוצרים, ולראות איפה הסיטונאים והקמעונאים מגדילים את גודל התשלום - - -

אפשר לתת דוגמה: בשבוע שהייתה הסופה, פתאום הרשתות העלו את המחירים ללא כל הצדקה. לא הייתה הצדקה לעליית המחירים. מישהו רצה לעשות קופון באותו שבוע.

הייתה הצדקה, הציבור שילם – זאת הבעיה.

נכון.

זאת הבעיה.

הציבור שילם. החקלאי לא קיבל מזה כלום.

השורה התחתונה, אם מישהו חושב - - -

- - - זה רק על האזרח כל הזמן כאחדות - - -

רבותיי, אני לא סתם. אם השר זוכר, אני הגשתי הצעת חוק של פיקוח על המחירים. ולא סתם הגשתי את ההצעה, כיוון שהדבר הזה כואב. הדבר הזה מתגלגל בשורה התחתונה לחקלאי. מישהו חושב שהחקלאי מקבל את המחיר. אנחנו מוכרים תוצרת בשקל וחצי העגבנייה, היא נמכרת בשמונה שקלים על המדף. מישהו צריך לעשות סוף לדבר הזה. ופה אני חושב שצריך לקחת את זה ופעם אחת. אני לא מאמין שהדבר הזה יכול להסתיים בוועדת המזון. אלה דברים שצריך לקבוע להם דברים ברורים. הדוגמה של הקוטג' היא הדוגמה הטובה ביותר. כאשר היה פיקוח על הקוטג' הוא נמכר בארבעה שקלים; הסירו את הפיקוח – עלה לשמונה שקלים. רבותיי, זו מציאות. מישהו צריך להבין שיש דברים שאנחנו לא יכולים לתת במוצרים שהם צריכה יומיומית של האזרח. ואני חושב שהחקלאי לא הוא זה שאשם בעלייה של המחירים אלא דווקא הרשתות שעושות קופונים. ואני לא רוצה לדבר על הנחות שמקבלים בדרך והן לא יורדות למטה, לאזרח. הן נעצרות איפה שצריך להיעצר.

אדוני צודק, ואנחנו נותנים על זה את הדעת.
עוד דבר אחד שאנחנו עושים בהקשר הזה, והוא קשור גם למה שאמרתי מקודם על שימושים חורגים נוספים בקרקע: אנחנו נאפשר החל מהשנה, בהובלה של ארגון חקלאי ישראל, של התאחדות חקלאי ישראל, הקמה של שווקי איכרים. אנחנו נאפשר לעשות מכירה בשטח, בנקודות הגידול. הגדרנו גודל של חנויות שאנחנו מתירים לעשות שם, רשות מקרקעי ישראל היום יאשר את זה, ונאפשר לחקלאים למכור מהשטח עצמו ישר לצרכן, כמובן בהסדרה, יחד עם משרד הכלכלה ועם משרד האוצר, אבל זה דבר שהתחיל תהליך.

חשוב לציין שבצעד הזה משרד האוצר מביע תמיכה מלאה, וזה היה חלק מהמלצות ועדת המזון. וככל שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מתכוון לקדם את זה ברצינות, אנחנו מאוד נשמח. אנחנו חושבים שזה יכול להביא תחרות אמיתית, שיווק ישיר דרך החקלאים, ולהוריד את פערי התיווך.

אני רוצה לעבור לנושא אחר לחלוטין שהוא תחום הניקוז: שר החקלאות ופיתוח הכפר נושא באחריות לשימור הקרקע ולניקוז. אנחנו לא היינו טובים בנושא הזה בשנים האחרונות, והחלטנו לקחת את הנושא הזה, להרים אותו בסדר היום שלנו. אנחנו החלטנו לקחת את תחום הניקוז, ואנחנו עושים בו שלושה מהלכים עיקריים: האחד, הוצאנו תזכיר חוק ניקוז שבימים הקרובים נקדם אותו והוא יעלה לדיון. שניים, משרד האוצר עזר לנו בהוספה של חצי מיליארד שקל לעשר שנים. כל שנה אנחנו נקצה 55 מיליון שקל נוספים לרשויות הניקוז. יש 11 רשויות ניקוז כאלה. שלוש, אנחנו כמנהלים ניתן על זה את הדעת. אנחנו מקימים מועצת ניקוז עליונה או רשות ניקוז, שתשב במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הנושא הזה יורחב ויועמק.

אני רוצה להזכיר במילה אחת את הסופה שאותה חווינו בשבועות האחרונים: בעקבות הסופה היו שני סוגים של נזקים: אחד, בגלל הקרה. שטחים פתוחים, בעיקר בדרום, של גידול ירקות ניזוקו. שניים, בגלל הברד והשלג יש מבנים שקרסו. לשמחתי הרבה, מועצות הייצור – מועצת הצמחים בתחום הירקות והפירות – ביטחו את כל החקלאים על התוצרת שלהם. גם חקלאי שלא שילם בגין הביטוח שהוא צריך היה לעשות, מועצת הצמחים שילמה 50%, היא ביטחה אותו ב-50%, אם הוא רוצה ואם הוא לא רוצה, מתקציב המועצה, ואנחנו מאוד מעריכים את העשייה הזאת.

כפי שציין מקודם היושב ראש היוצא, חבר הכנסת יצחק וקנין, עלייה במחיר הירקות – אנחנו מיד פתחנו יבוא מירדן, לייצר איזושהי תוספת של ירקות לשוק כדי לנסות ולהוריד. אגב, מחירי המלפפונים היום חזרו למחיר הרגיל שלהם בתקופה ואולי אפילו קצת פחות – 3 שקלים, 3.5 שקלים לקילו. בהשוואה לשנים קודמות, המחירים, כפי שהם באים לידי ביטוי היום בירקות, הם לא גבוהים יותר. בדרך כלל, בדצמבר-ינואר המחירים עולים.

המדינה סבסדה ב-140 מיליון שקל את הקרן לנזקי טבע לטובת תשלום של פיצויים. אנחנו מעריכים שגודל הנזק של המקומות המבוטחים - - -

- - -

המדינה שילמה כ-140 מיליון שקל בנושא הביטוחים. הערכה שלנו שהנזק היה כ-100 מיליון שקל. אנחנו מצאנו שיש אנשים שלא היו מבוטחים, ואנחנו נחפש מנגנון ביחד עם מועצות הייצור ועם החקלאים עצמם לעזור להם.

עוד פעם, כמה הנזק של הסופה האחרונה?

לגבי הנזק המבוטח - - -

החקלאי.

הנזק החקלאי המבוטח הוא בין 80 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל.

והלא מבוטח?

הנזק החקלאי הלא מבוטח הוא כרגע בגדר של הערכה, מספר עשרות מיליוני שקלים, כמו 40 מיליון שקל, 50 מיליון שקל, שהוא גם בלול, גם ברפת, - -

בעיקר מבנים.

- - בעיקר במבנים.

מבנים, מבנים חקלאיים.

הוא לא בתוצרת, הוא במבנים.

מה שאנחנו עוד נציין בסיפור הזה של נזקי הסופה, שלשמחתנו הרבה רשויות הניקוז, כחלק מהפקת הלקחים של הסופה בשנה שעברה, עשו עבודה יפה מאוד, ולפחות עד עכשיו מימוש לקחי הסופה הקודמת נשא פרי.

לא היו לנו נזקים כתוצאה מהשיטפונות או משהו - - -

מילה אחת לגבי תקציב המשרד: אני רוצה שתראו, התרשמות כללית, סדר גודל של שליש או קצת יותר משליש אנחנו משקיעים במחקר ופיתוח.

מה הסכום הטוטאלי? כמה זה?

הסכום הטוטאלי יחד עם התמיכות מתקרב לשני מיליארד שקל. מתוך התקציב השוטף, המזומן ברוטו שלנו, אנחנו משקיעים כ-300 מיליון שקל, שזה 40%, במחקר ופיתוח, כי אנחנו חושבים שההסתכלות קדימה בייצור הטכנולוגיות המתקדמות היא מה שתעזור לחקלאי ישראל ולייצוא בהמשך.

מה זה פעולות – היתר? מה זה?

הדברים השוטפים.

זה עבודה שוטפת.

זה התקציב השוטף.

אנחנו רוצים להזכיר את החקיקה הצפויה בוועדת הכלכלה בשנה הקרובה: אחד, חוק המרעה, שכבר בשעה 11:00, אדוני היושב ראש, אתם דנים בהמשך חוק המרעה. יש הצעת חוק להסדרת התוצרת האורגנית - - -

- - - אולי ב-12:30.

זה יסתיים.

עוד היום.

זה יסתיים היום, והיום אנחנו באמת באורגני מתקדמים.

כן.

יופי. תכנון משק החלב, שגם בו נגעת מקודם. תראה, יש הנחיה של השר שאנחנו מחזקים את המשק המשפחתי. והנושא של תכנון משק החלב עם מתווה לוקר מאפשר לנו להגדיל – ככל שאנחנו נהיה מספיק יסודיים בעניין הזה – את הרפתות הקטנות מ-400,000 ליטר לשנה ל-700,000 ליטר לשנה. ואנחנו כבר השנה עשינו את המהלך המתבקש. לדעתי, בשנה הבאה, בתיאום בין הגורמים השונים, ניתן חיזוק נוסף לתחום של המשק המשפחתי, ואנחנו נותנים על זה את הדעת. יש לנו חשיבות רבה לשמירת האיזון בין היעילות והייצור המושכל, לבין פיזור הרפתות או פיזור המשק המשפחתי, גם בפריפריה וגם במקומות אחרים יותר קטנים, ואנחנו בהחלט נותנים על זה את הדעת.

כן, אני אומר עוד פעם: כמו שאמרתי, אני עובד במשרד החקלאות. ביום חמישי, א' בשבט התשע"ד, אנחנו גם נקיים את הדיון הזה לגבי - - - ב-12:00.

מצוין.

זה ב-2 בינואר.

אנחנו מעלים עוד לוועדה את הנושא של תקנות מחלות בעלי חיים בתחום הדיג. בנושא של הגבלים עסקיים, אנחנו ביחד עם הממונה על ההגבלים העסקיים נעלה את זה - - -

הדיון הזה לגבי הזה נקבע ל-8 בינואר, אם אני לא טועה.

לגבי מה?

נושא ההגבלים העסקיים.

בשבוע הבא. כן.

יש דיונים שנעשים כרגע. אני מקווה שיגיעו גם - - -

ובעקבות הנחיה של ועדת חוץ וביטחון, ועדת משנה שלהם, אנחנו מסדירים מחדש חקיקת חירום ישנה. וגם הנושא של הסדרת כוורות וייצור דבש עולה פה לדיון.

תודה.

בנושא הזה אני הגשתי הצעה, ועוד, וחבר הכנסת עמר בר לב, הצעה דחופה לסדר, דיון מהיר בוועדת הכלכלה. ואני, בינתיים, הקפאתי את הבקשה לדיון מכיוון שהייתה איזו שיחה עם השר בנושא הזה. מכיוון שאני חושב שבנושא של הכוורות צריך לתת את הדעת. אני ישבתי עם כל החבר'ה מהמכוורות השונות בכל הארץ. אני מבין שיש פה איזו בעיה בהצעת החוק החדשה, התזכיר להצעת החוק שאתם מגישים. אני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון, בשיקול דעת, ולא לשפוך, מה שנקרא, את התינוק - - -

את הכוורת עם הדבש.

כן.

עדיין הדיון צריך להתקיים, אבל אני מקווה שהדברים יגיעו לאיזושהי הסכמה לאן הולכים.

אוקיי.

אדוני רק שאל, לגעת בעוד שתי נקודות.

כן, בבקשה.

במשק החלב דיברתי; על הקטנת הרגולציה דיברתי והזכרתי; הפיקוח – אמרתי שאנחנו נכנסים לעניין הזה; ולגבי ה- OECDאנחנו בוחנים מחדש את כל נושא מבנה התמיכות. יש לנו עניין, ביחד עם משרד האוצר ועם משרד הכלכלה, לתת תמיכות ישירות לחקלאי.

אתה יודע, זה קצת הפתיע אותי בנושא של הפריון. זה הפתיע אותי. ישראל, במובן מסוים, התפוקה לעובד, הדברים בעבר - - - מאוד-מאוד מתקדם - - -

גם היום.

גם היום.

אז איך? מרכז המחקר והמידע, כי כשאתם כתבתם שהפריון ירד, הפריון ירד – התפוקה לעובד על פני זמן? מעניין אותי גם יחסית: לשווייץ, לגרמניה, למקומות. כי ישראל הייתה הלוא בחלק מהדברים המודל העולמי לפריון הכי גבוה של תפוקה לעובד בחלק מהדברים. אז פה קצת לא היה ברור לי.

כן. תראה, כשדיברנו על הפריון התייחסנו למשק הישראלי, בסך הכול הסתכלנו על שלוש שנים אחורה. כשאני מסתכל על פריון אני מסתכל על כל התוצר, מחלק בתושבים ומקבל פריון מסוים.

רגע, אתה מדבר על הפריון בישראל?

אני מדבר על הפריון - - -

לא, זו הבעיה שאני אומר חדשות לבקרים.

באופן כללי, בעולם הפריון בחקלאות נמוך יותר מאשר בענפים אחרים.

בישראל זה הפוך.

בישראל זה הפוך.

בישראל זה הפוך.

לא, לא, אז אני הוטעיתי פה. אני הוטעיתי. אני לא ציטטתי אותך נכון.

נכון.

כי מבחינתי הבעיה המרכזית של ישראל שהפריון, התפוקה לעובד, נמוכים, ולכן אין פה צמיחה בת קיימא שתבנה תעשייה. בחקלאות זה לא נכון, אז לכן אני מוריד את הנושא הזה.
תודה.

אנחנו סיימנו אדוני היושב ראש.

אני מודה לך. אני פותח לדיון. אני אתן לחברי הכנסת. קודם כל, ברוך הבא, חבר הכנסת רוברט אילטוב.

אני רוצה לציין את חבר הכנסת רוברט אילטוב שעוזר לנו מאוד בפעילות.

חבר הכנסת יצחק וקנין, אתה פותח; חברת הכנסת מיכל רוזין, ואנחנו נעביר את זה לחברים.

ראשית, אני רוצה לברך גם את השר וגם את המנכ"ל ואת כל צוות המשרד. אני חושב שבסך הכול, כמי שמכיר את המשרד אני חושב שיש צוות טוב במשרד שמבין את המטריה, והרצון הוא ללכת קדימה ובאמת להתקדם. אבל אני תמיד אומר איזה משפט ככה, כדי שנהיה עם הרגליים עם הקרקע. אני חקלאי ואני אומר את זה כחקלאי. ולא טייקון, כן? יש כאלה שאומרים עליהם שהם טייקונים. אני חקלאי קטן, מגדל כמו כל חקלאי בגליל. חקלאות זה לא דבר מובן מאליו, רבותיי. זה דבר שצריך להיות ברור לנו. אנחנו נתפסים בזה שאנחנו הולכים לשוק הכרמל, ורואים את כל התוצרת, וחושבים שהכול נעשה ככה ב- – אתה מרים את היד ואתה רואה את כל, באמת את כל היופי של התוצרת החקלאית במדינת ישראל. ואני יכול להגיד פה משהו: התוצרת הזאת היא במעט סיוע, בגדול. כיוון שאם אני עושה השוואה לאירופה, מדינת ישראל לא מסייעת כמעט לחקלאים. יש סיוע אבל הסיוע הוא מזערי לעומת הסיוע שניתן באירופה. זה דבר שצריך לשים אותו. והגברת מעין נשר, את צריכה לשמוע את זה כל הזמן.

גם ההגנות.

עכשיו, אני רוצה להגיד משהו: חוסר הוודאות של החקלאי בשנים האחרונות היה לא פעם באשמת מדינת ישראל, הממשלה, בזה ששיחקה עם העובדים הזרים: הורידה אותם, העלתה אותם. ומי שרואה את הנתון, שאם היו לפני כמה שנים – 10 שנים, 15 שנים – 20,000 חקלאים, היום אנחנו 7,000, 8,000 חקלאים. זאת אומרת, שיש הרבה חקלאים שזזו הצידה. מה שנקרא, התאדו מכוח המציאות – לצערי הרב שאני משתמש במילה הזאת – מכוח המציאות שאין רווחיות בחקלאות. אין רווחיות. אתם יודעים, אני לא סתם אומר את זה. כתוב: גיבורי כוח עושי רצונו – זה אלה החקלאים. אלה החקלאים.

ולמה קוראים להם גיבורי כוח? רבותיי, אנחנו כרגע דיברנו על הסופה שהייתה לפני כשבועיים. חקלאי שותל צמחים, מגדל בעלי חיים. ברגע אחד יכול לבוא נזק, מעבר לדברים שאנחנו לא שולטים עליהם, שהם מהשמיים; יכולה לבוא סערה, סופה, דברים שאנחנו חווים אותם כמעט כל שנה; שיטפון אחד ואתה נמצא במה שנקרא: כאוס גדול. הדברים האלה, החקלאי ממשיך למרות כל הדברים שהוא חווה במשך כל השנים. והאשמה המרכזית, הייתי יכול להגיד את זה – כאשר טיפלו במזון, במי הלכו לטפל? דווקא בחקלאי. לא טיפלו במערכות שהן מעל החקלאי. ואני אומר את זה באחריות מלאה. מישהו פה עצם עיניים, וזעקתי את זה. גם כשדיברו על החלב ועל החלב, היו דברים שנקבעו במשך כל השנים כמחיר מטרה לחלב. גם בביצים זה קיים, גם בפטם, שישנו מחיר מטרה שעל פיו קובעים מה החקלאי מקבל.

להיות חקלאי זה מסירות נפש. מסירות נפש בזה שזה לא שאתה מתעשר מזה, זה לקיום ולמחייה של אותו אדם. בשנים האחרונות לא סתם אנשים עוזבים. מישהו צריך לתת את הדעת ולהבין למה זה קורה.

עכשיו, הנושא של העובדים הזרים, שכל פעם שיחקו בו, וירד ועלה. זו בעיה. אני מקווה שהדבר הזה יקבל פעם אחת איזה מעצור ונבין שאנחנו חייבים - -

יהיה סדר ויציבות.

- - יציבות, כי אני לא יכול לגדל ב-30,000 דונם חממות כאשר אין לי עובדים שאני בטוח שהם יבואו. אז אומרים לך: פלסטינים; אומרים לך: עובדים ישראלים; אומרים לך הכול. ניסינו את הכול, רבותיי – זה לא מסתדר בחקלאות. צריך להבין שהעובד הזר התאילנדי הוא כמו כפפה ליד. זה הוכיח את עצמו בשנים האחרונות, וצריך לשמור על הדבר הזה.

עוד דבר אחד, בנושא של הנזק האחרון: אני חושב שצריך לתת את הדעת באותם מקומות שהנזקים הם באמת קשים, וצריך למצוא איזה מסלול להביא את הדבר הזה לפתרון, שהחקלאים לא יקרסו ולא יהיו במצב שהם לא יכולים לגדל בגלל שהנזק הוא כל כך גדול: או שזה בסככות של מטילות באזור שלנו או רפתות או נזקים אחרים שהיו בדרום. אני מקווה שגם הדבר הזה יקבל את תשומת הלב הנכונה.

בכל מקרה אני אומר לשר ולמנכ"ל: אנחנו פה באמת לעזור לכם בכל מה שאתם רוצים, ואני חושב שאתם רואים את זה. אנחנו פה באים מתוך הבנה שהדבר הזה הוא דבר שמדינת ישראל צריכה לשמור עליו, צריכה לעודד אותו, צריכה לסייע לו. כי זה לא דבר שהוא מובן מאליו.

תודה.

חבר הכנסת יצחק וקנין, דברי אלוהים חיים.

חברת הכנסת מיכל רוזין.

טוב, תודה. אחרי חבר הכנסת יצחק וקנין קשה קצת.

אני לא חקלאית, והצוות האחרון שהכרתי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר היה בזמן השר ג'ומס, חיים אורון, בסוף שנות ה-90. אבל חברי אבו, אבשלום וילן פה. אני משתדלת שהוא יהיה – חבר הכנסת לשעבר – היועץ הפרטי שלי בנושא, אז כבר אנחנו במקום טוב.

אני רוצה לומר בקצרה – אני לא אתייחס לזה, כי מחר בבוקר באמת בוועדה שלי מגיע שר החקלאות ופיתוח הכפר לוועדה לבחינת העובדים הזרים. אנחנו נדבר שם גם על הנושא של המכסות הראויות, וגם על הנושא של תנאים נאותים להעסקה: גם שהחקלאים יוכלו לעמוד בהם, כי זו גם בעיה מאוד קשה; וגם שהעובדים יזכו לתנאים ההולמים על פי החוק. אז אני לא אתייחס לכך בהרחבה, כי באמת הולך להיות דיון מאוד-מאוד ארוך בעניין.

אני רוצה בעצם להעלות שלוש שאלות קצרות, ואשמח לשמוע את עמדתכם: אחת, נושא הדיג. אני ראיתי שאתם עומדים להעלות פה, בוועדה, חלק מהעניין. אני חושבת שכל נושא הדיג דורש הסדרה במדינת ישראל. אני חושבת שהדיג במידה רבה חיסל את הדגה כמעט במדינת ישראל מכיוון שאין הסדרה, ואני חושבת שאנחנו בוועדת הכלכלה צריכים להידרש לזה. בסוגריים אני אגיד שהוגשה עכשיו תביעה נגד דייגים – זה לא קשור למה שאמרתי לגבי הסדרה, אבל הוגשה תביעה נגד דייגים. בזמנו, אם אתם זוכרים את הסיפור של השייטת עם הקישון, אותם חיילי שייטת שחלו בסרטן, אז אותו דבר, אותה תופעה קרתה גם אצל דייגים, היא פשוט לא קיבלה את אותו פרסום. והם תבעו את החברות. הם לא הצליחו בתביעה שלהם, אבל עכשיו החברות, הטייקונים, תובעים את הדייגים. אני מציע שמשרד החקלאות יכיר את הנושא ויידרש גם להגנה אפרופו על הדייגים בעניין הזה, כי באמת רבים מהם כבר נפטרו ומדובר במשפחות.

אני רוצה לומר שלמרות מה שאמרת אני חושבת שנכון יהיה, וזה כן לפתחנו ובידינו, להביא לוועדה שתתכנס היום בצהריים, וממשיכה להתכנס לנושא ועדת המזון ומחירי המזון, אני חושבת שחשוב שנייחד לפחות דיון אחד, אם לא יותר מכך, על הנושא של התוצרת החקלאית. להבין איפה הרווחים. אנחנו רואים את זה בכל מקום, זה לא רק בתוצרת החקלאית. אנחנו רואים את ההבדל בין המפעל המייצר, ואיך זה בסוף נמכר לצרכן, וזה חשוב לראות את נתח הרווחים הזה. אני רוצה לומר שאני מודאגת כשוק מקומי – מה הולך לשוק המקומי ומה יוצא לייצוא. לא פעם מתוך היכרות עם חקלאים אני יודעת שהתוצרת האיכותית יותר יוצאת החוצה לייצוא, בעיקר לאירופה, והפחות איכותית נשארת לנו, לשוק הישראלי. וגם בנושא ההדברה: מה שמוציאים לאירופה הרבה יותר מוגבל מאשר מה שנשאר פה, בישראל. זו שאלה. אני אשמח לשמוע על הנושא הזה.

כל הייצור רק 5%. את זוכרת - - -

כן. כן, אבל אני יודעת שיש הבדל.

כל הייצור הוא 5% - - -

גם כשעזרתי באריזת תותים, אז אמרו לי: זה הטובים, תשימי לאירופה, לייצוא; ואת הקטנים תשימי - - -

זה בטל בשישים.

- - -

הלוואי שיהיה יותר. הלוואי שיהיה יותר.

הנושא האחרון שאני חושבת שחשוב להעלות פה על השולחן, ואני לא יודעת; הבנתי שדובר על כך – קיבלתי טיפ שדובר על כך בתחילה, ואני מתנצלת על האיחור – על העברת הסמכויות בנוגע לחוק צער בעלי חיים למשרד להגנת הסביבה. אני מבינה שראש הממשלה מינה ועדה לבחינת האחריות המיניסטריאלית בעניין הזה. אני חושבת שיהיה נכון למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לאפשר את העברת הסמכויות האלה למשרד להגנת הסביבה בגלל שיש - - -

לא יהיו חקלאים, לא יהיו חקלאים. אל - - -

זה לא קשור. זה לא קשור. זה ממש לא.

לא נשארו בכלל סמכויות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר - - -

לא יהיו חקלאים במדינת ישראל.

למה שלא יהיו חקלאים בגלל זה?

לא יהיו חקלאים. אני אומר לך.

- - - הפוך – לתת לו סמכויות - - -

בגלל שישמרו על צער בעלי חיים אז לא יהיו חקלאים?

לא יהיו חקלאים.

מה שאתה אומר עוד יותר מפחיד אותי.

טוב, רבותיי, תודה רבה.

אז אני אשמח לשמוע גם בנושא הזה.

אני מודה לחברת הכנסת מיכל רוזין.

אנחנו פותחים, נרשמו. אני מבקש רק שכל אחד, יש פה אנשים כל כך מנוסים. אנחנו פה בעד החקלאות. אין לי ספק שישראל צריכה חקלאות מכל הסיבות שנאמרו כאן. אני חושב שזה עצוב מה שנאמר, שצעירים יותר ויותר לא ממשיכים כי הם לא רואים בזה הכנסה. אני כבר אמרתי לפני שנים שהסיפור של העובדים הזרים זו שערורייה. כי בנושא הזה ברור שהיה צריך לעשות הקצבה מתאימה, שבמונח הכלכלי זה מוצר משלים. זאת אומרת, ככל שיש עובדים זרים שנכנסים, הם מביאים תעסוקה לעובדים נוספים ישראלים בעקיפין.

נכון.

ולכן הזיגזג הזה שבא מכל מיני גישות פופוליסטיות - - -

אדוני היושב ראש, את הגברת מעין נשר לקחתי לחממות, אני ומר אבשלום וילן וסגן שר האוצר אז, לקחנו אותה לחממות בדרום כדי שתרגיש את החום – האם ישראלי ייכנס לחממה הזאת ב-40 מעלות, ב-42 מעלות, בקיץ.

לא נכנסים. ולכן לפעמים כשיושבים פה אנשים, אנשים שעושים לי, אני לא יודע, פרופסורים גדולים, ועושים, איך אומרים – נשנה קצת את המחיר ויבואו הדברים האלה. הדבר הזה פגיעה, ואני מקווה שעכשיו באמת תהיה יציבות בנושא הזה כדי שהדברים יקרו.

אני פותח את הדיון. אני מבקש מכל האנשים פה לחדד. יושבים פה - - -. מה הבעיות האמיתיות? מה אתם רוצים? מה אתם מבקשים? כי השולחן פה יהיה שולחן פתוח, כדי שבסופו של דבר בשנה הקרובה אנחנו נעביר את הדברים כמה שיותר מהר אבל בהסכמה, ושהחקלאות תתחזק.
מר אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

תודה, אדוני היושב ראש. אני אדבר כמעט בקודים מפאת קוצר הזמן. קודם כל, אני רוצה לברך את השר והמנכ"ל על הצגת התכנית. בגדול אנחנו מסכימים, כמובן. - - - שיש לא מעט גם מחלוקות, שאנחנו נציג אותן ו/או נתווכח עליהן, והן קשורות בהגדרה האסטרטגית שדווקא הופיעה במשרד, והיא בסופו של יום – משרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסק בחקלאות הישראלית, אבל באורח טבעי כיוון שמוגדרת ההתיישבות וכולי הוא גם בעצם, במובן מסוים גם משרד החקלאים, ולא פעם על רקע זה יש התנגשויות. אנחנו, התאחדות חקלאי ישראל, רואים את התמונה הלאומית. אנחנו בהגדרה האיגוד המקצועי של חקלאי ישראל, וזה תפקידנו, ואנחנו גם נמשיך לעשות את זה.

תראו, אמרו פה על המספרים. מר רמי כהן ציין בהתחלה וזה נכון – בשנות השמונים היו בישראל 50,000 חקלאים פעילים בעלי משקים. ירדנו היום ל-6,000. אתה יכול להסתכל על זה יותר, זה לא - - - מוסיף את המגזר הקיבוצי והמיעוטים וכולי, אתה יכול להגיד שבדרג הראשוני יש 15,000, ואחרי זה מתווספים עוד כ-60,000, ועוד העובדים הזרים; ולזה, עם העקיפין, בתי האריזה וכולי, אתה מגיע ל-250,000 מועסקים סביב החקלאות.

עכשיו, למרות - - - 15,000 החקלאים, הירידה הגדולה – עד הדונם האחרון השטחים מעובדים. אל תקלו בכך ראש. משווים אותנו לאירופה ולארצות הברית ואני אגיד על זה משהו: תראו, ובעיקר במכסים. אנחנו במקום השלישי מלמטה בסבסוד שהמדינה נותנת לחקלאים. כל מערב אירופה הרבה מעלינו. בארצות הברית זה - - -

זה לא נכון.

את אומרת "לא", בשביל זה נתווכח. נתווכח.

- - - בחקלאות - - -

- - -

הגברת מעין נשר, אני אתן לך. רבותיי, כל אחד ידבר. אמרתי, בכנסת מדברים אנשים. יש אנשים שאומרים לפעמים גם דברים לא נכונים, כולל חברי כנסת, כולל שרים. לכן, מה שאני מבקש - - -

- - -

ולכן הגברת מעין נשר, אני רוצה שתתייחסי. אני אתן לך את ההתייחסות לכל הנושאים האלה. אנא, תירשמי, ולקראת - - -

בקצרה עכשיו, בנקודות, אחרי שאמרתי את זה אני רוצה להשיב - - -. אתה שאלת לגבי הרפתות הקטנות. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע לאיזון נכון כי יש פה בעיה. אין כמו ענף הרפת שמחזיק אדם במקום. ובכל העולם יודעים את זה. ובגרמניה ובצרפת הרפתות הן כמעט רק קטנות. ופה אתה יכול להגיד: במדינת ישראל, בעשר רפתות - - - לכסות את כל התוצרת, אבל אתה משלם מחירים גבוהים מאוד בתחום פיזור האוכלוסייה, וההיסטוריה וכולי. ולכן צריך להגיע למודל נכון. הכיוון כרגע נקבע. צריך להקפיד עליו. אסור לתת למושבניקים לצאת במובן, אלא אם מישהו אומר: - - - לסוף הדרך. אבל מצד שני גם צריך לאפשר את מה ששאלת את הייחודיים. כי הייחודיים הם תשובה, ובתקנות ביום חמישי יש גם פתרון – מעל מספר מסוים באישור השר. הכיוון הוא נכון. הכיוון הוא נכון, וצריך להמשיך בו.
גם לגבי הרגולציה, אני לא יודע למה התכוונת. אני רוצה לענות לחברת הכנסת מיכל רוזין: אני חושב שזו טעות הכי גדולה. זה פופוליסטי. בואו נגיד את האמת: הרצון הזה, צער בעלי חיים, להוציא למשרד להגנת הסביבה זה פופוליזם נטו. מ-50 המדינות המתקדמות בעולם, ב-48 מתוכן השירותים הווטרינריים וצער בעלי החיים נמצאים באותה יד, וזה לא במקרה. אני יכול לתת לך 1,001 דוגמאות מה יצא כאשר מהלך פופוליסטי כזה יקרום עור וגידים – נתווכח על זה. אני יכול להגיד דבר אחד: דיברתם פה על חומרי הדברה? חברת הכנסת מיכל רוזין, אנחנו הרבה מאחורי זה. אנחנו, בתחום של ההדברה הביולוגית מקום ראשון בעולם. אנחנו הוצאנו, הוצאנו הרבה מאוד רעלים מתוך המשחק. באים מכל העולם לראות מה עשינו פה. אז אנחנו לא צריכים הטפות מוסר איפה אנחנו בקטע הזה. גם אין דבר כזה יצוא, זה נכון. הסחורה הטובה היא 20%, לא הולכת לייצוא.

אני עובר לנקודה העיקרית: היתרון הגדול שלנו הוא בתחום המחקר והפיתוח. אין חוכמות. יושב פה המדען הראשי, יושבים - - -. החיבור בין המחקר והפיתוח, בין שירות ההדרכה, ובין החקלאים – זאת נוסחת הקסם של ההצלחה של החקלאות הישראלית. על זה צריך להמשיך לעבוד. את זה צריך למנף. אני אתן לך שתי דוגמאות ובזה אני מסיים: אתמול היינו במשתלת שורשים במבטחים, עין הבשור. לא יודע אם ראיתם פעם, אתם אוכלים אבטיחים, דיברת על מלפפונים. אתה יודע איך חלק גדול מהמלפפונים גדלים היום? זה הרכבה. לוקחים כנה של דלעת, בכמה ימים, שמים עליה את העלה של המלפפון, ואתה בעצם יושב על שורש של דלעת, ורוב האבטיחים שאתה אוכל זה ככה, וזה פטנטים ישראלים. תלכו לראות.

יפה.

אמר לי מר מאיר צור, - - - סיפרתי לו. אמר: מר אבשלום וילן, מה אתה מספר לי? רוב השתילים שאני שותל באים משם. אז רק תראו את זה בעיניים ותבינו.

איזו יצירתיות - - -

תלכו. אני מציע לך, אדוני היושב ראש, קח את הוועדה לחברה שנקראת Evogene, בקריית המדע ברחובות.

אתה יודע, נעשה את זה. תרשמי. אנחנו נעשה בסיבוב - - -

היא עושה תחומים של השבחה גנטית. מדברים על משבר מזון בעולם. היא שווה היום 300 מיליון דולר בבורסה האמריקאית. בתחום פיתוח הזרעים וההשבחה - - - ההשבחה הגנטית אנחנו מובילים. כל חברות הזרעים באות הנה. זה אגרונומים, זה השכלה.

אין ספק. אין ספק.

לא "אין ספק" – את זה צריך לראות, ואת זה צריך לקדם. הסיסמאות - - -

מר אבשלום וילן, אנחנו קיבלנו. יש כבר תיאום עם חנן לגבי ביקור. ורק אני מבקש שיצטרף אלינו גם אורי זוהר, אני פונה אליו. אתה זוכר איך שגדלנו: "לא מדינה נידחת, לא משק מפוקפק". זוכר?

אני מציע, את אורי זוהר תשאיר איפה שהוא נמצא.

לא, פטנטים, שיר הפטנטים - - -

פה זה לא פטנטים, זו תרבות שלמה. בזה צריך להשקיע. זה העתיד של - - - בישראל. וצריך להתחבר לעולם בתחום.

רבותיי, מר מאיר צור, יושב ראש התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים. מר מאיר צור, תעשה לי רק טובה, אתה בעל ניסיון – תוסיף.

קצר.

קצר ותוסיף. קצר ומכובד.

אני מבטיח להיות קצר. אז, קודם כל, אני גם מברך את המשרד, גם על המחשבה שהיא מעבר ליומיום. וכמו שמר אבשלום וילן אמר: אולי לא בכל הדברים אנחנו מסכימים. אני בטוח שכשאנחנו מדברים אז אנחנו מגיעים בסופו של דבר גם להסכמות. אני גם מברך אותך על ההערה שאמרת על העובדים הזרים.
אני לא אחזור על הדברים שמר אבשלום וילן אמר, אני אעסוק רק בפערי התיווך. אני חושב שאחת הבעיות שלנו כחקלאים בציבור הישראלי, שאנחנו לא מצליחים להביא את מה שאנחנו עושים, את הטוב שאנחנו עושים, את האיכות ואת המחיר שאנחנו יודעים לספק לצרכן, ומישהו בדרך מרוויח על זה. והפער הזה בין פלפל שגדל – אני אקח את הדוגמה אצלי, במשק – שהולך היום בשלושה שקלים – זה מה שמקבל הפלפל באיכות יצור ברמה הגבוהה ביותר, בנטו שמקבלים מהרשתות בשלושה שקלים – ונמכר ברשתות בין 10 שקלים ו-12 שקלים – זה לא סביר. בדבר הזה צריך לטפל.

אני חושב שבסופו של יום אם אנחנו לא נגדיר את זה בחוק מסוים - - -

מר מאיר צור, בוא, תציע לי. ב-13:30 אני מכנס פה, בכל יום שלישי, את ועדת יוקר המחייה המשותפת - - -

אני הגשתי הצעת חוק – הפילה את זה הממשלה.

ברור.
אבל אתה תציע עכשיו. אני רק - - -

אני מציע ממש בקצרה, ממש שני משפטים: אני חושב שצריך בסופו של דבר להגביל את פערי התיווך המותרים. אי אפשר לעקוב כל יום מה מחיר העגבניות ומה מחיר הפלפל, אבל בסוף צריך להגביל את זה בסכום מסוים. לא ייתכן שהחקלאי שולח תוצרת, כבר ב-day one, בתוך הסיטונאות של הרשת הוא משלם סדר גודל של 25%, ואחר כך משם זה עובר עוד ואנחנו מגיעים למאות האחוזים האלה.

זה הדבר הראשון. בזה אני רוצה רק להתמקד. אני לא אעבור על כל הרשימה למרות - - -

תודה. מר מאיר צור, אני מאוד מודה לך. תודה רבה.

תודה.

מר דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי.

בוקר טוב מכובדי. אני קודם כל מברך על התכנית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אני חושב שנגעו בשלושה דברים מרכזיים: אל"ף, חינוך, שפעם ראשונה זה עולה. נושא שאני מעלה אותו הרבה מאוד שנים, ואני שמח שזה עולה כנושא חשוב ומרכזי. בי"ת, טיפול באשראי, שהוא באמת בעיה מאוד מרכזית בקרב החקלאים. גימ"ל, סוף-סוף מתחילים אולי להתעסק באמת בבעיה של שרשרת המזון, שרואים תמיד את החקלאים כי הם מייצרים, ולא מבינים שבעצם הם אלה שמקבלים הרבה פחות ממה שקיבל אי פעם, ומישהו עושה קופה בדרך.

יש פגעי טבע. בעצם, זה ענף אולי המרכזי שסובל מפגעי טבע שאולי לא תלויים באנשים, הם תלויים במה שקורה: גשם, רוחות, חמסין וכל מיני דברים.

נזקי שמיים.

אבל יש פגעים שנוצרים מאנשים וממדיניות, ואת הדברים האלה חייבים לשנות. אנחנו מתפארים – כל שר שנוסע לאיזשהו מקום בעולם, ובטח שר החקלאות ופיתוח הכפר במדינת ישראל, כשהוא מגיע לכל מקום רוצים את הידע, את החקלאים, את הניסיון שלנו. אבל החקלאות בישראל, זה לא מובן מאליו שהיא תמשיך להתקיים כמו שהיא מתקיימת. התוצאה שכאן מוצגת, וזה לא משנה אם זה 6,000 חקלאים או 15,000 חקלאים, זו תוצאה כלכלית שצריכה להבהיל את כולנו שיושבים כאן, בשולחן הזה, שאם אנחנו לא נטפל בכך שיישארו חקלאים; אנחנו יכולים לחנך לחקלאות, אבל אם לא תהיה פרנסה לחקלאי הוא לא ירצה להיות חקלאי. והוא כבר אומר לילדים שלו: אל תמשיכו כי אני בכל מקרה לא מצליח להתפרנס. אני עושה את זה כי אין לי ברירה, אני שרוט וכדומה. אבל אם לא נטפל בעניין הזה שהחקלאים יתפרנסו בכבוד – ואני אומר לך, כבוד היושב ראש: זה לא סוד שאפשר להקים ארבע-חמש חוות בנגב. כל חווה תוכל לייצר - - -

אפשר לעשות את טקסס בישראל. אנחנו לא רוצים את זה.

הנה, אתה רואה.

אל תדאג, ישתלטו להם על האדמות. אל תדאג.

ויש לחקלאות, כמו שאמר היושב ראש, יש ערכים נוספים חוץ מחקלאות, לחקלאות, בשונה מכל דברים אחרים שמייצרים במדינת ישראל. ועל הערכים האלה, אם אנחנו לא נשמור – אוי לנו.

מר דודו קוכמן, תודה רבה לך.
מר נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי.

בוקר טוב. תודה רבה. אני רוצה להאיר פן אחד מיוחד שקשור לכותרת של התנועה שלנו – הקיבוץ הדתי. אנחנו בפתחה של שנת השמיטה. יושבים פה שניים מחברי הצוות: מר צביקה כהן ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומר צביקי פורת מהקיבוץ הדתי – ועדת שמיטה ממלכתית. הנושא הוא כבד מאוד. בשמיטה הקודמת הגענו בעצם לקריסת מערכות עם בג"ץ שהחזיר את השפיות למערכת ואת היכולת לנהל אותה. אנחנו עובדים, אבל בו-זמנית גופים אחרים עובדים וממש יוצרים גשרים - - -

מה נחמיה רפל, מה צריך לעשות השר או המנכ"ל כדי לעזור לכם?

השר והמנכ"ל יודעים. אנחנו עובדים ביחד איתם. המורכבות של נושאים דתיים הלכתיים עם נושאים חקלאיים היא נושא מורכב מאוד. בראש הוועדה עומדים שני הרבנים הראשיים, שזה כשלעצמו כבר דבר מורכב. הצד התקציבי שהוא קשור לכנסת – איך ה-100 מיליון שקל 150 מיליון שקל שקשורים להפעלת השמיטה, צריך להסדיר אותו ולרוץ בשטח כדי להכין את שנת השמיטה.

אדוני היושב ראש, אני יכול לעזור לו פה?

חבר הכנסת יצחק וקנין, בבקשה. כן.

אני יודע שחבר הכנסת ניסן סלומינסקי, יושב ראש ועדת הכספים, בפעם הקודמת, מכיוון שאני הייתי חבר ועדת הכספים, הקמנו ועדת שמיטה. תוקם ועדת שמיטה מתוך ועדת הכספים וועדת הכלכלה, והם בעצם ידאגו לכל הפעילות, כמו שעשינו את זה בפעם הקודמת. ואני חושב שבפעם הקודמת סך הכול זה עבד טוב. אני מקווה שגם הפעם זה יעבוד טוב.

זה סגור. אבל זה סגור.

החוק הזה עבר בוועדת הכלכלה לגבי השמיטה. במקרה הזה מערבבים שמיטה בתשמישי מיטה בענייני הכספים אז זה עובר לוועדת הכספים לאישור.
אוקיי. תודה, מר נחמיה רפל. אני רוצה את מר דניאל אברהם, מנכ"ל איגוד מגדלי הפרחים.

טוב, אני רוצה להעלות את הבעיה מהיבט אחר, מהיבט שהחקלאי אמור להיות אקרובט בשביל לחיות במדינה הזאת. אקרובט. כמו שאני אומר לכם במדויק: נשארו לנו 5,000 חקלאים במדינת ישראל שמייצרים את המזון. תוצרת חקלאית טרייה – 5,000 חקלאים בני 62 ו-63. אין דור המשך. כל הכבוד למשרד החינוך שהוא פועל לכיוון של חינוך דור המשך, כשאתה מחנך דור המשך מבחוץ הוא לא יגיע למשקים. אנחנו צריכים לדאוג שהילדים שלנו יהיו במשקים.

דרך אגב, משרד האוצר בעשור האחרון בשיטתיות לא פוגע רק בחקלאים, הוא פוגע באזרחי המדינה, והוא הולך לגרום להם נזק כבד מאוד ואני אסביר גם למה: היום אנחנו מייצרים את התוצרת החקלאית ומוכרים אותה לשווקים במחירים זולים מאוד. ואם אני אשווה את זה במצב של יבוא, שהם מדברים על יבוא חופשי, מכל העולם אין שום בעיה של יבוא – זה יותר זול ממחיר הטיסה. להטיס תוצרת חקלאית מאירופה לפה זה עולה שבעה שקלים עד שמונה שקלים לקילו. רק העלות של הטיסה. זאת אומרת, בוא נחשוב מה העלות של התוצרת החקלאית שתהיה במדינת ישראל.
גם לא יעלה על הדעת שאני פונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר והוא אומר: אין לי סמכויות. מה זה אין לך סמכויות? בשביל מה יש משרד החקלאות ופיתוח הכפר? הגברת, חברת הכנסת מיכל רוזין אומרת: ניקח לו עוד סמכויות. אני חשבתי שאת תגידי הפוך: בואו ניתן לו סמכויות שהוא יהיה גם כתובת בנושאים הנוגעים לו באופן ישיר לחקלאות. לא יעלה על הדעת שבכל דבר הוא ילך לשר אחר לבקש. בנושא העובדים, למה הוא צריך לבקש בכלל משר אחר? למה הוא לא יכול לקבל החלטה?

בעניין הזה אני איתך.

אוקיי. אז בואי תדאגי גם שיהיו לו סמכויות.
עכשיו, לא יעלה על הדעת שבכל הנושא של הון חוזר – יש מים, קחי את המים. מה? למה אין לו שום סמכויות במים? למה? קרקע – אין לו סמכויות. אז אני לא מדבר להעביר לו את רשות מקרקעי ישראל, שזה לא יקרה, זה בטוח - - -

מר דניאל אברהם, תקשיב אליי, אני רוצה להגיד לך דבר: אנחנו מכירים לא שנה ולא שנתיים, הרבה שנים.

נכון.

אתה מדבר עכשיו על המבנה של הממשל הישראלי שהוא מהגרועים ביותר, מכיוון שבדרך כלל ברוב הדברים חלק מהשרים יש להם סמכויות מאוד מצומצמות, - -

בקיצור, משרד האוצר שולט בנו.

- - חלק מהפקידים הצעירים מובילים, ואין תכלול – זאת בעיה מאוד קשה. אנחנו לא נצליח לפתור את זה. אולי כשאנחנו נקים ביחד פעם ממשלה אחרת ננהל אותה אחרת. כרגע, זה מה יש. יש לך שר שרוצה לעשות. את מבנה ממשלת ישראל כבר שנים צריך לשנות אותו, וזה לא יקרה הבוקר.

אדוני היושב ראש, זה לא יקרה מחר בבוקר. זה נכון. זה נכון.

אני - - -

זה לא יקרה גם.

אבל אני חושב שמחובתך כיושב ראש הוועדה - -

לחזק אותו כמה שיותר.

- - ומחובתו של השר, - -

קיבלתי.

ומחובתו, ומחובתו של אגף התקציבים, - -

- - -, מר דניאל אברהם.

- - שאזרחי מדינת ישראל לא ישלמו על תוצרת חקלאית טרייה סכומי עתק מעבר להיבט הדמוגרפי, מעבר להיבט הזה.

- - - ועדת המזון ב-13:30. אנחנו נאבקים בדיוק למה שאמר פה – מי אמר את זה קודם? מר נחמיה רפל? מי אמר את זה?

מר מאיר צור.

מר מאיר צור. הלוא הדבר הזה, אנשים מתנפלים על החקלאים. החקלאים מקבלים מחיר מצומצם. השרשרת הזאת, המתווכים, שם קבור הכלב.

תודה רבה.

עוד מילה אחת - - -. רק מילה אחת.

מילה, מר דניאל אברהם. כן.

אני רוצה להגיד, בשביל לפתור את הבעיה באופן מהיר: קודם כל, לבטל את האגרות והמיסים המוטלים על החקלאים.

אני רוצה להגיד פה מה שאף אחד לא יעז להגיד את זה: העלויות של העובד הזר, אנחנו מגלגלים אותן על העובדים, והממשלה צריכה להבין את זה. דרך אגב, אמרתי את זה גם בבית המשפט המחוזי בלוד. אני לא מתבייש להגיד את זה. אנחנו מגלגלים. אין לנו דרך אחרת לחיות. אם אנחנו נפעל על פי חוקי מדינת ישראל אנחנו לא נתקיים, נסגור מחר בבוקר. 5,000 חקלאים בגיל 62 – שימו את זה בראש לאן אנחנו מגיעים.
תודה.

מר דניאל אברהם, תודה לך. אתה מדבר מדם ליבך.

ואני מבקש בקצרה. אני רואה פה את מר אורי קלנר, סגן ראש המועצה האזורית גולן. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני קודם כל רוצה באמת גם לברך את המשרד. אני חושב שהשינוי האסטרטגי שמובל הוא הנקודה והוא הלב של העניין, שזה שינוי תודעתי שבאמת השר והמנכ"ל מובילים בכל נושא החקלאות, בתודעה ובתפיסה קודם כל של החקלאי כלפי עצמו, בזה שאנחנו חקלאות מצליחה, טובה. אמר פה מר אבשלום וילן שהמו"פ שלנו הוא מהמובילים בעולם וכל העולם לומד מאיתנו, והדבר הזה הוא מושא לגאווה לאומית. ברגע שאנחנו כחקלאים, קודם כל, נוביל את זה ונתפוס את זה יתחיל השינוי.
והדבר השני זה כלפי חוץ, בתוך המדינה. הסיפור הזה של התפיסה התודעתית שלנו, מי זה החקלאי, שזו חקלאות הייטק; למה את ההייטק אנחנו כל כך מעריכים, ואת החקלאות היומיומית הזאת זה נראה פחות. רוב החקלאות בגולן היא היום חקלאות הייטקית לחלוטין עם פיתוחים מדהימים. זה נכון שבסופו של דבר יש את העובד הקטן בקצה שגם צריך לגזום את הענף, אבל רוב השיטות, רוב הפיתוחים ורוב הדברים זה עניין הייטקי, ולכן זו תפיסה שונה שצריך להוביל בארץ.

בחקלאות הזאת אנחנו משתמשים במי קולחין בצורה מאוד-מאוד גדולה, וזה גם תקדים עולמי. ברגע שהתפיסות האלה יחלחלו, הדברים האלה יתקדמו.

אבל החקלאות היא מעבר לכלכלה, וזה גם מה שהצגתם פה. גם בגולן יש היום שתי קבוצות מאוד גדולות שמונות כ-250 עובדים סטודנטים, וחבר'ה שאחרי צבא שעובדים. והערך של זה לחקלאות הוא מעבר לערך הכלכלי היומיומי, אלא זה ערכים של התיישבות, ואנחנו מממשים את זה בשטח.
אני חושב שלוועדה יש תפקיד מאוד חשוב בלאפשר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לשמר את זה, באמת לשמר מה שאמרו פה, לשמר את הערך. הרי החקלאי בסוף מייצר את זה במחיר כמעט של עלות.

תודה רבה.

אם ישמרו את זה זה באמת יצליח.

והדבר השני זה באמת לאפשר לחקלאי לגדל במחירים האלה. זה בעיניי תפקיד הוועדה. אני אסיים.

תודה רבה.

אני רוצה גם שהגברת מעין נשר תדבר, ממשרד האוצר; ושמר רמי כהן והשר יענו, ואני אסכם. לכן, בסדר הזה: מר ירון סולומון מהאיחוד החקלאי; הגברת דליה טל מעמותת "צלול", על ענף המדגה; מר חגי הילמן, נציג שולחן מגדלי הקנביס הרפואי. ואם עוד מישהו שרוצה להתבטא. כמובן, ידידי, מר מוחמד אבו פריחה, אני שמח שאתה פה. ולאחר מכן, רבותיי, אני ב-11:00 סוגר, אז אם יש מישהו להוסיף. אז משפט. כל מי שרוצה, אני אתן לכם משפט קצר. בבקשה. אני מדבר בקצרה כי אני רוצה את הגברת מעין נשר, את השר והמנכ"ל וסיכום שלי.

בבקשה.

ירון סולומון מהאיחוד החקלאי. אני מצטרף לכל הברכות אבל בתכל'ס נושא של קרן נזקי טבע. המדינה משתתפת בכ-140 מיליון שקל גם במה שנקרא: בביטוח הרב סיכוני וגם בנזקי טבע. אנחנו, כולנו, יושבים פה, מה שנקרא בשקט. הסערה הזאת עשתה נזקים לא רגילים, ולמעשה הקרן נכנסת כבר. מי שמבין בקטע של הביטוח, הקרן כבר נכנסת מה שנקרא לקטע של הרובד השני, והיא אמורה כתוצאה מזה שהיא תשלם השנה למעלה מ-100 מיליון שקל, היא כבר הולכת למבטחי המשנה וזה יעלה את הפרמיות בשנה הבאה של מבטחי המשנה. שיהיה ברור.

ולכן אנחנו היינו גם אצל מר רמי כהן, ואנחנו ביקשנו שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר ישקול, מה שנקרא, בתקציב החדש להעלות את השתתפות המשרד בכל הנושא הזה של ביטוח קרן נזקי טבע. ואני אומר לכם: בכסף קטן אנחנו קונים שקט גדול, ואפשר יהיה להמשיך מה שנקרא בייצור, מכיוון שלמעשה הנושא של קרן נזקי טבע גם מתאים לגבי הנושא של התמיכות, הקופסה הירוקה וכל מה שהולך, מה שנקרא, בארצות האחרות.
שתיים, מו"פים. יש שינוי במגמה של התמיכה במו"פים האזוריים, אני מדבר במו"פ יישומי. אני הייתי אתמול במועצה האזורית אשכול, במו"פ דרום. הם בעוד חצי שנה כנראה צריכים לסגור את המו"פ שם.

למה?

אני אומר לכם: בגלל הנושא של שינוי שיטת התקצוב. אני לא אוסיף כיוון שהחברים כאן יודעים בדיוק במה מדובר.

- - -

- - - לא בכיוון. - - - בכיוון, זה שטויות.

תבדקו את העניין הזה, אתם תראו, המו"פ הזה התקבל בדיוק חצי - - -

תשמע, אתה אמרת - - - אני הייתי מעורב בכל הנושא הזה ועכשיו מאוד מפתיע אותי.

- - - אני משם, - - - ראש מועצה שם. אז אני מכיר את הנושא טוב.

אתה - - -

- - -

אז כבוד היושב ראש, אני אומר לך בוודאות, נאמר לנו שבעוד חצי שנה, במידה והתקצוב, שיטת התקצוב לא תשתנה, לא יהיה שם מו"פ. ואני חושב שהמו"פים, דרך אגב, זה חוצה גבולות ואזורים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר יודע – אין מספיק מדריכים בשטח. וצריך לתת את הדעת לדבר הזה. בתקציב של השנה לא ראיתי את הדבר הזה.

שמעת, מר רמי כהן: נושא המדריכים והתקציב.

כן. זהו?

יש עוד נושא אחד כאוב שאני מסכים עם חבר הכנסת יצחק וקנין, ושאני לא יכול, אני חייב לא לפסוח עליו, זה הנושא של הדבוראים. אני חושב שפה הולך להיות איזשהו מהלך שאתם מחסלים למעשה את מועצת הייצור של הדבוראים, וכל הנושא הזה של העברת הרגולציה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר נידון לכישלון אחד גדול. תחשבו על זה.

תודה רבה. אמרתי אחרי זה, מר נועם בלום, חבר הנהלת התאחדות החקלאים.

קודם כל, אני רוצה לומר שאני תומך ומפרגן מכל הלב לשר ולמנכ"ל על החזון שלהם כאן. הלוואי והחזון הזה יוגשם מהר. אבל מכיוון שהזמן קצר אני רוצה להתייחס לנקודה שאני חושב שהיא הנקודה האנושית שאותה החברים פה לא הדגישו ולא ציינו: אני מנהל ובעלים של "חוות צברי אורלי" – מפעל של 1,164 דונם ברמת הנגב, שהוקם על ידי בכסף עצמי, ללא אגורה אחת של תמיכת מדינה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר בעצמו מפר את האתיקה של התייחסות לחקלאי הבודד שהוא לא חלק מגורם פוליטי ומערכת פוליטית. אני חושב שלא ייתכן מצב שפקידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר יחרימו חקלאי שתבע את המדינה על שאיוולה כלפיו וזכה בבית המשפט. לא ייתכן שפקידי מדינה ינהלו את המפעלים הפרטיים של כל חקלאי ישראל. אני חושב שמבחינה זו משרד החקלאות ופיתוח הכפר חייב להיות עם אוזן פתוחה לחקלאים, חייב להשיב למכתבים שלהם ולפניות שלהם. ולא ייתכן מצב שמישהו לא יספור בעלים של מפעל במדינת ישראל, לא ייתכן כדבר הזה.

אני מודה לך, אדוני היושב ראש, על הזכות הגדולה של חקלאי במדינת ישראל לדבר כאן בפורום הנכבד הזה.

אני קודם כל מודה לך. אני חושב שהדבר הכי חשוב במשטר דמוקרטי זה בדיוק הדברים האלה. כל אחד יכול להיאבק על הדברים שלו, ובטח שלא צריך להעניש אותו, ואתם תתייחסו לדברים האלה.

השאלה אם השר או המנכ"ל מודעים לזה?

אתה מודע לנושא הזה? אם לא, תבדוק.

אני פגשתי את מר נועם בלום אישית יחד עם הבן שלו, ושוחחנו ארוכות בלשכתי.

אוקיי. תודה.

הגברת דליה טל, מר חגי הילמן.

אלי אהרון.

מר אלי אהרון. ונציג אגודת מגדלי הצאן הבדווים, מר מוחמד אבו פריחה, היושב ראש. כן.

טוב, אני דליה טל מ"צלול". אני רוצה לדבר בשמו של יוקר המחייה של הטבע. רציתי לשאול את השר ואת המנכ"ל איך אתם או האם ואיך אתם מתכוונים לקדם את הרפורמה בענף המדגה, שאנחנו כבר מדברים עליה כמה וכמה שנים. ענף המדגה, בעיקר לאורך הירדן, לאורך נחל חרוד, לאורך נחל נעמן, גורם לזיהום נחלי הארץ - - - בריכות דגים, בתרופות, בהפרשות דגים. לא רק שהוא פוגם בטבע הוא גם פוגע ביישובים שלאורך הנחלים האלה. שכמו שאמרנו כאן, אנחנו מדברים על תעסוקה חלופית. אותם ישובים בעצמם מנסים לקדם פרויקטים של תיירות, לשקם את הנחלים, לפתח כל מיני פרויקטים לאורך הנחלים האלה. זה לא יקרה ביחד. ואני מבקשת גם מהשר וגם מהמנכ"ל שיספרו לנו איך הם מתכוונים לפתור את הסוגיה הזאת.

הגברת דליה טל, אני מאוד מודה לך.

מר חגי הילמן, נציג שולחן מגדלי הקנביס הרפואי. היה לאחרונה על השולחן כל הנושא הזה. בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, תודה רבה על ההזדמנות לדבר.

אני שומע כאן את העניין של באמת אין דור המשך בחקלאות, ואני אומר שבאופן אישי זה די נכון: אני בן 47 ואני אחד מהצעירים, החקלאים הצעירים אצלנו במועצה האזורית.

איפה אתה גר?

במועצה האזורית מנשה.

אני לא מכיר חקלאים יותר צעירים ממני. אני מניח שיש אולי אחד-שניים, אבל אני לא מכיר.

יש, יש.

החקלאות באמת נמצאת במצוקה. המשק שאני מריץ אותו זה משק שנוסד בשנת 1934. אני מריץ אותו כדור שלישי. אנחנו מגדלים גידולים מאוד מגוונים: קצת ירקות, הודיים, אפרסקים, אבוקדו, ואנחנו עושים גם קנביס, אבל זה פשוט ממש-ממש קשה. החקלאות עצמה נאלצת להמציא את עצמה מחדש כל הזמן ולמצוא גידולים בסגנונות שונים.

מר חגי הילמן, מה היית, למשל, כדי שאתה תרגיש שיש לך פה עתיד וגם, בעזרת השם, לילדים שלך, מה שני דברים שהיית אומר שאם היו הדברים האלה קורים הייתה לך יציבות?

קודם כל, אני רצה להגיד שבעולם הגידול של הקנביס הישראלי נחשב לפורץ דרך ובעל הישגים מאוד-מאוד גדולים, היות שיש לנו כאן מגוון מאוד גדול של זנים שהם מכווני מטרה. זנים שמיועדים לטיפול במחלות ספציפיות, שזה דבר שהוא מאוד-מאוד ייחודי בעולם.
אנחנו מאוד היינו שמחים אם, קודם כל, יהיה לנו פטרון, כי הגידול עצמו לא מוכר על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר או בכלל המדינה כגידול חקלאי, כרגע. והבקשה שלנו להצטרף למועצת הצמחים מונחת על השולחן כבר, לדעתי, כמעט שלוש שנים.

יפה. אז זו בקשה ספציפית – להצטרף למועצת הצמחים ולקבל את החסות של הסנדק.

כן.

כן. אוקיי. הלאה.

גם פוטנציאל הייצוא שיש לקנביס הוא פוטנציאל אדיר, ואנחנו מרכזים אצלנו עשרות פניות של גופים בעולם שמעוניינים לייבא את הקנביס הרפואי שאנחנו מגדלים כאן, ואני חושב שזה יכול להזרים למדינה כסף רב.

תודה. אני מאוד מודה לך. תודה רבה.

מעבר לזה יש גם בעיה עם התנאים של הרישיון שלנו, שהוא מאוד-מאוד קצר מועד.

אני מציע שאת הדברים האלה, מר רמי כהן, אתם תשבו ביחד, ואני מאוד מודה לך, מר חגי הילמן.

אני מאוד שמח שאנחנו דיברנו פה על 6,000 אנשים שמתעסקים בחקלאות. דיברנו על יהודים, אבל יש לנו ערבים ובדווים, אנשים אחרים שגם מתעסקים. מר אבשלום וילן הגדיל את המספרים, הוא התחיל להסביר.

אני הסברתי. אני - - -

אני אמרתי: אתה, אתה. אמרתי שהציגו כאן. אתה היית יוצא מן הכלל.

אנחנו הלוא בנושא המרעה עוד יהיה לנו דיון, אבל אם זה דברים ספציפיים, כבוד השייח, מוחמד אבו פריחה, אתה רוצה להוסיף לנו.

רציתי להוסיף, בקשר לסופה האחרונה ולנזקים שנגרמו עקב הסופה האחרונה. ברור שאחוז התמותה בבעלי החיים גבוה מאוד, וגם בסככות הלא מודרניות - - -

המסורתיות.

כן, המסורתיות, עפו עם הרוח. ועכשיו מי שרוצה לשחזר את זה ולבנות את זה בחזרה זה בניין חדש, ועלול להרוס אותו ולא חוקי. אז זאת בעיה שנוצרה, ואני רציתי להעלות בפני השר את הנושא הזה.

הנושא השני שהוא - - - גם, נושא המים, שאנחנו משלמים לבעלי חיים מים במחיר שתייה – 15 שקל לקוב. זה מאוד, ואנחנו לא מגיעים לפתרון. וכמה שאנחנו מנסים לפתור את הבעיה הזאת, לא מגיעים.

כל תוצרת בישראל, יש שוק למכור את התוצרת חוץ מבעלי החיים. הבדווים שמגדלים, אין שווקים. השווקים עדיין סגורים.

הנקודה עד פה, אני אומר: היה לנו דיון בנושא הזה - - -

אפשר לקבל - - - בעניין הזה? גם למה המים במחיר הזה, וגם למה השווקים סגורים.

כן.

במים הצענו פתרון - - - עבדנו שנתיים איתם. יש פתרון של אגודות שיתופיות, סגור על ידי כל הגורמים. פשוט צריך לקדם אותו.

אז אני מציע, מר אבשלום וילן, היה לנו דיון שאת כנראה לא השתתפת בו בנושא הזה, ובין השאר דובר על הנקודה. וישבה פה הגברת תניב רופא והבת של פרופסור פסטרנק, מה שמה?

יעלה.

יעלה. וכל הנושא של הקמת שווקים, אתם דיברתם שגם ברהט וגם בשגב שלום. מה קרה, הגברת תניב רופא?

אנחנו יושבים בסדרה של פגישות וגם עם האדון המכובד - - - ממילא - - -

אז זה מתקדם? כי אנחנו רוצים דיווח.

עשינו כבר שלוש פגישות, ואנחנו נדווח. זה מתפתח גם עם רשות המים וגם עם רשות מקרקעי ישראל.

תודה רבה. תודה רבה לך, אדוני.

אני מבקש מסגן ראש המועצה אשכול, בבקשה מר אלי אהרון.

טוב, אני כרגע לא משמש כסגן ראש המועצה. עד ינואר הייתי עשר שנים סגן ראש המועצה האזורית אשכול. כרגע אני מארגון מגדלי הירקות.

רציתי לנגוע בנקודה הזאת של המו"פ: מו"פ דרום ידוע כפאר המו"פים בארץ. כולם יודעים את זה, גם אנשי משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

דרך אגב, אני רוצה – מראש שכחתי להגיד את זה – לברך את משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בעיקר-בעיקר לחשיבה, ליכולת שלו לחשוב מחוץ לקופסה. הרבה פעמים זה עושה טוב ועושה טוב מאוד לחקלאות ולחקלאים, אבל לעיתים יש גם שגיאות.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצא ברפורמה כרגע, נקרא לה: הרפורמה לגבי המו"פים. עד היום התקציב שלהם היה קבוע, ידוע וכולי, ויכלו להתנהל. כרגע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר קיבל החלטה שכל המחקרים שהמו"פים מתכננים חייבים לעבור שיפוט במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. קרי, תקציב המו"פים הוא איננו בטוח כבר. זאת אומרת, הוא איננו קבוע, איננו בטוח וכולי. כבר אני שומע, גם ממו"פ דרום, גם ממו"פ עמק המעיינות וגם מהערבה, היות והעניין הזה לא בטוח, התקציב לא בטוח, כל הדברים מתחילים לזוז שם. מדברים על סגירת מו"פים. אני רוצה להגיד את זה. לכן אני מבקש, היות והמו"פים האזוריים הם מו"פים יישומיים, שהמחקרים בהם או הנושאים למחקרים בהם הם בהתאם לצרכים של אותו אזור וכולי, אני מבקש להשאיר את השיטה על כנה בכדי שהמו"פים לא ייסגרו.

דיברו משרד החקלאות ופיתוח הכפר על נושא בריאות הציבור. חשוב מאוד. בדרך כלל, את ההרשאות לחומרי הדברה עושות החברות המייצרות את החומרים, את הכימיקלים. אבל ישנם גידולים שזה לא משתלם להם לעשות את זה: גידולים קטנים כמו תבלינים, כמו גידולי עלים וכולי. ושם נאלצים חקלאים, לצערי, היות ואין הרשאות, אין הרשאות כי החברות לא דאגו לזה, נאלצים להשתמש בחומרים שאינם מורשים. לכן – אני רוצה להגיד את זה למר רמי כהן – בעבר היה תקציב של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שהוא לקח על עצמו את העניין הזה. פשוט הרשות להגנת הצומח - - -

והוא נוצל. לא נוצל.

הוא נוצל.

התקציב לא נוצל אבל נרשם.

רבותיי, אנחנו מגיעים לסיכומים קצרים. הגברת מעין נשר, שמעת את המשרד, שמעת חלק מהנציגים, מה את אומרת, אפשר לשתות מהמעיין הזה או לא?

קודם כל, אנחנו גם כן כמשרד האוצר מברכים את התכנית האסטרטגית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובהרבה נושאים יש לנו הסכמות מוגדרות. יש נושאים שאנחנו צריכים - - -

אנחנו לא שומעים. שמעתי מה שאמרת, שמעתי שאתם מקדמים בברכה ויש לכם הסכמות על דברים רבים. באיזה דברים אין לכם הסכמות? כי התקציב שדובר כאן – מה כן? מה לא?

קודם כל, צריך לציין שתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר הן לפעולות והן לתמיכות גדל באופן משמעותי ב-2013 וב-2014, וזה מתוך ראייה שאם תקציב הולך למקורות - - -

במספרים, הגברת מעין נשר.

שאם תקציב הולך למקומות נכונים אז אנחנו - - -

המספר, בכמה הוא גדל? ובעיקר הוא הלך למו"פ, אז כמה זה המספר?

אני לא אכנס עכשיו לכל תחום, - -

סדר גודל.

- - אבל אני חושבת שהגידול הכולל בברוטו הוא באזור ה-200 מיליון שקל - - -

200 מיליון שקל מתוך תקציב של שני מיליארד שקל, כמדומני.

10%.

זה לא מעט בכלל.

1.6.

1.6. אז זה למעלה מ-10%, 15%. כן.

עכשיו, בעקבות דרישת השר והמנכ"ל שהגיעו ורצו להוסיף תקציבים למחקר, - -

וכמה מתוכם הולך למו"פ?

- - היה לנו הסכמות להוסיף - - -

160 מיליון שקל מתוך ה-250 מיליון שקל – הרוב. יפה מאוד. כן. כולל המו"פ האזורי אומרים לי. תבדוק את זה.

כן. - - - הרוב - - -

הרוב למו"פ האזורי.

לא התוספת אבל הייתה תוספת ניכרת למחקר ופיתוח.
עכשיו, באופן עקרוני אני רוצה לדבר על נושא התמיכות בחקלאות. העלה פה מר אבשלום וילן נתונים שאני עוד מעט אתקן, ודיברו על הנושא של חקלאות – שצריך לתמוך בחקלאים, בחקלאות. היום אנחנו כמשרד האוצר, אחרי שעשינו עבודה רצינית בנושא הזה אצלנו, בבית, מסכימים שחקלאות זה ענף שצריך לתמוך בו. תומכים בו בכל המדינות המפותחות, ומאחר והוא מייצר מעלות - - -

הגברת מעין נשר, את חלקת. כשחבר הכנסת לשעבר אבשלום וילן אמר שהתמיכות באירופה הן כל כך יותר גבוהות, את פתאום התערבת ואמרת: זה לא בדיוק - - -

נכון. אז רגע, אנחנו קודם כל חושבים שצריך לתמוך. זו נקודה עקרונית חשובה. אני לא יודעת כמה נציגי משרד האוצר לפניי היו פה בשנים הקודמות ואמרו את הדבר הזה, ואנחנו היום חושבים את זה, וזה דבר שחשוב להגיד.

אנחנו גם חושבים שהחקלאות היום בהרכב של התמיכות שלה היא נתמכת בצורה הלא נכונה. רוב התמיכות שיש – אפשר לראות את זה בדו"ח ה OECD-הן תמיכות שהן, מה שנקרא: תמיכות עקיפות ותמיכות שהן לא טובות. תמיכות עקיפות זה אומר מחירי מטרה, זה אומר מכסים, זה אומר מכסות ייצור. זה דברים שאנחנו כמשרד האוצר חושבים שהן תמיכה לא טובה בחקלאות, שמשמרת ענפים שהם לא בהכרח צריכים להישאר, בהיקפים שהם לא בהכרח צריכים להישאר, ואנחנו עובדים יחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר כדי לשנות את הדבר הזה ולהביא - - -

רק אם תביאי חלק מהמפעלים לקו העימות ותתני להם ממה להתפרנס. כי החקלאי באביבים - - -

זאת שאלה איך עושים את זה. אנחנו חושבים - - - לתועלת החיצונית שהחקלאות מייצרת - - -

אוקיי, בסדר. אני יודע.

התמיכות הישירות שאת מדברת עליהן, במה זה מתבטא? בתמיכות העקיפות אמרת – אתם רוצים להוריד. מה יהיו התמיכות הישירות?

אנחנו מדברים על תקציבים, ואנחנו כבר היום חושבים שהתמיכות הישירות שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר נותן הן ברובן תמיכות שהן, מה שנקרא: תמיכות טובות. אם זה בביטוח, שעלתה פה דרישה להעלות, אבל רק בשלוש השנים האחרונות התקציב הזה קפץ – מכמה זה היה לפני שלוש שנים, מר צביקה כהן? 80?

מ-90 - - -

אתם בדרך הנכונה.

מ-80 ל-140 זה טירוף.

אחרי שהוא קוצץ קודם לכן.

אתם בדרך - - -

על פי הדו"ח של ה- OECDהתמיכות בחקלאות בישראל זה 13%, - -

למה - - - למה - - -

- - והממוצע ב- OECDזה 19%.

נכון.

זה עובדתי. זה המספרים. אז מה זה משנה אם זה נכון או לא נכון או שזה תמיכה נכונה או לא נכונה?

אני התאפקתי לא לקטוע את כולם, אני מבקשת שלא יקטעו אותי.

אז בגדול אנחנו באמת, אני חוזרת על הדברים, מסכימים שצריך לתמוך, ואנחנו חושבים שצריך לשנות את מבנה התמיכה.

אמר פה מר אבשלום וילן שאנחנו מקום שלישי מהסוף. זה לא נכון. יש לי את הטבלה. אנחנו, לדעתי, מקום תשיעי מהסוף שזה - - -

איזה יפה.

עוד יותר גרוע.

הבדל גדול.

תשיעי מתוך 27.

בערך מתוך 22 שנמדדו זה איפשהו באמצע. נכון שאנחנו מתחת לממוצע, אבל אנחנו לא מקום שלישי מהסוף בשום טבלה – לא של 10, לא של 11, לא של 12. זה ממש לא.

אגב, אדוני היושב ראש, אנחנו מוכנים לקבל את הצעת משרד האוצר, תמיכה ישירה לחקלאים, בתנאי שמוגדר ששום פלאט לא פוגע בהם. וגם אם חס וחלילה מלחמה, אירועים ביטחוניים, אינתיפאדה – חמש, שש, שבע – אז כל דבר שמקצצים לכולם לא נוגעים בזה. בתנאים האלה אני חותם. כלכלית זה נכון. מעשית שתסביר לי איך - - - במדינת ישראל – חבר הכנסת יצחק וקנין אמר לה כבר – איך היא מרבעת את זה שבאמת בזה לא נוגעים. אדרבה.

יפה מאוד. הלאה הגברת מעין נשר.

ודבר אחרון, אני רוצה להגיד שדווקא השינוי שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם בחוק הדבש, זה משהו שאנחנו תומכים בו וחושבים שהוא שינוי מבורך לטובת הענף. אנחנו חושבים שכל שינוי שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר עושה, שבסופו של דבר יטיב עם התחרות בענף ועם הצרכנים, הוא דבר שאנחנו נעמוד מאחוריו ונתמוך בו.

תודה.

ודגים.

דגים, דגים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר ייתן מענה.

תביאו כסף תהיה רפורמה, כמו כל הרפורמות האחרות: ברפת, בלול. רפורמה בדגים תהיה כאשר יגיע כסף, כפי שהתחייבה המדינה.

יפה. תודה.
מר רמי כהן בקצרה, כבוד השר ואני מסכם, כי אנחנו כבר בדיון הבא, שאנחנו עכשיו הולכים על חוק המרעה.

אני רוצה קודם כל לגעת בנושא של המו"פים: תראו רבותיי, אנחנו הגדלנו השנה ב-50% את התקציב למו"פים האזוריים. מה שעשינו, מאחר וזה מו"פים יישומיים, אמרנו ש-70% מהתקציב יהיה קבוע, ועל 30% יצטרכו בכל שנה להראות לנו שיפורים של תוצאות יישומיות, ועל 30% האלה יצטרכו להתמודד. מו"פ שלא יהיה יעיל, נוריד לו את ה-30%, אבל הגדלנו ב-50% את התקציב.

70% זה עד מיליון שקל.

שניים, בנושא הדיג: הגברת מ"צלול", לא סוד הוא שאגף הדיג שלנו היה חלש בשנים האחרונות. אנחנו בסיומו של תהליך שיקום האגף. עשינו תכנית, ואת יכולה לראות פה שהנושא של מדגה במים פנימיים, חקלאות ימית, הם שני נושאים שכבר החלטנו לגביהם החלטות.

אנחנו נאסוף את כל השחקנים ששותפים בתחום הזה, ונבדוק איך אנחנו משמרים את נושא הדגה הטבעית בישראל.

זמנים.

אבל אל תשכחו שיש פה תקציב מוגבל. אל תשכחו שיש פה תקציב מוגבל. אי אפשר לבוא ולהציע הצעה ששוויה בין 80 מיליון שקל ל-120 מיליון שקל כדי לשמר את הדגה בים התיכון, ולחשוב שיש מקור תקציבי לעניין הזה. זה לא עובד ככה.

במהלך שלושת החודשים הקרובים אנחנו נטפל בנושא של הדיג הימי.

אתם תביאו את התכנית, אנחנו נריב על התקציב.

מצוין.

תראו רבותיי, מה שאתם רואים פה, יש השוואה בין עלות הייבוא למחיר הקמעונאי למוצרי יבוא. תסתכלו איזה פער תיווך גדול. הצבע האדום זה פער תיווך. אנחנו רואים שפער התיווך הזה הוא גדול מאוד, ואנחנו מתכוונים ברצינות להוריד - - -

- - -

אני כבר מזמין אתכם. ואני גם מבקש מכם, אנחנו בוועדת יוקר המחייה מתכנסים פה. אנחנו נזמן אתכם. אני לא יודע אם גם היום כבר או הבא. הדברים האלה מאוד חשובים. כן.

אנחנו שחקנים ביוקר המחיה, ויש לנו עניין עז לצמצם את יוקר המחיה.

ולגבי הנושא של צער בעלי חיים: תראו, אנחנו מתכוונים להמשיך ולעשות את הפעולות שנעשות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום הזה. אנחנו בכל יום מטפלים במאות אירועים. אנחנו כל הזמן משקיעים בזה כסף, פותחים תיקים פליליים, עושים את כל הנדרש. אמר מקודם מר אבשלום וילן, ואני מחרה מחזיק אחריו: אי אפשר להפריד את הסמכות מהאחריות. אי אפשר לתת למשרד אחר שאין לו את התקציב ואין לו את היכולת המקצועית לטפל בעניין לעשות פיקוח על החקלאים. צעק פה מישהו מהקהל – אנחנו לא רוצים סתם לפגוע בחקלאים. אנחנו ניתן להם את המענים הנכונים וניתן פתרונות נכונים. לא צריך לשפוך את התינוק עם המים.

יפה.

אבל יש חסר בתקנות ראויות. יש חסר באכיפה ראויה, בפיקוח. כלומר, אנחנו יודעים את זה. ויש, יכול להיות, גם ניגוד עניינים.

ניגוד עניינים אין, ואם יש חסר אנחנו נטפל בו.
מילה אחרונה בנושא הקנביס, שהוא נראה לי בהחלט חשוב: השר חושב - -

במיוחד אתמול שוועדת סל התרופות החליטה – זה חשוב להגיד את זה – שלא הכניסו לסל התרופות את התחליף לקנביס, שזה התרסיס - - -, אלא השאירו את הקנביס - - -

זה תחליף חלקי. זה תחליף חלקי בלבד. זה מתאים רק ל-500 - - - בישראל.

ברור, ברור, ברור, לא נפתח עכשיו את הדיון. אני יודעת. אבל השאירו את הקנביס כפתרון. אז אם כן, אז צריך לעודד או לאפשר.

גברתי חברת הכנסת, הקנביס איננו תרופה, אבל אנחנו חושבים - - -

אתמול בסל התרופות אמרו משהו אחר.

אבל אנחנו חושבים ונעזור להכניס אתכם כגידול למועצת הצמחים, במידת היכולת שלנו.

למועצת הצמחים. את זה רציתי לשמוע.

בדיוק. יפה.

מר חגי הילמן, אתה יכול כבר ללכת קצת עם יותר תקווה בלב. כן. יופי.

ויתירה מזאת, השר כבר אמר את זה בישיבת ממשלה שאם אנחנו מטפלים בקנביס כצמח, הוא רוצה שזה יהיה עם יכולת לייצא את זה כדי לאפשר לחקלאים גידול בכמות שהיא תהיה רנטבילית.

יישר כוח. יפה מאוד.

וגם יצוא. יפה.

בכל מקרה, אנחנו מודים על ההערות ששמענו וניקח את חלקן הגדול לתשומת לב.

רבותיי, אם ככה אני מסכם במשפט ואנחנו נעבור לנושא הבא: על אף הקשיים שהועלו בישיבה אני חושב שכולנו פה בדעה כי השר והמנכ"ל פועלים כדי לטפל בקשיים ולקדם את החקלאות בישראל לעידן טוב יותר. וכמו שאני מסתכל למר דניאל אברהם פה, ולאחרים, ולמר נחמיה רפל ולכולם – להחזיר את הצבע ללחיים של החקלאות והחקלאים. זאת בשורה של נושאים. אני מאוד שמח לגבי המפנה, ואני מודה לכם גם ממשרד האוצר, במחקר והפיתוח שהוא מאוד משמעותי. גם היוזמות בחינוך לגבי דור המשך, מחקר, יצירת קרנות. כל הנושאים האלה הם מאוד-מאוד חיוביים. הוועדה תקיים סיור ביחד עם אנשי משרד החקלאות ופיתוח הכפר באתרים ספציפיים. יחד עם זה, ישנם נושאים על הפרק שבהם ישנן בעיות, אין עדיין הסכמות, והמטרה היא פה באמת להוביל ברוח של קידמה והתייעלות, אבל עם שמירה על חקלאים קטנים ובינוניים. אנחנו לא רוצים את טקסס בארץ.

אדוני השר, תודה רבה, ואנחנו עוברים לדיון הבא.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:14.>