PAGE
45
ועדת הכלכלה
30/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 157>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בטבת התשע"ד (30 בדצמבר 2013), שעה 11:45

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רשיון זר>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
רונן הופמן

יצחק וקנין

משה זלמן פייגלין

מיכל רוזין

ישראל אייכלר
שולי מועלם-רפאלי

>
ציון מזרחי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעה רוזנהק - מנהלת תחום חקיקה וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוהד מעודי - מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

יערה למברגר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעמי שמרה אלימלך - סגנית מנהלת מח' אמנות – אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

רחל שני - מנהלת מח' קשרי חוץ וזרים – קונסולרית, משרד החוץ

שרי שלזינגר - ממונה תקציבים, משרד העלייה והקליטה

דוד גז - מפקד מרחב יפתח, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שרית פיליפסון - ראש מחלקה תביעות אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שרון שלאין - ראש חוליית יעוץ וחקיקה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ריקי ויצהנדלר - קמ"ד תעבורה, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אלינור גולן - מנהלת דסק רשות ההגירה והאוכלוסין, רשות ההגירה

רגינה שורשי - הלשכה המשפטית, רשות ההגירה

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

אילן חגי - יועץ משפטי, קרנית

נאוה מקובסקי - מנהלת מחלקת תביעות, קרנית

יצחק מילשטין - נשיא ממס"י

יצחק סלומיאנסקי - יו"ר הועד המנהל, ממס"י

אריאל ארליך - ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

משה בר - יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית

דן קדרון - עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית

אתי בנדלר
מרב תורג'מן

לאה ורון

אסתר מימון
<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רשיון זר>

בוקר טוב, אני מזכיר למי שזקוק לזה שבפעם הקודמת ביקשנו גם התייחסות, למרות שזה לא לב התקנות – ביקשנו גם התייחסות לעניין הנהיגה של מהגרי העבודה/הפליטים – כדי שאני לא אסתבך עם חברת הכנסת מיכל רוזין – ומסתננים. בקיצור, כל אלה שמעמדם בארץ הוא - - -

חסרי מעמד.

בעלי מעמד זמני כזה או אחר. הם נוהגים ללא שום פיקוח, בקרה. רצינו לדעת גם על התופעה הזאת. נמצא אתנו פה גם מפקד המרחב, ניצב משנה גז, וביקשנו גם מאנשי משרד החוץ שייתנו לנו התייחסות לעניין של היכולת של הישראלים לנהוג בחוץ-לארץ עם רישיון הנהיגה הנוכחי. היתה אי-בהירות בנושא הזה, באתר של משרד התחבורה היה משהו עמום יותר - -

חוסר בהירות.

- - חוסר בהירות. בשורה התחתונה אמרו שזה בסדר, אבל עדיין הם מציעים לך לבדוק בכל מדינה ומדינה. בקיצור, הסירו אחריות לגמרי.

נפתח דווקא בשני הדברים האלה כדי לשמוע, ואז נעבור להקראה של התקנות. דוד גז, מה ממדי התופעה? קצת תסביר לנו מה עושים, איך אוכפים, אם בכלל.

אני אסביר בצורה פשוטה את הדברים. ראשית, מבלי להתייחס כרגע רק לתקנות התעבורה, אני רוצה לשקף איזו מציאות שמתקיימת בדרום תל-אביב – אני לא מכיר אותה במקומות אחרים, אני מכיר בדרום תל-אביב – שבה נהגים זרים, שאין לנו שמץ של מושג לגבי הכשירות שלהם לנהוג משתמשים בכלי רכב ונוהגים, מקימים בתי ספר לנהיגה מאולתרים, מלמדים אחד את השני נהיגה בכל מיני אתרים כאלה או אחרים. התופעה הזאת מבחינתנו מהווה סכנה לשלום הציבור. אין לנו יכולת לאתר ולהבין מי האיש באמת. הוא מגיע ממדינה שאין לנו אפשרות לבדוק אתה, כי לא מדובר בתיירים, מדובר באנשים לא חוקיים מבחינתנו ברמת התושבות שלהם, שהיא מוסדרת, לא מוסדרת, נהנית מהגנה, לא נהנית מהגנה. זה לא נוגע לעניין רישיונות הנהיגה. לא ניתן לבדוק האם הבן-אדם הזה מוכשר לנהיגה, כן או לא, ולכן זה מהווה סכנה. זה עניין אחד.
עניין שני, אנחנו עדים לתופעה רחבה של זיוף רישיונות נהיגה. זו תופעה מאוד קשה, כי אנחנו צריכים את המעבדות שיבדקו ויטפלו בזיהוי, עד שזה מגיע לעניין של ערכאות משפטיות בעניין זיוף, הדבר הזה - - -

האם הם מציגים לכם רישיונות נהיגה?

מציגים רישיונות נהיגה מזויפים.

מאריתריאה, מסודן?

כן. ממדינות המוצא, כל אחד מהיכן שהוא מגיע. גם התופעה הזאת היא תופעה רחבה. אנחנו יודעים שמדובר ברישיונות מזויפים אחרי חקירה, כשהבן-אדם אומר: קניתי את רישיון הנהיגה, שילמתי כך וכך כסף על רישיון הנהיגה הזה, ואנחנו מבינים שהבן-אדם לא מוכשר לנהיגה.

הוא מציג לך רישיון מאריתריאה בתוקף של שנה, אבל הוא כבר נכנס לפני חמש שנים.

זאת עוד אחת מהסוגיות, פרק הזמן שחלף. רק מי שעבר דרך משרד הפנים במתקן המשמורת, שנתפס על הגבול, אתה יודע מה תאריך הכניסה שלו, לכל היתר גם אין לך הבנה ברורה מתי נכנסו, מאיפה הגיעו וכו' וכו'.

אין בכלל אמצעי זיהוי שלו, לא יודעים מי זה. הוא מציג רישיון שלו שלא בהכרח שלו.

יש לו ויזה ביד. הוא מזדהה עם מספר, מה זה שאי-אפשר לזהות אותו?

הרישיון לא מארץ המוצא.

אני לא מדברת על רישיון הנהיגה. אתה אומר שאי-אפשר לזהות אותו – אפשר לזהות אותו.

אני מבקש לא לקיים פה פינג-פונג. קצת נתונים אם יש מבחינת מעורבותם בתאונות דרכים.

נתונים הצגתי בוועדה אצל חברת הכנסת, בדיון קודם. מדובר במגמה מדאיגה של מעורבות זרים בתאונות דרכים עם נפגעים. אני מדבר על תחומי תל-אביב, אנחנו מדברים על הכפלה וריבוע של תאונות דרכים עם נפגעים בשנים האחרונות.

גם הרוגים?

בוודאי. יש הכול.

הכפלה וריבוע הוא אמר, אבל שיגיד את המספר.

לא הבאתי לכאן את הנתונים.

הנתונים שהועברו לא הראו זרים מול אחרים. היתה פה בעיה בנתונים.

לא קשור ל"מול". מדובר פה על אנשים שלא אמורים להיות על ההגה, נקודה.

זה אני לא אומרת. מציגים כאן תמונה של הכפלת מקרי התאונות - - -

גם מ-0 ל-1 זה - - -

מדברים על יותר מ-150 תאונות דרכים.

150?

150-100 תאונות דרכים שהיו בשנת העבודה האחרונה, הזאת.

רק במחוז תל-אביב?

כן. אני לא יכול להגיד כרגע אם הרוגים או פצועים קשה, זה לא רלוונטי.

כמה רישיונות שללתם? כמה עצרתם?

אין לי כאן נתונים. בתוך תא השטח של מרחב יפתח, שזה לא כל מדינת ישראל, יש עשרות שנעצרו על נהיגה ללא רישיונות, עשרות שנעצרו עם רישיונות מזויפים. מורי נהיגה נעצרו – הם הרי לא מורי נהיגה באמת – זו מציאת אלטרנטיבה לצד המדינה הישראלית להקים רשות רישוי משלהם, וזה דבר שצריך לקבל טיפול והתייחסות.

תודה. משרד התחבורה, האם אתם רוצים להתייחס לעניין הזה?

האמת שלא. מה שאני רוצה זה להתייחס לתקנה 567. דיבור כללי כבר עשינו בפעם הקודמת. המשטרה פנתה אלינו לראשונה עם הנתונים ועם הבקשה לטפל בנושא – איך אני אגיד? – של מבקשי רשות שהייה בישראל בדיעבד. אני חושבת שזה יהיה נוסח שלא ירגיז אף אחד.

אני תיכף ארשום לי. זה נוסח מעניין.

זה לא מסתננים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט – כל אחד מהביטויים האלה בא עם איזה מטען, עם סאבטקסט.

הנושא נמצא על שולחנכם ותדווחו לוועדה.

הנושא הושם על שולחננו אחרי הדיון האחרון בוועדה. הנושא הזה צריך בחינה, יש לו מורכבות מהרבה מאוד אספקטים, זה קשור לעוד הרבה נושאים, גם המצב הפלילי בקשר לשהייה - -

הנוהל הפלילי - - -

- - בפרפרזה על מה שאדוני אמר בדיון הקודם, לא דרך זה נפתור את כל בעיות העולם.

לא דרך תקנות התעבורה.

יכול להיות שגם בתקנות התעבורה צריך לעשות דבר כזה, אבל זה דבר שטעון דיון. אני לא מוסמכת פה בשם השר לעשות דבר מן הסוג הזה, זה נושא מורכב ורגיש, בעל השלכות רחבות. אני מבקשת לתת לנו זמן לשקול את זה, היה שנרצה לעשות שינוי, ונשקול כמובן את כל הנתונים של המשטרה, זה יובא לוועדה בנפרד.

ניתן לכם.

אני דווקא תומכת במה שאמרה כרגע חוה. פנינו בהצעה לתיקון, שהוא תיקון נפרד, כי אני חושבת שתקנה 567, כפי שהיא כאן עומדת לפתחנו, היא תקנה שכבר מזמן דרושה תיקון. יש בעיות קשות בבתי משפט בפירוש התקנה, שיש בה סתירות פנימיות, קושי להבין. אני כבר לא מדברת על השוטרים בשטח שלא מבינים, על הנהגים שלא מבינים, גם השופטים לא מבינים בדיוק את התקנה. היא קשה להבנה, היא קשה לפירוש. Hard cases make bad law. זה פשוט בעייתי, זו תקנה שחייבת תיקון מיידי.

מה את אומרת? עכשיו אנחנו מתקנים - - -

היא מדברת על חשיבות התיקון.

היא מבקשת להתייחס לאספקטים המוצעים בתקנה ולא להתייחס לנושא, היא אמרה, של מבקשי אשרה בדיעבד.

כרגע אני חושבת שצריך לתקן מיידית את תקנה 567, כי היא חיונית. הגשנו בלי שום קשר הצעה לתיקון סעיף נפרד לגבי המסתננים, לגבי הבלתי חוקיים, ואני בקשר עם משרד התחבורה, וזה הועבר למשרד החוץ לבחינתם ולמשרד המשפטים, שיבדקו את זה.

יפה, זו גם בשורה.

אנחנו נטפל בזה במישור אחר, אולי בהמשך נעשה את זה כ-567א. כרגע חשוב להעביר את 567 כפי שהוא.

תודה.

יש לי שתי הערות נוספות שתביאו בחשבון.

לעניין המסתננים?

לאו דווקא. לגבי חסרי מעמד. ולמה לא אמרת במקום מסתננים מבקשי רשות שהייה בדיעבד? קיבלת פה טיפ.

זאת מכבסת מילים. אלה מהגרי עבודה.

לא, למסתננים, אין לזה משמעויות סמנטיות.

אני רוצה להעלות עוד שתי קבוצות ואני רוצה לדעת האם התקנה הזאת פותרת את העניין, ואם לא, צריך כן להתייחס לזה אם מתכוונים לתקן גם לגבי מבקשי מקלט.
אתמול ביקרתי במושב בדרום, פגשתי תאילנדים שעובדים שם בהיתר, חמש שנים, על-פי חוק. הם נוהגים כולם, כולם בטרקטורים, וברור לכם שזה לא רק כאשר מביאים להם את הטרקטור לשדה, אלא לפחות ברחבי המושב וחלקם גם יוצאים לכביש ראשי עם הטרקטור. לאף אחד מהם, היו שם 21 תאילנדים, אין רישיון נהיגה.

בכלל?

זה לא מדויק.

אל תגידי לי "לא מדויק", אני אומרת לך מה היה אתמול.

קודם כול, תאפשרי לחברת הכנסת לדבר.

קודם כול, אני אגיד לך מה היה אתמול. זה מדויק מאתמול.

השאלה השנייה.

אני רק אדייק שלא רק שאין להם רישיון נהיגה, ודאי לא על טרקטור. כלומר, גם אם יש להם רישיון רגיל, על טרקטור ודאי שאין להם. צריך רישיון מיוחד לטרקטור כידוע. זה דבר אחד.
סוגיה שנייה זה כל הנושא של נשים פלסטיניות בעיקר, יש מיעוט גברים, בנושא של איחוד משפחות תחת חוק האזרחות. נמצאים פה כ-20,000 – הרוב נשים, מעטים גברים – במדינת ישראל. המדינה מאפשרת להם לשהות פה תחת איחוד המשפחות, אבל הם לא מקבלים אזרחות תחת חוק האזרחות. אותן נשים לא יכולות להוציא רישיון נהיגה. הן חיות פה כל החיים שלהן, זה לא שיש להן מקום אחר ללכת אליו. הן חיות, מגדלות, הילדים שלהם ישראלים, הבעל ישראלי, הן חיות פה במדינת ישראל, הן לא יכולות להוציא רישיון נהיגה - - -

מה הסטטוס שלהן? הן חוקיות, לא?

הן חוקיות, אבל הן לא מקבלות מעמד של תושבות קבע או אזרחות.

האם מרכז החיים שלהן פה?

לחלוטין. הן לא יכולות לנהוג. הן נמצאות בכפרים שלא נגישים לתחבורה ציבורית, הן לא יכולות להיות ניידות והעצמאות שלהן נפגעת. איך אנחנו פותרים את זה?

התקנות אמורות לתת פתרון לזה?

לא. התקנה הזאת עוסקת בנהיגה עם רישיון זר, היא לא עוסקת בהליכי קבלת רישיון ישראלי.

הן יכולות לגשת לקבל רישיון?

זה עמד להיות המשפט הבא שלי. לגבי הליכי קבלת רישיון ישראלי בוא נפריד בין שתי הקבוצות. לגבי תאילנדים, הם אמורים לעשות הליך של הכשרה ולהוציא רישיון נהיגה לטרקטור. יש לנו קורסים ומבחנים עיוניים בשפתם. לא צריך לעשות את זה, לא בעברית ולא באנגלית – בתאילנדית.

בארץ?

כן.

רק צריך שבעל הבית ייקח אותם לעשות את זה.

הם באים קבוצתית, הם מסודרים.

אין שום קושי, שום מניעה ויש קבוצות - - -

אתמול ראיתי 21 חבר'ה שנוהגים בטרקטור ואין להם רישיון.

זה מתואם עם המרכז החקלאי, הם אמורים להגיע עד שנה - - -

חברת הכנסת רוזין מאירה פה מקום שאין בו אכיפה. המקום האחרון שהייתי רוצה לאכוף זה על החקלאים המסכנים האלה שבקושי מצליחים להתרומם, גם כך מדינת ישראל הערימה עליהם קשיים מפה ועד להודעה חדשה.

זה לא קשור לזה שאם הם נוהגים, שינהגו עם רישיון.

אני מסכים שאסור שהם יעברו על החוק וצריך לראות שהם עושים להם את ההכשרות שם, כולל המבחנים.

לגבי איחוד משפחות. הם אנשים שנחשבים משפטית לתושבי הרשות הפלסטינית. לגבי תושבי הרשות הפלסטינית תקנות התעבורה אוסרות מתן רישיון נהיגה ישראלי, אלא במקרים מיוחדים. היתה על זה עתירה לבג"ץ, בג"ץ אישר את המדיניות שלנו, והכלל יהיה לסרב, הטעמים הביטחוניים נתפסו כטעמים לגיטימיים. יש לנו נוהל של בדיקה פרטנית של כל בקשה ובקשה, עיקר המוקד הוא לטעמים הומניטריים. שאלת חוק האזרחות, התהליך של איחוד משפחות והמעמד שלהם – עוד פעם, חזרנו לפרפרזה – לא דרך תקנות התעבורה פותרים את כל בעיות העולם.

לא יבוא לתקנות האלה.

אם יש להן רישיון נהיגה פלסטיני, הן יכולות לנהוג בישראל?

בתנאי שהן מקבלות היתר ממפקד האזור. זה לא מוגבל לשנה.

הן חיות בישראל.

זה לא התקנות האלה.

זה לא מוגבל בזמן. רישיון הנהיגה הפלסטיני לפי תקנה 5678ב לתקנות התעבורה – רישיון נהיגה פלסטיני מוכר ותקף בישראל כמו רישיון ישראלי, בצירוף אישור של מפקד האזור, שהוא הגורם שיודע לבחון את ההשלכות הביטחוניות. זה מוסדר בדין. זה אושר בבג"ץ.

חבר הכנסת אייכלר.

באתי לדיון הזה – שמעתי שמדברים על תאילנדים ועל פלסטינים – אני רוצה לגלות לכם שיש הרבה יהודים שחיים פה במעמד של תיירים, תושבים - - -

בזה התקנות אמורות - - -

יש פה בעיה. גם כאשר הם באים לבקש רישיון, דיברתי על זה אתכם כבר הרבה זמן, נותנים להם נייר, לא כרטיס – אין לכם סיבות לזה – אם אתם עושים את התקנה הזאת, אני רוצה שלפחות הוא יקבל רישיון כמו ישראלי נורמלי, שהוא יוכל להשתמש בזה גם בארץ וגם כשהוא בא לחוץ-לארץ, כמו שאני יכול להשתמש עם רישיון ישראלי בארצות-הברית, שהם יוכלו - - -

לא ברור שאתה יכול, תיכף אתה תשמע.

אני נוסע שם וזה בסדר.

בישיבה הקודמת השבנו לזה.

אתם עדיין מתעקשים לתת להם את הנייר המשפיל הזה. אני חושב שאתם חייבים, לפני שאתם עושים את התקנה שאסור להם לנהוג ברישיון האמריקני, שייתנו להם רישיון ישראלי נורמלי ולא איזה פתק, משהו שלא מחזיק.

קודם כול, הפתק הזה הוא רישיון לכל דבר ועניין. הוא תקף, אין עליו שום הגבלה, מותר לנהוג בו בדיוק כמו עם כרטיס הפלסטיק.

בכל חצי שנה הוא צריך לבוא.

רגע. אני אזכיר שגם בישיבה הקודמת נאמר שאנחנו נמצאים בתהליכים מול משרד הפנים, אנחנו צפויים לקבל מהם את הוויזות, את אשרות השהייה שניתנו לאנשים, כשזה יתממש – אני לא יודעת בדיוק את לוחות-הזמנים, אני חושבת שבישיבה הקודמת אפילו נאמרו לוחות-הזמנים – אנחנו נתחיל להנפיק רישיונות פלסטיק שתוקפם יהיה מותאם לתוקף הוויזה.

זה אומר שבכל חצי שנה הם יצטרכו לבוא לקחת רישיון חדש.

הם גם הולכים למשרד הפנים לחדש את מעמדם כתיירים.

זה לא יכול להיות. אדוני היושב-ראש, מצד אחד שוללים את זכותו לנסוע ברישיון האמריקני, דבר שלא שוללים מאזרח ישראלי באמריקה - -

לכמה זמן?

אני לא יודע. באמריקה אין מגבלה כזאת.

גם באמריקה יש מגבלה.

- - דבר שני, אם כן נותנים לו, נותנים לו רק לחצי שנה, שיבוא כל חצי שנה.

הוא בוחר להיכנס לפה בכל פעם במעמד זמני למספר חודשים, יש לזה מחיר.

אל תכבידו עליו. מה אתם עושים פה?

שום אדם ישראלי בארצות-הברית לא נוהג לנצח עם רישיון ישראלי.

בואו נשמע את משרד החוץ.

אנחנו נדבר על רישיון ישראלי בחוץ-לארץ.

אני מביא את זה כראיה שזה לא בסדר לשלול ממנו את הזכות לנסוע ברישיון האמריקני ולא לתת לו רישיון ישראלי תקף לעשר שנים.

שייקח את המעמד לתקופה ארוכה יותר, יקבל רישיון לתקופה ארוכה יותר. אנחנו עושים אחד לאחד.

מה זה העסק של משרד התחבורה אם הוא שוהה פה עם ויזה ממשרד הפנים או לא?

מר אייכלר, שמענו את עמדתך.

יקבל לפחות כמו תאילנדי ופלסטיני באיחוד משפחות.

משרד החוץ, בבקשה.

מה שאנחנו יודעים במשרד החוץ שברוב מדינות אירופה בחצי השנה הראשונה אפשר לנהוג בעזרת רישיון הנהיגה הישראלי, אחרי חצי שנה צריך לעשות רישיון נהיגה מקומי. זה נהוג כמעט בכל מדינות העולם, לא רק באירופה. יש מדינות שזה קצת שונה בהן. היום יש איזה רצון להסדיר באמצעות הסכמים בילטרליים את כל נושא הרישיונות, הכרה ברישיונות נהיגה.

מגבילים אותם בזמן?

חצי שנה, זה מה שהיא אומרת.

חצי שנה בדיוק.

לא, אחרי חצי שנה, כשאת באה לקחת רישיון בריטי, מגבילים אותך לתקופת השהייה?

על-פי הוויזה.

לא לגבי השהייה. אחרי חצי שנה מיום שנכנסת למדינה, אתה חייב לעשות רישיון נהיגה.

רישיון קבוע לתמיד.

נכון, לפי דיני המקום.

כן, אבל לא שואלים אותו עד מתי הוא נכנס. פה הם מחברים את הרצון של משרד הפנים לתפוס - - -

אני חושבת שהגברת לא ענתה על השאלה.

היא פשוט עונה לך לא נכון. אדם מגיע לאנגליה לצורך העניין, יושב שם חצי שנה כתייר ונוהג עם הרישיון הישראלי, אחרי חצי שנה חשקה נפשו לעשות רישיון נהיגה בריטי, והוא תייר בכלל, האם הוא יכול לעשות רישיון בריטי ולנהוג שם בחמש השנים הבאות?

הוא צריך לעשות.

זה שהוא צריך, ברור. השאלה אם יתירו לו. זה נותן לו עכשיו אישור שהייה לחמש שנים?

חבר הכנסת צור, מפרידים את שני העניינים, רק במדינת ישראל - - -

הוא טוען שלא והגברת אומרת שכן. אני אומר שלא, והיא בטעות אומרת שכן.

במדינת ישראל רישיון הנהיגה מהווה תעודה מזהה בפועל.

איך אתה יודע שהיא טועה?

ברור שהיא טועה. אדם שבא כתייר למקום ורוצה רישיון נהיגה, המערכות מחוברות. רישיון הנהיגה הופך להיות תעודת זהות, והוא לא יכול בבריטניה, עם כל הכבוד, דרך משרד התחבורה, לקבל אישור שהייה לחמש שנים. אני טועה?

הרישיון יהיה בתוקף גם אם הוא לא יהיה בתוקף. השהייה שלו לא בתוקף, אבל הרישיון שלו בתוקף.

אין מצב כזה.

אני רוצה להסביר את הנקודה הזאת. הוא לא יכול כמובן לקבל בדלת האחורית רישיון שהייה מעבר לזמן שהוא יכול להיות באותה מדינה כמובן, בטח לא חמש שנים או שלוש שנים. הוא צריך להסדיר את השהייה שלו ללא כל קשר לרישיון הנהיגה.

"ללא כל קשר לרישיון הנהיגה".

התשובה עדיין לא ברורה. גברתי, אני רוצה שתעני לי לשאלה בצורה ברורה. נצא מהנחה שיש לי רישיון לשהות בבריטניה לשנתיים, בחצי השנה הראשונה נהגתי ברישיון הנהיגה הישראלי שלי, דהיינו, יש לי אישור שהייה בבריטניה לעוד שנה וחצי. בשלב הזה אני ניגשת ומבקשת רישיון נהיגה בריטי, האם תוקף רישיון הנהיגה הבריטי שלי יוגבל לשנה וחצי או שהוא יהיה לתקופה ארוכה מזה?

הוא לא מוגבל.

אני לא יודעת בדיוק להגיד.

היא לא יודעת את התשובה.

אני יכולה להגיד מהניסיון שלי, גרתי בקנדה תקופה ארוכה, בעלי עשה רישיון מקומי, אף אחד לא בדק את הסטטוס שהיה לו, אבל זה תלוי במדינה.

זה כל-כך ברור.

בארצות-הברית, מי שאין לו סטטוס, לא ייכנס לסניף דואר לקנות בול. כל מדינה ודיניה היא.

מדיניות האח הגדול שלכם עולה על העצבים של כל האזרחים. זה לא ייאמן. יש לכם בעיה במשרד הפנים, תטפלו במשרד הפנים.

אנחנו רוצים. אמרתי שכיוון שרישיון הנהיגה מהווה תעודה מזהה, כיוון שאני חושבת שאנחנו כמדינה לא צריכים להעניק גם זכויות – לא מדובר בזכות אדם יסודית שאדם נולד אתה מעצם היותו בן אנוש, אלא מדובר בזכות לעשות איזו פעולה בשטח המדינה – אני לא - - -

חופש תנועה זה זכות יסוד.

חופש תנועה לא קשור רק לרישיון נהיגה, אפשר גם לממש אותו בדרכים אחרות.

זה אחד מהכלים למימוש חופש התנועה, זה לא חופש התנועה. זה אחד הכלים לממש את חופש התנועה, לא הכלי הבלעדי. אני לא חושבת שהמדינה חייבת להעניק זכויות למישהו שנמצא בה שלא כחוק. היא לא חייבת, היא יכולה. אני לא חושבת שיש חובה חוקתית בסיסית לעשות דבר כזה. זאת לצד העובדה שרישיון הנהיגה מפלסטיק מהווה נכון להיום תעודה מזהה. שני הדברים האלה גם יחד הביאו למצב הנוכחי. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו יהיה מתאם בין רישיון השהייה לרישיון הנהיגה. יבוא יום ורישיון הנהיגה ימוזג עם תעודת הזהות, יהיו שינויים, נשנה בהתאם. כרגע כך אנחנו פועלים. מי שבוחר להיכנס לארץ במעמד זמני, יש לזה תוצאות. זה לא תוכנית כבקשתך.

למה לעשות עוול למאות אנשים?

התוצאות הן שאנשים נוהגים ללא רישיון נהיגה.

נגמר המעמד שלי, אני הייתי אמור לצאת, אבל יש לי טענות למה המדינה לא נותנת לי כל מיני דברים.

זה לא טענות, זה הפרדה.

יש לי טענות כלפיכם, שאתם הופכים לשלטון דיקטטורי, ברוטלי, שמתעלל בעשרות אלפי אנשים שחיים בארץ הזאת ואוהבים את הארץ הזאת, בגלל שאתם רוצים לסדר את השלטון שלכם חזק יותר. לא כל דבר מותר. נניח תוציאי חוק שמי שנגמר לו זמן השהייה עוצרים אותו בבידוד, בצינוק. יש גבול למה שמדינה יכולה לעשות לאזרחים.

תרשה לי לא להשיב.

אני מבקש לא להיגרר לדיון הזה. הבנו את העמדה הזאת. אני מכבד אותה, לא מסכים אתה.

למה אנחנו צריכים להיות שונים ממדינות העולם?

מר משה בר, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש. אני יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית. אני רוצה להעלות דבר שכבר העברתי לשר התחבורה, לסגן שר הביטחון – העברתי לכולם. יש לנו רופא מרדים בבית החולים הדסה שבא מרמאללה, לא בא מארצות-הברית, רופא חיוני למדינה. שלוש שנים הוא עובד שם, יש עליו המלצות מצוינות, כל פעם שהוא יוצא הביתה וחוזר הוא עובר קשיים נוראיים. אין לו, לא רישיון, לא תעודת זהות והוא לא יכול להגיע. זה אדם שמטפל בנו, זה לא אדם שבא לפה לשהות בצורה לא חוקית, הוא כן חוקי. את הדברים האלה לא פותרים. כולם יודעים לדבר יפה-יפה ורופאים מרדימים חסרים לנו במדינה. במקום לחבק אותם ממשיכים לעשות להם קשיים נוראיים. הרופאים האלה בבוא הזמן, עדיף להם לנסוע לארצות-הברית או למדינה אחרת שיחבקו אותם ולא להגיע לישראל. תודה רבה לכם.

תודה. הבאת לנו זווית מעניינת. משרד החוץ, אני רוצה שורה תחתונה, כי זה כבר דיון שני שאנחנו מקבלים תשובות מעורפלות. האם הישראלים שנוסעים לחוץ-לארץ, לאירופה או למדינות אחרות - -

או לארצות-הברית.

- - האם הרישיון הישראלי שיש לנו כולנו, הנוכחי, הוא תקף במדינות האלה?

הוא תקף לחצי שנה.

גברתי, אני רוצה לקרוא לך מתוך אתר משרד התחבורה ולדעת אם אפשר לתאם ביניכם. ניתן לכם שירותי תיאום, כדי שלא ישאירו את השאלה הזאת בספק לכלל הישראלים הנוהגים בחוץ-לארץ.
אני אקרא את החלקים הרלוונטיים מאתר משרד התחבורה: "ישנן מדינות המתירות נהיגת רכב פרטי ברישיון נהיגה ישראלי בר-תוקף (מבלי לצרף רישיון נהיגה בינלאומי) בהגבלות מסוימות. יודגש כי במדינות אלו גופים שונים כגון: חברות השכרת רכב, רשויות אכיפה, עדיין אינם מודעים להכרה של מדינותיהם ברישיון הישראלי". ואז יש פירוט של מדינות שמתירות לכאורה נהיגת רכב פרטי ברישיון נהיגה ישראלי ממוחשב עם תמונה. אבל אחרי הרשימה הזאת יש הערה כזאת: "הטבלה דלעיל מבוססת על מידע שנמסר למשרדנו על ידי הרשויות המוסמכות של המדינות המפורטות בה. יחד עם זאת, במקרה של שאלה או ספק" – ואני לא יודעת אם יש לי שאלה או ספק, לכן אני מעלה את זה כאן – "מומלץ לערוך בירור מול הנציגות בישראל של המדינה הרלוונטית, או בכל מקרה להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי".

מה שעושים רוב הישראלים.

אני קוראת את זה ואני ישראלית גאה, אבל שומרת חוק - -

רצת לממס"י.

- - ורוצה לדעת מה אני ועוד עשרות אלפי ישראלים, אם לא מאות אלפי ישראלים, שנוהגים בחוץ לארץ אמורים לעשות. האם להצטייד ברישיון בין-לאומי או להסתפק ברישיון הנהיגה הישראלי שלהם?

האם אני יכולה להגיד משהו? נעמי היא נציגת מחלקת המשפט, והיא התעסקה יותר עם התקנות. אני מנהלת קשרי חוץ באגף הקונסולרי במשרד החוץ. כביכול לכל מדינה יש החוקים שלה, אבל לנו ידוע, וכפי שפורסם באתר של משרד התחבורה, אכן מכירים ברישיונות הנהיגה. מה שכן, אנחנו מתמודדים יום-יום למול הנציגויות הזרות כאן בארץ, שמבקשות לאמת את רישיון הנהיגה. זאת אומרת, אותו אזרח שמגיע לבריטניה ומציג את הרישיון, אותה חברת רכב אומרת: אני רוצה שתאמת לי שאכן הרישיון שלך, גם אם הוא תקף, האם אין לך עבירות תנועה שאנחנו לא יודעים עליהן. לכן שולחים אותם לנציגות. ראש האגף שלי נפגש עם משרד התחבורה לאחרונה וביקש שתהיה אפשרות לאמת את רישיון הנהיגה כתעודה ציבורית. אנחנו הולכים למהלך הזה.

זאת לא תשובה, כי ברגע שיש לי רישיון נהיגה בין-לאומי, אף אחד לא מבקש לדעת על הרישיון המקורי שלי או אם יש לי עבירות.

בדיוק כך.

יש מדינות שמבקשות את זה, תתפלאי. אנחנו מנסים להוביל לאיזו הדדיות, ולכן אנחנו מנסים להוביל להסכמים בילטרליים להכרה ברישיונות הנהיגה.

זה לא סגור?

לא. יש לנו רק באיטליה.

אני ממליצה, אם כך, לחבר הכנסת אייכלר לא להסתפק ברישיון הנהיגה הישראלי שלו בחוץ-לארץ.

האם ממס"י נותנים בחינם את הרישיון?

ממש לא.

כמה זה עולה?

תפנה למשרד התחבורה.

תציג את עצמך.

אני מממס"י. כל העניין הזה לא קשור במשרד החוץ. יש מערכת בין-לאומית לתחבורה ופדרציה עולמית שקבעה יחד עם האו"ם שכל רישיון נהיגה – את אומרת לבד שיש הסכם בילטרלי רק עם איטליה. באתר של משרד התחבורה יש עוד 15 מדינות, את אומרת עכשיו שהן לא נכונות - - -

לא אמרתי שהן לא נכונות, אמרתי שלפעמים יש דרישה שמבקשת לאמת את הרישיון.

למה להטעות את הציבור? רישיון נהיגה בין-לאומי הוא האימות. זה בדיוק מה שגברתי אמרה. זה האימות של הרישיון של כל מדינה שהנוהג בה בא למדינה זרה. זה בדיוק האימות. הוא רישיון על-ידי האו"ם, הראיתי אותו בפעם הקודמת. זה על-פי אמנה של האו"ם. אגב, זה פותר אצלכם חלק מהדברים לאלה שנוסעים לחוץ-לארץ ולאמריקנים שבאים לארץ.

למה אצלם במיוחד?

מפני שרובם באים מאמריקה.

אלה שבאים לארץ גם יכולים לקבל בממס"י ואז החוק הזה לא חל עליהם?

החוק של החצי שנה חל בכל מקרה.

זאת אומרת, ממס"י לא תעזור לו.

שנה. למה חצי שנה?

אצלנו זה שנה.

מר אייכלר, את ההתנגדות שלך הבנתי.

יש לי הסתייגות כמו שאומרים. אי-אפשר לשלול מהאזרח זכויות לנהוג ברכב ברישיון שיש לו מארצות-הברית.

מי זה האזרח?

התייר. אי-אפשר לשלול מהתייר להשתמש ברישיון שלו וגם לא לתת לו רישיון אחר כמו שנותנים במדינות אחרות, אלא להתנות את זה במשרד הפנים, אישורי שהייה - - -

מה שאתה מציע שכל תייר שיבוא לפה יוכל לנהוג פה כאוות נפשו.

עם רישיון נהיגה אמריקני.

קודם כול שינהג עם רישיון.

כמה זמן? אין הגבלה של זמן?

תן לו רישיון ישראלי.

חצי שנה יש לו.

שנה יש.

את נושא השהייה תפתור עם משרד הפנים, למה עם משרד התחבורה?

שנה יש לו פה. שנה הוא יכול לנהוג. התקנה באה לומר שאחרי שנה הוא יצטרך לעשות רישיון נהיגה מקומי.

לא נותנים לכולם לעשות פה רישיון נהיגה מקומי.

אין בעיה. אני לא מתנגד לזה, בתנאי שהרישיון הישראלי יהיה דומה לרישיון שלי, זאת אומרת, בלי מגבלות של זמן.

אם הוא יישאר אחרי שנה, לא ייתנו לו לעשות רישיון - - -

נותנים לו.

הוא יכול להוציא רישיון ישראלי.

אם הוא נשאר ומבחינת משרד הפנים הוא מסיים את הוויזה שלו, לא ייתנו לו.

למה שאני אתן למישהו שאסור לו להיות בארץ, שאין לו זכות להיות בארץ, רישיון נהיגה? למה שאני אתן לו?

את שוללת את זכותו לנהוג ברישיון האמריקני.

אין לו זכות להיות פה בכלל.

תעיפי אותו עם משרד הפנים, אבל למה את מונעת ממנו רישיון ואז הוא ינהג בלי רישיון ואז יהיו עבירות תנועה. מה הקשר?

יש קשר.

אין קשר. תפסיקו לחבר כל דבר עם האזרחות. יש זכויות שצריך לתת גם בלי אזרחות. עובדה שבמדינות אירופה הנאורות – רק אנחנו נאורים - - -

מה עם ארצות-הברית, היא דיקטטורה חשוכה?

יש לי הרבה מה להגיד על ארצות-הברית, אולי עכשיו אובמה מאזין לנו אז אני חוששת להגיד ושלא ייתנו לי להיכנס.

אי-אפשר להגיד שיש מודל אחד ויחיד בעולם שאנחנו עושים ההיפך ממנו. אי-אפשר לומר דבר כזה.

לא זה מה שאמרנו, רק אמרנו שבמדינת ישראל הכול מחובר למעמד סטטוס אזרחות, ובמדינת ישראל האזרחות היא בעיה כשלעצמה והבאתי שלוש דוגמאות.

לא אמרתי אזרחות, אמרתי מעמד, מצדי שיהיה מעמד של תייר, תושב ארעי.

מעמד אזרחי הוא בעיה גדולה במדינת ישראל. לא יכול להיות שנכפוף את עניין רישיון הנהיגה לזה.

ודאי שכן.

אני נגד, בקיצור.

לא שמעתי ממשרד החוץ שבארצות-הברית מגבילים.

חברת הכנסת רוזין, לא יכול להיות שרשות אחת תיתן לצורך העניין גם בדרך של לגיטימציה או בדרך של מתן תעודה רשמית של מדינת ישראל למי שבצד השני, רשות אחרת שלידה, לא נתנה לו תוקף חוקי להיות כאן. לכן זה מאוד הגיוני שיש פה הגבלה של זמן, שנותנים לאנשים זמן להסדיר את הרישיון במשך שנה, זה פרק זמן ארוך ומספיק כדי להסדיר את הדברים האלה, ולכן זה מאוד הגיוני שתקנה כזאת באה להסדיר את העניין.

תמשיך את ההיגיון הזה למשרד הבריאות. יבוא לבית חולים תינוק שחולה, לא ייתכן שהוא לא יוכל להיות פה והמדינה - - -

הוא מקבל.

הוא ישלם בשביל השירות. שם זה רק עניין של כסף.

זה ממש לא רק כסף.

המשטרה.

אנחנו שוכחים לרגע, עם כל הכבוד, שרכב זה נשק. חבר'ה, אתם שוכחים כמה אנשים - - -

בדיוק זאת הסיבה. הוא לא יצא בגלל זה מהארץ, בגלל שלא יהיה לו רישיון, הוא ימשיך לנהוג בלי רישיון.

גם אם הוא היה מקבל פה מעמד כלשהו, עדיין הוא היה צריך לעבור הכשרות ובדיקות ובחינות כדי לקבל את הרישיון, לא כל שכן, אם אין לו מעמד פה. את רוצה לאפשר לו להמשיך לנהוג? תסתכלו כמה הרוגים - - -

את כל כך פועלת הפוך מההיגיון והפוך מהאינטרס שלכם. את רוצה שיהיה להם רישיון ולא יעשו בלופים.

את רוצה שהוא ימשיך לנהוג, שנכשיר את השרץ.

איזה שרץ? הוא לא עבריין. הוא לא עשה שום עבירה. הוא נהג זהיר. יש לו רישיון חוקי.

אני לא יודעת, אין לי מעקב אחרי בעל רישיון נהיגה זר.

בחצי שנה יש לך מעקב?

- - -

אנחנו כפופים לאמנה בין-לאומית.

יש לך מעקב, את יודעת אם הוא נוהג.

אני לא יודעת.

נוהגים פה אנשים במדינה ואת לא יודעת שהם נוהגים?

ברישיון זר אני לא יודעת, אז אני תוחמת את הנזק.

רבותי, הייתי צריך לקרוא לכם פה לדיון על נושא של משק הלול. חשבתי שזה היה דיון סוער, זה כלום לעומת הדיון הזה. אני לא יודע אם יצא לכם להשתתף, חבר הכנסת אייכלר, חברת הכנסת רוזין. הייתם בדיון?

הייתי צריך את המשטרה שם להפעלת סמכויות...

קודם כול, שלום לכולם, אני מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה.

למה התחבאת עד עכשיו? היית פותר לנו את כל הבעיות.

כשאני שומע את הרב אייכלר צועק, אני מתחבא...

הוא לא כזה מפחיד.

אני כאן, בסדר. חברת הכנסת רוזין, מכובדי, קודם כול, יש תקנה במדינת ישראל. אנחנו עוסקים במדינת ישראל. נכון שאנחנו אוהבים לראות מה יש באירופה ובארצות-הברית, אבל בואו נסתכל על עצמנו קודם כול. במדינת ישראל, על-פי התקנות, והיו פה מספיק דיונים וגם תיקנו – חוה תעמוד על זה יותר טוב ממני מבחינת התקנות – תקנה 567 מרשה, מאפשרת, לאזרח זר שבא למדינת ישראל, לנהוג עם הרישיון הלאומי שלו שנה שלמה. היה והאזרח הזר הזה יצא ונכנס חזרה, יש לו עוד שנה. לא גיליתי סוד גדול. זה דבר אחד.
דבר שני, לטענתו של חבר הכנסת הרב אייכלר שאנחנו צריכים להסתדר עם משרד הפנים, אכן אנחנו עושים זאת. בינתיים הספקתי לברר עם אנשי המחשב שלנו, והתוכנה מוכנה. עכשיו היא תעבור ניסוי אצלנו ברישוי. כלומר, אנחנו נקבל באמצעות המחשב ממשרד הפנים את מעמדו של המבקש ונתאים את המרת הרישיון, אם הוא צריך להמיר את הרישיון לישראלי, לזמן שמשרד הפנים נתן לו את אותו מעמד שהוא נתן לו.

עניין הנייר – אני כאן עם משטרת ישראל והיא לא העלתה את זה, אבל היינו בכמה וכמה ועדות – רבותי, יש כאן יותר מדי שוהים בלתי חוקיים מכל מיני סוגים. בזמנו לכולם היה רישיון נהיגה עם תמונה, ולאלה יהיה בעזרת השם, היו מנופפים עם זה לשוטר - - -

לא הבנתי מה זה "לאלה יהיה"?

אלה שמשרד הפנים יאשר את מעמדם.

היה מנופף אותו אדם שנמצא כאן בצורה לא חוקית, מראה את זה – כמו שחוה אמרה, זו תעודת זהות לכל דבר – מראה לו את רישיון הנהיגה עם התמונה, אפילו מהדגם הישן, שהוא לא החליף, ושוטר אמר: אתה בשבילי בסדר במדינת ישראל. עד שהעסק הזה תם ונגמר, ואז עברנו לכל חצי שנה. אנחנו טורחים ואומרים: אנחנו לא רוצים את כולם כל חצי שנה אצלנו. גם אם יישארו אלה של חצי שנה, נשלח את זה לביתם, אם משרד הפנים יודיע לנו, והוא אמור להודיע לנו במחשב שהוא האריך את תוקף הוויזה.

למה חצי שנה אם זה לשנה?

זה יהיה שנה, יהיה שנה וחצי, יהיה שנתיים.

הוויזה היא רק לחצי שנה.

הבנתי.

אם משרד הפנים ישגר אלינו, כמו שצריך, בזמן ובמועד שעומדת להסתיים חצי השנה של האיש והם מאשרים לו עוד חצי שנה או עוד שנה, אנחנו נפעל אוטומטית, נשלח את זה לכתובת שהוא מסר לנו, אנחנו לא נגיד לו לבוא למשרד הרישוי.

יש פה סתירה בדברים. שאלת הבהרה, אני לא מפריעה לך לדבר. יש פה איזה סתירה בדברים. אתה אומר שהוא מקבל חצי שנת שהייה במדינת ישראל, אבל שנה הרישיון בתוקף.

לא. נפריד בנהיגה על סמך הרישיון הזר - - -

את מדברת על רישיון זר.

זה שנה.

שנה.

למרות שיכולה להיות ויזה לשהייה בארץ לחצי שנה. זה הפוך מכל מה שאמרתי קודם, ואתם טענתם נגדי - - -

ההיפך, זה מאוזן.

הפוך, זה נותן לו יותר זמן לסדר - - -

מאוזן, אבל זה הפוך.

אם הייתי יכולה לעשות פחות, הייתי עושה פחות. אני נצמדת למחויבויות הבין-לאומיות שלי.

את אומרת שחצי שנה, שאמרת שזה לא אפשרי וזה קטסטרופה שלבן אדם יהיה רישיון והוא יוכל להראות כאילו הוא חוקי. חצי שנה הוא לא חוקי פה והוא נוסע ברישיון כחוק, יש לו מסמך שהוא מראה שהוא חוקי.

בשנה הראשונה - - -

תסלחי לי, זה פשוט - - -

תרשי לי להשיב. בשנה הראשונה יש לנו מחויבות בין-לאומית. הוא נכנס לפה. אכן אנחנו לא בודקים את המעמד שלו, וזה נכון גם לגבי מבקשי מעמד בדיעבד.

זה רק אומר שכל מה שטענת נגדי קודם לא תקף.

מיכל, זה מאוזן.

זה מוציא את הרציונל מהטיעון שלה - -

זה נכון שזה נותן חצי שנה. בחצי שנה זה נכון מה שאת אומרת.

- - שהיא לא רוצה לתת לאנשים שהם לא חוקיים פה.

תרשי לי להשלים, כי אולי לא הובנתי.

לחצי שנה זה נכון מה שאת אומרת.

איפה ההיגיון? או שיש היגיון או שאין היגיון.

איזון, כי אנחנו מחויבים גם לחוקים הבין-לאומיים.

החוקים הבין-לאומיים זה כן לאפשר חופש תחבורה.

שנה.

חברת הכנסת רוזין, כנראה לא הסברתי טוב מספיק, אני אנסה שוב.

שנה, אבל נותנים את הרישיון בלי הגבלה.

אנחנו - - -

אפשר לדבר בלי לצעוק?

בשמחה. אני אנסה להסביר מה שלא הסברתי טוב מספיק קודם. אנחנו מחויבים בין-לאומית לתת זכות לנהיגה על סמך רישיונות זרים עד שנה. מבחינה בטיחותית-תחבורתית זה לא טוב, אני לא אוהבת את זה, אלה אנשים שלא בדקתי את כושר הנהיגה שלהם, אני לא יודעת באיזה מיומנויות הם קיבלו רישיון, אם בכלל, הפיקוח שלי על הנהיגה שלהם, עבירות תנועה שלהם וכו', מה הם עשו בחוץ-לארץ – אין לי מושג, אבל זאת מחויבות.

זה בכל מקרה. כל מי שנכנס לפה עם רישיון מבחוץ זה בכל מקרה.

נכון, בכל מקרה. אני תוחמת את הסיכון הזה בשנה לפי המחויבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. ברגע שיצאתי מעולם המחויבויות הבין-לאומיות שלי, אני נמצאת במתן רישיונות ישראלים. במתן רישיונות ישראליים אני כבר הריבונית לחלוטין, אין לי שום מחויבות ממדינה אחרת שתגיד לי מה לעשות, ואז אני מנסה לעשות את זה לפי מיטב השיקולים הבטיחותיים והתחבורתיים שלי, ושיקולים אחרים רוחביים של מדינת ישראל, שיקולי מדיניות.
התוצאה של כל זה היא שאנחנו לא מוכנים לתת רישיון רשמי של מדינת ישראל למי שלא נמצא פה כחוק. אני לא חושבת שמדינה צריכה לתת מטעמה צ'ופר, פרס, זכות ורישיון נהיגה למי שגם ללכת פה זה לא חוקי לגביו, אני כן אתן את זה בהתאמה לרישיון שהייה.

אשרות – זה יהיה חוקי לא חוקי, זה גם כן - - -

אני לא יודעת. אותי לימדו שבשביל להיות במדינה צריך רשות מטעמה - -

לפי החוק צריך לשלם להם שכר כדין.

- - למדינה יש איזו זכות להחליט מי נכנס לתחומה ומי לא.

חברת הכנסת רוזין, אחרי שהיועצת המשפטית, חוה, אמרה בכנות את העמדה שלה, עדיין את חושבת שזה לא תקין?

אני חושבת שיש בעיה עם קבוצות אוכלוסייה במדינת ישראל, שאנחנו לא מוציאים אותם מפה, זה לא כמו תיירים שהגיעו - - -

האיזון של שנה לא נותן מענה?

לא, מכיוון שיש פה אוכלוסיות, כמו למשל הנשים הפלסטיניות, שהבאתי כדוגמה, או למשל – איך קראת לזה? – מבקשי רשות שהייה בדיעבד, אימצתי את זה. אנחנו הרי לא מוציאים אותם מפה, הם נשארים פה כחוק, יש להם מעמד כחוק להישאר פה, ועדיין אנחנו לא נותנים להם את האפשרות לניידות, מה שגורם לזה שתהיה פשיעה ושיסעו בלי רישיונות ולא יהיה פיקוח.

אולי עדיף להלבין את הפשיעה...

לא אמרתי להלבין את הפשיעה.

ניתן לכל מי שנכנס שלא כדין, כל מי ששוהה פה שלא כחוק - -

ממש לא. זה לא מה שאני אומרת. חבל שאתה לא מקשיב.

- - זה גם ערבים מהשטחים.

חבר'ה, הם שוהים כחוק. יש להם ויזות שהייה שמחודשת להם.

לתקופה שהוא שוהה כחוק הוא מקבל.

הוא לא - -

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

- - כל עוד את לא מגרשת אותו מפה יש לו הגנה זמנית. את לא מגרשת אותו, ולכן הוא שוהה כחוק כרגע.

מי קבע שנהיגה זה זכות יסוד בסיסית? יש מוניות, אוטובוסים וכלי תחבורה אחרים.

אתם פועלים נגד האינטרס של עצמכם, ואתם ממש לא מבינים את זה.

אני לצערי רואה את הדם.

אני לא רוצה לצעוק, אני רוצה לדבר בשקט.

אני רואה מה שאתה רואה - - -

חבר הכנסת אייכלר.

אני רוצה לדבר בשקט, אני רוצה שלא יפריעו לי ואני רוצה שהיועצת המשפטית תקשיב, כי יש פה עניינים של זכויות אדם בסיסיות. הגברת ממשרד התחבורה אומרת שהיא לא חייבת לשום מדינה, אוקיי, את לא תסכימי שמדינות אחרות יגידו "הדדיות" וכמו שאת לא מכירה בזכויות של האזרחים שלה הן לא יכירו בזכויות של האזרחים הישראלים. יכול להיות שאת מסכימה, אבל אני כישראלי שמגיע לחוץ-לארץ לא רוצה שאמריקה או אירופה יגידו: אנחנו לא מוכנים לתת לכם זכויות כשאתם לא נותנים לאזרחים שלי.
דבר שני, אמר מר מזרחי נימוק חזק שהוא העניין של שוהים בלתי חוקיים. זאת אומרת, שיש סכנה ביטחונית של שוהים בלתי חוקיים. על זה אתה מדבר והמשטרה מדברת. את זה אני מבין, להבדיל ממה שהם דיברו על תאונות דרכים, שזה מחייב גם לבדוק את הרישיון של האזרחים הישראלים כל חצי שנה, שנה, לפי ההיגיון של תאונות דרכים, אבל בואו נתמקד בשאלה הביטחונית. בשאלה הביטחונית העצה היא פשוטה, שהשוטרים שעומדים ובודקים את השוהים הבלתי חוקיים לא יסתפקו ברישיון נהיגה, אלא יבקשו תעודת זהות או תעודה שהוא נמצא פה כחוק.

זה מה שקורה היום.

אז למה אתה צריך לשעבד את רישיון הנהיגה של כל האזרחים הטובים וכל התיירים הטובים, שאינם באים לפגע ולא לעשות מלחמות, אלא באים לנסוע על הכביש, ולפגוע בהם?

חבר הכנסת אייכלר, אני נפעם מפרץ ההגנה על זכויות העובדים הזרים – אני אומר את זה לא בציניות – עוד מעט תגייר אותם. בואו נעביר אותם גם גיור, ניתן להם את כל הזכויות.

אני לא מדבר על העובדים הזרים.

הוא לא דיבר על זה.

היא מדברת על העובדים הזרים.

על העובדים הזרים מדברת חברת הכנסת מיכל רוזין.

בואו נגייר גם את הפלסטיניות, ובא לציון גואל.

למה לגייר אותם, למה אין זכות למוסלמים ולנוצרים לחיות במדינת ישראל כאזרחים? למה לגייר את כולם? הוא גם לא רוצה לגייר.

- - -

הדת היהודית היא לא מסיונרית והיא לא רוצה לגייר אותם.

זה דיון פוליטי. פקידי מדינה, אני מבקש לא להתערב...

ניצלתי את פרץ הטוב לב שראיתי פתאום אצל חבר הכנסת אייכלר ואת הפתיחות הזאת והליברליזם הנאור, לכן אמרתי: בואו נגייר.

חבר הכנסת צור, הפרענו לו באמצע.

חברת הכנסת רוזין מייצגת את הציבור שבחר בה, לפי האג'נדה שהיא מייצגת פה, כראוי.

נראה לי שאתם מסתדרים נהדר מסביב לשולחן הזה בכל מה שקשור לתקנות האלה.

לא רק פה.

אני מייצג הרבה יהודים שמגיעים לארץ - - -

הזכות שלהם לא נפגעת, מר אייכלר.

היא נפגעת מאוד.

איך?

למה באתי לדיון הזה?

שנה הוא מקבל אפשרות. אמר לך עוזי: יוצא לשבוע, חוזר, מקבל עוד שנה.

לאן הוא יצא, לירדן לסוריה?

הוא חי פה כתייר.

זה חו"ל באירופה שאפשר לנסוע ברכבת מלונדון לפריז ולחזור ללונדון?

הוא נמצא פה כתייר. הוא נמצא פה כתייר.

לטאבה, יוצאים לטאבה וחוזרים.

זה מסוכן.

הוא נמצא פה כתייר.

תן לו להביא דוגמה.

דוד, תן לי, אני אסביר לך למה אני מדבר בלהט כזה.

בבקשה.

הציבור שלנו, גם בקהילה שלי הקטנה, של חסידות בעלז, 50% ממנה הם תושבי חוץ וחיים בחוץ-לארץ הרבה והילדים שלהם. הם נוסעים באל-על. יש לנו שדה תעופה בשכונות שלנו. יש לנו חיבור מאוד גדול עם יהודי ארצות-הברית שבאים לארץ, חיים בארץ. לא תמיד עניין המעמד שלהם מסודר וזה יכול לקחת חודשים ושנים, גם אלה שכן מסודרים, אומרים להם: תבואו כל חצי שנה, כי משרד הפנים נותן להם שישה חודשים, אז הם באים לבקש, נותנים להם פתק לחצי שנה ובעוד חצי שנה הם שוב צריכים לבוא. באים אלי אנשים שחיים פה עשר שנים - -

זה דיון אחר, לדעתי

- - וכל חצי שנה הם צריכים ללכת למשרד התחבורה. כשהם באים עם הפתק הזה לנהוג בארצות-הברית או בבריטניה, כשהם מבקרים את ההורים, אומר להם השוטר: זה לא מוכר, תביא כרטיס.

על זה קיבלתי בשורה ממשרד התחבורה שהם הולכים להחליף את הפתקים האלה בכרטיסים, זה כבר חצי ישועה - -

בעתיד לבוא.

- - אבל אתה מגביל את האנשים האלה. אתה אומר שאתה מסונכרן עם משרד הפנים. כשבא אדם ורוצה רישיון נהיגה, אתה שואל את משרד הפנים: הוא בסדר? אם משרד הפנים אומר לך "כן", תן לו רישיון כמו שאתה נותן לי, לשש שנים. למה אתה צריך להיות הקומיסר של משרד הפנים ולבדוק בכל חצי שנה אם הוא חידש את הוויזה?

אני לא יודע למה אדוני מקבל לשש שנים, אולי בגלל הגיל, עד 120.

רשות ההגירה, אני מבקש לשמוע את עמדתכם.

קיבלתי עד 2016, וקיבלתי את זה ב-2006, לעשר שנים, אז תן לו גם לעשר שנים. תוודא לפני שאתה נותן לו את הרישיון שהוא בסדר מבחינת משרד הפנים, אבל אל תריץ אותו בכל חצי שנה.

הרב אייכלר, אם יורשה לי, היושב-ראש ביקש מאנשי ההגירה לדבר - - -

רשות ההגירה, בבקשה.

שלום לכולם, אני ראש דסק מרכז, מחלקת אשרות וזרים. למעשה יש כאן סלט שלם מבחינת המעמדות בישראל וההבנה של הדברים. לגבי האוכלוסייה שאתה מייצג, מדובר למעשה באוכלוסייה שמגיעה ונכנסת לישראל, כשלמעשה היא זכאית לקבל מעמד עולה ולנוע בחופשיות בלי שום בעיה, אבל הם עושים את זה מתוך בחירה, כי הם רוצים לשהות חלק מהזמן פה וחלק מהזמן שם. למה הם מקבלים לחצי שנה? כי הם מבקשים להיכנס באמצעות אשרת תייר. ברגע שהם נכנסים באמצעות אשרת תייר, החוקים של תיירים חלים עליהם. זה מתוך בחירה שלהם, הם כולם יכולים להיות אזרחים ישראלים ללא שום בעיה. זה מבחינת המעמד שלהם בישראל.

זה עדיין לגיטימי שהם ירצו להישאר במצב הזה.

לגמרי. זה בסדר גמור.

לא צריך להגביל אותם.

שוב, אנחנו חוזרים לנקודה שזה מתוך בחירה אישית שלהם.

לגבי אוכלוסיית המסתננים בישראל, אלה אנשים שנכנסו לארץ, ולא נשכח, הם כולם עברו על החוק ועדיין עוברים על החוק בעצם שהייתם בישראל. כל מסתנן שנכנס מקבל צו הגנה זמני עד שהוא עובר איזה תהליך זיהוי כזה או אחר. ברוב המקרים גם לא בטוח שמדובר באותם אנשים. לי על השולחן יש איזה שמונה או תשעה מקרים של אנשים שהציגו את עצמם כאריתראים ולמעשה הם אתיופים לכל דבר. עצם העובדה שמנפיקים להם רישיון נהיגה תחת זהות שאולה עושה גם אותנו עבריינים. אנחנו מחויבים לבדוק מי האנשים האלה, מה מציגים לנו. כל תיק עובר בדיקת רקע. גם אנשים שמגיעים ארצה לבקר בישראל – למשל כמו שהזכירה חברת הכנסת רוזין, לגבי אלה שנמצאות בהליך מדורג כזה או אחר – הם נדרשים להמציא תעודת יושר, ותתפלאו לדעת שבהרבה מהמקרים אותם אנשים ברחו ממדינות האם שלהם בגלל עבר פלילי מאוד עשיר בחוץ-לארץ, כולל עבירות תנועה, אונס ורצח. אנשים כאלה מתחבאים פה ואנחנו נותנים להם לנוע בחופשיות. לגבי הנשים הפלסטיניות זה לאו דווקא - - -

הנתונים שאת מציגה – אני מציעה שתעבירי לוועדה בצורה ברורה את הנתונים האלה לגבי כמה מתוכם - - -

יש לנו נתונים.

נראה לי שאת מכתימה פה אוכלוסייה שלמה, אבל זה לא נושא הדיון.

היא לא הכתימה אוכלוסיות שלמות. בוא נשמור גם על זכותה לומר את הדברים.

הצגת דוגמאות וקיבלת תשובות.

רבים מגיעים עם עבירות - - -

את מוזמנת לבוא ולבקר אצלנו במחלקה ולראות את המקרים.

את יכולה להעביר לנו את הנתונים לוועדה.

אנחנו נעביר גם לוועדה. אלה אנשים שמבקשים מעמד בישראל מכוח זכאות - - -

הפוגעים בלי זיתוני, זיכרונה לברכה, הצרפתים מהפגע-וברח, האם הם עם רישיון נהיגה צרפתי או ישראלי?

לנהג הראשון לא היה רישיון ישראלי.

הם היו תיירים?

כן. תיירים.

איזה סוג של רישיון היה להם?

צרפתי.

הם היו במסגרת המצב שבו הם תיירים?

עד שנה.

זה שהרג שלוש נשים בנתניה, איזה רישיון היה לו?

רישיון של עבריין.

אתה מביא דוגמה אחת ממאות תאונות - - -

הולכים אתו לעסקת טיעון או לא?

היום יש דיון בפרקליטות על זה, על כל הנושא של הסדר הטיעון.

המשטרה בעד או נגד?

היום יכריעו בדיון.

נקווה שיכריעו שלא. מר משה בר.

אני שומע שבכל העולם אין בעיות בקבלת רישיונות נהיגה. הבן שלי לפני כמה שנים הגיע לצרפת, אשתו צרפתייה, ועד שהוא יקבל את האישור שהוא יכול להיות אזרח צרפת – הוא קיבל מפה רישיון בין-לאומי, הוא נסע, הרישיון נגמר לו – הוא היה צריך לעבור קורסים שלא שייכים בכלל לנהיגה, אם הוא יודע צרפתית על בוריה – מה זה שייך לרישיון נהיגה? – ועוד הרבה מאוד דברים והוא לא יכול היה לקבל רישיון נהיגה אם הוא לא יודע צרפתית במאה אחוז. אנחנו פה מדברים על העולם ואנחנו לא בודקים מה קורה בעולם. שם הקשיים הרבה יותר גדולים לעומת פה. כבוד היושב-ראש, פה יש הפקרות אחת גדולה, אי-אפשר שכל אחד יבוא וייתנו לכל אחד רישיון נהיגה. רישיון נהיגה זה יותר מנשק, ונשק היום רוצים לקחת מאנשים ורישיון נהיגה נותנים לכל פרחח. בואו, נפסיק לעשות טסטים, נפסיק לעשות תיאוריה, כל אחד שיגיע לגיל 16 יקבל רישיון נהיגה לכל חייו ונתפטר מכל הבעיות.

תודה רבה, מר בר. רשות ההגירה.

אני רוצה להוסיף משהו לגבי אותם תנאים ודרישות של משרד התחבורה. אני חושבת שהם מאוד לגיטימיים אם אנחנו כמדינה עדיין לא זיהינו את אוכלוסיית המסתננים בישראל ולא יודעים מי הם.

איך ההגדרה המדהימה של חדוה?

מבקשי מעמד - - -

מבקשי רשות שהייה בדיעבד.

עצם העובדה שאנחנו עדיין לא מזהים אותם, אני לא חושבת שאפשר יהיה להנפיק להם רישיון נהיגה שמקנה תעודה מזהה.

דבר שני, לעניין הרופא המרדים שכבודו הזכיר. אני באופן אישי מטפלת במקרה הזה כבר יותר מארבע שנים, אשתו והילדים שלו נמצאים פה בישראל. בעיית התנועה שלו זה כשהוא נוסע לבקר את משפחתו היותר מורחבת - - -

הוא בסך הכול נוסע לרמאללה.

אני מבקש לא לדון במקרים פרטיים פה בוועדה. נתתי לכולם להתבטא ברוחב לב, אבל עדיין יש גבול למה שאנחנו יכולים להיכנס אליו פה בוועדה. האם יש מישהו שלא דיבר ורוצה לדבר? בבקשה.

אני מייצג את קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. למעשה עד עכשיו לא דנו בהצעה של תיקון 567 ו-567א, ולכן אני קצת חושש מהעניין הזה.

אתה כבר בתוך הסעיפים.

אין בעיה שנצא מכאן ולא יהיה דיון, אבל אם יהיה דיון של עשר דקות או של חמש דקות, אז כאן יהיה פספוס גדול.

האם יש בעיות ביטוחיות?

אני מבטיח לך שנתחיל לקרוא את הסעיפים.

קודם כול אני רוצה לתקן את יושב-ראש הוועדה הנכבדה שציטט את מר ציון מזרחי שכאילו תייר ברגע שהוא עוזב את הארץ וחוזר אליה הוא יכול אוטומטית עוד פעם שנה לנהוג בישראל. כבוד יושב-ראש הוועדה אמר שבוע או משהו כזה - - -

שלושה חודשים.

כאן, על-פי ההצעה של משרד התחבורה, מדובר על שהות של שלושה חודשים באופן רצוף מחוץ לישראל.

תיארתי מצב קיים, והמצב הקיים הוא לא מצב טוב, הוא מצב רע, שבו אנשים יכולים לצאת ולחזור ולקבל עוד שנה.

טוב ורע זה עניין יחסי.

אני מסכים.

הדברים עלו פה כאילו ההצעה היא כזאת. ובכן, ההצעה היא לא כזאת, ההצעה היא של שלושה חודשים. אם קוראים קודם את ההצעה אחר-כך אני אגיב לגופם של דברים או להגיב כבר עכשיו?

אתה כבר נכנס לסעיפים. נתחיל לקרוא ונשמע עכשיו הסתייגויות לסעיפים. בבקשה.

תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א (א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון
1.
בתקנה 567 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות

תקנה

העיקריות),

567

(1)
האמור בה יסומן "(א)" ובה –

(א)
במקום "מי שאינו תושב ישראל" יבוא "עולה חדש או מי שמרכז חייו מחוץ לישראל";

מה הפירוש?

תסבירי.

יש הגדרה בהמשך למי שמרכז חייו מחוץ לישראל. באופן כללי התקנה בנויה על בדיקה דו-שלבית. שלב א', האם הנהג המסוים נכנס לקבוצת הזכאים. שלב ב', גם אם הוא מקבוצת הזכאים, האם מבחינת הזמן הוא עדיין זכאי או שהוא חרג מהזמן.

אולי אני אחרוג מהסדר ואקרא את ההגדרה.

כן, ואז תחזרי והסבירי מה זה אומר לגביו.

כן, בלי ההגדרה זה לא יהיה ברור.

"מי שמרכז חייו מחוץ לישראל" – מי שאינו תושב ישראל" – אני מבקשת להשמיט פה "עולה חדש", זה לא משנה מהותית, זה רק עניין של נוסח – "וכן תושב ישראל או אזרח ישראל ששהו מחוץ לישראל במשך שנתיים רצופות לפחות, ואם נכנס לישראל סמוך אחרי התקופה האמורה– שהותו בה הייתה לתקופה קצרה משנה." "עולה חדש, כמשמעותו בתקנה 216א(1) למשך שנתיים מיום שנעשה עולה חדש כאמור."

לא צריך את ההגדרה של עולה חדש אם מחקת את זה, או שזה מופיע במקום אחר?

זה מופיע במקום אחר, אבל הוספתי עוד מרכיב כאן. אני אקרא את ההגדרות ואחר-כך אני אסביר הכול.

"תושב ישראל, כהגדרתו בתקנה 170, למעט עולה חדש."

אני אסביר. המטרה שלנו היא, כפי שאני חושבת שהובהר, שמי שזמני בארץ יוכל לנהוג עם רישיון זר. מי שגר פה, נמצא פה, חי פה, חייו פה ינהג עם רישיון ישראלי – זאת המטרה – וכמובן עולה חדש לתקופת הגישור שהוא עובר ממצב א' למצב ב'.

עולה חדש, ההגדרה שלו שיש לו תעודת עולה, הוא נכנס לישראל על-פי אשרת עולה, זאת הגדרה קיימת, אבל אנחנו מגבילים את זה למשך שנתיים מיום שהוא נעשה עולה חדש כאמור, אחרת מי שנעשה עולה חדש בגיל 20 עד 120, בכל פעם שהוא יוצא מהארץ לשלושה חודשים, הוא יקנה לעצמו זכות לנהוג שנה עם רישיון זר. אנחנו חושבים שמי שהשתקע בארץ, עברו שנתיים מאז שנהיה עולה, הוא הפך להיות ישראלי לצורך העניין, דינו כדין כל ישראלי אחר.

כן. הסתייגויות.

רגע, מי שמרכז חייו מחוץ לישראל, מי שאינו תושב ישראל, אנחנו מדברים על מי שהם לא תושבים, זה כולל את התיירים, תושבים ארעיים, סטודנטים, רישיונות עבודה – כולם מבקשי מעמד בדיעבד – זה כולל גם ישראלים חוזרים, מי שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל ששהה מחוץ לישראל שנתיים רצופות לפחות וחוזר לישראל, גם הוא קונה לעצמו את הזכות הזאת למשך שנה. האוכלוסייה הזאת נכנסת למסגרת של זכאי נהיגה על-פי רישיון זר.

ברור. הערות.

אני רוצה שתשווי את התיירים לעולים חדשים. אני מוכן להתפשר על זה שתתני לו למשך שנתיים, לא לפי הוויזה שהוא קיבל לשישה חודשים, ולא תריצי אותו למשרד התחבורה בכל חצי שנה. תעשו את זה לשנתיים כמו לעולה חדש. כל שנתיים הוא יבוא לקחת רישיון.

לפי הרישיון הזר?

לא הרישיון הזר, אמרתם שאתם נותנים לו אישור לשנתיים, אז אותו אישור תנו גם לתייר.

למי נותנים, לעולה חדש?

לעולה חדש היא נותנת לשנתיים.

למה לא דורשים ממנו לעשות - - -

התקנה הזאת לא מדברת על מתן רישיון ישראלי. אנחנו מדברים כאן אך ורק על הנהיגה על סמך רישיון זר. אין כאן שום התייחסות - - -

את נותנת לו אופציה לעוד שנתיים?

לא. אנחנו במבחן הדו-שלבי.

עולה חדש אחרי שנתיים יסדיר את מעמדו ויעשה רישיון ישראלי.

הוא יכול בשנתיים הראשונות לצאת לחזור, לצאת לחזור, ואז - - -

מוגדר מתי הוא מפסיק להיות עולה חדש לצורך התקנה הזאת ומתחיל להיות אזרח ישראלי רגיל.

הבנתי מהדברים שלך – תגידי אם לא הבנתי נכון – שאחרי שנה את נותנת לו אישור לעוד שנתיים.

לא. אני אסביר שוב.

אמרת שאחרת הוא יקבל רישיון בגיל 20 וידאג עד 70 - - -

אני אסביר שוב. אם לא הובנתי, אני אסביר שוב. אנחנו מדברים כאן על הזכות לנהוג עם רישיון זר. השאלה הראשונה היא מי בכלל נכנס למעגל הזכאים. אנחנו אומרים שאחד הזכאים האלה הוא עולה חדש, למרות שמרכז חייו הוא כבר בארץ.

את מדברת על השלב שהוא עדיין נוהג ברישיון הזר?

כן. רק על זה. אני רואה בו עולה חדש למשך שנתיים מיום שהוא נעשה עולה חדש, אחר-כך דינו ככל אזרח ישראל.

למה לא תשווי את התייר לעולה החדש?

כי התייר הוא לא עולה חדש. התייר, מרכז חייו מחוץ לישראל. הוא נמצא בקבוצה של מי שמרכז חייהם מחוץ לישראל.

מה העיקרון?

העיקרון שמהגרי העבודה לא יוכלו לנהוג - - -

נקודה. וגם פלסטיניות - -

וגם פלסטיניות מתוקף איחוד המשפחות.

- - שגרות פה, חיות פה עם ילדים, משפחה, לא יכולות לנהוג. תסבירי את ההיגיון, את הרציונל, למה לעולים חדשים זה שנתיים לעומת אותם אנשים שאייכלר מדבר עליהם, לא מי שאני מדברת עליהם, שהם באים, נמצאים פה, הם לא רוצים להיות עולים של מדינת ישראל, מה לעשות.

חברת הכנסת רוזין, את עוד פעם מערבבת את שני השלבים. לא אמרתי עדיין מילה על כמה זמן נוהגים עם רישיון זר, דיברתי מתי אנחנו בכלל נראה אותם בקבוצת הזכאים. אני שחיה בישראל 40 שנה לא נמצאת בקבוצת הזכאים הזאת, וגם אם אני אצא מהארץ לשלושה חודשים אני לא אכנס לקבוצת הזכאים הזאת, כי אני אזרחית ישראל ותושבת קבע בישראל. עולה חדש הופך להיות כמוני אחרי שנתיים.

הערות.

אומרת כאן עו"ד חוה ראובני שלמעשה ברגע - - -

את מדברת על הרכב - - -

לא. היא בדיון אחר.

אורלי, היא רוצה שכל מהגרי העבודה יוכלו לנהוג ללא שום הגבלה מתי שהם רוצים.

זה ממש לא נכון. היא בכלל חשבה שזה דיון על הרכב שניזוק.

זה הדיון הקודם.

אני רוצה להבהיר כאן דבר אחד. אומרת כאן עו"ד חוה ראובני שלמעשה ברגע שקיבלת את האשרה שלך כעולה, יש לך זכאות לנהוג שנה עם הרישיון הזר שלך.

זה לא מה שאמרתי.

היא אמרה שנתיים.

לא.

לא זה ולא זה. זה בדיוק מה שאני מסביר לכם. אתם חושבים שזה מה שעולה מהתקנות.

זה לגמרי לא מה שעולה.

אז מה עולה?

אני אנסה שוב. זה מורכב. יש כאן - - -

עולה חדש יכול להיות שנה.

לא זה ולא זה, גברת רוזין.

יש בדיקה דו-שלבית, האחת מי זכאי, השנייה למשך כמה זמן. מי זכאי? זה עולה חדש, וזה שנתיים מיום שהוא נעשה עולה חדש. תייר עם אשרה - - -

אל תמהרי. עולה חדש יכול לשנתיים עם אשרת - - -

לא.

הוא נחשב לעולה חדש מאז כניסתו לארץ.

כמה זמן הוא יכול לנהוג?

כמה זמן הוא יכול להיות על הרישיון הבין-לאומי?

שנה.

שנה ממתי?

שנה מהכניסה האחרונה לארץ.

זאת אומרת שהם בוחנים, וזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר.

עוד לא קראתי.

בא משרד התחבורה ובתיקון הזה – תשימו טוב-טוב לב לדיוקים – הרי אנשים מגיעים לישראל, נגיד שהגעתי לישראל ב-1 בינואר 2013 וקיבלתי אשרה של עולה. אלא מה, לפני שנכנסתי ב-1 בינואר 2013 באתי לישראל ובדקתי אותה, בדקתי אם יש לי מגורים, בדקתי אם יש עבודה לאשתי ולעצמי ובדקתי בתי ספר לילדים. אומר פה משרד התחבורה, ואל תטעו, שאם נכנסתי לישראל לפני שקיבלתי תעודת עולה, היינו, לפני ה-1 בינואר 2013, לפני השלושה חודשים שקדמו לכך, מספיק שנכנסתי בין ספטמבר ל-1 בינואר, מתחילים לספור לי את השנה מספטמבר 2012 ועד ספטמבר 2013, לא נותנים לעולה החדש שנה מיום קבלת המעמד, וזה בניגוד להצהרה של מר ציון מזרחי בפני ועדת הקליטה. הרי אם אנחנו זוכרים כאן, בדיון הקודם אמר כאן אדון מ"קהלת", שיש דיון נוסף ומקביל בפני ועדת הקליטה. ביקשתם לבדוק מה היה שם בפרוטוקול. טרחתי והוצאתי את הפרוטוקול של אותה ישיבה, ומר ציון מזרחי אמר שם שהיתה מחשבה לבוא ולומר: בואו נאפשר לעולה לנהוג שנה ראשונה, אפשרנו לו בזמן הזה להמיר את רישיונו בנחת. לפי המצב הזה העולים החדשים, וכיום הרי כולנו יודעים – כמה עליות יש במטוס מאתיופיה שבאים ויש להם שנה? – העולים החדשים באים קודם, אין להם שנה, אין להם זכאות לשנה, ומה שרוצים לתת לא קיים כאן.

הפירוש שנותן מר חגי לתקנה הוא נכון. זה אכן מה שאנחנו אומרים. אנחנו חושבים שחלק מתהליך הבדיקה שלו על העבודה, המגורים ובתי הספר זה גם הנושא של נהיגה. הוא יקבל שנה מהכניסה האחרונה שלו לארץ, גם אם בדרך הוא עבר מעמד מתייר לעולה חדש. שנה מהכניסה האחרונה לארץ. אם הוא יהיה בארץ ארבע שנים לפני - - -

הם באים בתוך שלושה-ארבעה חודשים למשרד הרישוי וממירים את הרישיון. האמן לי.

עוזי, אני אחזיר אותך למושב האחורי, היית שם יותר טוב.

מה שחסר זה ברישה של הסעיף "הנכנס לישראל", להוסיף את המילה "כדין". להוסיף "שנכנס לישראל כדין", על מנת למסגר את הדברים. ברגע שהבן-אדם רק נכנס לישראל, נשארת לך פרצה.

מה רע בזה?

חייבים להוסיף את זה.

זה בדיוק הנושא של הדיון שאמרנו שאנחנו לא רוצים לפתוח כרגע, שהנושא הזה של מי שנכנס כדין, לא נכנס כדין, מבקשי מעמד בדיעבד, מצריך דיון נפרד.

למה זה דורש דיון נפרד?

את מתקנת חוק ואת מתעלמת מזה.

- - - נכנסו לפה כמהגרי עבודה, למה כדין?

אם מישהו לא נכנס כדין, את רוצה לתת לו את הפרס הזה?

להיפך.

על זה היה פה דיון 50 דקות כשלא הייתם. אני לא רוצה לפתוח את זה עוד פעם, כי דנו בזה. אני רק רוצה לשמוע למה לא. עזבי רגע את הדיון שצריך לעשות בנושא נהיגת העובדים הזרים.

בשלב הזה אני לא אומרת שלא, אני רק אומרת שלא הנחנו את זה על השולחן. שר התחבורה לא נתן לי את עמדתו ואת הנחייתו בנושא הזה. הנושא הוצף בפנינו רק אחרי שהתקנות האלה הונחו על שולחן הכנסת.

אני חושב שזה עניין עקרוני וגלשנו בזמן. קודם כול, אני נפעם מהעניין שהדיון הזה עורר אצל כל חברי הכנסת. אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה חברי כנסת בדיון כזה. מכיוון שגלשנו, אני אקבע דיון נוסף להצבעה על התקנות. אנחנו נתחיל מייד בהקראה ונתחיל בהצבעות. עד אז אני מבקש ממשרד התחבורה שיבחן את הנושא של "כדין", כי אני חושב שזאת הערה מאוד נכונה ומאוד חשובה וההערות הנוספות.

גם הנושא של העולים החדשים.

אם אפשר לגבי העולים החדשים מיום קבלת המעמד.

מוסיפה פה חברת הכנסת רוזין - - -

אתי דיברה על כל העניין של הוצאת רישיון בין-לאומי על נייר לחוץ-לארץ - - -

משרד החוץ כבר לא אתנו.

התקנות האלה שמונחות היום על שולחנה של ועדת הכלכלה דנות בדבר אחד בלבד – בנהיגה בישראל עם רישיון נהיגה זר. אגב הדיון הזה ביקשתי מיושב-ראש הוועדה עוד בדיון הקודם להעלות את הנושא של נהיגת ישראל בחוץ-לארץ עם רישיון הנהיגה הישראלי שלהם.

אגב, מה העלות של ממס"י לרישיון נהיגה בין-לאומי?

15 שקל.

יש הוצאה נוספת של קורס או משהו?

לא.

זה רק הטרטור.

יש עוד שלושה זכיינים, ממס"י הוא לא הספק היחיד.

אם אפשר, מילה אחת.

אני רוצה שבדיון הבא ידונו גם על העניין של לא לטרטר את התיירים בכל חצי שנה. אני רוצה שזה גם יידון.

הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:05.>