PAGE
3
ועדת הכלכלה
30/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 156>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בטבת התשע"ד (30 בדצמבר 2013), שעה 10:30

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
גילה גמליאל
יצחק וקנין
מיכל רוזין

>
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי-אור - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - סגן מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שמעון אלקיים - ראש תחום שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום הדרכה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוהד מעודי - מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרון שלאין - ראש חוליית יעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

ריקי וייצהנלדר - תובעת תעבורה באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים

טל ויתקון - יועמ"ש אתג"ר, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

רון מוסקוביץ - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נעמה הראל - עוזר מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות לבטיחות בדרכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

ישראל צרפתי - חבר מועצה, איגוד המוסכים

עזרא שוהם - יו"ר האיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אורי גורביץ' - יו"ר הועדות המקצועיות הארציות, איגוד שמאי הביטוח

רפי ונציה - חבר איגוד, איגוד שמאי הביטוח

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

עו"ד ירון אליאס - יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

שלמה תוסייה -כהן - יועץ משפטי, איגוד שמאי הביטוח

אבי גלנצר - יו"ר, איגוד מכוני הרישוי

שמעון סודאי - קצין בטיחות בתעבורה, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים

ערן אור - שמאי - ביטוח חקלאי, איגוד חברות הביטוח

בתיה לונדון - יו"ר ועדת רכב, איגוד חברות הביטוח

שמואל מלכיס - מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

יגאל רסקין - יו"ר ועד הטכנית, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

גיורא צפרוני - מנהל תחבורה, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

נמרוד הגלילי - מנכ"ל ארגון להשכרת רכב וליסינג

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה סיקסט ניו קופל

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת ואחראי על תחבורה, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ינון יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, אור ירוק

אילת סלע יונגרמן - לוביסטית, איגוד המוסכים

מרב תורג'מן

לאה ורון

שרון רפאלי
<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות התעבורה (תיקון מס'...), בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק, התשע"ד-2013. אנחנו עצרנו בדיון הקודם, ואנחנו רוצים לסיים היום. עשינו סבב דוברים והערות בנושא של תקנות התעבורה בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק.
מי אנשי משרד התחבורה כאן? אוקיי.

אני רק אציין שהוועדה אישרה עד תיקון תקנה 309, סעיף 1 פסקה (4) רק עד תקנת משנה (ג).

נתחיל בהקראה כי כבר עשינו את הדיון. מי שירצה להיכנס לתוך התקנות נשמע את ההערות.

מי מקריא?

אני.

אני רק אגיד שבעקבות הערות ששמענו בוועדה, הייעוץ המשפטי של הוועדה והערות שונות שנשמעו שקלנו אותם וכבר הכנסנו אותם כשינויים לנוסח.


אני מקריאה את תקנת משנה (ד) המוצעת:

(ד) הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) תימסר לרשות הרישוי לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל, נבדק במפעל בודק וניתנה לגביו תעודת בדיקה.

את יכולה להסביר את התוספת?

למעשה, אנחנו רוצים שברישיון הרכב לא רק יירשם נזק מהותי. אנחנו רוצים שברישיון הרכב תהיה גם אינדיקציה לכך שהרכב תוקן ונבדק במפעל בודק. זאת אומרת לא רק שהיה נזק גדול, אלא שהיה תהליך. מבחינתנו "תוקן" זה תוקן במפעל מורשה; ו"נבדק" – נבדק באמצעות מפעל בודק. זה המפעל המורשה לבדיקות לפי סעיף 309. למעשה, רשות הרישוי פה היא פלטפורמה לרישוי. זאת אומרת היא לא קובעת נזק בטיחותי מהותי, אלא רק רושמת ברישיון הרכב. אותה פרוצדורה יש לגבי רכב שהוכרז כאובדן גמור, "טוטל-לוסט". גם שם שמאי קובע שהרכב הוא טוטל-לוסט, הוא מודיע לרשות הרשות, והיא מבטלת את רישום הרכב. זאת אומרת היא רק פלטפורמה לרישוי. אותו דבר כאן: רשות הרישוי צריכה לרשום – או אנחנו מציעים שהיא תרשום – שהנזק הבטיחותי תוקן ונבדק, ולכן אנחנו צריכים לקבל את האינפורמציה לגבי תיקון הרכב במפעל מורשה ובדיקתו במפעל בודק. אז נוכל לרשום, על-פי הממצאים שהעבירו לנו את ההערה ברישיון הרכב. כאן אנחנו מטילים את השלמת האינפורמציה על השמאי.

היה אז דיון אם זה צריך להיות על השמאי או על המוסך המורשה הבודק.

כן, מר שמואל מלכיס.

שמואל מלכיס, איגוד חברות הביטוח. לא צלח בידינו בדיון הקודם לקבוע מסלול אחד בלבד שבו המנהל המקצועי של המפעל שתיקן יודיע למפעל הבודק, והמפעל הבודק הוא שיודיע למשרד הרישוי. אנחנו חושבים גם עכשיו שאין צורך בשני מסלולים, ואין צורך להבדיל בין רכב מבוטח שהוא היום מיעוט מסך-כול מצבת כלי הרכב במדינת ישראל לעומת כל כלי הרכב האחרים. עכשיו הוכנס פה שינוי נוסף בתקנת משנה (ד) של סעיף 4 שלפיה, לא רק השמאי, על-פי (ג), הוא שמודיע למשרד הרישוי שנגרם לרכב נזק בטיחותי שמצדיק בדיקה, על-פי תקנה 309, אלא שהשמאי יבדוק פעם נוספת את הרכב אחרי שהוא תוקן במפעל; והוא ידווח ולא מנהל המפעל הבודק למשרד הרישוי שהרכב תוקן ונבדק. קודם כול יש פה ייקור של כל הנושא של ביטוח הרכב משום שהשמאי, למעשה, צריך היום לבצע שתי בדיקות. מי ישלם את הבדיקה הנוספת? הרי השמאי לא יבוא בהתנדבות לבדוק את הרכב פעם נוספת אחרי שהרכב יתוקן, וחוץ מזה - -

מה ההצעה שלך, שזה יהיה רק על-ידי - -

כן, ההודעה עצמה יכולה להינתן בלי שום בעיה על-ידי מנהל המפעל הבודק. מה הבעיה? השמאי גם לא מומחה, הוא לא יכול לבדוק - -

הנקודה ברורה.

צריך להבהיר שהנוסח לא מחייב את השמאי לבדוק בפועל את הרכב - -

גם וגם.

- - אלא רק לבדוק שניתנה עליו תעודת בדיקה.

אבל למה הוא צריך לבדוק את מנהל המפעל הבודק, ובכל רכב אחר שאינו מבוטח אפשר לסמוך על מנהל המפעל הבודק שידווח למשרד הרישוי? למה צריך פה גם שלייקס וגם חגורה?

אני מניח שזה מכיוון שהוא הפנה את כל הריג'קטים למוסך המורשה.

לא הבנתי את השאלה.

מלכתחילה הוא זה שרשם את כל הריג'קטים.

לפי דעתנו, זה גם היה מיותר לחלוטין כי זה לא תפקידו של שמאי לקבוע אם הרכב- -

אז מה תפקידו של השמאי באופן כללי?

להעריך את הנזק בכסף. לכן יש היגיון רב שהוא קובע טוטל-לוסט כי טוטל-לוסט הוא מבחן כלכלי שבו הוא קובע שעלות התיקון של הרכב היא אחוז מסוים מערכו של הרכב, ולכן הוא מדווח עליו כאובדן גמור.

אוקיי, הנקודה ברורה.

עורך הדין שלמה תוסייה-כהן, בבקשה.

אני מטעם איגוד השמאים. לצערי, אנחנו לא נוכל להסכים עם כל מה שאמר חברי, אבל עם חלק מהדברים נסכים. הניסוח צריך להיות כזה שמבהיר שהשמאי לא בדק בפועל – בניגוד לבדיקה שהוא עורך לרכב – שהרכב אכן נבדק במפעל בודק. כל מה שצריך לשנות בניסוח הוא שהוצג בפניו אישור על-כך שנעשתה בדיקה במפעל בודק.

אבל למה - - -

זאת אומרת כך הדברים גם נעשים היום; השמאי בודק את הרכב פעם ראשונה, בודק את הרכב בסיום הבדיקה, הוא רואה שאכן תוקן, ומוצג בפניו אישור של מכון הבדיקה. הוא לא ייגש בפעם השלישית לבצע בדיקה או ייגש יחד עם הרכב למכון הבדיקה. אבל אפשר להסתמך על אותו מסמך. רק אנחנו לא רוצים שתהיה אי בהירות, האם יש צורך לגשת פעם שלישית ולבדוק את הרכב במכון הבדיקה. אני מניח שגם משרד התחבורה לא התכוון לדבר הזה, אלא רק לכך שיוצג בפני השמאי - -

נשמע את משרד התחבורה.

היום בפועל בסוף התהליך השמאי מקבל את המסמכים האלה של הבדיקה. פה אנחנו מעגנים שהתנאי למסור את הדיווח לרישום ברישיון הרכב הוא הגשת המסמכים לשמאי. לא כתוב פה שהוא צריך לבדוק את הרכב. זאת גם לא הייתה הכוונה שלנו.

כדי לסגור פה מעגל אני מניח שזה הרעיון - -

נכון.

- - שתהיה פה סגירת מעגל של מי שפתח אותו.

אני לא מבין למה יש צורך בזה?

כדי לוודא - -

למה אתם יכולים לסמוך בכל רכב אחר שמנהל המפעל הבודק ידווח למשרד הרישוי?

כי בטוטל-לוסט - -

זה לא עניין של טוטל-לוסט. זה בדיוק אותו מקרה של רכב שנזקק לבדיקה. על-פי תקנה 309, מנהל המפעל הבודק – אם יש לו סמכות לגבי 55% מכלי הרכב לדווח למשרד הרישוי, למה צריך להמציא לרכב מבוטח הליך שונה שדורש מעורבות של שמאי? השמאי ראוי לשכר כשהוא עושה עבודה, אבל למה לייקר את כל התהליך? אין לזה שום סיבה הגיונית. למה אנשים שמבטחים רכב צריכים לשאת בנטל הזה ולהעמיס עליהם עלות נוספת בלי שום צורך?

מה העלות, אגב?

סביר להניח שאם הוא יבצע פעולה זה יעלה כ-400 שקל נוספים.

אומר עורך-דין תוסיה-כהן שאין שום עלות, שהדברים מתבצעים ממילא גם היום ללא עלות נוספת.

לו הייתי מאמין שחברות הביטוח אכן יעלו את שכר השמאים יכול להיות שהייתי שותק. אבל מאחר שאנחנו מכירים את השוק ויודעים מה קרה שם למעלה מ-10 השנים האחרונות אין שום חשש שהדבר הזה יקרה. שכר השמאים לא יעלה כתוצאה מהדבר הזה.

אני עוד לא שמעתי מישהו שעושה משהו בהתנדבות.
אבל אין צורך בזה בכלל.

קודם כול "נבדק וניתנה עליו תעודת בדיקה" – למעשה, הוספנו את הנוסח הזה כיוון שקיבלנו את הערת איגוד חברות הביטוח לא להשאיר את הכיתוב "נזק בטיחותי", אלא הם רצו שתהיה אינדיקציה שהרכב תוקן ונבדק. אנחנו קיבלנו את ההערה הזאת, ולכן גם שונה המלל שיירשם ברישיון. אבל כדי שרשות הרישוי תוכל לרשום את המלל הזה – הרי היא נסמכת על בדיקה שעושה אדם אחר – אני צריכה להגיד שהם ידווחו לי שזה תוקן במפעל מורשה. כדי להיענות לבקשה שלך, המילים "נבדק במפעל בודק" מיותרות משום שאם ניתנה לגביו תעודת בדיקה ממילא ההנחה היא שהמפעל בדק.

אבל מה עם כל הרכב האחר?

הערה אחרונה, ואנחנו נעבור להצבעה.

אדוני היושב-ראש, כל הנושא של "רק שמאי" או "גם מנהל מקצועי" כבר נדון בדיון הקודם והתקבלה החלטה. אני לא רוצה שנחזור על זה שוב גם בדיון הזה. חבל על הזמן.

אבל לפחות תשנו את הנוסח.

הוועדה מספיק טולרנטית לשמוע, אם צריך, גם פעם שנייה.

סליחה, כבוד היושב-ראש, הנוסח של הסעיף כפי שהוא מנוסח כרגע עלול להטעות. כרגע הסעיף מדבר על כך שהשמאי בדק שניתנה לגביו תעודת בדיקה. צריך לנסח את זה כך שיהיה ברור שהוא רק צריך לוודא קיומו של מסמך. לא צריך לעשות בדיקה.

מה הנוסח המתפשר בעניין הזה?

נגיד ככה: "לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל", המילים "נבדק במפעל בודק" יימחקו.

ולאחר שבדק – אני מקבל את ההערה שלך.

קיים אישור.

הצלחנו לשעמם את תלמידי בית הספר עד שהם נוטשים אותנו.

אני מורידה את "נבדק במפעל בודק".

אם ניתנה עליו תעודת בדיקה חזקה עליו שהוא נבדק במפעל בודק.

אבל אני רק רוצה שהשמאי יוודא קיומה של תעודה.

"הוצגה בפניו" זה בסדר.

צריך לנסח את זה.

"בדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן, והוצגה בפניו תעודת בדיקה".

"תוקן במפעל", זאת הכוונה.

צריך להיות בסוף "מפעל בודק".

"שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל והוצגה בפניו תעודת בדיקה".

"של מפעל בודק".

מצוין.

זה בסדר? מי בעד?
הצבעה

בעד סעיף משנה (ד)– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף משנה (ד) אושר.

אושר פה אחד.

המשיכי לקרוא, בבקשה.

(ה) מנהל מקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב יודיע על

כך למפעל הבודק בטופס הערוך לפי טופס 3 בתוספת השלוש עשרה.

(ו) מנהל מקצועי של מפעל בודק אשר נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק

בידי שמאי רכב, יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי, הוא תוקן במפעל ונבדק על-

ידו, ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, זאת בטופס הערוך לפי טופס 2 שבתוספת השלוש-

עשרה.

רק הבהרה לגבי האחריות שחלה על מנהל מקצועי ב-(ה), בבקשה.

אנחנו מדברים על אחריות של מנהל מקצועי במפעל בודק. יש פה שני ערוצי דיווח: ערוץ אחד זה השמאי – אם שמאי ראה את הרכב; הערוץ השני זה מנהל מקצועי של המפעל שתיקן. אם הוא מזהה שיש שם נזק בטיחותי צריך להפנות את הרכב לבדיקה במפעל בודק. חובת הדיווח חלה על המפעל הבודק, והוא צריך לדווח לנו את אותם מרכיבים כדי שנוכל - -

זה מה שאמר קודם שמואל מלכיס, שהם ממילא עושים את זה.

הוא אומר לא להטיל חובת דיווח על שמאי.

הוא אומר, אם ממילא זה קורה, למה להטיל על השמאי?

אנחנו חושבים שאם - - -

בבקשה, רונן.

אני רונן לוי, יושב ראש איגוד המוסכים בישראל. להזכירכם, בישיבה הקודמת ביקשת שנגיע להסכמות עם משרד התחבורה. מאחר שאנחנו כמעט שנתיים עובדים על העניין של רישום הערה ברישיון הרכב קיימנו דיון עם משרד התחבורה. לפני כשנתיים כשהיה חוזר 22 שחל רק על חברות הביטוח משרד התחבורה הפסיק אותו אחרי חודשיים כי הוא אמר שיש פה איזושהי אפליה שרק חברות ביטוח צריכות לעמוד ברישום הזה, וחברות הליסינג לא. כרגע מה שמשרד התחבורה עושה, הוא מעגן את האפליה הזאת. בהתחלה הגענו למסקנה שיש שמאי רכב על כל תיקון. כלומר כל בעל רכב במדינת ישראל שיעבור נזק בטיחותי יחויב בשמאי. זאת הייתה ההצעה שלנו. מאחר שאת היישום של ההודעה למשרד הרישוי שהוא הכי נכון והכי פשוט, יכולים לעשות בכל נזק בטיחותי או בכל נזק שיש בו כריות אוויר, אנחנו ממליצים לא להכליל את העניין שלא יהיה שמאי; אלא בכל נזק בטיחותי בעל רכב במדינת ישראל יהיה מחויב לקחת שמאי וללוות אותו. כך גם לא תהיה אפליה בין חברת ביטוח או רכב מבוטח או לא מבוטח. ככה נסגור את מעגל התיקון הזה ואת מעגל אובדן ההלכה בכל המקומות, לא רק במקומות שהרכב מבוטח בהם. בסגירה בשבוע שעבר הם התחייבו לזה. משום מה הדבר הזה התהפך בימים האחרונים, אני לא יודע למה. זאת אומרת לא התחייבו, אלא זאת הייתה ההצעה.

אף אחד לא התחייב.

לא הייתה התחייבות של מנהל אגף הרכב, אבל זאת הייתה ההצעה. יישומית אנחנו ממליצים שהוועדה תלך לעניין של שמאי הרכב וילוו את כל התיקונים שיש בהם נזק בטיחותי. שלא יקרה שכל פעם שכרית אוויר נפתחת שחברות ליסינג או ציי רכב שרוצות לחסוך לא ייקחו שמאי.

אני מניח שאיגוד חברות הביטוח לא מתלהב מזה.

איגוד חברות הביטוח צריך להיות אדיש לזה, אין לו בעיה.

- - -

זאת זריית חול בעיניים. אין לזה שום אפשרות מעשית. אדם פרטי ייקח שמאי?

אני מ"שלמה סיקסט". לבן אדם פרטי יש אוטו שלם מבוטח. אם הוא נפגע ונפתחו כריות אוויר הוא צריך בנוסף להוצאה שיש לו גם להוציא כסף על שמאי?

אנחנו סומכים על המנהל המקצועי.

יש בזה משהו.

אבל מה היחסים? לחברות ליסינג יש מאות אלפי מכוניות. ברכבים פרטיים - - -

כשמדובר על בטיחות מדובר על הונאות רבות היקף. אתם יודעים.

מה קרה לכם? רוב כלי הרכב במדינת ישראל לא מבוטחים.

אצלך יש בטוח שמאי לכל רכב. אנחנו יודעים את זה. יש לך שמאי בית, ואין לך בעיה בכלל. גם לחברת "אלבר" יש, גם ל"אלדן" יש.

זה לא רלוונטי - -

לך בטח אין בעיה עם זה.

אני לא מדבר על חברות הליסינג בכלל. הסברתי שאני מדבר רק - -

אז עכשיו אתה לא מייצג את חברות הליסינג?

לא אמרתי מה אני מייצג.

מותר לו להגיד מה שהוא רוצה גם אם הוא מחברת ליסינג, לדבר בשם האדם הפרטי. הוא העלה נקודה נכונה. אני רק לא מבין, למה איגוד המוסכים מתנער מאחריות שיש לו ומגלגל אותה עם עלות נוספת כך שבן אדם לקחת שמאי גם על הנזק שנגרם לו. האם מנהלי המוסכים לא מספיק מקצועיים כדי לתת את הדיווח הזה?

אני אשמח לדווח על כל רכב כזה.

אוקיי.

רק שיהיה דיווח. שלא יהיה מצב שלא יהיה דיווח.

התקנות מחייבות דיווח. מי שלא ידווח - - -

מפעל בודק, לא אנחנו.

עורך דין תוסייה, רצית לומר משהו?

אני רוצה לומר משהו שדווקא לא נוגע להעסקת שמאי. יש בעיה מובנית דווקא אצל חברינו מחברות הליסינג. מאחר שהרכבים הם בבעלותם, המוסכים בבעלותם וגם השמאים הם שמאי בית שמועסקים על-ידם, הרישום ברישיון שייכנס היום לתוקף יגרום נזק כלכלי גדול לכל אדם שהרכב שבבעלותו יירשם. ככל שאותו אדם הוא בעל יותר אמצעים וגם שליטה על נותני השירותים הקושי הזה מתגבר. כאשר אנחנו מדברים על רכבים מבוטחים בחברות ביטוח יש שמאי חוץ שהוא לא שמאי בית שמועסק על-ידי חברות הביטוח בכל אחד מהנזקים. הוא גורם שאין לו אינטרס כלכלי ישיר ברישום הזה. אצל חברות הליסינג יש בעיה יותר גדולה וצריך לתת לה מענה. אי אפשר להתעלם מהעובדה ולהגיד שיש מנהל מוסך, וסומכים על מקצועיותו למרות שאנחנו סומכים על מקצועיותו של כל אדם שמקבל רישיון – שמאי, מוסכניק וגם קצין בטיחות. אנחנו סבורים שבכל מקרה כזה צריך להגדיל את המעגל של הגורמים המדווחים למקסימום. לכן הצעתנו היא להוסיף את קציני הבטיחות של ציי הרכב כגורם מדווח נוסף בשלב שבו הרכב נפגע; לא לאחר התיקון – שם אפשר להסתפק במפעל הבודק.

יש התייחסות לקציני הבטיחות?

יש לנו שני ערוצי בדיקה: אם היה בתהליך שמאי הוא צריך לדווח. אנחנו לא רוצים דיווח בשלבים, אנחנו רוצים בסוף.

אבל בסעיף (ה) החדש אתם כן מדווחים דיווח ראשון שמבוצע על-ידי מנהל המפעל.

אבל למה אתה הופך את קצין הבטיחות לסוג של שמאי לייט?

כיוון שקצין הבטיחות ממילא נמצא באותה חברת ליסינג או צי רכב הוא יודע שהרכב שלו עבר את הנזק. אני לא מדבר על ההודעה שהרכב תוקן ונבדק, אלא על הודעה ראשונה שיש בכלל צורך בבדיקה הזאת, אני מציע להגדיל את מעגל המדווחים כדי למנוע מצב שבו - - - שמדווח לא מדווח.

יושב-ראש ארגון קציני הבטיחות, בבקשה.

יש לנו הבטחה ממשרד התחבורה להשאיר את המצב כמו שהוא ולא להחיל את החובה הזאת על קציני הבטיחות מכיוון שיש שניים-שלושה לחברה שיש בה אלף מכוניות, ואי אפשר לבדוק את המכוניות, לא יודעים מה קורה איתן. אנחנו לא יודעים עם המכוניות של הליסינג, אנחנו סומכים על חברות הליסינג שייתנו את השירות הכי טוב. אנחנו לא יכולים להיות בכלל בקטע הזה. ההפך הוא הנכון – אם זה יקרה אנחנו נבקש על כל רכב שמאי כי אנחנו לא יכולים לפקח על זה.

כשהרכב חוזר אתם סומכים בצורה עיוורת על מנהל המוסכים?

תלוי מה הנזק. אם אני אדע מה בדיוק קרה לרכב - -

אתה תדע כי התקנות האלה מאפשרות.

לא, לא. ממש לא. זה לא קורה בפועל.

דבר נוסף, אני מבקש להחיל נושא מאוד חשוב. מדברים פה על כריות אוויר, מדברים על בטיחות, אבל כריות אוויר זה יחד עם חגורות בטיחות. שלא נשים את זה בצד. זה חייב להיות ביחד.

אם לא אתם אז איך פותרים את הבעיה הזאת?

יש לנו נוסח שפותר את הבעיה. לנו יש ההצעה שלפיה מפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי מהותי, המנהל המקצועי של המפעל המתקן יעביר את הרכב בצירוף חוות דעת שמאי רכב, ויודיע על כך למפעל הבודק. אנחנו מדברים על 300 מדווחים במקום על אלפי אלפים שבין-כה - -

שמענו את ההצעה שלך. עם כל הכבוד, אני לא מצליח להבין למה אתה מוריד מעליכם את האחריות? אתה רוצה להשית עלות נוספת על אדם שייקח לעצמו שמאי פעם נוספת - -

זה לא אדם, זאת חברת ליסינג.

חברה, לא משנה. אנחנו מסרבלים את המהלך ומייקרים אותו. לכן ההצעה הזאת נשמעה, ואנחנו לא - - -

יש פה בטיחות. כרגע עשינו פה דיון על בטיחות. בטיחות עולה כסף.

נזק בטיחותי שאיננו מלווה בחוות דעת שמאי, ואחר כך צרכן - -

אבל מנהלי המוסכים לא אחראים לזה?

סליחה, אפשר לסיים, ברשותך? הרי בשביל מה אנחנו עושים את כל הדבר הזה? כדי שברישיון הרכב יהיה כתוב "נזק בטיחותי תוקן ונבדק". הוא רוצה ללכת אחורה לבדוק מה בכלל היה הנזק. אם אין חוות דעת שמאי איך הוא יידע איזה נזק היה? הרי אנחנו מדברים על גילוי, על היסטוריית רכב, על רשימת בעיות – איך הוא יידע מה היה שם?

הוא יכול לפנות למוסך.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, לפני שאני אתן מענה, אם אפשר לשמוע את חברת הליסינג, ואז אני אתן מענה לכל התשובות.

בבקשה, נציג חברות הליסינג.

אני מארגון חברות השכרת הרכב והליסינג. דבר ראשון, יש המנהל המקצועי של המוסך שבדק את הרכב. למרבית חברות הליסינג אין רשת מוסכים. אז להגיד שחברות הליסינג משפיעות על המוסכים? אפשר להגיד את זה, אבל בואו לא נפחית ממעמדו של המנהל המקצועי של המוסך. תפקידו העיקרי של שמאי הרכב הוא לבדוק את הערך של הנזק. אגב, מרבית חברות הליסינג מעסיקות שמאי לצרכים שלהן. אבל אין שום צורך לכפות על חברות הליסינג שהשמאי יבדוק את זה. יש מנהל מקצועי של המוסך, הרכב מתוקן במוסך. חברות הליסינג לא מתנגדות לתקנה הזאת, אבל בואו לא נפחית ממעמדו של המנהל המקצועי של המוסך.

בואו לא נפחית מעצם העובדה שיש הלימה בקשר בין הליסינג לבין אותם מוסכים שאתם מבצעים בהם את כל הטיפולים שלכם, גם אם אין לכם החברות שכפופות לכם.

וההלימה הזאת לא יכולה להיות עם השמאי? ולא יכולה להיות עם מנהל הבנק? ולא יכולה להיות עם כל בן אדם? הרי הלימה היא הלימה.

המטרה של החוק ברורה כאן לכולם. תמצאו פתרונות. מה הפתרונות שאתם מציעים?

המנהל המקצועי, כמו שיש לו הרבה חובות, תהיה לו עוד חובה אחת – לדווח. זה הכול. לא להשית פה כספים על ציבור שלם.

החובה היא על המפעל הבודק ולא על המוסך.

- - -

בסוף זה יושת על הבן אדם, כי גם כשהחברות משיתות אחת על השנייה – בסוף זה נופל על האזרח.

- - - בדיקה כפולה.

אני בטוח שחברות הליסינג והביטוח לא יפסידו כסף.

אני רוצה את התשובה של משרד התחבורה.

אדוני היושב-ראש, אין שום סיבה לבדיקה כפולה. אני חוזר ואומר.

אני מסכים.

אדוני היושב-ראש, מכיוון שאנחנו מאשרים גם את השמאי וגם את המנהל המקצועי במוסך שעובר את כל ההכשרות, אנחנו רואים לנכון שבהיבט הבטיחותי שתי החלופות המוצעות הן טובות ומכסות. אנחנו גם צריכים להבין את המטרה: זהירות לאותו צרכן שבא לרכוש את הרכב, שיידע שהרכב עבר נזק בטיחותי. בכל מקרה ובכל מצב זה מבחן התוצאה.

אבל לא תהיה לו חוות הדעת, הוא לא יידע מה היה בתאונה הזאת. איפה פה הגילוי - - -?

הערה אחרונה, ואנחנו ניגשים להצבעה.

אני אבי גלנצר. אני יושב-ראש איגוד מכוני הרישוי והבדיקה בישראל. מכיוון שאני נמצא בצד שבודק אחרון את הרכב אני רוצה להסביר קודם כול מה היה עד היום. עד היום קיבלנו כלי רכב לבדיקה. אם היה לו דוח שמאי אין ספק שזה עוזר לנו להתייחס לתאונה מכיוון שבדוח שמאי יש פירוט הרבה יותר טוב מאשר ברישום של מוסך עם רישום התיקונים שהוא ביצע. אבל יש הרבה רכבים שמגיעים אלינו גם היום שהם לא מבוטחים ואין להם שמאי, ורכב כזה מגיע כבר מתוקן. מה עושים עם הרכב הזה שאין לו שמאי? שולחים אותו הביתה? מבטלים לו את הרישיון? צריך לתת את הדעת על הכול. לדעתי, ההצעה צריכה להיות קודם כול לבקש דוח שמאי, אבל אם המוסך מפנה אלינו את הרכבים וכותב במפורש שהרכב לא נבדק על-ידי שמאי אנחנו נתייחס לאותה בדיקה. אין ספק שאנחנו יכולים לראות נזק בטיחותי בשעת הבדיקה ולדווח עליו למשרד התחבורה, לפי הצורך.

לך תבדוק כריות אוויר.

אם אתם יכולים – בא לציון גואל.

אתה לא יכול לבדוק כריות אוויר.

הוא בסך הכול אמור לבדוק תקינות. הוא לא אמור לקבוע שנקבע נזק בטיחותי.

המשטרה פה. הוועדה הזאת לא נחשדת ביחס מועדף למשטרה, אבל אנחנו רוצים לשמוע גם את קולה.

שלום. אני מיחידת "אתגר", ואנחנו מטפלים בצד הפלילי של אכיפת תופעות גניבות רכב. בין היתר בחקירת תיקים פליליים אנחנו גם מגיעים לאותם רכבים שמתוקנים ועוברים תקנה 309 כאשר קורה לא אחת שהרכבים אפילו לא מגיעים לטסט, עוברים את התקנה ומקבלים אישורים פיקטיביים. אני סבורה שחוות דעת שמאי יכולה מאוד להקל, לייצר שקיפות - -

זה לא יכול להיות פיקטיבי? לרמות תמיד אפשר.

תמיד אפשר להערים על החוק ולנסות למצוא דרכים עקיפות. אבל המציאות היא שככל ששמים יותר סייגים - -

על מי תושת העלות הזאת?

- - ויותר מכשולים יותר קשה לקיים את הליך הזיוף. צריך עוד בן אדם - -

שכנעת אותי שצריך שמאי. עכשיו השאלה היא העלות - -

למה - - - הוא פחות נאמן משמאי? למה מנהל המפעל הבודק הוא פחות מהימן - -

זה עניין של שקיפות.

- - -

מי שמרמה תמיד יכול לרמות.

הכול תלוי ברמת הפיקוח של משרד התחבורה. ברגע שיהיה פיקוח גדול יבדקו ויראו. אם היו תקלות יטפלו בתקלות. לא צריך להוסיף עוד עלויות.

לחברות הליסינג זה לא עוד עלויות, זה בדיוק העניין.

על האזרח.

אני שמעתי את כל ההערות גם מהפעם הקודמת וגם עכשיו. אפשר להוסיף קומות על קומות. בכל הכבוד גם למשטרה, אני בטוח שכל אחד מייצג את האינטרס שלו בעניין הזה, אבל אנחנו רוצים גם לייצג את האינטרס של האזרח, לא להשית עליו עלויות אין-סופיות. יש פה מנהל מקצועי. גם השמאי וגם המנהל המקצועי מסומכים על-ידי משרד התחבורה, ויש להם אחריות על כל דבר שהם מוציאים.

זה לא מה שקורה בפועל.

זה צריך אכיפה. אכיפה היא דבר נפרד בפני עצמו. לכן אני לא מתכוון להכניס עכשיו את השינויים האלה כי זה משנה לנו באופן משמעותי את החוק.

אני עובר להצבעה על שני הסעיפים הללו.
מי בעד?

אתה מעלה להצבעה את סעיפי משנה (ה), ו-(ו).

נכון, זה התיקון. סעיפי (ה), (ו) כנוסח שהובא על-ידי הוועדה.

יש בעיה בנוסח הזה.

"אין בעיה" אחרי הצבעה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיפי משנה (ה), (ו)– 2
נגד – אין

נמנעים – 1

סעיפי משנה (ה), (ו) אושרו.

2- בעד, גילה נמנעת. 1- נמנעת.

אני מבקש להעיר משהו לגבי הנוסח. רשומה שם המילה "להתלות". הנושא הזה עלה בדיונים אחרים, והמילה הזאת לא ברורה.

אנחנו עוד לא שם, אדוני. עכשיו היא מקריאה את הנוסח של (ז), (ח).

(הקראה): (ז) נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ה) תרשום רשות הרישוי ברישיון
הרכב "נזק בטיחותי תוקן ונבדק".

(ח) מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על-

ידו בתוך 30 ימים מיום הבדיקה יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את

רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק, כאמור בתקנת משנה (ו).

הערות לשני הסעיפים האלה. יש?

בתיה לונדון מאיגוד חברות הביטוח. המטרה של הרישום ברישיון הרכב נועדה להפנות את תשומת לבו של הקונה הפוטנציאלי לכך שהרכב עבר נזק - -

נכון.

- - אבל מצד שני אנחנו כולנו רוצים לגרום לאיזון בין הפגיעה בזכותו של בעל הרכב לבין ההגנה על זכותו של קונה הרכב. יש לי חשש שהנוסח כפי שהוא מנוסח היום לא מספיק מאזן בין שני האינטרסים. המונח "נזק בטיחותי תוקן ונבדק" לא משקף את זה שהרכב בעצם עבר בדיקה במכון ונמצא תקין. צריך שהקונה יידע שיש תקנה 309 שבדקה את תקינותו של הרכב. ההערה כמו שהיא עכשיו לא משקפת את זה. כתוצאה מכך אני חוששת שירידת הערך של הרכב שנמכר תהיה גדולה הרבה יותר מכפי שצריך כיוון שהרכב כן תוקן וכן נבדק. לכן אנחנו מציעים - -

הבנתי. מה שאת מציעה זה אולי להוסיף את המילה "בטיחותי"?

לא. אני מציעה שיהיה כתוב: "נזק בטיחותי תוקן, ונמצא תקין".

תוקן, נבדק - -

"ונמצא תקין".

הוא לא "נמצא", הוא נעשה תקין.

שהמילה "תקין" תופיע.

אני מבין מה שאת אומרת. בואו נשמע הערות.

אני ממשרד המשפטים. אני מודה שאני מופתעת מההערה שלך כי הסעיף תוקן בעקבות ההערות שלכם, ואני מודאגת מהכיוון השני בדיוק כי בעצם מדובר ברישיון רכב של המדינה. זאת ההצהרה, זה הרישיון. המדינה לא בדקה את הרכב הזה, זה לא הטסט הזה, זה לא בדיקה של המדינה. נכון שזה נעשה על-ידי גורמים שמוסמכים על-ידי המדינה. פתאום הוטרדתי מהעובדה שהמדינה מצהירה שהרכב הזה תוקן. אני דווקא חשבתי שנכון להגיד "הועבר דיווח" כדי שאדם יידע שהועבר דיווח למדינה שהרכב תוקן ונבדק. אבל איך המדינה יכולה להצהיר שהרכב הזה אכן תקין? האם המדינה ברישיון שלה יכולה באמת להצהיר שהרכב הזה תקין?

מה היא עושה בטסט?

זה בדיוק ההבדל. זה לא טסט.

טסט זה ממש לא - - -

טסט זה הזרוע הארוכה של המדינה.

למשרד המשפטים יש הערות נכונות מאוד. לא מכיוון שיושבת ראש התנועה היא השרה שם. אפילו אם היה איש ליכוד שם הייתי אומר את זה.

אני רוצה להשלים את דברי יערה: קודם כול אנחנו מוגבלים במלל שאנחנו יכולים לרשום. אז בהתחלה כתבנו "נזק בטיחותי" ונעתרנו לבקשה של איגוד השמאים לא להשאיר רק נזק בטיחותי, אלא לתת אינדיקציה נוספת למה שנעשה לגבי הרכב. מה שנעשה לגבי הרכב זה "הרכב תוקן ונבדק". ההערה הזאת היא הערת רישום. זאת אומרת אני לא אומרת שהרכב תקין משום שיכול להיות שלמרות שהמפעל הבודק בדק את הרכב, הרכב לא תקין, ואני לא נמצאת שם כדי להגיד את זה, ואני לא רוצה שהרישיון יעיד על מצב הרכב.

אדם שרואה דבר כזה, האם יש לו אחרי זה אפשרות לבדוק את היסטוריית הרכב הזה?

חוק גילוי נאות מאפשר לפנות למוסכים - -

רגע, תסבירי. זה חוק שחוקק בכנסת הקודמת, אז תסבירי, בבקשה, לחברי הכנסת מה המשמעות של זה.

נכון. אני לא זוכרת את שמו המלא - -

חוק גילוי נאות.

לדעתי, כך צריך להשאיר את זה. אני מקבל את עמדת משרד המשפטים בעניין הזה שאמר שהמדינה לא יכולה לקחת אחריות על האופן שהרכב הזה טופל. לכן אנחנו עושים פה שירות לאזרח ואומרים לו, דע לך, זה תוקן, זה נבדק, תסמוך על זה וקח את זה או אם תרצה לברר יותר – עשה בירור עמוק יותר.

בדיוק זה היה האיזון.

אדם שרואה שכתוב "נזק בטיחותי תוקן ונבדק" עלול לחשוב שמדובר פה באמת בתיקון.

ברור שמדובר בתיקון.

זאת אינדיקציה לתיקון. הוא צריך לקחת בחשבון - - -

יש פה משחק מילים.

זה עדיף מאשר רק "נזק בטיחות".

אני שלא עוסקת ברכישת מכוניות אם היו אומרים לי כזה דבר הייתי יוצאת מנקודת הנחה שהאוטו תקין.

זה לא לאובדנים להלכה, מדובר על רכבים לתיקון.

אבל זה עלול להשתמע מדברים שכתובים.

היא רוצה ללכת לנוסח המקורי שלכם.

הנוסח המקורי זה רק נזק בטיחותי. זה הליך פחות טוב. ואז זה יוצר כתם. אז אנחנו איזנו פה.

שרית, אף אחד לא יקנה רכב כזה.

את רואה איך זה היה אמור להיות כתוב בהתחלה, ואנחנו עשינו את האיזון.

אבל אין איזון. אנשים לא יקנו רכבים כאלה.

אתם גורמים נזק כלכלי עצום.

אני יכולה להגיד שהרכב - -

אני חושב שרק איגוד יבואני הרכב יתמוך בזה.

מה עושה בעצם הפרוצדורה? הפרוצדורה היא שחוץ מהדיווח יש פה גם מהלך. סעיף 309 קובע שרכב שניזוק במרכיבים שאנחנו קבענו צריך לעשות תהליך ולהיות מתוקן במפעל מורשה, ואחר כך גם יש בדיקה - - -

אבל הוא נבדק בדיקת תקינות.

אני ממש יורדת לסוף דעתך. מצד אחד את רוצה למנוע מצב שרכב שעבר תאונה – אם תכתבי "נזק בטיחותי", אז אני אגיד שאני לא נוגעת - -

כי הוא לא יודע אם הוא תוקן או לא.

- - מצד שני יש פה בעיה הפוכה – אני מבינה שהאוטו עבר תאונה, אבל הוא תוקן ונבדק, ועכשיו הוא מצוין.

אבל זה מה שביקשה עורכת הדין, שלא רק זה, אלא יבדקו שהוא גם בטוח ותקין.

- - - תקין, אבל אני לא יכולה להעיד.

"בטוח ותקין" את בוודאות לא יכולה לרשום שם. אבל הנוסח עלול להטעות.

הוא אכן תוקן, ואכן נבדק.

בדיוק לא הטעיה, זאת השקיפות.

הוא תוקן ועבר בדיקת תקינות.

- - -

מר צור, יש הצעת פשרה.

והיא?

שנגרם נזק בטיחותי, תוקן ונבדק בדיקת תקינות.

הוא כשיר לתנועה.

- - -

הערה לגבי הפסיק. זה אמנם פסיק, אבל יש פה השפעה מהותית. לא נדרש כאן פסיק - -

איפה הפסיק?

בתקנת משנה ח' יש פסיק לפני המילה "כאמור" - -

אני אמחק אותו.

- - כדי ש"כאמור" יתייחס לקבלת ההודעה ממפעל בודק צריך להוריד שם את הפסיק.

בסדר, מקבלת.

איך לא הבחנתם בזה עד שהיועצת המשפטית שלנו הבחינה?

מר תוסייה-כהן, בבקשה.

לי יש שאלת הבהרה. מנהל מקצועי שהגיע אליו רכב בדק אותו במפעל בודק ולא נתן אישור חייב לדווח. השאלה שלי היא לגבי סיטואציה אחרת: מנהל מוסך שהפנה רכב למכון בדיקה, והרכב לא הגיע בכלל לבדיקה הראשונה - -

המנהל המקצועי צריך לקחת אותו.

אני לא ראיתי פה שהוא צריך לקחת אותו.

זה נמצא פה.

- - -

מתי מדווח שהרכב לא ביצע את הבדיקה?

"רכב שבוחן או שוטר מסר לגביו חוות דעת - - -"

זה רכב שנבדק ולא אושר. איפה רכב שדווח שצריך לעשות את 309, במקום לנסוע למכון הבדיקה - -

עלה על הכביש?

כן.

אוקיי, הוא עבריין. אנחנו לא מטפלים בזה עכשיו.

אין בכלל פיקוח למשרד התחבורה שהדבר בכלל קרה. הרי כל הדיווחים נעשים רק אחרי הבדיקה.

אבל למה זה שייך לסעיף (ח)?

המצב היום הוא שהמנהל המקצועי של המפעל המתקן לא יכול לשחרר את הרכב הזה עד שהוא לא סיים את כל התהליך. כל התהליך זה אומר שהוא צריך גם לבצע את בדיקה 309.

איפה זה כתוב מה שאמרת?

אם זה לא מנוסח כך אנחנו נטמיע את זה. אבל זה מנוסח.

היא צודקת. הרי כשאין שמאי המנהל המקצועי מפנה לבדיקה. זה בסעיף (ה). בעצם השאלה היא מה קורה אם שולחים את האוטו, והוא לא מגיע.

זה יקרה בעיקר במוסכים לא מורשים. בן אדם שלקח את הרכב ותיקן אותו במוסך לא מורשה - - -

- - -

היא מוסיפה עכשיו נוסח. שלמה, תראה שהוא מקובל עליך.

כיוון שהמנהל המקצועי של המפעל צריך להודיע למפעל הבודק, למעשה, אל המפעל הבודק הרכב לא הגיע.

נכון. ואם הוא לא הגיע תוך 30 יום הוא צריך - - -

ההצעה שלנו הייתה סוגרת את הפינה הזאת. זה מה שניסינו לעשות. עכשיו זה נשאר פתוח.

יש עוד אופציה.


- - -

ב-(ח). מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על-ידו או שלא הגיע אליו כלל - -

אבל איך הוא יודע שהוא לא מגיע לבדיקה?

מסעיף (ה).

זה נראה לי די מרשים שהוא יודע לדווח על משהו שלא הגיע אליו.

לא. הוא צריך להודיע עליו מיד.

למי?

למפעל הבודק. קודם כול הוא מודיע למפעל הבודק, ואז המפעל הבודק יודע שצריך להגיע אליו רכב. זה סעיף (ה). הוא מקבל הודעות שצריך להגיע רכב. זה התפקיד שלו.

מה הפתרון?

מזלנו שעורך דין תוסייה-הכהן היה פה ערני.

כבוד היושב-ראש, אתה לא מקשיב לתשובה. זה חשוב. מה הוא עושה עם זה אחרי שלא מגיע אליו הרכב?

מודיע.

מגיעה אלינו ידיעה שהרכב הזה מסוכן, ואנחנו מתחילים את התהליך של הורדתו מהכביש במידה שתוך פרק זמן מסוים הוא לא מבצע את אותו תיקון או טיפול.

יש על זה מעקב?

יש לנו על זה מעקב.

שעובר למשטרה?

- - -

היא שואלת על המצב הקיים היום.

אולי בואי תשבי אתנו. זה בדיוק הממשק של משרד התחבורה.

זה לא דומה למצב שבו יש אלפי כלי רכב, לצערי, שלא מחדשים רישיון רכב? השאלה אם יש - - -

- - -

יש מידע שעובר ממשרד התחבורה למשטרה?

אין ממשק.

למה לא מייצרים אותו? מסובך.

גם אין ביטוח על דבר כזה ברגע שהזמן עובר.

המידע אפילו לא הגיע למשרד התחבורה, לא רק שהוא לא הגיע למשטרה.

יש טרקטורון שמשדר על הירח. אז לייצר ממשק בין משרד התחבורה למשטרה אי אפשר?

- - - למעשה, ייחקר רק אחרי - - - כיוון שלא תהיה תעודה כי הרכב לא הגיע לבדיקה לא יהיה שום דיווח.

הארת את עינינו יפה בנקודה חשובה.

השאלה היא מה קורה כאשר הרכב לא מגיע לבדיקה?

- - - מידע ממוקד שאתה מבקש.

אני יותר מוטרד מהסיפא, שאין ממשקים. מה הנוסח?

בעידן המחשבים ב-2013 לא יכולים להעביר רשימה שיש למשטרה, ואז רושמים רכב וזה קופץ להם בניידת?

זאת לא בעיה טכנית, זאת בעיה מהותית.

למה מהותית ולא טכנית?

כיום זה לא קיים. אין היום ממשק - -

השאלה היא למה יש פה בעיה מהותית, חבר הכנסת צור.

אני מניח שזאת בעיה שכל רשות שומרת לעצמה את הנתונים שלה, והיא לא רוצה לשתף.

אבל המטרה של משרד התחבורה היא שלא ינהגו ברכבים כאלה על הכביש.

- - - זה אכיפת רישיון.

אני אבדוק את זה מול ממשקי העבודה, ואחזיר תשובה לוועדה.

אז אני מבקש - - - חברת הכנסת מיכל רוזין.

מה ההצעה?

אנחנו נותנים מענה לבעיה שהועלתה, מה קורה כשמנהל מקצועי מדווח למפעל בודק שלרכב נגרם נזק בטיחותי, והרכב לא הגיע. בסעיף (ח) אנחנו מטפלים במצב שהרכב כבר הגיע, אבל יש בו תקלות, וזה לא חזר לתיקון. אני אקריא את זה מחדש עם התוספת שאנחנו מציעים:

"מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על-ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (ה) בתוך 30 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה, לפי העניין, יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעת המפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו).

עכשיו זאת לא החובה שלנו לשלוח את האוטו? תסבירי לנו את היישום של זה.

לא.

בסעיף (ה) המנהל המקצועי צריך להודיע למפעל הבודק.

מתי? שנבין את זה.

"המנהל המקצועי במפעל בודק שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי שלא נבדק על-ידי שמאי יודיע על כך למפעל הבודק בטופס הערוך".

איזה מפעל בודק?

מפעל בודק יש רק אחד. מפעל שיש לו רישיון לבדוק - -

לבדיקה 309.

יש הגדרה למפעל בודק.

למי לדווח?

הוא עוד לא מדווח. מי שמדווח במקרה הזה זה המפעל הבודק.

הדיווח היה ב-(ה).

אבל איך הוא יודע?

אף אחד לא יודע. המפעל הבודק יודע.

יש מפעל בודק אחד בארץ?

למי שהוא בחר לפנות.

למי שהוא בחר לפנות.

לאותו מפעל בודק, כמדובר ב-(ה).

תקראו את (ה) ואת (ח) ביחד. זה מסתדר. "יודיע על כך למפעל הבודק". הוא מודיע למפעל בודק מסוים, לפי (ה).

הבנתי. עכשיו זה רק "יודיע" ולא "ייקח"? לפי מה שאת אומרת, כבר אין לנו חובה להעביר. מה שדובר היה שאנחנו נעביר את המכונית, וזה יעבור דרך המוסך כדי שתהיה סגירת מעגל. גם זה יורד עכשיו אז כאילו נותנים לבן אדם את האוטו, ואומרים לו, יאללה.

המנהל המקצועי שתיקן את הרכב.

את מבינה את תרשים הזרימה?

משתדלת.

בואו נעשה סדר כי נראה לי שהתברברנו.

ניתקת את הקשר בין המפעל המתקן למפעל הבודק.

אני אסביר. אנחנו מדברים על רכב שלא היה בו שמאי, והוא הגיע למוסך, ולמוסך יש מנהל מקצועי. המנהל המקצועי רואה את הליקויים שיש ברכב ומזהה שיש בו נזק בטיחותי מהותי כי הוא רואה את רכיבי הנזק. על-פי הפרוצדורה, הרכב הזה צריך לעבור עוד בדיקה במפעל בודק. מפעל בודק, אני מזכירה, זה מפעל שמקבל רישיון ממשרד התחבורה, והוא עושה דאבל צ'ק. יש פה שתי מהויות: הרישום והבדיקה הנוספת. זאת אומרת רכב שמנהל מקצועי זיהה שיש בו נזק בטיחותי צריך לעבור עוד בדיקה על-ידי מוסך בלתי תלוי שהוא המפעל הבודק, שצריך לתת תעודת תקינות לרכב.

מי לוקח את הרכב?

אני אתן תשובה. זה כתוב. אנחנו מפנים לטופס 3 בתוספת 13. זה עדיין לא אושר בוועדה, אבל בסעיף ה' נכתב שם: "הריני מאשר בזאת כי ידוע לי שלרכב שפרטיו מפורטים בסעיף ב' נגרם נזק בטיחותי, ומתחייב לא לעשות בו שימוש עד לאחר הבאתו לבדיקה ומתן אישור על-ידי מפעל בודק" – זה המנהל המקצועי של המפעל המתקן.

הבנו. אבל מי ייקח את האוטו עם הטופס למפעל הבודק?

זה מאת המנהל המקצועי.

לנו אין שום בעיה, רק לגבי השאלה – מי אמור לקחת את הרכב למפעל הבודק?

למי אני נותן את הטופס, ללקוח או למפעל הבודק?

השאלה היא האם עכשיו זה בסמכות המוסך או שזה בסמכות האזרח?

המנהל המקצועי של המפעל הבודק. צריך לחדד את זה בתיקון.

זה לא בהיר.

אז אפשר להוסיף.

סליחה, זה מופיע ב-(א2): "המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א), לרבות נזק בטיחותי, יעביר את הרכב למפעל בודק".

אין בעיה, אבל "יעביר" זה יכול להיות גם להעביר את הטופס.

הוא מעביר את הרכב.

נכון. הוא יעביר את הרכב. זכרתי שטיפלנו בזה. זה נמצא.

בזמנו ביקשנו שמפעל בודק בנזק בטיחותי לא יקבל אוטו מבעל רכב, אלא רק ממפעל בודק.

נכון. טיפלנו בזה.

זה בדיוק העניין – טיפלתם, וזה לא מובן.

זה מופיע ב-(א2). אי אפשר להחזיר אותנו אחורה כל רגע.

תמשיכי בתרשים הזרימה.

מהותית המנהל המקצועי במפעל המתקן צריך להעביר הודעה לאחד מהמפעלים הבודקים שכל התכלית שלהם זה לבדוק - -

אז הוא לא צריך להעביר הודעה, הוא צריך להעביר את הרכב.

גם וגם. הוא מוסר את זה בטופס.

לא הבנתי למה צריך דאבל.

כי הוא מודיע לו שהוא מביא לו את האוטו לבדיקה.

יש גבול לכל דבר. למה זה צריך להיות בחוק? אם הוא מגיע עם הרכב, למה הוא צריך גם לשלוח הודעה?

הוא בא עם טופס. אי אפשר לוותר על הטופס.

מפורטים בו התיקונים כדי שהוא יידע מה לבדוק.

על הטופס הפורמלי אי אפשר לוותר.

נכנסים לרזולוציות.

זה התקנות. זה המקום לרזולוציה.

אתם מוכנים להקריא את הנוסח כמו שאנחנו רוצים להתקדם אתו? תקריאו את זה עם התיקונים. בזמן שאתם מכינים את זה נשמע את האדון. בבקשה.

אני דני קדרון, קצין בטיחות רכבים בצה"ל לשעבר וסגן מפקד מדור ההכשרות. אני רק רציתי להעיר לוועדה שיש הרבה רכבים, אפילו רכבים חדשים של שנת 2013-2012, שלא מתקנים אותם, ואנשים מהשטחים קונים אותם, ומחזירים אותם לכביש בלי שום פיקוח. אני נתקלתי בכמה רכבים כאלה.

זה עולם אחר, זה לא התקנות.

אני נתקלתי בכמה רכבים כאלה. רק רציתי להעיר את תשומת לבכם.

מאה אחוז.

זאת המציאות.

בשביל זה יש משטרה.

בשביל זה יש כנסת.

המשטרה רוצה שמאי.

המשטרה יכולה להיעזר גם בשמאי וגם באחרים. כשהיא תופסת רכב כשאין הלימה בין מספרי השלדה לבין החלקים – יש הרבה מאוד. אנחנו לא באים לפתור דרך התקנות האלה את כל הבעיות.

למה לא?

מה שרצה כבודו להעיר את תשומת לבנו, לדעתי - -

אתה רוצה גם לפתור את בעיות גניבות הרכב דרך התקנות האלה?

לא, לא. אבל במילים אחרות הוא אומר - -

ודאי שכן.

- - מה קורה לאותם צרכנים שקונים - -

ודאי שכן, זאת תוספת לחוק הרישוי.

- - בסיטואציה של מכירה נוספת?

אסור לתקן בשטחים.

אבל נניח מישהו קנה רכב שתוקן בשטחים, והוא לא יודע. מה קורה אתו?

אבל זה לא שייך לזה.

זאת שאלה. אתה לא רוצה להפוך אנשים לעבריינים בעל כורחם.

אפשר גם לפתור את בעיות ארגוני הפשיעה דרך תקנות תעבורה. מאחר שהייתי נער ובגרתי גם בטיפול בנושאים האלה אני לא רואה קשר. אני מקבל את ההערה, אבל זה מתחום אחר וצריך לטפל בזה. אסור לתקן כלי רכב בשטחים. נקודה. איך הטפסים אמורים לסייע לעניין הזה? זה לא מהעולם הזה. אנחנו יכולים להתברבר פה עוד הרבה זמן, ובסוף לא נסיים.

יש לנו הצעה נוספת.

לא שמענו מה הנוסח.

אני אקריא מה אנחנו מציעים.

אחרי ההקראה אפשר להציע עוד נוסחים.

(הקראה): (ח) מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחות ושנבדק על-ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחות כאמור בתקנת משנה (ה) בתוך 30 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה, לפי העניין, יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו).

הערות לזה.

המנהל המקצועי או השמאי? יש הרי שני מסלולי דיווח?

את בעצם מכניסה עוד מסלול אחד.

אבל היא כתבה את (ה). (ה) הוא דיווח על-ידי מנהל מקצועי.

לא להכניס כל פעם משהו, רבותי.

למה 30, שרית?

הערות להקראה הזאת. כן, משרד המשפטים.

זה לא בקטע משפטי, אלא שאלה. אם חושבים שהרכב לא בטיחותי, והבן אדם אפילו לא טרח להגיע למפעל הבודק זה בסדר ש-30 יום הוא יסתובב ואחר כך נתלה את הרישיון?

אני לא יודעת אם הוא יסתובב.

אולי הוא מתוקן? אולי ב-30 יום מתקנים אותו?

הוא לא הגיע למפעל הבודק. המנהל המקצועי יעביר את ההודעה – זה לא השלב שהוא צריך להגיע למפעל הבודק?

- - - הוא שולח את זה, ואנחנו עדיין צריכים לתת לו כמה ימים לביצוע התיקון.

30 יום זה הרבה מדי זמן.

מה ההצעה? להוריד לשבועיים?

השאלה אם זה ישים מבחינת התיקונים.

שבוע? יום?

אני מתקן רכבים. שבוע זה הרבה זמן.

לא, אבל להזמין חלפים זה הרבה זמן.

אבל אם אין חלקים הרכב עדיין צריך להיות שם. הוא לא צריך להסתובב.

מה הצעת המשטרה? ניטרליים.

אפשר לומר "עד".

לא, אי אפשר. כי אז מי קובע - - -

אם אני רוצה להשתמש בשוט רציני אני רוצה מרחב לאזרח לבקש שיהיה לו מספיק זמן.

אז למה לא עד21 יום?

אם תוך 30 יום – אפשר לקצר את זה ל-21. השאלה אם זה מעשי.

תחשבו, לאדם יש גם עבודה, הוא עושה עוד כמה דברים חוץ מלרוץ למוסכים.

21 יום – יש הערות?

אין בעיה.

אני מקבל את ההצעה של חברת הכנסת גמליאל שזה יהיה 21 יום. מקובל.

אני רציתי להקריא משהו לגבי הסעיף הזה. אני מנהל מקצועי במפעל בודק. איך אני מקבל הודעה מהמוסך או ממנהל המוסך על כך שרכב צריך להגיע אליי באיזושהי צורה? איך אני אקבל דיווח? בכתב? בעל-פה? באיזו צורה זה יגיע אלי?

כתוב ב-(ה).

כתוב גם ב-(א2).

אתה שואל אותי אם זה בפקס או במייל?

אולי נוריד את זה לקרקע ונסביר: אם אני גמרתי לתקן אוטו, ואני צריך להעביר אותו למפעל הבודק אז אני צריך להעביר אותו, אז איך פתאום הוא לא יגיע למפעל הבודק?

שלחת את העובד שלך.

אה, הוא נעלם.

לא יודעת - -

העובד שלי כאילו נגוז? בואי תסבירי לי את ההיגיון, אני לא מצליח להבין.

זה בא לסגור סוג של פרצה.

אם הוא הגיע – מצוין.

אם הוא נגוז אני לא יכול לדווח למשרד הרישוי באותה דקה שהוא נגוז?

אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות לעשות משהו עם הרישיון, אחרת לא נוכל לאכוף את זה.

אנחנו צריכים לסגור את הפינה הזאת.

אם צריך להביא אותו פיזית אז הוא ישלח את העובד שלו. והעובד גם יחזור באיזשהו יום.

היום לכאורה אין לו חובת דיווח על זה.

החובה של המנהל המקצועי שלא ישחרר את האוטו מהמוסך, אלא אם הוא עבור תקנה 309.

אז הוא תקוע אצלי גם ככה.

הוא צריך להיות אחראי שהרכב יגיע. למה הוא צריך לכתוב מכתב ולשלוח עם יונת דואר?

לא שולחים מכתב.

- - -

זה סוג של סנקציה.

לדעתי, זה מיותר. אני לא הבנתי את העניין.

אדוני היושב-ראש, כמו שאתה רואה פה היום הנושא הזה לא מוסדר. אנחנו באים להסדיר. אז להפך, אם יש לך הערה מחכימה להכניס, בבקשה. אבל התהליך מוסדר יותר כרגע, אז גם בתהליך הזה לבוא ולהעיר הערות שהן לא במקום? בוא תעיר, בוא נתקן. אבל היום זה לא מוסדר.

מקבל את ההערה. מתנצל.

באים להסדיר אז גם זה לא טוב?

להפך.

הערנו מספיק הערות לנושא הזה. אני מצביע על זה כמו שזה.

מה לגבי - - -

21 יום. כמו שהציעה חברת הכנסת גמליאל.

- - - העניין הוא שלא הגיע לבדיקה, לא?

כן, עם התוספת שהקריאה עורכת הדין זוכוביצקי - - -

מי בעד?

רגע, יש לנו הערה לסעיף (ז).

אבל אמרתם אותה ולא קיבלנו אותה.

אבל יש לנו הצעה יותר טובה.

מהי?

שוב – המטרה היא לגרום לכך שבעלי רכבים לא מבוטחים לא יישארו עם גרוטאות שלא יוכלו למכור אותן. אנחנו מוסיפים רק מילה אחת להערה כדי שלמשרד התחבורה לא תהיה בעיה של מקום. הרישום יהיה. הרישום יהיה כך: "נזק בטיחותי תוקן, ונבדקה תקינותו".

הצעתם את זה קודם, ואמרנו שזה לא מקובל. המדינה לא מוכנה לקחת על עצמה, בצדק, את האחריות לבדיקת תקינות.

"נבדקה תקינותו". לא כתוב שהוא נמצא תקין. זה התפקיד של המכון.

קודם הצענו לכתוב - -

הערתכם נשמעה.

זה לא הוגן כלפי - - -

מה אומר משרד התחבורה?

"נבדקה תקינותו" זאת לא הצהרה על תקינותו.

יש משמעות ל"נבדק".

משרד המשפטים, מה אתם אומרים?

- - -

תנו להם להשיב. אני נותן עוד הזדמנות. משרד המשפטים, בבקשה.

"נבדקה תקינותו" – אין לי בעיה. אבל לדעתי, אנחנו משחקים פה במילים. בסופו של דבר זה אדם שהוא לא אדם מתוחכם. הוא קונה את הרכב, הוא רואה הוראה ברישיון הרכב. זה צריך להיות ברור לו.

"תוקן ונבדק" יותר חזק מ"נבדקה תקינותו". אם נבדקה תקינותו, והוא לא תוקן?

אז הוא לא תוקן, ונבדקה תקינותו. הוא לא עמד - -

- - -

הוא לא יכול להיבדק אם הוא לא תוקן.

חברי הכנסת, מי בעד הנוסח של (ז) ו-(ח) כפי שהוקרא? מי בעד?
הצבעה

בעד סעיפים (ז), (ח) – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיפים (ז), (ח) אושרו.

אושר פה אחד.


מכיוון שאנחנו גולשים בזמן, ואנחנו צריכים כבר לאשר תקנות אחרות, אני מבקש – סעיף ט' הוא סעיף קשה ומורכב – תנצלו את הזמן, מה שלא קרה מספיק בפעם הזאת, כנראה, לחלופה של מיילים ודיבורים, ואם צריך גם פגישות בארבע עיניים זה לא הרגל מגונה – כדי לבוא לוועדה מיושרים לגבי סעיף ט', ואנחנו נצביע על זה בפעם הבאה שתיקבע על-ידי מנהלת הוועדה. אני נועל את הישיבה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:53.>