PAGE
26
ועדת הכלכלה
01/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 164>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט בטבת התשע"ד (01 בינואר 2014), שעה 9:00

<1. המשבר בדואר ישראל – הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת נחמן שי>
<2. בחינת הצעות הצוות הבינמשרדי לטיפול במשבר בחברת הדואר>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יעקב אשר

>
אורן לביאן - סמנכ"ל בכיר, אגף פיקוח בנק הדואר, משרד התקשורת

יגאל לוי - סמנכ"ל בכיר, אגף הדואר, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

קובי אלנבוגן - יועץ השר, משרד התקשורת

שמרית צוברי - יועצת השר, משרד התקשורת

ניר אוגולניק - יועץ השר, משרד התקשורת

אמיר לוי - ממונה על התקציבים, משרד האוצר

יונתן רגב - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר

עפר מרגלית - רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

ענת לינדנבאום - רכזת משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

יפעת יאיר - רפרנטית חברת הדואר, רשות החברות הממשלתיות

טל רוטשטיין - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

זיו רייך - יושב-ראש הוועדה להגברת התחרות בתחום הדואר

חזי צאיג - יו"ר הדירקטוריון, חברת דואר ישראל

חיים אלמוזנינו - מנכ"ל, חברת דואר ישראל

הרצל בר מג - המשנה למנכ"ל, חברת דואר ישראל

זיו ברק - מזכיר החברה, חברת דואר ישראל

חגי עינת - יועמ"ש, חברת דואר ישראל

מיה אבישי - דוברת, חברת דואר ישראל

טליה הובר - סמנכ"ל כספים, חברת דואר ישראל

פרלי שר - יועמ"ש, חברת דואר ישראל

יואל נוה - מנהל בנק הדואר, חברת דואר ישראל

עמית גלבוע - עוזר מנכ"ל, חברת דואר ישראל

שמעון פרג'ון - יו"ר ארגון העובדים, ועד עובדי חברת הדואר

אודי חן - נציג הועד, ועד עובדי חברת הדואר

עופר עטיה - נציג הועד, ועד עובדי חברת הדואר

חיים שמש - נציג הועד, ועד עובדי חברת הדואר

זיו גלעדי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

בנימין כהן - יושב ראש הארגון, ארגון סוכני הדואר

דוד פסו - מזכיר הארגון, ארגון סוכני הדואר

נמרוד אנגל - מנהל מכירות, אגן תעשיות נייר ותכנה בע"מ

בן סוכמן - מנכ"ל חברת מסר

גיורא עוז - יו"ר חברת מסר

נתן שפירא - מנכ"ל אניה בע"מ

יהודה חיימוביץ - ראש פורום היועצים לניהול באירופה בתחום הדואר

מיכאל שיזף - פעיל, המשמר החברתי

לירון הרשקוביץ - שדלן דואר ישראל, חברת גלעד

עמוס טל - שדלן ישראכרט, חברת כהן, רמון, כהן

לאה ורון

רמי בן שמעון
<1. המשבר בדואר ישראל – הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת נחמן שי>
<2. בחינת הצעות הצוות הבינמשרדי לטיפול במשבר בחברת הדואר>

בוקר טוב. נפתח את הדיון כדי לא לעכב את מי שהצטרף.

חבר הכנסת נחמן שי הודיע שהוא בדרך.

שר התקשורת גלעד ארדן מבקש למסור שהוא ישתתף בישיבה הבאה לאחר שייבחן את מסקנות הוועדה, מסקנות הצוותים.

בראשות ד"ר זיו רייך. תודה.

אני אפתח ואחרי זה אתן את רשות הדיבור לממונה על התקציבים וקודם כל לחברת הדואר. אני רק רוצה לומר בפתיחה שהממונה על התקציבים, יושב-ראש חברת הדואר, המנכ"ל, כל מכובדי, ד"ר רייך, עופר מרגלית – אני לא שוכח אותך – אתה תמיד נוכח אצלנו.

אני מבין איפה הוא עכשיו: הוא לא במשרד – הוא כל הזמן פה.

משרד האוצר, רשות החברות והנהלת הדואר מובילים רפורמה בחברת הדואר כדי לייצב אותה. הרפורמה כוללת מכירת נדל"ן, כניסה לתחומים ושירותים נוספים, בהם שירותים בנקאיים. לא ברור לי בדיוק אם יהיה מהלך פיטורים של בין 1,000 ל-2,000 עובדים. בוקר טוב, ברוכים הבאים נציגי העובדים.

ועדת הכלכלה קיימה דיון ב-4 בנובמבר שבסיומו ביקשה הוועדה להגיע לפתרון בנושא בעיית הדואר בחודשים הקרובים. ברור לכולנו שהמשבר הזה הוא משבר מתמשך, הזמן הגיע לפתור אותו, לעשות את הצעדים הנדרשים כדי שנצא לדרך חדשה.

יש פה גם ועד עובדים, גם איכות וגם רצינות, יש הנהלה. לכן אנחנו מאוד מעוניינים לשמוע את הדיווחים על מה שקורה עכשיו. אני מבין שבשבועות הקרובים תסיים הוועדה לקביעת הרגולציה בענף הדואר בראשות ד"ר זיו רייך את עבודתה ותפרסם את מסקנותיה. אתה פה, ד"ר רייך, נשמע ממך מה הכיוונים, כי איך אומרים: הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים לא עצלים. אבל באמת בעל הבית דוחק מכיוון שהעסק הזה, איך שהוא הולך, הוא לא רנטבילי.

אני מבקש מהיושב-ראש או ממנכ"ל חברת הדואר, לפתוח. מי פותח? חזי, בבקשה.

בוקר טוב כולם. זה לא סוד, היושב-ראש אמר את זה בתחילת הישיבה, מצבו של הדואר בלשון המעטה לא טוב, כולנו יודעים וקוראים על זה. יש היום תמימות דעים של כל הגורמים, גם של הממשלה, גם של האוצר, משרד התקשורת וגם של ארגון העובדים, שצריכים להגיע לפתרון. הפתרון צריך להיות היום ולא לחכות אפילו למחר.

אנחנו כבר נערכים עם משרד האוצר והתקשורת: הקמנו צוותים משותפים. גם בתוך הדואר אנחנו מתחילים להכין את תכנית ההתייעלות ואני מקווה שנעשה את זה בעבודה משותפת על כל הגורמים, לרבות העובדים, כי באמת אנחנו בצו חירום ואין ברירה – צריך לצאת עם זה.

לעניין בנק הדואר – אני רוצה לעדכן את הוועדה ואת יושב-ראש הוועדה שאנחנו מחכים לשינויים הרגולטוריים ומקווים מאוד שגם ועדת רייך תסיים את תפקידה בקרוב מאוד ותגיש את ההמלצות כי זה בהחלט קשור לכל תכנית ההתייעלות שלנו.

לצד זה אנחנו עובדים במרץ כדי לפתח מנועי צמיחה חדשים לדואר ואמורים לתת פתרון לכל מה שקורה בדואר היום-יומי, בדואר הכמותי. לגבי בנק הדואר, אני רוצה לעדכן את הוועדה שאתמול העברנו את שמות הדירקטורים האמורים לרשות החברות ואנחנו מקווים שבמהלך ינואר ועדת ברנר תאשר אותם ובכך נקיים את ההתחייבות שלנו להקמת גרעין דירקטורים בבנק הדואר ונוכל להתקדם עוד צעד אחד קדימה. מעבר לזה, אבקש מחיים להשלים.

אני מודה לך, חזי. מר אלמוזנינו, בבקשה.

אני לא אאריך בדברים כי בישיבה הקודמת נתתי תיאור מפורט איך הגענו עד הלום. הדגשים היו שבעצם לחברה יש רגולציה מכבידה. דיברתי על העובדה שאנחנו בכל מקרה בתהליך של התייעלות ונצטרך להתאים את המשאבים שלנו ואת המקורות שלנו לפעילות שלנו. דיברנו על התכנית שנצטרך לערוך.
גם אמרתי שאין שום דבר חדש בכל התיאור הזה כי הוא הובא לידיעת כל הגורמים כבר לפני למעלה משנתיים ולצערי הרב לא נעשו מספיק דברים. יחד עם זה גם אמרתי שלתחושתי בתקופה האחרונה, הן מצד משרד האוצר והן מצד משרד התקשורת שהקים את ועדת התעריפים, אנחנו מרגישים נכונות גבוהה מאוד לפתור את הבעיה. אנחנו רוצים מאוד שהבעיה תיפתר כמה שיותר מהר כי ככל שעוברים הימים, הבור מעמיק.
אני יכול לציין שבין הישיבה הקודמת לישיבה הנוכחית עדכנו את התכנית שהוגשה בזמנו לשר התקשורת והעברנו תכנית מפורטת יותר שהכינה ההנהלה לטובת הבראת החברה. את כל השאר אמרתי בישיבה הקודמת. בינתיים רק הוגשה התכנית – אנחנו מצפים ממשרד האוצר וממשרד התקשורת שישלימו את עבודתם כדי שנוכל לצאת לדרך.

לפני שנמשיך הלאה ונשמע את ד"ר זיו רייך, האם תרצה להוסיף משהו, אמיר ממשרד האוצר?

כולנו ערים למצב של הדואר וגם לניתוח לעתיד שהדואר הולך אליו אם לא נעשה שום דבר. אנחנו יושבים עם החברה והעובדים מתוך ההבנה הזאת ומתוך מטרה למצוא פתרון ואנחנו רוצים פתרון יציב – לא אקמול ולא תכנית לשנה שנתיים, אלא פתרון שהדואר יוכל להיות חברה יציבה שתוכל לצמוח. במצב הנוכחי ועם רמת השירותים שהיום חברת הדואר רשאית לספק, היא לא יכולה לצמוח, להיפך: הדואר קטן כל שנה בערך ב-8% בהכנסות שלו.

אנחנו צריכים להבין שזה קרה כי השוק השתנה – אנחנו כולנו שולחים ומקבלים דואר במכשירי הטלפון, אפילו לא במחשבים שלנו, אנחנו גם צריכים להבין שהחברה צריכה להסתגל לעולם החדש הזה. אנחנו באים מתוך הניתוח הזה. המטרה שלנו למצוא פתרון שיהיה: ראשית, יציב; ושנית, יאפשר לדואר לצמוח.

הדבר השני שחשוב לי להדגיש – לפני שאני אגיד איך אנחנו רואים את העקרונות של הפתרון – זה שאנחנו רוצים לעשות את זה בשיתוף מלא של ההנהלה והעובדים. זה לא יכול קרות בלי זה, זה לא קרה בלי זה בעבר. גם במהלך הקודם שעשינו לפני מספר שנים, עוד בקדנציה הקודמת שלי באוצר, זה נעשה בשיתוף מלא והכוונה שלנו שגם במקרה הזה זה יהיה ככה.
זה לא יכול לקרות בלי זה, אבל זה צריך לקרות מהר וזה צריך לקרות גם עם אומץ – זה לא יכול להיות בלי אומץ. כשמסתכלים על הדואר ומה קורה לו, בישראל וגם בעולם, אתם רואים כמה מדינות כמו קנדה ופורטוגל שעשו שינויים מרחיקי לכת מתוך ההבנה הזאת. שני הדברים האלה: הבנת השוק והשיתוף המלא של הממשלה, ההנהלה והעובדים – הם מאוד חשובים בעינינו כדי להביא לפתרון.

לפתרון יש 4 רגליים מרכזיות, כמו שאנחנו רואים אותן: הרגל הראשונה היא הרגל של הרגולציה, של היקף השירותים שהדואר נותן. אני לא מכיר את כל הפרטים כי הוועדה עוד לא סיימה את עבודתה, אבל באופן עקרוני אין שום סיבה בעולם שהדואר יחלק 6 ימים בשבוע, אין שום סיבה שיאספו לפחות פעם ביום מתיבות הדואר האדומות ואין שום סיבה שכמות הסניפים תהיה כמו שהיא היום.

עברתי לפני חצי שנה לגור במשמר דוד שהיה פעם קיבוץ. ליד המזכירות זרוק טלפון ציבורי כזה וכל בוקר שאני לוקח את הילדים לגן אני רואה את הטלפון הציבורי הזה וזה משעשע אותי. אני לא משווה לגמרי בין הטלפון הציבורי לתיבות האדומות, אבל בסופו של דבר לכולנו יש את מכשירי הטלפון הניידים.

אנחנו הולכים לעולם אחר וגם ההסדרה והדרישות מחברת הדואר צריכות להיות מתאימות לא רק לתקופה בה אנחנו נמצאים היום אלא גם בראיה של התקופה שאנחנו הולכים אליה קדימה. לכן הרגל הראשונה היא כל נושא ההסדרה והדרישות שצריכות להתאים לשנת 2014 שהתחילה היום ואילך. כלומר, צריך להסתכל על זה גם כמה שנים קדימה ולא רק איפה אנחנו נמצאים היום.

הרגל השנייה, שחלקה נגזרת מההקלות האלה או מהשינויים בהסדרה, היא נושא של התייעלות בחברה. ההתייעלות היא גם במספר עובדים, גם בגמישות ניהולית, גם במספר סניפים וגם בעוד דברים שנמצאים בתכנית שאני יודע שגיבשה חברת הדואר. כאמור, זה צריך להיות בשיתוף מלא של העובדים.

הרגל השלישית זה קידום מנועי צמיחה חדשים בחברה. אנחנו עוברים יותר ויותר לעולם אינטרנטי, לעולם של סחר דרך האינטרנט, ואנחנו חושבים שהדואר צריך לעבור שינוי טכנולוגי וצריך להיות ערוך להיות יותר ויותר כמו חברות שילוח בינלאומיות גדולות ולהיכנס יותר ויותר לעולם הזה. זה מנוע צמיחה בהחלט משמעותי. אני לא נוגע בדברים אחרים, אבל זה דבר אחד מרכזי.
דבר נוסף הוא נושא ההפרטה – אני לא רוצה להיכנס לזה כי אנחנו בשלב מוקדם מאוד בדיונים – אני לא רוצה להיכנס לשאלה אם אנחנו מדברים על 20% הפרטה, 50% או 100%, אבל בסוף אנחנו מדברים על הפרטה וכניסה של בעלים פרטיים שגם יכניס רוח חיים בחברה, כסף ובסופו של דבר גם רעיונות איך להצמיח את החברה.
אני חושב שוב על הדוגמה של הטלפון הציבורי – תראו מה קרה לבזק: היא הייתה חברה ממשלתית, נפתחה לעולם תחרותי מאוד-מאוד והיום היא חברה מובילה בתחום התקשורת. היא חברה הראשונה בנתח השוק שלה, מאוד מתקדמת טכנולוגית ובסופו של דבר ברור מאוד שכאשר יש בעלים פרטיים בחברה, אז החברה יכולה לצמוח ויכולה לפתח מנועי צמיחה חדשים ויכולה לקבל הון חדש.

אלו ארבע הרגליים לתכנית. מה שחשוב מעבר למה שאמרתי בהתחלה שזה גם יקרה בלוחות זמנים מהירים. אנחנו מתכוונים להשקיע את כל הזמן שדרוש בזה, אבל צריך יהיה לקבל החלטות מהירות, ואמרתי קודם, גם החלטות אמיצות. זה ברור לנו שלא כולן תהינה נעימות אבל בסוף צריך להסתכל קדימה והרצון שלנו הוא שחברת הדואר תהיה חברה מתפתחת וצומחת. למרות שאנחנו נמצאים בשוק משתנה – יש פה מנועי צמיחה חדשים וצריך לקחת את זה בחשבון.

תודה. הצוות שלכם הוקם במהלך אוקטובר ואנחנו פה ממתינים ונעזור לכל התהליך בשיתוף עם כולם. מי רוצה להתייחס לנושא ממשרד התקשורת? אבל לפני זה, ד"ר רייך – כבר שנים אנחנו אומרים, לפעמים אנחנו אומרים על דברים שאנחנו מפחדים מהם שהסורים על הגדרות – במקרה הזה אנחנו כולנו מצפים למוצא פיך, אבל מכיוון שעוד לא סיימת את כתיבת הדוח נשמח אם תדווח לנו על הכיוונים העיקריים שהם כבר ברורים.

ראשית צריך לתת דגש חשוב מאוד על הנושא שהדוח עוד לא נכתב וההמלצות עוד לא נמסרו לשני השרים, שר האוצר ושר התקשורת.

נתבקשתם להגיש את ההמלצות שלכם עד ל-1 בספטמבר 2013.

נכון. כאשר קיבלנו את כתב המינוי שמתפרס על שני עמודים, יש שם הרבה מאוד אלמנטים ששזורים זה בזה, יש שם הרבה מאוד נושאים לטווח הקצר ולטווח הארוך, יש הרבה מאוד השלכות לנושאים הללו.

הוועדה בראשותי התכנסה ברמה שבועית ואפילו לפעמים פעמיים בשבוע, כאשר כל ישיבה ארכה לפחות 4 שעות.

ד"ר רייך, רק לסבר את האוזן לפרוטוקול: כמה חברים בוועדה ומי היה שם? אני רואה את השמות של גב' דורלי אלמגור, דוד בועז שאני מכיר טוב, יעל מבורך שהייתה תלמידה אצלנו באוניברסיטה – מה התפקיד שלה היום?

היא סגנית מקרו שלנו.

יפה.

ערן לבאות, אילן סולימן - - -

זה לא מעודכן כיוון שנעשו מספר שינויים: דוד בועז עזב ועופר מרגלית החליף את יעל. היו מספר שינויים תוך כדי העבודה.

לא רק זאת, כדי לייעל את עבודת הוועדה קיבלתי החלטה מהירה והקמנו אפילו תתי-ועדות: ועדה שעסקה בנושא התעריפים וועדה שעסקה בטיב השירות. בעצם עבדו פה בשלושה מישורים.

עשות עבודה נהדרת. מתי יקבלו השרים דוח והעתק לנו?

אני מאמין שבשבועות הקרובים.

זאת אומרת בינואר?

כן, עד סוף ינואר אני מאמין שאנחנו נסיים. אנחנו באמת עושים את המרב האפשרי כדי לכנס את ההמלצות. צריך להבין שההמלצות מרחיקות לכת. אנחנו לא מסתכלים על הטווח הקצר – אנחנו מסתכלים על הטווח הקצר ועל הטווח הארוך.

אני מבקש, ד"ר רייך, אנחנו פה אנשים מנוסים – עברנו כמה שריטות ועניינים – תן לנו את הכיוונים הכלליים לאור המצב של החברה ולאיפה דוח רייך נכנס.

מהים הראשון הוועדה קיבלה החלטה שהיא צריכה להתייחס למספר מישורים. מצד אחד היא חייבת לחשוב על העתיד של הדואר – לשמור על איתנות הדואר ולחשוב גם על ההשלכות שיהיו על עובדי הדואר. באם יינתן פתרון, כפי שאמיר אמר וציין, הוא חייב להיות לטווח ארוך. כלומר לא פתרון שיהיה קשה למכור אותו לוועד אלא פתרון שייתן את האופק הארוך.

דבר נוסף – לפתוח את השוק לתחרות. הסתכלנו ולמדנו את השוק, נפגשנו עם שחקנים רבים, אני חושב שעם רוב השחקנים אם לא עם כל השחקנים, כולל שחקנים של סבבים חיצוניים כגון בתי דפוס, כאלו שגם נשענים על הדואר ועל פעילותו.

זה המשך הפתיחה של השוק לתחרות.

עם הזמן הבנתי שבעוד העולם עבר למסרונים, לטעמי הדואר עדיין עסק ביונים. הוא שכח שצריך להתקדם, הוא שכח שצריך להתפתח, ובעוד שכמויות הדואר ירדו – מספר העובדים עלה בדואר ישראל וכל התחרות שמדברים עליה היום היא בועה של סבון. אין תחרות ואני ארחיב על זה בהמשך ואני אפילו אתן מספרים.

אתה יכול לתת מספרים שמתייחסים לעובדים?

אני רוצה לבנות את זה – אני ארחיב על הנושא בהמשך.

דבר נוסף שלצערי נתקלתי בו – יש נתונים שלא עוברים לוועדה, הן על ידי מסר והן על ידי דואר ישראל. במיוחד מדובר בנתונים שחשובים לנו - - -

רגע. לא קיבלת נתונים שביקשת?

יש מספר רב של נתונים שלא קיבלנו.

מר אלמוזנינו, חברת מסר, למה לא להעביר את הנתונים?

יצאו מכתבים בשבועות האחרונים. אולי אין את הנתונים, אולי יש אותם אבל לא רוצים להעביר לנו. גם ממסר לא קיבלנו. אני חייב לציין שהנחיתי את היועצים המשפטיים של משרד התקשורת להשית קנסות גם על הדואר וגם על מסר בנושאים הללו.

באופן אישי אני לא מסוגל לראות מצב שמשרד ממשלתי לא מסוגל או לא יכול להשית קנסות משמעותיים. אחד מהדברים שאני רואה זה הנושא שעד היום - - -

חבל שאנחנו נכנסים לזה – גם אם לא קיבלתם חומרים זה לא במכוון. אין בעיה, תוכלו לקבל כל מה שאתם רוצים.

אין בעיה. אז אני מבקש שתעבירו את החומר.

אין שום בעיה עם זה.

גיורא ובן, אתם דואגים שממסר יעברו החומרים הרלוונטיים?

גם ככה אין בדואר כסף – איזה קנסות אתה רוצה להטיל?

חברים, אתם מעבירים את זה? תודה רבה. ד"ר רייך, תקבל את החומר מחר.

אני רוצה לציין שמעולם לא שמעתי טענה על חומר שחסר. נהפוך הוא, אנחנו על בסיס יומי מדברים עם מזכיר הוועדה והוא מקבל מאתנו חומר.

טוב שנפגשנו הבוקר. את מה שהוא לא קיבל – תעבירו לו. תודה רבה.

ד"ר רייך, בבקשה להמשיך.

קצת מספרים על התחרות. אני אפתח בכותרת: מהומה רבה ואין על מה – אין תחרות. אני אתן נתונים מהדוחות הכספיים של דואר ישראל, הסתכלתי בדוחות הכספיים של דואר ישראל לשנת 2012: הכנסות – כ-1.8 מיליארד, מתוכם הכנסות דואריות כ-1.116 מיליארד. כמה דואר יש? אספתי נתונים ממספר רב של מישורים – כ-700 מיליון יחידות דואר שנשלחו.

בתחום הסגור שלא נמצא בתחרות, יש להערכתי כ-260 מיליון מכתבים. כלומר לתחרות נשארו רק 420 מיליון מכתבים. המתחרים לא יכולים לבצע היום חלוקה לכלל המקומות בגלל דואר נע, תיבות דואר בסניפים, מרכזי חלוקה, שכוללים ביחד כ-170 מיליון.

אני אוריד 170 מיליון מ-420 – אני אגיע ל-250 מיליון. אני עושה את זה מהר כי אני מאמין שהרוב כבר מכירים את המספרים. לפי 1 ₪ כולל מע"מ לדואר כמותי אנחנו מדברים על תחרות של 250 מיליון ₪. ברור שלא כל הנושא הזה הולך רק למתחרה העיקרי שהוא מסר, אני מניח שכ-150 מיליון נשאר בדואר ואצל מתחרים נוספים.

כלומר, כל מסר היום – זה אחד מהדברים שאין לי את הנתונים עליהם כי לא קיבלתי ממסר את דוחות הכספיים למרות שביקשתי – הגעתי למסקנה ש-100 מיליון ₪ זה כל התחרות שמסר לקחה אליה. מדובר בהכנסות. לא ההפסד של הדואר אלא הכנסות. 100 מיליון ₪ זה בסך הכול 9% מהמחזור הכספי של הדואר שעומד על 1.116 מיליארד.

תקבל את ההכנסות שלהם, אז תדבר אחרת.

טרם קיבלתי. ביקשתי – טרם קיבלתי.

כל אחד ידבר בתורו.

הנתונים האלו הועברו, נושא ההכנסות הועבר.

גיורא, בן, אני מבקש שאם לא עבר – אז שיעבור היום. יכול להיות שזה נתקע בדואר.

יותר מזה, הנתונים מדויקים.

בסדר, אז שיגיד לנו ד"ר רייך שהוא קיבל את זה. תשלחו את זה עוד פעם.

אני גם יודע מנתונים שקיבלתי שבשנת 2013 ההכנסות משירותי דיוור עלו, אז ברור שכאן לא הבעיה, שירותי הדיוור הם לא הבעיה. אז היכן הבעיה? העניין שגם ניתן לו ביטוי בדוח מבקר המדינה זה ההתייעלות המבנית בחברת הדואר. יותר נכון, אני רוצה לומר, אי-ההתייעלות המבנית בחברת הדואר. לטעמי, דואר ישראל צריך לפתור את הבעיות מהבית: צמצום עלויות, פיתוח מרכזי רווח וכדומה.

טענה נוספת שהגיעה לוועדה היא על אזורי השמנת. זה מין ביטוי שרבות דיברו עליו ונטען כי המתחרים פועלים רק באזורי השמנת. כלומר, מתחרים מחליטים ללכת רק למקומות שבהם יש רווח או מקסום מסוים והם משאירים את האזורים הלא רווחיים לדואר ישראל.
מהנתונים שהגיעו לוועדה מתברר שהמתחרים מבצעים חלוקה של מעל 60% מהמיקודים הקיימים. אז למה הם לא מגיעים ל-100%? כ-30% מהשוק נותר חסום כי זה מרכזי חלוקה ותיבות דואר. איפה עוד 10% בהפרש? אני מניח שאם היו פותחים את מרכזי החלוקה אז אותם 10% היו משתלבים כי כבר היה משתלם למתחרים להגיע למקום כי הם כבר נמצאים שם בפריפריה נוספת.
עם זאת ברור ומקובל עלי ששוק הדואר בכללותו צריך להיפתח בהדרגתיות לתחרות תוך שמירת איתנות דואר ישראל ובמתן פתרון לטווח ארוך ולא לטווח קצר.

העיקרון שהוביל אותי בוועדה זה שאם הדואר לא יתייעל ולא ייבצע מהלכים – הם לא יקבלו את ההטבות אשר הוועדה חושבת עליהן. זה תלוי זה בזה. אנחנו לא מוכנים שלא יהיו פעולות אופרטיביות, אנחנו לא מוכנים שלא יהיה שינוי מבני מלמטה ועד למעלה.

אנחנו לא מוכנים לקבל שלמרות ההכנסות עלו הגרעון גדל ושלא תהיה התייעלות בכוח אדם, בשכר, בשירותים, ושלא יפותחו מרכזי פעילות חדשים.

מחיר הבול – בבדיקה מול העולם, אני מוכרח לציין שעשינו סקר מול מדינות בעולם, בדקנו מספר רב של מדינות בעולם. אמנם קשה למצוא מדינה שדומה לישראל כי אין כמו ישראל בכל פרמטר אפשרי, אבל נסינו והשתדלנו - - -

מי המדינה שהכי דומה לישראל? איזה שיכלול של מדינות דומה לישראל?

חיפשנו משתנים של נושא גיאוגרפי, פיקוח, רגולציה – ומצאנו מספר מדינות שהגענו לגביהן למסקנה שהן פחות או יותר יכולות - - -

מי המדינות האלה?

אנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד.

הלוואי.

מסתבר שמחיר הבול בארץ הוא נמוך, ולעיתים הוא נמוך משמעותית ממחיר בול באותם מקומות. גם בבדיקת התעריף, כך מסתמן, נראה שמחיר הבול צריך להיות גבוה יותר מהמחיר הקיים. אני רוצה לומר שבעצם הדואר מפסיד על עצם מכירת הבול. כמובן שחלק מהנושא נגרם בגלל שאנחנו עסקנו גם בתמחיר ספיגה וכי יש לדואר הרבה עלויות וחלק מהן מועמסות על הבול. כלומר, אם ניתן לדואר, מחיר הבול בתעריף של ספיגה יהיה יותר נמוך.
מצד שני, אני חייב לציין שאני לא מבין את הבקשה של הדואר שכשהוא מדבר על תחרות, הוא מדי פעם מבקש גמישות תעריפית. הוא אומר: אני רוצה להתמודד מול המתחרים, אני רוצה להוריד את המחיר. אבל אם כבר עכשיו הוא מפסיד על המחיר, אז הוא רוצה להוריד עוד יותר את המחיר? להפסיד יותר? מי יכסה את הגירעון?

אני גם מסתכל על המחירים של חו"ל. גם פה יש אנומליה רצינית וגבוהה מאוד במחיר הדואר הבינלאומי ו-IMS. לטעמי, הנושא גורם לחלק לא מבוטל מהפסדי הדואר והוא גם לא מאפשר תחרות הוגנת בשוק הזה.
כל מעטפה לחו"ל מפסידה כסף. גם החברות הפרטיות – יש חברות פרטיות מצומצמות אמנם – שעוסקות בנושא, אני חושב שגם להן מגיע להתפרנס בכבוד, ובמחירים הטורפניים האלה הם לא יכולים כי המחירים של הדואר מאוד נמוכים. הדואר, אגב, מפסיד על כל משלוח שהוא מבצע לחו"ל.

מרכזי חלוקה הם החטא הקדמון - - -

חלקנו מבינים, אבל תסביר לפרוטוקול ולציבור מה זה מרכזי חלוקה.

מרכזי חלוקה הוקמו כדי לאפשר לדואר לבצע חלוקת דואר באזורים בהם לטעמי יש צורך, למשל: אם ניקח אזור מגורים כגון סביון, שם יש מרחק רב בין הבתים, די הגיוני להניח שאפשר להגיע למרכז אחד והתושבים יגיעו לשם ויאספו את הדואר.

מעבר לנראות הציבורית, שאחד מגיע אליו הדואר הביתה באותו מחיר והשני צריך להניע את הרכב ולהגיע ולאסוף את הדואר ממרכז אחר, אנחנו רוצים דין שווה. דבר נוסף שהוועדה קיבלה על עצמה ותיישם בוודאות מלאה זה שלא תהיה פגיעה בפריפריה. לא תהיה פגיעה באף אחת מהאוכלוסיות החלשות ולא תהיה העדפה של אוכלוסייה אחת על אחרת. כלומר, יהיה דין שווה לכל האוכלוסיות – אנחנו לא נפגע באחת על חשבון השנייה.
אם מסתכלים בפן הציבורי, הרי שיש פה הרעה מסוימת אבל אני אתעלם מזה ואקדים את המאוחר ואומר שלדעתי, בעתיד נצטרך רק מרכזי חלוקה כי אנחנו רואים שכמויות הדואר הולכות ופוחתות לאט-לאט. זה עושה שכל רב שלא צריך להגיע לבתים – הרי אנחנו לא נחייב דוורים להגיע לבתים כאשר אין להם מה למסור כי הדואר קטן וקטן.

למה אני קורה לזה החטא הקדמון? בעבר באמת חשבתי כי יש לבטל את מרכזי החלוקה – אני חייב לספר את זה – לפחות אותם אלה שנבנו במקומות שאין בהם צורך, מקומות שבהם הפריסה היא הגיונית ואין צורך להגיע למרכזי החלוקה כי אפשר להגיע לבתים עצמם.

לאחר שבחנת – החלטת הפוך?

זה כרוך בכוח אדם.

כן. אבל לאחר מכן חשבתי והתייעצתי עם חברי הוועדה והחשיבה די השתנתה – בעצם בשביל מה לבטל אם בעתיד יהיה צורך במרכזי חלוקה ואולי אפילו יותר מרכזי חלוקה. אני חייב לציין שדברים שאני אומר הם לא החלטות, עוד לא הייתה הצבעה והדברים יכולים להשתנות.

זה מקובל עלינו. אנחנו מדברים פה על הכיוונים.

ציינתי את זה בהתחלה ואני מציין את זה גם עכשיו כדי שלא יסתמן לאחד מהנוכחים שמדובר בהחלטה או בקביעה – מדובר בחשיבה ולפעמים אולי בחשיבה שלי.

מרכזי החלוקה שנבנו, אני נזהר מאוד לומר את זה, נבנו כפי שנבנו אולי לכאורה כדי למנוע תחרות. איך הם נבנו? הם נבנו בצורה כזאת שצריך להגיע דוור, להיכנס פנימה לתוך מרכז החלוקה ולחלק את המכתבים החוצה. בפועל, אף חברה חיצונית לא יכולה להיכנס לאותם מקומות ולבצע את החלוקה. אולי זאת הייתה החשיבה ואולי לא אבל זה המצב כיום.

לצערי, מוועדת שגיא שקיבלה החלטה לפתוח את מרכזי החלוקה, ולמרות שלושה שימועים בנושא, עדיין לא הגיעו להסכמה בין במתחרים לבין הדואר לגבי מרכזי החלוקה. מכיוון שראיתי זאת ומכיוון שאני מחויב לשמור על האיתנות הפיננסית של הדואר ומכיוון שפתיחת מרכזי החלוקה למתחרים היא נקודה משמעותית בתחרות, כי ברגע שהם ייפתחו – התחרות תגבר ואנחנו נוכל להגיע לשלב הבא: חלוקה של דואר יחידני.

אנחנו צריכים לעשות את זה בשלבים וכמובן לתת זמן התארגנות. אני לא רוצה שבזמן ההתארגנות הזה הדואר יהרוג את המתחרים או את עצמו או המתחרים יפגעו בדואר. צריך להיות זמן הגון שכל אחד יוכל להיערך בהתאם ויוכל לבנות את התשתית הנכונה, וגם זה ייעשה בשלבים.

כמובן שהכול יהיה תוך שיתוף פעולה והמסקנות יועברו לאגף התקציבים, לחשב הכללי, למשרד האוצר ולמשרד התקשורת, שהם שותפים פעילים בוועדה ותורמים רבות לוועדה ויש להם הרבה ידע וניסיון שעובר לוועדה.
לא פתחתי בזה אבל אני באמת רוצה על הבמה הזו להודות לכל החברים שעובדים לילות כימים לטובת הוועדה ולקידום הנושא.

אנחנו בוועדה לא נסבול אי הסקת מסקנות בנושא ולכן אנחנו נתנה כל דבר בדבר. כלומר, אם אנחנו נרצה להקל על הדואר כדי שיפתח עוד מרכזי חלוקה ולא נבטל לו מרכזי חלוקה שלטעמנו מוקמו במקומות שאין בהם צורך, אנחנו נבקש מהם – אני כרגע לא רוצה להרחיב מעבר לכך בעת זו – לבצע מספר מהלכים שאני מניח שהם יראו אותם כראויים אחד כנגד השני.

כלומר, תהיה הגינות בצורה מלאה ואני מניח שהדואר יאמץ את ההמלצות שלנו כי בסופו של דבר זה יפעל אך ורק לטובתו. אני בטוח שמהר מאוד הוא יבין את זה.

ימי החלוקה – אמיר דיבר על זה – זה גם נאמר מספר פעמים בתקשורת. יש ירידה בכמויות הדואר. כמובן שאני לא רואה שום חשיבות בלהגיע כל יום ולחלק דואר כל יום ולהעמיס על הדוורים פעולה יומיומית, מה גם שאנחנו רואים ירידה עתידית בדואר.

נכון, יהיה גידול בסחר אלקטרוני, בחבילות, אבל נשים את זה רגע בצד – זה עולם אחר. המספרים שהגיעו אלי מראים שירידה מ-3 ימי חלוקה ליומיים זה חיסכון של 80 מילון ₪ בשנה. אני לא מדבר על תוספת לדואר שתהיה כתוצאה מכך שהדואר יקבל פרמיה על דואר 24, כי מי שירצה לשלוח דואר מהיר ישתמש בדואר 24 ועל ידי כך הוא יוכל למקסם את ההכנסות של הדואר.

מי ששואל את עצמו מה יהיו ההשלכות בסופו של יום על הציבור: ירידה ליומיים חלוקה – אגב, זאת לא החלטה, זאת חשיבה – תוביל לשבוע של מסירה. יהיה לנו סבב של כשבוע ימים.

התברר לי שבזמן הסופה היו אנשים שלא קיבלו דואר שבוע, אבל תוך יום אחד כל הפיגור נסגר. זאת אומרת שהביצועים הם - - -

נכון. כשהדואר רוצה, הוא יכול. אני מאמין שיש עובדים בדואר שהם גם נאמנים וגם חרוצים ובסופו של דבר משרתים את הציבור. לטעמי, ירידה ליומיים לא תפגע פגיעה משמעותית בציבור. מי שירצה לשלוח דואר מהיר – ישלח דואר מהיר של 24 שעות.

גם לגבי ה-24 שעות זה לא המקום לומר, אבל יצטרכו להחליף את השם כי זה לא 24 שעות - - -

איזה שם היית מציע, ד"ר רייך?

אולי דואר פרמיום, אולי Priority Mail.

יש הרבה יחצנים שימצאו את השם לזה.

לצמצום מספר תיבות הדואר, גם כאן כמובן הא בהא תליא, אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד תיבות דואר מפוזרות. גם כאן צריך לשקול להוריד את מספר תיבות הדואר מכיוון שאין צורך שעובדי חברת הדואר יפקדו כל תיבת דואר וימצאו אותה ריקה. אני לא מוצא בזה חשיבות.

טיב השירות בסניפים – אני חושב שהדבר העיקרי, אולי אומר היחיד, שמטריד את הציבור זה טיב השירות בסניפים. מגיעים לסניפים וממתינים ולפעמים ממתינים המון. אני לא רוצה להרחיב יותר מדי בעת זו אבל אני חייב לציין שהוועדה ציינה פרק שלם בנושא. אנחנו רואים חשיבות בטיב השירות. אגב, הייתה תת-ועדה שעסקה בטיב השירות.

כאשר אנחנו חושבים איך אפשר לפתור את הבעיה, את הורדת זמן ההמתנה בסניפים, אולי על-ידי מתן גמישות בשעות פתיחת הסניפים, פריסה שונה, הוספת טכנולוגיה – יש היום טכנולוגיה שאפשר להכניס – ובעצם לגרום למי שיכול לקבל את השירות בסניף – שלא יקבל אותו בסניף.

אם יש דברים שאנחנו יודעים שהציבור יכול לקבל אותם מבלי להגיע לסניף – אז שלא יקבל את זה בסניף. בואו נוריד את העומס בסניפים ושהסניף יעשה את הדברים שהוא צריך באמת לעשות.

תן לי דוגמה ממדינות אחרות על השעות.

אני יכול לספר שבמדינות אחרות יש גמישות. למשל, במקומות בהם יש מרכזי תעשייה אז יש יותר עומס בסניפים – וזה די הגיוני – בשעות היום עד הצהריים ובמקומות אחרים שבהם יש מגדלי מגורים או דיור ציבורי, אז שעות העומס הן אחרי שעות העבודה.

אז מה עושים? מווסתים את זה אחרת מבחינת פתיחת הסניפים?

אני מניח שניתן למצוא פרמטר נכון של תורת התורים שעדיין לא יושמה בדואר - - -

אני רוצה לספר לכם: אתם יודעים שהיו עומדים בתור בבנקים, וכל אחד היה עומד בתור נפרד. יום אחד בא בחור בשם יוסי ריגר, הוא כלכלן מצטיין, הוא קצת למד סטטיסטיקה ותורת התורים – אתם יודעים שהתוחלת של זמן ההמתנה, אם הכול מתנקז לתור אחד, היא יותר נמוכה. אז שינו את התורים בבנקים כדי שיתנקז לתור אחד.

גם פה, באמת, אמרת שצריך לחשוב על זה.

זה רוצה לצמצם סניפים, זה רוצה - - -

גם על זה נדבר.

בלבלו אותי פה.

אני אפתור לך את הבלבול.

ד"ר רייך, תפתור למר שמש את הבלבול.

בבדיקה שערכנו מול ארצות שונות במדגם, הסתבר שכמות הסניפים בישראל גבוהה מהמקובל במדינות אחרות. כך שאנחנו מגיעים למסקנה שיש לצמצם סניפים וצריך לבצע את הצמצום בצורה חכמה. יש מקומות שיש בהם יותר צורך ואין מספיק סניפים ולהיפך.

אני לא סותר את הדברים של משרד האוצר. צריך לעשות פעולה חכמה, פעולה נבונה, לראות איך מצמצמים את הסניפים ומצד שני לתת טיב שירות נכון וראוי לציבור, שזה בעצם הדבר שהכי מטריד אותו, לא מתי מגיע הדואר – אני לא בטוח שכל אחד כל יום מגיע ובודק בתיבת הדואר – אלא טיב השירות בסניפים והזמן שממתינים היום בסניפים.

לגבי בנק הדואר – אני חושב שבנק הדואר אמור להיות מנוע צמיחה עיקרי.

אולי אתה יכול הסביר לי – בנק הדואר הוא לא בנק.

נכון.

בנק הדואר זה מקום שבו יש את הפריסה הגיאוגרפית הטובה ביותר שקיימת בישראל בתשתית לבנק, עושים שירותים מסוימים: סליקה וכדומה. זה נקרא בנק אבל זה לא בנק. תסביר לי מה אתה מתכוון לגבי בנק הדואר.

בנק הדואר הוא לא בנק, הוא לא בנק מסחרי – אין לו את ההיתר. אבל הוא נותן הרבה שירותים כספיים שרובם לרווחת הציבור. יש הרבה חשבונות שלטעמי הם של אוכלוסייה חלשה ולא יכולים להיות מנוהלים בדרך אחרת בבנקים מסחריים אחרים אלא בבנק הדואר.

אנחנו גם רואים ימים של עומס בבנק הדואר כמו למשל ימי המע"מ, קצבאות. אני לא יודע אם אני יכול לקרוא לו בנק חברתי, אבל הוא משיק לשם. אבל לאור הפריסה הרחבה אני רואה שבנק הדואר צריך להיות המנוע העיקרי לגבי התפתחות הדואר.

אנחנו עוד נדון בדברים האלה. השר שוחח אתי, פגשתי את הנגידה בנושאים האלה – אתם התייחסתם בדוח שלכם לאיזה מבנה אפשר להקים? כי כמו שאמרנו, זה כרגע גוף שנותן שירותים בנקאיים מסוימים: ביטוח לאומי, סליקה ועוזר מאוד בפיזור לאוכלוסיות חלשות.
אנחנו יודעים ששוק הבנקאות הישראלי הוא בסופו של דבר די דואופול בין שני הבנקים הגדולים, ולחלק גדול מהאוכלוסייה, עסקים קטנים ובינוניים ואוכלוסיות מוחלשות, יש קשיים לקבל אשראי.

הפתרונות של הקמת גופים נוספים הם מורכבים – האם התייחסתם לדבר הזה או רק לאיזה נושא שבו הגוף הזה, שהוא קיים, יקבל איזו רנטה על חלק מהשירותים שלו ויעבור איזו טרנספורמציה או שינוי? אני רוצה לשאול מה עשיתם בוועדה.

התייחסנו למבנה התעריפים של בנק הדואר. התייחסנו לתמחיר של בנק הדואר. הוועדה נקטה במתודולוגיה של תמחיר ספיגה, בעוד דואר ישראל נוקט במודל של תמחיר משולב. התייחסנו למגוון השירותים המפוקחים והלא מפוקחים שקיימים בבנק הדואר, עם חשיבה אילו שירותים יש להוריד מפיקוח ואילו יש להשאיר בפיקוח.

לא נגענו בחלק השני, אני חושב שהוא צריך להיות הגל השני, זה בנייה של תהליך שייקח את ההמלצות של הוועד ויבנה מהם - - -

איזה גוף יקום בסופו של דבר בנושא הזה.

אנחנו לא התייחסנו לזה, וזה גם לא היה חלק מסמכויות הוועדה.

לא היה במנדט שלכם.

עד כאן הסקירה.

אני מודה לך על הפתיחות ועל הדברים הרבים ששמת על השולחן.

מר לוי, אתה רוצה להוסיף משהו?

אנחנו במשרד התקשורת בוודאי לוקחים חלק בוועדת רייך יחד עם משרד האוצר, כך שהתרומה שלנו באה לידי ביטוי בכל מה שד"ר רייך הציג כרגע. לאחר מכן, עם ההמלצות האלה, נשב עם שר התקשורת ונראה מה הוא יאמץ.

באופן כללי אני אגיד שד"ר רייך שם הרבה דגש על ההוצאות של חברת הדואר ועל הדברים שנדרשים מחברת הדואר. כמובן שנצטרך לשים לב גם לצד ההכנסות של חברת הדואר.

הדגש שהיה חסר לי קצת זה באמת על מנועי הצמיחה והשירותים שיביאו להתייעלות. לא הבנתי לחלוטין אבל אני בטוח שנושא מנועי הצמיחה של הדואר יפורט בדוח.

ד"ר רייך נגע בבנק הדואר כמנוע צמיחה. הציפייה היא לא רק לצמצם את השירות או להעלות תעריפים, שזה פתרון שגם צריך לשקול אותו לאור המצב שהגיע אליו הדואר, כמו שקורה בכל העולם: מצמצמים שירותים, מצמצמים חלוקה.

אדוני היושב-ראש שאל לגבי דוגמאות בעולם של גישה ללקוחות. ראינו דוגמאות בעולם שבהן חלק מהשירותים ניתנים בתוך חנויות אחרות – חנויות כלי כתיבה וכדומה – שפתוחות שעות ארוכות. לדוגמה, מסירה של חבילות – אתה לא חייב להגיע לסניף דואר וזה אולי יותר נוח לאנשים.

אבל לגבי הצד השני, צד ההכנסות - - -

לא הבנתי – איפה תימסרנה החבילות? בחנויות?

אני משיב לשאלה של היושב-ראש לגבי דוגמאות מהעולם. ראינו דוגמאות שמוסרים חבילות לאו דווקא בסניפי הדואר אלא בחנויות שפתוחות שעות רבות יותר. ראינו דוגמאות שמוסרים חבילות באמצעות מכשירים אוטומטיים – אנשים עומדים מול מכונה. ראינו עכשיו משהוא שנראה כמו חלום כרגע של אמזון ושל הדואר הגרמני: מתחילים לפתח מזל"טים שיובילו חבילות.

תשמע, הכול אפשרי. נפש האדם לא מתפתחת כל-כך הרבה אבל הטכנולוגיה – חבל על הזמן.

מר לוי, סיימת?

הנושא של ה-e-commerce הוא בהחלט נושא עתידי ומי שרואה את חברת הדואר כמשהו ארכאי – אני יודע שאמיר לא התכוון לזה כשהשווה למכשיר הטלפון אלא רק כדוגמה – אבל הדואר בהחלט, אם הוא ירכב על הטכנולוגיה החדשה ויידע לנצל את אותה טכנולוגיה שהרגה את המכתבים אבל הולידה את תחום החבילות, אם הוא יידע לנצל את זה נכון, אז הדואר הוא עם מבט קדימה.

זה מה שאמרתי, מכיוון שהטכנולוגיות משתנות, אז באמת המחשבות צריכות להיות לעתיד, החזון של הדואר לעוד 10 שנים, אם בונים אותו עכשיו.

אני רוצה להגיד שזה צריך להיות בסמכות הנהלה. אנחנו בוועדה סומכים על ההנהלה שאם נספק לה את הרגולציה המתאימה והראויה, אז מתפקידה לבצע פיתוח עסקי. אנחנו לא מתיימרים ולו לרגע לנהל את החברה, אנחנו רוצים לפתוח לה את הדרך הנכונה, לסלול לה את הדרך הנכונה ברגולציה מותאמת כדי לבצע את המהלכים הנכונים.

תודה.

נמשיך עם הדיון. עורכת הדין מנדלסון, את לא מדברת היום? יושב-ראש הוועד, שמעון פרג'ון, אתה תמיד ברוך במקום הזה ואנחנו מאוד מעריכים אותך. בבקשה, שמעון.

תודה אדוני. ראשית, אני רוצה להודות לך. החל מהישיבה הראשונה בה הצפת את נושא הדואר ואת הבעייתיות שלו ואמרת בעקביות שתבקש כל פעם עוד ועוד חומרים כדי להביא לתכנית שלמה להבראת החברה, באמת בשם עובדי חברת הדואר אני רוצה להגיד לך תודה. אני מקווה, אני בטוח שזה גם האינטרס של כולם, להביא בסופו של תהליך תכנית בריאה וטובה לחברת הדואר.

אני יושב ומקשיב לדברים שנאמרים כאן בקשב רב. לדברים המקצועיים – קטונתי. ישנה הנהלה, ישנה מדינה, ישנם אנשי מקצוע, הם אלו שאמונים ואמורים להוביל את החברה מקצועית. אנחנו בעין צופיה ותקווה שכך זה ייעשה. לא שאנחנו לא מבינים בעבודה – אנחנו מבינים בעבודה, אנחנו צמחנו מתוך העבודה המקצועית.
חשוב לי להגיד לאדוני, הייתה פה איזושהי אווירה שאנחנו כבר בונים תכנית – צר לי קצת לאכזב את האווירה. התכנית הוגשה לי ואני מניח שייקח לי הרבה זמן ללמוד אותה, אני גם יודע שלקח הרבה זמן להכין אותה, והיא כרגע מועברת לצוותים שלי להבנה מה נדרש מארגון העובדים.

אני יכול להגיד לך אדוני שעיקר התכנית מדברת על פיטורים של אלפי עובדים. עיקר התכנית מדבר על זריקת מאות משפחות הביתה ללא פנסיה וללא תנאים וללא כלום – זה עיקר התכנית. חשוב שנבין מה עיקר הפתרון.
אני לא יודע אם אני צריך להוכיח למישהו משהו, אבל אני אצא רגע מהצניעות ואני אגיד שארגון העובדים, ואני בראשו, יודעים לקבל החלטות אמיצות ואני מתחבר מאוד למה שאמר מר אמיר לוי. יודע מאוד לקבל החלטות אמיצות, יודע מאוד ללכת לתהליכים ומהלכים שבסופם יובילו את החברה הזאת לחוף מבטחים כי זה הבית שלנו, זה מקור הפרנסה שלנו.

אבל לקבל תכנית שהחלק המרכזי והנדבך המרכזי בה הוא פיטורים של אלפי עובדים, כשאנחנו דיברנו על התייעלות – ואנחנו מבינים את הצורך בהתייעלות – דברנו על לקחת עובדים ולהוציא אותם בפרישה מוקדמת או בפרישה מרצון או אפילו לא מרצון – אני אומר את זה כאן – אבל לפנסיה בצורה מכובדת, אחרי 30 או 35 שנה.

זה לא מה שמדברים אתנו, אדוני. מדברים אתנו כאן על שאין סיכוי בעולם שהוא יכול לקרות כי זה פשוט לקחת את אותם אלפי עובדים ולבוא לשבת כאן ושמישהו ישלם להם את המשכורות. מישהו יחיה עם המשפחות האלה. זאת הליבה.

לא מדברים אתנו אבל אני לא מתכוון כאן לנהל משא ומתן, אני לא מתכוון להכניס את אדוני במשא ומתן, זה ברור. אבל חשוב שתהיה פה תמונה קצת יותר ברורה כי אם לא, בפעם הבאה אתה תגיד לי: פרג'ון, נאמר פה שיש משא ומתן, נאמר שיושבים אתכם, נאמר שיש התקדמות – למה לא אמרת את דבריך?

אז הנה, אני אומר את דברי: זאת תכנית חד-צדדית שבפנים יש ביטול ההסכמים הקיבוציים, ביטול ועד העובדים. אני אגיד משהו מגעיל אבל רק לשם ההמחשה: דיקטטורה – אם צריך, אני אביא את התכנית לפה ואני אראה אותה – דיקטטורה.

אז עם כל הכבוד, החברה הזאת היא הבית שלנו, ועם כל הכבוד אנחנו מוכיחים זאת הלכה למעשה במשך שנים: אנחנו מבצעים עבודות נוספות, אנחנו לא מבקשים תוספות שכר. אני 6 שנים יושב-ראש ועד ארגון עובדים ארצי – מעולם לא שמעו את הוועד ואני אומר את זה בגאווה, לא בבושה.

אבל לא יכול להיות מצב שבגלל זה מישהו יפטר כאן אלפי משפחות, אנחנו לא נהיה בתכנית כזאת, אדוני. אני מקווה מאוד שבאמת ניכנס למשא ומתן שבאמת צריך להיות עם ארבע רגליים, כשאחת מהן – העובדים ותרומת העובדים, אני אומר את זה כאן, זאת הרגל הראשונה מבחינתי. עם ארבע רגליים, עם ידיים נקיות, עם שקיפות ועם תכנית אמיצה להבראת החברה. תודה, אדוני.

אני מאוד מודה לך. אני רק יכול העיר שיש לי כבוד רב אליך ולצוות. מניסיון חיי, כולם פה רוצים להגיע לפתרון, אני מסתכל על מה שקורה למשל במקומות שבהם יש ועדים שבראשם יש אנשים שרוצים פרסומת וכוח ויש אנשים אחרים, אני אתן דוגמה לאדם שאני מאוד מעריך: מיקו צרפתי מחברת החשמל. הוא אדם חכם והגון. הוא לטובת העובדים ומצד שני הוא איש שיודע שצריך להביא לשינויים בחברת החשמל. אני חושב שבעבודה שנעשית כאן, אני מאמין שבחוכמה שלו עם ההנהלה ועם משרד האוצר ועם כולם, בהבנה שעושים ביחד – סוף כל סוף, אכן תהיה רפורמה בחברת החשמל. אני חושב שבאותה צורה, אדם כמוך או הוועד.

אני חושב שהמסר ברור מאוד-מאוד, במיוחד במקומות שיש בהם עבודה מאורגנת, שאני מאמין בה. חלק מהדברים שקורים היום בעולם כמו אי השוויון האדיר, עובדי קבלן בכל מיני מקומות והמדינה שמציגים אותה בתור הכלכלה הטובה בעולם אבל החצי השני שלה הוא החצי הגרוע ביותר בעולם המפותח מבחינת העוני, האי שוויון, הפריון, התפוקה לעובד, בבריאות, חנוך ורווחה של חלק גדול מהאזרחים, אני חושב שיש הבנה שהגיע הזמן ואי אפשר לחכות יותר.
אני חושב שזה ברור שצריך לשבת עם מנהיגות העובדים, לשתף אותם וכמובן תמיד להגיע לפשרה. שמעתי אותך, אני בטוח שכולם שמעו אותך. אם מישהו רוצה להתייחס, בבקשה. ברור שיהיו פה כאבים לכולם אבל אני בטוח שלאור המנהיגות שלך והמנהיגות שנמצאת כאן זה ייעשה בדרך הנכונה. אני מודה לך.

אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים שאמר ד"ר רייך. קודם כל, אני מאוד מצטער לשמוע שחסרים נתונים לוועדה. יש הנחייה עקרונית, מסודרת ומפורשת שכל חומר שנמצא אצלנו יועבר לוועדה. פגשתי חלק מחברי הוועדה ואת מזכיר הוועדה לפני שבוע וחצי – שמעתי רק שבחים על החומרים שאנחנו מעבירים.

אז אם חסר חומר – אני אשמח לדעת ואנחנו נעביר אותו, בהנחה שיש לנו אותו. אנחנו לא נעביר משהו שאין לנו. אבל כל מה שיש לנו, פתוח בפני הוועדה, כמובן.

אני מניח שאותה הערה נכונה גם לגיורא ובן ממסר, כן?

אני לא מדבר בשמם.

אני פונה אליהם – רק כדי לגמור את הנושא הזה, כן? תודה.

לעניין הגמישות התעריפית – בגלל הרגולציה המכבידה, יש עלינו עלויות שהן עלויות קבועות מאוד-מאוד גבוהות ולכן במקום הזה אנחנו חושבים שיש לנו מקום ויכולת להתחרות בנקודות בהם העלויות שלנו כבר קבועות.

לכן אני חושב שלקחת בחשבון את הנושא של גמישות תעריפית, שכביכול אנחנו הולכים להפסיד עליו כסף, זה לא נכון. אני חושב שזה יביא לאיזון הנכון בתוך השוק. כמו שאמרת, ואני מסכים אתך, במקום שבו מחליט מישהו לקחת איזשהו מכרז או להתמודד על מכרז – אני נפקד כי אני לא יכול בכלל.

אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שזה המקום לבחון אם אני יכול לעשות את זה, מסוגל להתמודד וגם להרוויח מהסיפור כסף.

נושא מרכזי החלוקה – זה לא סוד שהנושא הזה בנפשנו. אבל יחד עם זאת צריך לזכור שבצד השני יש לקוח ומישהו צריך לקחת אחריות על הדברים שמגיעים ללקוח. אני מבין את מה שד"ר רייך אומר אבל צריחך לקחת את כל הנושא הזה בחשבון.

אני בהחלט חושב שצריך לשמר את רמת השירות לציבור, לא משנה באיזו מתכונת, גם במרכזי החלוקה וגם בשירות הרגלי שניתן.
לגבי מנועי הצמיחה – פה אני מסכים לחלוטין עם מה שד"ר רייך אמר: אנחנו מפתחים הרבה מאוד מנועי צמיחה ואנחנו מפתחים רבה מאוד ביחס למגבלות שיש לנו.

אולי תפרש, חיים, כי זה לקה קצת בחסר – מהם מנועי הצמיחה שאתה רואה ל-10-5 שנים הבאות?

קודם כל, הפלטפורמה היא גם סניפית וגם שירותית. עובדה שאנחנו פוקדים את כל המקומות שהיא מאפשרת לנו להביא שירותים לכל יישוב ולכל בית, החל משירותים שדיברנו עליהם קודם כמו שירותים פיננסיים – אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לתת שירותים ברמה של פיקדונות. זה שירות שהציבור צריך אותו. אני חושב שזאת רגולציה שהיא לא הגיונית ולא סבירה וצריך להקל עלינו את מתן השירות הזה.

על הפלטפורמה הזו נפתח שירותים פיננסיים נוספים. אנחנו לא נהיה בנק במתכונת של בנק מסחרי, בטח לא בטווח הנראה לעין, כי גם אם מחר בבוקר נקבל אישור לזה, מדובר בתהליכים מורכבים מאוד, מסובכים מאוד ויקרים מאוד, ולנו אין את היכולת לחכות.

לכן, לשים את זה כבנק או לא בנק​ זה לא נכון. אבל להתיר לנו לתת שירותים פיננסיים מוגבלים זה נכון ואני חושב שצריך להסתכל גם מה קורה בעולם ולראות שזה קיים.

העובדה שאנחנו פוקדים את כל האתרים האלה ובהנחה שתהיה לנו הקלה ברגולציה ברמת שעות הפתיחה של המקומות והסניפים בהתחייבות שלנו לכמות ולא לשעות מסוימות ספציפיות, אנחנו נוכל לתת שירותים הרבה יותר רחבים בכל מה שקשור בנושא החבילות, בכל מה שקשור בנושא הרכישות המקוונות, בכל מה שקשור בנושא השליחים, בכל מה שקשור במה שציין ד"ר רייך בשירותי דואר הפרמיום למיניהם.

זו פלטפורמה מאוד תחרותית, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לעמוד לא רע לגמרי בתחרות. עובדתית, במקומות שאנחנו יכולים להתחרות – אנחנו מתחרים ואנחנו מנצחים. אנחנו מפסידים רק במקומות שבהם אנחנו לא יכולים להתחרות.

תדבר על נושא התעריפים, חיים.

בעניין הזה אני לא יודע מה הולכת להיות התוצאה, אבל אני חושב שהטיפול שלהם, לפחות לפי השאלות שאנחנו מקבלים גם בנושא התעריפים עצמם לגבי מחיר משלוח מכתב ונגזרותיו – מכתב, מכתב רשום, דואר ועוד – גם בנושא החבילות ומתן דגש מאוד נכון לגבי החבילות לחו"ל, בעיקר בדואר-ים, שם אנחנו מפסידים כסף, גם בדואר רשום לחו"ל שאנחנו מפסידים כסף.
אנחנו מפסידים כסף בבסיס, אנחנו מפסידים כסף בעלויות המשתנות, בעלויות ההובלה ודמי הקצה שלנו. בכל מה שקשור בתעריפים על ניהול חשבונות בבנק הדואר. אני יודע שהוועדה נתנה על זה את הדגש. אני משוכנע שהיות והנתונים כל-כך ברורים, שהוועדה תעשה את עבודתה נאמנה והתוצאות שלה יהיו תוצאות נכונות.

קשה להתעלם מהנתונים. מתוך מה שאני מבין, הנתונים כמו שאנחנו רואים אותם והם רואים אותם – מאוד דומים. לכן אני חושב שיהיה קשה להגיע למסקנות אחרות. גם הרושם שאני מקבל הוא שלא תהינה מסקנות שונות.

לגבי מה שאמר יושב-ראש ארגון העובדים, אני אגיד שאי אפשר לעשות שום תהליך בלי העובדים. אי אפשר לעשות שום תכנית בלי העובדים. נכון שהחברה הזאת דורשת התייעלות, התייעלות קשה והתייעלות כואבת, החברה הזאת צריכה להתנהל אחרת כי היא צריכה לחיות בשוק תחרותי.

אנחנו חייבים לשבת ויפה שעה אחת קודם כדי לקדם את האינטרסים של החברה. נכון שכתוצאה מזה, לצערנו הרב, ייפגעו לא מעט עובדים, אבל אנחנו עושים את זה למען כל העובדים וכל המשפחות שצריכות להמשיך להתפרנס לא לעוד שנה ועוד שנתיים אלא לכל - - -

שומעים אותך כולנו לפרוטוקול. בינואר יהיו המלצות של ועדת רייך והתהליך ייצא לדרך כי הזמן כבר אזל לחלוטין. אנחנו מצפים כאן ונעקוב אחר שיתוף פעולה הדוק ומואץ בין ההנהלה לעובדים כדי להוציא את החברה לדרך חדשה ולהביא למינימום את הפגיעה באותם אלה שיאבדו את מקור פרנסתם. תודה לך.

אני מחברת אגן תעשיות. אנחנו עוסקים בתחום הדיוור. אני חייב להגיב על מה ששמעתי מד"ר רייך המכובד. הוא דיבר על להוריד שירותים של דואר ישראל, זאת אומרת להפוך את המצב שהחלוקה תהיה פעם בשבוע. אני חושב שלדואר היום אין מספיק שירותים והוא נשען על - - -

לא זה מה שהוא אמר – הוא אמר - - -

הוא אמר שהחלוקה תהיה יומיים בשבוע.

תן לי לסיים לדבר.

גמישות שונה, כמו בארצות שונות, בהתאם ללחצים של הביקוש והתנאי - - -

נכון, אבל היום הדואר נשען ברובו על דואר שהוא לא פרסומי, זאת אומרת הרבה מאוד חשבוניות ודברים שכנראה ירדו בעתיד. לעומת זאת, שוק הפרסום נשען על לוח זמנים מאוד-מאוד צפוף. אני יכול היום לעשות קמפיין ב-10 דקות לסמרטפון.

היום מאוד-מאוד קשה להביא מפרסם ולשכנע אותו שישלח דואר שיגיע תוך 24 שעות כי זה נראה לו הרבה זמן. אתה רוצה את זה בשבוע? זה אומר שאתה מבטל את שוק הפרסום כמעט לחלוטין מעולם הדואר וזאת מכה קשה מאוד גם ליצרנים וגם לדואר ישראל.

לעומת זאת, אני הייתי חושב לכיוון הפוך: איך עושים שירותים יוצאים מגדר הרגיל כדי להביא עוד מפרסמים. אם יש לכם רגע אחד, אני אתן לכם דוגמה למקרה קלסי שקרה לפני חודש.

בבקשה, תן לנו דוגמה.

לפני כחודש פניתי אל דואר ישראל ברעיון: אני רוצה לעשות קמפיין שמוכן לשלם – לא בול רגיל – מוכן לשלם למשהו יוצא דופן. זה אומר קמפיין שאנחנו נתכנן לו, שדבר הדואר ייכנס לתוך תיבת הדואר אבל הוא גם יגלוש ממנה בחלקו החוצה ומרחוק אפשר יהיה לראות את זה.

יפה.

הוא לא יהיה בצורה של מעטפה רגילה – הוא יהיה משהו מתקפל, משהו שונה. קיבלתי תשובה שלילית. היה פה מפרסם גדול שיכול להשקיע כסף, יוכל להכניס משהו שונה לתיבת הדואר, יש מערך עובדים, יש יכולת – אפשר לעשות משהו שונה, לקחת כסף אחר. והתשובה הייתה שלילית.

אולי הפתרון הוא לא לקחת את העובדים הביתה אלא העובדים יחשבו אחרת, יעבדו יותר קשה, יעשו מוצרים שונים שאפשר לעשות אותם בכסף אחר ולהביא כסף שאין היום.

אני מודה לך, מר אנגל. אחד הדברים במצבים של העולם המשתנה זה לחשוב מחוץ לקופסה ויכול להיות אפילו מחוץ לתיבת הדואר. ד"ר רייך, אתה רוצה להגיב לזה?

כן, אני יכול לומר - - -

יש פה הרבה דברים שסותרים את עצמם. אני מבטיח לך שיצטרכו לחלק 8 ימים בשבוע דואר. למה? לכו תראו את החבילות שיש היום – 8 פעמים בשבוע. יצטרכו עוד דוורים.

עופר, כשאני התייחסתי לימי החלוקה, התייחסתי לדואר - - -

26 שנים אני יושב-ראש ועדת דוורים – יש אצלי 180 דוורים. אין עבודה שאומרים לנו ואנחנו לא עושים. זה לא כמו פעם. גם עד בית הלקוח, כל דבר, כל פרויקט שההנהלה נתנה לנו – עשינו. אלו אנשים מהשכונות שלקחנו אותם מהרחובות כדי שלא יהיו עבריינים. מה אתם רוצים? שיהיו יותר עבריינים?

יש עבודה פי ארבע, רק תביאו עבודה. כואב לי פה מה שאני שומע. הכול הפוך על הפוך. בואו נהיה אמתיים – איפה תמצאו ארגון כזה שמוכן לעשות כל עבודה? איפה? אנשים שלקחנו מהרחובות, כולם מקבלים תוספת חוק. בלי שעות נוספות ופרמיה, לכו תראו את המשכורות שלהם. תאמינו לי זו בושה.

יש עבודה שאנחנו לא רוצים? לכו תראו, חבילות נצטרך לחלק – נחלק 8 פעמים בשבוע. תזכרו מה עופר עטיה אומר לכם פה. אני לא טועה. יצטרכו לחלק מהבוקר עד הלילה רק חבילות יצטרכו עוד אנשים. אנחנו יושבים פה – זה מוקלט, נכון? – תזכרו מה שעופר עטיה אומר לכם: תצטרכו עוד אנשים לחלוקת חבילות כי כבר היום לא משתלטים על זה שנכנסת רק כמות קטנה. היום אנחנו מכריחים דוורים לקחת חבילות שפעם הם לא היו לוקחים.

תודה, עופר.

הנושא של הסחר האלקטרוני והחבילות הוא נושא שהוועדה לקחה לתשומת לבה כי ברור שבעתיד נושא החבילות רק יגדל ותהיה דרישה רבה יותר לחבילות, אבל מצד שני כמויות הדואר, גם זה ברור - - -

אנחנו לא באים בטענות. אומרים שירד – אז צריך משהו אחר, יותר גדול עם יותר הכנסה.

כפי שציינתי הוועדה לא מתיימרת ולא אמורה ולא רוצה לנהל את הדואר. אנחנו רוצים שתהיה לו רגולציה מתאימה ועם פעולה נכונה של הנהלת הדואר והמשרדים השונים בממשלה, אני מניח שיוכלו ליישם את ההמלצות ולבנות תהליך בו הדואר יראה את פני העתיד, יבנה תהליכים נכונים ויוכל להרוויח גם מההתקדמות הטכנולוגית.
מצד שני לא להישאר במקומות שהם לא רלוונטיים ויש בהם עלויות - - -

כשאני שומע את הבחור הזה אומר: הבאתי לכם עבודה ולא לקחתם – זה פוגע בנו, זה עושה לי לא טוב. כל פרויקט שהביאה ההנהלה לקחנו, גם פרויקטים שפעם לא היו לוקחים.

בייחוד עלונים.

לא, הכול. יש דבר שלא לקחנו? תמי 4 חילקנו, הכול עשינו. יש משהו שלא עשינו? גם משהו שפעם לא היו עושים בכלל? שינינו אנחנו את הכיוון שלנו, אז מישהו אחר צריך לשנות את הכיוון שלו ומי שלא מבין: מדברים פה על משפחות וחבל לכולם על הזמן. רוצים להיות אמתיים? אמתיים עד הסוף. נגמר.

באמת, השכר של העובדים שלנו ממש על הקרקעית. אנחנו לא עובדי נמלים ושדות תעופה.

אנחנו בחורים טובים, אבל אנחנו שומרים על הפרנסה שלנו. אנחנו לא אומרים: לא עושים עבודה. אנחנו מוכנים לעבודה, אנחנו מ-05:30 בבוקר בעבודה ואנחנו גם אחראיים. תבדקו את מה שאנחנו אומרים.

מספרת לי מנהלת הוועדה, בהמשך למה שאמר פה עופר, על מה שאומרים לה לעיתים בעלה וחבריה. לאה, אולי תגידי את זה בשמך?

גם בשמו של דובר הוועדה. התהליך של הזמנת מוצרים מסין וממדינות העולם היום הוא תהליך ידוע ומוכר לכולנו. יותר ויותר ציבור של צרכנים, שהוא לאו דווקא מציבור בעלי ההכנסות הנמוכות, משתמש בשירותים האינטרנטיים האלה.

אם הדואר היה משכיל לתת את השירות הזה בתוספת עלות לא גבוהה, אבל בתוספת כלשהי, לציבור משתמשי האינטרנט ומזמיני המוצרים באינטרנט, הייתה לכם הכנסה נוספת בזמן קצר.

יפה.

צודקת במאה אחוז. ביוזמה שלנו בקומה 5 בדוורים בתל אביב, פתחנו מחלקת חבילות רשומות. עוסקים רק בחבילות. אף אחד לא יודע את זה.

עופר, תודה לך. לכן אני אומר ששמעתי את דבריו של ד"ר רייך בקשב רב והוא אמר שהמנדט שלנו היה בעיקר על התייעלות ורגולציה והבטחת תחרות. לגבי העתיד, מנועי הצמיחה, הדואר הבא – איך הוא יהיה גם דואר יצירתי שיוצר מנועי צמיחה, הוא מפנה את העיניים להנהלה.

זה כבר פה, היושב-ראש, זה כבר פה. אם לא נעשה משהו השירות ייפגע בסוף וזה יחזור לנו כבומרנג – כבר לא ירצו לשלוח דרכנו.

נכון. יתחילו לשלוח דרך חברות פרטיות.

עופר, כל מילה, כל מילה נכונה. לפעמים בתוך משבר, אם לא מסתכלים קדימה, אפשר לקבל החלטות ואז פתאום הורסים את הקיים ואתה רואה שגם מה שהיה לך כבר אין. לכן, הניווט של המקום הזה והחוכמה – כמו שאני אומר לכולם, יש פה ועד יוצא מן הכלל, באמת אנשים הגונים, רציניים, אחראיים, גם השכר שלהם בכלל לא גבוה ואפילו נמוך – היא להקשיב להם הקשבה רבה: יש להם גם את חוכמת הלב.

ד"ר חיימוביץ, ביקשת להשתתף. אתה אסטרטג בפורום יועצים בניהול באירופה ואמרת שעסקת באירופה בתחום הדואר. מה יש לך ללמד אותנו מאירופה על הבעיה שעל השולחן?

קודם כל, עדויות כפי שאנחנו שומעים כאן נשמעות כמעט בכל מקום בעולם כי הבעיה של דואר היא בעיה גלובלית.

הטכנולוגיה השתנתה, יש אימיילים.

הטכנולוגיה השתנתה וכל הדברים שהעלו כאן ולכן יצרו תהליכים שחייבו לשנות את התפיסה של דואר ובכלל מה זה חברה ממשלתית.

כיוון שההתמחות המרכזית שלי כמי שעומד בראש הפורום הזה היא קבלת החלטות, אני בודק איך מקבלים החלטות בנושאים השונים כדי לאפשר פעילות של כל גוף, והדואר במקרה זה הוא דוגמה. זה מתחיל למעלה – הממשלה צריכה ברמת החזון להחליט מה היא רוצה מהדואר.

האם שירות דואר צריך להיות ממלכתי? לאומי? וכדומה. אם כן – אזי לשפוט את הגוף הזה רק ברמה הכספית-כלכלית אם הוא גוף רווחי, זה בעייתי.

תראה, ד"ר חיימוביץ, אני עוצר אותך – זה ברור לכולנו. ברור לכל אחד שיושב פה בשולחן שאם כל האינטרסים הלאומיים וכולי, חוסר הרנטביליות, הגרעון הגדול, הבעיות, מחייבים פתרון. לכן, מה המלצותיך לאור הניסיון שלך?

הנקודה המרכזית על פי מקורות גלויים, יתכן ויש שינוי, היא עלויות השכר בגובה של 63%. זה משהו שחברה כלשהי לא יכולה לעמוד בו. זאת אומרת אין לה מספיק כסף לעשות את שאר הדברים: פיתוח, אחזקה, תחזוקה, רכישות ועוד.

איזה מספר למשל - - -

בחברה מהסוג של חברת הדואר זה צריך להיות 45% לכל היותר. כדי להגיע למספר הזה יש צורך בסוג של עסקת חבילה שבה נמצאים הממשלה, הגוף, ההנהלה - - -

כל רבי החובלים נמצאים פה סביב השולחן. החבילה פה.

צריך מצד אחד הקטנה בצורה זו או אחרת, לאו דווקא פיטורים, אבל הקטנה בצורה זו או אחרת של עלויות השכר. צריך להיכנס לעומק ולראות איך עושים את זה. מצד שני, הגדלה של הרווחים, של מנועי הצמיחה - - -

את כל הדברים האלה אנחנו מבינים. אני שואל תכלס, מה אתה ממליץ? את הדברים אנחנו יודעים.

יש כמה דברים: אחד, להיכנס ולבדוק איפה אפשר - - -

יש לך משהו להוסיף מעבר לנקודה הכללית שאנחנו צריכים לעשות את הדברים? זהApple Pie and Motherhood.

אחד הדברים שצריך לעשות הוא להוריד בעלויות שכר כ-10 עד 12 אחוזים. איך עושים את זה? זה כבר - - -

אדוני היושב-ראש, אתה מחפש מילה יותר טובה לניתוח?

לא, לא. כבר דיברו על זה.

להרגיע את החולה?

לא. אתה נכנסת רק עכשיו – על כל הדברים האלה כבר דיברו.

אתה שואל מה החידוש?

לא. אני שואל רק אם יש לך משהו להוסיף. אם לא – אז לא.

כ-12 עד 13 אחוזים זה אחד הדברים שאפשר - - -

מה עוד? יש לך הצעה אופרטיבית נוספת?

כן, כן.

מהי ההצעה האופרטיבית?

החלק השני הוא חלק של עלויות וכדומה. דיברו פה על סגירת מרכזי חלוקה – דווקא הרעיון של מרכזי חלוקה, הרחבה שלהם, הוא רעיון שמשתמשים בו הרבה.

לגבי זה אמר ד"ר רייך שהוא חשב בכיוון אחד אבל הוא הבין שהוא צריך לשנות את חשיבתו.

העברה של שירותי חבילות וכדומה לזכיינות, אחזקה של מקומות שבהם אפשר לשלם שירותי בנק דואר בסופרים גדולים, בסופר פארם וכדומה, ולאו דווקא במרכזים - - -

ברור. זו גם נקודה שדיברו עליה.

והדבר שבאמת דובר כאן – כיוון שיש גידול מאוד משמעותי בחבילות עד 2 ק"ג בגלל חברות כמו אמזון וכדומה, להשתמש בזה מאוד כי זה הולך - - -

זה מה שאמרה הגברת ורון – להיכנס לשטח הזה - - -

זה מנוע צמיחה - - -

חיים, זה אצלך בכוונת?

אמרתי את זה קודם, אני חושב שבעניין הזה הכיוון מאוד ברור. חלק מהשירותים, זה גם מופיע בתכנית, לחלק אותם בשעות המתאימות, גם חלק מזה זה גם ברגולציה. אין ספק שזה הדבר שכרגע נמצא בצמיחה גבוהה ביותר ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעניין. זה חלק מהתכנית בוודאי.

תודה רבה, ד"ר חיימוביץ.

אני יושב-ראש ארגון סוכני הדואר, הזכיינים. אני רוצה לעשות סדר בעניין – כל הזמן עלה כאן הנושא של סניפים. יחידות הקצה בחברת הדואר שפרוסות בפריפריה, רובן או חלק הארי מהן, כ-400 הם סוכני דואר עצמאיים.

לכל אורך הדרך כאן בכל הדיונים לא נשמע קולם. אני חייב לומר שבכל התהליך הזה, צריך לדעת, מדובר בכ-1,600 משפחות שנותנות את השירותים בעיקר בפריפריה, בעיקר בשכונות, בעיקר במקומות עמוסים.

את זה רציתי להדגיש כי כל הזמן מדברים פה על סניפים – יש סוכנויות והן חלק הארי של יחידות הדואר בארץ.

תודה. מישהו רוצה להתייחס לנושא הזה? חיים?

זה בהחלט נכון. חלק הארי בפריפריה זה סוכנויות. עדיין מרב פעילות הדואר של חברת הדואר, קרוב ל-75%, נעשית בתוך סניפי הדואר ולא בתוך סוכנויות הדואר. בעניין הכמותי, זה נכון, יש קרוב ל-400 סוכנויות.

לכן צריך התייחסות לכל אותן משפחות בתהליך הזה. ד"ר רייך, הייתה איזו התייחסות לנושא הזה אצלך?

דנו בנושא, אנחנו מודעים לכך שהסניפים מחולקים גם לנושא של הסוכנויות וגם לנושא של הפעלה עצמית על-ידי הדואר. אנחנו גם מודעים לנושא שהפריפריה היא זו שמקבלת את השירות על-ידי הסוכנויות ואנחנו התייחסנו לכך בוועדה.

אני מודה לך.

יש עוד מישהו שרוצה להוסיף?

רק עוד הערה אחת בהתייחסות למה שיו"ר ועד העובדים אמר. אמרתי בהתחלה את זה לא לשם הנימוס – אנחנו לא מאמינים בתהליכים שנעשים במעמד צד אחד. לא יכול להתקיים כאן תהליך שלא יהיה בשיתוף העובדים. כך יהיה.

זה ידרוש החלטות, גם אמיצות. ברור לי שהן לא פשוטות, אבל תזכרו שהמטרה שלנו שתהיה חברת דואר שתצמח בעתיד. בסופו של דבר זה גם נכס שלנו, אנחנו הבעלים שלו ואנחנו רוצים ליהנות מהנכס הזה ואנחנו רוצים שהציבור ייהנה מהנכס הזה וחשוב לי להדגיש את זה.

בנו אין ציניות בעניין הזה ואנחנו לא חושבים שניתן לעשות תהליך כזה בלי שיתוף מלא של ההנהלה והעובדים. כמו שאמרתם, אתם תהיו אלה שיובילו את זה, אנחנו רק צריכים לעזור לייצר את התנאים.

אני שמח לשמוע את זה, אמיר.
אם ככה, אני קודם כל מודה על הדיון, על הרצינות. הייתה פה באמת אווירה כבדה כי הסיפור לא פשוט. אבל אנחנו צריכים לזכור שנוסף לעובדים המסורים, ציבור הצרכנים כבר תקופה ארוכה סובל מאוד מהמשבר הזה בחברת הדואר שנמשך זמן רב מדי.

אני חושב שהזמן הגיע, אני חושב שיש רצון טוב, יש הקשבה ויש כבוד. לכן אנחנו ניתן לכם את כל הגיבוי בכל המהירות – אנחנו נקבל דיווחים כל הזמן כדי שהרפורמה הזאת, כמו רפורמות אחרות שאתם מובילים, אמיר, נביא אותה לביצוע במהירות האפשרית אבל בחוכמה ובכבוד המתאים לעובדים. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>