PAGE
15
ועדת הכלכלה
25/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 154>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ב בטבת התשע"ד (25 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רונן הופמן

יצחק וקנין

איציק שמולי

>
רונן כהן - סמנכ"ל בכיר אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

אלעזר במברגר - יועץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון

אמיר פז - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

נועה עמירב פטאל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלומי נבון - מנהל אגף גבייה ודיור, חברת עמידר

יעקב קארו - ממונה נכסים, חברת פרזות

בצלאל סיואני - סמנכ"ל חברת עמיגור

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה

יפה צישינסקי - ארגון הנכים בישראל המיוחד

דוד קשני - יו"ר הפורום לדיור הציבורי בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

פנחס אסולין - נציג מציבור העיוורים, המרכז לעיוור

יוסי לוי - מלווה נהג, המרכז לעיוור

גיא שמחי - מנכ"ל המרכז לעיוור

דני קדרון - עוזר של משה בר, יו"ר ועדת ביקורת עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

בקי קשת - עורכת דין, פורום הדיור הציבורי

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

ניסים מורביה - מנכ"למטה מאבק הנכים

אליהו מזרחי - פעיל פורום דיור ציבורי

תמר שורץ זיו - מתמחה בעבודה קהילתית פורום הדיור הציבורי, שתי"ל

ערן כהן - עמידר

דניאל גיגי - יועץ מדיניות, שתי"ל

תמר קופמן - סטודנטית למשפטים

מיקה קמינסקי - סטודנטית, אוניברסיטת תל אביב

ענת רודניצקי - עורכת דין, אוניברסיטת תל אביב

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, הסוכנות היהודית

אתי בנדלר
אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

שרון רפאלי
<תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013>

רבותי, בוקר טוב. חג מולד שמח לכל אחינו הנוצרים בארץ ובעולם. אני לא רואה פה את חבר הוועדה חבר הכנסת חנא סוייד – הוא הרי נוצרי.

אני פותח את הישיבה בנושא תקנות חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013, פרוטוקול מס' 154. ב-16 השנים שהתגוררתי ועבדתי בפריפריה הדרומית של ישראל הייתי מחויב תמיד משחר נעוריי ובמשך כל חיי לזכותו של כל אזרח לקורת גג ראויה, ובראש ובראשונה לזכותם של דיירי הדיור הציבורי והזכאים לו לדיור הולם. גם היום כשאני יושב כאן כיושב-ראש ועדת הכלכלה אני מחויב לקדם את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), ולאפשר לעשרות אלפי דיירים המתגוררים זה שנים בדירות הציבורי לרכוש בהנחה את דירותיהם. אני מודע ומכיר את הבעיות והגישות השונות סביב נושא הדיור הציבורי. אנחנו בוועדת הכלכלה שהנושא הזה הוא בתחום שיפוטנו דנים על מתווה מפורט שעליו אדון עם שרי האוצר והשיכון. את המתווה אני מקווה להציג בפניכם בימים הקרובים, ואני מאמין שהוא יוכל להוציא לדרך את החוק שיאפשר רכישת הדירות על-ידי הדיירים, ובמקביל לייצר תקווה אמתית לזכאים הממתינים בתור.
הדיור היום יעסוק בתקנות חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) מתוך מגמה להקל על כולנו, כך שהתיקון לחוק יגיע לדיון בוועדת הכלכלה ונוכל להתקדם בחקיקה הכוללת במהירות. מכיוון שיש לנו דיון נוסף היום ב-10:00 אנחנו נפתח בהערות כלליות ונתחיל בהקראה.
עורכת הדין בנדלר, את רוצה להוסיף משהו או שאנחנו יכולים לפתוח את הדיון.

לא, אפשר להמשיך.

תודה רבה. אדוני, בבקשה.

אני עורך הדין אלעזר במברגר, היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון. נמצאים אתי מר רונן כהן, סמנכ"ל האכלוס של המשרד, עורך דין אמיר פז, סגן היועץ המשפטי, ואריה לוין, סמנכ"ל התקציבים של המשרד.

תודה.

אני אומר כמה מילים כדי לפתוח את העניין. שר הבינוי והשיכון מביא תקנות חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (הוראת שעה), תשע"ד לאישור הוועדה מכוח סמכותו לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה). החוק עצמו יוצר הפרדה מאוד ברורה בין מה שאנחנו מכנים "הסדרים ראשוניים" ל"הסדרים משניים". החוק עצמו קובע את הכללים המהותיים של הזכאות. הוא קובע מי זכאי, הוא קובע את היקף הזכאות. הוא קובע, למעשה, את כל המסגרת החוקית הנדרשת לעניין המהותי; את היקף הזכות, את כל מה שנוגע לעניין הזה. לצד ההסדרים הראשוניים החוק יוצר כמה סעיפים פרטניים וגם בגדר הסמכה כללית בסופו מעניק סמכות לשר הבינוי והשיכון בנושאים מסוימים, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הסדרים משלימים, כפי שמקובל בהפרדה בין חקיקה ראשית לבין חקיקת משנה. אנחנו מביאים היום לאישור את התקנות שהכין שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר האוצר לאחר גיבוש הסכמה, שמטפלות בכל ההסדרים המשניים הללו שמטפלים בתמצית בכל מה שאנחנו מכנים כאופרציה של העניין הזה. כולנו מבינים שזאת תהיה אופרציה לא פשוטה. יוצאים למהלך היסטורי של מחירי הדירות בהיקף שעוד לא היה. לכן אנחנו במשרד נערכים אופרטיבית אבל גם צריכים את התשתית החוקית לזה, וזה עניין התקנות שלפנינו. התקנות מטפלות בפרוצדורה. כלומר: באופן הגשת הבקשה, האופן שבו הממשלה תקבע את המחיר הבסיסי שממנו נגזרת ההנחה – שמאות מסוג זה, שמאות מסוג אחר – כל הפרוצדורה של העניין הזה; ועדת חריגים שזה גם הסדר משלים שנדרש כשיוצאים למהלך מהסוג הזה. כדי להכיר באדם כדייר ממשיך – צריך הסדרה של כללים ברורים לעניין הזה. כל המערכת הזאת שהיא המערכת הטכנית יותר של העניין, אנחנו מטפלים בה בתקנות. אני אומר שהיא טכנית, אבל בעינינו היא חשובה מאוד כי אנחנו לא רואים דרך אחרת ליישם את החוק. כולנו מודעים לכך שיישומו של החוק מתעכב, וחסם מרכזי לעניין הזה הוא התקנות שלפנינו. כלומר אישור התקנות מבחינתנו הוא תנאי חשוב ליציאה לדרך, ונשמח מאוד לאשר אותן כאן בוועדה היום.

אני מבקש להתייחס עכשיו לתקנות עצמן כי עשינו חלק מהדיונים כי ב-9:50 אנחנו עוברים לנושא אחר. אני רוצה להתחיל בהקראה. אנחנו נדון בכל נושא התקנות האלה בהמשך, ולכן זה תחילתו של דיון. לכן אני אתן לכמה אנשים להתייחס בקצרה להערות כלליות ונתחיל בהקראה. ראשונת הדוברים נעמי מורביה, יושבת-ראש מטה מאבק הנכים. שלום, נעמי. אחריה חבר הכנסת שמולי ולאחר מכן ידידי אבנר עורקבי ורן מלמד אחריו. בבקשה.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על ההיענות ועל הרצון שהוא מגלה בקידום העניין הזה שהיה רדום במשך שנתיים-שלוש, שלא לומר – מורדם, על סף קומה. אנחנו אסירי תודה.

גם עכשיו לא בטוח שהוא יתעורר.

אנחנו מאוד מקווים, יש לנו תקוות. בחודש האחרון ראינו תזוזות די מעודדות מבחינת התפקוד של הממשלה. אנחנו מברכים על החוק כפי שהוא מתגבש. אנחנו יותר מרוצים לראות אותו אכן קורה. אנחנו מקבלים את כל מה שכתוב כאן בדף המסרים של משרד השיכון – כל מילה היא בסלע, והיא נכונה - -

זה לא הדף הקובע, את יודעת.

אני יודעת, בוודאי. אבל יש בדף המסרים יש מסר שמדבר על משהו שאנחנו אומרים אותו כבר שנים. מדובר על כך שהמדינה מעודדת השתלבות בחברה של דיירי הדיור הציבורי בשכירת דירה בשוק החופשי ולא במסגרת הדיור הציבורי תוך מתן סיוע ריאלי בשכר הדירה.

נעמי, יש לי רק בקשה. את יודעת כמה אני מעריך ומחבב אותך. אבל אני אומר לך רק דבר אחד וגם מבקש מאחרים – ככל שאנחנו נשמע יותר הערות, והוועדה לא תוכל לדון בתקנות לגופן כך תידחה האפשרות למכור את הדירות לדיירי הדיור הציבורי. לכן חשוב שנגיע להקראה.

למה הקראתי את המשפט הזה ספציפית? כי מאוד חשוב לי שבתוך החוק, כפי שהוא מתגבש, יצוין במפורש בקטע של "תוך מתן סיוע ריאלי בשכר הדירה" - -

את מדברת על התקנות.

בתקנות, כן. חשוב לי שיצוין במפורש שהסיוע הריאלי יהיה קבוע ולא יהיה נתון למאווייו של שר אוצר זה או פקידות שר אחר. שיהיה שכר דירה מוגן, קבוע - -

זה לא קשור לתקנות.

זה מאוד מפחיד. אנחנו יכולים לקבל כאן החלטות - -

איפה זה מופיע בתקנות, מה שאת אומרת?

נעמי, הלוא אנחנו נדון, בעזרת-השם, בדיור הציבורי בכל האספקטים שאת אומרת, אלא אם כן עורך הדין במברגר יתקן אותי. בתקנות שאנחנו דנים בהן הנושא הזה לא עולה. נכון, עורכת הדין בנדלר? אני צודק?

כן.

לכן אני מנסה להתמקד בדברים האלה. אנחנו נקדיש לזה את כל הזמן, תהיה לנו הבמה לזה.

בסדר. אז עוד משפט אחד: אנחנו בכל זאת לא היינו רוצים לראות במותו של הדיור הציבורי מות נשיקה, כי עדיין יש לו תפקיד מאוד חשוב. בנושא חישוב שכר הדירה אני מבקשת לבטל משנת 2005 מאז שהוא נכנס לתוקף את שיטת המדרוג. שיטת המדרוג עושה עוול קשה גם לאנשים עם מוגבלות וגם לאנשים שבאים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. עצם העובדה שהם מצליחים להשיג עבודה, ולו בשכר מינימום זה כבר מקפיץ להם את שכר הדירה לכ-2,700 שקל. לפעמים שכר הדירה הנדרש בדיור הציבורי גבוה יותר משכר הדירה המקובל במשק באותו אזור מגורים.

תודה, נעמי.

אני רוצה להעיר שכל הנושא של שכר הדירה לדיירי הדיור הציבורי לא קשור בכלל לתקנות. הוא קשור, אם בכלל, להצעת החוק שהתקבלה בכנסת בקריאה הראשונה, ועדיין לא נקבעה הוועדה שתדון עליה. אני מקווה שזה יגיע למקום הטבעי של הנושא, קרי ועדת הכלכלה. על כל פנים, דינם של ההערות בקשר לשכר דירה באופן כללי – אני אומרת את זה לכל המוזמנים – אינו עכשיו. לא זה הזמן, אלא כשנדון בהצעת החוק.

מילה על מה שנעמי אמרה. אנחנו מתייחסים יותר לנושא של אחוזי הזכאויות. בנושא אחוזי הזכאויות לא צריכים להילקח הפרמטרים של קצבאות כי הן נגזרות אצלנו מכל מיני מקרים – תרופות וכיוצא בזה. הרבה מאוד דברים שבעקבותיהם אנחנו מגיעים למצב שאנחנו נשארים על הסף. צריך לא לקחת בחשבון את הקצבאות, הן לא פרמטר.

הקצבה היא קצבת קיום, היא לא הכנסה.

היא קצבת קיום, היא לא הכנסה.

תודה.

אני מבקש שכל אחד ידבר בקצרה. חבר הכנסת שמולי, בבקשה. רק אני רוצה להתחיל כי אחרת לא נתקדם בהקראה. אני רוצה שבסוף נממש את הדברים.

אני משאיר את כל ההערות לתקנות, אדוני. אני רק רוצה להגיד הערה אחת ברמה העקרונית. סך הכול בהתייחס למה שאמר היועץ המשפטי של משרד השיכון, בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מן העובדה שיש שינוי של הקונספט. עד היום המדינה אמרה, אני מאמינה – או שהיא אמרה את זה בחדרים סגורים – במנגנון של הדיור הציבורי. למיטב הבנתי, זאת הממשלה הראשונה שאומרת בקול רם שהיא מפסיקה להאמין בעניין הבנייה הציבורית ועוברים למנגנון סיוע אחר.

המנגנון של דיור ציבורי היה קבוע בחקיקה ראשית. כאן באמצעות תקנות או כללים רוצים לשנות את סדרי העולם. אני אידיאולוגית מתנגד לסיוע בשכר דירה כי לדעתי, בדיור ציבורי המדינה צריכה להיות, אבל זאת זכותכם כממשלה לקדם את זה. אני רק אומר דבר אחד: אם אתם עוברים לשיטה שונה של סיוע לאנשים של דיור ציבורי אז הדברים, לפחות חלקם, צריכים להיות מעוגנים כאן. על מה אני מדבר? שתי דוגמאות: הכספים שייכנסו בגין מכירת הדירות – הרי אתם אומרים שיעשו בהם שימושים שונים. אז למה שלא ייקבע תמהיל כלשהו כאן?

זה לא בתקנות האלה.

זה לא בתקנות האלה.

בסעיף 10 רשום: "מוקמת בזה קרן לדיור ציבורי שתנוהל על-ידי משרד הבינוי והשיכון", וזה הולך לשימושים שונים. אז לדעתי, זה בהחלט המקום.

אז בסעיף 10 נגביל למה שאתה אומר עכשיו. פשוט אני סוגר את הישיבה בעוד 20 דקות אז אני רוצה להתקדם. אנחנו נדון בדברים האלה, וכמו שאתה אומר – אלה דברים מאוד חשובים.

אבל זה סעיף בהצעת החוק.

זה בהצעת החוק, זה לא בתקנות.

ברגע שאנחנו מדברים בתקנות במקביל ובהצעת החוק בנפרד אנחנו מקבלים כבר את העיקרון. ואז כשנגיע לדיון בוועדה בהצעת החוק שנדונה עכשיו במליאה אז הסוסים יברחו מהאורווה.

איציק, אני רוצה להסביר את זה, אני חושב שלא הסברתי את עצמי. הכוונה שלי היא לסיים את התקנות ולהגיע לחוק. כשיגיע החוק כל הנושאים פתוחים כי ברור לכולם שממשלות ישראל לדורותיהן דיברו על דיור ציבורי ולא עשו מעולם. רק דיברו. אנחנו מגיעים עכשיו לפתרונות מסוימים ולגבי המחויבות בעתיד. על כל הדברים האלה נדון בשום שכל, אבל אני רוצה להתקדם בתקנות האלה כדי שתהיה אפשרות, כמו שאמרתי, למכור דירות לדיירי הדיור הציבורי שמחכים. הכול יהיה במקביל להצעת החוק. אני מקווה שנקבל את זה מיד תוך שבוע וחצי, ואז אנחנו עושים מיד את התקנות ואת החוק, ויהיו לך כל הדברים.

אני רוצה להגיד במשפט אחד: כל עניין שמוסדר בחוק הראשי ומטופל בהצעת החוק שתבוא לדיון ודאי שאי אפשר לטפל בו בתקנות כי החוק גובר. לכן המקום הנכון לדון בו הוא במסגרת הצעת החוק שתבוא.

אני מצפה מכם להעביר את זה כמה שיותר מהר. אני הייתי מוכן להתחיל בשבוע הבא בדיון בחוק יחד עם התקנות. אנא שזה יגיע.

זה יגיע לוועדת הכלכלה.

בדיונים בדרך כלל החוק מקדים את התקנות. במקרה הזה, כנראה – אני לא רוצה להגיד כלום. אני מעדיף לא להגיד כלום.

אני מנסה להבין את התקנות האלה. הרי נכים כבר קנו דירות בתקנות האלה לפני כמה שנים.

לא בתקנות האלה. זה מעולם לא היה בתקנות, זה תמיד היה לפי החלטת ממשלה.

זה היה במבצעים.

דוד קשני, בבקשה.

אני מהפורום לדיור ציבורי. אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי של משרד השיכון, האם זה נכון שאתם מוכרים רק 15,000 דירות מתוך 60,000? למה?

תודה, מר קשני.

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. בהצעת החוק יש התייחסות לכך שהחוק יעמוד בתוקפו חמש שנים, לפי ההצעה, או עד מכירת 15,000 דירות לפי המוקדם ביניהם. זה בהצעת החוק שעדיין לא עולה לדיון כאן היום - -

ואז אני אומר: דוד, אנחנו נעלה את זה. זאת הייתה שאלה להנחתה. אני מאוד מודה לך.
אדוני, בבקשה. ואני רוצה להתחיל בהקראה אחר-כך.

אני פנחס אסולין, יושב-ראש אגודת העיוורים בירושלים. אני מבקש להזכיר לחברי הכנסת שבכל החוקים שדיברו על דיור ציבורי, לא הייתה מעולם התייחסות לציבור העיוורים. תמיד אמרו שאנחנו לא נכים, ולכן אנחנו לא יכולים לקבל מה שנכה גפיים מקבל.

זה מעוגן בחוק כבר עכשיו.

אדוני, זה מעוגן בחוק. ברגע שנגיע לסעיף הספציפי, אם הוא לא לשביעות רצונך אנחנו נשפר אותו. תודה.
בבקשה, גברתי.

אני ענת רודניצקי, עורכת דין - - - מאוניברסיטת תל-אביב. אני רוצה להתייחס לעובדה שתקרת המחיר של הדירה הציבורית לא מעודכן. אולי זה לא המקום, אלא בהצעת החוק, אבל אנחנו מדברים על 705 אלף שקל. התיקון הוא משנת 2008, ומחירי הדיור עלו מאוד. צריך להעמיד את המחיר על כמיליון.

אנחנו נבקש התייחסות. זאת אחת ההערות שרשמנו לעצמנו.

יש לי עוד כמה הערות בקצרה: תקנה 4(ג) שמדברת על דייר - -

בהקראה אנחנו נעבור תקנה-תקנה. בשביל מה?
רן מלמד, בבקשה.

משפט אחד כללי: הדיון הזה חשוב מאוד, אבל הוא צריך להיות הפתיח לדיון בהצעת החוק. כרגע, לפחות משמועות שמגיעות אלי, יש הרבה מאוד גורמים בכנסת או ועדות בכנסת שרוצים להעביר מוועדה לוועדה. לדעתי, הבית של הדיור הציבורי הוא פה, וצריך לעשות הכול כדי שהדיון יהיה פה, שהוא לא ילך לשום מקום - -

תמיד הוא היה פה.

- - זה המקום שלו.

ועדת הכלכלה דנה בהצעתו המקורית של חבר הכנסת רן כהן.

אני יודע. לכן אני אומר שיש שמועות שרוצים להעביר את זה לוועדות אחרות. צריך לעשות הכול שזה לא יקרה.

הפוליטיקה הקטנה של כנסת ישראל זה מה שתוקע. אני כבר מחכה לשבת על זה כי אנחנו עובדים על זה לילות כימים, ימים כלילות – תעשו מה שאתם רוצים. אני מצפה להזיז את זה.

אנחנו מחכים להכרעת הכנסת בעניין הזה, הרי זה לא אנחנו שקובעים.

זאת גם הכרעה שלכם כי אתם קואליציה.

כשיהיה דיון בוועדת הכנסת בקשר לוועדה שאליה זה יועבר לדיון אני מציעה שתפנה לוועדת הכנסת ותבקש להופיע בפניה להשמיע את דבריך.

אנחנו נעשה כי זאת בקשה מיוחדת כי בדרך כלל אנחנו לא יכולים להיות בפנים.

תודה רבה. עורכת הדין בקי קשת, בבקשה.

אני רוצה לציין שיש מה שאין בתקנות ש- - - מה שברור הוא לא להתקין אף על פי שהחוק נותן במפורש רשימה של דברים שצריכים להיות בתקנות, ולא קיים בכלל וזה מצריך תשומת לב. 18(א)(1) לא הכניסו בכלל וזה חשוב.

זה תעירי בסעיפים.

היא אומרת מה לא נכלל, לכן חשוב לשמוע.

אני אומרת מה לא הכניסו בכלל, וזה חשוב. סעיף 18(א)(1) מדבר על קביעת חריגים לחובת הזכאי לשלם את חובותיו לפי חוזה השכירות כתנאי למימוש זכותו לרכוש את הדירה הציבורית. אמורים להיות על כך תקנות שמגדירות את זה. זה נאלם דום. זה מאוד חשוב.

תודה, הערה חשובה מאוד.

גם 18(א)(2) – קביעת מחיר מרבי לדירה ציבורית – כדי שזה יישאר בתחום המחירים הסבירים שבכלל ניתן לקנות אותה – גם על כך התקנות שותקות לגמרי, וראוי לשים לב לכך.

אלה הערות מאוד טובות, עורכת הדין בקי קשת, פורום הדיור הציבורי. עורך הדין במברגר, תרשום אותן לפניך.

נבקש, כמובן, את התייחסותכם לנושא הזה.

אני רק אומר באופן כללי שכבר קבענו שיהיה לנו דיון משותף עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. שם נדון על העניינים.

תודה רבה, עורכת הדין בקי קשת.
נתחיל בהקראה.

(הקראה): תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (הוראת שעה), התשע"ד – 2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 10 ו- 18 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט – 1998 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1. בתקנות אלה –
"הפרשי הצמדה", "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961;

"מבקש" – זכאי או דייר ממשיך, המעוניין לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר.

האם יש הערות לתקנה 1? אני כבר מבקשת בשלב זה לא לאשר את ההגדרה הראשונה שמדברת על הפרשי הצמדה וריבית. כשהוועדה תקרא את התקנות ותראה מתי עושים שימוש בהפרשי הצמדה וריבית יש איזשהו חוסר סימטריה בין המקרה שבו המדינה מחזירה כספים לבין המקרה שבו מישהו מעכב תשלום או לא משלם תשלומים במועד וכו'. זה מסוג הנושאים שביקשתי לדבר עליהם בעת הדיון המקצועי המשותף שיהיה לנו בקרוב, אני מקווה. ואז או שיהיה צורך בהגדרה הזאת או שנשמיט אותה.

ולכן המלצתך?

כרגע לא לאשר את ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית". להגדרה "מבקש" אין לי הערות.

תודה. יש הערות לגבי "מבקש"? אם אין הערות אני מצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד הגדרת "מבקש" – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הגדרת "מבקש" אושרה.

אישרנו את הגדרת "מבקש" בלבד. "הפרשי הצמדה" – במועד מאוחר יותר.

בבקשה, עורך הדין במברגר.

(הקראה): הגשת בקשה לרכישת דירה
2. (א) מבקש ימציא לחברה לדיור ציבורי שהדירה בניהולה, תעודת זכאי מאת משרד הבינוי והשיכון, המעידה כי הוא עומד בתנאי שבהגדרת זכאי שבחוק לגבי בעלות בדירה או במקרקעין אחרים, או בתנאים החלים על דייר ממשיך לפי סעיף 4(ג) לחוק וכן יציג בפניה תעודת זהות בת תוקף.
(2) לאחר המצאת תעודה כאמור בתקנת משנה (א), מבקש יגיש בקשה בכתב לחברה לדיור ציבורי אשר הדירה בניהולה, לפי טופס שתמציא החברה לדיור ציבורי למבקש, וישלם דמי הרשמה בסך של 150 שקלים חדשים ותשלום עבור ביצוע שומה אחת לדירה בסך של 650 שקלים חדשים בתוספת מע"מ; בטופס הבקשה יפורטו מסמכים שעל המבקש לצרף לבקשתו.
(ג) הגיש מבקש בקשה לרכישת דירה, לא יגיש בקשה נוספת לרכישת אותה דירה אלא בחלוף 12 חודשים לפחות ממועד משלוח ההודעה על תנאי רכישה לפי תקנה 3; ביטל המבקש את בקשתו לאחר שנערכה שומה אחת לדירה לפחות לפי תקנה 5 וטרם משלוח ההודעה על תנאי רכישה, ימנו 12 החודשים ממועד הגשת הבקשה.

הערות, בבקשה.

ברשותך, אדוני, ראוי שעורך הדין במברגר יסביר את התהליך המוצע. אנחנו ניסינו לעשות לעצמנו תרשים זרימה וראינו שזה לדעתי, מעורר קצת קשיים. אני מציעה שאולי תסביר את התהליך המתואר כאן שתחילתו בתקנה 2.

אני אבקש מהגורם המקצועי מר רונן כהן, סמנכ"ל אכלוס של המשרד.

בבקשה, תסביר לנו איך הצורה הזאת – היא פשוטה, יעילה, לא מקשה על הנזקקים?

החוק אומר איך מגדירים מישהו שיש לו דירה נוספת או נכסים נוספים שיש לו. יש תקרה ששוויה 350 אלף שקל - -

אתה צריך להסביר לנו את סעיף (א). אם מישהו לא מבין שישאל. סעיף (א) מובן?

הוא ניגש לחברה המאכלסת, לסניף שמנפיק תעודת זכאות ומבקש להוציא תעודת זכאות כחסר דירה. הוא צריך להצהיר על נכס, אם יש לו. אם אין לו נכס יוצאת לו תעודת זכאות כחסר דירה. זה נבדק מול מס רכוש, ואם אין נכס יוצאת לו תעודה כחסר דירה. זאת תעודת הכניסה שמאפשרת לו להיכנס למסלול הזכאות.

זה נקרא "תעודת זכאות"?

כן.

אני שואל משהו אחר: למה אגרות?

רגע. נסים, תעשה לי טובה, אני רוצה להתקדם, לעזור לכם שהדברים יהיו הכי פשוטים. זה לא יעזור בקריאות הביניים, אנחנו רוצים להגיע לתכל'ס.

אם כך, השלב הראשון כפי שאמר רונן הוא שהמבקש ניגש לדיור הציבורי ומבקש ממנה תעודת זכאות ומקבל ממנה תעודת זכאות. זאת תקנת משנה (א).

מה קורה הלאה?

יש לנו שאלה בעניין הזה.

אני יעקב קארו מחברת "פרזות". יש דייר ציבורי שגר שלושים שנה, ובמהלכן הוא קיבל ירושה בסכום כלשהו, והוא לא זכאי.

אפילו 100 שקל.

אבל בחוק של רן כהן היה כתוב שמי שמחזיק בנכס של עד 350,000 שקל נקרא חסר דירה. אולי צריך לאמץ את זה.

אנחנו לא מדברים על כסף, אנחנו מדברים על דירות. אם יש לו ירושה או שהוא רכש או בכל דרך אחרת יש לו דירה או חלק בדירה, ולפי לשון החוק כתוב ששוויה עד 350 אלף שקל הוא עדיין נקרא לצורך העניין "חסר דירה".

זאת אומרת זאת תקרת חוק רן כהן.

במשפט אחד: בחוק עצמו בהגדרת "זכאי" יש החרגה אחת: "מי שאין ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו דירה או מקרקעין אחרים ששווים עולה על 350 אלף שקלים. זאת הגדרה בחוק רן כהן.

מה זה "קרובו"?

בן זוג וילד.

יש לי שאלה לגבי הקביעה של 350 אלף שקל. האם הדבר הזה נשאר 350 אלף שקל?

כן, אדוני.

אתה יודע ממתי החוק הזה? אני לא רוצה לדבר על המדד ועל העלייה של הנדל"ן בשנים האחרונות. אם אנחנו עושים השוואה זה צריך להיות היום 700 אלף שקל אם לא יותר.

חבר הכנסת וקנין, גם הסעיף הראשון שעליו לא הצבענו בהמלצתה של עורכת הדין בנדלר, היה נושא ההצמדה. גם זה קשור לנושא של החישובים. לא לגמרי?

לא לגמרי, כי זה קבוע בחוק.

קיבלתי את הערתך.

בחוק עצמו נקובים סכומים – סכום אחד למשל, של 350 אלף שקל שאם יש לזכאי זה לא שולל את הזכאות שלו. סכום אחר שנקוב בחוק הוא סכום של 705 אלף שקל שזאת התקרה שמעבר לה לא מחושב המענק. זאת אומרת אם ערך הדירה עולה על 705 שקל - -

אז אני אגיד לך מה הם יעשו.

- - החוק נחקק בשנת 1998. הוא היה אמור להיכנס מיד לתוקפו למשך חמש שנים. זאת אומרת הערכים של אותם סכומים היו בערכים של שנת 1998; וסעיף 19 בחוק אומר: "הסכומים הנקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד מהמדד הידוע ביום תחילת החוק עד המדד הידוע במועד שבו חתם הזכאי או הדייר הממשיך, לפי העניין, על החוזה לרכישת הדירה". דהיינו, הרעיון היה שהסכומים האלה יהיו צמודים למדד מיום תחילת החוק. דא עקא תחילת החוק נדחתה, והחוק נכנס לתוקפו רק ב-1 בינואר 2013. לכן לפי לשון החוק, כפי שהוא מנוסח, לא ניתן להצמיד את הסכומים האלה, ובעצם מקטינים מאוד גם את ערך הדירה.

אז בואי אני אגיד לך משהו, אתי. את הוספת קמח, אני מוסיף עכשיו מים. מה שהם יעשו – 350 אלף שקל הם ישאירו כפי שהוא; מה יעשו עם 705 אלף שקל כערך דירה מקסימלי? ייקחו את זה לשמאות, והשמאות תגיד שזה מיליון שקל או יותר. אני לא יודע לאן זה ילך.

ואז לא יהיו זכאים למענק על החלק העודף.

אז אין לך זכאים בכלל.

זאת בהחלט בעיה. אני חייבת לומר שבוודאי בעת חקיקת החוק לא חשבו על תוצאה אבסורדית כזאת של הקפאת הסכום. אבל זאת לשון החוק, ומקומה של ההערה הזאת הוא בעת הדיון בתיקון לחוק.

הכנסת לא מוסמכת לטפל דרך תקנות בדבר חקיקה ראשית.

לכן זה בחוק שאנחנו מצפים להתחיל בו.

ניסים, אתה מפריע.

יש פה משהו שמאוד מסעיר אותנו.

ניסים לא יהיו פה, אני אומר לך.

אנחנו שני נכים בכיסאות גלגלים שגרים בדירה של לא פחות מ-120 מטר כי זה לא יכול להיות פחות מזה. שווי הדירה הוא למעלה מ-1 מיליון שקל, אז נאמר שיעלו את הפרמטר של 350 אלף שקל עוד קצת – איפה אנחנו נמצאים בסטטוס הזה? אנחנו לא בסטטוס בכלל.

סכום קצת יותר גבוה לנכים על כיסא.

לנכים זה עד 881 אלף.

זה גם לא בסטטוס.

זה בערכים של 1998, אין מה לעשות.

אתה ממשיך בתרשים הזרימה, ואני עוד חמש דקות סוגר.

ביום שיש לו תעודת זכאות של חסר דירה אחרי שהוא עשה את כל התהליך הוא ניגש לסניף ואומר שהוא רוצה לרכוש את הדירה שלו. הוא משלם דמי הרשמה של 150 שקלים ושמאות של 650 שקלים.

פלוס מע"מ. הוא מקבל טופס בקשה, מגיש את הבקשה, משלם 150 שקלים דמי הרשמה פלוס 650 שקלים פלוס מע"מ.

אף פעם לא שילמנו 150 שקל. זה משהו חדש.

זה תמיד היה.

זה לא היה.

דוד, שאל את קארו.

זה שולם.

שילמת 350. מתוכם 150 זה דמי טיפול ו-200 - -

תודה, מר קארו, על ההבהרה.

הוא משלם 650 שקלים פלוס מע"מ, ולמעשה הוא כבר נכנס לתהליך של רכישת הדירה.
המטרה של סעיף (ג) היא שהיות שיש פה הוצאות והשקעה גדולה של עבודה והוצאות, שלא יהיה מצב שהוא יגיד כל יום כן רוצה, לא רוצה, יצרנו מצב שבהתחשב בתשומות ובהשקעה הכספית יש 12 חודשים של סוג של צינון. אם הוא הגיש ולא הסתיימו 12 חודשים הוא ייאלץ להמתין 12 חודשים ואז להגיש מחדש.

הערה לפני שאני סוגר?

יש הרבה הערות.

נמכרו 15,000 דירות, ולפני השנתיים האלה הוא לא הגיש. הוא לא יכול להגיש שוב. נגמר.

עורך הדין במברגר, כמו שאמרתי, יש לי עכשיו דיון נוסף. אני עוצר. אנחנו במהירות קובעים את הדיון הזה ואת הדיון בחוק במקביל כדי להתקדם בכל הסוגיות ולהגיע פעם אחת לדברים מתאימים. בזה אני מסיים את הדיון. אני מודה לך, ניפגש בדיון הבא.

אולי לקבוע ישיבה ארוכה?

המועד ייקבע מיד.

אני מתכוונת לזמן הדיון.

ברור. ברגע שיהיו התקנות והחוק ניתן לזה כמה שעות. אני מודה לך על ההערה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>