PAGE
3
ועדת הכלכלה
10/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 138>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<החובה להעביר את ניהול משק המים לתאגידי מים וביוב>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יעקב אשר

איציק שמולי

באסל גטאס

ישראל חסון

אורי מקלב

זבולון קלפה

>
מרדכי כהן - מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

אלון מסר - רכז מים וחקלאות, משרד האוצר

אלון זסק - אגף איכות מים ,שפכים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

יחזקאל ליפשיץ - סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אלכסנדר קושניר - מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

ישראל עינב - ממונה על התאגידים, רשות המים והביוב

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים והביוב

תהל ברנדס - ממלאת מקום יועצת משפטית, רשות המים והביוב

יוסף אל-עזרה - יועץ מנכ"ל, רשות המים והביוב

יניב אדלשטיין - מנהל מחלקת שירות לקוחות, מי כרמל

סלאח נסאר - מנכ"ל התאגיד מיה קום

מוסטפא אבו ריא - מנכ"ל מי גליל

גיל ליבנה - ראש מועצת שוהם

דרור אלוני - ראש מועצת כפר שמריהו

פיליפ יוסף זנו - ראש מועצה אזורית מטה אשר

ג'קי להב - גזבר מועצה מקומית מיתר

שעיה קרפ - מנכ"ל תאגיד מעיינות הדרום

שלמה דולברג - מנכ"ל השלטון המקומי

יהל בן-נר - סמנכ"ל התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

סלעית קולר - יועצת משפטית במועצה לצרכנות

עמנואל ויזר - נציג לשכת עורכי הדין

פנינה בן-דוד - מחלקה כלכלית, התאחדות המלונות

רונן רגב כביר - משנה למנכ"ל ומנהל המחקר, אמון הציבור

גלעד בר גיל - מנהל תחום מים וביוב, מגע"ר

טלי ניר - מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות, האגודה לזכויות האזרח

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה

עו"ד לינור דויטש - יועצת משפטית, התאחדות האיכרים בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

רותי רוזנטל
–
המשמר החברתי

משה בר - יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים; ארגון ארצנו החברתית

ליאור טימור

איתי עצמון

לאה ורון

הדס צנוירט
<החובה להעביר את ניהול משק המים לתאגידי מים וביוב>

רבותיי, ראשי הרשויות שנמצאים פה, חברי הכנסת חסון ושמולי, גטאס, מנהל רשות המים. קודם כל, אני מבקש לשתף אתכם במבוכה שאנחנו נמצאים הבוקר נוכח הבקשה מהיום בשעה 08:00 של ועדת הפנים, לבטל את הישיבה הזאת. לפני כשבועיים פנתה אליי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, וביקשה כי נקיים ישיבה משותפת לוועדת הכלכלה ו-וועדת הפנים בנושא החשוב, של החובה להעביר את ניהול משק המים לתאגידי מים וביוב. מצאתי לנכון להיענות מייד, על העומס בוועדת הכלכלה, בשל חשיבות הנושא, ובשל הכבוד הרב שאני רוחש לכולכם, וכמובן, לפנייתה של יושב-ראש ועדת הפנים.
אזכיר כי חובת התאגוד עוגנה בחוק תאגידי מים וביוב בשנת 2001 – חוק שהכינה ועדת הכלכלה, כפי שנמסר לי, במשך 14 ישיבות שקיימה. אני רואה את איש אמון הציבור מהנהן בראשו. מאז תוקן החוק מספר פעמים, לרבות תיקון משמעותי שהוכן בוועדת הכלכלה בראשותי במסגרת חוק ההסדרים האחרון, שחלק מהנוכחים כאן השתתפו בו. עיקרו של התיקון היה לחייב בתאגוד אזורי כדי להביא להתייעלות במשק המים, לצמצום ולחיסכון. הוא נעשה בהסכמה בסופו של דבר בין נציגי השלטון המקומי, נציגי רשות המים, נציגי האומר.

אני ער לכך שלא כל ראשי הרשויות משוכנעים בנחיצות התיקון שעשינו כמו גם בנחיצות החוק עצמו. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה כדי לשמוע את התייחסותכם, וכדי שתביאו בפני הוועדה מניסיונכם הרב, מבקיאותכם בנושא וכן את הקשיים שאתם מתמודדים אתם. יחד אתכם אשקול לבחון תיקוני חקיקה שיידרשו. גיל לבנה, ראש מועצת שוהם, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ברוורמן. אני מודה לך ולחברי הוועדה על כינוס הדיון החשוב הזה. הוא מתקיים על רקע סעיף בחוק ההסדרים במשק, לפיו החל מסוף ינואר 2014, רשויות שנמצאות בתהליך ארוך וממושך או של קבלת רשיון או של קבלת אישור להחרגה מתוקף החוק – החוק עצמו מאפשר מסלול של החרגה, ואני כאן כדי לדבר על זה. נפקיע מהם – החל מסוף ינואר, אם לא עברו או סיימו את התהליך, בשבט או בחסד, אמורים להפקיע מהם - כך אני מתאר את זה – את משק המים והביוב לטובת תאגיד ממשלתי כזה או אחר. עד כדי כך הסנקציות מחמירות. אולי חברי הכנסת לא מודעים למשמעות של הסעיף הדרקוני הזה.

באותו דיון, ששם החוק שהעברתי בחוק ההסדרים, ישבו נציגים של נציגי הרשויות, ישבו נציגי האוצר. לא זוכר אם אתה היית שם. זו ההסכמה שהגיעו אליה. אתה מודע לזה.

הסכם מורכב מכמה תנאים. יש תנאים שלא מתקיימים בהסכם הזה עד עצם היום הזה. במסגרת ההסכם הזה דובר שרשויות שהגישו בקשות להחרגה, הן יידונו במסגרת הזאת. לוועדת הכלכלה בהמלצת שרי הפנים והאוצר יש סמכות להחליט שיש מקום להחריג. מועצות אזוריות, מצאתם לנכון כמחוקקים לא להחיל עליהן את החוק. מאחר שהבנתם, כשחוקקו את החוק לפני 12 או 13 שנה, שייתכן שיש מקומות מסוימים שלא בכל מחיר, לא בכל תנאי, לא בכל לקוח ייקחו את רשת המים ויעבירו אותה לאיזשהו תאגיד אזורי כזה או אחר, אלא ישאירו את המצב על מכונו, כיוון שהוא עובד טוב. יש קבוצה של רשויות כאלה – ידידי דרור אלוני ולא מעט אחרים - שבמסגרת הדיונים בהסכמה עם רשות המים הועלו שהם נמצאים בתהליך של בקשות החרגה. חלקם גם קיבלו אישור משר הפנים להחרגה, רק זה לא הגיע לשולחנכם, כי זה נתקע במשרד האוצר, ונמנעה מכם האפשרות לדון, האם יש מקום להחריג את אותה רשות מקומית.

היום אתם קונים ישירות ממקורות?

כן.

כמה אתה משלם?

אקרא את הסעיף בחוק – סעיף 6א(ג): שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה והמים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה, לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.
על זה אתה מדבר. עד היום, מר קושניר, לא קיבלתי לכאן שום בקשה בנושא הזה, לכן אני רק מחזק את מה שאתה אומר.

אני מדבר כעת בשמי, ראש המועצה המקומית שוהם. אנחנו הגשנו בקשה מסודרת לפני שלוש שנים למשרד הפנים, לשר הפנים, מסודרת עם חוות דעת כלכליות. שר הפנים, לאחר שבדק את הבקשה שלנו, התייעץ עם גורמים מקצועיים, כתב חוות דעת של עמוד וחצי, שהוא ממליץ לפטור, ספציפית. כל רשות פועלת בפני עצמה, היא תאגיד בפני עצמו. המליץ לפטור אותנו. שר האוצר דאז החליט מטעמים, אולי מאקרו לאומיים, לא להעביר את המלצתו, ולכן זה לא הגיע לכאן. יש עוד רשויות כאלה.

מה היו הנימוקים לבקשה שלכם?

יש מצבים שבהם, כאשר – אל"ף, הרשות המקומית מנהלת- - - בי"ת, כאשר הרשת המשותפת שלה, אם לא עירייה גדולה ליד, שאומרים לה: לכי תתאגדי עם אותה עירייה, אלא דווקא עם מועצה אזורית. שוהם באופן קונקרטי מוקפת במועצה האזורית חבל מודיעין. בעוד שחבל מודיעין פטורה, אנחנו חייבים בהתאגדות. מערכת המים והביוב שלנו משותפים לחבל מודיעין ולשוהם. כל ההשקעות שלנו בשדרוג, השבחה, ביוב, קווי הולכה וכך הלאה, משותפים לשתי המועצות - השקעות שנעשו, הלוואות שנלקחו בעבר וכך הלאה. אמרנו: במקרה הספציפי שלנו – בעת שיוחל החוק על המועצות האזוריות, הם הפרטנר שלנו, הטבעי, הנכון. אם נגזר על כל אזרחי המדינה לקבל מים מתאגיד, זו תהיה הסיטואציה שלנו.

חבל מודיעין קונים את המים ישירות ממקורות בעלות של מה, ובכמה אתה קונה את המים מהתאגיד? הוא קונה את המים ממקורות?

אנחנו ספק המים ל-5,000 צרכנים, בתי אב בשוהם. קרוב ל-21 אלף תושבים. אנחנו קונים את המים ממקורות. אני לא יודע להגיד לך את התעריף. זה התעריף היקר שהתאגידים משלמים.

כמה?

הוא מדורג. לא יודע לומר לך את התאגיד המדויק. יש תאגידים שזכו להטבות.

אין פה אחד מהעוזרים שיכול לומר?

לא. אני יכול למצוא לך את הנתון. יש שני תעריפים. בכל מקרה, התעריף הוא על הצד הגבוה, אבל מחיר המים לצרכן הוא נמוך יותר מהמחיר שמשלמים לתאגידים. זה המצב.

אבל הנקודה היא לא רק עניין התעריף; הנקודה היא, היום 90 אחוז מאזרחי המדינה כמעט מקבלים מים מתאגיד כזה או אחר. נותרו 10 אחוז. כ-40 רשויות מקומיות. חלקם הגישו בקשות להחרגה. זה נעצר, לא מגיע אליכם. מנגד, יש ינואר 2014. זה לא יגיע אליכם עד אז, ואנחנו נימצא בבעיה.
לכן, מה שאנחנו מבקשים, שתינתן פה ארכה ביוזמת הוועדה הזאת לצורך פירוק, כל אותן בקשות להחרגה, שנעצרו, נחסמו. אני רוצה לציין שמאחר שאנחנו רשות שומרת חוק, ומאחר שסורבה בקשתנו, אנחנו עתרנו לבג"ץ. הבג"ץ שלנו תלוי ועומד כבר שלוש שנים. הוא לא הוכרע. היה צריך להתקיים בו דיון בשבוע שעבר, ולאור הודעת שר האוצר הנוכחי, שהוא מוכן לבחון את עמדת משרדו מחדש, נדחה הדיון שם, אבל זה מקרה נקודתי. כמונו יש 40 רשויות כאמור.

תודה.

אני מבקש לשאול אותו שאלה. אתם בדוחות הכספיים שלכם, יש לכם ביקורת נפרדת על משק המים?

כן.

מה המצב שם? כמה השקעות בתשתיות? כמה נשאר לך בקופה? אתה מושך כספים לשם לטובת דברים אחרים בעיר? מה אחוזי הגבייה? כל הדברים האלה, שצריכים כביכול לעמוד לטובתך בוויכוח עם האוצר או בבג"ץ או בכל מקום.

אפשר גם לומר את הצד השני של המשוואה. בדיון הקודם על התאגידים היו פה גם דוגמאות של תאגידים שהעבירו דיבידנדים. היה פה ספק רב, אם השקיעו השקעות נאותות בתשתיות.

אולי מושך דיבידנדים בלי שאנחנו נדע.

שקל אחד מכספי מכירת המים ומאגרת הביוב לא הולך לשום מטרה אחרת. אנחנו מתוקף הנחיות, שרשות המים חייבה את אותן עיריות, רשויות, שלא הקימו תאגיד, הקמנו קרן שיקום מים נפרדת. בהתאם להנחיות, הסכום שנדרש מאתנו, 2.20 שקלים, או מה שחייבו אותנו, נכון להיום, עובר לקרן הזו. בקרן הזו יש כבר מיליונים רבים. אנחנו מנועים להוציא שקל אחד מהקרן הזאת, כי ההנחיה היא שהקרן הזו תיפתח רק ביום שיהיה תאגיד. אתה שואל אותי, האם אני יכול לקחת את הכסף הזה ולהשקיע ברשת - אני לא יכול להשקיע ברשת, כי לא מרשים לי. זה כבר חמש שנים כך.

זה תמרוץ, שאתה תקים תאגיד.

יש הרבה רשויות שנמצאות בסטטוס שלנו, שלא מאשרים לנו תקציבים בלתי-רגילים במשרד הפנים להשקעות ברשת המים וביוב, כי אנחנו לא תאגיד.

כמה אחוז הגבייה של המים?

98.

הנקודה ברורה. אתה אומר: מערכת ההענשה, אם תקרא לזה, אומרת: תעשה תאגיד. אתה אומר: כרגע אני מתפקד טוב יותר בלי תאגיד. בוא נבוא לוועדה, שר הפנים המליץ. דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה לעדכן שמספר ראשי רשויות שהיו בדרכם לירושלים קיבלו הודעה על ביטול הישיבה, וחזרו למשרדיהם.

אני לא כועס בדרך כלל. אני את הישיבה הזאת - אמרתי כבר: ראש ועדת הפנים ביקשה בכל הדברים, שאנהל יחד אתה. הסכמתי. הגברת ורון שינתה – פינינו מפאת חשיבות הנושא וכבודכם. מתי קיבלתי את ההודעה?

ב-08:00 בבוקר קיבלתי מייל ממנהלת ועדת הפנים: לאה יקרה, בוקר טוב. נתבקשתי על-ידי יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, להודיע לכם על ביטול ישיבה משותפת שהיתה אמורה להתקיים ב-09:00. המייל נשלח ב-08:13. ממילא הסמכות היא של ועדת הכלכלה.

הסמכות היא שלנו, העניין הוא שלנו. אני לא רוצה לבקר חברי כנסת.

אני מבקש להמשיך בנקודה שבה סיימנו את הישיבה הקודמת שקיימנו כאן בנושא הזה, שבה היושב-ראש פנה לשרי הפנים, האוצר, להקשיב לרשויות האיתנות, עם סוציו אקונומי 10, ולפעול להחרגה שלהן. בינתיים במסגרת חוק ההסדרים, שנעשה כרגיל בלחץ זמנים גדול, הנושא הזה נשמט, למרות שבסיכומים של ועדת ניסן יש הערה, שהנושא הזה לא יגיע לכלל הסכמה.

המצב של כפר שמריהו, למשל, שלידיעת הפורום, ראש המועצה אנוכי נמצא תחת חקירה של המשטרה הירוקה בשל חשש לזיהום קרקע, בשל העובדה שלכאורה אני נמנע מלהקים מערכת ביוב. המועצה המקומית כפר שמריהו מנסה להקים מערכת ביוב בכפר שמריהו כבר למעלה משבע שנים, ומנועה מכך, משום שרשות המים והביוב לא קובעת את התעריפים של האגרות וההיטלים.

נעשה את זה בלשון בני אדם. זה תקדים. אבל אתה יכול – יש לך כסף. בכפר שמריהו אנשים עשירים. אתה רוצה להקים מערכת ביוב, אתה רוצה לעשות הכול, נכון?

נכון.

למה אתה לא יכול?

ברשותך, אומר שוב. המועצה המקומית כפר שמריהו אינה מנהלת את משק המים, מעולם לא ניהלה את משק המים. משק המים מנוהל על-ידי אגודת מים שיתופית מזה 77 שנים. אגודת המים מפיקה את המים בכוחות עצמה. עלות ההפקה היא פחות מ-3 שקל לקוב. אנחנו משלמים את המחיר, כפי שמשלם כל אזרח במדינת ישראל, כי התעריף נקבע כתעריף ארצי על-ידי רשות המים והביוב, למעלה מ-10 שקלים לקוב מים.

איפה הבעיה?

אם רשות המים והביוב היתה מאשרת אגרות והיטלים למועצה המקומית כפר שמריהו, היתה מערכת ביוב קיימת בישוב. בהיעדר, אנחנו מנועים- - -

מי היה נפגע מזה? אמר פה גיל לבנה, למשל, אם אני מדבר פה על מר מסר, הלא ברור שתקדימים, ואנחנו רוצים שלא יהיה, אבל במקרה הזה אנשים עשירים יושבים שם, יכולים לחפור, במקום כל בארות הביוב, שתהיה להם מערכת, יפתרו את הבעיה, ישלמו את זה - מה רע? הנקודה היא תמיד שצריך לחבר אותם עם כולם מסביב, ואז לעשות את זה.

פתרון הקצה הוא אף פעם לא לישוב אחד. גם אם הוא יכול לנהל את משק המים שלו בנפרד, ולהיות מלך- - -

יש לי הסכמי קצה.

אז אתה חייב לעבור לפן אזורי, כשזה מגיע לביוב, גם אם במים אתה יכול להתנהל לבד, בטיפול בביוב ובמחזור המים וכו', אתה צריך להיות באיזשהו איגוד אזורי.

בשנת 2006 חתמתי הסכם עם הרצליה ורעננה לפתרונות קצה. ההסכמים האלה תקפים. הם עברו לתאגידים שנכנסו לנעליהן של העיריות. אנחנו נמצאים בקשר רצוף, מחכים שנחבר.

אתם עוד לא מחוברים? איפה הביוב שלכם היום?

בורות ספיגה.

מה אתה אומר? כפר שמריהו. וואללה. כפר שמריהו. בערבית זה ג'ורה.

אפשר להפוך את הדיון הזה לדיון ציני. אלמלא רשות המים והביוב היו מונעים מאתנו לקיים את האגרות ואת ההיטלים, היתה מערכת ביוב פעילה. יותר מזה; לא הייתי מוזמן לחקירה במשטרה הירוקה. שלושה שרים נמנעים מלדון בסוגייה. קיבלו פניות, ולא קיבלנו תשובה: מכתבך התקבל – לא שר הפנים הנוכחי, שהעביר את זה לממונה על השלטון המקומי.

אתה לא מקבל שום תשובה מרשות המים?

השרים הם אלה שקובעים ולא רשות המים. שר האוצר לא השיב על הפנייה. מי שקובע במדינה הזאת את החוק זה הכנסת. מי שזכותו לפטור מחובת תאגוד זה שר הפנים, שר האוצר- - -

קראתי את הסעיף לפני שנכנסת, זבולון – ושר האנרגיה, באישור ועדת הכלכלה.

פנינו אליהם. הם בסמכות על-פי דין. הם נמנעים מלדון בזה, כי רשות המים והביוב ואגף התקציבים אינם מעוניינים לדון בחריגים אלא מעוניינים לדון במערכות שלמות.

תודה. בבקשה, ראש המועצה סכנין לשעבר. היום הוא תאגידן.

רציתי לדבר בנושא הציבור הערבי ואיחוד תאגידים. להתחשב בציבור הערבי בנושא איחוד תאגידים. התאגידים הקיימים היום בציבור הערבי הם תאגידים גדולים – רובם מעל 100 אלף נפשות. כולם בתחילת דרכם, אולי התחילו להתייצב מעט. לא צריכים לעשות עוד רפורמה לרפורמה, עוד פעם, כי פוחדים שזה יזיק. מלכתחילה אני שייך לבקעת בית הכרם ובקעת בית נטופה. באמצע יש כרמל. מלכתחילה למה לא הכניסו את כרמל ביחד? עכשיו רוצים גליל מערבי. אנחנו נלך לאיבוד בעניין הזה. אנחנו מבקשים בנושא הזה בעיקר, לחשוב על הציבור הערבי.

בבקשה, מר קושניר.

אני רוצה לציין שאמנם ראש מועצת כפר שמריהו ציין את רשות המים כאשמה, שאין ביוב בכפר שמריהו, אבל יש עוד 250 רשויות בארץ, שלא שאלו את רשות המים, וביצעו תשתיות ביוב, וזה פועל תקין בכל המגזרים. דווקא במרכז הארץ עד שנת 2005 או 2006 לא בוצעו תשתיות ביוב. להערכתי, לא אוסיף צבע לכל העובדה הזאת. זה רק אומר שצריך להכניס גורם מקצועי, שיידע לעשות הכול בקצב הנדרש, ולא רק מכיוון שיש סנקציה כזו או אחרת. הגורם המקצועי הוא אותו תאגיד. מכיוון שקשה מאוד למועצה קטנה כמו כפר שמריהו, עם אוכלוסייה מכובדת לכל דבר, להחזיק את הצוות המקצועי המתאים בשביל לתכנן ולשקם ולתפעל. יש גם הסכמות גם בסביבה ראויה לחלוטין.

מר קושניר, אנחנו מובילים בארץ מזה שמונה שנים במקום הראשון בכל- - -

הקשבתי לאדוני ואפילו החמאתי למועצה שלך. יש כבר נכונות וגם הסכמה, שתאגיד הרצליה יקלוט אותם.

השאלה פשוטה: אלה אנשי ביצוע. הוא יכול לעשות את זה. יש פה הנקודה עכשיו, שלא רוצים שיהיה תקדים. הוא אומר: הוא גם מחובר יחד. יש פה איזה מלכוד 22, נראה לי, שלקחו אותו, למשל, בגלל סוציו אקונומי 10, מכניסים לו למען יראו וייראו, ובינתיים אפשר לפתור את הבעיה עם קצת דברים. אני בא למר מסר. ברגע שיושבים, יש חוקים, הדברים הולכים בצורה ברורה, אבל החוכמה הגדולה היא – אנחנו תכף קוברים את מנדלה – ויתור זה כוח, גמישות זה עוצמה. צריך להסתכל מה עובד - לא רק מה עושים בצורה יותר מדי קווית. קצת עיגולים.

וגם תפרוס את הנתונים - כמה בקשות הוגשו אליכם אחרי המלצה של שר הפנים וכו'?

בסדר גמור. לגבי מספר הבקשות, אין לי הנתון כרגע. אוכל לעדכן את הוועדה. ברגע שאחזור למשרד, אשלח ליושב-ראש הוועדה את החומר הנדרש.

לגבי שוהם, לא אתייחס פרטנית לרשויות, בטח לא רשויות שיש לנו בג"ץ נגד המדינה- לא נוכל להתייחס ספציפית למקרה, כי המקרה נדון בבג"ץ.

הייתי מעדיף להוציא את הבג"צים מכל הדברים האלה, כי מה קורה – לפעמים יש לכם קו, ואז הולכים לבג"ץ, וזה נסחב. אני חושב שאפשר במקום הבג"ץ לשבת, למצוא פתרונות.

אפשר לנסות לשבת במהלך היום, לדבר בשמחה בנושא הזה.

יש לנו פגישה אצל שר האוצר. מקווים שתשתנה הגישה, ואולי כן יגיעו לכאן.

עיגול פינות זה לא דבר כזה גרוע. אין פה דברים שעליהם העולם ייפול. בבקשה.

לא אתייחס ספציפית למקרה הפרטני. כאמור, בחוק הסמכות לתת פטור היא מטעמים מיוחדים, ניתנת לשלושת השרים. נכון להיום, לדעתי, שלושת השרים עוד לא חתמו על הגשת פטור לרשות כזו או אחרת. מטעמים מיוחדים – זה מה שהחוק קובע.

יש שר שממליץ, אבל צריך את שלושת השרים.

ואחרי זה את אישור ועדת הכלכלה.

אם תהיה פתיחות, נאשר.

צריך לומר שלגבי הקמת התאגידים עצמם, חלק מתיקון החקיקה האחרון שנעשה, והחלטת הממשלה, אחרי הסכמות של ועדת ניסן, הוסכם יחד עם השלטון המקומי, מי יכול להקים תאגיד עצמאי ומי לא יכול להקים תאגיד עצמאי, מתוך כוונה שצריך למצות יתרונות לגודל מסוימים וגם פרמטרים לניהול תקין של משק המים והביוב. מי שיכול ועומד בפרמטרים האלה זכאי עדיין, על אף שהחובה היא החל מ-2007, גם היום עדיין יכול להקים תאגיד עצמאי, עד 31 בינואר. יש רשויות שהחליטה הממשלה, בהסכמה עם השלטון המקומי, יכולות עדיין להקים תאגיד עצמאי, והחוק קובע שהחל בתאריך הזה צריך להצטרך לחברות אזוריות מתוך ההנחה והצפי שחברות אזוריות יכולות לנצל יתרונות לגודל, לחסוך בעלויות, ובסופו של דבר להביא לחיסכון בתעריף מים.
יש לציין שהשבוע, אני מקווה, תתקבל החלטה, שבאה בעקבות שינויי החקיקה האחרונים, שלראשונה מזה שנים תעריף המים אכן יירד. ייצאו לשימוע, ההחלטה צריכה להתקבל ביום חמישי.

מחכים ל-15 אחוז ששר האנרגיה הבטיח לי. רן מלמד, בבקשה, אתה ידיד של הוועדה.

הערת ביניים, אם המחירים אכן הולכים לרדת, למה רשות המים ביקשה פטור ממכרז, להעסיק אנשי יחסי ציבור כדי להתמודד עם עמדות הציבור בינואר, אחרי שהם יודיעו על עליית המים?

זו שאלה רטורית.

זו לא שאלה רטורית אלא אמתית. הם ביקשו פטור לתקציב לא קטן ליחסי ציבור, להתמודד עם עמדות הציבור על כך שהם הולכים להעלות את המים בינואר.

מר קושניר, אתה אדם כזה סימפטי, והחיוך שלך שובה לבבות, וכבר אמרתי שאבא של דודו טופז, אליהו גולדנברג, היה חכם – חיוך, מילה טובה, והעולם כולו שלך על כף היד. אבל מעבר לזה, יש הרבה שאלות לגבי רשות המים, אבל לא נפתח אותן היום. נשב אתך בצורה מסודרת. יש שאלה, מה עושים שם, איך עושים וכו'.

אשמח לענות על כל השאלות.

אתה מסכים אתי, מר מלמד, שלא נפתח היום את כל השאלות האלה על רשות המים.

נראה לי שבמסגרת השקיפות שצריכה להיות, ושלא קיימת, אני חושב שזו שאלה מאוד מהותית. אני מחזיק פה מסמך של רשות המים מ-10.11, שבו הם אומרים: אנחנו מבקשים כסף, לקחת יועץ תקשורת, מהסיבה - איך הם כותבים פה: ההתקשרות האמורה הינה לטובת התמודדות עם הביקורת הציבורית הצפויה עקב השינוי בתעריף המים, ועל כן הינה פעילות חשובה, שיש בה עניין ציבורי ברור ותרומה ממשית לפעילות רשות המים.
חברים, אני מרגיש שמישהו עובד עלינו, בקטן ובגדול.

את מי אתם שוכרים? כמה הוא עולה?

האם הולך לעלות תעריף המים? בואו נשמע דברים יותר רלוונטיים מיחסי ציבור.

אדוני היושב-ראש, בגלל שזה נושא נקודתי, אענה. דווקא בגלל טעמי חיסכון אני חתכתי וביטלתי חוזה עם יועץ התקשורת הקבוע שלנו, שזכה בחוזה. ברגע שבאמצע השנה ראיתי, דווקא מטעמי חיסכון, לקראת הקמפיין, לקראת סוף שנה, עם תהליך של צמצום תאגידים, ותהליך כואב, ונשמע היום, וגם הוועדה תשמע היום תגובות של השלטון המקומי – אין לנו יכולת כעובדי מדינה להתרכז דווקא בזירה התקשורתית. אז ביקשנו לחודשיים – אני מדגיש, זה לא לנסיעה להאיטי – ייעוץ מקצועי, כדי להתמודד התמודדות וראבלית. יש הנתונים, אבל אין לנו מיומנות. לחודשיים ייעוץ נקודתי.

50 אלף שקל לחודשיים – תחשבו מה אפשר היה לעשות בזה לטובת אוכלוסיות מוחלשות.

אני גם מוכן לצרף את הבקשה הזאת בנוגע לעלויות נוספות של כל עובדי מדינה, אבל עם זה אני בראש מורם יכול לעמוד.

תודה. אני רוצה להמשיך. אלון, אמרת – אני מעריך ומוקיר אותך - את העמדה הפשוטה. את השאלה האמתית לא נפתור פה. מה שאני מבקש, מכיוון שאני רואה ששר האוצר נכנס לעובדי הקורה, אני מצפה עכשיו, שאין ספק שיש מספר מקומות שכדאי להחריג אותם. אחרת אתפוס את דרור אלוני עוד שנה ועוד שנה וחצי, והחוק נותן את האפשרות הזאת, הוא נותן החרגה, ולא גוזרים גזירה על הציבור, שרוב הציבור לא עומד בה, ואפשר לפתור אותה. אז במקרה הזה אני קורא את חוכמת הניהול ולא את חוכמת החוק היבש. לכן תעביר את זה גם לשר האוצר, שיישבו עם האנשים האלה, יבואו כאן עם שר הפנים. אם נראה שיש דברים שהם לא עושים שכל, לא נאשר אותם, אבל בדרך כלל השכל הישר – שתתקבל החלטה. אי-אפשר שיהיה בג"ץ על בג"ץ, וגם דרור אלוני – הוא בחור צעיר, אבל יקבל התקפת לב בצורה הזאת...
מנכ"ל השלטון המקומי, שלמה דולברג, בבקשה.

אדוני, אני מתנצל על האיחור – נודע לי ברגע האחרון שבכל זאת אתם מקיימים את הישיבה.

ביקשו ממני לקיים את הישיבה. שיניתי את כל סדר-היום, כי חברת הכנסת מירי רגב ביקשה. ב-08:00 קיבלה הגברת ורון הודעה שמבטלים. אני לא מבטל דברים ב-08:00.

אני, בכל אופן, התנצלתי.

אנחנו ביטאנו את העמדה שלנו בצורה מסודרת במכתב שמונח לפניכם. אני רק רוצה להדגיש שני דברים: אחד, אנחנו, מרכז השלטון המקומי, חתמנו על הסכם עם המדינה בעניין הזה. אנחנו עומדים בהסכמים, אבל בהסכמים האלה נאמר שיש רשויות שצריך לפעול להחרגתן. יש שני סוגים של רשויות כאלה: אחד זה אותן רשויות שצריך לבדוק בהן את הפרמטרים, ולדעתי, הבדיקה לא נעשתה בצורה רצינית. צריך לבדוק את זה בצורה רצינית; והשנייה, אלה שצריך לפטור אותן, את שלוש הרשויות בסוציו 10. אם המהלכים האלה לא יבוצעו, אנחנו ניסוג מההסכמים, אדוני.

מי חתום מולכם?

האוצר.

אתה מוכן לחזור על המשפטים האחרונים שאמרת, מר דולברג?

ודאי. יש לנו שני הסכמים שחתומים עם המדינה ועם האוצר בעיקר. במידה ששני הסוגים של רשויות שצריך לטפל בהן - סוג אחד, אלו שצריך לבדוק את הפרמטרים ברצינות, ולפטור או לא לפטור, וסוג שני, לפטור, כי הם בסוציו 10, מהסיבות שמנויות, אם המהלכים האלה לא ייעשו בצורה רצינית, מקצועית ובשיקול הדעת, אנחנו ניסוג מההסכמים שחתמנו עליהם.

תודה רבה. רשום בפרוטוקול. בבקשה.

מי שעומד בפרמטרים שנכתבו בהסכמים, ודאי שהמדינה תקיים אותו. צריך לציין שבהסכמים האלה גם השלטון המקומי, כחלק מההסכמות האלה, קיבלו הרבה דברים אחרים, שמבטלים את ההסכמים. אני לא חושב שצריך לסגת מההסכמים.

נחזיר את הדברים האחרים.

הסכמים צריך לקיים.

אלון, יש פה מורת רוח מחלק מהדברים בנושא ההחרגה.

זה לא לגבי החרגה אלא לגבי מי שיכול. מי שעומד בפרמטרים, אין פה מחלוקת.

אבל משחקים בפרמטרים, ואתם יודעים את זה.

לא מאמין שיש דבר כזה.

בבקשה. סלעית קולר, המועצה לצרכנות.

קודם כל, בניגוד לתחושה שיש פה בדרך כלל בדיונים, אני רוצה לומר משהו לטובת החוק הספציפי הזה. נכון שלו הייתי יושבת היום בדיון על החוק, יכול להיות שהייתי אומרת שצריך לעשות שינויים, אבל ברמת העיקרון, החוק הזה הביא לשינוי מאוד גדול ביחס לצרכן. רשות המים הפכה להיות שק החבטות של המדינה. בנושא הצרכנות רשות המים יושבת ושומרת על האזרח. אני לא מדברת על כסף או על המחירים אלא על זכויות הצרכן מבחינת שירות. אנחנו מעורבים מול רשות המים בכל הקשור לנושא זכויות צרכנים. אני מניחה שבכפר שמריהו התושבים מקבלים יחס טוב מעצם היותם בכפר שמריהו, ובאמת כי יש שם רשות טובה, אבל אני יודעת שלמשל, מהכסף שאני מוזגת כוס מים, המדינה מקבלת מס. אני לא יודעת איזה מס המדינה מקבלת מהבריכה בכפר שמריהו, אבל עליי הטילו מע"מ, ועל כפר שמריהו, כרגע, לא נראה לי שזה קורה.

חוק תאגידי מים וביוב, למרות החבטות שחבטו בו כל השנים, עשה גם דברים מאוד טובים. אחד, המון עיריות שלא השקיעו בתשתיות מעולם, הרבה שנים, השקיעו בתשתיות מיליארדים, נכון להיום, מתחת לאדמה. אני לא יודעת מה קורה בשוהם, כי באמת אני לא יודעת. אבל שוהם הוא יחסית ישוב חדש, ובעוד עשרים-שלושים שנה, כשיצטרכו להשקיע בתשתיות מחדש, אני לא יודעת אם לא יחזור על זה מה שקרה בתל אביב ובכל מיני ישובים אחרים, שמעדיפים לא לשים את הכסף שם, ולשים במקומות אחרים. לכן חוק תאגידי מים וביוב, ולהחיל אותו על כלל הישובים בארץ, יש כמה אלמנטים חשובים – אחד, ההשקעה וההשגחה משך שנים, והדבר השני, אותן זכויות צרכנים, שכיום יש כללי מים שתקפים ברמת גן ובתל-אביב ובכל מיני מקומות אחרים, אבל לא תקפים ברחובות. ברחובות אני לא יכולה לבקש שיבטלו לי את החוב, אבל ברמת גן, אם יש מצב שבו אני לא יודעת למה נוצר חוב, אני כן יכולה לבקש לבטל את החוב.

תודה. הבנתי שהחוק חבוט, אבל הוא יותר טוב משלא היה חוק. מר קושניר קיבל מחמאה, אז הוא יכול להחזיר את החיוך, ובמקביל, לגבי החריגים, נמשיך לפעול. ליאור טימור, מהתוכנית הכול כלול, בבקשה.

דיברנו במהלך הדיון הזה – גם מה שמר מלמד אמר, ואני חושב שזה דבר חשוב שאנחנו צריכים לקחת, הנושא של שקיפות, וגם סלעית קולר העלתה את זה. אני פונה למר קושניר עם החיוך הבאמת מקסים... למרות כל המחמאות, גם בשבוע שעבר דיברנו בוועדה שהיתה על ניתוקי המים. אני רוצה לקחת אתכם לנקודת המשך – עניין השקיפות. במשך למעלה מחודש הגשנו בקשות ל-51 תאגידי מים בבקשה לדעת במספר שאילתות נתונים כמו עלות העסקתם של בכירים באותו תאגיד. מתוך 51 תאגידים שפנינו, 12 חזרו אלינו. רק שניים מתוכם החזירו לנו נתונים.

אלה תאגידים, שהם גופיים ציבוריים, וחייבים בשקיפות לדווח על כל הדברים. זה מאוד מפתיע אותי.

לא ציפינו שתוך שעתיים נקבל את התשובות, אבל מתוך 51 רק 12 חזרו בתשובה, ורק שניים מתוכן נתנו את הנתונים עצמם. העשרה האחרים בצורה לקונית- - -

תרשה לי במקרה הזה לחזק את ערוץ 10. ועדת הכלכלה מבקשת את המידע הזה, לקבל ליום שני, כשאפתח את הישיבה. אני רוצה לקבל את הדוח הזה. זו הבקשה שלי. כל נציגי השלטונות שמעו את זה. מר קושניר.

אנחנו כרגולטור נדרוש את זה. לא ידעתי שפניתם ישירות.

אני רוצה לציין, שמכיוון שלא ביקשנו את התשובות מכולם, פנינו לתנועת חופש המידע, וביקשנו בתביעה לרשות המים, שיגישו לנו בצורה המקובלת – שוב, אני לא רוצה להיות פרובוקטור – לא מדובר פה במכולת אלא בצרכן שמשלם כסף, ואנחנו רוצים לדעת על מה. אנחנו לא מדברים על עוולות אחרות שנעשות אלא על דבר בסיסי שמגיע לנו. מה המשכורות?

שלום, אני הממונה על התאגידים. יש הדוחות הכספיים. הדוחות של כל התאגידים מצויים באתר האינטרנט, ושקופים. כל הנתונים קיימים. השכר מפוקח על-ידינו, וגם הנתונים. תקבל אותו.

אני כל כך מודה לך. אם לא קשה לך, מר עינב, תעביר לנו העתק. רונן רגב-כביר, אמון הציבור.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לקחת צעד אחורה. התחלנו פה בכניסה לפרטים של רשויות ספציפיות, וצריך להבין את התמונה. עוד מעט יתקיים פה דיון שעוסק במצוקה של אנשים שבשונה מהעבר, בממדים הרבה יותר נרחבים, מתקשים כיום לצרוך מים. התופעה הזאת, גם אם היא לא נראית כך, קשורה ישירות לדיון כרגע, כי אחת התופעות הבולטות של השנים האחרונות היא התייקרות הפעילות של משק המים, ולאינטרסים וניסיונות ומאמצים של השלטון המקומי לשמר את האחיזה שלו במשק המים יש השפעה דרמטית על ההתייקרות הזאת, בשני מקטעים הכי גדולים: אחד, דובר פה על דבידנדים. מי משך את הדבידנדים האלה? ועדת ניסן לקחה צעד איום ונורא אחורה, וביטלה את ההפרדה של תאגידי המים ברמת הדירקטוריון מהשלטון המקומי, החזירה את השלטון המקומי לשליטה מלאה בדירקטוריונים, וראה זה פלא – פתאום מתחילים למשוך דבידנדים, ועוד האוצר נותן פטור ממס על הדבידנדים. לא מדברים פה על גוף עסקי שמשך לו דבידנדים אלא מדברים על הרשויות המקומיות שמשכו דבידנדים.

אין קשר.

יש קשר ישיר לתעריף של המים. הכספים האלה היו צריכים להיכנס להשקעה בביוב, בהפחתה של הפחת במים. כל הרעות החולות שלאורך שנים לא טופלו במערכות, צריך לזכור – לצד התעריף, שהוא יחסית גלוי לנו, יש עולם שלם של השקעות ופעילות שצריכה להיות אפקטיבית בתחום משק המים, ולא מנוהלת אפקטיבית, כי היא מתחת לאדמה, ואף אחד לא רואה אותה. זה דבר אחד.
דבר שני, והוא הקריטי ביותר לדיון כרגע – אחת הבעיות המרכזיות כיום במשק המים ובתאגוד בפרט זה ריבוי התאגידים המיותרים. יש עשרות תאגידים מיותרים קטנים, שמייקרים לנו את המים. בניתוחים כלכליים שרשות המים עצמה קיבלה זה הגיע לאבסורד, שבגלל שהציבור חסך במים מ-2008, בשנים 2010-2009, והעלויות של התאגידים הקטנים והלא יעילים הן עלויות קבועות, צריך לחלק אותן על פחות מים, אז מה עושים – מייקרים את התעריף. אנחנו חוסכים מים, אז מייקרים לנו את התעריף, כי הרשויות רוצות כל אחד תאגיד משלה, שימשיך להיות המגרש האחורי שלה, וזה הסיפור המרכזי.

תודה. אתה מעלה את הדברים בצורה מדויקת.

בואו נחתום אמנה עם השלטון המקומי ועם תאגידי המים – מורידים את התעריף ב-20 אחוזים. לא דיבידנדים, לא מנכ"לים. בואו נחתום כאן. בואו נעשה פעם אחת צעד נכון, ישר, כמו שעשו בשנות ה-50 ו-60, לטובת האזרח. בשביל מה כל הפרקציות המשפטיות האלה של תאגידים, שזה מקבל וזה מקבל, וזה מע"מ וזה פה וזה פה, ופתאום התעריף חייב להיות של 15 שקל, התעריף היקר. למה? שהם יגידו 20 אחוז פחות, לא 2 אחוז. 20.

תודה. חבר הכנסת גטאס, בבקשה.

אני בכל דיון מוצא עצמי נאלץ לחזור לדברים בסיסיים. אל"ף, זה אומר כמה העניין הזה חשוב, עניין המים, מחירי המים, ארגון המים, ניהול משק המים. זה דבר מרכזי בכלכלה ובחיי החברה. לכן הוא חשוב, ולכן כל כך הרבה מיס-אינפורמציה ובורות, שאפילו באה מארגונים שאני תומך בהם, שהם ארגוני החברה האזרחית. צריך ללמוד את הנושא טוב. אי-אפשר בשביל להצדיק את המטרה, שאתה נגד התאגידים - תלך ותשתמש. תסמוך על מה שאתה אומר. אתה לא יודע מה אמרת. למחיר המים אין קשר למספר התאגידים, לעצם הקמת התאגידים, לכמה עולה משכורת של מנהל תאגיד. זה לא אומר שלא צריך למזג וצריך לייעל וצריך לנהל טוב, ולבדוק הכול כפי שצריך, אבל ללכת ולבקר באופן קונספטואלי, או הופך להיות פילוסופיה או אידיאולוגיה עניין העברת הקמת התאגידים, כדי להצדיק את זה, להשליך את התינוק עם המים, זה לא אמור להיות. אנחנו צריכים להסתכל על הדבר באופן כללי, מה שנגרם עוול לאזרחים. שישמעו אותי טוב גם האוצר - שהמדינה השילה מעליה בתהליך של הרפורמה המפורסמת במשק המים עלויות שהיא אמורה לשלם ישירות בהשקעות, והטילה את הכול על התושבים. בסוף במחיר המים מגולם שאני משלם פעמיים בעצם: אתה משלם על התשתיות, שיעברו לתאגידים, ואתה משלם על ההשקעות העתידיות שיהיו. זה גלום במחיר המים. זה לא קשור לתאגיד. הדיון בעצמו הוא על החרגה של הרשויות, או שרשויות לא צריכות להיות מתואגדות, וכל הזמן הדיון מוסט חזרה לעניין התעריף ולעניין העלויות.

בעניין העלויות והתעריפים, פעם אחת ולתמיד צריך, ואנחנו, קבוצת חברי כנסת מתארגנים, ואני קורא לכולם להצטרף, ללובי להורדת תעריפי המים. בחישובים הכלכליים שלי, לדעתי, אפשר להוריד את מחיר המים בין 30 ל-50 אחוז מייד. זה כולל לא רק מחיר המים אלא גם של הביוב. אפשר עדיין להוריד אותו ב-50 אחוז, כי יש מרכיב של מיסוי במחיר המים, שהאזרח נדפק בו, ומשלם אותו, והוא לא יודע שהוא משלם אותו. אם אנחנו מורידים את המרכיב של המיסוי, מחיר המים יכול לרדת חזרה בין 30 ל-50 אחוז.

בעניין ההחרגה, למרות תמיכתי הגדולה בהקמת התאגידים, אבל בייעולם, ושצריך להיות שקיפות מלאה ובמיזוגם איפה שצריך, ושיהיו פרמטרים, אבל לא שיהיו לנו בצורת הניהול גוף כמו רשות המים, שאין עליו, שהוא בעצמו פיקוח – לא על מחיר המים ולא על ההחלטות שלו ולא על האוצר. זה חייב לחזור לכנסת, גוף שיפקח גם על המחירים. יש לנו יוזמות בחקיקה.

לגבי ההחרגה, האוצר, תמיד לכל כלל יש יוצא מן הכלל. החריגים הם דווקא אלה, שאם עושים אותם נכון ובודקים אותם, תמיד יישרו לך את הכלל. באנגלית אומרים: if it's not broken, don't fix it. אם יש רשות אחת או שתיים, שעושות את זה טוב, ומנהלות את זה טוב, מתנאים מיוחדים שיש להם, למה לכפות עליהם, להשאיר אותם, ולחשוב שהם ישאירו לנו את המראה או את הדבר שאנחנו יכולים למדוד את עצמנו, למדוד את התאגידים כלפיו? אם הוא יכול למכור - הוא קונה מים ממקורות יותר יקר, מהתאגידים, מוכר אותם לתושבים שלו יותר זול –זה מודל טוב. להשאיר אותו. 4, 5, 10 רשויות כאלה בכל הארץ – להשאיר אותם. למה הכול בכפייה, וצריך למזג? לעשות את זה גם בשכל.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר לבקש, כיוון שהנתונים שהצגתם הם של רשות המים, אולי כדאי שהוועדה תקבל מרשות המים את הנתונים המסודרים.

אלכסנדר, תעביר את הנתונים האלה.

רוב הדברים נאמרו. אני רוצה להגיע לסיכום. משה בר, בבקשה. ב-10:15 אנעל את הישיבה.

תודה, אדוני היושב-ראש. שמי משה בר, ואני יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים, וארגון ארצנו החברתית. אני רוצה לפנות בשם הנכים ליושב-ראש. היות שהבטיחו לנו בעבר כל מיני הטבות לנכים – 7 קוב במקום ה-2.5 או ה-3 שהם נותנים - הבטיחו שלא ינתקו לנכים את המים, שלא משלמים, הבטיחו הרבה מאוד הבטחות, ואף אחת מהן לא מתקיימות לנכים. מנתקים להם את המים, עושים להם בעיות. אני פונה לתאגידים. הם אומרים: אנחנו לא יודעים מדבר כזה. השר הקודם העביר לי מכתב, שהמכתב נמצא אצלי. התמנה שר חדש.

אנחנו עכשיו עובדים על כללי ניתוקי המים, וזו גם הישיבה הבאה. אנחנו נדאג להכניס בצורה ברורה את כל הדרישות הללו, ולפקח עליהן. אתה צודק.

מודה לך מאוד.

חבר הכנסת אשר.

הנושא של מה שקרה מאז שהתחילו תאגידי המים מבחינת השירות והטיפול בצנרת, כפי שנאמר פה, וכראש עיר לשעבר אני יכול לומד חד-משמעית שרמת השירות והטיפול בצנרת לאורך זמן, שזה אספקט בריאותי לחלוטין, של טיב המים, אין ספק שקרה מהפך גדול מאוד בנושא הזה.

דבר שני, יש הסכם שלקח הרבה זמן. אני מדבר גם כראש עיר לשעבר וחבר פעיל בשלטון המקומי בתקופה ההיא. אני חושב שצריך לכבד אותו, ולהוציא אותו כבר מהשולחן. הסאגה הזאת, אין לה שום עניין.

אנחנו מכבדים אותו על קוצו של יוד.

זה בדיוק הנקודה – באיזה קוץ? מלמעלה או מלמטה? טיפה גמישות בעניין הזה. תוריד את הנושא הזה כבר מסדר-היום. יש ערים, יש מקומות שאולי אין בהם הצדקה לעשות את זה. לא חכם, ללכת, ייקוב הדין את ההר. הרי חלק מההסכם הוא בקרה עמוקה מאוד על כל התאגידים, על אלה שבחרו להתאגד ועל אלה שבחרו להישאר לבד, שעומדים בקריטריונים וכו'. בואו נוריד את הסאגה הזאת, ונמשיך את העבודה הזאת בצורה הרגילה.

נקודה נוספת. אני לא הרבה זמן כאן, אבל מכיר את הנושא הזה גם מקודם. מחיר המים הוא החלטה של ממשלת ישראל. אין שום נתון שיכול להסביר שהמים צריכים לעלות יותר בגלל העלויות האלה. הרי אלה דברים שלא צריך להיות כלכלן גדול.

יש טונות של נתונים, רק תבקש.

עם כל הכבוד, מי שיקבע בסופו של דבר את מחיר המים זה פקידים באוצר, עם רשות המים, אבל לא השיקול של כמה עלויות, כי אמר פה ראש עיר משוהם: תאתגרו אותנו – תורידו את מחירי המים, ונראה מה קורה לאותם תאגידים אל מול זה. זה בלי השפעה. צריך לקבל החלטה, להוריד, ואני לא מדבר על 30 אחוז ולא על 20 אחוז – להתחיל להוריד הדרגתית את המים במדינת ישראל. בואו נבחן, מה קורה.
דבר אחרון, הנושא הדיבידנדים, הוא נושא עסיסי כביכול, דיבידנדים לרשויות. הדבר הוא נכון לעשותו. אני יודע שזה לא פופולרי לומר את זה, אבל אני אומר את זה, כי בסופו של דבר צנרת המים, המים וכל זה, נמצא ברשות המקומית, ורשות מקומית ותאגיד המים, חייבת להיות אינטראקציה ביניהם, גם בדברים שהיו בהסכמות קודם וגם ביום-יום, כי אין לך שירות אחד שנותנת רשות או נותנות חברות ממשלתיות כאלה ואחרות, שאין בהן דבר מסוים שבו אתה מחזיר את זה לציבור, אבל לא במים אלא מחזיר את זה בתשתיות אחרות, מחזיר את זה בפעילות לטובת הציבור. ואחוז הדיבידנדים מכל המערך הגדול הזה שוב לא ישפיע על משק המים.

תודה רבה. רבותיי, אני חייב לסיים. נרשמו עוד מספר אנשים, אבל נמשיך את הישיבות הללו. קלטת את הרוח.

אני מסכם. אל"ף, ועדת הכלכלה מבקשת ממרכז השלטון המקומי את נתוני הרשויות שביקשו החרגה מתאגיד המים. הוועדה תבחן את הנתונים, ותשקול לקיים דיון.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר, להגיע להסכמות – זו הרוח פה – עם הרשויות שטרם התאגדו, ומציינת לחיוב כי שר האוצר נכנס לעובי הקורה. מבקשת גם מהרשויות להתייחס לכללים ולרוח הזמנים שנקבע על-ידי הוועדה.
הוועדה מבקשת מרשות המים לקבל דיווח לגבי היערכות לקביעת הכללים הנדרשים לתאגוד. מר עינב, תעבי לנו את כל הפרטים לגבי הדוחות, משכורות וכו'.

נמשיך את הדיון. המטרה שלנו, לגמור חלק מהסאגה הזאת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:20.>