PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 115 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 7), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

מוחמד ברכה

>
חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

מיכל חורין - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

רחל שכטר - ממונה השאלת ספרי לימוד, משרד החינוך

יעקב פרידברג - משרד המשפטים

נועה היימן - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

גבריאל מאיר - משרד התרבות והספורט

שרה ישראלי - יו"ר תא מנהלי בתי הספר היסודיים

אשר כץ - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

א. גרשון בינט - ממונה על המידע וקשרי חוץ מנח"ח, עיריית ירושלים - מנח"י

גיורא לנדאו - מייצג מו"לים של ספרי לימוד

רני ליפשיץ - תלמידה ספריית ההשאלה בהרטמן

אתי בנימין - יו"ר ארגון ההורים הארצי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 7), התשע"ד-2013>

בוקר טוב, בוקר טוב לחבר הכנסת ברכה, בוקר טוב לכולכם. אנחנו בנושא הצעת חוק השאלת ספרים (תיקון מספר 7) (חובת השאלת ספרי לימוד), תשע"ד-2013, ואנחנו בשלב של הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. כהרגלנו, האם מישהו רוצה להעיר הערה כללית, לפני שאנחנו מתחילים לקרוא את סעיפי החוק? אין. אוקיי, אז קדימה, מירב.

(מקריאה): "הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מספר 7) (חובת השאלת ספרי לימוד), התשע"ד-2013.

"החלפת סעיף 2. 1. בחוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א-2000 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 2 יבוא:

"חובת השאלת ספרי לימוד. 2. (א) בכל בית ספר תפעל תכנית השאלת ספרי לימוד בהתאם להוראות חוק זה; ואולם המנהל הכללי של משרד החינוך או מי מטעמו רשאי להחליט כי בבית ספר מסוים לא תפעל תכנית כאמור אם מצא כי אין כדאיות כלכלית בהפעלת התכנית בבית הספר, בין היתר בשל השתתפות מועטה של תלמידים בה.

"(ב) מנהל בית ספר שלא פועלת בו תכנית השאלת ספרי לימוד יודיע להורי התלמידים על הפעלתה בשנת הלימודים שלאחר מכן זמן סביר לפני תחילת שנת הלימודים.

"(ג) הורי תלמיד רשאים להודיע למנהל בית הספר כי אינם מעוניינים שהתלמיד ישתתף בתכנית השאלת ספרי לימוד.

"(ד) בתכנית השאלת ספרי לימוד הפועלת בבית הספר ישתתפו תלמידים שהוריהם לא מסרו הודעה לפי סעיף קטן (ג).

"(ה) השר יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בדבר האופן והמועדים למסירת הודעות לפיו".

זה בא במקום מה?

במקום סעיף שבעצם היום נאמר שבית ספר רשאי להיכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד, בהתאם להוראות חוק זה, ובתנאי שלמעלה מ-60% מהורי התלמידים הסכימו להשתתף בתכנית. זאת אומרת ההסכמה צריכה להיות אקטיבית.

אנחנו הפכנו בעצם, בית ספר נכנס לתכנית, לא רשאי אלא נכנס, והורה שלא רוצה צריך לומר שהוא לא רוצה.

כן, זה מצוין. והכדאיות הכלכלית?

השארנו למשרד החינוך את היכולת להחליט שבית ספר מסוים לא עומד בתנאים, בעיקר בגלל המאזן הכלכלי. כלומר הרבה הורים חתמו שהם לא רוצים, למשל, אז בית ספר לא יכול לעמוד בזה.

אבל אם יש בבית ספר מספר תלמידים קטן גם?

לא, מספר ילדים קטן לא תהיה בעיה. אנחנו מניחים שזה לא יקרה, בגלל שצריך פה הורה לחתום בפועל שהוא לא רוצה, במקום לחתום שהוא רוצה, שזה - - -

זה מצוין, אבל אני חושש מהמילה כדאיות כלכלית, כי זה יכול גם להגיע למקומות של מעוטי יכולת ואז תימנע מהם התכנית בגלל חוסר כדאיות.

אני חושב שזה לא יגיע, בגלל - - - אני אגיד לך למה כי התכנית מקלה על ההורים מאוד ולכן קשה לי להאמין שיהיו - - - אבל השארנו כאן - - -

ההשתתפות של משרד החינוך בתקציב כל בית ספר נקבעת לפי מדד הטיפוח של בית הספר. כלומר ככל שבית הספר יותר חלש משרד החינוך עוזר להורים שם יותר ובמסגרת התכנית ההורים נדרשים להשתתף פחות. אז יש הקלה לבתי ספר חלשים.

לא, אבל התשלום הוא תשלום זהה בכל הארץ, של 200 שקלים.

לא, היא אומרת שההשתתפות של המשרד היא דיפרנציאלית.

אבל ההורים נדרשים לשלם את אותו תשלום.

כן, אבל אם למשל יש בבית ספר מסוים פחות הורים שמשלמים, אז אתה צריך לאזן את סך כל העלות על ידי כך שמשרד החינוך מממן יותר.

ואני מבינה שקרן המלגות חלה גם על השאלת ספרי לימוד, נכון?

אם בית ספר החליט שכן, אז כן.

כן, זו החלטה של מנהל בית ספר. זאת אומרת למנהלי בתי ספר יש סמכות להחליט בקרן המלגות בתמיכה בהורים שלא יכולים לשלם את תשלומי הרשות. כי התשלום הזה הוא תשלום רשות, הוא לא תשלום חובה.

רק להעיר למה שאמרה הגברת, זה עד 280 שקלים. דווקא בבתי ספר שהם מעוטי יכולת אם יש מספיק כסף בקופה, למשל ממקורות משרד החינוך לא חייבים לגבות את מלוא הסכום.

אבל מצד שני, בבתי ספר מעוטי יכולת יש קורלציה עם מספר התלמידים, בדרך כלל אלה בתי ספר קטנים, אם תשימו לב לכך.

לא בהכרח.

כמעט כולם.

אני מבינה שאחוז ההשתתפות הוא מה שחשוב, לא המספר.

זה קיים בנוסח מחייב, או במשהו מחייב, העניין של ההשתתפות הפרופורציונאלית?

לא הבנתי את השאלה.

ההשתתפות של משרד החינוך, את אומרת שזה על פי - - -

היא מוגדרת בחוזר מנכ"ל.

החוק הזה מתייחס גם לבתי הספר התיכוניים?

ודאי.

היועצת המשפטית, למה שזה לא ייכנס כנוסח מחייב בהצעת החוק, של השתתפות של משרד החינוך, שתהיה - - -?

יש השתתפות, לא לגבי ה - - -

מה שקיים בחוזר מנכ"ל.

זה משרדי הממשלה צריכים ל - - -

השאלה, מה שקיים בחוזר מנכ"ל, בעניין של השתתפות משרד החינוך - - -

הדיפרנציאלית.

הדיפרנציאלית, למה שזה לא יהיה קיים בתוך החוק?

אנחנו בדרך כלל לא מכניסים שיעורי השתתפות מהסוג הזה ב - - -

לא, העיקרון.

היום זה דיפרנציאלי, זה נכנס בתוך השיקולים שמשרד החינוך שוקל - - -

אין שום חוק, אני חושב, שזה נכנס בתוך החוק. אנחנו הולכים עכשיו, דרך אגב, מכינים חוק כללי, שיקבע את ה - - -

העניין של המבנים, למשל, העניין של בניית בתי ספר וגם מה השטח של בית הספר פר מספר תלמידים, זה קיים בחוזר מנכ"ל. אני חשבתי ואני עדיין חושב שיש מקום שתהיה הגדרה בסיסית של בית ספר, שצריכים להתקיים בו אי אלה נתונים וכך לא יישאר העניין הזה פרוץ לכל מיני שיקולים של מחסור בקרקע, או הפשרת קרקע ודברים כאלה. אני חושב שכאן אותו דבר, חוזר מנכ"ל זו החלטה אדמיניסטרטיבית ולא החלטה מחייבת. אני חושב שסוג כזה של החלטה הוא מעין אמירה חברתית ולא אמירה אדמיניסטרטיבית.

חוזר מנכ"ל הוא במעמד של הנחיה מחייבת, מבחינתנו. הנטייה היא לא להכניס דברים כאלה בחקיקה, כדי לא לפגוע בגמישות.

לא יודע, אבל הוא כפוף לדעתו של משרד החינוך ושל הפסיקה מעת לעת, אז אני חושב - - -

בדרך כלל זה לחיוב, אתה מגדיל את ה ה- - -

לכן אני חושב שהעיקרון החברתי, יש מקום שהוא יתקיים.

בואו נתקדם. סעיף 2.

(מקריאה): "תיקון סעיף 3: 2. בסעיף 3 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) השר יעמיד לרשותו של כל בית ספר העומד להיכלל לראשונה בתכנית השאלת ספרי לימוד סכום חד פעמי מתקציב משרדו לסיוע ברכישה הראשונית של ספרי הלימוד". ההוראה הזאת למעשה כבר קיימת בחוק, אנחנו פשוט עושים התאמה ניסוחית לסעיף החדש.

דווקא כאן מה שאמרתי שאפשר יכול להתחבר, העניין הדיפרנציאלי.

כן, אפשר, אבל אני לא בטוח שזה נחוץ דווקא בחוק הזה.

שוב, המשרד פועל בסבירות כשהוא מקצה את הסכומים האלה והיום אחד השיקולים זה באמת השיקול הסוציו אקונומי.

אני רוצה להכניס הסתייגות כאן ואז אני רוצה לקבל תשובה של משרד החינוך ותשובת משרד החינוך תהיה חלק מהליך החקיקה, גם אם זה לא יתקבל, מה שאני מציע.

אתה מציע להוסיף בסוף של סעיף 3 שההשתתפות תהיה לפי קריטריונים סוציו אקונומיים.

אוקיי.

ההסתייגות של ארבעה.

של כל הסיעה.

כן, כפי שזה נהוג אצלנו.

אוקיי, זה לסעיף 2.

"ביטול סעיף 5א: 3. סעיף 5א לחוק העיקרי – בטל". את זה הסברנו כבר בפעם הקודמת, שסעיף 5א לחוק בעצם מתייחס למה שקורה כשיותר מדי בתי ספר רוצים להיכנס לתכנית והמנכ"ל עושה איזה שהם קריטריונים. היום, בגלל ששינינו את ההוראה של סעיף 2 אז זה כבר לא נחוץ.

"תחילה. 4. תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ה".
"5. הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה החל בשנת הלימודים התשע"ה על בתי ספר לפי קביעת שר החינוך, ובלבד שהחלתן תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ז".

בזמן הניסוח של הצעת החוק לקריאה ראשונה העברתי למשרדי הממשלה הערה ואמרנו שנדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, מאחר שאנחנו רוצים כבר בעצם להתחיל את ההוראה החדשה בשנת התשע"ה והתחילה היא בתחילת שנת התשע"ה, בעצם אנחנו לא משאירים זמן להיערכות לקראת תשע"ה, כי בעצם רק בתחילת השנה ההסדר החדש ייכנס לתוקפו. לכן צריך לעשות איזה שהיא הוראה לגבי התחלה בשנת תשע"ה, כדי שבתי הספר יוכלו כבר להיערך.

אבל למה שלא תגידי תחילת - - - ?

למעשה סעיף 2 בנוסחו הנוכחי ייכנס לתוקף רק בתחילת השנה ואז המנהל לא יכול לעשות את כל הפעולות עוד לפני תחילת השנה.

הוא לא יכול מפאת חוק, הוא יכול - - -

נכון, הוא יכול מכוח הנחיות שלנו.

אבל אתם אומרים שיש לכם בעיה ש - - -

מירב, למה לא לקבוע שתחולת חוק זה תוך שלושה חודשים מפרסומו, או תוך חודשיים מפרסומו? אין לכם בעיה עם זה.

מבחינתנו להיפך, ככל שאתם תסיימו את הליך החקיקה יותר מהר, יהיה לנו יותר קל.

הכוונה הייתה שבשנה הבאה זה יתקבל.

נכון.

נכון, אז באמת ההערה הייתה הערה של הנסחית שבגלל הניסוח יש פה איזה - - -

אז צריך להחיל את חוק זה עם פרסומו.

אז בעצם צריך להוריד את סעיף 4.

לא, אבל את צריכה לשים תחילת חוק.

לא, אם לא אומרים אז זה בזמן הפרסום.

לא, אבל סעיף 5 נותן מענה לסעיף 4 במובן הזה, שאם את מורידה אותו ואת אומרת מהתחלת ה - - -

כן, אבל התחילה היא מיום הפרסום. אני מקווה שזה פותר את הבעיה של 5.

אבל 5 נשאר בעצם.

השאלה, 'הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה החל בשנת - - -' , השאלה אם גם זה לא אומר - - -

מה, בגלל שזה יוחל בהדרגה בשנת הלימודים?

החל בשנת הלימודים. השאלה אם גם זה לא אומר - - -

אני חושבת שרק הסיפה צריך להישאר, ההתחלה לא. אם זה נכנס לתוקף מיום פרסומו, אז זה ברור שזה מתחיל מ - - -

אנחנו יכולים לכתוב 'הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה על בתי ספר לפי קביעת השר ובלבד שהחלתן תושלם לא יאוחר'. אז אני מורידה את 'החל בשנת הלימודים התשע"ה'.

מה זה, תשע"ז?

לא, זה לגמור את המהלך, זה לא להתחיל. מתחילים עכשיו וזה צריך להסתיים תוך שלוש שנים. ואז נעבור לדיגיטציה.

מה הבעיה שכולם יתחילו?

בואו נתקדם. ההערכה, שמעון, שזה יהיה הרבה פחות, בגלל שאין היום בעיה של תקציב, יש רק בעיה של היערכויות, ולכן ההערכה היא שזה יכול להיגמר בפחות זמן, אבל נתנו פה איזה שהוא זמן סביר.

רק לשם הזהירות אני אומר שבעבר, כשהיו דברים כאלה, משרד החינוך לפעמים דחה את ההחלה לשנה האחרונה. כאן, אם אנחנו לא אומרים 'החל בשנת הלימודים התשע"ה', רק צריך מחויבות שלהם שייצא צו גם לגבי תשע"ה ותשע"ו.

הם מתים להחיל את זה.

אבל שתהיה התחייבות, כי אם אנחנו לא אומרים פה 'החל בשנת תשע"ה' - - -

בוא נאמר שהישיבה אצל המנכ"לית לגמר ההיערכות היא בתחילת ינואר.

לא הבנתי מבחינת תחולת החוק מה אנחנו מבקשים.

בעיקרון החוק יתחיל מיידית, וזה אומר שכבר תתחיל היערכות לשנת הלימודים התשע"ה והשר צריך להוציא צווים כבר לגבי תשע"ה ואחר כך תשע"ו, בתשע"ז זה יהיה כבר השארית, כל שאר בתי הספר, והוא צריך להוציא צווים לגבי תשע"ה ותשע"ו, על איזה בתי ספר זה חל.

אבל אם אנחנו אומרים תחילת החוק בתשע"ה, זאת אומרת הוא יכול להוציא, הוא חייב אפילו להוציא צווים כבר לגבי תשע"ה.

זה הורד, התשע"ה.

בעיקרון זה מתחיל מיד, ואז הכול כבר יכול להתחיל להיערך לקראת - - -

זאת אומרת צווים ראשונים יוצאו לקראת ע"ה.

נכון.

זה לא שהחוק מתחיל מיד. אני רוצה פשוט לחדד, כדי שיהיה ברור לנו מה אנחנו עושים. בסך הכול אנחנו מסכימים על הקונספציה, השאלה איך לנסח. אם צווים ראשונים יוצאו לקראת תשע"ה, ב-ע"ה הוא מחויב להוציא צווים.

לא, הוא מחויב להוציא אותם לפני.

לקראת שנת הלימודים תשע"ה.

כדי שאפשר יהיה להיערך. הוא צריך למעשה להוציא כבר עכשיו להוציא צו כדי שבתי הספר הרלוונטיים, המנהל יוכל להוציא הודעה, אפשר יהיה כבר לגבות תשלומים לפי 6(ד).

אולי נאמר משהו על היערכות לקראת, היערכות תתחיל.

אפשר לעשות את זה, שיהיה יותר ברור.

שיהיה ברור, לפני ע"ה אין - - -

כן, זה ברור. מירב, אני חושב שאם בכל זאת סעיף 4, תכתבי 'תוקף החוק מ - - -'.

אני הצעתי בזמנו - - - יש לכם את הנוסח ששלחתי אז?

כן. 'תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים תשע"ה, אולם הודעה לפי סעיף 2(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק לעניין שנת הלימודים האמורה תימסר עד ליום –'. או הודעות.

זאת אומרת אמרנו שההודעה של המנהל תימסר - - - זו הייתה ההצעה שהעברנו להם.

למה לא לכתוב שתחולתו של חוק זה היא עם פרסומו, בסעיף 4? ואז סעיף 5 קובע שההוראות יחולו בהדרגה.

לא, אבל מה שהם חוששים, שיבואו הורים ויגידו 'עכשיו תתחילו בשנת הלימודים' והם צודקים, כי לכאורה אם יש תחילה מיידית אז כבר המנהל צריך להוציא לגבי השנה הזאת.

אז תשאירו תשע"ה.

אנחנו אימצנו את הנוסח של מירב.

אבל הצו צריך כמובן לצאת מיד.

כולנו מבינים שההיערכות צריכה להתחיל מיידית והביצוע הוא בשנת הלימודים תשע"ה.

לא הבנתי איך בעצם זה שכותבים את זה עד תשע"ז, אם ניתנה דחייה של זה.

לא, אין דחייה.

לא, אנחנו נחזיר את החל בשנת הלימודים תשע"ה להוראת התחילה.

זה מתחיל בתשע"ה.

איך אפשר באמת להשגיח שבתי הספר לא יתחילו את זה בתשע"ו, נגיד?

בהוראת תחולה יהיה כתוב החלה בהדרגה, יהיה כתוב 'הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה החל בשנת הלימודים התשע"ה על בתי ספר לפי קביעת השר, ואז השר צריך להוציא צו.

'ולא יאוחר מ-'.

מתשע"ז.

סעיף אחרון.

(מקריאה): "הוראת מעבר. 6. בית ספר שביום תחילתו של חוק זה פעלה בו תכנית השאלת ספרי לימוד, יראוהו כמי שנכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד לפי הוראות סעיף 2 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה; בית ספר כאמור לא יהיה זכאי לתקציב לפי סעיף 3(א)".

אלה שכבר נמצאים בתכנית.

עורך דין גיורא לנדאו, מייצג הוצאות לאור של ספרי לימוד. במקביל להגדלת פרויקט ההשאלה המשרד מוביל מהלך של דיגיטציה, ובמנגנון הזה של האופט אאוט למעשה בית הספר צריך להודיע, 'אני בחוץ'. בית ספר שנכנס לדיגיטציה, בית ספר יסודי איקס בבת ים, למעשה הוא לא יכול להיות גם בהשאלה ולא משנה איזה פורמט של ספרים דיגיטליים הילדים שלו מקבלים, הוא לא פה. אני מניח, לפי מה שאני מבין, הרצון של המשרד הוא להגדיל את ההיקף של המהלך של הדיגיטציה, ויש פה התנגשות, זאת אומרת אלה שני פרויקטים שהם לא משולבים אלא כל אחד מהם - - -

פרויקטים שלאט לאט אחד יהיה פייזינג אאוט והשני פייזינג - - -

בדיוק בסוף תשע"ז תתחיל הדיגיטציה.

אם היית שואל לפני שנתיים את הנציגים הרלוונטיים במשרד הם היו אומרים לך שעד סוף התקופה הזאת כל בתי הספר בישראל יהיו עם טאבלטים והספרים יוחדרו להם למוח בשינה. צריכה להיות לזה איזה שהיא התייחסות, כי בעצם אתם מבלבלים פה את בתי הספר, או כל מי שעובד מסביב לעניין של הדיגיטציה, בגלל המנגנון של האופט אאוט. זאת אומרת בגלל שכל בית ספר נחשב כחלק מהפרויקט של ההשאלה, אם הוא נכנס לדיגיטציה הוא צריך לעשות איזה שהוא מהלך.

אני חושבת שהפתרון לפחות בשנים שיש חפיפה זה שאין היתכנות כלכלית לפרויקט והשר יכריז שבבית הספר הזה אין תכנית השאלת ספרי לימוד. זה הפתרון שיש בחוק הזה.

אנחנו מכינים עכשיו חוק של דיגיטציה, יש כמה היבטים שצריך לחוקק אותם, ואני חושב שמה שמירב אומרת מספיק לפחות לשלב הזה. כלומר שלשר החינוך יש את הסמכות להחריג בתי ספר ואם יהיה באמת בית ספר שבשנים האלה עובר לדיגיטציה מלאה - - -

ההחרגה של שר החינוך - - -

יש ערים, בת ים, מודיעין, שוהם, כל מיני יישובים. ההתארגנות היא כרגע - - - אם אין רשות מקומית חזקה שדוחפת זה לא קורה.

אתה רואה בשנים הקרובות בית ספר או יישוב שאין ספרים?

אני לא רואה, אבל אני חושב ש - - -

היושב ראש, ההחרגה של שר החינוך חלה רק אם מצא כי אין כדאיות כלכלית.

נכון, אבל במקרה של דיגיטציה אין כדאיות כלכלית לזה.

כי ההורים הרי לא יקנו במקביל גם ספרי לימוד וגם - - - לא ישלמו פעמיים.

אני מייצגת את המנהלים היסודיים ואני מבקשת להעיר איזה שהיא הערה מתוך הניסיון בעניין ההיערכות. אני חושבת שההנחיה לבתי הספר שנכנסים לפרויקט בתשע"ה צריכה לצאת עכשיו מהשר. משום שיש רישום של ילדי כיתה א' עכשיו, בחודש ינואר מתחיל כבר הרישום והמפגשים של המנהלים עם ההורים, יש מקום לעשות את השיח עם ההורים כבר אז. דבר שני, כבר עכשיו צריך לעשות היערכות בבית הספר וזה כולל שיח עם התלמידים על שמירת הספרים, כיוון שהמשאב שלנו אלה אותם ספרים שנמצאים עכשיו בשימוש בבית הספר וגם לעשות שיח עם ילדי ו', שהם אמנם לא מחויבים בפרויקט בשנה זו אבל אנחנו בזמנו עשינו וביקשנו בצורה של מחווה של רצון טוב ותלמידים השאירו את הספרים.

אנחנו כולנו רוצים שהפרויקט הזה יצליח, למנהלים זה מאוד משמעותי, ההיערכות וזמן ההיערכות, לכן אני חושבת שבמקביל צריכה לצאת הודעה למנהלים שיידעו איזה בתי ספר נכנסים לפרויקט, שיוכלו להיערך מכל ההיבטים. האמן לי, עם הורים אפשר להסתדר, זה סוג של דיאלוג בין ההורים ובית הספר ואפשר לשכנע הורים, גם שלא רוצים להיכנס לפרויקט, אני חושבת שלכל המנהלים יש אינטרס ערכי חברתי והם רגישים, אבל משרד החינוך צריך לעזור לנו בהיערכות.

ההערה שלך נכונה אבל היא לא צריכה לבוא לידי ביטוי לחוק.

לא, בגלל שיש תחולה לחוק אז אני מאוד מבקשת שתהיה הודעה במקביל, כמה שיותר מוקדמת, למנהלים.

אנחנו מקווים ממש בשבוע-שבועיים הקרובים להעביר את החוק במליאה ואז למשרד החינוך יש מספיק זמן כדי לפעול.

אני רוצה להוסיף משפט לדברים שלה. אני חושבת שצריך לעשות את זה ביחד עם ועדי ההורים, מנהלים חייבים להכניס את הפרויקט הזה לבתי ספר ביחד עם ועדי הורים ויש רצון טוב לוועדי ההורים כן להכניס את זה.

יש חוזר מנכ"ל מעודכן, מאוד מפורט, שהוצאנו בשנה שעברה, הוא כולל את כל התהליך בתוך בית הספר ועם ההורים ובמובן הזה ברמה הפורמלית אנחנו מסודרים.

אתה יכול, אני מניח, לעדכן את החוזר כי ההוא שם די מורכב, עכשיו אתה יכול לפשט אותו.
מישהו עוד רוצה להעיר משהו לפני שאנחנו מצביעים?

צריך גם להצביע על ההסתייגות.

מה עם הצעירים, לא רוצים להגיד משהו?

אמרנו הכול כבר בפעם הקודמת.

אז נצביע. איך נעשה את זה?

על סעיף 1 כמו שהוא. ההסתייגות היא לסעיף 2.

סעיף 1, מי בעד? מי נגד? אין.

הצבעה

בעד סעיף 1 - רוב

הסעיף התקבל.

סעיף 2, יש הצעה של חבר הכנסת ברכה לומר בחוק שההשתתפות של משרד החינוך תהיה לפי קריטריונים סוציו אקונומיים.

למה לא לקבל את זה כוועדה?

כי אני לא חושב שזה צריך להופיע בחוק, לא בשלב הזה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?

אני נמנע.

ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד ההסתייגות - מיעוט

ההסתייגות לא התקבלה.

נצביע על סעיף 2. מי בעד סעיף 2?

הצבעה

בעד סעיף 2 - רוב

הסעיף התקבל.

מ-3 עד 6 זה עם התיקונים שהכנסנו.

מ-3 עד 6, לפי הוועדה, מי בעד? אוקיי.

הצבעה

בעד סעיפים 3 עד 6 - רוב

הסעיפים התקבלו.

>
טוב, אל"ף, אני כמובן חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב וחוק ראוי ואין לי ספק ש - - -

עד לדיגיטציה.

זה לא יקרה ביום אחד. ואני חושב שגם אז יצטרכו ספרים.

גם כשתהיה דיגיטציה מלאה ההשאלה תהיה רלוונטית.

נכון, אלא אם כן היא תהיה חינם.

אתם צריכים להוציא צו על איזה בתי ספר זה חל, זה זמן שצריך לספור, ואז צריך לתת זמן למנהלים של בתי הספר הספציפיים האלה להוציא הודעה. תגידו לי כמה זמן נראה לכם ש - - -

להערכתנו עד סוף אפריל מבחינת מנהל בית הספר זה סביר.

הצו.

הצו, אתה צריך להודיע לבתי הספר על מי תחיל את זה.

צריך להבין שיש פה תהליך. הצו בעצם מגדיר את הפוטנציאל, אם אנחנו מדברים על שלוש שנים של היערכות וכל שנה ייכנסו שליש.

לא, אבל הצו בתשע"ה יגיד איזה מנהלים של איזה בתי ספר.

הצו מסכם את התהליך, הוא לא מגדיר אותו.

לא. לפי החוק כרגע, כמו שאנחנו כתבנו אותו, הצו צריך לצאת, השר צריך לחתום עליו והוא צריך להתפרסם ברשומות. בצו הזה תהיה רשימה של בתי ספר שנכנסים לתכנית בתשע"ה. רק למנהלים של בתי הספר האלה צריכים להוציא הודעה לפי סעיף ההודעות. זה מה שכתבנו בחוק.

אני מציע שהתהליך יהיה הפוך. אני לפחות הבנתי עד הרגע הזה שהצו בעצם מגדיר את בתי הספר שנכנסו, כלומר יש תהליך, התהליך הוא שבסופו של דבר נניח - - -

אבל איך המנהלים יידעו איזה - - -

אנחנו מודיעים את זה לכולם.

זה הצו.

הצו כאילו אומר שכולם נכנסים?

לא, הצו אומר בשלוש שנים נחלק - - -

הוא אומר מה התחולה, מה הפוטנציאל.

לא, תקשיבי, מירב, מה שהוא רוצה להסביר לך שההחלטה מי נכנס בשנה הראשונה לצורך העניין היא החלטה שבאה אחרי שאתה אוסף את הנתונים מהשטח.

אין בעיה, אבל צריך לעשות את זה.

בסדר, אבל - - -

אבל זה מסכם את התהליך. המנהלים פונים היום - - -

אתם אומרים שבעצם אי אפשר להוציא צו.

לא, אפשר, אבל - - -

אבל הוא מסכם את התהליך, הוא יהיה בסוף יוני, הוא לא יהיה ב - - -

אין בעיה, אני שואלת מתי. זה בדיוק העניין. אני מבינה מה אתם אומרים, רק אני אומרת - - -

אז תכתוב שהצו ייצא עד סוף - - -

סוף יולי ואז כאילו יש - - -

לא. המנהלים יכולים להוציא את ההודעה רק אחרי הצו.

ואם הצו ייצא עד סוף יוני והמנהלים יוצאים עד סוף יולי?

מה פתאום? זה מה שקרה, בגלל זה זה לא מצליח.

צריך לתת למנהלים זמן להתארגן.

חצי שנה?

כן.

המנהלים צריכים גג עד סוף מאי מבחינתם לגמור את המהלך, כי יש להם את כל ה - - -

אנחנו נמצאים היום בדצמבר, אז שהצו ייצא עד אפריל. תעשו עכשיו את הדו שיח עם המנהלים, מי רוצה להיכנס ובאפריל תוציאו את הצו.

אין בעיה, בסדר.

אז עד מתי הם צריכים להוציא את ההודעה הרשמית לפי הצו?

כן, ההודעה צריכה לבוא אחרי הצו. מתי אתה יכול להוציא את הצו? תן להם עוד פרק זמן אחרי הצו.

הוא צריך עכשיו נניח שלושה חודשים כדי לעשות את הדו שיח המקדים - - -

סוף אפריל גג.

ואז ניתן להם עד סוף מאי להוציא את ההודעה. טוב. ההודעה של המנהלים עד סוף מאי תימסר?

כן.

הם מתחילים מיד את הדו שיח.

הם מתחילים קודם, הם ייכנסו כבר לצו, הם חייבים להיות מוכנים.

מבחינת הנחיות המשרד זה יהיה קודם.

אנחנו צריכים עוד פעם להצביע על משהו?

כן, על התאריך, ההודעה תימסר עד 31 במאי 2014. סוף מאי 2014.

לאן זה מתחבר?

זה בסעיף 4.

בעיקרון זה אומר ככה, 'תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ה, ואולם הודעה לפי סעיף 2(ב)', שזו ההודעה של המנהלים להורים, 'לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לעניין שנת הלימודים תשע"ה', השנה הקרובה, 'תימסר עד לסוף מאי'.

לא יאוחר.

זה כבר ניסוח.

או אפשר לפני. אז הצבענו בעד.

הצבעה

בעד סעיף 4 - רוב

הסעיף התקבל.

>
אני יכול לסכם עכשיו?

כן.

אז אל"ף, החוק הזה משפר את חוק השאלת ספרים, מקל מאוד על ההורים, לדעתי יצמצם מאוד את החלפת הספרים כל שנה, כי למנהל בית ספר לא יהיה עניין להכניס ספרים חדשים, ואני רוצה להודות באמת למשרד האוצר, למשרד החינוך ולמשרד המשפטים שבאמת אני חושב שהייתה פה חבירה משותפת עם אינטרס משותף שהביאה לחוק שהוא מתאים, נכון, ואני מקווה מאוד שבאמת בתי הספר ייכנסו לזה במהירות. אני כבר סיפרתי בתהליך שאת רוב שנות הלימוד שלי עשיתי בחיפה, שהיא עיר שמשאילה ספרים מאז שאני ילד, ובטח עוד לפני, והעתקנו את העניין הזה גם לירוחם, שהוא יישוב סוציו אקונומי נמוך והתועלת והיעילות להורים היא לא תסולא בפז.

זהו. אנחנו נעשה את הכול כדי שתוך שבוע-שבועיים, בהתאם ללוח זמנים של הכנסת, נביא את החוק הזה לאישור. תודה רבה למירב ולכל מי שהשתתף בכך ולחברי הכנסת.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>