PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 116>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 10:00

<1. סכנת הסגירה של "מפעל שנת השירות - "שנת ההתנדבות של צעירים לפני גיוס>
<2. סכנת הסגירה של"מפעל שנת השירות">

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

עמר בר-לב

אראל מרגלית

>
אירית ברוק - מפקחת ארצית תנועות נוער שנת שירות, משרד החינוך

מורן פלרון - יועצת לשר החינוך, משרד החינוך

הילה פאר - לשכת השר, משרד החינוך

שאול פאר - דובר משרד החינוך

אהוד דרור - ראש תחום גיוס ומטה באגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון

ערן גלזר - רכז פרויקטים, מועצת תנועות הנוער

עידית שבתאי סידיס - לוביסט, הסוכנות היהודית

לירז ברנד - רכז שנת שירות, התנועה הקיבוצית

יואל מרשק - מרכז אגף המשימות, התנועה הקיבוצית

אורי אופיר - רכז נח"ל וקבוצות, התנועה הקיבוצית

עמליה גנט - שנת שירות, התנועה הקיבוצית

משה בבל-פור - מנהל מחלקת נוער, החברה למתנ"סים

יאיר זעפראני - מנכ"ל עמותת בקהילה

לילי הלפרין - מנהלת תוכנית אמת

עו"ד עמוס טל - משרד כהן רימון כהן

נורית ויסמן - קריית חינוך בן גוריון - רופין

ענת יערה פלדמוס - משקיפה, המשמר החברתי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים
1. <סכנת הסגירה של "מפעל שנת השירות -"שנת ההתנדבות של צעירים לפני גיוס>
2. <סכנת הסגירה של"מפעל שנת השירות">

אנחנו פותחים את הדיון, הדיון הוא במסגרת דיון מהיר והנושא שחבר הכנסת אראל מרגלית וחברת הכנסת רות קלדרון הגדירו אותו כסכנת הסגירה של מפעל שנת השירות. יש לנו שעה לדיון.
בבקשה, חבר הכנסת אראל מרגלית.

תודה רבה.

למה יש סכנה כזאת בכלל?

תראו, השנה היה עוד פעם משבר של הרגע האחרון בהעברת הכספים וכו', אבל בעצם כבר הרבה שנים ואני מתעסק עם זה 11 שנה, הרבה מאיתנו מרגישים שהכלי הזה - שנת השירות – הוא כלי שבמקום שהמדינה תשמש בו בכל הכוח ובצורה הרבה יותר רחבה, הוא כלי שכל פעם כאילו צריך לקבל את התקציבים שלו ברגעים האחרונים ובהשאלה.

מה שאנחנו רוצים לעשות היום, דווקא המשבר שהיה כנראה נפתר - כמו כל שנה כשברגע האחרון מגיעים אליו – אבל מה שאנחנו רוצים היום, זה לפתוח איזה שהוא דיון רחב יותר, גם עם הנציגים של הגורמים המשלחים של שנת השירות, כמה מהם, וגם עם משרד החינוך וגם עם משרד הביטחון; ואנחנו בעצם רוצים לדבר על למה שנת השירות היא כל כך מוגבלת מבחינת המכסות שנותנים בכל שנה.

אנחנו טוענים, ואנחנו נרצה לתת כמה דוגמאות, שבעצם המושג הזה של שנת השירות, הכלי הזה שאיך שהוא הוא התפתח פה בצורה מאד ספונטנית על ידי תנועות הנוער ותנועת הקיבוצים ותנועת המושבים, בצורות כאלה ואחרות בכמה ארגונים חברתיים, הוא אחד הכלים המדהימים לשינוי חברתי דרך מערכת החינוך במדינת ישראל.
אנחנו יודעים שיש ויכוח ואני ניהלתי את הויכוח הזה כמישהו שמפעיל עמותה שכל שנה ב-11 השנים האחרונות היה לה 50 ש"ש, אז ויכוח מאד גדול בעבר עם משרד הביטחון לגבי המכסות, ואנחנו בעצם היינו רוצים לדעת ולנסות לראות אם ביחד – משרד החינוך, תנועות הנוער, תנועת הקיבוצים, תנועת המושבים, משרד הביטחון – אם אנחנו יכולים להסכים שאנחנו רוצים להגיע למתווה הרבה יותר רחב.

כלומר, אם היום יש בערך 2,000 מתנדבי שנת שירות שמשרתים במקומות שונים במדינה, בעיקר באזורים נזקקים כאלה ואחרים, ועוד 2,400 חברים במכינה, שזה בכלל תכנית אחרת שתיכף נדבר עליה, אנחנו שואלים את עצמנו למה ששנת השירות במדינת ישראל, שזה בסך הכל אנשים שדוחים את השירות הצבאי שלהם בשנה ואחר כך עושים אותו במלואו, ובדרך כלל מגיעים לשירות הצבאי כשהם הרבה יותר מבושלים אחרי שנה של התנדבות בקהילה, למה בעצם שאנחנו לא נתווה לעצמנו איזה שהוא מתווה, שאנחנו תוך שלוש-ארבע שנים נבחר ביחד את המתווה, נגיע ל-20,000 מתנדבי שנת שירות.

הטענה שלנו, קודם כל אנחנו נסתכל על התקציבים המוחלטים, התקציבים האלה הם מאד קטנים באופן יחסי. תיכף נספור את זה פר מתנדב, אבל גם נסתכל על זה ברמה הגלובאלית ונראה מה התקציב. התקציבים האלה באופן יחסי הם מאד קטנים, והאופן שבו ההשפעה מתבצעת הוא דרמטי.

כלומר, מורה שנמצאת בבית ספר מתקשה, שיש לה בתוך הכיתה 2 מתנדבי שנת שירות או מתנדב שנת שירות אחד, שמלווה את התלמיד בבוקר, שנמצא שם הרבה פעמים גם סביב הארוחה החמה, שנמצא במרכז הלימודי שבית הספר בדרך כלל, הש"ש האלה מקימים בבית הספר עצמו, והש"ש האלה בדרך כלל מפעילים את הילדים גם אחרי הצהריים, עד ארבע, ונמצא אחר כך בשכונה ועובד במתנ"ס, ובדרך כלל יוזם, בין אם זה קורס כדורסל או קורס לתחנת רדיו, גלים קצרים, או היפ-הופ לכאלה שמרביצים. אני פשוט לוקח מהרפרטואר שלנו בקטמון ח'. או ליגת כדורגל לילדים במקום אחר. לא משנה. או כתיבת בלוגים של ילדות שבחיים לא ראו מחשב, ודרך כתיבת בלוג על אופנה הן פתאום מגלות את המחשב וכותבות על האופנה אצלן בשכונה, או כל מיני דברים אחרים.

ובאמת, מקבלים שני דברים מאד מאד דרמטיים. אחד, - --

תראה, אין פה מישהו בחדר הזה, להערכתי, ואם יש כזה שיקום, אחרי שאני אגיד את מה שאני אגיד, שלא רואה את החשיבות, את הערכיות ואת הרצון להרחיב את הפרויקט הזה שנקרא שנת שירות. פעם קראו לו ש.ש.ש – שנת שירות שלישית, כשהשירות הצבאי היה שנתיים. מאחר שזמננו הוא די מוגבל ואנחנו כבר ערכנו לא מעט דיונים ממש עם תחילתה של הכנסת ה-19, אז בוא רגע נבין מה צווארי הבקבוק.

אולי קודם ששניים שלושה אנשים פה יתנו לנו איזו שהיא תמונה מה הם עושים. כלומר, תנועות הנוער, כדי שנקבל איזה - - -

מהצעירים?

לא, דווקא מהתנועות המשלחות בשלב א'.

אוקיי. כן, יואל.

שמי יואל מרשק מהתנועה הקיבוצית. קודם כל חסר לי פה נציג צה"ל. צריך לדבר על נושא המכסות.

שמי אודי דרור, נציג משרד הביטחון.

זה לא נציג צה"ל. אני רוצה להגיד שניים-שלושה משפטים ברקע. לפני קרוב ל-60 שנה, קמה כל התופעה הזאת של שנת שירות, שהתחילה עם התנועה הקיבוצית. קיבוץ גבעת חיים הוציא 10 חברה להדרכה, הוא קרא להם גרעיני עודד, להדרכה בעיירות פיתוח. ככה התחילה שנת השירות. מאז היא התפתחה והתפתחה והתפתחה. היום התנועה הקיבוצית משלחת 800 חברה. יש לה מכסה של 600 חברה ועוד 200 חברה בעזרתו של אודי ובעזרת הרישום לנח"ל, אנחנו מצליחים להגיע ל-800 חברה. אנחנו יותר משליש ממשרתי שנת שירות, אחרי ...

ה-800 האלה, כמה יש במחזור גיוס בתנועה הקיבוצית?

מחצית מה-800 זה המושבים, יישובים קהילתיים.

מתוך כמה מתגייסים?

מחזור י"ב הוא 1,300 חברה. עכשיו רק היה לנו.

קיבוצים ומושבים?

רק קיבוצים.

ומושבים?

מושבים יש, יחד בבתי הספר יש 4,000 חברה.

ומתוך ה-4,000 – 800 עושים שנת שירות.

לא, יוצאים הרבה יותר, כי יוצאים גם לתנועות הנוער, יוצאים לארגונים אחרים. אני מדבר איתך עכשיו נטו - - -

לא, אבל הכל בסיס של ש"ש?

כן.

אז כמה?

אני מעריך שיוצאים כ-50%. כ-50% במחזור י"ב של התנועות המיישבות, יוצאים לשנת שירות. הם יוצאים - באחריות התנועה הקיבוצית לבד – כ-800 חברה, ואחרי זה יש את תנועות הנוער וארגוני נוער שונים. אלה יוצאים.

החלוקה היא היום כמו שאמר חבר הכנסת - - -

כמה סך הכל ש"ש? מישהו יודע?

2,000. יש כ-2,000 חברה.

סליחה יואל, יש קרוב ל-3,000 ש"ש בנקודת זמן לצורך העניין נובמבר 2013, שמתנדבים.

3,000 שמקבלים דחיית שירות?

כן.

כך תקרא לזה. מבחן הש"ש, לא קשור למכינות.

כן, לא קשור למכינות. כ-740 מתוכם הם במסגרת מסלול הנח"ל המבצע שנת שירות טרם הגיוס של הגרעין, והיתרה, בעצם קרוב ל-2,200, זה חברה שעושים שנת שירות ארוך, חלקם עוברים תוך כדי שנת השירות לנח"ל, כגרעינים מתהווים, ורובם מתגייסים לשירות רגיל.
היום אנחנו מדברים על מספר שהוא 3,000 איש, ופה אני חייב לחדד את הנתון שהציג קודם חבר הכנסת. שנה קודמת היינו תחת המספר 2,500. בשנה אחת גדלנו ב-400 מתנדבי שנת שירות. זה מספר שהוא מספר לא מבוטל.

כן, אבל אני רוצה להבין עוד פעם, אתה אומר גדלנו במתנדבים, מתנדבים יותר כנראה. המכסות הן יותר קטנות.

אני יכול להגיד לך ששנה קודמת - - -

רגע, את זה אני חייב להסביר. אלינו פונים כ-5,000 מתנדבים לשנת שירות.

בסדר, זה מה שאמרתי. שנייה, יואל.

אנחנו רשאים להוציא רק 800.

בסדר, בסדר, אז בגלל זה אני אומר. אני מבין שיש שני צווארי בקבוק: אחד זה המכסות שצה"ל מתיר לדחות שירות, והשני זה כסף.

אמת.

מה צוואר הבקבוק האמיתי מבין השניים?

אני רוצה לדבר על מכסות, לא על כסף. זה טעות.

בסדר, יואל, אני אתן לך לדבר כמה שאתה רוצה. יואל, בתור שריונר אתה יודע, צריך לקבל אישור לדבר ברשת.

אתה צריך להיות ממוקד במטרה.

קודם כל שאלת את יואל קודם שאלה על כמות בני הקיבוצים שמבצעים שנת שירות.

רגע, רגע, תגיד לי, אני צריך גם את עזרתכם. מה צוואר הבקבוק המוביל – המכסות או הכסף?

מבחינת מערכת הביטחון, אנחנו מדברים על תכנית גידול רב שנתית של כ-5% כל שנה לטובת שנת השירות, רק בש"ש הרגילים, כאשר נושא הנח"ל הוא נושא שלא מוגבל במכסות. לכן משמעות הדבר היא שאנחנו כנראה לא מגבילים כל כך את תנועות הנוער, כמו שזה מוצג, אלא תנועות ספציפיות שמדברות על גידול.

אני יכול להגיד לך ששנה קודמת החזרנו 100 מכסות דחיות גיוס, כי התנועות המשלחות לא הצליחו לגייס ש"ש, ושנה לפני - 50. זאת אומרת רק השנה ראינו קפיצה מסוימת של בערך 70 או 80 מעל המכסה שאישרנו.

מה הייתה הבעיה עם הכסף? אירית.

אהלן, אז קודם כל כמה דברים.

רגע, שנייה, מה הייתה הבעיה עם הכסף?

אני אומרת. קודם כל למשרד החינוך הסיפור של שנת השירות הוא חשוב ביותר ולכן בשנת 2005 גם הופרד המפעל של שנת השירות, שהיה רק לתוך תקנת תנועות הנוער, ומיסדנו תקנה שהיא תקנה ייעודית לשנת שירות, נותנת מענה גם לתנועות, גם לארגונים, לכל הגופים המשלחים בעצם שעומדים בקריטריונים.
הכסף שנמצא בתקנה, בבסיס התקנה יש כמעט 18 מיליון שקלים בשנים האחרונות. השנה הזאת הייתה השנה היחידה שמשרד החינוך הביא כסף מהבית, מתוך משרד החינוך והוסיף כסף על מנת שתיפתר הבעיה. כרגע יש בתקנה כ-22 מליון שקלים וצופים ל - - -

שזה שנת תקציב 2013?

כן, כן. שזה הסכום הרגיל ש - - -

והייתה בעיה בשחרור שלו, או מה? למה חשו כמה חברי כנסת שיש סכנה למפעל הש"ש?

אני אומר, מפני שבבסיס נמצאו רק 17 מיליון שקלים, ובסופו של דבר הסכום שניתן בשנים האחרונות, הוא באיזור ה-23.5 - 24 מיליון שקלים. העניין הוא שזאת תקנת תמיכה. תקנת תמיכה היא תקנת תמיכה, התקציב הוא סכום אפס והכסף מחולק פר מספר הש"ש שנכנסים. מספר הש"ש נשלט על ידי המכסות שמקצה משרד הביטחון, בתיאום עם צה"ל, וזה בלי תיאום עם משרד החינוך. זאת אומרת, אין סנכרון בין - - -

זאת אומרת שיכול להיות שמוקצות יותר מכסות ויש מעט מדי כסף.

נכון. אין מצב שאנחנו אומרים למשרד הביטחון בואו תעצרו, אתם מתחילים לשחוק את התקציב פר ראש, כך שהתקציב הוא - - -

אז ממה שאת אומרת, השנה הייתה בעיה שהיה יותר מכסות מכסף?

בכל שנה יש - - -

לא, אבל זאת הייתה הבעיה השנה, שבעקבותיה הייתה תחושה של - - -

זאת הבעיה העיקרית, כן. כל שנה יש זחילה של כ-50 מכסות למעלה והשחיקה הולכת ומצטברת עם השנים.

עכשיו, שר החינוך נדרש לבעיה הזאת ולמד אותה והוא מבקש להקים ועדה שתזמן את כל נציגי התנועות, הארגונים, המשרדים הרלבנטיים, על מנת לראות באת איך פורצים את הקטע של הסנכרון הזה ואיך מסנכרנים יותר נכון, כי הרי פה בסך הכל כמו שאמרת, כולם באים בלב טוב ונפש חפצה, ובסופו של דבר הארגונים בשטח לפעמים מרוב לב טוב ונפש חפצה - - -

אוקיי.

גם צריך להבין של-ש"ש צריך להתכונן. כלומר, אי אפשר לעשות את זה מהרגע להרגע.

לש"ש צריך להתכונן, ש"ש זה מפעל, גם לפי הקריטריונים שלנו, שצריך להתחיל כשנה וחצי מראש, במהלך תחילת כיתה י"א, להכין את הגרעינים. יש תהליכים של מיון, תהליכים של גיוס, תהליכים של ליווי, תהליכים מאד מאד רציניים, שאם - - -

מה קורה עם תקציב שנת 2014?

תקציב 2014 - - -

הוא 23 מיליון או 17 מיליון?

17 מיליון, עד כמה שידוע לי. אני לא סגורה על זה, אבל אני חושבת שהבסיס, שהרי התקציב הוא דו שנתי, נכון? אז עד כמה שידוע לי 17 מיליון, כמעט 18 מיליון.

מה משרד הביטחון נותן?

משרד הביטחון נותן דחיות גיוס ומאשר את המשימות במשותף עם משרד החינוך ומלווה את הש"ש.

ומה הוא נותן מבחינה תקציבית?

מבחינה תקציבית הוא לא נותן.

טוב, זו החלטה ממשלתית.

יושב ראש הוועדה, אני מוכרח ... אותנו לדיון. אם מחר שר החינוך יקרא לנו לישיבה בנושא התקציב, אנחנו לא נבוא. בשביל מה? הבעיה היא לא הכסף. אתה רואה, נזעקו כמה חברי כנסת, מיד סודר הכסף.

אבל יואל, אתה צריך - - -

רגע, רגע, תנו ליואל.

התק"ם לא ממומן על ידי התקנה.

סליחה, אני אגיד הכל. אני אגיד גם שיש 1,300 בני כיתה י"ב מהתנועה הקיבוצית במחזור י"ב, ומתוכם יוצאים קרוב ל-600. 400 יוצאים דרך התנועה הקיבוצית ועוד 200 דרך תנועות הנוער, ארגונים, ואפילו למכינות. קרוב ל-600. בין 560 ל-600. כ-40% בני קיבוצים יוצאים לשנת שירות. כמו ש-97% מבני הקיבוצים, מתגייסים לצה"ל. אנחנו בעצם התנועה הכי מגויסת ומשרתת את משימות המדינה – גם ביטחון וגם שנת שירות. אין דוגמה לתנועה כזאת, לא רק שהמצאנו את שנת השירות.
אני רוצה להגיד בדיוק מה הבעיה שלנו. הבעיה שלנו זו כמות המכסות, ואני כבר מציע בעזרתך, לייצר דיון בוועדת כוח אדם, ועדת משנה, בוועדת חוץ וביטחון, שם צריכה להתברר הסוגיה הזאת. כמו שאמר חבר הכנסת אראל מרגלית, אין סיבה לא להגיע ל-20,000 משרתי שנת שירות. אנשי שנת השירות הם המבוקשים ביותר לאחר מכן.

יש סיבה. יש סיבה קטנה שנקראת סדר הכוחות של צה"ל.

רגע, ברור, רגע, סליחה. בוא נגייס. לפני שנתיים - - -

זה יכול להיות הדרגתי, זה לא יכול להיות - - -

לפני שנתיים היינו בדיון דומה בחודש יולי. אמר לנו ראש האגף הביטחוני חברתי, חיים בן עמי ז"ל, קחו עד 200 בנות. לא יכולנו לקחת חודש ימים לפני היציאה לשנת שירות עוד 200 בנות. עכשיו גם אין טעם במכסות של הבנות, כי הבנות מוגבלות בדיוק כמו הבנים. אצלנו יש במכסה 400 בנות ו-200 בנים. בבקשה. שיתנו לנו עוד 200 או עוד 300 בנות.

רגע, אתה אומר שהמגבלה זה המכסה, אבל פה שמענו שהמגבלה הייתה כסף.

זה צוואר הבקבוק. רגע, כסף תמיד יימצא. יש כסף במדינה.

יואל, באמת.

חברה, הבעיה העיקרית זה מדינה שיש בה 2 מיליון נפש מתחת לקו העוני, 750,000 בני נוער - - -

אז הכסף אולי צריך ללכת לשם.

750,000 מתוכם הם בני נוער. זה מדינה שחצי מדינה מטפלת בחצי השני. בואו ניקח את צוואר הבקבוק ונעבוד איתו עד הסוף. ועם כל הכבוד למשרד הביטחון ולמשרד החינוך, הבעיה היא צה"ל ולכן נציג צה"ל מאד מאד חסר פה. הבעיה היא מכסות. יש לנו 5,000 איש שפונים אלינו, רק 800 אנחנו יכולים להוציא.

צודקים פה חברי משני המשרדים, שאומרים התנועה הקיבוצית עובדת בלי התקנה. זה נכון, משתי סיבות. אחת, אם נכניס את כל ה-800 חברה שלנו לתקנה, אז יקבל כל אחד סכום מאד מאד נמוך. היום מקבל איש שנת שירות בתנועות הנוער כ-15,000 שקלים בשנה. אם אנחנו נכניס את ה-800 חברה שלנו, אז יקבלו רק 8,000 שקלים והם צריכים את הכסף. דבר שני, מהרשימות שבהן אנחנו נמצאים, אנחנו מקבלים לשנה על כל ש"ש מהמשימה עצמה, באישור, 1,200 שקלים לשנה.

דרך אגב, למה הולך הכסף?

יפה. אנחנו מחזיקים - - -

אני רוצה להסביר.

רגע, אני אסביר.

רגע, יש פה עוד כמה.

אז תן לי רק לסיים את הדברים שלי. אנחנו מחזיקים שלושה אנשים שעובדים במערכת הזאת, מלווים אותה. אנחנו עושים שלושה כנסים ארציים בשנה. אנחנו עושים סמינרים וסדנאות. זה עולה לנו כ-1.2 מיליון שקלים במפעלים לעידוד היציאה לשנת שירות. עולה לתנועה הקיבוצית 1.2 מיליון שקלים בשנה ל תחזק ולעבוד עם כל המערכת הזאת. 50% מהכסף הזה בא מהמשימות שבהן אנחנו הולכים לעבוד. היתר, על חשבון מיסי החברים. חברי הקיבוצים ש... למשימה הזאת.

רגע, אירית.

על מה הולך הכסף?

23 מיליון בשנת 2013, איך זה מחולק? מי הם מקבלי הכסף הזה?

מקבלי הכסף הזה זה 14 גופים משלחים, מתוכם 7 תנועות נוער ו-7 גופים אחרים, למשל אחרי, מרכז מעשה, החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים.

ומה כל אחד מהארגונים עושה עם הכסף הזה?

אני חושבת שכדי להבין מה עושים עם הכסף, צריך לתאר איך נראית שנת שירות. שנת שירות זו קבוצה של חברה שלראשונה יוצאים מהבית, מתגוררים בכוחות עצמם, מנהלים את הקומונה שלהם בחיי שיתוף. אז אחת, קודם כל חברה כאלה צריכים דמי כיס כדי לקיים את עצמם, הם צריכים כסף לנסיעות, הם צריכים כסף להחזיק את הדירות, הם צריכים כסף והרבה כסף לליווי.

אתם רואים - - -

רגע, אני מוכרחה להגיד משהו, מעבר לדברים הפיזיים שאמרתי עד עכשיו, מהאיכות של ההדרכה במהלך השנה הזאת והליווי שהם מקבלים מהגופים המשלחים, אנחנו יכולים להגיד איזה תנועה נותנת או איזה גוף משלח נותן כמה ליווי, לפי האיכות.

כן, אבל זו סמכותם של הגופים המשלחים להחליט מה הם עושים עם הכסף?

לא, לא, לא. התקנון מחולק לסעיפים לפי אחוזים. יש אחוז מסוים, כ-60% שהולך לכלכלה ונסיעות - - - לאיתור, גיוס, מיון וליווי יש עוד 20%. עוד 5% להשתלמויות. במסגרות האלה, כמובן שהם יכולים להוסיף כסף תוספתי ועושים את זה, אבל למשל על הליווי של שנת שירות אנחנו עומדים בכל תוקף. ברורה לנו החשיבות של זה. אנחנו עורכים השתלמויות יחד עם משרד הביטחון ומועצת תנועות הנוער גם לרכזי - - -

והחלוקה היא פר ראש? איך היא?

החלוקה היא: 85% פר ראש ועוד 15% שהולך להשתלמויות ועוד 10% לדיור.

כן, בוא נשמע אותך, מאיזו תנועה?

ערן גלזר ממועצת תנועות הנוער, זה ארגון הגג של תנועות הנוער בישראל. קודם כל, למען הסר ספק, ברגע שהסיפור של המצוקה שהייתה עם הכסף והצומת שהגענו אליו הונחו בפני שר החינוך, הנושא טופל על ידיו והוא ביקש לקיים ועדה משותפת לקראת שנת 2014, לראות איך אנחנו פותרים את זה לא בנובמבר, אלא לפני.

ועדה משותפת עם מי?

של תנועות הנוער, של משרד החינוך.

מה שאמרתי קודם, עם משרד הביטחון, עם הצבא.

מה שאירית ציינה. כמו שאמרת, הסיפור של שנת שירות הוא סיפור דרמטי ומאד משמעותי בחברה הישראלית ובחיי תנועות הנוער. זה הפך להיות ההגשמה של השנים האלה, מה שהיה פעם אחר, היום זה הפך להיות הגשמה. יש בעיה של מכסות בחלק מתנועות הנוער.

אני מאד מציע להיזהר מקפיצות גדולות בנושא הזה, כיוון שגם הנושא התקציבי מטריד אותנו פה. אירית פה תהליך של עבודה לגבי הגשת הדברים והכסף, אבל יש תנועות שמביאות כסף מה שנקרא מהבית, ממקומות אחרים. אני רוצה להזכיר לעצמנו שגם היה ארגון שנקרא 'עמותת אלון', שבזמנו נסגר וחלק מזה-. זאת אומרת הסיפור של הכסף הוא משמעותי, במיוחד כשהצרכים גם גדלים. יש ליווי של עובדים סוציאליים, של כל מה שקשור להתנהגויות סיכוניות.

גם החברה האלה, שבסך הכל אתמול עוד היו שמיניסטים והיום הופכים להיות חברי שנת שירות, והם נוטלים את האחריות על עצמם, אבל צריך ללוות אותם ואנחנו גילינו ומצאנו שצריך לעטוף אותם בצורה הרבה יותר חזקה ממה שעטפו אותם לפני עשור.

רצו פה נתונים שאני לא כל כך הצלחתי לסדר לעצמי אותם, שעד עכשיו בעצם היו יותר מכסות ממתנדבים, והשנה יש - - -

לא, יש - - -

רגע, שנייה, אני רק אשים סימן שאלה. והשנה, אחת מהסיבות למשבר זה שיש יותר מתנדבים ממכסות.

זה תמיד היה.

יש תנועות וארגונים מסוימים כחלק מהארגונים שאודי מתכלל, זה חלק מהדיבור שיש לנו איתו ושיש לנו עם האגף הביטחוני – לראות איך אנחנו מגדילים. זה לא גורף על כולן, כיוון שיש חלק מהתנועות שיש להן משרות נח"ל והם מעבירים הרבה חברה שם, אבל יש תנועות נוער שבשנתיים האחרונות יש גדילה מאד גדולה ברצון של החברה לצאת לשנת שירות. גדילה ענקית. חברה שעומדים בתור, חברה שמקבלים סירובים גם, דרך אגב.

מלא סירובים.

בסדר, על זה בעצם אנחנו שואלים.

נכון, אבל אני אומר, יש בשנתיים האחרונות - - -

מקבלים סירובים בגלל מכסות?

בגלל מכסות.

דרך אגב, את המכסות מחלקים באיזו שהיא צורה בין הגופים?

זה האגף הביטחוני מחלק את המכסות. כל תנועה מקבלת את המכסה שלה ובהתאם לזה היא עושה את המיונים ואת כל התהליכים המקדימים.

אתם מודיעים על זה שנה מראש? שנתיים מראש?

אנחנו מודיעים כמעט שנה מראש.

כל חודש מודיעים.

זה לא נכון. האגף הביטחוני חברתי מסכם עם אכ"א לצורך העניין, תכנית חומש שכוללת בתוכה גם את המכינות הקדם צבאיות, גם את - - -

כל דחויי השירות.

כל דחויי הגיוס, חוץ מהנח"ל וחוץ מישיבות ההסדר, כי זה לא תלוי מכסה, שני המסלולים האלה. אנחנו מבחינתנו, בדצמבר, לפני תחילת-, זאת אומרת שנת השירות מתחילה בספטמבר, אנחנו כבר בדצמבר מודיעים לתנועות מה המכסה שלהן.

לפי מה אתם קובעים? יש לכם איזה דו-שיח איתם?

יש לנו דו-שיח איתם, בוודאי, מול הצרכים שלהם. מעבר לזה, אנחנו גם משתדלים שהמכסות יתחלקו חצי-חצי בין המכינות הקדם צבאיות לשנת השירות. למרות שאני חייב להגיד שבשנתיים האחרונות זה לא כל כך עבד, כי לצה"ל היה איזה שהוא בור. אתם מכירים את הבור של מספר האנשים שהתגייסו והוקצו לנו רק חברה מוחלשים. החברה האלה לא יכולים להיות בשנת שירות, ובגלל זה רובם הלכו למכינות ייעודיות לחברה מוחלשים - - -

מאד גדלתם במכינות ולא גדלתם באותה כמות בשנת שירות.

בסדר, מכינות זה גם - - -

בגלל איכות האנשים ובגלל - - -

זה משהו אחר.

אם זה לשנת שירות, למה זה - - -

זה משהו אחר. זה חשוב, אבל זה משהו אחר.

מבחינת הצבא זה בסוף מספר אחד שדוחים לו שירות.

אז הוא היה צריך להחליט לתת את זה לשנת שירות.

כן, הבעיה שהאנשים שהוקצו זה לא האנשים שיצאו לשנת שירות. אלה לא המתנדבים.

זה הרבה פחות חשוב, אין בכלל מה להשוות.

כן, אוקיי.

זה לא אותם אנשים. אני חייב ככה להיכנס למה שיואל אמר. למרות המציאות הביטחונית, ואתם מכירים את הנתונים, מערכת הביטחון מקצה מעל 5,000 אנשים לקהילה, בין אם זה נח"ל, בין אם זה מכינות - - -

אתה מדבר עכשיו על סך הכל דחיות שירות?

אני מדבר על סך הכל, וזה מספר שהוא עולה כל שנה.

כ-5,000?

כן.

איך זה מתחלק בנים-בנות? כי בנות בטח אתם יותר לארג'ים מבנים, לא?

בנות אנחנו יותר לארג'ים מבנים. מצד שני, צריך לזכור שבעולם המכינות יש לנו מגבלה של מכינות דתיות, שאין שם בנות, לדוגמא.

אבל אני הבנתי מהם שהם מיצו פחות או יותר את היכולת שלהם, הם לא גדלים יותר.

הם לא גדלים יותר, ויש את מפעל המכינות הכלליות, שזה בערך חצי-חצי.

רק עכשיו נפתחה מכינה בבקעת הירדן רק של בנים, במחנה גדי.

נכון, כי זו מכינה חרדית. זה חייב להיות רק בנים.

דתית.

חרדית, לא דתית, חרדית.

חרדית, בכלל. זה מכינה חדשה, זה טוב. זה לא טוב? יואל?

למה אני צריך להגיד את דעתי? אני צריך את התקנים.

אני הבנתי מה אתה צריך, אבל אנחנו פה רואים ראייה כוללת.

במכינה מדברים על הדברים, בשנת השירות עושים את הדברים. זה ההבדל הגדול.

אני חסיד גדול של המכינות ושל הש"ש.

אני יאיר זעפראני, אני מנכ"ל של עמותת בקהילה, עמותה שמפעילה 50 ש"ש במהלך שנה. חשוב לי להגיד, בעיני ה - - -

אתם אחד מהגופים?

אנחנו דרך הצופים כגוף משלח. אנחנו גוף שמפעיל את הש"ש בשטח. דבר ראשון שאני רוצה להגיד, חשוב לי להגיד שבעיני שני הדברים הם צוואר בקבוק, גם הנושא הכלכלי, שעם כל התקצוב שמגיע לש"ש דרך משרד החינוך - - -

אולי באמת קצת תרחיב, כמי שעוסק בזה, מה בסוף הכסף עושה למטה. מה עושים איתו?

קודם כל הכסף שמגיע מהתקצוב מהמדינה הולך לדברים הכי פשוטים של הש"ש, אם זה המחיה הפשוטה שלהם, אבל זה עדיין לא מממן לא את הליווי שלהם, שמהניסיון של עמותת בקהילה – ליווי הוא דבר שצריך להשקיע בו מעל ומעבר. אם אנחנו רוצים להפוך את הש"ש לאפקטיביים ואנחנו הופכים אותם לאפקטיביים, הם צריכים ליווי משמעותי, כזה שרואה אותם ונותן להם את הכלים להתמודד עם מה שהם מתמודדים איתו ביום יום. והם מתמודדים עם הרבה קשיים, הם מתמודדים אצלנו עם ילדים מאוכלוסיות מוחלשות, עוזרים להם, משנים את החיים שלהם.
אם אנחנו מדברים על כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלאו – ש"ש מצילים כמה וכמה עולמות.

דרך אגב, ואני מצטער שאני קוטע, כי אנחנו צריכים להבין. אנחנו בדיון קצר, מהיר.

תן לו להשלים, זה חשוב. תן להם להגיד. החברה אלה, באמת - - -

אני אתן, אני אתן. יש לי שאלה אבל. הגופים שמקבלים את הש"ש – משלמים משהו?

אנחנו משקיעים בש"ש אחד בערך 20,000 שקלים בשנה, מעבר לתקצוב שהם מקבלים ישירות אליהם, שבכלל לא עובר דרכנו.

לא, כי למשל שירות לאומי, הגופים שמקבלים – משלמים.

לפחות לגבי הש"ש של אחרי, אחרי לא מקבלת כסף. אני חושב שזה נכון לגבי כל ה - - -

לא, זה גם אסור לפי התקנה. מי שנתמך דרך משרד החינוך, שהשנה זה 1,670, חל איסור על - - -

1,670 לחודש?

1,670 ש"ש.

בשירות הלאומי התשלום הוא לא למשרת, התשלום הוא למערכת.

לא, לא, אבל פה אסור גם למערכת. זאת אומרת המערכת היא מערכת של התנדבות ממש וחל איסור על קבלת כספים.

לא, אבל מותר להשקיע בהם.

מותר להשקיע בהם, כן.

בפסיכולוג, בעובד סוציאלי.

לא, לא, אסור לש"ש לקבל שכר.

ברור, ברור.

ולא להיות תחליף כוח אדם.

כן, רצית להמשיך.

אבל צריך להגיד, אנחנו משקיעים בש"ש הרבה כסף מעבר. גם התקציב שמגיע אליהם הוא לא מספיק. אתם יודעים מה יוקר המחיה בישראל, והתקציב שהם מקבלים לא מספיק גם לאוכל פשוט. אני יכול לשמוע סיפורים על גבי סיפורים בשנות שירות במקומות שונים, שהתקציב לא מספיק להם לאכול, למחיה פשוטה. הם גרים 12 חברה בדירה, 4 בחדר, בצפיפות.
עכשיו, מעבר לזה, התהליך הוא תהליך נורא קשה. אנחנו מקבלים 50 ש"ש בשנה. מגיעים אלינו למיונים 200, כאשר אנחנו עוצרים ב-200. זאת אומרת בתחילת אוקטובר כבר יש לי 200 אנשים שרוצים להירשם, מתוכם אני צריך לקבל אחד מארבעה, ויש לי עוד כאלה שכבר עצרתי את הרשימה ולא רוצים להגיע. זו מציאות נורא קשה להגיד לבן אדם שרוצה להתנדב שנה, לא. אתה לא יכול להתנדב שנה. אתה רוצה לתת מהחיים שלך למען המדינה, רוצה להשקיע, ואנחנו אומרים לך לא, מצטערים, אין מכסות. אני חושב שזאת מציאות אבסורדית, כי בסופו של דבר הש"ש הזה, מעבר לתרומה שהוא נותן, הילדים שהוא משקיע בהם, העבודה החברתית שהוא עושה, זה מכפיל כוח בחברה, זה מכפיל כוח חברתי. זה ילד שאחר כך לא יצטרך להיות חלק ממערכת סעד ורווחה.

אני שואל אותך שאלה, בהנחה, נניח לצורך העניין שלא תהיה הגדלה תקציבית, להגדיל את המכסות?

אני בדעה שזה לא תשובה חד משמעית. בעיקרון כן, אני חושב שיהיה את הביקוש ואפשר לחשוב על מקורות תקצוב שהם לא רק מזה ולחפש את המצ'ינג, אבל זה לא דבר פשוט. זה לא דבר קל להחזיק ש"ש, בוודאות שלא.

כי מגבלת כסף תהיה תמיד.

אנחנו לא תלויים בתקציב ויכולים לקבל מחר 2,000 חברה.

אני אומר להגדיל את המכסות, כי ברגע שתגדילו לנו את המכסות ותתנו נניח ל-בקהילה, שהיום יש לה 50, תתנו לה לתכנן. בכמה בתי ספר אתם נמצאים היום, 15? אז נגיד תתנו להם לתכנן להגיע באופן הדרגתי ל-30 בתי ספר, או תתנו להם להגיע להיכנס לעוד עיר, או תתנו להם להגדיל את בתי הספר לש"ש, גם את זה אתה צריך להגיד, את ההשקעה שלך ביום בשבוע. אז הם יתארגנו לזה. זה תכנית עבודה. יהיו מכסות, הם יריבו על התקציב.

כל ראש עיר רוצה קבוצה של ש"ש. כל ראש מועצה רוצה קבוצה של ש"ש, הוא יחזיק אותם. אין בעיה, אני אומר, לתנועות הנוער זה משהו אחר, זה סניפים, הם מחזיקים את ה - - -

יש בעיה, צריך להשיג את זה, יש בעיה.

אבל כל מסגרת היום רוצה לקבל ש"ש. הם יחזיקו.

אוקיי. כן, בבקשה.

שמי אורי אופיר מהתנועה הקיבוצית, לא בן התנועה הקיבוצית, גדלתי ברחובות. אני חושב שהדיון הזה, מה שחסר כאן כרגע, אנחנו שומעים את הגופים המשלחים, אבל אני רגע רוצה לגעת באותם 4,000, 5,000 חברה שפונים. היום אם אתה לא תנועה התיישבותית או לא גדלת בתנועת נוער, אתה בכלל לא מכיר את מפעל שנת השירות. וזו המקפצה הגדולה שצריכה להיות כאן. ולכן אני חושב שצוואר הבקבוק הוא בעיקר - - -

כן, אבל אין טעם להגדיל את השיווק אם אין מספיק - - -

לא, לא, לא, זה לא שיווק. אני מדבר קודם כל על - - -

יש פה שבעה גופים משלחים שעושים יופי של עבודה.

שבעה גופים, ועוד פעם, אירית, כרגע המציאות היא סלקטיבית. אם אתה לא באחד מהגופים - - -

אז בוא תסביר למה התכוונת, כי אם ככה, לא הבנתי.

שמפעל שנת השירות, ואתה כיושב ראש פתחת ואמרת, כולם מבינים את החשיבות. אם אתה גדל בבית ספר בחיפה, ברחובות, בתל אביב, ואתה לא מקושר לאחד הארגונים, שעוד פעם, אירית אמרה 14?

כן.

זה לא קיים. אם זה מפעל לאומי ואם יש ראשי מועצות שתומכים וראשי ערים, צריך למצוא את הדרך, את השביל הראשי, שזה לא יהיה הפרויקט שהתחיל לפני 60 שנה עם 10 ש"ש של התנועה הקיבוצית. גדלנו משם. שזה לא יהיה 14 גופים משלחים. זה חייב להפוך למשהו ברמה הלאומית, שכל נערה ונער שרוצים, זה נכון, יש מכשלות, אחרי זה בודקים איך משיגים תקציב. אבל המגבלה כרגע של המכסות, היא זאת שאומרת, ואודי יכול להעיד. כשאלינו פונים חברה שהם לא מבתי הספר ההתיישבותיים, ההנחיה של משרד הביטחון – אל תטפלו בהם. ואז באים ושואלים אותנו – איך יכול להיות שלכפר הירוק, פנימייה שיש לנו ש"ש שם, ילד שגר בפתח תקווה ליד, בכלל לא פתוחה לו אופציה להיות ש"ש שם, כי אין מכסות, כי המכסות צבועות לפי הארגונים.

בואו נתחיל מהעניין הזה, מכסות תהיינה.

כלומר הגבלות אתה מתכוון.

כן, בוודאי. מה שאתה אומר זה דבר אחר, אתה אומר שבמכסות הנתונות יש אי צדק, נקרא לזה כך, בחלוקה מאיפה מגייסים את ה - - -

שכל עוד שזה בחוסר כל כך גדול, רבים בין הארגונים.

הוא שופך את התינוק עם המים עכשיו. אין טעם. אם יש לנו מכסות, 10,000 מכסות, יש טעם להקים עוד ארגונים ועוד ועוד ועוד.

לא, הוא לא מדבר על עוד ארגונים.

כשזה כל כך מצומצם, טוב שזה מרוכז בידי כמה גורמים. בעירוני ד' בתל אביב אין להם סיכוי לצאת לשנת שירות.

אפשר רגע לנסות להראות את זה מנקודת מבט של איזה שהוא - - -

בבקשה.

עכשיו, אחרי שהרבה אנשים דיברו פה על התכלס שהם עושים בשטח. תראו, הרי מה מעניין? כלומר, קודם כל זה מעשה מבורך, כל מה שמשרד הביטחון, כל מה שמשרד החינוך עושה זה אחלה, כל מה שהתנועות המשלחות, זה אחלה, באמת, זה מעשה מדהים. אבל מה האתגר שלנו? ודווקא אולי יש שר חינוך וראש ועדת חינוך ואולי יש גם קשב אחר לזה היום במשרד הביטחון. מה האתגר שלנו?

אם היינו לוקחים את הדבר הנפלא הזה והופכים אותו לדבר לאומי גדול יותר, כלומר, מאפשרים גם לארגונים שכבר מפעילים, גם מבחינה תקציבית, אל תדאג, להתארגן יותר טוב, כי זה קשה לקחת עוד משימות, כי אתה צריך לדעת לנהל את זה גם מעבר לש"ש. זה תכנית מאד מאד מפורטת. ואומרים להם תראו, אנחנו מוכנים נגיד לקבל מכל ארגון, מכל תנועה, אנחנו מוכנים לקבל מכם בשנים הקרובות מכסות יותר גדולות, אתם יכולים לגייס קצת יותר אנשים, אנחנו רוצים לראות שאתם מטפלים בהם כמו שצריך, נותנים להם את ההכשרה וכו'.

יותר מזה. היינו באים לראשי הערים והיינו אומרים להם שהמודל שנניח קיים פה בירושלים, של בית ספר לש"ש, שבו הש"ש מקבלים יום לימודים אוניברסיטאי על חשבון התנועות המשלחות ומשקיעים בהם הרבה מאד, יכול להיות גם בעוד ערים. ונגיד שכל ראש עיר היה גאה בכמות גדולה כזאת או אחרת של ש"ש והיה עובד עם התנועות. פתאום היינו מקבלים, אני מניח, אני ספרתי בפעם האחרונה יש משהו כמו 550 בתי ספר נזקקים במקומות שונים.

אני לא יודע, עם יולי תמיר פעם עשינו את הספירה הזאת. בטח היום אם נעשה אותה נגיע למספר קצת שונה, אבל לא בדיוק משנה. ועוד כפרי נוער וכו'. אבל היינו יכולים להגיע למצב שבו גם בעירוני ד' וגם בכפר ורדים וגם בעוד הרבה מאד מקומות, יכולים לצאת והיינו הופכים את התכנית הנהדרת, הראשונית הזאת, למשהו הרבה יותר גדול, עם משרד החינוך ועם משרד הביטחון. ואני אומר לך, שמה שהיינו מקבלים בסופו של דבר, משרד הביטחון בתכנית שהוא היה מממן את זה, היה מקבל בונוס, כי הוא מקבל חיילים, אנשים שמגיעים לשירות הרבה יותר בשלים ומערכת החינוך הייתה יכולה לבנות סביב התכנית הזאת את התכנית הדרמטית ביותר לצמצום פערים במדינת ישראל. זאת האמת.

אודי, אלף אמרת, ואני שומע את זה לא בפעם הראשונה, שבעצם אתם מחויבים בהגדלה סיסטמתית של 5% כל שנה. זה נכון גם למכינות הקדם צבאיות, שם בעצם האחוז הזה, אני מבין שזה בסך הכל המכסה. עכשיו, באמת הצבא חסר לנו פה היום. בתכנית הרב שנתית, אתם צופים שתעמדו ב-5% האלה?

כן. חד משמעית. אני יכול להגיד לך שהשנה חרגנו במספר המתנדבים אל מול המכסה, והגדלנו את זה ב-70 תוך כדי תנועה, כדי לא להגיד לאנשים – אתם הולכים הביתה תוך כדי שנת השירות. ודרך אגב, זאת השיטה של יואל פה. להכניס ילדים למשחק - - -

נכון, בזכותו אנחנו קיימים.

יואל הוא, ככה הוא משיג הישגים.

להכניס ילדים למשחק, להבטיח להם הבטחות, ופתאום אנחנו עומדים מול ההורים, למרות שהם לא היו אמורים.

שאלה שנייה, מאחר שהצבא לא פה, האם לצבא יש טענות משני סוגים. אחד, חברים, אל תספרו לנו סיפורים שהם יותר מוכשרים. אנחנו מוציאים את אחוזי הפיקוד והיחידות הנבחרות גם כשהם באים בגיל 18 וגם כשהם באים בגיל 19. זו טענה אחת שאני שומע. טענה שנייה, שזה שהם מתגייסים בשנה איחור, יוצר, איך הם קוראים לזה? נפל יותר גדול בהמשך, כי הם באים יותר מבוגרים וחיילים צריכים להיות צעירים. יש טענות כאלה בצבא?

לא. הפוך. החברה שיוצאים משנת שירות - - -

יוצאים לקרוס קצינים.

חברה שבאים משנת שירות, אחוז המיצוי שלהם לקצונה הוא גבוה והוא דומה למכינות הקדם צבאיות. ממש הנתונים דומים, ומלכתחילה החברה האלה זה החברה האיכותיים.

אבל השאלה אם הם היו איכותיים בכל מקרה.

לפי הנתונים שבדקנו, כן. זאת אומרת לקחנו - - -

הם התנסו במנהיגות.

אני לא מדבר על החברה של אחרי ושל חלק מהמכינות של האוכלוסיות היותר מוחלשות, ששם זה באמת מקפצה ממש.

אבל גם במכינות וגם בש"ש, החברה היותר מוחלשים אחוז יותר קטן. גם במכינות, למרות שאנחנו רואים שיש פתיחת מכינות - - -

כן, אבל שם התועלת, התמורה היא כמעט טוטאלית, מכאלה שלא היו מתגייסים או בטח לא לשירות משמעותי.

לגמרי.

אז מבחינת האיכות, החברה האלה ממוצים בצורה מצוינת גם לקצונה. איפה הטענה? הטענה של החברה שבאים דרך הנח"ל, אתה לא מוצא לדוגמא את המיצוי לפיקוד ולקצונה כמו שאתה מצפה, באיכות של האנשים. זה משהו שעולה, והם חלק מהמשחק של הש"ש. לגבי השרידות שלהם וההשתלבות, אין טענות כאלה שאם הם מגיעים יותר מבוגרים, נהפוך הוא. זה שהם מגיעים מבוגרים יותר – זה יתרון אדיר. הם המובילים של הקבוצות. אין ספק.

כן, עמר, בבקשה.

יש לי שתי הערות. אחת, אפרופו מכינות - - -

קודם כל ברוך הבא. נדמה לי שפעם ראשונה אתה אצלי בוועדה.

לא, לא, פעם שלישית. במכינות שנת שירות, צריך לזכור שההשקעה הכספית בנער או נערה במכינה היא הרבה יותר יקרה מאשר בשנת שירות. לכן גם אני חושב שגם מכינה אין ספק שתומכת ותורמת - - -

אבל מכינה זה מתנדבים שמשלמים בשביל להתנדב.

כן, אבל - - -

וגם נתמכים על ידי המדינה בהרבה יותר כסף.

בסדר, אבל הם גם משלמים.

נקודה שנייה מאד חשובה פה. רצו כאן להגדיל את התקנים ללא הגדלת התקציב כאן. אחד מהחברה הזכיר שהתמיכה בחברה של שנת השירות, של הליווי, היא מאד מאד חשובה. ממש מאד מאד חשובה, כי אחרת הם יכולים ללכת לאיבוד וזו תהיה שנה מבוזבזת להם ולכולם. והתמיכה הזאת עולה יחסית הרבה כסף. אז לכן צריך, ואני גם כמובן בעד הגדלת התקנים, אבל צריך לשים לב שאותם ארגונים, באמת הם יוכלו ותהיה להם האפשרות לעשות מטצ'ינג משותף, ואם אין, אז לא להגדיל את המכסות. כי אחרת מה שעלול לקרות שיהיו מכינות עם פחות מלווים - - -

ש"ש.

סליחה, ש"ש עם פחות מלווים, וכתוצאה מזה - - -

לפי איך שאתה צופה לא היו בונים את המדינה. אם לא היו מבטיחים את הכל, לא הייתה מדינה.

כן, אבל יש מדינה והכל בסדר.

תן לש"ש ... ציבורי התנדבותי, תן לנער הזה לזרום. ההיפך. תפתח את הפקקים ותראה מה קורה.

טוב, אני מבין שאתם שולחים יותר מאשר הכסף שיש לכם, אבל - - -

אבל מעט יותר. אפשר לשלוח יותר.

אבל אני מבין ממשרד הביטחון, שבעצם מדובר על הגדלה כל שנה 5%.

היא לא מספקת.

רגע, רגע, יואל, יואל.

הוא צודק.

כן, אבל יואל שוכח גם מה המנדט שלו. המנדט שלו זה בני הקיבוצים, וזה בדיוק הוויכוח.

המנדט שלנו זה מדינת ישראל.

יש בסך הכל 40% קיבוצניקים מתנדבים - - -

את זה שכחנו. את זה שכחנו. אנחנו אחראים כמוהו בדיוק לאופייה התרבותי והרוחני של מדינת ישראל. כשיש לך 750,000 בני נוער מתחת לקו העוני, שלא ישלחו אותנו רק לקיבוצניקים. ההיפך. אנחנו מוכנים גם לשתף פעולה עם עירוני ד' ועירוני ה', שיצאו גם לשנת שירות.

יואל, יואל - - -

יואל, ובאמירות של - - -

רגע, אודי, אודי.

הוא לא יושב פה עכשיו. עכשיו אנחנו יושבים פה.

כן, אירית.

אני רוצה להגיד את עמדת משרד החינוך. אני חושבת שלא היינו יושבים פה היום אם הנושא של התיאום בין המכסות לתקצוב לא היה ISSUE. אז אנחנו מאד בעד להגדיל את המכסות בצורה אחראית ומתואמת, רק שבצד הגדלת המכסות תהיה גם הגדלה תקציבית, שתאפשר לגופים להתפתח. גם היום התקציב הוא לא כאילו הגופים טובעים בכסף ואין להם מה לעשות. גם היום התקציב הוא תקציב שדורש מהם תוספות. זה פן אחד.

חברה, תסתכלו על התקציבים האבסולוטיים.

בסדר, אבל תשמע, אני יודע ששר החינוך, למרות ה-40 וכמה מיליארד, ש-90% זה משכורות, הוא בסוף יושב על מיליון פה מיליון שם. זו המציאות. כל מי שהתעסק בתקציב יותר.

בסדר, אבל כוח אדם במשרד הביטחון, כלומר, אנחנו יושבים עכשיו - - -

לא, לא, אבל המדינה החליטה בצדק, שגם למשל במכינות הקדם צבאיות, הגוף המבצע זה משרד החינוך ומשרד הביטחון עשו העברה תקציבית, כדי שזה לא יהיה משני משרדים. ולכן משרד הביטחון, באופן כללי, משתתף בתקציב, זה לא שהוא לא משתתף. הם גם עוד לא נתנו לי תשובה על בקשה שלי מאז להשתתף ביותר, אבל לזה אני עוד מחכה לכם.

תכניות אופק.

אם אפשר להשלים את הנקודה. יש פה פן נוסף שאסור להתעלם ממנו. הלחץ היום של החברה הצעירים להתנדב לשנת שירות, הולך וגובר. יש מצב לא טוב ולא - - -

אגב, לעומת ירידה מסוימת שיש בשירות הצבאי.

בשירות קרבי.

בשירות משמעותי. מחר יש לנו דיון על זה פה בוועדה.

כשבדרך כלל החברה האלה מכוונים גם לשירות משמעותי, מקבלים כמובן ליווי על ידי כל הגופים, אשר תומך אותם לשירות משמעותי בהמשך. אבל מה שרציתי לומר, מתחילה להיות תופעה שרבים, חלק מהחברה האלה, מקבלים סירוב אחרי סירוב פעם אחרי פעם, וזה דבר נורא. זאת אומרת ילדים שהם ילדים בני 18, טובים וראויים והכל, באים למקום א' – אומרים להם לא. מקום ב' – לא. מקום ג' – לא. אני לא חושבת שאיש מאיתנו היה רוצה לעמוד בחוויה כזאת, בגיל 18, שזו חוויה שצריך להביא אותה בחשבון.

אז אני באמת חושבת שיש מקום לשקול ברצינות העלאת המכסות, אבל כאמור, אם זה לא בא בד בבד עם העלאה תקציבית, זו בעיה גדולה.

נכון.

כן, אבל את מבינה שכשאת מדברת על התקציבים זה תקציב משרד החינוך שצריך לתמוך בזה. זה לא איזה שהוא אבא חיצוני שיביא כסף.

זה החלטה של מדינה. זאת אומרת איך תקציב מחולק – זו החלטה של הכנסת.

כן.

אבל מה שאת מעלה, את מעלה עוד בעיה שאני לא יודע בדיוק מה הפתרון שלה. זה הופך כמעט כמו הגעה ליחידות מיוחדות, המיונים.

לא, דרך אגב השאלה אם יש בכלל מיונים.

יש, יש מיונים.

לא, לא, אבל המיונים הם בתוך הגוף המשלח. אין קורלציה בין הגופים. זאת אומרת מה שאמר הבחור ממועצת תנועות הנוער - - -

אני מהתנועה הקיבוצית.

מהתנועה הקיבוצית. אז מה זה אתה הולך עם כזה דבר כתום? מה שאמר אורי, מה שאני הבנתי, זה שיש בעיה שהמכסות מחולקות לארגונים שלא תמיד יש צדק בין ארגון לארגון. נכון?

כן, ויש גם מגמה, תנועות הנוער הלכו גם לכיוון הנ"חל.

אוקיי, בבקשה.

אני עמליה מהתנועה הקיבוצית.

מה? באתם פה בהרכב - - -

זה חשוב לנו.

זה בנפשנו.

מאיזה קיבוץ את?

משפיים. אסור להגיד את זה היום. אני שנה חמישית עוסקת בעניין ואני פוגשת את הנוער הזה יום יום, שעה שעה, ואני נאלצת להגיד הרבה פעמים לנוער מדהים, יוצא מן הכלל - אני לא יכולה לעזור לכם. אתם לא יכולים לעשות שנת שירות. וזה דבר מזעזע. אני חושבת, אנשים שרוצים לתת ולתרום ולעשות משהו בשביל החברה, אני חושבת שזה דבר שלא יאומן. זה דבר ראשון.

דבר שני, החברה שמגיעים לשנת שירות, לא תמיד הם מגיעים כשהם מוכנים לצבא. זאת אומרת הם חברה שמגיעים ירוקים, לא מבושלים. בתום השנה הזאת הם הופכים לאנשים שונים לגמרי. אנחנו בשנה גורמים להם לצמיחה של 10 שנים. אנחנו שומעים את זה מהילדים, אנחנו שומעים את זה מההורים ואנחנו שומעים את זה גם ממפקדי הצבא שפוגשים אותם; והם אומרים היום בצורה מוצהרת לגמרי, כל מפקד צבא שתפגוש אותו ובשבוע שעבר היינו בכנס ירוחם, כנס י"ב. 1,300 ילדים, מכיתות י"ב, פגשו את מיטב המפקדים ושרי ממשלה וחברי כנסת וכו', ובאמת אנחנו רואים ש - - -

היית שם? לא? אז איך הם פגשו את המיטב?

אוקיי, חלק מהמיטב, סליחה. מי שהיה מוכן לבוא, דרך אגב, כי אנחנו מבקשים - - -

לא כולם מוכנים לנסוע עד ירוחם.

יאיר לפיד נסע ברכב לבד, עד ירוחם והגיע ודיבר למעלה משעה והם היו מוכנים לשמוע אותו עוד שלוש שעות. אז אני חושבת שהתהליך הזה שהם עוברים בשנה הזאת הוא תהליך שהופך אותם - - -

אוקיי, תודה.

רגע, יש לי דבר נוסף. לגבי הסיפור של המכסות, זה בסך הכל לקונה של שנה. שנה אחת יהיו חסרים אנשים לצבא ואחרי זה שנה אחרי שנה יתגייסו אנשים הרבה יותר מוכנים, יותר טובים. זה שנה אחת בלבד. הלקונה היא של שנה.

זה כל שנה. זה דלתא של כל שנה. כל שנה גידול של 5%, הגידול הוא חסר בגיוס.

לא, לא, מה שהיא אומרת אודי, זה שלמשל אם אתה משבית את הצבא לשנה - --

לא תשבית.

רגע, לא, אני אומר כאילו. מתגייסים במקום בגיל 18 בגיל 19 אותם אנשים. אז מבחינה זו אין הבדל.

ויותר מוכנים.

לא, אבל היא מצפה שגם יהיה גידול כל שנה, אז תמיד תהיה דלתא.

כן, כן, אוקיי. אנחנו מוכרחים לסיים כבר.

רגע, משפט אחד, אני רוצה להגיד לך ממה אני מפחד. מהאחריות הכוללת של כולם פה, משרד הביטחון, משרד החינוך. פה מדובר בתנועת התנדבות. חוסר השליטה הזה מאפשר את זה. מאפשר. פה כל אזור, כל עיר, כל מועצה אזורית רוצה ש"ש. אל תהיה מוטרד מהפרטים. תן למרץ, לאנרגיה ולהתנדבות של הצעירים, תפתח לה את הדרך. אם יתחילו להגיד כמה ימי השתלמות, כמה שקלים, כמה מכסות, אנחנו סוגרים את העניין הזה.

צלצלו בפעמונים, הדליקו נורות כתומות, יש סכנה למפעל הש"ש. כן, אוקיי, לעוד מישהו יש משהו חשוב?

אני אומר רק מילה אחת. אני עובדת עם בני נוער בסיכון ומלווים אותי ש"ש גם בירושלים, גם מחוץ. מודל החיקוי שהם מעבירים לבני הנוער בסיכון הוא פשוט מדהים. במאבק בגזענות ובמאבק באלימות זה א' ב'. פשוט א' ב'.

אני קוטע אותך, כי לפורום הזה מובן מאד הערך והנחישות. אנחנו פשוט צריכים לסיים, כי בשעה 11 יש לנו דיון אחר. מי עוד, משהו חשוב?

משה בבל-פור מהחברה למתנ"סים. שוב, אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה ואני מתנצל על האיחור, אבל אנחנו, שעוסקים בפריפריה ומביאים את הנוער שלאו דווקא נמצא בתנועות הנוער, החשיבות שלנו במקומות שלנו, אנחנו רואים כמה הסיפור הזה משפיע על נערים בין ההתלבטות שלהם ללכת לצבא לשירות משמעותי שלהם בצבא. זאת אומרת בעניין הזה, אני מבין שיש פה את העניין הזה של תקנים מצד אחד ועניין של תקציב מצד שני, אבל המרכזיות שלנו, של החברה למתנ"סים במקומות שאנחנו נמצאים, היא כלי מפתח לתת לקבוצות אחרות.

כן, חבר הכנסת מרגלית, מילות סיכום.

תראו, קודם כל אנחנו באמת מאד מודים לכם שקיימתם את הדיון, עמרם, ובאמת שבאתם. כל אחד מכם עושה דברים נפלאים גם במשרד הביטחון ובטח במשרד החינוך ובטח בתנועות הקיבוציות.

הנקודה היא אחרת. הנקודה היא האם אנחנו יכולים לקחת את הדבר המדהים הזה ולהגדיל אותו בצורה דרמטית, בתכנון. כי אם נגדיל אותו בצורה דרמטית, אנחנו נקבל את הדיבידנדים החברתיים בצורה שקשה לתאר. זה כמו מחקר ופיתוח של איזה חברת סטארט-אפ. עכשיו רוצים למכור אותה לעוד לקוחות. זה יכול להגיע להרבה יותר מקומות. זה יכול להגיע להרבה יותר חברה וזה יטייב את הצבא, זה לא יגביל אותו.

ואם נגיע יחד אתכם לאיזה שהוא מתווה הדרגתי, וכמובן נמצא לזה את המקורות התקציביים, אנחנו לא מדברים פה על כספיים ענקיים. אנחנו מדברים פה על כספים יחסית מאד מאד מוגדרים, אז אני חושב שאנחנו נעשה מעשה דרמטי ברמה החברתית. דרמטי, יחסית לכסף שאותו אנחנו נשקיע.

זה מה שאני רוצה שנשאיר את עצמנו. אחר כך אולי נמצא את הדרך איך לטפל בזה ביחד, משרד הביטחון, משרד החינוך, תנועות הנוער, איך לעשות את זה.

תודה.

עמר.

אין ספק שכל הנושא של שנת שירות הוא תרומה למדינה ברמה הלאומית, ברמה הביטחונית, ברמה החברתית, בכל רמה שהיא.

נקודה שהייתי שם לב אליה, זה באמת כאן בין הארגונים השונים, כי בסופו של דבר מה שאנחנו רוצים, שלש"ש ילכו מכל חתכי האוכלוסייה בחברה הישראלית, ולא רק מחתך מסוים, שהוא ממילא מאד מאד מזוהה עם הערכים הציונים המרכזיים. וזה דבר מאד מאד חשוב שצריך לשים לב אליו.

כן. טוב, תראו, אני רוצה לסכם את הדיון המהיר הזה. הדיון המהיר כשמו כן הוא. זאת אומרת הוא דיון בנושא בוער, מהיר, מיידי, שנענים לבקשה של חבר כנסת. אראל מרגלית בעצם העלה את זה על סדר היום ועל כן קיימנו אותו די צמוד לבקשתך ובאמת עשינו את זה קצר.

אני רוצה לומר את הדברים הבאים: אלף, אותי לא צריך לשכנע. אני מדבר על זה מתחילת המושב של הכנסת והחשיבות של שנת, הייתי קורא לזה שנה של בין התיכון לבין הצבא, שזה גם שנת השירות, זה גם המכינות הקדם צבאיות על מגווניהן, דבר מאד חשוב.

הוא חשוב מאד לתרומה בהחלט לחברה והוא חשוב מאד לתרומה לאישיותו או לאישיותה של הנער או הנערה, שמשתתפים בתכניות האלה. וגם אני מסכים לאמירה שהם מגיעים לצבא בוגרים יותר, מנוסים יותר, מסודרים עם עצמם יותר. והשנה הזו היא גם שנה, אני קורא לה שנת היכרות עם החברה הישראלית. כי אתה יכול ללמוד בבית הספר הריאלי בחיפה, בבועה הזו. אני תמיד מביא דוגמא, אני בוגר הריאלי, אז אני יכול להשמיץ אותם, בבועה הזו. אתה לא מבין בכלל מה זה החברה הישראלית. כמו בתל אביב או בכל מקום אחר.

ולכן, החשיבות היא כמעט שווה – מה התרומה לחברה, ולא פחות – מה התרומה לאישיותו של הצעירה או הצעירה, שבהתנדבות, אומרים גמרתי תכנית, גמרתי שהשקיעו בי, אני עכשיו עושה פסק זמן לפני שאני חוזר חזרה לרוץ במסלול.

הדבר השני שאני רוצה לומר, אני לא יודע אם אתם מספיק ערים לזה, גם בתחום ההתנדבות יש שונות גדולה בין החברות היותר חזקות במדינת ישראל, לחברות החלשות. וחשוב מאד לעשות פעילות כדי לעודד נערים ונערות מעיירות פיתוח, מפריפריה, פריפריה דרך אגב לאו דווקא גיאוגרפית, חברתית. אני תמיד מדבר על פריפריה שלישית גם – תודעתית - זה להצטרף לשירותה זה. ואני מוכרח לומר לכם שאני ראיתי את אחת ההצלחות בירוחם, שמאפס יש היום בירוחם כאלה שהולכים לשנת שירות, וזה נכון למקומות נוספים בארץ.

הדבר השלישי, אם היה ניתן, באמת היה טוב שכל צעיר וצעירה גמרו את התיכון, עכשיו הם פועלים בחברה, למען החברה, עם החברה. אבל זה כמובן לא דבר אפשרי.

אני חושב שהחלטתה צבא ומשרד הביטחון על הגדלה קבועה באופן שיטתי, כל שנה ב-5%, אז בתור עולה, למתמטיקאים בינינו ואני לא - זה בהחלט מביא בתוך כמה שנים לתגבור משמעותי מאד. ואני רואה את זה בהחלט כתשובה הולמת. היא לא נותנת פתרון לכל, אבל היא תשובה הולמת.

נושא הכסף לפי דעתי הוא יותר מטריד פה, וטוב עושה משרד החינוך שבאמת מוצא את הפתרונות. אני מקווה שתמצאו את הפתרונות גם לשנים הקרובות.

רשמנו לעצמנו ששר החינוך מקיים ועדה בין משרדית ובין תחומית, כדי באמת ללמוד את הנושא ולראות איך מסדירים אותו בצורה יותר נכונה ויותר טובה. ואני חושב שצריך גם להסדיר את חלוקת המכסות בין הארגונים. כי לא תמיד אתה עושה צדק בעניין הזה, וזו גם כן נקודה שעלתה פה.

אנחנו בוועדת החינוך נקיים על זה, לא מחר בבוקר, אבל - - -

מה דעתך שתהיה עליה של 8% בשנה?

דעתי טובה, אבל אני - - -

כדאי שבחוץ ישמעו את זה. והחרדים ישמעו את זה.

תאמין לי, אודי בטוח היה מסכים. אני מכיר, מאחר שאני גם הייתי בצד ההוא של לובשי המדים, אז זה לא כל כך פשוט.

אז תן לנו לקחת על עצמנו לדבר עם ... או שניים ולנסות לשכנע אותו.

אז זה מה שרציתי לומר. אלף באמת נחכה לראות את מסקנות הוועדה שלכם. ב', אני כן אקיים שיח עם צה"ל, עם אורנה ברביבאי, ראשת אכ"א, כדי לראות איך מסדירים את זה בצורה באמת שנותנת תשובה יותר טובה לאותם אלה שלא מצליחים להכניס אותם לתוך המערכת.

אבל נדמה לי שאם לא יהיה גם תקציב מתאים במקביל למכסות, אז אנחנו נחטא בטיפול בנערים ובנערות האלה.

תודה רבה לכם ובהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>