PAGE
2
הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת חוקה,
חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום
10/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט
לעניין הכרזה על מצב חירום
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 14:00

בהמשך להחלטת הממשלה מיום 20 באוקטובר 2013 להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, לתקופה של שנה אחת, תקיים הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט, דיון בבקשה הממשלה

חברי הוועדה: אריה דרעי – היו"ר
אברהם מיכאלי

עפר שלח

עו"ד ישי יודקביץ - יועמ"ש, משרד הביטחון

זאב צוק רם - סגן ראש מל"ל, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

עו"ד ד' - משרד ראש הממשלה

עו"ד גאל אזריאל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד הרצל רביניאן - משרד התחבורה

עו"ד סיגל מרד אברג'יל - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

עו"ד אפרת מאירי - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה

עו"ד חגית אייזנמן-מלכה - ס'. יועמ"ש, משרד האנרגיה והמים

תמיר שניידרמן - סמנכ"ל חירום, ביטחון מידע וסייבר, משרד האנרגיה והמים

עו"ד דפנה טיש פיגנבוים - יועמ"ש, משרד החקלאות

אסתי כהנא גוטגליק - רכזת תמרוקים וחומרי הדברה, משרד הבריאות

ישעיהו בר אור - סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד אוריה ברזל - ס. יועצת משפטית, ראש אגף לוחמה במזיקים, המשרד להגנת הסביבה

הילה כהן - המשרד להגנת הסביבה

עו"ד אודליה אדרי - הלשכה המשפטית, רשות ההגירה והאוכלוסין

דקלה גרינברג - הלשכה המשפטית, רשות ההגירה והאוכלוסין

עו"ד שרון גוטמן טרודלר - משרד הבריאות

אסף דורון - דובר ועדת החוץ והביטחון

עידו בן יצחק
יפתח שבת (מתמחה)

שמואל לטקו

אסף פרידמן

אושרה עצידה
בהמשך להחלטת הממשלה מיום 20 באוקטובר 2013 להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, לתקופה של שנה אחת, תקיים הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט, דיון בבקשה הממשלה

אנחנו מתחילים את הישיבה. בפעם האחרונה שהתכנסנו הארכנו את זה בחצי שנה כשהמגמה היתה ברורה שזה לא יהפוך להיות איזה רוטינה שכל חצי שנה מתכנסים אלא אנחנו רוצים לסיים את הפרק הזה. לא שחשבנו לפני חצי שנה שגומרים את הכול אבל חשבנו שתהיה התקדמות מאוד משמעותית.

חזית אחת היא חזית הממשלה. כמה הממשלה מצליחה לחוקק ולשנות. אחר כך יש גם את עבודת הכנסת כשאני מודע לזה שגם כשהממשלה מצליחה יש לנו איזשהו פקק בכנסת. לא בכל הוועדות העבודה נעשית בקצב הרצוי.

לפני שנתחיל, קודם כל באמת הרבה תודה לחבר הכנסת מיכאלי ולצוות שמשתדל. הם התכנסו מספר פעמים והם מנסים לקדם, לזרז, לעבוד על זה. אני חייב לומר לכם את דעתי האישית, נשמע אחר כך את החברים. אני לא מרוצה מההתקדמות. אתמול ניסיתי לברר מבחינה משפטית. אי-אפשר להשאיר את המצב ללא חקיקה, ללא צווי החירום האלה. אבל אין שום עניין סתם לכנס את הוועדה לעוד איזה חוק, עוד תקנה או איזושהי התקדמות. לפי מה שהספקתי - נשמע היום יותר - אני לא רואה כאן איזושהי עבודה רצינית או שלוקחים את זה מאוד ברצינות. יש אומנם משרד ממשלתי אחד שצריך להזכיר שעושה את עבודתו שבאמת התקדם יפה. אם אני לא טועה, משרד הבריאות. אברהם, לא?

משרד הבריאות דווקא לא.

סליחה, דווקא לא. עוד מעט נשמע את המשרדים. אני היום לא הולך להאריך באופן אוטומטי את חצי השנה. אני אומר לכם, את המינימום של המינימום שהחוק מחייב אותנו כדי לא להשאיר איזשהו כאוס. אני רוצה שמזכיר הממשלה והממשלה ייתנו לנו תוכנית ברורה ומסודרת. נעשה גם עם יושב-ראש הכנסת ועם יושבי-ראש הוועדות. אנחנו רוצים לוח זמנים ברור איך מסיימים את הפרק הזה פעם אחת ולתמיד. זהו, מדינת ישראל לא צריכה להתנהל לפי צווי חירום, בטח לא ברוב רובם של החוקים שהם מיותרים. אין אולי מספיק נכונות ומודעות לעשות את זה.

אברהם, קודם אתה תדבר ואחר כך נשמע את המשרדים ואת החברים.

אדוני היושב-ראש, אין טעם לחזור על ההיסטוריה של העבודה שלנו בוועדה המשותפת. אני חושב שניסיון של ארבע השנים האחרונות מראה שכשרוצים מתקדמים. זה נכון שכשמנקים שולחן בסוף מגיעים לנושאים היותר בעייתיים ויותר רגישים ואז קשה להתמודד איתם. אבל התחושה שלי, ואני חושב שהצוות המשפטי שמלווה גם מסכים איתי בזה, היא שאין מספיק תשומת לב במשרדים השונים שעדיין נותרה אצלם כמות גדולה של צווים לתת לזה סדר עדיפות עליון אפילו. הם לא מבינים, הם חושבים שזה יגיע עוד שלושה חודשים, עוד חצי שנה, עוד שנה, ואוטומטית יאריכו להם. אנחנו לא עד כדי כך לא אחראים שנשאיר את המדינה ללא אותם צווים כי על-פי הצווים האלה הם מפעילים את המשק בכמה וכמה מאוד חשובים עכשיו. השרים כנראה גם לא קלטו את המסרים שהעברנו אליהם כמה פעמים במכתבים ברורים. ביקשנו מהם לפנות את הצוותים השונים במשרד לצורך המטרה הזו כי אחרת לא יהיו להם הצווים האלה והם יישארו בלי הצווים האלו. הם לא קלטו את המסר.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שתפקידנו כרגע, בשפה לא יפה, הוא לזעזע את השרים ואת הממשלה כולה כך שהם ידעו שהם יישארו בלי הצווים האלה אם הם יעשו מאיתנו צחוק - יכנסו את הוועדה והכנסת תאשר את זה באופן אוטומטי.

אני כבר לא מדבר על זה שהבג"צ בסוף עלול שוב להיכנס לתמונה. אני לא עושה את זה בשביל בג"צ. אני חושב שאסור לנו שהכנסת תהיה פה איזה חותמת גומי להארכת מצב חירום במדינה ללא כל סיבה.
לגבי המשרדים - הגשנו פה טבלה ואין טעם להתחיל לקרוא פה אחד לאחד. אבל כמובן שנשמע את המשרדים ואת ההתייחסות שלהם. יש משרדים שבמאמץ העליון שהם עשו הם הביאו למצב שהם הגיעו עד לכנסת. הם הביאו לנו תקנות, הביאו לנו תזכירי חוק שוועדת שרים אישרה אותם אפילו. כמו שאמרת, אנחנו נתמודד עם הבעיה בכנסת ואני מקווה שבעזרת השם גם ראשי הוועדות יפעילו את הוועדות בצורה הרבה יותר קצבית, אולי יותר ועדות משנה. אנחנו כתבנו גם להם מכתבים.

הכי הרבה צווים נשארו אצל משרד הבריאות כי היה להם גם הכי הרבה קודם. הם פתרו, אני לא אומר שהם לא עשו כלום חלילה. אבל אני אמרתי בישיבה הקודמת פה לחברים שהגיעו משרד הבריאות. אני יודע שהשרה היא מאוד מסורה והיא מאוד מאוד רוצה לשנות דברים במשרד. אם היא לא תבין שזה חשוב היא גם לא תיתן לזה גם סדר עדיפות עוד חצי שנה או עוד שנה אפילו אם נאריך להם.

בכנסת זה הרבה יותר חמור מהממשלה. אם ביולי 2013 היו בממשלה 46 חוקים ובכנסת 8, היום בממשלה יש 33 ובכנסת יש 21. פירושו של דבר שבכנסת לא התקדמנו באחד. תוסיף 8 ל-13, לימדו אותנו שזה 21. לא התקדמנו באחד. אז עם כל הכבוד, הפקידים מתביישים מאיתנו, אבל הם יגידו לנו: טול קורה מבין עיניך. לפני שאתם צועקים עלינו, אתם בכנסת לא עושים אפילו דבר אחד. אני רואה שמהנהנים בראש.

יש להם את הקלף הזה לטעון מולנו.

זה האמת.

הם אמרו לי שהחוק הכי חשוב הוא בוועדת החוקה, ופה אנחנו יודעים שבפורום הזה אין בעיה להגיד, זה הפקודה למניעת טרור.

נכון, מ-2011 לא התקדמנו שום דבר.

כן. שם היתה בעיה ובגלל הבחירות זה נדחה ועכשיו עשינו רציפות. אדוני היושב-ראש, אנחנו נפעיל את הלחץ גם על הכנסת במקביל. כולנו נצטרך להכניס את עצמנו ואת משרדי הממשלה ללוח זמנים כפי שאתה אומר ושהזמן הזה יהיה כמה שפחות כי אחרת הם יחשבו שיש להם עוד זמן וזה יהיה עוד חצי שנה, עוד שנה, ולא יעשו את מה שצריך לעשות. אפשר להתחיל עם ההתייחסות של כל משרד ומשרד לגבי מה הוא לא עשה כדי שנוכל גם לקבל מהם. ביקשתי מהם בישיבה האחרונה שהיתה לפני שלושה-ארבעה ימים שאולי הם יביאו חדשות נכון להיום.

אריה, השאלה היא מה האלטרנטיבה שלנו?

את זה הם מנצלים.

לכן, אני אומר. השאלה היא האם יש לנו אלטרנטיבה או לא כי אנחנו הרי נגיד את הדברים שלנו. אנחנו יכולים להגיד שזו פעם אחרונה עשרים פעם. השאלה היא האם יש לנו איזושהי אלטרנטיבה שמייצרת יותר לחץ מהמצב הקיים.

אנחנו דיברנו בימים האחרונים על מה עוד הוועדה יכולה לעשות. יש לנו תוכניות לפנות גם דרך יושב-ראש הכנסת כדי ליצור את הלחץ על הוועדות. דרך מזכיר הכנסת אנחנו מנסים כדי שיהיה ריכוז גם של המאמץ בתוך הממשלה. מעבר לזה, אני חושב שהוועדה בעצם ההתכנסות שלה יוצרת לחץ שנתן פירות.

לא ממש רואים את זה.

עפר, אנחנו הרי לא יכולים להשאיר את המדינה בלי זה. זה לא אחראי. החוק מגביל אותנו שאנחנו חייבים באופן אוטומטי, אפילו את המינימום זה 60 יום. זה בעצם 75 יום כיוון ש-60 יום אתה צריך. כדי להאריך אתה צריך 14 יום לפני שזה יפוג תוקף. אם אתה רוצה באמת לתפוס את הממשלה ואת הכנסת ולהגיד להם שאתה לא רוצה להאריך להם יותר אז המינימום שאתה חייב לתת עכשיו זה שלושה חודשים בהנחה שבשלושה חודשים האלה הצוות כאן יביא את מזכיר הממשלה עם תוכנית ברורה. עד עכשיו כולם מתחמקים מזה. הם עונים תשובות פורמליות אבל אף אחד לא לוקח אחריות ממש על העניין.

אם תסתכלו על כל הטבלאות שהכינו פה, הכנסת באמת לא עושה את זה עבודתה – זה שיהיה ברור. מה יקרה? אנחנו נלחץ את הצד הזה של הממשלה אז מהטבלאות זה יעבור מצבע אדום לצבע צהוב והצבע הצהוב ילך ויגדל. בינתיים זה כך קורה. אנחנו צריכים לראות שאולי בכנסת כאן. לכן, קשה לבוא בטענות. אבל כלפי חוץ, כלפי הבג"צ שהתחייבנו. נכון שיש התקדמות אדירה לעומת המצב שבו התחלנו לפני שנתיים-שלוש, אבל חבל, סתם. אין שום עניין שעוד כמה עשרות חוקים יישארו תקועים ככה.

בואו נשמע מה יש למשרדים לומר לנו, בעיקר מה התוכניות שלהם. אני חוזר, משרד הבריאות הוא לא הכי גרוע. אברהם, אתה טועה.

הכמות היא הכי גדולה אצלם.

בסדר, אבל אני מסתכל על כמה חוקים הספיקו לעשות בחצי השנה האחרונה ומי הצליח בכל זאת להעביר. אז נכון שיש להם הרבה, אבל הם היו 21 ועכשיו הם 16. הם עשו חמישה חוקים. יש משרדים אחרים שלא עשו אפילו חוק אחד. יש כאלה שעשו יותר - כלכלה. התשתיות עשה הכי הרבה מכולם, בערך עשה שמונה. צריך לפרסם עושה מצווה, אין מה להגיד.

יש משרדים בעייתיים במובן הזה שהם עומדים במקום.

היא העבירה את זה מהמשרד לכנסת. הכנסת לא התקדמה באחד, לצערי הרב. אני לא מבין למה. מי אלו הוועדות? רק ועדת חוקה מתעסקת עם זה?

לא, יש הרבה ועדות: עבודה ורווחה, כלכלה - - -

יש לך פה טבלה של כל הוועדות ומה יש בכל ועדה.

כן, יש לנו טבלה.

אבל זה לא לעניין, זה באמת לא לעניין. הכול נשאר פתוח. הם מעבירים את זה מהממשלה עכשיו לכנסת וזה נתקע. האם מישהו מלשכת היושב-ראש או ממזכירות הכנסת נמצא בדיון הזה? אתם מזמינים אותם?

בעיקרון לא.

אולי צריך להזמין אותם. אתה רוצה את מזכיר הממשלה ותזמין גם אולי את מזכירת הכנסת.

פנינו ליושב-ראש לקבוע איתנו פגישה והוא אמר שהוא נוסע אתמול בלילה. הוא אמר שאיך שהוא חוזר הוא יושב איתנו.

אני אומר, לדיון הזה כמו שרוצים להזמין את מזכיר הממשלה צריך להזמין את מזכירת הכנסת כדי שהם ייראו את כל הוועדות. אף אחת לא מתקדמת בשום דבר.

נתחיל עם המשרדים לפי הסדר פה.

דפנה, משרד החקלאות. כמו שעדכנו בפעם הקודמת בעניין תקנות מכסות חלב, הן הגיעו לוועדת הכלכלה ודיון ראשון התקיים בשבוע שעבר, ב-3 בדצמבר. שליש בערך מתוך התקנות אושרו, 12 סעיפים. לגבי התקנות הנוספות שנוגעות לייצור חלב שברגע שיתקינו אותן יהיה אפשר למחוק את צו החלב לחלוטין, לגבי התקנות האלה אנחנו עדכנו שאנחנו רוצים אולי להעביר תקנות מזורזות רק עם שני סעיפים שיחליפו. פנינו למועצת החלב להתייעצות והעמדה שלהם היא שהם רוצים להכניס את זה במסגרת מכלול תקנות יותר רחב כדי שתהיה חקיקה ראויה ומסודרת. יש טיוטת תקנות כזאת מוכנה, אנחנו מקדמים אותה עכשיו.

זה הדבר האחרון שנשאר לכם, לא?

ותקנות המכסות שכמובן נמצאות בוועדת כלכלה.

לא, ועדת כלכלה זה כבר אצלם.

כן, אחרי שהתקנות האלה יעברו. כמובן שאישורי נוסח, ואנחנו נרצה להעלות את זה להערות ציבור על אף שזה תקנות, אנחנו מעריכים שזה ייקח כשלושה חודשים לפני שנוכל להביא את זה לוועדת הכלכלה. זה לגבי חלב.

לגבי חוק הדבש שעתיד להחליף את הצו הפיקוח אנחנו פרסמנו באוקטובר תזכיר חוק להערות ציבור. הערות התקבלו ומוסיפות להתקבל. אנחנו עכשיו בשלב הטמעת ההערות, תיקונים. מדובר באמת בתהליך מאוד מורכב. אנחנו מקווים שבתוך כחודש נביא את זה לוועדת שרים לחקיקה, לאישור הוועדה. זהו מהדברים שהתבקשנו לעדכן ביחס לישיבה לפני כחודש. יש דברים שהם - - -

אז החודש זה יובא כבר אז אפשר להביא גם לוועדת שרים גם.

כן.

אנחנו מקווים, כן. יתר הדברים הם בממשק עם משרד הבריאות ואני אשלים את מה שלא ייאמר.

בבקשה.

גאל אזריאל, משרד המשפטים. שלא כמו הדיונים בוועדת המשנה שאנחנו רגילים לעשות כל חודש או חודשיים אנחנו עכשיו בדיון של הוועדה המשותפת ואני מבקשת להקריא את הסעיף שמביא אותנו לכאן. בתקנון הכנסת סעיף 69(ג): "הוועדה המשותפת תבחן את הצורך להכריז על מצב חירום, ואם הוצע לחזור ולהכריז על מצב חירום תבחן גם את התקנות לשעת חירום שהותקנו מכוח ההכרזה האחרונה על מצב חירום ואת החקיקה שתוקפה מותנה בקיומו של מצב חירום.". אנחנו באים לכאן עכשיו לפי בקשת הממשלה להכריז על מצב חירום לשנה, לא לחצי שנה ולא ל-75 ימים, בגלל הצורך הביטחוני להכריז על מצב חירום. נמצאים פה גורמים ביטחוניים חשובים שיכולים לפרט ולהסביר למה זה חשוב למדינה שיהיו לה את הסמכויות שנמצאות היום בכל מיני דברי חקיקה ביטחוניים שתלויים במצב חירום. הסמכויות האלה נחוצות להתמודדות עם המצב הביטחוני היום בישראל ולהתמודדות עם הטרור. זו הסיבה שבגללה הממשלה באה ומבקשת להכריז על מצב חירום.

החקיקה, כל צווי הפיקוח שקיימים, ונכון שהממשלה עובדת לא רק בגלל פיקוח הכנסת המתמיד והחשוב על עבודת הממשלה אלא גם בגלל שהממשלה מחליטה מידי שנה לשים על ראש סדר העדיפויות שלה את הנושא הזה של החלפת החקיקה התלויה במצב חירום. נכון, מדובר בנושא חשוב. הממשלה עובדת על זה ויכול להיות שאפשר להגביר את הקצב. כולנו מודעים לבעיות שיש בהקשר הזה. אבל בוועדה המשותפת אנחנו באים לבקש להכריז על מצב חירום בגלל הצורך הביטחוני. נמצאים פה ד' וישי יודקביץ מהגורמים הביטחוניים שיכולים לפרט את הצורך, את השימוש שיש בסמכויות האלה היום. נראה לי שזה הנושא החשוב ביותר שיש בוועדה.

אני רוצה להבין. הצרכים והשימושים הביטחוניים שאנחנו צריכים בצווים שיש היום, האם אי-אפשר להחליף אותם בחקיקה ברמה התיאורטית?

הם מוחלפים. בחוק המאבק בטרור יש - - -

הם מוחלפים. אז אין כאן ויכוח על - - -, יש כאן ויכוח האם מאריכים אין סוף או שמתחילים לעבוד ברצינות כדי לגמור את הדבר הזה.

הצעת חוק המאבק בטרור, כמו שפירטת אדוני היושב-ראש, נמצאת על שולחן ועדת החוקה כבר משנת 2011. טרם התקיים דיון אחד בהצעת החוק הזו למרות בקשת הממשלה.

מה עשיתם כדי שידונו בזה?

הממשלה פנתה הרבה פעמים לוועדת החוקה כדי שיתחילו הדיונים.

זה בעיה של הכנסת?

כן, זה החוק העיקרי.

טוב לדעת את האמת.

הצעת החוק הזאת הולכת להחליף שני דברי חקיקה מאוד חשובים שתלויים במצב חירום: האחד, פקודה למניעת טרור כמו שהזכיר חבר הכנסת מיכאלי וגם חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) שמנתק את הזיקה של החוק הזה מההכרזה על מצב חירום וגם נועד להחליף סעיף חשוב מאוד שיש היום בתקנות שעות חירום יציאה לחוץ-לארץ שנותן סמכות למנוע מאדם בגלל צורך ביטחוני לצאת מגבולות ישראל. זה דבר החקיקה החשוב ביותר שהגורמים הביטחוניים לפי מיטב הבנתי צריכים אותו היום.

וזה הצווים היחידים שיש למשרד הביטחון או שיש להם עוד צווים אחרים חוץ משני אלה?

לא. למשרד הביטחון, אני לא מדבר על כל גורמי הביטחון, יש מספר קטן של דברי חקיקה יחסית, אבל הם איכותיים. אבל באמת לגבי המאבק בטרור משרד המשפטים ושירות הביטחון מובילים באמת את הנושא הזה של חוק המאבק בטרור שנמצא בוועדת חוקה ואנחנו מבקשים שאתם תהיו ריאליים לגבי קצב חקיקת החוק הזה. זה קודיפיקציה, זה חוק עם מאות סעיפים, עם הרבה השגות של הרבה גורמים, גם בין חברי הכנסת שאנחנו יודעים, גם בין הדרג המקצועי בכנסת, גם בתוך משרדי הממשלה. ועדת חוקה עוד לא התחילה עדיין לדון והאנשים שעובדים על זה ביום יום אומרים לי, אצלי במשרד הביטחון - אני לא יודע לגבי השירות, השירות יוכל להגיד לך יותר - שזה לא ריאלי שב-2014 החוק הזה יחוקק. בלי החוק הזה אי-אפשר לבטל את ההכרזה. צפויות להיות כרגע ישיבות מקדימות של הצוות המקצועי של ועדת חוקה. במקביל, הבטיחו לנו כבר בפעם הקודמת שאתם הארכתם את מצב החירום, לפני חצי שנה. חבר הכנסת רותם אמר שהוועדה תתחיל לדון בחוק הזה. לא התחילו לדון בחוק הזה. לכן, הממשלה מבקשת שנה. הממשלה היא ריאלית. זה החוק המרכזי מבחינה ביטחונית שכרגע מונח.

איזה עוד חקיקה יש לכם?

לנו יש עוד חקיקה שנקראת פיקוח על הצופן שכרגע הנהלת המשרד אישרה לנו עקרונית להפיץ מסמך. אנחנו אמורים לעבור למשרד המשפטים בחודש הקרוב ולקדם את החקיקה הזאת. יש לנו כבר מסמך. יש לנו הצעה שהיתה כבר. יכולנו לסמן עליה וי, אבל בגלל שוועדת החוץ והביטחון אין לה יותר יושב-ראש והיא כבר חודש שהיא לא מתקיימת. כבר נקבע דיון לדון בביטול של פרק בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שגם הוא תלוי במצב החירום. נקבע כבר מועד דיון באמצע נובמבר. הוא בוטל מאחר ויושב-ראש הוועדה מונה לשר חוץ.

למה צריך את ועדת החוץ והביטחון בשביל זה?

כי זה חוק שבוועדת החוץ והביטחון שוכב. לכן, אנחנו מחכים שתהיה ועדה.

שוב, אני רוצה למקד את העניין בריאליות של קידום החקיקה. חוק המאבק בטרור ייקח, לדעתי, עד למחצית 2015 ואני מנסה להיות ריאלי.

זה כל החקיקה של משרד הביטחון?

יש לנו את תפיסת מקרקעין. לפני חודשיים-שלושה משרד המשפטים שעבדנו מולו בנושא הזה העביר את זה לאחריותנו. אנחנו לפני שלושה שבועות הפצנו תזכיר חוק לציבור, מחכים לקבל הערות. גם משרד המשפטים אמור היה להעביר אלינו גם כן הערות. אני מניח שברגע שיהיה לנו אישור של משרד המשפטים ונגיע איתם לעמק השווה אנחנו נביא את זה לוועדת השרים לחקיקה.
יש לנו נושא נוסף שאני כבר מודיע עכשיו שמשרד הביטחון לא יחוקק חוק חלופי. זה קצת נשמע אזוטרי, אבל במסגרת השיקום התעסוקתי לנכי צה"ל, הענף הזה שנקרא משרדי הכרטיסים למופעים. מי שרוצה לפתוח משרד כזה לכרטיסים למופעים והוא לא נכה צה"ל הוא צריך לקבל אישור של משרד הביטחון. הדבר המעניין הזה הוא מ-79'. אנחנו לא נחוקק חקיקה חלופית לחוקק חוק פיקוח על משרדי כרטיסים. אבל יש לנו רגישות מול ארגון נכי צה"ל. אנחנו נמצאים בדיאלוג די מורכב איתם בשורה ארוכה של פעילויות. כרגע אנחנו מבקשים לעשות את זה איתם בדיאלוג. חבר הכנסת מיכאלי צודק. הוא אומר: יש גבול לדיאלוג. אני מעריך שבשבוע-שבועיים הקרובים, אפילו השבוע הקרוב, תהיה לנו תשובה לכאן ולכאן אם אנחנו נבטל אקטיבית את הצו הזה או שאנחנו נמשיך להיות פסיביים ואנחנו נבקש מהכנסת להאמין לנו שכשתבוטל ההכרזה, הצו הזה יעבור מן העולם גם אם הוא לא מיושם במלוא היקפו, בגלל הרגישות שיש לנו מול ארגון נכי צה"ל. אמרתי, החקיקה אצלנו היא קטנה מבחינה כמותית אבל היא איכותית יחסית.

לגבי חוק המאבק בטרור - אם יורשה רק לציין, נקבעו כרגע עשר ישיבות הכנה עם הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה. חלקן אמורות ללוות את תהליך הדיונים בוועדה עצמה, אבל נקבעו כרגע סדרה של דיונים כשבאופק עוד לא נקבע דיון בוועדה עצמה. יש לנו ישיבות הכנה שנקבעו עד מאי 2014 כרגע שכפי שנאמר לנו חלקן לפחות אמורות להיות במקביל לישיבות הוועדה, אבל ישיבות כאלה עוד לא נקבעו. אנחנו מגישים עשרות כתבי אישום בשנה. לפחות השנה הגשנו בסביבות 40, ועוד לא נגמרה השנה, לפי פקודה למניעת טרור. אין כרגע סעיף חלופי שאנחנו יכולים להגיש עליו על חברות בארגוני טרור. אנחנו לא יכולים לסגור כרגע מקומות שמשמשים את הנהגת החמאס בירושלים אלא על-פי פקודה למניעת טרור. אנחנו לא יכולים להגיש כתבי אישום על חברות בארגון החמאס בירושלים ובתחומי מדינת ישראל שלא על-פי הפקודה הזו. אנחנו לא יכולים למנוע יציאה לחו"ל של אנשים שאנחנו יודעים על-פי חומר מודיעיני שמתכוונים להיפגש עם גורמי טרור בחו"ל אלא על-פי הפקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ). יש גם את חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) שנועד למעצרים מינהליים בישראל. השנה לא נעשו מעצרים מינהליים בישראל, אבל זה משהו שחייב להיות בספר החוקים כאופציה למקרה הצורך. כרגע זה משהו שמשתמשים בו בצורה מאוד מדודה. השנה לא נעשה בוש שימוש, אבל זה גם אחד החוקים שתלויים בקיומו של מצב החירום, אבל בעיקר הפקודה למניעת טרור.

יש חוק נוסף. דיברנו על חוק לתפיסת מקרקעין לצרכים דחופים שהפצנו תזכיר חוק לציבור לפני כשבועיים וחצי. אנחנו לא מרבים להשתמש בו והוועדה צריכה לראות זה לחיוב כי זה סך הכול סמכויות דרקוניות. אבל חוק תפיסת מקרקעין בשעת חירום שקיים היום הוא החוק היחיד שמאפשר כשכלו כל הקיצין לעלות על מקרקעין מידית ולהתחיל להשתמש בו לצרכי הצבא ולצרכים של הגנת המדינה. אין לנו כרגע מכשיר חלופי. החוק החלופי אמור לאפשר לנו לעשות את זה. לכן, אנחנו לא יכולים לבטל את ההכרזה על מצב חירום עד שהחוק החלופי יגיע לוועדת חוקה ויחוקק שם.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאחרי מה שאמרה נציגת משרד המשפטים ומה שאמרו נציגי משרד הביטחון זה די ברור. זו תפיסת הממשלה והמטה לביטחון לאומי, שיש להאריך את המצב ולפחות לשנה הקרובה, לשנת - - -

לפרוטוקול - אנחנו מתבקשים גם להודיע לוועדה בצורה רשמית על השימוש בתקנות שעת חירום לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה. השנה לא נעשה שימוש בתקנות לשעת חירום.

אוקיי. נמשיך עם המשרדים הבאים.

עו"ד שרון גוטמן, משרד הבריאות. לפני יומיים לשכת השרה העבירה שתי תקנות לעניין סימון מוצרי בשר ודגים והוצאת בשר ודגים מבית קירור לוועדת הכנסת, לוועדת הבריאות. בעניין של תקנות להובלת לחם העברנו גם לפני שלושה ימים את טיוטת התקנות לאישור משרד המשפטים. לגבי תמרוקים - אולי הנציגה תעדכן.

אסתי כהנא, נציגת אגף הרוקחות במשרד הבריאות. תקנות התמרוקים הוגשו כבר לכנסת. כרגע אנחנו עובדים על תקנות חדשות למוצרים דוחי יתושים. נכנסה רגולציה חדשה באירופה בספטמבר שאנחנו מתכוונים לאמץ. אנחנו התחלנו בעבודה לתרגום וקניית התקנים. אנחנו מניחים שתוך מספר חודשים נוכל להגיש את התקנות.

משרד הבריאות, אני רואה שיש לכם עדיין לא מעט חוקים שבכלל לא התחלתם לעבוד עליהם. לפי הסטטוס שכתוב כאן טרם החלה העבודה – מה המשמעות של זה?

אלה צווים שתלויים בתיקון ל- - -

תזכיר החוק הופץ להערות.

יש שלושה צווים שבעניינים הופץ תזכיר חוק שתיכף היא תפרט איפה זה עומד.

נקניק ונקניקיות, הובלת חלב, איכות חלב, חלב פרות, ייצור גלידה ומכירתה, פיקוח על ייבוא מזונות, בשר טחון חי ומתובל, בשר טחון.

כן. כל הדברים האלה תלויים בתיקון לחקיקה. אחרי שיאושר החוק הזה הם יוכלו לתקן תקנות.

הבנתי, קיבלתי תשובה. איפה עומד התזכיר של החוק?

התזכיר הזה עומד גם בשלב קבלת הערות. היו לנו ישיבות עם משרד החקלאות. יש הערות שצריך להטמיע. נמשיך להתקדם איתו לקראת ועדת שרים.

מהו לוח הזמנים שלפי הערכתך תגיעו לוועדת שרים?

יש לנו כמה שיעורי בית. היתה ישיבה אתמול עם משרד החקלאות, לא השתתפתי בה. אני צריכה עוד לקבל את העדכונים לגביה.

העברנו אותם אתמול.

אני צריכה ללמוד אותם ואז לבדוק, ואז אני אוכל לדעת לגבי לוחות הזמנים.

אדוני היושב-ראש, הבעיה היא גם קצב העבודה של המשרדים. הם עובדים שמונה שעות. דופקים שעון, הולכים הביתה. הם לא מבינים שזה הארכת מצב חירום במדינה בשביל הנקניקיות. הם לא קולטים את המסר. מעבירים את זה כל כמה שנים. שילכו הביתה, שישבו יומם ולילה. את חוק המסתננים משרד הפנים העביר תוך חודש. מה קרה? כנראה שזה היה דחוף פתאום למשרד המשפטים.

אני חייב להגיד, חבר הכנסת מיכאלי ממעיט בערכו. הדרבון של חבר הכנסת מיכאלי למשרדי הממשלה מאז שהוא התחיל לעבוד ולהיות ראש צוות המעקב, לפחות במשרד הביטחון הוא אפקטיבי.

גם אצלנו.

מה זה אומר עכשיו?

אני אומר את האמת. רמת המודעות, לפחות במשרד הביטחון, לנושא הזה השתפרה פלאים.

האמת, אני מתאפק. כשאני רואה שהכנסת לא עושה את עבודתה אז מה יש להתנפל על המשרדים? אם לא דנים פה אפילו בישיבה אחת בחוק העיקרי שלהם מ-2011 אז מה נגיד? לפני חצי שנה ישב פה דודו רותם ואמר שאו טו טו הם מתחילים. אז מה לנו כי נלין? על מה יש לנו להלין? זה בעיה.

הלאה - נעבור למשרדים הבאים, בבקשה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתייחס לשני נושאים: האחד, הכשרת מדבירים ומתן רישוי למדבירים. השני, קרינה מייננת. לגבי מדבירים - אנחנו הצבנו לעצמנו יעד לסיים את הכנת החוק עד סוף 2013. אנחנו כנראה נעמוד בזה מההיבטים המקצועיים. אנחנו כבר נמצאים בדיאלוג מאוד מתקדם עם משרד המשפטים בעניין הזה. יש כבר טיוטת תזכיר חוק. אנחנו מתכונים בתחילת 2014 - תחילה זה ינואר או פברואר 2014 - להגיש את זה לוועדת שרים לחקיקה. הנושא הזה קיבל תשומת לב רבה מאוד אצלנו. עבדנו על זה הרבה מאוד גם מול של שורה משרדי ממשלה אחרים: חקלאות, ביטחון, בריאות, משפטים.
אני גם חושב שההערה על השמונה שעות והולכים הביתה היא הערה שהייתי מעדיף שהיא לא היתה נאמרת, אבל אין דבר. אני חושב שאת המסר שלי העברתי.

אל תפתח את הוויכוח הזה. האמן לי, אני אוסיף לזה אפילו. כשרוצים לעשות משהו בממשלה עושים את זה ב-48 שעות.

אברהם, עזוב. החבר'ה עושים את עבודתם. אל תשכח שחוץ מזה יש להם עוד מטלות אחרות.

לגבי הקרינה המייננת - אני אבקש מעו"ד ברזל להתייחס.

שלום. לגבי חוק הקרינה המייננת שייתן מענה לכל הנושא של עיסוק בחומרים רדיואקטיביים - זה נושא מאוד מאוד מורכב ורחב. נעשית עכשיו עבודה השוואתית גם לגבי מצב החקיקה במדינות אחרות, גם לגבי מה יהיה הדין ומה החוק הזה צריך להכיל. נעשית התייעצות עם משרדים וגורמים שונים כמו משרד הבריאות, משרד האנרגיה. יש הרבה מאוד גורמים שמעורבים והרבה היבטים לנושא הזה שהוא מאוד מורכב. הוספנו גם שני תקנים במשרד, שני עובדים שהעבודה שלהם מוקדשת רק לזה. הכוונה היא עד יוני 2014 לסיים להכין מסמך מקיף ומלא שיתאר את המצב, את המצב במדינות אחרות ומה הצרכים בחקיקה כזו.

פירושו שאולי נשאף שבסוף 2014 זה יגיע לוועדת שרים לחקיקה. פחות או יותר, נכון?

יכול להיות. זה בהתאם למסקנות.

כן, אם אני רואה שבחוק להדברת המזיקים תזכיר החוק הופץ ב-2010.

מאז היתה התקדמות גדולה. יש לנו כבר טיוטת חוק על השולחן.

הבנתי, בסדר. אני רק מנסה לראות לוח זמנים. אם ב-2010 הפצנו חוק ואנחנו שואפים שבינואר-פברואר יהיה בוועדת שרים לחקיקה אז אם אני מדבר על החוק השני של הקרינה המייננת אז גם אם נאריך בשנה את צווי החירום אנחנו לא נגמור את זה בשנה הקרובה. אני לא מקל בעניין, אני מאמין שזה לוקח הרבה זמן ושאלו דברים מקצועיים ואלו דברים שצריכים לבדוק. אבל אני רק מסתכל, פשוט מאוד להיות ריאלי על לוח הזמנים.

מי המשרד הבא שיש לנו?

האם אפשר להקדים את משרד התשתיות כי אני רוצה ללכת?

בבקשה.

תודה רבה. אני פשוט צריכה להשלים את שמונה השעות וללכת למשרה השנייה.

בסדר גמור.

יש לנו שלושה דברי חקיקה ושלושתם נמצאים כרגע בכנסת. ישנן תקנות שהוגשו לוועדת הכלכלה של הכנסת לדעתי לפני כשנתיים כבר. הן לא נדונו. תקנות בעניין בטיחות בגז שהובאו לוועדת הכלכלה של הכנסת. שכבו שם כשנה וחצי בוועדה ללא מעש. למרות תזכורות שלנו לא נדון. זה היה בכנסת הקודמת. בימים הקרובים אנחנו אמורים להגיש את התקנות מחדש לאישור הוועדה. מאחר שהתחלפו שרים אז צריך אישור מחודש של כל השרים. קיבלנו כבר את הסכמת שר הכלכלה, אנחנו מחכים לשר התחבורה.

שני חוקים ראשיים שלנו גם כן עברו בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת: חוק משק הדלק וחוק הגז. חוק משק הדלק - אפילו נקבע דיון ראשון בוועדת הכלכלה ויומיים לפני כן הכנסת החליטה להתפזר ולכן לא נדון. לפני כחודשיים הממשלה החליטה על החלת דין רציפות. לצערנו, עד היום הכנסת לא הצביעה על החלת דין רציפות. אני מקווה שזה יקרה בשבועיים הקרובים.

מבחינתכם, משרד התשתיות לבד, לכמה זמן אתם זקוקים כדי לסיים את כל הפרק שלכם?

תלוי בעבודת הכנסת.

לא, מבחינתכם. עזבו את הכנסת.

מבחינתנו, זה עניין של שבועיים. מבחינת שני החוקים אנחנו גמרנו.

יש להם עוד שניים. השניים שלהם זה התקנות שהיא הסבירה בהתחלה שהם צריכים רק להגיש את זה לכנסת. אין להם עבודה לעשות עליהן.

באיזה ועדת זה?

כלכלה. כל החיקוקים שלנו זה ועדת הכלכלה. אנחנו ממתינים להסכמת שר - - -

טוב, יופי. את יכולה ללכת, ישר כוח.

תודה רבה.

איזה עוד משרד יש לנו? משרד הכלכלה, בבקשה.

במשרד הכלכלה מבין שורה ארוכה מאוד של נושאים שהיתה נותרו כיום חמישה נושאים שאנחנו מעדכנים לגבי צעדי ההתקדמות והם לא מאוד גדולים. נושא ראשון של חוק שעות עבודה ומנוחה. אחרי שהבנו שהגענו לסוג של מבוי סתום החלטנו לשנות אפיק פעולה. הוקם צוות בין-משרדי של משרדי הממשלה הרלוונטיים במטרה לגבש הסכמות בתוך הממשלה. ישיבת התנעה ראשונה תתקיים בעוד שבועיים ולאחר מכן אנחנו נעביר לו"ז לגבי צפי התקדמות ומה קורה מהבחינה הזו.

נושא נוסף לגבי יהלומים. ציינו בחמישי לדצמבר שעד סוף חודש דצמבר תועבר טיוטת תזכיר חוק להערות משרד המשפטים. אנחנו פועלים בכיוון הזה.

לגבי צעצועים מסוכנים - קיווינו להיות אנשי בשורה היום ולהגיד שאנחנו מגיעים עם זה, מביאים את הטיוטה לאישור ועדת שרים. קיבלנו הערות נוספות ממשרד המשפטים. אחד הנושאים גם נמצא במחלוקת עם משרד האוצר. אנחנו מבינים שבדרך אלינו עוד הערות נוספות. אנחנו נצטרך לבחון את כל ההערות ולתת להן התייחסויות. אני מקווה שתוך שבוע מקבלת מלוא ההערות נוכל לתת מענה.

לגבי סימון קוד מזון ארוז מראש - זה צו נוסף שלפני חודשיים הבנו שמשתנה האפיק ובמקום לדבר על ביטול הצו המשרד קיבל החלטה שהוא מעוניין להמשיך בהסדר. אחרי שיחות משותפות עם משרד הבריאות הגענו להסכמה עקרונית על התקנת תקנות במסגרת החקיקה שבאחריות משרד הבריאות. התקנות ייכתבו על ידינו. אנחנו עדיין צריכים כאן לקבל הסכמה עקרונית למתווה הזה ממשרד המשפטים. האור הירוק ניתן אחרי קבלת אישור מנכ"ל משרד הבריאות אתמול, ולכן אנחנו עכשיו נצטרך להתחיל את הדיונים עם משרד המשפטים. זה עוד סוג של תקנות שמותנות בקידום תיקון החקיקה המשמעותי של משרד הבריאות של התחליף לפקודת הבריאות מזון.

לגבי המעליות - למיטב ידיעתי, אנחנו נתנו את ההבהרות שביקשו מאיתנו למשרד המשפטים. בהקשר הזה עדיין יש נושאים צרכניים שעוד לא הושלם השיח לגבי אופן ההסדרה שלהם. אנחנו מתקדמים בפינג-פונג.

יש לי שאלה. הסמכות של הוועדה אחר כך להביא לכנסת להצביע רק אם מאריכים לכל התקופה או שאפשר גם לחלק לעשות שינויים. למשל, לחקיקה מסוימת לעשות לשנה ולדברים אחרים פחות?

לא. הסמכות היא רק נוגעת להכרזה. כל החקיקה תלויה בזה שיש הכרזה.

אז הכרזה חייבת להיות לכל.

כן, עסקת חבילה.

אודליה, רשות האוכלוסין וההגירה. יש לנו צו אחד, פקודת שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ). כעיקרון, אנחנו הגשנו כבר תזכיר חוק. יש מחלוקת לגבי סעיף אחד בינינו לבין שר הביטחון. התיקון הוא בחוק הכניסה. המחלוקת בינינו לבין שר הביטחון נוגעת לחוק המאבק בטרור ולכן זה גם תלוי ועומד עד להכרעת שרת המשפטים.

שלום, אפרת מהרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.

משרד הכלכלה?

זה רשות עצמאית אבל היא כפופה לשר הכלכלה. באחריותנו שני נוסחים של תקנות: תקנות הגנת הצרכן אחריות ושירות לאחר מכירה מחממי מים שבאה להחליף את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מחממי מים סולריים וחשמליים חד-דירתיים). התקנות כבר הוגשו לנוסח, חזרו. הן כבר הועברו לוועדת הכלכלה לאחר חתימת השר על המכתב המופנה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. כרגע זה מצוי בכנסת.

דבר נוסף זה כל נושא תקנות השקילה שאמור להחליף את צו הפיקוח על מוצרים ושירותים (סחר מזון ייצורו והחסנתו) לגבי סעיף 5(ב) שם שמדבר על הנושא של הצגת המשקל של המוצר בסמוך למחיר, שזה יהיה חשוף לצרכן. זה יוגש מחר, בעזרת השם, לשר הכלכלה ואנחנו מקווים שכבר בימים הקרובים, עוד לפני ה-16 בחודש, זה יועבר לוועדת הכלכלה.

הרצל רביניאן מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה.
לנו יש מספר צווים שתלויים בחקיקה ראשית וחקיקת משנה. אני אתחיל עם הצווים שקשורים בתיקון לתקנות בטיחות השיט (כלי שיט המסיעים נוסעים בשכר). אנחנו קיבלנו הערות מהציבור וגם מהמשרד להגנת הסביבה בכל מה שקשור לנושא מטרדי רעש. אנחנו מאמינים שעד סוף החודש נעביר טיוטה מתוקנת למשרד המשפטים.

יש לנו מספר צווים שהם תלויים בתיקון פקודת התעבורה ושם אנחנו נמצאים באיזושהי צומת של קבלת החלטת מדיניות לגבי האם אנחנו בכלל רוצים להמשיך ולפקח על הנושאים הספציפיים שמוסדרים בצווים האלה. לדוגמה, רכבלים או רכבי השכרה. פה זה קצת התעכב כי בחודש האחרון היו קצת חילופי גברי אצל הגורמים המקצועיים אצלנו ומי שהתחיל בשבוע האחרון את המלאכה שלו זה מנהל הרשות הארצית. הוא יצטרך לקבל החלטה בנושא הזה.

לגבי חוק הספנות - אנחנו מריצים מול חיל-הים מיפוי של ההוראות בחוק שדרושות לשעת חירום ויש שיח ושיג מול משרד המשפטים אם ההוראות האלה יהיו כפרק בחוק או כתקנות לשעות חירום בתקנות מגירה. אנחנו מאמינים שגם זה בתחילת חודש הבא כבר יועבר למשרד המשפטים.

אתה התייחסת לחוק שיש לכם שמ-2007 מתגלגל ולא מתקדם?

חוק הספנות.

איפה זה עומד עכשיו? עד עכשיו אתם עושים הערות?

לא. מה שהגורם המקצועי העביר לי זה שעכשיו ממפים את ההוראות שהן דרושות לשעת חירום.

השאלה היא האם עכשיו ב-2014 זה מתאים למה שהיה ב-2007 עם הנוסח? בכל זאת החוק הזה עוד מעט עושה בר-מצווה והוא עוד לא הגיע לוועדת שרים.
יש עוד מישהו? זהו. אברהם, אני ואתה נשארנו פה להצביע. אני מרגיש מאוד אי-נוחות בגלל הסיפור של הכנסת. צריך למצוא פה משהו. זה לא חוכמה רק שאנחנו מריצים את הממשלה והכול נשאר תקוע פה בכנסת. מצד שני, הממשלה גם צריכה. היא משתדלת, אבל יש עדיין הרבה דברים. אם אני מבין, בגדול מתוך 11 חוקים רק חוק אחד הסדרנו עד היום, נכון?

בארבע השנים האחרונות.

בארבע השנים האחרונות. אני מתכוון, מאז שהתחלנו לטפל בזה. אני מבין שבצווים התקדמנו הרבה יותר, למעלה ממחצית הצווים. אבל עדיין נשארו 54 צווים.

אברהם, יש לך הצעה? בואו נהיה גם מעשיים.

הכנסת - זה דבר שהוא לא כפי שתיארו פה שזה בלתי אפשרי לשנה וחצי, לדוגמה, הפקודה למניעת טרור. אני יודע שהוא הולך להקים ועדת משנה. הוא גם דיבר איתי היום עוד הפעם. הוא ישים שם בן-אדם שישב על זה אינטנסיבית יום יום ויגמור את זה. זה לא משהו שאי-אפשר לגמור אותו.

כן, אבל עובדה שלא עשיתים עד עכשיו שום דבר.

הוא יושב-ראש, הוא קובע. אני חושב שצריך לקרוא לו יחד עם יושב-ראש הכנסת ולעשות לו"ז מוגדר.

גם שם אתם עובדים שמונה שעות? אני מתכוון שבועיות.

שם עובדים גם מוצאי-שבת.

תראו, הרי אני רוצה להיות מעשי. באמת אין אופוזיציה-קואליציה. אנחנו מחפשים את טובת העניין. מצד אחד, אני חושב שיש רצון של כולם לגמור עם ההכרזות האלה ולהתחיל להתנהג כמדינה נורמלית ולא כל הזמן תחת הכרזה של מצב חירום. מצד שני, צריך להיות גם מעשיים, אם אומרים לך שיש כאן הליכים שגם שנה לא תספיק. מצד שני, להתכנס כל חצי שנה ולהאריך זה גם לא פתרון.

אני רוצה להציע, אבל זה תלוי גם בכם. אנחנו חייבים לתת. כפי שאמרתי, החוק מצריך אותנו. צריך 60 יום כדי לבקש ארכה, ו-14 יום. אני מציע, ארבעה חודשים. אנחנו נאריך בארבעה חודשים, אבל לא בשביל להלחיץ אותם. אני יודע שהם לא יספיקו בארבעה חודשים, זה לא מעשי.

זה נופל על הפגרה של פסח, לדעתי.

למה אני מציע את זה? אני רוצה שבפרק הזמן הזה אנחנו נקיים דיון ולא רק שניפול עליהם. נזמן לכאן את יושב-ראש הכנסת ואת הלשכה שלו, את מזכיר הממשלה וגם את יושבי-ראש הוועדות הרלוונטיות: חוקה, כלכלה ובריאות. כל אחד יבוא וידווח ויגיד גם מה סדר היום - שיקימו ועדות משנה לטפל בכל החקיקה הזו. ואז כשנדע לוח זמנים ונדע מה התוכנית של כל אחד אז נוכל וגם אין לי אז בעיה להאריך לשנה. אבל אם אני יודע שאנחנו מתכנסים לקראת סדר יום שנותן לך לוח זמנים. את פקודת הטרור נגמור, יש ועדת משנה. בינתיים זה דיבורים. אני זוכר, לפני חצי שנה הוא ישב פה. הובטח שאו טו טו אנחנו מתחילים את הדיונים. אין תאריך לדיון אפילו. ארבעה חודשים זה פרק זמן מאוד קצר כיוון שאחרי חודש הם צריכים כבר, על-פי חוק 60 יום צריכים כבר לבקש. אבל אז אולי זה ילחיץ את כולם להתחיל לעבוד. אין טעם עכשיו להאריך ל- - - , אני אומר לכם את האמת. הרי יותר מחצי שנה אנחנו לא נאריך, הארכנו בפעם הקודמת. אז אין הבדל. חצי השנה הזאת תעבור ולא נעשה מזה שום דבר. עוד חצי שנה נשב עוד הפעם.

אני חושב שאתה צריך להשתמש בכלי של צוות המעקב ולעשות את זה בצוות המעקב ולא בכלי של הוועדה המשותפת שממליצה למליאת הכנסת אם להאריך או לא להאריך. כי ההחלטה העקרונית של להאריך או לא להאריך נמצאת פה כרגע. הממשלה מבקשת שנה והיא ריאלית ואנחנו הסברנו את המצב באופן ריאלי. צוות המעקב הוא זה שעוקב.

הבנתי. בפעם הקודמת הארכנו בחצי שנה.

נכון, והגענו היום ואנחנו עדיין אומרים שחוק המאבק בטרור לא התקדם, למשל.

האם זה מעודד עכשיו? אז בגלל שלא היינו בסדר חצי שנה אז אנחנו צריכים לעשות עוד שנה?

עניין ההכרזה או אי-ההכרזה לא משפיע או לא מלחיץ את ועדות הכנסת. הוא אולי מלחיץ את הממשלה אבל הממשלה כבר כך מאוד נלחצת על-ידי הפיקוח ההדוק של ועדת המשנה. אנחנו באים לפה כל חודש או כל חודשיים וכל המשרדים באים, מתייצבים, מתקדמים. יש גם לחץ מתוך הממשלה. אני יכולה להעיד כמשרד המשפטים שמרכזת את הפרויקט בתוך הממשלה שאנחנו גם פועלים בתוך הממשלה כדי לזרז את כל המשרדים.

אבל כנראה שוועדת המעקב לא מצליחה ללחוץ על הכנסת.

נכון.

היא לוחצת עליכם אולי קצת.

ועדת המעקב עדיין לא עשתה דיונים עם יושבי-ראש ועדות הכנסת. היא התמקדה במשרדי הממשלה. אני חושב שהכלי של ועדת המעקב הוא מאוד אפקטיבי.

אבל התוצאות לא מראות את זה. מה אני יכול לעשות?

השאלה של ההכרזה או אי-ההכרזה לדעתי לא תשפיע על ועדות הכנסת דווקא.

הדבר הזה הוא לא סתם משהו טכני לעלות על דוכן המליאה ולהגיד שאני מבקש בתוקף סמכות זו וזו לתת ארכה. לדעתי, יש בזה משהו מוסרי. מדינה שמכריזה על מצב חירום צריכה גם לעמוד מאחורי הדבר הזה. באמת יש בעיות, יש מצבי חירום שאין לנו מה לעשות. אנחנו נמצאים כאן באזור שלא בחרנו בו ואנחנו באמת במצבי חירום בדברים מסוימים. אבל אני מוכן לקבל את זה בדברים הביטחוניים האמיתיים, בפרט שאתם צודקים שהכנסת תוקעת אתכם שנתיים בעניין הזה. אני מבין בזה. אבל כשאני רואה את כל הנקניקים ואת כל הדברים האלה, וסליחה שאני אומר את זה בציניות, ואני רואה שיש תזכירים, ועוד שנה ועוד חצי שנה, אז אני מרגיש לא שלם עם עצמי ללכת ולהגיד שאני מבקש ארכה של שנה למצב חירום בשביל הדברים האלה. אני לא שלם עם עצמי.

אני לא בטוחה שכאשר יהיו חוקים חלופיים לכל החוקים הביטחוניים, הממשלה תבוא ותבקש להכריז על מצב חירום בגלל צו על נקניק. אני גם לא בטוחה שיש סמכות לדבר הזה. ברגע שהכנסת תבוא ותאשר את כל החקיקה הביטחונית שתלויה במצב החירום הממשלה תצטרך לבחון את החקיקה האחרת שתלויה במצב החירום שאין לה קשר מהותי למצב החירום. שוב, הממשלה באה לבקש להכריז על מצב חירום בגלל החקיקה הביטחונית.

למה הם מבקשים שנה? בגלל שאין לנו סמכות לתת יותר משנה?

נכון.

גם מבחינה ריאלית אנחנו יודעים איך תהליכים ארוכים מתקדמים. כשיש דברים מורכבים אז זה לוקח זמן.

למה לא עשיתם כל חצי השנה הזאת שום לעבודה לכנסת?

בוודאי שעשינו. כל יושבי-ראש הוועדות כל חודש בלחץ מתמיד שלי. פשוט מאוד כל יושב-ראש קובע בוועדה שלו, הוא בעל-הבית.

צריך להיות הוגנים קצת עם ועדות הכנסת. מתוך 21 הדברים שיש כרגע בכנסת רובם המכריע זה דברים שהגיעו בחודש האחרון.

זהו, זה לא משהו ששוכב פה, חוץ מוועדת חוקה שיושב-ראש שמסיבות שאני הבנתי שזה חלק גם מבעיות משפטיות. אבל הוא אמר לי שהוא עכשיו, החודש הזה, קובע תאריך. זה לא סתם לעשות שם תאריך הוא אפילו אמר לי שם של מישהו, אני לא רוצה להגיד איזה לפרוטוקול, שהוא שם אותו בראש ועדת המשנה.

מתי חוזרים מהפגרה?

מיד אחרי יום העצמאות.

אני הבנתי שהכנסת תשב עד השבוע השלישי או הרביעי של מרץ.

אנחנו מדברים מתי חוזרים מהפגרה.

שבוע אחרי יום העצמאות, אני יודע את התאריך העברי. אנחנו יכולים לקבוע החלטה עקרונית שזה לשבוע הראשון. אנחנו נמצא עד כתיבת המכתב את התאריך. תסמיך אותנו לבדוק את התאריך. יום העצמאות זה השישה במאי, זה יום שלישי. שבוע לאחר מכן זה ה-13, זה יום שלישי. זה יוצא חמישה חודשים. מאמצע דצמבר עד אמצע מאי זה חמישה חודשים.

אז תעשה עד סוף מאי.

אברהם, הדיון הבא, אם אני אשב פה בדיון הבא, חייב להיות בשני החוקים העיקריים הללו. אנחנו חייבים להראות התקדמות אמיתית מבחינת הכנסת: ועדת משנה, סיימנו, מתקדמים, משהו, כיוון ששני החוקים העיקריים הללו למעשה תוקעים את כל הליבה של כל הדיון הזה. החוקים הללו של צורכי הביטחון הם למעשה העילה העיקרית שאנחנו מכריזים עליו הכרזת חירום. תחת הכנפיים האלה אנחנו מכניסים עוד דברים אחרים. אבל לא נוכל להתקדם בשום נושאים אחרים אם אנחנו לא גומרים את הדברים האלה.

אני כבר מחר מזמן את יושב-ראש ועדת החוקה. יושב-ראש הכנסת לא בארץ. הוא הבטיח לי שאיך שהוא חוזר הוא יושב איתנו גם בשביל לראות את המכלול. הוא גם לא יכול להכתיב ליושבי-ראש ועדות מתי לכנס ישיבות, זו הבעיה פה. כל יושב-ראש ועדה הוא מלך בוועדה שלו.

כן, אבל בכל זאת יש משקל לאמירה של יושב-ראש הכנסת.

מה עם מזכיר הממשלה?

אני מכבד כל אחד. אני אומר לכם את האמת, להטריח אנשים לבוא? מה אני רוצה ממזכיר הממשלה?

לוחות זמנים - שהוא יעשה עבודה מקדימה עם כל משרדי הממשלה ויבואו וייתנו לוחות זמנים.

במחילה, הבעיה היא שלנו, קודם כל. כשאני אראה שאנחנו מתקדמים בחוקים העיקריים והאמיתיים של הביטחון, תאמינו לי שאנחנו נתנפל על משרדי הממשלה על כל הדברים האחרים. ככה זה סתם, אין לזה טעם. בינינו, אין עניין להתעסק בזה. קודם כל נראה שאנחנו מתקדמים בדברים העיקריים.

אוקיי, אז אנחנו החלטנו עד סוף מאי.
כל טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.