PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 159>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט"ו בטבת התשע"ד (18 בדצמבר 2013), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/12/2013
הסלמה באירועי האלימות כלפי סטודנטים סביב קמפוס הר הצופים
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסלמה באירועי האלימות כלפי סטודנטים סביב קמפוס הר הצופים, של חה"כ יריב לוין
מוזמנים
¶
>
תת ניצב אמנון אלקלעי - ממ"ר ציון, המשרד לביטחון פנים
סגן ניצב אמיר ארזני - מפקד תחנת שלם, המשרד לביטחון פנים
עפרה אש - ראש אגף שיווק ותקשורת, האוניברסיטה העברית בירושלים
שמוליק דהן - ראש אגף הביטחון, האוניברסיטה העברית בירושלים
איציק קושל - רמ"ח מעורבות חברתית, אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
אלדד פוסטן - אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
ניצן סניור - סטודנטית, האוניברסיטה העברית בירושלים
נטע לי כהנא - סטודנטית, האוניברסיטה העברית בירושלים
עדי עזוז - סטודנטית, האוניברסיטה העברית בירושלים
רותם ויצמן - סטודנטית, תא מרצ, האוניברסיטה העברית בירושלים
יובל אלגד - תא "אם תרצו", האוניברסיטה העברית בירושלים
תומר יעקב לסלו - יו"ר איגוד הסטודנטים, בצלאל
טל מילנר - סגן יו"ר איגוד הסטודנטים, בצלאל
אריאל אילוז - חבר ועד איגוד הסטודנטים, בצלאל
יואב יבין - חבר הוועד המנהל, תנועת "התעוררות", ירושלים
יואב הרשקוביץ - ראש צוות שכונות, תנועת "התעוררות", ירושלים
איתן ממרוד - יו"ר תא "התעוררות", תנועת "התעוררות", ירושלים
מתן פלג - מנהל משימות, "אם תרצו"
עמית ברק - "אם תרצו"
תום ניסני - "אם תרצו"
היו"ר דוד צור
¶
קודם כל, אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא של הצעה לסדר היום, דיון מהיר, שהגיש חבר הכנסת יריב לוין, והיא דנה בנושא של הסלמה באירועי האלימות כלפי סטודנטים מסביב לקמפוס שבהר הצופים. אז יש לנו פה גם את נציגי הסטודנטים. אני מקווה שלא נעדרים משיעור בגלל הנוכחות פה, אם כי זה שיעור באזרחות מאוד חשוב; וגם את אנשי המשטרה, כולל מפקד המרחב הבכיר ומפקד התחנה. ואני מבקש מחבר הכנסת יריב לוין שייפתח, בבקשה.
יריב לוין
¶
כן. תודה, אדוני היושב ראש. אני תיארתי או הגדרתי את נושא הדיון כהסלמה מהסיבה הפשוטה שלא מדובר בתופעה חדשה. למען האמת, אני זוכר אותה אפילו מהימים שאני הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית. אבל נדמה לי שבחודשים האחרונים היא קיבלה תאוצה חמורה, והגיעה למצב שהוא, אני חושב, מחייב באמת התערבות ושינוי גישה וחשיבה.
ישנה מציאות בכל האזור של האוניברסיטה העברית, מהכביש העוקף שעובר, הכביש הטבעתי שעובר למטה מתחת לאוניברסיטה, ובציר שממשיך לכיוון מעונות הסטודנטים שנמצאים ליד מלון הייאט. כל הציר הזה הפך למערב פרוע של ממש. מציאות של הטרדות מיניות בלתי פוסקות כלפי נשים, לרבות גם דברים שהגיעו לכדי מגע פיזי כזה או אחר; תופעות של זריקת אבנים; בקבוקי תבערה, לרבות כאלה שנזרקים גם אל תוך שטח האוניברסיטה; פגיעות ברכבים חונים על בסיס יומיומי; ושורה ארוכה של התנכלויות מהסוג הזה שמקורן, לפחות על פי העדויות שבידיי, בהתנהגות של בני מיעוטים שתוקפים בעיקר סטודנטיות יהודיות, ואשר, אני חושב, נובעות, בראש ובראשונה, מהעובדה שבעצם אנחנו הפכנו את הכפר עיסאוויה, שצמוד לאוניברסיטה בהר הצופים, למין שטח אקסטריטוריאלי שיהודים אינם באים בשעריו, ואז היציאה משם היא מאוד קלה: אתה יוצא, זורק אבנים, מטריד ומיד דוהר חזרה לתוך הכפר, והעניין נעשה והולך ומסלים והולך ומחריף.
אני חושב שהגיע הזמן לשים לדבר הזה סוף. אני חושב שלשים סוף לדבר הזה פירושו לא רק לתגבר אבטחה, והדבר הזה נדרש באופן מיידי בכל שעות היום ובוודאי בשעות הלילה כדי שאפשר יהיה ללכת בביטחון ברחוב, ואפשר יהיה להחנות את האוטו בלי חשש, ואפשר יהיה לנסוע בלי שזורקים עליך אבנים, אלא גם, בראש ובראשונה בעיניי, כניסה לתוך הכפר, עשיית סדר כפי שצריך שם. ויכול להיות שאם אין ברירה, צריך יהיה להציב מחסומים ביציאה מהכפר, וכל פעם שמישהו רוצה לצאת מהכפר הוא יחכה שלוש שעות במחסום עד שייגמרו לבדוק את כולם כדי שהמאזן יהיה ברור שהעסק הזה לא משתלם לאף אחד.
אני מניח שאם תינקטנה פעולות מן הסוג הזה אנחנו נראה שיפור. אני בטוח שהמשטרה משתדלת ועושה. ואני אומר למשטרה: אני לא בא להתנצח, אני לא בא בביקורת, אני רק אומר: ברמה העובדתית התוצאה הסופית היא בלתי נסבלת, ואני מקווה שנשמע כאן באמת על איזושהי היערכות אחרת שתאפשר טיפול ושינוי של המצב הזה באופן מיידי.
היו"ר דוד צור
¶
תודה לחבר הכנסת יריב לוין.
כיבדנו אותנו בנוכחותם גם חבר הכנסת עיסאווי פריג', וגם חברת הכנסת יפעת קריב, וחבר הכנסת בועז טופורובסקי. ואנחנו נעשה סוג של, לשמוע גם - - -
היו"ר דוד צור
¶
אז אני אתן לך תיכף להתבטא.
אני מבקש לפני כן לשמוע קצת מהציבור המייצג את האוניברסיטה, את הסטודנטים. אז נתחיל במר עמית ברק, תנועת "אם תרצו".
עמית ברק
¶
בוקר טוב. אני עמית ברק, ראש אגף מדיניות בתנועת "אם תרצו". אני סטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית.
אנחנו התחלנו לעסוק בזה כבר ב-2007, בכל הסוגיה הזאת של האלימות ושל ההטרדות המיניות באזור הר הצופים ובגבעה הצרפתית. ב-2009 וב-2012 שלחתי פעמיים מכתבים לשר לביטחון הפנים, למשטרה, לראש העיר – מכתבים עם עדויות מסטודנטיות ומה שקורה. זכיתי תמיד לתשובות שיעשו ויטפלו. אבל אם הגענו למצב הזה שהאלימות רק מדרדרת, אז או שלא עשו או שנכשלו.
אני הייתי בשירות קבע ביחידה מיוחדת במשמר הגבול במחוז צפון. יש שוטרים מצוינים. למשטרה יש כלים ויש אמצעים, גלויים וסמויים, אבל כנראה שלא מפעילים.
אני חושב שהתקינות הפוליטית פה משתקת. משתקת קצת את המערכות. העננה של המערכת המשפטית פה מפחידה, ולכן אנחנו הגענו למצב הזה שהגענו וזה לא יכול להימשך ככה. לא יכול להיות מצב שסטודנטיות מפחדות ללכת, לא יכול להיות מצב שיש הסעות מיוחדות מהאוניברסיטה למעונות. "להיות עם חופשי בארצנו" – איפה זה? לא יכול להיות מצב שבסיס צבאי מאחורי האוניברסיטה מוציא חיילים בהסעות ובשיירות. חבר'ה, זה מצב הזוי. זו לא מדינת ישראל. איפה הריבונות שלנו? איפה החופש שלנו? איפה החופש של הסטודנטיות?
ולכן צריך לראות מה עושים פה. והגיע הזמן שמערכת המשפט פה תנער את עצמה, ושהמשטרה וגורמי אכיפת החוק יפעילו את הכלים ואת האמצעים שיש להם. ואפשר למגר את התופעה הזאת, זה נעשה במקומות אחרים.
תודה.
היו"ר דוד צור
¶
תודה.
אני מבקש את תום ניסני, בבקשה. אני מבקש רק לעשות את זה בקצרה, כי אני מניח שתחזרו אחד על דברי השני. ואז אני רוצה לשמוע גם את המשטרה וגם חברי כנסת.
תום ניסני
¶
משהו מאוד ספציפי. אם אני יכול רק - - -. אני פשוט מרכז פרויקט של סטודנטים בשכונה, בגבעה הצרפתית, שיסיירו בשעות הערב כדי בעצם להעלות את תחושת הביטחון ולנסות בעצמנו לתרום - - -
תום ניסני
¶
זה לא משמר אזרחי כמו שהוא על פניו, אבל זה בשיתוף המשטרה. המשטרה מכירה את זה, זה בתהליכי אישור, וזה מה שנעשה בשיתוף פעולה.
תום ניסני
¶
עכשיו, הפעילות הזו מתקיימת, וזה חשוב לומר: ערבים לצד יהודים שקיימים במשמר הזה. הכול מתואם עם המשטרה. והנקודה היא בעצם, מבחינתי, שכל הגורמים – זה לא עניין של יהודים נגד ערבים – גם ערבים בעצמם שגרים באזור מודעים לבעיית האלימות הזאת. זאת אומרת, יש הרבה מאוד שמתנגדים לזה, שמכירים בזה, והם גם סובלים מזה בעצמם.
ושורה תחתונה זה שסטודנט באוניברסיטה העברית היום לא יכול ללכת ללימודים בלי שהוא מקבל אבן או אבן עטופה בשלג או הטרדה מינית וזה המצב.
היו"ר דוד צור
¶
אוקיי. שמענו את זה גם מזה. תודה.
אני רוצה לשמוע עכשיו שתי סטודנטיות: את נטע לי כהנא ואת עדי עזוז.
נטע לי כהנא
¶
אני לומדת מדע המדינה ו-.A.B כללי.
היה לי חשוב להגיד כמה דברים כי באמת יש כאן נוכחות גברית הרבה יותר גדולה. באתי לדבר בתור בן אדם פרטי, אישה שגרה בגבעה הצרפתית וסובלת מההטרדות האלה. חשוב לי לציין שזה לא – יש את העניין של ההערות על בסיס יומיומי, אבל פגיעות פיזיות והטרדות פיזיות הן לא כאלה נפוצות. לרוב גם מדובר – במקרים שאני חוויתי – בנערים, לא יותר מבני 15 לרוב. ויש תחושה מאוד-מאוד גדולה של אוזלת יד, ואיזשהו עניין של אי אפשר להסתובב ברחובות בלי לספוג הערה, בלי לספוג מילה, בלי לספוג נגיעה אפילו לפעמים, ולדעת שלי יש מה לעשות עם זה בתור אזרחית, בתור אישה. כי ללכת ולהתלונן על זה – אין מה לעשות עם זה. ואני לא חושבת שטיפול דווקא בכוח, מחסומים, כמו שחבר הכנסת יריב לוין אמר, זה הפתרון. אני חושבת שכשמדובר בנערים כאלה ובגילאים כאלה הפתרון הוא אחר. חכמים ממני יגידו מהו אבל זה לא הפתרון, לדעתי. מאוד מפריע שבאמת נורא חשוך ללכת ברחובות האלה. הם לא מוארים מספיק בשביל ללכת בהם ולהרגיש בטוח. וחלק מהעניין של ביטחון אישי זה לא לראות רק ניידת חולפת, כי ניידת חולפת לא יכולה באמת לעשות משהו כשאני סופגת את המילה או העניין הזה. ונוכחות של שוטרים בגבעה הצרפתית, לראות אותם מסתובבים ושבזמן אמת יוכלו לבוא ולעזור לי או - - -
נטע לי כהנא
¶
אני חייבת להגיד שלא מדובר רק בערב. לצורך העניין, ב"חג השלג" שהיה עכשיו, לאחרונה, אני ספגתי מילד, לא יותר מבן עשר, כדור שלג עם אבן. זה היה בשעות היום, בבוקר. לא מדובר בשעות ספציפיות שהן דווקא ערב ולילה.
עדי עזוז
¶
משפטים לתואר שני - - - מגדר.
ויצאתי, זה היה בסוף הסמסטר הקודם, יצאתי מהשיעור, ולי ולעוד סטודנטית ניפצו לנו פשוט את השמשה האחורית של הרכב. עכשיו, היו לנו מצלמות ליד איפה שחנינו בחנייה של האוניברסיטה, והגיע המשמר של האוניברסיטה וגם משמר הגבול הגיע, והעצה שהייתה להם להגיד לי זה: אנחנו לא כל כך אמורים להגיד לך את זה אבל עדיף שתחני בתוך החנייה של האוניברסיטה. חנייה בתוך האוניברסיטה עולה 850 שקלים, ובחוץ עולה 350 שקלים. ועד היום - - - של האוניברסיטה, יש פה - - -
עדי עזוז
¶
לשנה, אבל סטודנטית שגם מתנדבת וגם עובדת זה קצת אולי קשה. בעיקר לחברות אחרות שלי, אגב, שלא יכלו לרכוש באמת את החנייה בפנים. אני באמת רכשתי את החנייה בפנים כדי בעצם לרכוש את הביטחון שלי, כי אני לא מוכנה לצאת מהרגע שמחשיך מחוץ לאוניברסיטה, כי פעם אחת קיבלתי הערה, ואגב זה באמת היו ילדים ממש קטנים. אני חושבת שהם אפילו מתחת לאחריות פלילית באמת. הם היו ממש קטנים.
בנוסף לזה, אני גם רוצה להגיד שאני חושבת שעונש קולקטיבי של כל הכפר, אני לא חושבת שזה משהו שהוא ראוי וגם נכון או מידתי. כי זה גם לא עונה בדיוק לאוכלוסייה שאנחנו מדברות - - -
עדי עזוז
¶
אני לא חושבת שצריך שיהיה מחסום בכל הכפר. זה יותר נקודתי. זה לא משהו שגם נשים בכפר צריכות לשלם בגינו. אני חושבת שצריך להגביר אבטחה, מצלמות, גם טיפול. זאת אומרת, כשלי קרה הטיפול על ידי המשטרה היה קשה מאוד. זאת אומרת, הייתי שלוש שעות בתחנה, ועד - - -. הייתה חוויה נוראית בפני עצמה, זה לא העניין כרגע, אבל אני חושבת שצריך להגביר באמת את - - -
יפעת קריב
¶
זה לא חבל, זה על גבול שצריך לקיים את הדיון בנוכחותם, אני חושבת. הם צריכים להיות חלק ממנו.
עיסאווי פריג'
¶
חברים, לשם הגילוי הנאות: אני אבא לסטודנטית באוניברסיטה העברית. הבת שלי גרה בכפר הסטודנטים בשנה שעברה. היא לומדת חשבונאות שנה שנייה. עכשיו היא גרה ב"רזניק". לפני שאני אתייחס לנושא ואני אדבר את זה, חבל שהבת לא ידעה, היא והחברות. הייתה צריכה להיות כאן.
רוצה להבליט רק סוגיה אחת
¶
אני שמעתי את חבר הכנסת יריב לוין. חברים, כל מה שקורה בין יהודים לערבים, תמיד אנחנו לוקחים את זה למקומות חשוכים, מקומות של אלימות, הטרדות וזה. מדובר בהטרדות מיניות והצקות לנשים ערביות ויהודיות. הבת שלי מזה שנתיים סובלת מוות, והגישה תלונות, והתלונות נזרקו בזבל. אז אין הבדל בין הבת שלי, ארנה, לבין שירי או נטע לי כהנא. מדובר בהטרדות מיניות ללא שום קשר. יש תעוזה קצת יותר - - -
עיסאווי פריג'
¶
עזבו. היא בוכה לי בלילות. לא פשוט.
אין ביטחון עצמי. מדובר בהטרדות מיניות, במיוחד לנשים שהולכות בלי כיסוי ראש. אישה נורמטיבית.
אז אני מבקש מחבר הכנסת יריב לוין: בני מיעוטים, לא בני מיעוטים – מדובר בהטרדות מיניות. בוא ניקח את זה לפינה הנכונה ולמציאות הנכונה שקיימת בשטח. הסטודנטית הערבייה סובלת לא פחות. ואני מדבר את זה באופן, כהורה שאני שומע בכי, לפעמים מהבת שלי. בכי. חד וחלק.
עכשיו, בשנתיים האחרונות שאני נמצא מקרוב עם הסטודנטים ושומע את הדברים, אוזלת היד שהביטחון של האוניברסיטה והמשטרה מגלים זה מביש, זה מביש, זה מביש. הסטודנטים שניגשים אליכם, בכל הרמות, למשטרה ולביטחון של האוניברסיטה: טוב, תגישי תלונה, נטפל; טוב, תגישי תלונה, נטפל. זאת התשובה שהסטודנטים מקבלים. יש מעוז שנקרא ארומה. הבת שלי והחברות שלה, לפני שהן חושבות פעמיים איך לעלות לאוניברסיטה, לא עולות לבד, משתדלות לעלות בקבוצות. למה שאתה בקבוצה – פחות הערות, פחות הצקות, פחות, מניסיון, מגע בכתף. פחות הדברים האלה. זאת המציאות.
עכשיו, בואו נחשוב על פתרון. לאחרונה שמעתי שחסמו את הכפר עיסאוויה. זה פתרון? זה פתרון? זה אבו-עלי. בואו נהיה מציאותיים. עונש קולקטיבי של חסימת הכפר זה פתרון? הנוכחות של אנשי הביטחון והביטחון של האוניברסיטה במקומות הידועים בדרך הזו תחסל את התופעה הזו. אבל פשוט מאוד, קל להגיד: תגיש תלונה. יש בעיה, והבעיה סובלים ממנה הן יהודים והן ערבים. ואני מבקש לשים את זה בזווית הנכונה. זה מה שביקשתי - - -
עיסאווי פריג'
¶
גם יהודי חולה מין עושה את זה. באמת, חבר הכנסת יריב לוין, אל תיקח את זה למקומות לא במקום. בוא נדבר בצורה - - -
היו"ר דוד צור
¶
חבר הכנסת עיסאווי פריג', תרמת יפה לדיון. - - - תקלקלו. דווקא דיבר לעניין.
אני ארצה לשמוע עכשיו את סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים, ואחרי זה אני - - -
אלדד פוסטן
¶
אהלן. קוראים לי אלדד פוסטן, אני סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים. סטודנט שנה שלישית.
אני חושב שהתופעה היא, די הצלחנו לגבש ולהגיד פה מה התופעה. אותי יותר מעניין מה אנחנו עושים הלאה. אני יכול להגיד לכם שבחצי השנה האחרונה – האגודה מתעסקת בזה כבר כמה שנים. אני נמצא באגודה חצי שנה. בחצי השנה האחרונה התעסקנו בזה השכם והערב: נושא של עבודה צמודה עם אגף הביטחון; נושא של שילוט שהולך להיות, להנגיש לסטודנטים ולסטודנטיות את כל מוקדי הביטחון שהם יכולים לפנות אליהם; אפליקציה של ביטחון שהולכת להיכנס בשיתוף עם האוניברסיטה; פרויקטים שלנו עם השכונה; ונושא של עידוד הליכה של סטודנטים למשמר האזרחי.
אני יכול להגיד שבעבודה מאומצת עם העירייה בעצם קיבלנו ניידת, בסיור שהיה עם מר ניר ברקת, עם ראש העיר. ניידת שפועלת עם העירייה, ועם האוניברסיטה, ועם המשטרה, שתפעל רק עד סוף דצמבר. אני יכול להגיד לכם שהפעילות של הניידת הזו היא מאוד-מאוד משמעותית. אנחנו מפעילים הרבה לחץ שהיא תמשיך לפעול גם אחרי דצמבר, וקיבלנו בעצם שתי מצלמות נוספות שהולכות להיות מוצבות בציר צ'רצ'יל.
הפתרון לטווח הארוך מבחינתנו הוא הנושא של תשתיות, הוא נושא של רישות כל השכונה במצלמות, הוא נושא של הוספת תקנים. אני וסגן ניצב אמיר ארזני מדברים הרבה ביחד, הם עושים מעל ומעבר, אבל זה פשוט לא בכוחות שלהם. צריך עוד שוטרים, צריך עוד ניידות, צריך עוד נוכחות משטרתית. ואני אגיד במאמר מוסגר שצריך גם השקעה בתשתיות, גם בעיסאוויה וגם בשכונה, כי המצב שם לא טוב. אנחנו נפגשנו גם עם המוכתר. המצב שם לא טוב. וצריך גם להשקיע בתוך תשתיות, בתוך השכונה, וגם ראש העיר מכיר את זה.
אלדד פוסטן
¶
אנחנו עבדנו גם עם סטודנטים ערבים וגם עם סטודנטים יהודים. הייתה פגישה. צריך להגיד: צריך פה יותר משטרה בשטח, צריך פה השקעה בתשתיות, צריך פה יותר כסף שיושקע בתוך כל הדברים האלה. זה משהו שכבר שנים מלווה אותנו. לא סתם אמרו פה שזה כבר שנים נמצא בשטח.
רותם ויצמן
¶
כן. אני מטעם תא מרצ מהאוניברסיטה העברית. קודם כל, אני מאוד רוצה לחזק את ידיך בעניין הזה. יש לנו גם פעילה ערבייה בתא, ודיברתי איתה על הנושא, והיא אמרה שיש המון בנות, גם מעיסאוויה, שמגיעות לגבעה הצרפתית, גם כאלה שאגב לבושות, בוא נגיד שרואים עליהן שהן מוסלמיות והן מוטרדות. ואני מאוד חושבת שחשוב ליצור להן מענה, לעובדה שהן מוטרדות. כי מה שקורה, הן מרגישות שהן באותה סירה, ואז הן לא יכולות להתלונן. אז זה דבר ראשון. אני חושבת שצריך שיהיה מקום שהן יוכלו לפנות.
רותם ויצמן
¶
לא, לא, אני רק רוצה להגיד משהו - - - זה לא מאבק שאני מרגישה, בתור מישהי שהוטרדה, אגב, גם בשעות הבוקר, גם על ידי גבר מבוגר. אני חושבת שזה יגרום להסלמה.
היו"ר דוד צור
¶
אני הייתי מופתע אם תנועת מרצ הייתה אומרת לעשות מחסומים בכניסה או ביציאה מעיסאוויה. לכן, אני לא עושה מזה - - -
יריב לוין
¶
אני רוצה להגיע למצב שאת תוכלי ללכת בביטחון בעיסאוויה, לא רק בגבעה הצרפתית. - - - צריך להגיע. - - - צריך להגיע.
רותם ויצמן
¶
כן. ועוד דבר אחד: דיברו כאן על התלונות. תלונה אינה פתרון בגלל שאישה מוטרדת היא אישה משותקת, שאחריה עקב גבר עם מכונית ולא הפסיק אחרי כמה זמן שביקשתי ממנו. באמת, לא הצלחתי לצלם אותו, לא הצלחתי לזכור את זה. זה מפחיד. צריך להיות שם מישהו ששומר עליך. אתה לא צריך להתלונן.
היו"ר דוד צור
¶
לא, אי אפשר להוסיף כי אני רוצה לשמוע עכשיו את קב"ט האוניברסיטה ואת המשטרה, ואחרי זה, אם יוותר זמן, אני אתן לכם להוסיף מה שתרצו. למה? את חושבת שהיא לא הציגה את העמדות, ואחרים לא הציגו את העמדות היטב?
שמוליק דהן
¶
שמוליק דהן, קב"ט האוניברסיטה העברית.
אני חושב שתיאור תמונת המצב בהר הצופים ובסביבה, כולל הגבעה הצרפתית, מעונות הסטודנטים, כפי שנשמע כאן, הוא מציאותי. תיארו פה מציאות אמיתית. אני לא חושב שמישהו - - -. יחד עם זאת, ואני מצטרף פה למה שחבר הכנסת אמר, - -
שמוליק דהן
¶
- - הייתי מחלק את המציאות לשניים: פעם אחת, באמת הטרדות שלא עושות הבחנה בין סטודנטיות יהודיות או ערביות. יתירה מכך, יכול להיות שיש אפילו תחושה בקרב המטרידים שקל יותר לעשות את זה לסטודנטיות ערביות כי הן לא מתלוננות, כי הן בתוך הקבוצה שלהן, ולכן אני מצטרף לחלוטין למה שאמרת.
יושב ראש הוועדה אמר בצדק – המטרידים הללו לא אלה שמנפצים את השמשות של המכוניות, הם לא מבצעים את הגניבות בסביבה, הם לא מיידים אבנים, ואני יכול לתת סטטיסטיקה מאוקטובר ונובמבר, פתיחת שנת הלימודים בחודשיים האחרונים: יש לנו 38 מקרי יידוי אבנים.
שמוליק דהן
¶
לא יכול לענות על זה. אני יודע מה מדווח עם מספר אירוע במשטרה.
יש לנו שמונה מקרים של יידוי בקבוקי תבערה, כולל כמה מקרים של בקבוקי תבערה שהמצלמות שלנו, מצלמות האבטחה, צילמו.
שמוליק דהן
¶
יש לנו שישה מקרים של גניבות ושוד, כולל קטנוע, כולל סטודנטית שהולכת ומישהו בא, מגיע מאחורה, נותן לה מכה בראש. היא המומה, כמובן. לוקח את הפלאפון ויורד מהגן הבוטני, ובזה האירוע מסתיים וכן הלאה. זאת אומרת, מה שאמרת, חבר הכנסת עיסאווי פריג', מקובל, אבל זה לא כל התמונה. התמונה רחבה יותר.
היו"ר דוד צור
¶
מר שמוליק דהן, בבקשה, תן לנו מה אתם מתכוונים לעשות במסגרת הסמכויות שלכם, בהקשרים של, למשל, תשתיות שדובר פה, החושך, תאורה, כניסות, יציאה וכניסה של מאבטחים.
עיסאווי פריג'
¶
אני ניסיתי את זה בשבוע שעבר ולפניו במתכוון, ולא הייתה בדיקה. אני ניסיתי בכוונה, על פי בקשתה של הבת שלי ב"רזניק" – כשנכנסים, השומרים מרימים את השער ונכנסים. לא יש בדיקה מדוקדקת. עשיתי את זה - - -
שמוליק דהן
¶
יש הנחיות. יש הנחיות. אני לא מתחייב על כל שומר.
כמובן, יש מה שנקרא נוהל מבקר. אם אתה סטודנט באוניברסיטה אתה יכול להיכנס לשטח המעונות, תוך הצגת תעודת סטודנט. ואם אתה מבקר אז יש נוהל מבקר. ובנוהל מבקר מתקשרים אל החדר של אותו אורח, והוא אמור לאשר שאתה מגיע אליו. אבל יכול להיות שלא כולם מקפידים על זה, אני לא אעיד על כך.
מה אנחנו עושים – אני רוצה לומר לוועדה: אני רוצה לומר לוועדה שהאוניברסיטה העברית משקיעה סכומים באמת דמיוניים ביחס למוסד אקדמי שהמטרות שלו הם הוראה ומחקר. זה מתחיל באחזקת כוח אדם ברמות גבוהות מאוד, שיש להם עלויות עצומות; זה רכבים; זה אמצעים טכניים – החל ממצלמות וכלה בעניינים אחרים.
שמוליק דהן
¶
דווקא בתאורה אני לא חושב שהמצב שלנו לא טוב. בשביל ההיקפי – חבר הכנסת יריב לוין הזכיר אותו – זה הקטע הבעייתי. משם אנחנו בעיקר סובלים.
שמוליק דהן
¶
"ארומה" זה קפה "ארומה" שהפך להיות קפה שאומץ על ידי תושבי עיסאוויה, שזה בסדר. שיבואו לשתות, אין בעיה.
שמוליק דהן
¶
כבוד יושב ראש הוועדה, צריך לומר: על פי סמכויות החוק, אנחנו מחויבים לביטחון בתוך הקמפוס. כאשר אתה נמצא מטר אחד מחוץ לגדרות של הקמפוס, והקמפוס מאופיין בגדר, לנו בעצם אין שום סמכות לעשות כלום. אנחנו עושים הרבה, אבל מבחינת החוק זה בעצם השדה של המדינה ושל המשטרה. "ארומה" כמובן נמצא - - -
היו"ר דוד צור
¶
כן, אבל שאלתי ספציפית לעניין התאורה שאמרה פה הגברת נטע לי כהנא. הגברת נטע לי כהנא אמרה לגבי המעבר בין המעונות או בין המקום שבו, למשל, היא גרה.
שמוליק דהן
¶
ציר צ'רצי'ל – זה הציר שהגברת נטע לי כהנא מדברת עליו – יקבל תגבור גם של שתי מצלמות, שמר אלדד פוסטן הזכיר עכשיו; יש לנו שתי מצלמות שאנחנו הולכים לשים אותן. אבל עוד פעם, המצלמות אולי ידווחו לנו או נראה בעזרתן את המטרידים, אבל זה לאחר מעשה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מונעים את זה. המניעה היא בנוכחות.
שמוליק דהן
¶
הקשר שלנו עם המשטרה, עם משטרת ישראל, הוא מצוין. יושב פה סגן ניצב אמיר ארזני, הוא מפקד התחנה; יושב פה מפקד המרחב, הוא נמצא בקשר איתי. אני מתקשר, הוא חוזר אליי. הם באמת עושים את מה שהם יכולים לעשות, אבל זה לא מספיק.
עפרה אש
¶
שמי עפרה אש, ואני ראש אגף שיווק ותקשורת.
אני חייבת לציין שיש שיתוף פעולה מלא. בכל התהליך הזה יש שקיפות עם הסטודנטים, עם העירייה ועם הכפר. מר שמוליק דהן זימן לפגישה עם המוכתר, עם נציגי הכפר. לא רק המוכתר הגיע, הגיעו עוד נציגים.
עפרה אש
¶
ראשי החמולות הגיעו. כלומר, זה נושא שנמצא בדיון, ויש שיתוף פעולה מלא עם המשטרה, עם הסטודנטים, עם העירייה ועם האוניברסיטה.
היו"ר דוד צור
¶
כל מה שאמרתם עד עכשיו זה תשומות. זה תשומות – נפגשנו, דיברנו, אמרנו. אבל בשורה התחתונה סטודנטים לא יכולים לצעוד בבטחה, והרכוש שלהם, וזורקים אבנים, וזורקים בקבוקי תבערה, ואנחנו רוצים לשמוע מה עושים. זאת אומרת, מה בסוף, בשורה התחתונה, תפוקות.
אז בבקשה, תת ניצב אמנון אלקלעי.
היו"ר דוד צור
¶
לא, לא. סטודנטים, די. כאילו חופש-חופש דיבור, ביטוי, מה שאתם רוצים, תנו לנהל את הדיון.
כן.
היו"ר דוד צור
¶
קחו בחשבון שאני לא מבין כלום בנושא משטרה. לכן, הייתי מצפה מכם שתהיו גם ענייניים ותכליתיים בנושא האופרטיבי. אוקיי?
אמנון אלקלעי
¶
בסדר. אני פעם אחת אתייחס לנושא של הפשיעה המדווחת; פעם שנייה, לפשיעה הלא מדווחת, ותחושת הביטחון שזה עולה פה כחוט השני לאורך השיחה פה; ופעם שלישית לגבי יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. כלומר, - - - הבחנה בין הדברים.
לגבי הפשיעה המדווחת, אם רק נסתכל על הנתונים, לגבי עבירות רכוש, אז השנה נרשמו 119 עבירות רכוש בשכונה הזאת לעומת 180 בשנה הקודמת. לגבי אלימות: סך הכול יש שלושה תיקים יותר – 45 מול 42. לגבי עבירות מין: 19 מול 15, שהרוב זה נגיעות באמת, עשרה מקרים של נגיעות. ואם מעניין העניין הזה, אז יש הרבה כתבי אישום בעניין הזה. כלומר, שני תיקים בפרקליטות - - -
אמנון אלקלעי
¶
ארבעה: שני תיקים בפרקליטות, שני תיקים בתביעות. ושוד: חמישה מול שישה, מה שדובר פה. הם נתנו את הדוגמה של שוד פה.
אמנון אלקלעי
¶
זה בתהליך. לא כולם מעצרים עד תום ההליכים. אני לא יודע כרגע את הנתונים של מעצרים עד תום ההליכים.
אמנון אלקלעי
¶
אחד מהם. אז אחד מהם מעצר עד תום ההליכים. זה מבחינת הפשיעה המדווחת בשכונה. אנחנו עושים כל הזמן פעילות לגבי השכונה הזאת, בגבעה הצרפתית, בנושא הרכוש וגם לגבי האלימות.
לגבי הפשיעה הלא מדווחת ותחושת הביטחון: אני יכול להגיד לך שאנחנו מאוד ערים לזה. אנחנו יודעים מזה. זה לא משהו שהוא לא ידוע. ונעשים כמה דברים. חלק מהדברים נעשו כל הזמן, וחלק מהדברים – אנחנו כל הזמן מנסים תהליכים, גם כן, של למידה ולנסות לשפר את הדברים. כבר נאמר פה שעושים גם מפגשים עם כולם. עושים מפגשים, גם עם הרשות. יש דיונים איטיים עם הרשות. גם עם האוניברסיטה, גם עם נציגים כאלה ואחרים.
אמנון אלקלעי
¶
יש שיטור משולב. זה מה שהוא דיבר שהולך להיסגר בדצמבר. השיטור הזה שיטור משולב, כשהעירייה אמרה שיש לה כרגע תקציב עד דצמבר. וזה בעקבות מפגש שנעשה בין מפקד המחוז לבין ראש העיר ונציגים נוספים, מהאוניברסיטה וכולי, וכדי להוסיף עוד נוכחות במקום. יש שם גם ניידת סיור. יש שם בסיס שלנו, בסיס מתנדבים, שנמצא בתוך - - -
אמנון אלקלעי
¶
ומוציאים ניידת בשעות הצהריים. בעיקר בשעות הצהריים, אחר הצהריים, שזה שעות המתנדבים. רוב המתנדבים, אגב, לא מהשכונה. רובם אנשים שבעקבות הפעילות של מפעילי הבסיס הביאו אותם לשכונה.
היו"ר דוד צור
¶
בפיקים של כניסה ויציאה שהם פיקים, נכון שבאוניברסיטאות זה לאורך ברצף כמעט כל היום, אבל עדיין יש שעות כניסה בוקר שהן מאוד רגישות, ושעות ערב.
אמנון אלקלעי
¶
אתה צודק. לכן כל הנושא הזה של להוסיף ניידות ולהוסיף את הניידת המשולבת זו הייתה המטרה, בכל אופן, כל הזמן לכסות יחד גם עם האוניברסיטה. אנחנו כל הזמן מנתחים את הזמנים האלה, ולנסות להוסיף עוד נוכחות ועוד נוכחות.
הדבר הנוסף שעלה מול העירייה זה הנושא של לשפר מצלמות או להוסיף מצלמות שם, לאורך הציר, וראש העיר העלה את זה ואמר - - -
היו"ר דוד צור
¶
מה לגבי הפעילות בתוך עיסאוויה, תת ניצב אמנון אלקלעי? - - - כל מה ששמענו עד עכשיו זה הגנתי. מה לגבי יצירתיות בפנים?
אמנון אלקלעי
¶
רגע, אני אדבר גם על זה. בפרק של יידוי האבנים ובקבוקי התבערה אני אדבר גם על זה.
לגבי המצלמות, אז יש כוונה באמת של הרשות להציב חלק מהמצלמות. זה עניין של תקציבים. אבל יש כאן כוונה להציב עוד מצלמות במקום הזה בכדי שיוכלו לשרת אותנו ולתת לנו מענה.
כמו שאמרתי, אנחנו אפילו מפעילים מתנדבים. עשינו מספר פעמים, גם בעצמנו לקחנו שוטרות או מתנדבות ושלחנו אותן ברחוב בכדי לראות שמישהו שיטריד אותן בכדי לנסות בכל אופן שייראו נוכחות משטרתית מגיבה מהירה.
עשינו גם אנחנו מפגשים עם המנהיגות בתוך עיסאוויה. יש לנו יועץ לענייני ערבים שלנו, ואנחנו עושים כל הזמן מפגשים איתם. גם כשלכאורה היו הפרות סדר בתוך עיסאוויה, עדיין אנחנו שומרים על ערוץ של הידברות מול המנהיגות ומול הקבוצות השונות.
אני חושב שככל שאנחנו נרחיב את הנוכחות, וזה שיהיו עוד 20 מתנדבים, וזה שיהיו מצלמות, וזה שנגביר את הפעילות של המתנדבים שם, ועוד פעילות יזומה שאנחנו עושים כמו אותו סטודנט - - -
אמנון אלקלעי
¶
גם מג"ב. - - - שלם יש גדוד מג"ב. זה נקרא 101 מג"ב ציון, ואנחנו משתמשים בהם. לרוב בתוך עיסאוויה, אבל אנחנו משתמשים גם בתוך השכונה וגם לפאתים של השכונה.
היו"ר דוד צור
¶
מר אלדד פוסטן, בכל הכבוד, מתנדבים, קודם כל, יכולים מאוד להועיל. משטרה לא יכולה להיות בכל נקודת זמן או מקום.
היו"ר דוד צור
¶
לא, לא, אבל למתנדב יש סמכויות. עוד פעם, לא ביקשו ממך כסטודנט רגיל. למתנדבים יש סמכויות מלאות כשוטרים.
אלדד פוסטן
¶
תראה, בסוף אפשר להקים עוד כוח שיטור כמו שהקימו בגולן. זו לא המטרה. המטרה שהמשטרה תקים - - -
היו"ר דוד צור
¶
אבל הוא לא אמר רק מתנדבים, הוא אמר גם מתנדבים. אז לכן בעניין הזה הקריאה להתנדבות היא קריאה נכונה. היא - - -
אמנון אלקלעי
¶
אז אני אדבר עכשיו קצת על השכונה. קודם כל, אני חושב שכמות השוטרים שמוצבים לטובת עיסאוויה או בעוטף ירושלים זו כמות שוטרים נכבדת. הייתי שמח מאוד כקצין משטרה שיהיו לי כאלה סד"כים או יכולות גם בשכונות אחרות. ואנחנו מבינים עדיין שיש הטרדות, וגם מבינים עדיין שיש - - -
יריב לוין
¶
אבל תסלח לי, מה המסקנה? אני הרי בטוח שאתם מלאי רצון טוב, ומעסיקים כוחות בלי סוף. בסוף-בסוף אין ביטחון. ואני אומר לך עוד פעם: תפקידכם לתפיסתי הוא לדאוג שאנשים יוכלו ללכת בטוח גם בעיסאוויה, לא רק בגבעה הצרפתית.
יריב לוין
¶
ותראה לי יהודי אחד שנכנס לשם. הרי לא נותנים גם להיכנס.
לכן, אני חושב שהגיע הזמן לעשות בעסק הזה סדר באמצעים אחרים, כי באמצעים הקיימים אין תוצאות מספיקות.
יריב לוין
¶
אני חושב שאי אפשר למגן את עצמנו לדעת כל הזמן. אי אפשר. זה ברור שאי אפשר לשים שוטר על כל מכונית. כל אחד מבין את זה. ולכן צריך לייצר הרתעה, וצריך לייצר מחירים כאלה שיהיה אינטרס גם לאנשים בכפר וגם לאחרים להביא להפסקת התופעה הזאת. כולנו מבינים את זה והגיע הזמן להתקדם - - -. לא להעמיד פנים שאנחנו מתנהלים עם מערכת נורמטיבית כביכול שיש בה כמה פרחחים שצריך לטפל בהם. זה הרי לא כך, ואנחנו יודעים את זה.
אמנון אלקלעי
¶
ראשית, אנחנו עושים פעילות כנגד עבריינים או כנגד מי שמוביל את העבריינות הזאת, ולא נגד אוכלוסייה אחרת. אבל אני אומר לגבי הפעילות בעיסאוויה: שמענו את כולנו בתקשורת – ואנחנו מכירים את זה לא מהתקשורת כי אנחנו עוקבים על הנתונים שעה-שעה וכל שבוע, עושים הערכות מצב מסודרות על זה – שהייתה תופעה של יידוי בקבוקי תבערה כלפי בעיקר הבסיס וכלפי העוטף של כביש עיסאוויה, ועשינו פעילות יחידות מיוחדות, וביצענו מעצרים שם. גם בתחילת השנה, אגב, עשינו את זה. כל פעם שמתעוררת תופעה כזאת אנחנו נותנים לה ביטוי גם עם כוחות מיוחדים בתוך הכפר, גם עם כל היכולות שיש. סך הכול עצרנו השנה 99 עצורים רק על יידוי אבנים ובקבוקי תבערה. זה מספרים גבוהים מאוד.
אמנון אלקלעי
¶
את זה אני חושב שצריך לשאול את משרד המשפטים ואת הפרקליטות, לא אותי. אבל אנחנו עצרנו 99 עצורים. מאוקטובר עצרנו 28 עצורים רק על יידוי אבנים ובקבוקי תבערה - - -
יריב לוין
¶
והתופעה הפסיקה? לא. אני לא אומר שאתם לא עושים, אני רק אומר שמה שאתם עושים, שאתם עושים אני בטוח עם כל הכוונות הטובות, באמצעים אפילו חריגים למקומות אחרים. בסוף את התופעות זה לא מפסיק. ולכן צריך כנראה לעלות איזו מדרגה. כנראה צריך לעשות - - - תפיסה אחרת שתיאלץ - - -
יריב לוין
¶
ולכן צריך להחזיר את עיסאוויה למקום שבו היא חלק מירושלים ולא איזה שטח אקס-טריטוריאלי - - -
אמנון אלקלעי
¶
אני אגיד רק דבר אחד: יש לנו כמה מאמצים. מאמץ אחד בנושא של ההטרדות המיניות בתוך השכונה, שפה צריך להגביר נוכחות, ופעילות וכולי.
אמנון אלקלעי
¶
כן. אני אמרתי: גם המתנדבים, גם הפעילות שלנו, גם הוספנו ניידת נוספת. וזה פעם אחת. והמאמץ השני זה כל מה שקשור ליידוי אבנים ובקבוקי תבערה, שזה מאמץ אחר, עם סד"כים אחרים, יכולות אחרות, ואנחנו עושים את הדברים האלה במקביל.
יפעת קריב
¶
האמת היא שאני מנסה לחשוב – אני אהיה קצת קיצונית במשפט הראשון שלי – מה יותר מפחיד: להסתובב בלילה באזור הזה או הדיון הזה?
אני אגיד לכם מה, אני שמה אותו, לוקחת אותו לשני מקומות. אני יושבת פה מוטרדת, מהרגע שפתחת ודיברת, ואמרתי: אני אקשיב, אני אקשיב, אני אקשיב עוד קצת. אני אקשיב עוד קצת, ואני לא מצליחה להבין את הדיון. אני לא מצליחה להבין. כאילו, נשמע לי שאנחנו יכולים לצאת מפה באיזה קול זעקה, שבואו נעשה מחסומים, משטרות, שוטרים; אני מסכימה שצריך עוד תאורה. בכל מקום צריך עוד תאורה; - - - נסגור את הכפר, נפתח את הכפר, נספח את הכפר, לא נספח. כאילו, בואו נלך לדיון אחר לגמרי.
יפעת קריב
¶
או – דיברה כאן נטע לי כהנא, והיא אומרת: זה לא כזה נורא. זה קיים, היא אמרה. - - - וגם לא דיברתי עם סטודנטים לפני כן, שביקשו להיפגש איתי ואמרו לי: מדובר בתופעה הרבה פעמים גם של ילדים בני שמונה ותשע שזורקים אבנים. זאת אומרת, מדובר בתופעות שהן הרבה יותר דורשות מאיתנו הסתכלות כחברה ישראלית מאשר רק על תופעה של אלימות בין יהודים לערבים. ואתה גם הוספת ואמרת: זה גם פוקד את הערבים.
אני רוצה לקחת את זה למקום אחר: אתם סטודנטים באוניברסיטת ירושלים. אני - - - את זה. אוניברסיטת ירושלים, בעיניי, אחת האוניברסיטאות הכי טובות בעולם. אתם לומדים איך לשנות את העולם. אתם לומדים איך להיות מדענים, יצירתיים, אתם לומדים איך להפוך את העולם הזה למקום הרבה יותר טוב, ובשכונה שלכם אתם לא מצליחים להסתדר. דווקא אהבתי - - -
יפעת קריב
¶
אני לא. אני רוצה לדבר. אני רוצה לומר, לסיים את עמדתי. אני חושבת שיש פה הזדמנות להסתכל על הסביבה שאנחנו חיים בה, על הקהילה שאנחנו חיים בה, ולבדוק מה אנחנו יכולים לעשות כסטודנטים. גם צד אחד, צד המשטרה, אבל גם בצד השני – בהידברות, לבדוק למה ילדים בני שמונה ותשע צריכים לזרוק אבנים. לאיפה זה ייקח אותנו אם אנחנו ניקח ונעצור אותם ל-10 שעות אחרי שהם זרקו אבנים? מה יקרה שם עוד 10 שנים ועוד 20 שנה? בואו נעצור ונעשה איזשהו תהליך הרבה יותר עמוק והרבה יותר משמעותי שבוחן את התופעה הזאת בכמה ממדים. אם פעם אחת זה פנסים ותאורה – גם המקרים. דיברת על מספר המקרים, אמרת שהוא הולך ויורד. זאת אומרת שיש עבודה של המשטרה.
יפעת קריב
¶
אבל בואו נעשה עוד דברים מעבר לזה שבאים ומסתכלים על השכונה שלנו או הקהילה שלנו, ובואו נעשה שם שינוי. אחרת, זה רק ילך ויידרדר. אחר כך איך נשנה את העולם?
עיסאווי פריג'
¶
חברים, נשים את הדברים בפרופורציות – מדובר בהטרדות. נמצאות בעיר העתיקה, ובהר הצופים, ובגבעה הצרפתית. בכל מקום. יש בעיה.
עיסאווי פריג'
¶
יש בעיה, וזה עובר את הגבול.
מה שאני מציע, ולמר שמוליק דהן במיוחד, ולאגודת הסטודנטים: אני כערבי מוסלמי אני אומר לכם, צריך ללכת על אלמנט של הסברה, להביך את המטרידים. להביך אותם. ברמה של כרוזים, ברמה של שיחות במקום. להביך אותם. יש לך אחות, אתה מסכים שהאחות שלך תעמוד במצב הזה? יש לך אימא. תלכו ברמה ההסברתית.
היו"ר דוד צור
¶
אוקיי, אבל זה הנציג היחיד שעיריית ירושלים עדיין איכשהו, אני יכול. למרות שהיא בטח לא שלחה אותך כנציג העירייה, אבל עדיין אין פה נציג עירייה.
היו"ר דוד צור
¶
אז אני אתן לך לדבר. אני נותן לך לסכם וזהו, ואני צריך לסכם את הדיון כי אחרת אני מסתבך גם עם יושב ראש הכנסת. כן.
יואב יבין
¶
טוב, אני אעשה את זה קצר. אני יואב יבין מ"התעוררות". אני רוצה לחזק את העמדה של מר אלדד פוסטן פה, שהפתרון הוא פתרון הוליסטי שכולל שיטור ומצלמות, הוא כולל תשתיות בעיסאוויה, והוא גם כולל פעילות במרחב הציבורי. מה שכנראה חלק מחברי הכנסת פה ומשטרת ישראל לא מבינים זה שהמציאות היא מציאות של פחד. בחורה שהולכת באמצע רחוב ומישהו עובר ונוגע בה לאור היום אל מול אנשים וממשיך לנסוע כאילו כלום לא קרה, בשנייה שדבר כזה קורה זה אומר שיש כרגע שכונה שיש בה מציאות של פחד.
יואב יבין
¶
ואם המשטרה מתנה את הניידות שהיא מביאה בעוד מתנדבים או שהמשטרה אומרת: על כל נגיעה כזאת, ויש עשרות כאלה ביום; אני גר בגבעה הצרפתית, אשתי לא הולכת אחרי 18:00 לבד בגבעה הצרפתית. יש עשרות כאלה ביום. והם אומרים: אנחנו נוסיף עוד ניידות אם אתם תביאו עוד מתנדבים? מה זה, משא ומתן של האזרחים עם משטרת ישראל? הדבר הזה הוא בושה, והמציאות פה היא מציאות של שנים כבר שנמשכת, וחייבים לטפל בה לעומק. ואני רוצה להודות גם לחברי הכנסת פה שסוף-סוף הביאו את הדבר הזה, שזו מצוקה באמת גדולה ברמה לאומית לפתחה של הכנסת.
ניצן סניור
¶
המילים של מר יואב יבין מדויקות. אני רק אומר ששמעתי אותך, היה לי מאוד קשה לשמוע. בשום מקרה לא להאשים את הקורבנות. ואנחנו - - -
ניצן סניור
¶
האחריות של האירועים האלה הם חד משמעית של מי שמטריד. זה דבר ראשון. אני באמת, כי זה ידעתי - - - כי פשוט יש כאן - - -
יפעת קריב
¶
אבל זה לא מה שאני אמרתי. מי שמטריד בהטרדה מינית צריך להיענש על זה בכל חומרת הדין. לא על זה אני מדברת.
ניצן סניור
¶
אוקיי. הקורבנות ואנחנו לא צריכים להתעסק עם הדברים האלה. אנחנו פונים אליכם, אל הרשויות, אתם נציגים שלנו, כדי שתעזרו לנו. זה שנים.
אני רק אומר שאני בקבוצה של פייסבוק שנקראת: "אין ביטחון – אין לימודים". יש לנו כאן מסמך, תמצית של שבעה עמודים, תמצית של מה שקורה. אתם תזדעזעו כשתקראו את זה. ואני באמת רוצה לצאת עם הרגשה שאנחנו פונים לא סתם. אי אפשר שנלך בפחד. אני לא אומרת: יהודים, ערבים. הבת שלך סובלת מאוד כמו שאני סבלתי מאוד. אני ידעתי את הגבעה הצרפתית. ברחתי, חזרתי להורים שלי שגרים ליד נתניה, כי אני לא - - -
היו"ר דוד צור
¶
אוקיי, מכיוון שאני הבטחתי לניצן סניור שהיא מסכמת את הדיון אז אני לא פותח אותו עוד פעם, ואני רוצה להגיד כמה מילות סיכום. קודם כל, אני מודה מאוד לחבר הכנסת יריב לוין שהביא את הנושא הזה. עד שהשלום יפרוץ, וכמו שידוע לכם אני מהמפלגה שדגל השלום מתנוסס מעל לראשה. אז עד שהשלום יפרוץ לנו - - -
היו"ר דוד צור
¶
אבל חבר הכנסת עיסאווי פריג', מי אמר שכל מה שאנחנו אומרים קשור למשהו? כל מה שאתה דיברת קודם קשור?
היו"ר דוד צור
¶
תן לי את הקרדיט לסכם גם במשהו שלא קשור. אבל עוד לא השלמתי משפט.
ואני אומר את זה בעיקר לחברת הכנסת יפעת קריב. חברת הכנסת יפעת קריב, אני אומר: עד שהשלום יפרוץ, ועד שאנחנו נתחבק אחד עם השני, יכול להיות, עדיין, אנחנו מדברים פה על היעדר ביטחון של תושבים, של אזרחים, של הסטודנטים, של הילדים שלנו שלא יכולים לנוע בבטחה; שיטרידו אותם מינית, חבר הכנסת עיסאווי פריג' או שיטרידו מינית את האוטו, לצורך העניין. זרקו אבנים על האוטו. אז זה לא רק הטרדות מיניות.
היו"ר דוד צור
¶
ונכון, אני מסכים. אני מסכים. אבל חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה תיתן לי לסכם את הדיון?
היו"ר דוד צור
¶
זה שזה נמצא במקומות נוספים אחרים, גם בירושלים וגם לא בירושלים, זה עדיין לא עושה את זה לגיטימי בין שכונת עיסאוויה לבין האוניברסיטה העברית.
עכשיו, מכיוון שאני גם מכיר את המטר מרובע הזה, פעם או פעמיים ביליתי שם כמה לילות במארבים, אני אומר לכם, אני אומר לך, מר שמוליק דהן – אפשר לחסל את התופעה הזאת. פעם אחת בדרך הגנתית שתשלב, כן, מר אלדד פוסטן מאגודת הסטודנטים, גם מתנדבים. זו לא מילה מגונה. בטח לא עושה התניות, מר יואב יבין, להתנדבות כדי להביא לשם ניידות. זאת אומרת, המשטרה חייבת לקחת את האחריות הזאת עליה כי אין מישהו אחר בהיבט של האחריות. היא יכולה לממש את האחריות הזאת דרך ביזור של חלק מהסמכויות לניידות שיטור משולב, למתנדבים, לקב"ט האוניברסיטה, בתאורה לרשות המקומית ועוד כהנה וכהנה נושאים תשתיתיים שחייבים להיות מטופלים שם. עדיין האחריות נשארת רק לפתחה של המשטרה. ואני מבקש, תת ניצב אמנון אלקלעי, תיקחו יותר את הנושא הזה לתשומת הלב. ומדובר פה בהטרדות מיניות, אז זה יחסית, ואני אומר פה לכם, תא הסטודנטים, ליו"ר אגודת הסטודנטים: תגישו את התלונות, כי בלעדי תלונות אי אפשר למצות הליכי חקירה והגשת כתבי אישום.
אני שמעתי את נתוני המשטרה. אני חייב להגיד שזה מטופל בהיבט החקירתי של העניין. פחות מטופל, לטעמי, בהיבט המבצעי. יש לכם יחידות משמר הגבול, יש מסתערבים, יש פה – מי זה הבחור שדיבר קודם, שהיה? איפה היית, בימ"ג צפון?
היו"ר דוד צור
¶
אבל לא אמרתי הכול. חברת הכנסת יפעת קריב, עם כל הכבוד אני גם אומר שהמשטרה תפעיל את סמכותה, ושסטודנטים יתחבקו ביניהם בעיסאוויה. אין לי בעיה עם זה. אבל לא זה מה שאני אומר.
היו"ר דוד צור
¶
אבל אני לא פותח עכשיו דיון. לכן, אני אומר: המשטרה, תיקחו את העניין הזה ברצינות, תת ניצב אמנון אלקלעי, ותוכלו לחסל תופעה של הטרדות, של זריקות בקבוקי תבערה, של רכוש, יחסית בצורה שניתן להכיל אותה. עד שיותר מאוחר, מילים גבוהות כמו טיפול הוליסטי וכן הלאה, אני לא נגד, אבל אני עדיין אומר: תיקחו את האחריות שמוטלת לפתחכם ברצינות רבה.
אנחנו נעשה מעקב. אני מבקש שתעבירו נתונים לוועדה בעוד נאמר שלושה חודשים גם על תשומות, קרי הגברת נוכחות משותפת וגם רק של המשטרה; וגם לתפוקות, לעניין מעצרים, לעניין האם התופעה ירדה, חוסלה, במקרה הטוב, ואז נוכל.