PAGE
50
ועדת הכספים
02/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 230>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד (02 בדצמבר 2013), שעה 11:00

<שינויים בתקציב לשנת 2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון קלפה – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר

מיכל בירן

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

אראל מרגלית

אורית סטרוק

חמד עמאר

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון סולומון

>
נעה היימן - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר מרגלית - רכז תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי קונפינו - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

גיא הרמתי - רפרנט הביטוח הלאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד - רפרנט דתות ובינוי ושיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

קרן שפר - תקציבאית, משרד התיירות

סימה נח ימין - מרכזת בכירה תקציבים, חטיבת תקציבים, משרד החוץ

עודד לביאן - מרכז בכיר תקציבים, חטיבת תקציבים, משרד החוץ

טובה חלפין - ראש תחום תקציב, לשכה מרכזית לסטטיסטיקה

עו"ד נסים עוג'ר - יועמ"ש, איגוד הארגונים החברתיים

דוד דהן - הארגונים החברתיים בכנסת

דוד קשני - קול בשכונות

צבי קסלר - לוביסט, מייצג את לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

זכריה רייך - לוביסט (פרילוג)

טמיר כהן

אירית שלהבת
<שינויים בתקציב לשנת 2013>

נמשיך הלאה עם העברות כספיות. מאחר ולרפרנטים של משרד האוצר ייקח כמה דקות להיכנס לכאן, צחי דוד, אתה נמצא פה אז נתחיל עם העברות שקשורות אליך, וכבר מביאים את הבקשות.

אולי אפשר לומר משפט. כבוד היושב-ראש, העברתי אליך מכתב נוסף בשבוע שעבר.

ראיתי את המכתב שלך.

העברתי לך מכתב נוסף, בעקבות המכתב מאוקטובר, שעדיין לא זכיתי לתשובה עליו, המבקש להקפיא את ההעברות התקציביות שלא נובעות משינויים הכרחיים מידיים אלא מסיכומים מוקדמים שהיו ידועים מראש. היה אפשר להכניס אותם לבסיס התקציב. אשמח מאוד לקבל את תשובתך לפני שנצטרך לנקוט בצעדים משפטיים.
העניין השני הוא שהעברנו שאלות למשרד האוצר ביום חמישי בשבוע שעבר ולא קיבלנו תשובה אחת.

נחזור על הנוהל פעם נוספת.

הלכנו לפי הנוהל.

כל השאלות שנתקבלו ונשלחו- - -

שלחנו אותן ביום חמישי.

זה לא משנה. ביום ראשון אנחנו מעבירים אותן למשרד האוצר עד שעה 12:00, אנחנו אוספים את הכול ומחכים לתשובות למחרת. מכיוון שהישיבה הוקדמה ביום משרד האוצר יענה תשובות תוך כדי הישיבה היום.

איך היינו אמורים ללמוד את התשובות של משרד האוצר אם לא התקבלו תשובות?

למכתב הראשון שלך, מאחר וראיתי שמכותבים שם הרבה אנשים מרכזיים וחשובים- - -

כמוך.

הרי אין טעם שכל אחד יענה תשובה, אז פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, לנציגו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשתי ממנו שיענה תשובה גם לך וגם לי ולאחרים. העברנו אליו את המכתב שוב והוא הבטיח שתוך זמן קצר הוא יענה לך תשובה. אז נמתין לתשובה שלו.

לא כרגע לגבי העברה ספציפית, אבל אני חושב שהעברת דברים בנוהל שאנחנו קבענו, שאתם קבעתם, מתי הכנסת מתכנסת בחנוכה כולנו ידענו, את השעות ואת הכול, הודיעו לנו. גם כאן אני חושב שכל מועד שהיית נותן לנו להעביר את השאלות, היינו מעבירים. במיוחד שהנוהל הזה הוא כנראה קצת חדש ביחס לוועדות קודמות.

לא ביחס. הוא חדש.

וכמובן אנחנו מברכים עליו. אני חושב שהוא חשוב. על השאלות לדיון הזה לא קיבלנו תשובות. לא שהשאלות היו מורכבות כל-כך הפעם. אני אומר את האמת, אני לא יודע איך אנחנו לא נכנסים, או לא נמצאים, או לא מגדילים את השיפוע של המדרון החלקלק שאנחנו נמצאים בו בהיבטים של אי מתן תשובות לשאלות שאנחנו מעבירים.

לאור מה שהיה בשבוע שעבר, נפגשתי עם יעל מבורך, מי שאחראית על הרפרנטים ודיברתי איתה. היא מטעמנו אחראית על הנוהל הזה. היא גם ישבה פה. ישבתי איתה בחדרי ואמרתי לה את כל מה שדובר פה. אל"ף, שחלק מהדברים לא הגיעו, לפעמים בשוגג, לפעמים במזיד. בי"ת, שחלק מן התשובות לא מספקות ונראות כאילו נכתבו רק כדי לצאת ידי חובה. העברתי את המסר והיא לקחה אותו לתשומת לב. מבחינתה היא תבדוק את זה שבע בדיקות, כי היא כן רוצה. היא אומרת שהדבר שהם הכי רוצים הוא שחברי הכנסת יקבלו את התשובות הכי טובות, הכי מפורטות, כי זאת המטרה. כי הרי אחר-כך הם גם מגיעים לפה ונשאלים. היא לוקחת את זה לתשומת לבה. כך שהעברתי את המסר ואני מניח שזה ישתפר.

אני מבין שהיום, לא הייתי מודע לזה, בגלל שהקדמנו את הדיון ביום יש תקלה.

זו לא תקלה.

הם קיבלו את השאלות ביום ראשון ויענו תשובות היום אבל זה כבר לא יהיה קודם לישיבה הזאת. אז הם יצטרכו לענות פה בעל-פה תשובות יותר מפורטות. יכול להיות שזה אי תשומת לב, יכול להיות שבמצב כזה שמקדימים – וייתכן שזה יקרה בעתיד – ננסה לשנות ולבקש מהם שיענו תשובות מוקדם יותר. פה בגלל ההקדמה כך קרה. אז בואו ננסה להתקדם.
עד שהם יגיעו, כי הזמנו אותם לשעה 11:15, נתחיל עם צחי דוד שנמצא אתנו.

פניות מספר 252, 253. אלה שתי העברות שבישיבה הקודמת כבר קיימנו עליהן דיון ואמרנו שהיום רק נצביע עליהן.

אומרים שמשרד הבינוי והשיכון עובד היום רק על ההתנחלויות.

יש לו קו ירוק והוא עובד רק מזרחה.

אילו הייתי במפלגת העבודה הייתי בודק את זה.

מה זה יעזור לך, יש להם רוב.

אלה שתי העברות שבגלל התקלה עם צחי דוד- - -

לא צחי דוד עשה את התקלה.

אמרתי, בגלל התקלה. לא שלו. קיימנו את הדיון אבל רק לשם העניין לא הצבענו ואמרנו שהיום רק נצביע עליהן. ברגע שיחלקו אנחנו רק נצביע עליהן.

ההעברה הזאת היא להתנחלויות?

תיכף נראה.

לא נראה. כבר קיימנו דיון. כבר כל מי שרצה "להעמיס" "העמיס" בפעם הקודמת. מי בעד לאשר?

מתי הדיון? לא הייתי בדיון.

פניות מספר 252-253. מי בעד לאשר את ההעברה? ירים את ידו.

התייעצות סיעתית. אני לא יודע מה זה.

אבל אי אפשר. קיימנו דיון. זה לא הולך כך.

אז מה אם קיימנו דיון? כמה פעמים קיימנו דיון ואחרי זה קיימנו דיון נוסף?

התייעצות סיעתית. 5 דקות. לא יקרה כלום.

טוב, 5 דקות. בעוד 5 דקות נצביע.

צחי דוד, תספר לנו מה זה.

לא במסגרת הזאת. התנהל על זה דיון ארוך.

מתי התנהל דיון על זה?

בישיבה הקודמת. דחינו את ההצבעה רק כדי לשמר את הנוהל, כי התשובות שלו לא עברו.

אז בואו נשמע את התשובות.

שמעו כבר את התשובות, התנהל דיון.

לא היה לנו דיון על הדבר הזה.

התנהל דיון בישיבה הקודמת. התשובה של צחי דוד בטעות לא עברה אלינו, אם אתם זוכרים.

כל ההעברות שנוחתות עלינו עכשיו הן ממתי?

משבוע שעבר. הן לא נוחתות. הן מוגשות שוב.

למה זה מוגש אם לא נותנים הסברים? מה הטעם שזה מוגש שוב אם לא נותנים לו להסביר? שיסביר.

אנחנו רוצים לשמוע אותו.

זה לא דיקטטורה, ניסן סלומינסקי.

אי אפשר. היה דיון ארוך בישיבה אחת. רק כדי לשמר נוהל מסודר אמרתי שלא נצביע.

אתה סותם פיות. מה זה עוזר? הנה, אתה אומר לו שישתוק.

הוא הסביר כבר ואמרנו שנערוך רק הצבעה.

אנחנו לא שמענו. הוא יכול להסביר עוד פעם.

בסדר, מה אפשר לעשות.

זה דרישה של איזו מפלגה?

זה קואליציוני?

בחצי דקה תסביר את הפניות, אבל לא לענות יותר על שאלות, רק תסביר.

תתקרב למיקרופון כדי שנוכל לשמוע. יש לנו הזדמנות חד-פעמית לשמוע אותך.

הפנייה נועדה לתקצוב מספר נושאים. אחד, 5 מיליון שקלים לשיקום שכונות חברתי ממקורות המשרד. שיקום שכונות חברתי זה פעילויות חברתיות בשכונות בתחום התעסוקה, הרווחה, קליטת עלייה. כמו כן נועדה הפנייה לתקצוב 3 תקני כוח אדם לתחום ההתחדשות העירונית במשרד, בעקבות החלטת הממשלה שהטילה על משרד הבינוי והשיכון מספר חובות בתחום זה, בתחום המעקב אחר תוכניות. כמו כן נועדה הפנייה לתקצוב 600,000 ש"ח לבדיקת בקשות סיוע עבור חברות משכנות קטנות: "חלד" "פרזות" "שקמונה", שאתם מכירים. המשרד מבצע את בדיקת בקשות הסיוע ויש צורך בגידול בתקציב הפעילות. ו-4 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לרישום הכנסות מקנסות במכרזים שהמשרד מוציא.

רשמתם כמה משרות עוברות למשרד הבינוי והשיכון? אבל לא צריך מפני שחלק מן הפקידים מובטלים, לא עובדים כבר בכל הארץ אלא רק בהתנחלויות.

אני יודע שברפורמה במינהל כבר צריך לפטר 300 איש. מה קרה עם זה?

פניות מספר 258-261, תגיד במשפט אחד.

הפנייה נועדה להעברת 2.5 מיליון שקל ממשרד ראש הממשלה למשרד הבינוי והשיכון, להיערכות לרעידות אדמה, הכשרות למהנדסים וביצוע סקרים.

על שתי הפניות האלה לא הצבענו.

אגן העיר העתיקה יש גם בפנייה אחרת. למה מחלקים את זה?

מה הסיפור של החלטת הממשלה משנת 2005?

אסביר. זה 2005 עד 2013.

הוא הסביר את זה. נדמה לי שזה הר הזיתים.

למה זה לא בסעיף התקציבי?

אולי הוא יודע להגיד למה זה מופיע פעמיים.

כמו כן הפנייה נועדה לתקצוב 566,000 שקלים ליועצים, במימון משרד ראש הממשלה, יועצים לתוכניות עבודה. נשאלנו על-ידי חבר הכנסת שטרן מי זכה במכרז. התשובה היא חברת "רותם אסטרטגיה". זה הארכת ההתקשרות.

רק שיגיד למה פעמיים אגן העיר העתיקה, גם בפנייה הזאת וגם בפנייה אחרת.

לגבי החלק בסעיף 70, תקציב הפיתוח של המשרד, הפנייה נועדה להעברת 4.3 מיליון ש"ח לאבטחת הר הזיתים, ממקורות תוכנית אגן העיר העתיקה, תוכנית שההחלטה לגביה נתקבלה בשנת 2005. התוכנית היא מ-2005 ועד 2013.

מה התקציב הכולל שלה?

אני מסביר. זה נוסח החלטת הממשלה המקורית. איגום התקציבים בוצע במשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה מעביר את התקציבים למשרדים, ומשיקוליו לא שם אותם בתקציב המשרדים היות והוא המרכז של התוכנית וזה מתוקצב אצלו.

מה זאת אומרת "משיקוליו"? מה זה אומר? אילו שיקולים?

משרד ראש הממשלה מרכז את התוכנית ומאגם את התקציב בבסיס תקציב המשרד. הסכומים יכולים להשתנות מידי שנה, מה הוא מעביר למשרדים.

כמה הוא העביר בתוכנית הזאת מ-2005 ועד 2013?

בהתאם לצורכי האבטחה מידי שנה. אם אתם רוצים אפשר להביא את הנתונים.

כמה הוא העביר?

לא נשאלנו לפני הישיבה. נשמח להעביר את הנתונים.

רגע, אנחנו לא מקבלים תשובה נורא בסיסית, מה הסכום הכולל של התוכנית הזאת, שהיא כאילו תוכנית חד-פעמית אך היא פשוט נמשכת 8 שנים.

תוכנית אגן העיר העתיקה, על ירושלים, הוצגה על-ידי נציגי המשרד בדיון הקודם. היא תוכנית עם תקציבים רבים בנושאים רבים. המשרד הציג אותה בפרוטרוט. אני לא בקי בנושא.

מה היה סך כל ההעברות בשנים הקודמות? זה נתון די בסיסי.

אמרתי שאעביר את הנתונים.

אני רק לא מבין מדוע לא מסדרים את זה.

ולגבי השיקולים, מה גרם- - -

לא, כבר ערכנו את הדיון הזה.

לא ערכנו את הדיון הזה.

ערכנו את הדיון והיו כאן הנציגים של המשרד. באמת, נו.

לא ערכנו את הדיון הזה.

ערכנו את הדיון הזה.

סלח לי, אבל התשובה הזאת מזלזלת באינטליגנציה של הוועדה.

על הר הזיתים?

היא תשובה שמזלזלת באינטליגנציה של הוועדה: "משיקוליו שלו הוחלט כך". מה זאת אומרת "שיקוליו"? שאלתי מה הם השיקולים. אי אפשר לקבל תשובה מה הם השיקולים?

הוא הסביר לך שהיו כאן הנציגים שמטפלים בזה בשבוע שעבר והם נשאלו שאלות כאלה.

זה לא מה שהוא אמר. בשאלה הזו הוא אמר: "משיקוליו של המשרד הוחלט לא להכניס את זה לבסיס התקציב". אני שואלת מה הם השיקולים של המשרד.

זה כן בבסיס תקציב משרד ראש הממשלה. הוא מעביר למשרדים בהתאם לקצבי הביצוע שלהם, בהתאם לתקציבים שהם צריכים. לא נכון לומר שזה לא מתוקצב בבסיס התקציב.

אז איך יכול להיות שאין מולך את הנתון כמה עולה התוכנית הזאת?

אני לא הרפרנט שאחראי על התוכנית הזאת. אני אחראי על משרד הבינוי והשיכון. זאת העברה למשרד הבינוי והשיכון.

מי בעד לאשר את פניות 252-253? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 252-253 אושרו.

הפנייה אושרה.

אני נגד. אני מבקשת רביזיה.

מי בעד פניות מספר 258-261? ירים את ידו. מי נגד? זאת הפנייה השנייה שדיברנו עליה עכשיו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 258-261 אושרו.

הפניות אושרו.

אני מבקשת רביזיה.

עכשיו אנחנו עוברים להעברות הרגילות.

רק הערה לסדר. לא הצבעתי, לא בגלל שאני חושב שזה לא נכון, אלא אני פשוט חבר בעמותת הידידים של "עיר דוד" ולכן נמנעתי מלהצביע.

אני מציע שנשאל אותו למה זה לא בסעיף נורמלי.

לא צריך אותו. אבדוק באמת למה. הרפרנטים נמצאים פה?

פנייה מספר 10.

משרד האוצר משך אותה עכשיו.

למה משרד האוצר משך אותה? זה תגמולים לנכים.

אני לא יודע להגיד לך. הוא משך את זה.

אני מציע לאשר את זה.

אבל אין לך פנייה כזאת.

למה משכו את זה? הם נגד הנכים?

אם משרד האוצר משך את זה אז אין לך פנייה, אין לך העברה.

אני יודע שאין לי פנייה, אבל למה הוא משך?

צריך לבדוק. אני לא יודע. הוא משך את זה לפני 5 דקות אז אני לא יודע להסביר לך.

זה לא בסדר.

אני מסכים אתך.

אגף התקציבים שלח מייל לפני זמן קצר בבקשה למשוך את זה.

אני לא יודע, צריך לברר אתו.

זה תגמולים לנכים. למה למשוך? אין לי טענות אליך. יש לי טענות למשרד האוצר, שיגיד למה הוא משך.

הוא משך את זה עכשיו, לפני 5 דקות, אז לא הספקנו לבדוק.

פנייה מספר 42. האם יש פה רפרנט שיכול להסביר את הפנייה?

משרד הפנים. הרפרנט לא נמצא.

אני מציע שנחכה כמה דקות, הרפרנט אולי בדרך.

בסדר. פנייה מספר 58.

גם את זה משרד האוצר משך. קיבלנו מייל בשעה 9:10. פניות 10 ו-58 נמשכו.

למה? זה שכר עידוד. אנחנו בעד.

יכול להיות שהוא רוצה לעשות סדר פה. אני לא יודע להגיד למה פנייה מספר 58 נמשכה.

לגבי פנייה מספר 42 אין רפרנט אז אני עובר ל-58, אבל אומרים שאת שתי הפניות הוא משך.

פניות מספר 272-273.

בוקר טוב. אני רועי מאגף התקציבים. הפנייה נועדה להעביר סכום של 12.3 מיליון שקל מסעיף 46, שהוא הסעיף של הקרן לקליטת חיילים משוחררים, לסעיף 15, שהוא הסעיף של משרד הביטחון. ההעברה היא טכנית במהותה. הסכום הזה מיועד לתשלום הוצאות התפעול והשכר של עובדי הקרן לקליטת חיילים משוחררים, שהעובדים היו, וגם ימשיכו להיות, למעשה עובדים של משרד הביטחון או של צה"ל. פשוט באופן טכני, בעקבות סיכום בין משרדי, סוכם שהסכום יפסיק להיות מתוקצב במסגרת סעיף 46 ויועבר לסעיף 15, ששם כל עובדי משרד הביטחון- - -

זה יהיה הרבה יותר מסודר.

נכון.

למה באבטחה זה לא מסודר כך?

כמה עובדים?

יש פה העברה של 21 תקנים.

שזה 12.3 מיליון שקל?

כמה עולה תקן?

ה-20 ומשהו מיליון שקל כולל- - -

דיברתי על ה-12.3 מיליון שקל.

12.3 מיליון שקל כולל את 21 התקנים האלה וכולל גם הוצאות תפעול, וגם עוד סכום של כ-3 מיליון שקל שהוא בעצם רווחים שהקרן מקבלת מבנקים. זה מה שמופיע לכם ב"מסלקה בנקאית".

כמה עולה כל אחד מהתקנים?

בערך 300,000 שקל לשנה.

איך יש רווחים?

הקרן לקליטת חיילים משוחררים משלמת מענקים ופיקדונות לחיילים משוחררים. כאשר חייל משוחרר משתחרר מן הצבא הוא יכול לבחור מאיזה בנק לקבל את המענק והפיקדון שלו. הבנקים השונים מתחרים ביניהם, למי תהיה זכות להעניק את השירות הזה לחיילים המשוחררים, ובגין הזכות הזאת הם השתתפו במכרז והם משלמים.

יפה מאוד, זה מגדיל את הקרן. בסך הכול זה יפה.

ההכנסות הן בערך 3 מיליון שקל לשנה.

יש פה שאלה עקרונית. זה חוזר כל הזמן, בכל ההעברות למיניהן. בכוונה זה לא מגיע עם תאריך? יש לכם איזה דבר נגד התאריך? אין שום תאריך בשום מקום, בשום העברה.

פרט לתאריך שבו הפנייה מתקבלת אצלנו.

חותמת "התקבל" יש בחלק מן הפניות. אני שואל על המסמך עצמו, על גוף הפנייה עצמה.

אני לא יודע.

זה נראה משהו שיטתי. זה לא נראה משהו מקרי.

בטבלה יש תאריך.

מי בעד לאשר את פניות מספר 272-273? מי נגד?

רגע, היתה לי עוד שאלה. מתי נערך ה- - -

סתיו שפיר, אנחנו באמצע.

יש לזה תשובה אחת.

אבל כבר היינו באמצע ההצבעה, כבר הצביעו בעד ועכשיו אני שואל: מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 272-273 אושרו.

הפניות אושרו. אחרת לא נתקדם.
פניות מספר 266-267. זה חולק בנפרד. זה היה כבר בישיבות הקודמות ולא העלינו את זה. עכשיו אנחנו מעלים את זה. לא העליתי את זה כי רציתי לבדוק את שאר הארגונים, מדרשות וכולי. אז תהיה ישיבה אחרי חנוכה.

אפשר לקבל פירוט?

נקבל נתונים מכולם ואז נראה.

למה את זה אתה מביא?

עכשיו אני מביא כי סיכמנו שיביאו את הכול ואם לא נעביר היום הם יפסידו את זה. אין לי עניין לפגוע באכסניות הנוער (אנ"א).

אבל יש העברה גדולה שאתה מעכב.

לא, זה לא קשור לחוץ לארץ. זה היה לנושא של השוואה למדרשות.

אני רפרנטית חינוך באגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת 5.8 מיליון ש"ח מתקציב משרד התיירות לתקציב משרד החינוך עבור פיתוח אכסניות נוער בארץ. נשאלנו אילו אכסניות נוער ישופצו ויפותחו. בחלקן יש שיפוצים, בחלקן בניית אגף חדש, בחלקן הקמה מחודשת. בחיפה, פוריה, אילת, מצדה, ירושלים ועין גדי.

זה לאגפים חדשים באכסניות נוער?

חלק זה אגפים חדשים, חלק זה הנגשה לנכים: ירושלים, מצדה, עין גדי, פורייה, חיפה, אילת.

מתי זה הוחלט?

זה חלק מתוכנית חמש שנתית. כפי שאמרנו בשבוע שעבר, זה תקציב של משרד התיירות. משרד התיירות על מנת להיות מעורב בתהליך מעביר את הכסף בכל שנה, מה ששומר את המעורבות שלו בנושא.

איך זה שומר את המעורבות שלו? בשביל מה צריך לעשות את הסיפור הזה? שיהיה מעורב בתכנון.

באכסניות הנוער יש שני אלמנטים, אלמנט חינוכי ואלמנט תיירותי, ולכן שניהם משתתפים. כל אחד מכסה את החלק שלו.

משרד החינוך הוא המשרד שמתקצב את אכסניות הנוער. משרד החינוך בהגדרתו חושב על היבטים מסוימים באכסניות נוער, הוא חושב על טיולים שנתיים, הוא חושב על חינוך. משרד התיירות, שיש לו אינטרס בפיתוח של אכסניות נוער, חושב על היבטים אחרים, היבטים תיירותיים. אם הכסף יעבור לתקציב משרד החינוך, הכסף שמשרד התיירות רוצה להקצות לזה, אין דרך למשרד התיירות להבטיח שבכל שנה התקציב שהוא יעביר יוצא עבור הנושאים שגם מעניינים אותו והדגשים שהוא מעוניין להכניס.

בכל שנה עובר תקציב כזה?

כן.

של כמה בערך?

5.8 מיליון שקלים בכל שנה.

בעצם אין לו כל-כך שליטה, אם ממילא התקציב הזה מועבר.

יש לו, הוא יכול לעכב, הוא יכול לא להעביר.

בכל שנה הוא מעביר את הכסף ואז הוא מעורב בקבלת ההחלטות.

ממילא התקציב מובטח ומשרד החינוך בונה על התקציב הזה, זה כבר הפך להיות אוטומט. אז מה זה משנה? איך המעורבות שלו נמדדת?

אבל זה מופיע בתקציב של משרד התיירות, ומשרד התיירות רוצה שליטה, כמו כל אחד. אם הוא יראה שבשנה אחת משרד החינוך לא עשה מה שצריך אז בשנה הבאה הוא לא יעביר.

או יעשה שינוי. יש תוכנית. אם נראה שהוא ישנה אחד מן הרכיבים של התוכנית, הוא צריך לבוא אלינו כדי לעשות את זה.

באחת השנים הוא לא העביר את הכסף או שתמיד הכול היה בסדר?

הכול בסדר. כי הכסף מותנה בכך שהיחסים יהיו בסדר ובתיאום.

מי בעד פניות מספר 266-267? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין
פניות מספר 266-267 אושרו.

הפניות אושרו.

אני נגד. אני אופוזיציה. אני מבקש רביזיה.

יש לך מידע על חמשת מקבלי השכר הגבוה שם, או דברים כאלה?

בדיוק. לא רציתי לשאול, התביישתי.

אין פה משהו להיות נגד, אבל זה דרך נורא משונה להעביר כספים.

אנ"א הוא תאגיד מפוקח במהותו. אנ"א הוא גוף נתמך.

בשעה 12:00 או 12:15 נערוך דיון על הרביזיות כי אין לנו מחר ישיבות.

פניות מספר 274-281. מי מסביר את הפניות הללו?

אני ממשרד התיירות. הפנייה נועדה לאגם 30 מיליון ש"ח ממשרדי הממשלה השונים בהתאם להחלטות ממשלה: טבריה, צפרות, אופניים והחלטה 1539 של הממשלה לפיתוח כלכלי של הישובים במגזר המיעוטים.

לא הבנתי. יש כאן כסף למוקדי צפרות ארצית. מה זה, לצפייה בציפורים?

זה הקמה של 7 מרכזי צפרות. זה תיירות נישה שאנחנו מנסים לפתח. גם זה וגם שבילי האופניים זה בעצם תיירות נישה שאנחנו מנסים לפתח. הצפרות כולל הקמה של 7 מרכזי צפרות.

חשוב להדגיש שישראל נמצאת באחד המוקדים העולמיים החשובים לצפרות, ומי שמרכז את זה הוא ידידנו לשם, לשעבר לפלהולץ.

ומי שלא יודע, שיקרא את הספר "יונה ונער".

למי שלא יודע, היום יש כנס גדול בתל-אביב על הצפרות.

כפי שהציפורים מגיעות לארץ, כך גם היהודים צריכים להגיע לארץ. אבל לא לעזוב, להישאר.

זה 7 מרכזי צפרות בכפר רופין, מעגן מיכאל, עין גדי, חצבה, רמת הנגב, קיבוץ לוטן ואילת.

ושבילי האופניים, באילו מוקדים?

יש לי קצת בעיה. אנחנו בעד האופניים. לא הבנתי רק למה מנסים ולא מעבירים. אמרת שאתם מנסים לבנות.

לא אמרתי מנסים.

שחברי הכנסת ייקחו יוזמה בנושא של רכיבת האופניים.

תתחיל אתה. אנחנו אחריך...

אני עושה את זה כל יום. לא אופניים, אבל אני הולך 10 קילומטרים, אז אין לי בעיה עם זה.

אני מצטער שאני חוזר לשאלה. היושב-ראש בטח מקשיב לי. אולי השאלה קשה, אולי לא, אולי סתם אנחנו פה. ברשם העמותות מופיע ששכר הברוטו השנתי של מספר אחת באנ"א, שאני לא יודע מי הוא, הוא 731,000 שקל.

כבר מזמן עברנו את זה.

אני יודע. אבל בגלל שאולי התרשלנו בתפקידנו- - -

לא התרשלנו. הדיון הזה קיים והוא קשור גם כן קצת לנושא של- - -

אז למה אנחנו מעבירים לשם כסף?

רגע, זה קשור גם לנוהל שר האוצר, שדיברנו עליו. זה אחד הדברים.

למה אנחנו מעבירים כסף? שמעתי את כל הנוהל.

אבל לא שמעת שהוא דיבר בישיבה הקודמת.

ניסן סלומינסקי, סלח לי, אתה נותן לי תשובות של שטויות. אז בואו נוריד עכשיו את השכר ונעביר פחות כסף.

תודה על ההערה.

אני מתנצל, אני לוקח את המילה חזרה. למה מעבירים כסף? למה לא מעבירים פחות?

בישיבה שהיתה בשבוע שעבר דיבר האיש שעליו מדובר והוא ייצג את הנקודה הזאת כאשר דיבר על דור א' ודור ב'. אתה זוכר?

לא. אני לא מבין.

כשדיברנו על נוהל שר האוצר, אחד הסעיפים בנוהל שר האוצר עוסק בקביעה של שכר המנהלים.

אמנון דה הרטוך הסביר את זה.

הוא הסביר את העניין הזה, שיש דור א' ודור ב'.

יש הסכם מסגרת שאי אפשר לצאת ממנו.

אני יכול להגיד משהו? מדובר פה על כספים, אם אתה שואל אותי, אלה עמותות שקוראים להן ציבוריות. יכול להיות שהן ציבוריות, אבל זה לא בדיוק. יכול להיות שאני לא יודע מה זה הסכמי דור א' והסכמי דור ב'. על משכורת של 731,000 שקלים – ואתם יודעים שאני שאלתי את השאלות האלה על ישיבות ועל כל הדברים האלה.

מה יש לנו עם ישיבות? הרסתם אותן לגמרי. עוד פעם ישיבות?

זה כספי ציבור. כשאנחנו מדברים על שכר של 731,000 שקל ונותנים כסף, אנ"א היום זה אחלה גוף, באמת, אני מטייל שם עם המשפחה שלי, ישן שם והכול נראה לי מתנהל כמו ביזנס בהקשר הזה. טוב ככה, אין לי עם זה שום בעיה. אבל כשזה בא לכאן ומעבירים לשכר – לא עלות אלא שכר – של מעל 60,000 שקל בחודש אז באמת שיבנו פחות חדר, או שיעשו סוג של הסכם אחר. מי שיודע לבוא ולבקש פה כסף לטובת שיפור הפרויקט שלו שיגיד גם מה הוא נותן לצורך העניין הזה. אני לא יודע איך הגענו לכל המשכורות האלה, באמת אני לא יודע. זה סוג של התרשלות. אני לא חושב שאפשר לקבל את זה כהגדרה של מה שהיה, מה גם שעכשיו אנחנו ממשיכים להעביר כספים בשביל לממן את זה.

וב"נייר חדרה" ביקשו לוותר על חלק מן השכר.

העלות היא 1.1 מיליון שקל בשנה עם האוטו, בלי הדלק.

אני מציע, אם אתם רוצים, שנערוך דיון. אי אפשר כשהאיש לא נמצא, או האנשים לא נמצאים, למרות שהוא רמז על זה. נערוך את הדיון הזה.

מי האיש שרמז?

היה פה אמנון דה הרטוך והיה גם האיש עצמו ודיבר.

איך הוא לא התבייש לבוא לפה?

תרשה לי להתייחס?

כן, תתייחסי, למרות שזה כבר עבר מזמן.

זה וולונטרי לגמרי.

אני לא מכירה את פרטי הפרטים של התנהלות אנ"א. אנ"א הוא גוף נתמך מתוקף חוק יסודות התקציב, סעיף תמיכות 3(א). ועדת התמיכות של משרד החינוך יושבת ובהתאם לחוק יסודות התקציב בוחנת כל בקשה לגופה. אני לא חברה בוועדה הזאת ולכן אני לא יודעת להתייחס לפרטי ועדת התמיכות. זה דבר ראשון.
דבר שני, התקציב שמועבר לאנ"א, יש בעצם שני סעיפים תקציביים שמהם אנ"א מוזנים. יש את תקציב הפיתוח, שלא קשור לשכר כזה או אחר של ראש הגוף, ויש את- - -

הוא בעצם כן קשור.

אולי נקיים דיון נפרד.

בחייאת דינאק, מה זה "לא קשור"? אגיד לך למה הוא כן קשור, בגלל שאני מניח שמתקציב אנ"א הפיתוח הוא לא רק שם, אלא אם יש עודפים מהתפעול מעבירים לפיתוח. לכן אין דבר כזה שהוא לא קשור.

היא אומרת שאסור להעביר מפיתוח לשוטף, ואת זה כולנו יודעים.

נכון, אבל בפיתוח צריך יותר אם השוטף לא יכול להעביר לו.

לא, יש הפרדה מוחלטת ואסור לערבב.

בעמותות זה לא כך.

בעמותות גם. מהפיתוח אסור להעביר לשוטף, בטוח.

אבל מהשוטף אפשר להעביר לפיתוח.

מה שאישרנו עכשיו זה פיתוח. אבל אמרנו שנערוך על זה דיון נפרד.

אני רוצה דיון מהיר.

כפי שאמרתי, ועדת התמיכות של משרד החינוך דנה בבקשה הפרטנית.

אולי היו שם סיבות מדוע לא לשאול שאלות כאלה, אני לא יודע.

לא, זה נשאל בישיבה הקודמת וגם דובר על זה, רק דיברו במונחים של דור א' ודור ב', כלומר הסכמי שכר. אפשר, אם אתה רוצה, שנפתח גם את זה.

למה אני שואל את זה? היום זה אנ"א. אני חושב שאנחנו באמת, כמי שיש להם אחריות ציבורית, לא יכולים שדברים שמגיעים – זה גם בניגוד לרשם העמותות, לְמה שמותר בהקשרים האלה. אנחנו לא יכולים שיבואו לפה פקידי ממשלה, באמת אני אומר את זה, ולא מתקיימים, אני לא יודע אם זה חוקים או תקנות. אני לא רוצה שכל פעם נשאל אותן שאלות. אני לא יודע איך אנחנו עלולים להיתפס בעניין הזה. אין לי שום בעיה גם עם משכורות אחרות, גם אם היו משלמים 2 מיליון שקל בשנה, אבל אם כתוב, וכך כתוב, ויש מגבלות לשכר בגופים נתמכים, בעמותות, תבדקו את הדברים האלה.

אתה מערב פה שני דברים, עם כל הכבוד. בצד של העמותות ברור לי לחלוטין שהעמותה הזאת לא עוברת על החוק. לא יעלה על הדעת, כי אחרת היא היתה נופלת בביקורת של רשם העמותות.

שלא יהיה ברור לך.

בנוהל שר האוצר יש סעיף מיוחד לנושא הזה.

שם זה הולך אחרת. שם בעמותות הוצאות הנהלה וכלליות בכלל, כולל שכר המנכ"ל, כולל הכול, זה אחוז מסוים מסך כל הפעילות. לא מסתכלים רק על השכר שלו בנפרד. אתה מעיר פה הערה בנושא הספציפי הזה.

ההערה נכונה.

רגע, אפשר לקבל הסבר לגבי האופניים? צפרות הבנו, הבנתי שיש 7 מוקדים. עם הציפורים יש לי בעיה אחרת, עזוב, הן גורמות להרבה נזקים.

ראית את התשובות שעניתי פה?

התשובות שראיתי, שאני משקר ושהם דוברי אמת.

לא, חס וחלילה.

כך אמרו אנשי הרט"ג. אבל בסדר, זה חשבון אחר.

הרעיון הוא למשוך את הציפורים למרכזי אוכל כדי שלא יפגעו בחקלאות.

ואתם מצליחים? הרי בסופו של דבר אם החקלאים מדברים על נזקים אז כנראה הפתרון לא מספיק טוב ועדיין יש בעיה. אבל זה לא הנושא כרגע.

זה כל הציפורים? גם השחורות?...

מה לגבי האופניים?

ההשקעה רוכזה בגליל, בגולן ובנגב ובמרכזי המטרופולין בירושלים, באזור תל-אביב ובגוש דן, ויש גם בגוש עציון, אגב.

לא הבנתי, מה זה גוש עציון?

מסלולי האופניים. אתה רוצה להצטרף?

למה אמרת שגם גוש עציון?

כי היא מדברת על ביתר...

מה אכפת לי ביתר? מה ביתר?

לא ביתר ירושלים...

במה ההשקעה, במסלולי אופניים? במה ההשקעה בדיוק?

שנייה, גוש עציון זה ביתר?

לא, ממש לא.

אבל אנשי ביתר רשאים להצטרף למסלול? מותר.

במה בדיוק ההשקעה? במסלולי אופניים?

כן, זה גם שיווק. ההשקעה היא בעיקר בתשתיות, בשבילי אופניים.

שאלה אחרת, אני רואה שיש פה החלטת ממשלה אחת מ-27 בנובמבר 2011, החלטת ממשלה אחרת מ-1 באפריל 2012 והחלטת ממשלה מ-2010. למה כל הדברים האלה לא נכנסו לבסיס התקציב?

שוב, כל החלטות הממשלה למיניהן מתפרשות על פני כמה שנים. בכל שנה מאגמים תקציב מחדש, בשל כמה סיבות. אל"ף, יש דיפרנציאציה בין השנים, זה לא ליניארי. יש שנים שמשרדי הממשלה צריכים להעביר יותר, ויש פחות. את לא יכולה לגרוע להם את זה מהבסיס.

אבל הם מעבירים את זה.

למשל טבריה זה תוכנית שמתפתחת עם השנים. משרד ראש הממשלה, אם הוא מעביר כסף, צריך להעביר בכל שנה סכום אחר, אז את לא יכולה לגרוע לו את זה.

אם זה ידוע מראש, ידעתם את זה לא מעט זמן מראש אלא 3 שנים מראש, למה אי אפשר לעדכן את זה בכל שנה?

כי בסיס התקציב זה משהו לדורות, אי אפשר לשנות בכל שנה בסיס.

מה זה "לדורות"?

זה בדיוק העניין, שאם את גורעת את זה מהבסיס, גורעים את זה חד-פעמית לאורך כל התקופות.

למה? למה אתם צריכים לעדכן את זה פעם בשנה? אני באמת לא מצליחה להבין.

איזה סעיף?

יודעים את זה מראש, יש פה החלטות ברורות. למה אתם לא מכניסים את זה לבסיס התקציב?

סיבה נוספת היא בדיוק כפי שהיא דיברה על אנ"א, שכך זה מאפשר למשרדי הממשלה לעקוב אחרי החלטות הממשלה ולראות שהכול מתבצע. הם יכולים להגיד בשנה מסוימת: לא מקובל עלינו כך וכך, אנחנו לא רוצים להעביר את הכסף.

רואים את זה בסוף השנה, אחרי שהכסף היה אמור כבר לעבור. מה זה "לא רוצים להעביר את הכסף"?

השנה הזאת היא שנה מאוד חריגה כי התקציב אושר השנה באוגוסט. זה לא שנה מייצגת. בדרך כלל כל איגומי התקציב האלה נעשים בתחילת השנה עד אמצע השנה. זאת שנה חריגה.

לגבי סעיף 4, לגבי קבר רשב"י במירון, יש נתונים לגבי מספר המבקרים שם? זה 50,000? 20,000 בשנה?

למעלה ממיליון מבקרים בשנה. רק בהילולת הרשב"י מגיעים כחצי מיליון איש.

העברנו כבר כסף.

מבקרים שם למעלה ממיליון איש. בהילולה ב-24 שעות מגיעים כחצי מיליון מבקרים.

מה התקציב הכולל של התוכנית?

27.6 מיליון שקל.

אני לא מבין למה הם לא משאירים קצת כסף גם בצפת. לא קונים. למה לא נקים משהו בצפת כדי שישאירו שם כסף?

החלטת הממשלה שמוזכרת כאן, 3886, היא החלטה שאומרת להעביר 27 מיליון שקל?

כן, לתוכנית תלת-שנתית.

מה שהעברנו לפני כמה ישיבות לקבר רבי שמעון בר יוחאי הוא במסגרת ההחלטה הזאת?

לא, זה הילולת הרשב"י, זה משהו אחר.

מה זה סעיף 5?

המיליון הספציפי הזה ילך לשדרוג ושיפוץ של שוק הכלות בנצרת.

ביקשתי שכל העברה שתהיה לנו שתראו את התוכנית הזאת על- - - אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת.

זה בנצרת.

זה בנצרת, אני יודע. זה תוכנית 1539. אני מכיר אותה.

קרן שפר, היתה בקשה אם כותבים במגזר המיעוטים, לפרט, או כאן או להעביר לנו במייל פירוט.

- - -מהרשויות המקומיות ומפיתוח התחבורה, הסעת המונים. לא צריך את זה?

הסעת המונים זה גם חשוב.

למה מורידים מהרשויות המקומיות ומהסעת המונים? אי אפשר היה להוריד מ – לא חשוב, יש לי כמה הצעות.

תציע, חבר הכנסת גפני.

בשנה הבאה תביאו איזו השקעה כדי שאנשים יקנו שם משהו. רק באים ואנשים לא מוציאים בכלל כסף בצפת.

תקימו איזו מסעדה, משהו.

ניסו להקים במירון מלון.

צריכה להיות איזו אסטרטגיה של תיירות לצפת.

אני רוצה לדעת למה מורידים מן הרשויות המקומיות ומהסעת המונים.

כי שם אולי יש עודפים לקראת סוף השנה.

למה "אולי"? אתה משרד האוצר? שמשרד האוצר יגיד. אתה יודע? יש לי הצעות להוריד מדברים פחות חיוניים.

כמו מה, חבר הכנסת גפני?

יש הרבה. לא חשוב.

מישהו ממשרד האוצר יודע לענות תשובה?

אני רכז של תחום תיירות, אבל אני מניח שהמשרדים שם נוצרו להם יתרות, שכך הם בחרו להשתתף בהחלטת הממשלה הזאת. אני לא מייצג את משרד התחבורה.

אולי לא היתה להם ברירה, משרד האוצר אמר להם להביא כסף.

לא, זה ביצוע של החלטת הממשלה.

מהיכרותך את שר התחבורה אתה חושב שהוא עשה את זה מתוך שכפו עליו?

אתה יודע מה, אז למה צריך בכלל לדון? תגיד על כל העברה: שר התחבורה אמר.

אתה שואל עכשיו על המקורות. אם יש בסעיפים מסוימים- - -

סדרי העדיפויות שלי שונים מאלה של שר התחבורה.

אבל אנחנו לקראת סוף שנה. מה זה קשור? אם לא היו מוציאים אז זה היה נלקח למשרד האוצר. אז מה זה עדיפויות? זה לא רלוונטי. בהתחלת שנה זה נוגע לסדרי עדיפות. בסוף שנה זה לא סדרי עדיפות אלא הסדרים, שאחרת משרד האוצר לוקח את זה.

אבל למה מורידים מהסעת המונים? אני לא מבין.

איפה שיש עודף, לוקחים.

עם כל הכבוד, זה לא בסדר. מה הדבר הזה?

יש פה רפרנט תחבורה? אולי הוא יודע להגיד.

ורשויות מקומיות – למה להוריד משם?

עכשיו בסוף שנה, היכן שיש יתרות לוקחים משם ומעבירים.

לאיזו עיר יורידו? אתה גם לא משרד האוצר.

מי בעד לאשר את פניות מספר 274-281? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 274-281 אושרו.

הפניות אושרו.

גפני, אתה נגד הרשב"י?

אני מבקש רביזיה. אני בעד הרשב"י, אבל אני נגד להוריד מהסעת המונים. את בעד הורדה מהסעת המונים?

אני לא מבינה למה.

אז אני אומר לך שמורידים מהסעת המונים.

אנחנו לא יודעים, אנחנו מנחשים.

שיביאו ממקום אחר.

אז מה יקרה? אז משרד האוצר ייקח את הכסף שיישאר שם.

השאלה למה צריך לנחש פה.

הרי יש שם עודף. אתה רוצה שמשרד האוצר ייקח את זה?

למה לא מסבירים?

פניות מספר 282-283.

צהרים טובים. אני רפרנט באגף התקציבים שאחראי על בית הנשיא. פנייה תקציבית זו היא פנייה של בית הנשיא. בסוף השנה, כמו במשרדים רבים – ותראו עוד כמה פניות כאלה בשבועות הקרובים –אנחנו מבצעים התאמות בין הביצוע בתקנות השכר ובין התקצוב בפועל. מה זאת אומרת? במהלך השנה מתקנות השכר במשרדי הממשלה משולמות המשכורות בהתאם לחוק. לעתים אנחנו קולעים בעת בניית התקציב בדיוק לכמה כסף ייצא משם ולעתים בסוף שנה אנחנו צריכים לבצע התאמות מינוריות על מנת שספר התקציב ישקף לחלוטין את התשלומים שבוצעו בתקנות השכר.

פנייה זאת לא מגדילה את השכר של העובדים. העובדים מקבלים את השכר בדיוק על-פי התקנים, על-פי החוק. היא לא מגדילה את מספר העובדים. היא בסך הכול מבצעת התאמות בסעיפי השכר השונים בבית הנשיא.

אני בדרך כלל האיש ששואל שאלות על הנשיא, אבל הפעם זה לעובדים.

אישרנו פה תקציב לבית הנשיא. אתה אומר שלא היו יותר עובדים, לא הרוויחו יותר מאשר היה כתוב, אז איך הגענו לדבר הזה?

תקנות שכר משולמות בהתאם לביצוע בפועל. נניח אם אני אדם שעבד בחודש מסוים הרבה יותר שעות נוספות, או שקיבל יותר קידומים בדרגות, השכר שלי יעלה.

איפה שעות נוספות?

היכולת מראש בבניית התקציב לכוון באופן מדויק כמה בדיוק ייצא בתקנות השכר, מוגבלת.

מה התקציב של בית הנשיא בכלל, שאישרנו כאן?

כמעט 60 מיליון שקל, 58 מיליון שקל.

יש לנו מה להגיד בנושא בית הנשיא, אבל פה זה לעובדים ולעובדים אפילו אני מציע שנאשר.

מה זאת אומרת "לעובדים"? אבל העובדים האלה, הוא מסביר עכשיו, עבדו בעצם שעות נוספות.

נניח עובדים שעות נוספות, אולי היו הסכמים במשק שהעלו את שכרם. אז מה הבעיה?

השעות הנוספות זה דוגמה.

אורית סטרוק, למה לא מגיע להם שכר עבור שעות נוספות?

למה שלא ישלמו להם אם מגיע להם?

כן, אבל עד כדי כך שטעו בערך ב-8% מן התקציב?

אני לא מבינה, כל משרד ממשלתי יכול לאשר פה תקציב מסוים ואז להגדיל אותו?

אם הם עבדו – אתה יכול לדבר על העתיד, לא על העבר.

אבל הם עבדו כבר.

מה זאת אומרת? מי אישר להם לעבוד? מי שאישר להם לעבוד שעות נוספות שישלם להם.

נו, אז הוא משלם להם את זה עכשיו, הוא מתאם את זה עם משרד האוצר.

אורית סטרוק, את החשבונות הפוליטיים לא עושים על גב העובדים. העובדים עבדו.

רבותי, בכל משרדי הממשלה יש את ההתאמות האלה. על חשבון העובדים לא אעצור את זה.

מה הם עבדו? מה הם עשו בשעות הנוספות האלה?

קידמו את הסכם השלום...

אם מישהו למשל נוסע עם הנשיא ומסתובב אתו 3 שבועות, הוא עובד 24 שעות ביממה אז הוא צריך לקבל תגמול כספי על זה. לא?

העובדים נסעו עם הנשיא להיפגש עם אבו מאזן...

מי בעד פניות מספר 282-283? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 282-283 אושרו.

הפניות אושרו.

מה זה קשור לעובדים?

בגלל שזה עובדים אני מאשר את זה.

פניות מספר 284-285.

מדובר בפנייה זהה לחלוטין לפנייה הקודמת, רק מדובר בסעיף המטה לביטחון לאומי. כאמור, אנחנו מבצעים התאמות בסוף שנה בתקנות השכר. גם בסעיף המטה לביטחון לאומי היה צריך לבצע התאמות.

זה גם שעות נוספות?

זה ביצוע של שכר גבוה יותר ממה שתוקצב, שחייב התאמות.

לא הבנתי. קבעו איתם שכר מסוים ואז הוא עלה באמצע השנה?

לא, השכר נשאר זהה, אבל ההערכה שלנו מה יהיה תשלום השכר היתה נמוכה ממה ששולם בפועל.

כמה מיליונים פחות?

קארין אלהרר, זה לא המקום לעשות חישובים פוליטיים.

זה לא קשור לפוליטיקה. זה העובדים.

6.5 מיליון שקל, במקרה הזה.

10% טעות.

כמה גופים כאלה יש שתביאו לגביהם את ההתאמות האלה?

רק בצוות שלנו תקבלו גם בסעיף 5894.

אתה מאשר תקציב בהנחה שעובדים על בסיסX שעות. כל אחד יכול להוסיף לעובדים שלו שעות נוספות?

אגב, בחלק מן המשרדים יש עודף.

בנושא השכר אין אף אחד שמאשר בלי לקבל אישור ממשרד האוצר, אף אחד לא עושה את זה, ולכן כשמגיע הרגע משרד האוצר מעביר את זה. אם לא היה מסוכם אתו, לא היו מאשרים ומעבירים את הכסף.

אבל זה קצת משונה, לא? יש תקציב.

בסוף שנה תראו גם סעיפים שבהם היה עודף בתקנות שכר, שאנחנו משתמשים בו כדי לשלם- - -

תסביר לנו את זה. יש תקציב בתחילת השנה, התקציב הזה מאושר. לא לקחו יותר עובדים. אז לא העריכו נכון. את מה?

זה לא רק הערכה. אם עבדת יותר שעות נוספות, אם קיבלת יותר דרגות, אם קיבלת יותר תקני רכב ממה שהעריכו. הכול בהתאם לחוק. אי אפשר לשלם שקל מעבר למה שקובע החוק. החשב הכללי עובר משכורת-משכורת.

מה זה אומר? זה אומר שמשרד שמקבל תקציב מסוים לא כבול לתקציב שלו.

אתן לך דוגמה. באמצע השנה התחלף ראש הגוף הזה, הוא עשה חפיפה עם השני, אז נוספו עוד חודשיים של משכורת. זאת דוגמה. אני לא יודע, כל מיני דברים יכולים להיות.

אציג עוד דוגמה, חופשות לידה משפיעות משמעותית על ביצועי השכר.

חופשות לידה כאשר הכניסו בינתיים מישהו להחליף. קורים הרבה דברים כאלה, רבותי. בנושא השכר החשבים הכלליים דנים על כל מקרה ומקרה.

אני השתכנעתי.

גם אני.

מי בעד פניות מספר 284-285? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

אבל מה הם עושים שם במטה לביטחון לאומי?

אני לא יודע.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 284-285 אושרו.

הפניות אושרו. דרך אגב, החפיפה של היושב-ראש היא אמיתית.

זה משחק סכום אפס – אלה מייצרים בעיות ואלה פותרים אותן.

פנייה מספר 286.

הפנייה נועדה להעברת תוספת תקני כוח אדם לרשות לזכויות ניצולי השואה. תוספת התקנים הזאת, בחלקה היא תוספת שהוחלט עליה וניתנה כבר בעבר, ב-2011, ואפילו לפני כן, ובחלקה היא תוספת תקנים של 8 עובדים, שהוחלט עליה במהלך שנת 2012.

מה זה? מה התקנים האלה? מה עושים איתם?

סטודנטים שמשפרים את השירות לניצולי שואה.

מה עושים? לקרוא אני יודע, בכל אופן למדתי בחינוך העצמאי...

אבל לא בליבה...

מדובר גם בעובדים רגילים וגם בסטודנטים. העבודה שלהם היא בדיקת הפניות של ניצולי השואה ובדיקת עמידתם בתנאי הזכאות השונים.

זה עוד רגולציה?

זה כדי לבצע את הרגולציה. הזכאויות השונות של הניצולים תלויות בכל מיני תנאים – אחוזי נכות, בדיקה של העלאת אחוזי נכות.

יש סטודנטים. זה פרויקט יפה מאוד, שסטודנטים יושבים עם ניצולי השואה.

אני בעד.

מי בעד פנייה מספר 286? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – נגד
פנייה מספר 286 אושרה.

הפנייה מאושרת.
פניות מספר 287-290.

אני מאגף התקציבים. פנייה זאת נועדה להעברת סך של 57.5 מיליוני שקלים לצורך הפעולות הבאות: 27.5 מיליוני שקלים לצורך התאמות בסעיפי השכר בהתאם לביצוע בפועל.

איזה משרד?

משרד החוץ. 27.5 מיליוני שקלים להתאמות בסעיפי שכר; העברת סך של 14 מיליוני שקלים לצורך יישום החלטת ממשלה בנושא תערוכת "אקספו מילנו".

מה זה?

תערוכת "אקספו מילנו" – יש החלטת ממשלה שלפיה התקציב מאוגם על-ידי משרד החוץ. מכיוון שזה נערך במילנו משרד החוץ הוא המשרד שמבצע בפועל, אבל התקציב נאגם אצלו ממשרדי החוץ, האוצר, הכלכלה והחקלאות. סך הכול השנה זה 14 מיליוני שקלים; סך של 8.5 מיליוני שקלים לצורך פרויקטים שונים, לדוגמה "מיתוג ישראל", פעולות הסברה, מאבק בדה-לגיטימציה ו"הפנים של ישראל"; תקצוב של 6 מיליון שקלים לצורך פתיחת נציגות בצ'אנגדו.

מה זה?

צ'אנגדו זה בסין.

יש פתרונות כל-כך פשוטים למאבק בדה-לגיטימציה שגם חוסכים בהם כסף.

מה זה כולל?

רק רגע, כל אחד מדבר על סעיף אחר. בסין פתחו עוד שגרירות?

במהלך ביקורו האחרון של ראש הממשלה בסין הוא הבטיח לרשויות בסין שתיפתח נציגות ישראלית חדשה בצ'אנגדו. צ'אנגדו היא מרכז היי-טק בסין. כחלק מהבטחת ראש הממשלה אנחנו מעבירים את התקציב.

לא הבנתי, 6 מיליון שקל מספיקים כדי לפתוח שם נציגות?

זה החלק הראשוני.

כמה זה יעלה?

לפי השאלות פה אני חושב שחשוב שחברי הוועדה ייסעו לשם לראות איפה זה בדיוק...

אפילו אשמח להצטרף אליכם, אם תרצו, אבל אין לי מושג...

קודם כול, לראות איפה זה בכלל.

אחרי שסיימנו עם ענייני התיירות- - -

14 מיליון שקל לתערוכת "אקספו", 8 מיליון שקל לדה-לגיטימציה.

אבל זה חשוב.

לגבי הדה-לגיטימציה, מה זה אומר? אתם כותבים פה "מאבק בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם" ו"הפנים של ישראל". מה אומרים הדברים האלה?

מדובר על פרויקטים שונים של משרד החוץ. נמצאים פה סימה נח-ימין ועודד לביאן ממשרד החוץ והם יסבירו על מהות הפרויקטים.

אשמח לשמוע.

אני מחטיבת תקציבים במשרד החוץ. הסכומים שמופיעים פה, למשל למאבק בדה-לגיטימציה – יש היום את כל נושא החרמות וכולי. הפרויקט הזה ספציפית מיועד רובו לפעילות ברשתות החברתיות. יש חברות שלפי מילות מפתח מנטרות שיח ברשת ומגיבות על שיח ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית. אנחנו כל הזמן מגיבים, משפיעים על סדר היום, על השיח.

בתוך התקציב הזה כלול גם הסכם שלום? כי זה בוודאי יכול לעזור למאבק בדה-לגיטימציה.

אני לא איש פוליטי. אני עובד משרד החוץ.

יש לך מושג מה תקציב ההסברה של הרשות הפלסטינית, למשל?

לא, אין לי שמץ של מושג.

מה זה קשור? זה קשור מאוד. אני חושבת שאנחנו עובדים בכלים פשוט מגוחכים. אני שואלת מה הסכום המצחיק הזה.

זה לפרויקט ספציפי, הוא אומר.

זה לפרויקט ספציפי. הפרויקט הזה מנוהל על-ידי אגף הסברה במשרד החוץ. לאגף הסברה יש הרבה דברים שהוא עוסק בהם לרוחב כל העולם, אבל זה פרויקט ספציפי וזה הסכום המיועד עבורו, לתגבור פעילות ברשתות החברתיות. יש שם התקפה מאוד קשה, גם שליחת סרטונים וירליים. יש מגוון של פעילויות. זה מיועד למשהו ספציפי.

מה זאת אומרת? יושבים אנשים ופשוט נכנסים לרשתות החברתיות ועונים לטוקבקים?

יש חברות שמנטרות לפי מילות קוד ואז שולחות תגובות.

העלות השנתית של זה היא 8 מיליון שקל בשנה, או יש עוד?

לא, ממש לא.

רק של המאבק בדה-לגיטימציה.

המאבק בדה-לגיטימציה מתפרש אפילו מעבר למשרד החוץ. לא רק משרד החוץ מטפל, אלא גם תקציבים שנמצאים במשרד ראש הממשלה.

מה העלות של כל הפרויקטים האלה ביחד?

אני צריך לבדוק את זה לעומק. זה קצת יותר מסובך.

אשמח לקבל תשובה, בבקשה.

אני לא יודע מה משרד ראש הממשלה עושה בדיוק, אבל הסברתי מה אנחנו עושים.

יש איזה מדד להצלחה?

קשה מאוד לאמוד דבר כזה. אנחנו מנסים לאמוד כל מיני פעילויות לפי חשיפה שאנחנו מקבלים וכולי, אבל אנחנו לא יכולים להיעלם מן הרשתות. זה כלי חשוב מאוד, משפיע מאוד היום. אנחנו מנסים להיות בכל מקום. לאמוד את זה קשה מאוד, לקבוע איזה אלגוריתם שיאמוד את מידת החשיפה.

בעצם ה-8 מיליון שקל זה רק העבודה ברשת. כמה אנשים מועסקים? זה הרבה מאוד כסף לעבודה ברשת.

8 מיליון זה למספר פרויקטים, גם ל"מיתוג ישראל", גם לפעולות הסברה, גם למאבק בדה-לגיטימציה, גם לפרויקט "הפנים של ישראל".

מי בעד?

רק רגע, הוא באמצע תשובה.

זה מספר פרויקטים. בתוך ה-8 מיליון שקל יש את פרויקט "מיתוג ישראל", לדוגמה, שהוא פרויקט אחר, שאנחנו מביאים אנשי קונגרס, מביאים משפיענים, מביאים אנשים מסין, מהדור הצעיר של המפלגה הקומוניסטית, מביאים עיתונאים. מגוון גדול של פעולות מתפרש בכל העולם כדי למתג את ישראל.

כלומר, לא הכול להסברה באינטרנט.

לא.

מי בעד פניות מספר 287-290? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 287-290 אושרו.

ההעברה אושרה.

אני נוסע לבדוק מה קורה בצ'נגדו, אני רוצה לראות שזה עובד...

פנייה מספר 295.

אני רפרנטית חינוך באגף התקציבים. הפנייה נועדה לתגבור שירותי חינוך לאוכלוסייה הצ'רקסית, הדרוזית ולישובים הבדואים בצפון.

נשאלנו כמה שאלות על אופן בחירת הישובים, אז אסביר. מפקח הישובים מטעם משרד החינוך מגיש תוכנית עבודה למטה המשרד, אשר מאשר את תוכנית העבודה עבור כל ישוב לאור גודל הישוב, הישגי התלמידים במבחני הבגרות, שיעורי הנשירה ועוד.

למה אין גיוס לצבא או לשירות אזרחי לאומי?

כחלק מן התוכנית?

כחלק מן המדדים, וגם כחלק מן התוכנית.

אני לא יודעת לענות. זאת שאלה שצריך להפנות למשרד החינוך.

בואו נקפיא את זה, נעביר את זה לוועדה בראשות חברת הכנסת שקד.

אני יכולה להפנות את השאלה הזאת למשרד החינוך, האם זה אחד הקריטריונים. אני לא יודעת האם זה אחד הקריטריונים שנבדקים. אני יכולה לבדוק איתם ולהעלות בפניהם את האפשרות.

וגם לענות לנו תשובות.

אין בעיה, אעביר לך תשובה בעניין הזה. זה החלטה של משרד החינוך, איך לבחור את הישובים. אברר את זה.

שוב אותה שאלה ששאלתי אותך בפעם הקודמת, מדובר פה בהחלטה מ-2011. מי פה מנסה להחזיק את שליטתו במי, ומדוע?

משרד ראש הממשלה מרכז את כל התוכניות בנושא המיעוטים.

למה הם לא העבירו את הכסף לבסיס התקציב? למה זה לא מתוקצב בבסיס התקציב? למה צריך להעביר? ידעתם את זה מ-2011.

זה מופיע בבסיס התקציב של משרד ראש הממשלה.

זה מופיע בבסיס התקציב של משרד ראש הממשלה. יהיו שיגידו – אני חושבת שזה נכון – שכך גם קל יותר. כדי לדעת כמה תקציב הממשלה משקיעה באוכלוסייה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית או בהחלטות מיעוטים אחרות, התקציב מרוכז במשרד ראש הממשלה. ניתן לראות שסך התקציב שיוצא עבור הנושאים האלה, לכלל הנושאים, לשיכון ותחבורה- - -

כל התקציבים שקשורים באוכלוסיות האלה נמצאים תחת אותו סעיף?

לא. כל התקציבים מתוקף החלטות הממשלה, התקציב התוספתי שנוסף בהחלטות החומש נמצא במשרד ראש הממשלה, אשר מרכז את הנושא.

מתי נוכל לראות את התקציב כולו?

כמה כסף מועבר בתוך משרד החינוך?

כאן התקציב השנה מועבר בתוך משרד החינוך. אלה עודפים כלשהם שנוצרו במשרד החינוך.

אבל שוב, אין לך דרך לראות את ההשקעה הכוללת, כי זה נמצא פה ושם.

אני רפרנטית חינוך. התפקיד שלי לא לתכלל את החלטת הדרוזים או הבדואים. אבל יש אגף שלם במשרד ראש הממשלה שזה תפקידו והוא שעושה את התכלול.

אמרתי בהקשר לתשובה שלך שצריך שמישהו יוכל לעשות את התכלול.

למה זה במשרד ראש הממשלה? כי יש גוף אחד שממונה. במשרד ראש הממשלה יש אגף שלם שזה תפקידו והוא עושה את התכלול.

לא רק במשרד ראש הממשלה. יש כמה גופים, שחלק נמצא פה וחלק נמצא שם. אמרת את זה בעצמך.

משרד ראש הממשלה מפעיל את המשרדים השונים.

גם לפני שהתקבלה החלטת הממשלה ב-2011 משרד החינוך תקצב, לצורך העניין, תגבור שירותים לאוכלוסייה הבדואית.

מה זה אחזקת תלמידים בפנימיות?

יש תוכנית בפנימיות שבהן מתקיים איזה פרויקט ללימודי משטרה, שאנחנו מתקצבים בשיתוף עם המשרד לביטחון פנים. זה מהות ההעברה הזאת.

בכל מקרה, גם לפני החלטות הממשלה ב-2011 היה תקציב שהמדינה העבירה לאוכלוסיות האלה, אבל את התקציב התוספתי מתוקף החלטות הממשלה מרכז אגף המיעוטים במשרד ראש הממשלה.

אני לא מצליחה להבין למה. אפשר גם להגיד שכל תקציב המדינה צריך להיות תחת איזה סעיף במשרד ראש הממשלה ומידי פעם נעביר אותו הלאה. קובעים את התקציב פעם בשנה. למה לא לתקצב באופן נכון ומדויק, בדיוק מה עובר לכל תוכנית? למה זה צריך לעבור בין תקציבים?

הסברתי. גם בתוך תקציב משרד החינוך במהלך השנה יש הרבה מאוד העברות. לצורך העניין, על מנת שאגף מסוים במשרד יוכל – יש תקנות במשרד החינוך לתוכניות המיעוטים וחלק מתקציב התוכניות נמצא שם. במהלך השנה התקציב הזה מפוזר. תקנה מסוימת יכולה לשלם סוג מסוים של שירות. למשל, שעות הוראה לא יכולות להיות משולמות מהתקציב של המיעוטים כי יש תקנה אחרת שהיא לשעות הוראה. אם היחידה למיעוטים במשרד החינוך רוצה לרכוש תוספת שירותי הוראה היא צריכה להעביר כסף מהתקציב שלה לתקציב שעות ההוראה. זה פרקטיקה שנהוגה מאוד בתקציב משרד החינוך.

תוכלי להגיד מה התקציב הכולל שניתן לאוכלוסיות האלה? איפה את יכולה לראות אותו?

בבסיס תקציב משרד ראש הממשלה, תחת התוכניות האלה.

לא קיבלנו את התשובה בכתב אבל בטח יש לה תשובה. באחת התקנות לישובים הבדואים והדרוזים מדובר על חינוך לדמוקרטיה ויהדות.

זה תקנת מטה שנהר-קרמניצר, מטה שמטפל בתוכנית למדינה יהודית ודמוקרטית. לא תוכנית "מורשת".

צריך לבטל את שנהר-קרמניצר, אבל לאט-לאט.

זה לא עובר הרי לחינוך יהודי לכפרים הבדואים והדרוזים.

לא, זה חינוך לערכים, ובראשם היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, תוך התוויית ערכים בתחומי החינוך האזרחי, החינוך לדמוקרטיה וחינוך לחיים משותפים.

מי בעד לאשר את פנייה מספר 295? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פנייה מספר 295 נתקבלה.

הפנייה מאושרת.

פניות מספר 301-304.

פנייה תקציבית זו נועדה להעברת סך של 2.9 מיליון שקלים לתקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך ביצוע סקר פיאא"ק ארוך טווח וסקר נפגעי עבירה.

מה זה פיאא"ק?

נמצאת פה טובה חלפין מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והיא תסביר על מהות הסקרים.

סקר פיאא"ק הוא סקר הערכת מיומנויות מבוגרים. זה סקר שבעצם נולד על רקע בעיית ההזדקנות במדינות ה-OECD כדי ליצור קשר בין פריון עבודה, ביקוש למיומנויות וגלובליזציה באמצעות שימוש בנתוני תכונות האוכלוסייה המתבגרת, שהן בעצם פועל יוצא של פעילות מערכת החינוך ושוק העבודה. בעצם רוצים לאתר מיומנויות של מבוגרים שממשתתפים בסקר הזה על-ידי כך שעושים מבחן שבודק ידיעת קרוא וכתוב, ידיעת חשבון, פתרון בעיות ומיומנויות טכנולוגיות במחשב. המטרה היא בעתיד ליצור מאגר של מיומנויות ולראות איך להשתמש בו לטווח הרחוק בשוק העבודה.

כשאת אומרת שעושים סקרים, לאיזו שכבת גיל?

מבוגרים זה מגיל 16. מדגם נפשות של 6,400 פרטים מגיל 16 עד 64.

<(היו"ר זבולון קלפה)>

אז מה הסקרים?

רוצים לשלב את האנשים בעתיד בכל מיני דברים.

לא הבנתי למה נדרשים כל-כך הרבה מיליונים לסקרים כאלה.

ו"על הדרך" הם עושים גם סקר פוליטי...

חבר הכנסת גפני, אבל אמרנו שפה זה לא פוליטיקה...

אז למה צריך להוציא כל-כך הרבה כסף?

אני לא מתחום הסקרים, אבל זה נראה לי יותר מדי מיליוני שקלים לעריכת סקרים, טובים ומשובחים ככל שיהיו.

השאלה היא לכמה זמן זה.

התקציב שמועבר כולל סוקרים שעוברים מדלת לדלת, כולל עריכת השאלונים, כולל טלפנים, כולל הרבה מאוד דברים. התקציב הזה שמועבר הוא עבור שנת 2013.

זה השכר של הסוקרים?

גם סוקרים, גם תכניתנים.

זה גם השכר שלהם?

זה גם שכר, כן.

אתה רוצה לומר שהסקרים האלה מתבצעים בעצם אחת לשנה?

לא. זה מתבצע באופן שוטף במהלך השנה.

כמה סוקרים יש?

התקציב הזה מועבר בעצם על-פי הביצוע בפועל, כאשר בסקרים האלה משתתפים מספר משרדים, דוגמת משרד החינוך, משרד הכלכלה, בנק ישראל, הביטוח הלאומי.

כמה סוקרים?

סך הכול בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש כ-400 סוקרים. כמה בכל סקר? זה משתנה.

<(היו"ר ניסן סלומינסקי)>

350 סוקרים לסקרים כולם. כפי שניר אמסל אמר, זה בעיקר הוצאות עבודה.

יש 350 סוקרים בסך הכול בכל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? ומה היקף האוכלוסייה שבדרך כלל נכללת בסקר?

זה מדגם של כל האוכלוסייה בכל הנושאים האפשריים. במקרה הזה זה 6,400 נדגמים. זה סקר שמתבצע על סמך הנחיות של ה-OECD, שמדינת ישראל משתתפת בסקר הזה כמו מדינות אחרות. השאלון נבנה על-ידי ה-OECD ואנחנו חלק מן המדינות שאמורות לדווח את הנתונים האלה ל-OECD.

אפשר בכלל לבטל את הממשלה בישראל וה-OECD יחליטו מה עושים.

חבר הכנסת גפני, בואו לא נהיה קיצוניים.

דעו, 250 מיליון שקל, זה התקציב. יש פה עכשיו תוספת, אבל זה 250 מיליון שקל לביצוע כל הסקרים הסטטיסטיים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא המכשיר הכי מרכזי שיש לנו במשק.

אפשר שה-OECD ינהל את הדברים וזהו, יגיד מה עושים ומה לא עושים.

רציתי להגיד שהתקציב הוא בסביבות 200 מיליון שקל ולא 250 מיליון שקל.

הסכום 250 מיליון שקל מופיע פה.

עם עודפים משנה שעברה.

250 מיליון שקל מופיע עכשיו, 251,870,000 שקל.

זה סקר שנמצא כבר בעבודה.

בסדר. אני נגד.

מי בעד פניות מספר 301-304? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פניות מספר 301-304 אושרו.

הפניות אושרו.

אני לא מבקש רביזיה כדי לא לעבור את השעה 12:15.

פניות מספר 305-308.

צהרים טובים. אני מאגף התקציבים. הפנייה נועדה לתגבר את תקציבו השוטף של המשרד לביטחון פנים בסך של 33.8 מיליוני שקלים, וכן לתגבר את ההוצאה המותנית בהכנסה בסך של כ-30 מיליוני שקלים.

26.5 מיליוני שקלים הולכים לטובת אבטחת הרכבת הקלה בירושלים, זה סיכום עם משרד התחבורה, משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים, לאבטחת קרונות ואבטחת רציפים ברכבת הקלה בירושלים. מתוקף הסכם הזיכיון זה מוטל על המדינה. 7 מיליוני שקלים הם לטובת תקצוב חלקו של משרד התחבורה בפרויקט א-3, שזה מצלמות המהירות החדשות, האחרונות שנכנסו.

אם לא נאשר אז לא יהיו מצלמות כאלה?

המצלמות כבר הותקנו.

אנחנו נוסעים כחוק.

יש חסינות בכל מקרה.

לא, אין חסינות על דוחות תנועה.

איך התקנתם את המצלמות? אולי ועדת הכספים לא תאשר את זה?

אתה מדבר על שלב א'? בשלב א' המצלמות כבר הוקמו, ההסכמים קיימים.

אז מה אנחנו צריכים לאשר כאן?

סך כל התקציב השוטף לאחזקת התוכנית – השוטרים שמתפעלים, המערכות, התשלום לזכיין וכדומה – הוא 21 מיליוני שקלים בשנה. השנה בבסיס התקציב זה מחולק שליש-שליש-שליש: משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר. המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר שמו את חלקם השנה בבסיס. משרד התחבורה, מסיבות טכניות ומסיבותיו שלו, התמהמה וזה יקרה לצערנו רק בבניית התקציב הבא, ולכן צריך לעשות העברה השנה. אם הוועדה תחליט לא לאשר, תהיה בעיה גירעונית למשטרת ישראל.

כלומר, אתם בטוחים שנאשר?

עוד 300,000 שקל זה השתתפות של משרד התיירות במשטרת התיירות באילת.
ההוצאה המותנית בהכנסה רובה הוא כנגד הכנסה בשירות בתי-הסוהר, של מכירה בקנטינות לאסירים. זה בעצם מתגלגל בחזרה לטובת רכישת מוצרים לאסירים וכיוצא בזה.

מי בעד אישור פניות מספר 305-308? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות מספר 305-308 אושרו.

הפניות אושרו.

יש לנו שתי הודעות.

בהתחלה היתה פנייה מספר 42 שלא דנו בה. האם הגיע רפרנט?

משרד הפנים. הרפרנט לא הגיע.

יש לנו שתי בקשות, רביזיות, ועוד הערה לתיקון.

כרגע הגיעה אלינו פנייה של משרד החוץ. היא כוללת גם את פנייה מספר 291 שלא מצוינת במספרים שהופיעו בפנינו, אז צריך להצביע על כך. הפנייה של משרד החוץ שאושרה כללה את פניות מספר 287-290. כרגע הם הדגישו שזה כולל גם את פנייה מספר 291.

כלומר רק שינוי המספור.

כן, הם טעו. אז צריך להוסיף את זה ולהצביע. במקום עד 290 זה עד 291.

מי בעד התוספת הזאת? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פנייה מספר 291 אושרה.

הפנייה מאושרת.

יש לנו שתי הודעות שוטפות.

שימוש בעודפי תקציב לשנת 2013, בקשה מספר 15-005: שר האוצר מתכבד להודיע לוועדת הכספים של הכנסת על העברת סכום של- - -

מי מסביר את זה?

זה הודעות של 21 יום.

אני מעכב את זה.

יש פה מישהו שיוכל לענות לשאלות?

אתה מעלה את זה?

עוד לא. זה כבד מדי ככה לבוא. יקרה משהו אם נעשה את זה בשבוע הבא?

זה מחטף קלאסי.

אדוני היושב-ראש, אתה רוצה אולי לתת לי להסביר בכמה דקות? זה אולי פחות מורכב ממה שנראה.

תנסה.

התקציב של משרד הביטחון מורכב, באופן עקרוני, משני מקורות: מקורות המשק וסיוע אמריקאי. הפנייה הזאת היא למעשה פנייה טכנית להעברת העודפים בסיוע האמריקאי שמועבר למשרד הביטחון, משנת 2012 לשנת 2013. בתקציב השקלי שניתן למשרד הביטחון, התקציב ממקורות המשק, אין כמעט עודפים, יש בערך 4 מיליון שקל עודפים.

אז מדוע ביקשתם תוספת תקציבית רק לפני חודש אם יש לכם עודפים של 2 מיליארד שקל?

הכסף האמריקאי אין אפשרות מבחינה תקציבית להשתמש בו בכל מקום אחר, פרט למשרד הביטחון. זה בעצם רק שיקוף של הדולרים שנמצאים בחוץ לארץ. האמריקאים מעבירים, יש חשבון בנק של בנק ישראל שממוקם בניו-יורק, לחשבון הזה ממשלת ארצות-הברית מעבירה בכל שנה כ-3 מיליארד דולר. בתקציב במדינת ישראל אין- - -

זה יותר מסובך. הייתי מציע שנדון בזה בשבוע הבא. נרצה להבין קצת יותר את התקציב.

אילו הייתי עיתונאי והיה עובר דבר כזה ככה, היתה לי כותרת גדולה. צריך להעביר את זה לשבוע הבא.

אני רוצה להעביר גם רק אחרי שיבוא מי שיידע להסביר לנו, ואם אתה יודע זה מצוין, גם את כל הנושא של התקציב האמריקאי ואיך זה מסתדר וכולי.

ועדת הכספים בסוף הדיונים שלה העבירה 1.8 מיליארד שקל של משרד הביטחון בהסכם עם ארצות-הברית. מה אומרים על זה? מספיק הסתבכנו עם ארצות-הברית.

את זה נעביר לדיון הבא.

נעבור להודעה השנייה, בקשה מספר 55-003, 8,042,000 שקל. מה זה? המדפיס הממשלתי.

כל ההודעות האלה צורפו לחוברת שלכם ביום רביעי.

שאלתי רק למה כאשר חילקתם היום את הפניות לא צירפתם את זה.

כי בנוסף אנחנו נותנים לכם את הבקשה פעם נוספת.

היא שואלת למה לא נתתם לה, האם אתם מקפחים נשים.

למדפיס הממשלתי יש עודף של 8 מיליון שקל. מישהו כאן יודע להסביר?

מה יש לו להדפיס כל-כך הרבה?...

אין נציג אז אנחנו נדחה את זה.

אני מתנגד לזה, כי אם אתה לא מאשר אז זה עובר 21 יום. אני מעכב.

נדון בזה בשבוע הבא. מה, יעברו כבר 21 ימים?

כן, מחר. רק בעניין הבקשה השנייה.

אז אני מעכב.

גם אני מעכב. למה הבקשות לא מגיעות אלינו?

הן מגיעות בחוברת שאתם מקבלים ביום רביעי.

זה גם מעוכב.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>