PAGE
45
ועדת הכלכלה
23/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 149>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 12:30

<דיווח שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים על פעולות משרדו, תוכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123(ז) לתקנון הכנסת>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
אריאל אטיאס

רוברט אילטוב

דוד צור

>
שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום
אורנה הוזמן בכור - מנכ"לית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נחמיה קינד - חשב בכיר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

דרורה ליפשיץ - היועצת המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

ד"ר יהודה ניב - מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חן בר-יוסף - מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

דורית הוכנר - מנהלת תחום בכיר תכנון פיסי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

שוקי שטרן - מנהל רשות הגז הטבעי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חזי ליפשיץ - סמנכ"ל תשתיות ואנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

שמעון כהן - מנהל אגף תמלוגים וכלכלה, מנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אלכסנדר וורשבסקי - ממונה על ענייני הנפט, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

תמיר שניידרמן - סמנכ"ל חירום וביטחון, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

שלמה ולד - מדען ראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

איתן פטיגרו - ראש מטה לשכת מנכ"לית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

רועי אברהמי - לשכת מנכ"לית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

צביקה אינבינדר - עוזר השר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

מאיה אלדר - יועצת השר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אורן משה - רכז אנרגיה, משרד האוצר

משה כהנא - רפרנט אנרגיה, החשב הכללי, משרד האוצר

אור גולדפרב - סמנכ"לית לכלכלה, המשרד להגנת הסביבה

יוסף פריצקי - שר התשתיות הלאומיות לשעבר

ד"ר דוד אלמקיאס - סמנכ"ל תכנון ופיתוח טכנולוגי, חברת החשמל

עינב חשאי - מנהל רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

שמעון פרנט - מנהל מגזר פיתוח מערכת הייצור, חברת החשמל

צבי קורמן - יושב-ראש ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

מתי יצחק - חבר הנהלה, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

אני סני גוטמן - מזכירת ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

ענת גרוסמן - ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

גילת בוגנים - יועמ"ש, סופרגז

יורם טמיר - יושב-ראש חטיבת חברות הגז הקטנות, איגוד לשכות המסחר

אברהם פרל - יושב-ראש ש.א.מ. מרכז הגז בע"מ

אלברט עמר - מנהל חברת גז עבדו תמרה בע"מ

תמר חודניק - מנהלת פרויקט, חברת סופרגז

מיכל מינצר - יועצת משפטית, בתי זיקוק לנפט, חיפה

אדיר חרמון - עו"ד, סמנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת

איתן פרנס - עו"ד, מייסד ומנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית בישראל

זאב גרוס - יועץ ומפתח פרויקטים בתחומי ההתייעלות האנרגטית והאנרגיה המתחדשת, חברת Eye on the world, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת

אלי אסולין - מנכ"ל דוראד אנרגיה, יצרני חשמל פרטיים

יעל להב - סמנכ"לית שיווק ומכירות, חברת דוראד אנרגיה בע"מ, יצרני חשמל פרטיים

רות רנרט - מנהלת מערך תקשורת, מקורות

מאיה יעקבס - מנכ"ל צלול עמותה לאיכות הסביבה

צפריר גדרון - עמותת צלול

נחום גוטנטג - כלכלן הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

ערן חיימוביץ - מנכ"ל פניציה תעשיית זכוכית

יצחק גנדל - ועד פניציה תעשיית זכוכית

ליאור טימור - עורך הכל כלול, ערוץ-10

אורי גינת - ידידי כדור הארץ

נפתלי גור אריה - עו"ד, אזרח

נחום גוטנטג - כלכלן, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

עמי צדיק - מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אורלי בן-שמאי - לוביסטית, איגוד חברות הדלק ודלק קידוחים

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בהתאחדות התעשיינים

עדי אביטן - לוביסט, שיכון ובינוי

קרן ברק - לוביסטית, בז"ן

יעל שילוני - לוביסטית, גלעד, כיל

משה ביבי - לוביסט, דוראד

ישי פישמן - לוביסט, מקורות

זכריה רייך - לוביסט, פרילוג, רציו

ליאור רותם - דובר הוועדה

לאה ורון

טלי רם
<דיווח שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים על פעולות משרדו, תוכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123(ז) לתקנון הכנסת>

רבותי, כבוד השר, היום אתה בכיסא של שר האנרגיה.

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. היום אנחנו דנים בנושא האנרגיה בלבד. רבותי חברי הכנסת, מכובדי, ביקשתי מהשר שלום שהוא יפתח בקצרה – עשר דקות – בנקודות עיקריות איפה הוא רואה את מצב האנרגיה היום, לאן הוא רוצה להוביל אותה, בצורה ברורה, ואז אנחנו נפתח בשאלות, בהערות, כדי שהשר וצוותו יוכלו לענות לדברים, כמו שהדברים מקובלים בסנאט האמריקני ובמקומות אחרים, כי אנחנו יודעים שיש שרים – בעבר היו, לא היום – שאתה נותן להם, מדברים שעתיים על המצגת.

גם היום. לא היום אני, אבל - - -

אנחנו רוצים פה דיון ואני מכיר את השר שלום. כבוד השר שלום, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח לסקור את פעילות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

משרד התשתיות, האנרגיה והמים הוא משרד שהציבור משתמש בו בצורה מלאה, אבל הוא לא מרגיש מחובר אליו.

הוא מרגיש מנותק, אתה אומר.

לא. משרד החינוך, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר, יש להם איזו אינטראקציה, אבל תחשוב על אדם שקם בבוקר, הפעולה הראשונה שהוא עושה, הוא מדליק את החשמל, זה המשרד; הוא הולך לשירותים, מוריד את המים, ביוב זה המשרד; המים שהוא שוטף פנים זה המשרד; הוא הולך למטבח, מכין קפה, גז זה אנחנו; נכנס לאוטו, דלק זה אנחנו. כל פעולה הכי בסיסית – חשמל, ביוב, מים, גז, דלק – זה פעילות של המשרד.
רוצים שהדבר הזה יהיה כמובן באספקה אמינה, זולה ונקייה, אבל אף אחד לא מעלה בדעתו בעצם שכל מה שהוא עושה זה פעילות המשרד, כל הפעולות הכי בסיסיות בבוקר של האדם.
אין ספק שהמשרד, שאני הייתי המנכ"ל שלו לפני 23–24 שנים - -

עם השר מודעי.

- - עבר שינוי דרמטי, גם תוספת המים אבל בעיקר אני חושב תוספת הגז, שלאחרונה הפך להיות משהו מרכזי. אפשר להעביר את המצגת? תודה.


(הצגת מצגת)

כמובן, פיתוח משק הגז הטבעי לצד מימוש פוטנציאל היצוא.

כבוד השר פריצקי, השר לשעבר. יוסף, בוא לשולחן הכבוד, בבקשה. אנחנו, יש לנו כבוד גם לשרים בעבר, לא רק לשרים בעתיד.

תודה רבה.

אני כמובן אפרט. הבטחת אספקת אנרגיה לכלל המשק באופן אמין, זמין, יעיל, באיכות גבוהה, נקייה כמובן; הפחתת יוקר המחייה. המשרד הזה הוא חוד החנית של הפחתת יוקר המחייה, ואני אתייחס לזה בהמשך. פיתוח אנרגיות מתחדשות, גיוון מקורות האנרגיה, כדי שתהיה לנו לא רק הסתמכות על אנרגיה קונבנציונלית, אנחנו רוצים להגיע גם לאנרגיות מתחדשות; עידוד התחרות בתחום האנרגיה; ניצול מושכל של משאבי הטבע, והגברת המודעות לדירוג אנרגטי של כלל מוצרי החשמל. אנחנו עכשיו יצאנו במבצע לדבר הזה, ואני אפרט.

יש לנו שיתוף פעולה כמובן בין שלושת המשרדים שאני עומד בראשם, כמו עכשיו למשל לגבי תעלת הימים, שיתוף פעולה מצוין של המשרד לשיתוף פעולה אזורי נגב גליל, וכמובן משרד המים, משרד התשתיות. המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אנחנו מזרימים גז טבעי לנגב, לגליל, וגם האנרגיות המתחדשות- היחידות של האנרגיות, היחידות של היח"פים, חלקן הגדול נמצא גם בנגב ובגליל – יח"פים זה יצרני חשמל פרטיים.
לגבי הנושא של נפט וגז טבעי היה דיון ארוך כמו שאתה יודע, הממשלה קיבלה החלטה לייצא 40% מכלל הגז, והדבר הזה מכניס גם הכנסות גבוהות למדינה. לפי בנק ישראל זה ייתן כבר השנה הזאת אחוז אחד של צמיחה נוספת, ואחוז של צמיחה זה אומר כמובן הרבה יותר מקומות עבודה, זה אומר הרבה יותר הכנסה למשק ולתושבים עצמם, ועלייה ברמת חיים. אנחנו מדברים על 500 מיליון שקלים, וב-2015 זה צפוי להגיע למיליארד שקלים.
אנחנו מדברים על הענקת רישיונות לחיפושי נפט, אנחנו מקווים גם שיהיה נפט מעבר לעניין של הגז. עוקבים אחרי תוכנית העבודה של פיתוח שדות הגז, פיקוח על קידוחי הנפט, והפעלת מרכז מידע לאומי לחיפושי נפט וגז טבעי.

בנושא של אספקת הגז הטבעי אנחנו רוצים לפקח כמובן גם על קביעת התעריפים כדי שלא תהיה העדפה ברורה לטובת רוכש גדול מול רוכש קטן, ופתאום לייצוא ימכרו ב-X ובארץ ימכרו ב-X2. זה לא יקרה. לכן, כל חוזה צריך לבוא לאישורנו, אנחנו צריכים לראות שאין כאן העדפה של צרכן כזה על פני צרכן אחר. כמובן שיהיו להם כל כללי הבטיחות הנדרשים, ואנחנו מבחינתנו רוצים לעשות את הכול כדי שהדבר הזה יהיה בצורה נכונה.
אנחנו מפקחים גם על רשת ההולכה של הגז, שהיא כמובן מורכבת, גם רישיונות החלוקה. הוחלט שאת ההולכה גז מבצעת בצינורות אבל באספקה זכו חברות מסוימות, והן אלה שמספקות את הגז.

אני רוצה לתת לך כדוגמה, אדוני היושב-ראש, עד כמה הדבר הזה מביא לחיסכון מדהים. מפעל אחד באופקים – אחד – שקוראים לו "שניב", כתוצאה מזה שהצלחנו להגיע עם הגז אליו, חוסך 50,000 שקלים ביום, מיליון וחצי שקלים בחודש, כמעט 18 מיליון שקלים בשנה. אמרתי לו: כמה הרווחת קודם כי הרי אם הרווחת פחות מ-18 מיליון, סימן שאתה בכלל מפסיד.

זה במקום סולר?

במקום כל השימוש בדלקים אחרים.

מזוט.

מזוט בעיקר, כן.

ולכן, כאשר מגיע אליו הגז, הוא כמובן חוסך בצורה משמעותית. בנאות חובב, מה שקראו פעם רמת חובב, מפעלים חוסכים ארבעה-חמישה מיליון. הגענו לפניציה ירוחם, כל הדבר הזה מביא לאפשרות כמובן לקלוט יותר עובדים.

אין ספק.

מביא את האפשרות להתחרות בצורה טובה יותר. למה? כי אם יש לו עלויות אנרגיה הרבה יותר נמוכות, הוא יכול להתחרות גם בארץ מול ייבוא, ואם הוא מייצא לחוץ-לארץ, גם.

בנוסף לזה, הגז יותר נקי.

הגז יותר נקי כמובן, וכך הלאה. משק הגז הטבעי – המשק כולו, בשלב הזה כבר, חוסך מעל מיליארד שקלים בחודש. אנחנו מדברים על 2015, החיסכון יהיה שלושה מיליארד שקלים בחודש, כמעט 40 מיליארד שקלים בשנה ייחסכו כתוצאה מהשימוש בגז.

זה תהליך של שרשרת. כשאמרתי שהמשרד הזה הוא חוד החנית במאבק ביוקר המחייה, כאשר הגז למפעלים הוא הרבה יותר זול, הוא גם יותר זול לחברת החשמל. חברת החשמל – עזבו את הסופה עכשיו ואת העניין של ההוצאות העודפות שיש להם כתוצאה מזה - -

דיברנו על זה כבר.

- - אבל במצב רגיל, כאשר הם כבר מגיעים ל-60% ויגיעו ל-70%, ואסור שיהיה יותר, כי אז הם מסתמכים על מקור אחד ויש לנו רק צינור אחד - - -

מדברים על כך שבסוף אולי נגיע ל-60%. 40% יצרנים פרטיים.

לא. יצרנים פרטיים זה בייצור, אבל בשימוש בתחום האנרגיה של חברת חשמל, האם היא תשתמש בדלקים, מה אחוז הגז מתוך כלל הדלקים – פחם, מזוט וגז. אנחנו אומרים, 60%–70% מקסימום כי אנחנו לא רוצים להסתמך רק על מקור אחד.

אבל, ברגע שהיא משתמשת ב-70%, עלויות הייצור שלה הן הרבה יותר נמוכות. כאשר תעריף החשמל יורד, גם ייצור המים – אם זה בהתפלה ואם זה בשאיבה – הוא מבוסס הרבה על אנרגיה, גם גז וגם כמובן חשמל המון, זה גם יכול להוריד את מחירי המים, שהורדנו אותם רק בשבוע שעבר ב-5%.
וכמובן, ירידת מחירי המוצרים כולם כי כל מפעל שיש לו היום פחות לשלם חשמל, פחות לשלם מים, פחות לשלם על גז, מחירי המוצרים שלו הרבה יותר זולים, כך שאנחנו רואים את המאבק ביוקר המחייה ואת הורדת יוקר המחייה כדבר דרמטי, כל אזרח ייהנה מזה בסופו של דבר כי המוצר הסופי למשתמש יהיה יותר זול – אם זה בחשמל, אם זה במים ואם זה במוצרים שהוא צורך.

ברור.

התחלנו עם הגז הזה ב-31 במארס 2013, ובשנים הקרובות יוזרמו מהמאגר לשימוש בישראל שמונה BCM בשנה. פעם אחת נגיד מה זהBCM – כל אלה שרוצים להשתמש במלים מפוצצות – BCM זה Billion cubic meters, זאת אומרת מיליארד מטר מעוקב, מיליארד קוב בשפת העם. במקום לכתוב שמונה מיליארד קוב - שמונה BCM, אבל שכל אחד מהנוכחים כאן ומהצופים שלנו ידע ששמונה BCM, פירושו שמונה מיליארד קוב. כשכתוב BCM זה מיליארד קוב.

יפה.

ולכן, אנחנו מדברים על שמונה מיליארד קוב, כאשר יש לנו גם אונייה מגזזת, שהיא נותנת גיבוי לצורך לאספקת גז נוסף במידה שאנחנו צריכים, והאונייה המגזזת נמצאת שם, מאפשרת תוספת של אספקת גז טבעי של 1 BCM, קרי 1 מיליארד קוב.
חיבור מפעלים בנגב – דיברתי – מפעל "שניב", עוד מפעלים שיש לנו; ושימוש בגז הטבעי גם לטובות אותן יחידות פרטיות של ייצור חשמל. הם גם משתמשים כמובן בייצור פרטי.

תעברו הלאה על המפות, התמונות היפות. מעבר לנושא הגז, למשרד יש את כל נושא הדלק, גם הפיקוח על הדלק, שיהיה דלק נקי, אמין, שלא ימהלו אותו, שהוא יגיע לצרכנים בכל מקום שבו הם רוצים להשתמש בו, ויש בעניין הזה פיקוח רציני.

אנחנו עכשיו עושים חוק חדש למשק הדלק כדי להסדיר את הרישיונות, בעלויות צולבות, פיקוח, אכיפה, כמובן שיהיה לנו גם דלק לשעת חירום. דרך אגב, עכשיו בזמן הסערה זה היה גם לספק חשמל, אבל גם לספק דלק, מים וגז, גם לזה היה קשה להגיע בגלל חסימות, בגלל סערות. בירושלים ובצפון היינו צריכים להביא את כל הדברים האלה עד לבית הצרכן כדי שיהיה לו, אז ברוך השם, אף אחד לא שמע על דלק, על גז ועל מים, הצלחנו להגיע. במים, איפה שלא הגענו, הבאנו גם בקבוקי מים מינרליים לאנשים כדי שיוכלו להשתמש בהם.

אנחנו רוצים לעבור לדלקן אוניברסלי, התחלנו כבר במהלך. הרבה פעמים אתה נכנס עם האוטו שלך, יש לך תחנת דלק רק מסוג אחד, חברה אחת. איזו חברה יש כאן בכנסת?

פז.

פז. כולנו עם פזומט.

פז, אז רק פז, אבל אתה נוסע בצפון, אתה רואה דלק, אתה רואה סונול, אתה לא יכול להיכנס. בשביל מה? מה, יש בעיה? אין שום בעיה. תעשה דלקן אחד, ואתה יכול להיכנס לכל תחנה, כמו שהוא קורא את זה.

אין ספק.

כשאתה מרים טלפון מפלאפון לפרטנר, לסלקום או לאורנג' - - -

לא עונים לך? ברור.

אותו דבר. אותה שיטה, אותו עניין.

מתי זה יהיה?

בכנסת הקודמת הייתה הצעת חוק של שי חרמש.

אנחנו התחלנו את התהליך. צריך להביא אותו, זה ייקח כשנה עד שאנחנו עושים את זה. אני מעריך שבעוד שנתיים זה ייכנס.

בעצם, אתם תכפו על החברות שהמונה שלהן יקרא את כל החברות.

הדלקן שיגיע לארץ יהיה רק דלקן מסוג אחד, אוניברסלי.

אבל התעריף - - -

מאחר שמדובר בהנחה – זה לא שסתם יש דלקן, אתה מקבל מחיר מופחת – השאלה אם אתה מאבד את ההנחות.

לא, חס וחלילה, חס ושלום. רק כשהם ידעו לבוא ולקרוא את זה, ואם תרצו אחרי כן ירחיב ראש מינהל הדלק.

שלא נאבד את ההנחות.

אני רק רוצה להגיד, כבוד השר - חבר הכנסת אטיאס, אתה היית שר, כמדומני, חבר הכנסת שי חרמש כבר הגיש את זה בעבר – אנחנו מחכים לתקנות, אנחנו מחכים לך. תביא את התקנות ואנחנו נסדר את זה.

הוא אומר שזה בעוד שנתיים.

מה עוד שנתיים?

לא. שנה.

שנה זה עד שגומרים את כל התהליך. חן, אתה רוצה להתייחס לזה?

תחישו את זה.

נתתי הוראה להחיש את זה כמה שיותר.

מר בר-יוסף, הלוא כבר מדברים על זה שלוש שנים, שנתיים. למה אי-אפשר לעשות את זה?

14 שנה.

ארבע שנים מדברים על זה שפז וכולם יעברו. למה אי-אפשר להביא את זה בעוד חודש לוועדה, ונאשר את זה?

לשמחתנו, זה אפילו לא מצריך את הוועדה, זה מצריך רק שהפיתוח הטכנולוגי יסתיים. התקנות שאותן עשינו ביחד עם ועדת הכלכלה – תקנות של שר התשתיות הלאומיות – אושרו בוועדה, אבל הן דרשו הליכה לתקן ישראלי.
מכון התקנים סיים את התקן לפני סדר גודל של חודשיים. התקן עצמו עדיין לא מאפשר את יישום הדבר הזה, יש שם אלמנט של קידוד. אני מזכיר, עד עכשיו כל חברה שמרה לעצמה את הסוד, שמרה את הקוד של הרכב שלך בעצמה, הוא לא יצא לאף אחד. עכשיו אתה אומר, אני נכנסתי – כמו שהזכיר השר – בפז, אני מחר רוצה גם להיכנס בדלק, אני רוצה לעשות את זה בהעברה של חתימה בלבד.

לכן, אנחנו צריכים אלמנט של הצפנה נוסף, שלא קיים בתקן, שעליו עובדים עכשיו, יצא מכרז של המשרד ויצא מפרט. סדר גודל של שנה פלוס מספר חודשים של התאמות והתארגנות.

יש לנו קשרים בכל המקומות בסייבר. מה שאתה רוצה, נעזור לך.

תביא אותם גם לוועדת הכלכלה.

תודה רבה.

סליחה, יש לי שאלה. מה עם המחיר? אמרו שהמחיר לא ייפגע. למה לא ייפגע?

לגבי המחיר, לשמחתנו, מה שזה מאפשר זה ללקוח לבחור. אתה אומר: אני לקוח, יש לי מיליון ליטר שאני צורך בחודש. אני בא, אני מוכן להשתעבד אליך, חברה X, ורק אצלך אני אקנה. הוא ייתן לך מחיר אחד.

אני לקוח קצת יותר מסובך. יש לי אנשים שגרים בצפון, יש לי ספקים שגרים בדרום, אני לא יכול להשתעבד לחברה אחת, הפריסה שלה לא מספיק טובה. ברור לך שבאיזשהו משחק בין כמה חברות, יכול להיות שהמחיר שלך ישתנה. דרך אגב, המחיר גם יכול לרדת, לא רק לעלות. למה? כי חברות ענק שאמרו רק לי יש את הפריסה, פתאום יצטרכו להתמודד עם חברות הרבה יותר קטנות, שהפריסה שלהן אולי פחות טובה אבל לך ספציפית כלקוח יש נוחות להתקשר דווקא אתן.

יפה מאוד.

פתאום הוא יצטרך להתמודד בהתמודדות שהוא לא מכיר. זה פותח את השוק הזה לתחרות ויאפשר כמה אפשרויות.

מר בר-יוסף, הסברת את זה יפה מאוד. אנחנו נחיש אותך גם מהכיוון הזה.

תודה.

כבוד השר, תמשיך בבקשה.

יש חותם אלקטרוני, כדי למנוע מהילות דלק.

לגבי גז – אנחנו מסדירים את התעריפים, את הפיקדונות על מכלי הגז. לצערי, הפיקוח לא נמצא בידינו, הוא נמצא בידי משרד הכלכלה הרבה מאוד שנים. היה ניסיון של משרד התשתיות להעביר את זה אליו. מי רוצה לקבל על עצמו דבר כזה? הרי כל אחד צריך לברוח – מה אני צריך, מחר יתפוצץ בלון גז, מחר יקרה דבר כזה. למרות זאת אנחנו מבקשים את זה. לצערי, לא הולך.

אוקיי. יש ראש ממשלה, תפנה אליו, הוא יאשר לך.

ותעביר את זה לוועדת הכלכלה.

מדובר פה בשמירה על הבטיחות.

מינהל החשמל – בחשמל עכשיו יש ועדה בראשות יוגב לקבוע רפורמה במשק החשמל. אנחנו נעשה רפורמה אמיתית, רפורמה שתביא לשינוי, ולשינוי משמעותי. הרפורמה הזאת בסופו של דבר תוריד את שיעור הייצור ואת אחוז הייצור של חברת החשמל בצורה דרמטית לטובת יצרנים פרטיים.

אנחנו נאפשר כמובן גם אנרגיות מתחדשות. יש החלטה שעד 2020, 10% מכלל הייצור במשק יהיה באנרגיות מתחדשות, כך שאנחנו נגיע בסופו של דבר גם להתייעלות בחברת החשמל. אין שום סיבה שמספר העובדים יישאר כמו שהוא היום, אנחנו נגיע לצמצום מספר העובדים. אנחנו מדברים על כמויות באזור ה-2,000, הם מדברים על פחות. בסופו של דבר אנחנו נקבל את ההחלטות. גם ההטבות שניתנות – כמו חשמל חינם ואחרות – ייעלמו מהעולם, ואנחנו נגיע בסופו של דבר לחברה שהיא יותר יעילה וצריכה להתמודד גם מול תחרות. כמובן שבתחרות יש היום מצב שבו היצרנים הפרטיים מתקשרים עם לקוחות גדולים, נותנים להם הנחה די משמעותית לעומת מה שחברת חשמל נותנת. אנחנו נצטרך לסדר את המשק בצורה ראויה, בצורה נכונה.

נכון מאוד.

בכל מקרה, מדובר בחברה שבזמן סערה היא יצאה מייד לטפל, עם 2,000 עובדים, כאשר אולי חברות אחרות היו אומרות: קודם כול תגיד כמה אתה נותן לנו בשביל הדבר הזה, מה אנחנו צריכים לקבל.

נכון מאוד.

קודם כול, אין להם 2,000 עובדים, אבל נגיד אנחנו מעלים את כל העובדים שלנו, כמה אנחנו מקבלים מהממשלה. ויש דיון. התברר שבמדינות אחרות, הכי מתפתחות שיש – הכי מפותחות, לא מתפתחות, מתפתחות זו מילה לא טובה – הכי מפותחות שיש, עד שהסערה לא נגמרת, עובדי חברת חשמל בכלל לא נכנסים. רק כשהסערה נגמרת הם נכנסים.

כבוד השר, אני רוצה לספר לך. אנחנו הבאנו פה את חברת חשמל עוד ביום שלישי שעבר, מייד בזמן הסופה. אתמול חברי הוועדה, אנחנו ביקרנו בחברת חשמל, ואני רוצה להגיד לך שלושה דברים. לגבי הסופה, אין ספק שחברת חשמל פעלה בצורה מדהימה. היו כמה דברים שצריך לשפר בעניין של 103 וכולי, אבל מדהימה, ואם היו מפריטים – כמו שהייתה ההצעה בזמנו, אתה זוכר לפני שנים, לאיזה 17 חברות, היה קורה פה מה שקרה בקליפורניה.
אני מזכיר לכולם שבקליפורניה הופרטה מערכת האנרגיה והחשמל, מי שהוביל אותה היה המושל – אתם זוכרים את איש השרירים, ארנולד שוורצנגר – התוצאה הייתה, במשבר שהיה שם הכול קרס, והוא הפסיד את מקומו. נפגשנו אתמול.

אני אומר, גם הייתי יושב-ראש ועדת כספים כשאמרו לי, או-טו-טו העסק נגמר. אדוני כבוד השר, במשמרת שלך יש היום את ההזדמנות. הוועד עם מיקו צרפתי נהדר, ההנהלה רוצה, כולם. אנחנו מחכים, ועדת הכלכלה, אפילו בלוחות זמנים, כמה שתגישו את זה, פעם אחת. אני הייתי שמח שהקיץ הזה אנחנו נגמור כבר את הנושא הזה של הרפורמה, עם חברה שעובדת.

אני מאוד מקווה. אנחנו מתקדמים.

יפה מאוד.

מדובר שם בוועדה שהיא המקצועית ביותר שיש. גם אורי יוגב, שהוא היום מנכ"ל רשות החברות, אבל ראש אגף תקציבים לשעבר.

בהחלט.

אורנה הוזמן בכור, שהיא מנכ"לית המשרד לתשתיות לאומיות. יש את ראש אגף תקציבים הנוכחי, אמיר לוי; הממונה על השכר, מר אמסלם; החשבת הכללית.

כולם שם. אנחנו ממתינים.

כולם שם, ואצלנו גם כמובן ראש מינהל החשמל ואנשים נוספים.

מה שלאה אומרת, שהיא שמה את יהבה על אורנה.

אני הייתי סומך את כל ידי, אחרי שאנחנו מעל 18 שנים עובדים יחד, אז אני יכול לומר לך - - -

בדיוק. ח"י. בכל מקרה, הזמן הגיע. הכול בשל – הוועד, ההנהלה, גם הדרך.

אני חושב שצריך לעשות את זה.

אנחנו מחכים לכם. קדימה.

כמו שאמרתי, אנחנו עוברים לשילוב של אנרגיות מתחדשות. אנחנו מקימים מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, הליכי התכנון שיאפשרו הקמת טורבינות רוח. כל העניין של תרמו סולארי, וסולארי, וביומסה וכל מה שצריך.

תיכף נתייחס לזה.

גם בהתייעלות האנרגטית, תמיד אומרים שהאנרגיה הזולה ביותר היא זאת שאנחנו לא צורכים. מה זאת אומרת אנחנו לא צורכים? אנחנו יצאנו במבצע אדיר להחלפת מקררים. הרי המקררים הישנים צורכים חשמל בכמויות מטורפות, אז היה מבצע מדהים שעבד. עשינו אותו על פני כמה פעמים. לצערי, עכשיו משרד האוצר החליט להפסיק את זה, אבל החלפנו. כמה מקררים החלפנו?

150,000.

150,000 מקררים. מזגנים. לצערי הרב, בדודי שמש אנחנו פחות מצליחים. מה התברר לנו? שבכל הבתים הישנים שבהם יש דודי חשמל, רוב הבתים האלה הם בתים שמשכירים אותם לצעירים, והבעלים של הבתים האלה, אין להם אינטרס להשקיע ולהחליף לדוד שמש כי זה עולה כסף. מה אכפת להם, מי שמשלם את החשמל זה השוכר, אין להם עם זה בעיה, כך שבזה אנחנו עדיין עושים מאמץ. כמה הצלחנו עם דודי שמש עד עכשיו?

3,500.

3,500 דודי חשמל הסבנו לדודי שמש. אנחנו מקווים שיהיו לנו יותר.

גם מזגנים וגם נורות.

גם מזגנים, גם נורות חסכוניות.

סילבן, אני רוצה שתסיים.

עוד משפט. גריטת מקררים, אנחנו גורטים אותם.

מחקר ופיתוח זה נושא מאוד מאוד חשוב, אבל אם אתה לוחץ עלי, אני אמשיך. גם במחצבות ומכרות – היושב-ראש לוחץ – אני אעצור כאן.

רק לגבי משק המים, במילה אחת.

כן, זו הנקודה, בבקשה.

זאת נקודה חשובה, שהיא צרכנית, ואתה התכוונת לשאול אותי. גם כאן הצלחנו לגבש הוזלה של 5%, דבר שהוא יוצא מן הכלל, לאחר כמובן מאמצים אדירים. אנחנו רוצים לצמצם את התאגידים. אין ספק שמדובר בתאגידים שחלקם בזבזניים, חלקם ראוותניים, חלקם - -

מיותרים.

- - עושים רושם של – לא רוצה להגיד אפילו את המילה – אבל אנחנו רוצים לייעל אותם. אם אפשר היה לבטל אותם, זה היה אולי מהלך נכון, אבל כל מי שחושב – אני רוצה להגיד מילה לגבי המע"מ, כי אומרים, והציבור רואה אותנו עכשיו, אומרים: נכנס תאגיד המים אז משלמים מע"מ, מה שלא שילמנו קודם.

זה נכון, אבל כרואה חשבון אני יכול להגיד לך שעיריות, שהן מלכ"רים, לא יכולות להתקזז על המע"מ. אם הן היו עדיין ממשיכות להחזיק את משק המים, כל ההוצאות שלהן היו גדולות במחיר המע"מ כי מה זה היה אומר בעצם? שקוב המים הנוכחי היה עולה בכמעט 18%, ב-16% ומשהו.
זאת אומרת, אם העיריות יהיו, לא יהיה מע"מ אבל מחיר קוב המים יעלה. למה? כי העלות שלהם של צינור – הם קונים צינור נגיד ב-100 שקלים אבל משלמים עליו עוד 18% - הם לא מתקזזים על זה, לכן העלות שלהם של הצינור היא 118. אבל התאגיד, כשהוא קונה ב-100, אצלו העלות היא רק 100 כי הוא מתקזז על המע"מ.

נכון.

הציבור בטח לא הבין אותי - -

אבל לא חשוב.

- - אבל מחיר קוב המים במידה שזה יחזור לעיריות יעלה בעוד 16%. נכון שזה נותן חיסכון של 2%, אנחנו פועלים לעשות את זה, אבל זה לא מה שחושבים.

עדיין, צריך לייעל את המשק הזה, צריך להוזיל. אנחנו עכשיו הדממנו את ההתפלה – התפלה, שאם כרגע יש לנו עודף מים, אין בה צורך, ואנחנו רוצים דרך זה גם להוזיל את התעריפים, והמדיניות שלי היא להוזיל את תעריפי החשמל, להוזיל את תעריפי המים, כמובן מחירי הגז שיורדים, מחירי האנרגיה, ודרך זה להוזיל את כל המוצרים במשק הישראלי. זה הקו שאנחנו נוקטים בו, ולשם אנחנו נגיע.

אני מאוד מודה לך, כבוד השר. אני פותח את הדיון. אני רוצה רק בתחילה, מכיוון שהמטרה כאן היא לשאול שאלות ספציפיות, לקבל הבהרות מהשר, אני אפתח ואנחנו נעשה את זה בשיטה המקובלת שבה אנחנו נותנים לחבר כנסת, מישהו שאינו חבר כנסת, בשיטת הריצ'רץ' או הזיגזג.

אני רוצה להפנות מספר שאלות, והן לא בסדר שצריך לענות עליהן אבל בתחומים שתחת שיפוטו של השר, שבאמת מרחב הכנפיים שלו הוא אדיר וגם כושר הביצוע שלו בהתאם.

בנושא של ניתוקי המים היה לנו דיון. אני מוכרח להגיד את האמת, שגם צפיתי בזמנו בסרט שבו משה איבגי כיכב, והאדם שמשה איבגי שיחק – יעקב הובל – הגיע בעצמו לוועדה.
אנחנו העברנו את התקנות לגבי ניתוקי מים, אבל הייתה קריאה של חברי כנסת בוועדה, והשר פרץ פנה, האם יש מקום שמשרד האנרגיה יקדם הצעת חוק לפיה אסור בכלל לנתק מים כתוצאה מאי תשלום חשבון מים למשפחות חלשות. זה עלה, ברור שהאוצר התנגד, ולכן אנחנו העברנו את זה במגבלות.

אני רוצה שהציבור ידע מה העברנו בתקנות.

לא, זה כבר אמרנו.

אין ספק שגם הייתה פנייה שלך, ואתה גם דואג לתחום הזה, וצריך להדגיש את זה – אתה לא אומר את זה, כנראה שאתה צנוע.

בכל מקרה, מה שאני רוצה להגיד זה דבר אחד. אנחנו קיבלנו החלטה לצמצם את מספר הניתוקים, ולקבוצות מסוימות לא לנתק בכלל.

בדיוק.

קודם כול, אין ניתוק אחרי אי תשלום של חשבון אחד, לכלל המדינה, אלא רק אחרי אי תשלום של שני חשבונות.

יפה.

אין ניתוק על 300 שקלים אלא ניתוק רק מ-500 שקלים.

יפה. זה מה שהעברנו.

זה לכלל המדינה. שליחת חשבון לא תיעשה באופן רגיל אלא בצורה מסודרת, בדואר רשום שיגיע אליו.

והדבר האחרון, לגבי הקבוצה של הנזקקים. לא ניתן יהיה לנתק בכלל – בכלל – למקבלי הבטחת הכנסה, לחד-הוריות, לניצולי שואה, לפרטיזנים, לנכים. איפה חזי? תגיד את הרשימה.

לא, חזי, תעצור את זה עכשיו.

אין צורך, זה מונח בכללים בפני הוועדה.

אנחנו דנו בוועדה ואנחנו הולכים לפי זה.

אני רוצה רק שידעו שאת הקבוצה הזאת – עכשיו אחרי שהעברת את זה – לא ניתן לנתק.

לא פורמלי, הסכמנו על זה, אנחנו בהצבעה – יש לנו ישיבה תוך שבוע-שבועיים.

זה לא אומר שהם לא צריכים לשלם. יעשו את הגבייה בצורה אחרת, אבל לא יהיה מצב שלא יזרום להם מים. כמובן שאותן חברות שמספקות מים משלמות על המים האלה. זה כמו בעניין של חשמל. כשמספקים חשמל, בסופו של דבר מישהו צריך לשלם. אם לא – כמו במים, כמו בחשמל, צריך להבין – אם לא מנתקים ולא גובים בשום צורה אחרת, העלות של אלה שלא משלמים נופלת - -

נופלת על החלשים.

- - על כלל האוכלוסייה האחרת, והאוכלוסייה כולה צריכה לשאת בנטל הזה ולשלם כי מחיר תעריף המים או החשמל עולה כתוצאה מכך.

תודה. מה שאני מנסה לעשות עכשיו, אני רוצה להעביר לך מספר שאלות.

אוקיי, אז תעביר את כולן.

במקביל, נפתח את הדיון ואז אתם תענו עליהן תוך כדי דיון או לקראת הסוף. אני מוסיף את הנושא השני. כבוד השר, אתה זוכר שבדיון שהיה אנחנו מאוד שמחנו שהמחירים בהסכם עם התאגידים והעיריות ירדו ב-4%–5%, אבל אמרנו – זה באמת לא כל כך משמעותי.
אתה הצהרת, ואני ציטטתי אותך בוועדה, שהמחירים ירדו במהירות ב-10%–15%. השאלה שלי, להצעה הזאת יש הלוא עלות תקציבית ולכן הממשלה לא קיבלה אותה בעבר, האם משרד האנרגיה מתכוון להפחית בדרך אחרת את תעריף המים כדי שבאמת ירד בצורה משמעותית ל-10%–15%. שאלה.

מה עם החשמל?

סליחה, אני מתקדם. אני בא לנושא הבא. יש חשש של מחסור בגז, שיתחיל – ההערכות נעות, בין 2015 ל-2017. ופה אני שואל את השאלה - היינו בחברת חשמל, ראינו את התמונות - בכל מקום, כמו קאטו הזקן, מדוע לא מוודאים חיבור צינור נוסף של גז לחוף ממאגר תמר? פריצקי, אני מסתכל עליך, אתה זוכר את זה עוד מהעבר.
4. יש לנו את השאלה לגבי התחרות גם בשוק הגז. מהי עמדתך בסוגיה שהממונה על ההגבלים דן בה בימים אלה, של הטלת הסדר כובל על מאגרי תמר ולוויתן?

5. האם נכון בעיניך שהמדינה תפקח על מחירי הגז?

6. פנה אלי מנכ"ל פניציה לפני הדיון, כבוד השר, מדוע מתעכבת העברת גז למפעל בצפון.
7. התעשיות המתחדשות. הלוא אתה ואני – אני לא אסתיר מכם את הסוד שסילבן ואני, סילבן היה יושב-ראש אגודת הסטודנטים לפניי, אני באתי ב-90', שש-עשרה שנה להיות נשיא אוניברסיטה, באר שבע והדרום זה בנפשנו.

ובאמת, לפני שמצאנו את הגז, הרבה חבר'ה, גם הרבה מאוד בדרום, התחילו להקים תעשיות מתחדשות, אנרגיה סולארית, הקמנו את המכון הגדול - במזרח התיכון בטח – אנרגיה סולארית בשדה בוקר. גורמים בתעשיית האנרגיה המתחדשת טוענים שבכל זאת, עם כל ההצהרות, משרדך לא עוזר היום לתעשייה, והשאלה היא מאוד ספציפית. מכיוון שאני חושש, ואני בטוח שאתה מצטרף לחשש הזה, שאנחנו כרגע באופוריה של הגז – ונלך, גז גז גז – בעבר אמרנו, נשקיע באנרגיה סולארית, אנרגיות רוח, נלך. כרגע, מכיוון שהגז בא, זה יורד לתחתית הסולם, ואנחנו שואלים מה אתם עושים ומדוע לא חולקו מכסות חדשות לאנרגיה סולארית.
והשאלה האחרונה, הלוא מגיע לוועדה שלנו כל הנושא לגבי כיל, לגבי רותם – לא רק העובדים אלא גם הכרייה בשדה בריר. מהי עמדתך ביחס לכרייה בשדה בריר?
אלה חלק מהשאלות שהעליתי כאן, ואני פותח את הדיון. אורנה, את בטח רושמת הכול לכבוד השר.

רשמתי הכול. תאמין לי שהוא זוכר גם בלי שרשמתי.

אני יודע שסילבן זוכר, חשבתי – אולי הוא עבר את גיל 50, הוא מתחיל לשכוח כבר.

לא, לא.

קצת לא אותו דבר, היה זוכר את כל המספרים בעל-פה.

עדיין.

רבותי, אני נותן לחבר כנסת, נציג ציבור או נציג חברה. השר פריצקי, אתה רוצה מילה אחת בתור שר בעבר?

לא.

לא. מי מחברי הכנסת רוצה לפתוח?

אתה עכשיו פתחת סדרה של שאלות. חלק זה שאלות שלנו, נוסיף עוד מה נשתנה? נתחיל.

בוא נתחיל עם זה.

בדיוק.

תודה רבה. אריאל, אני תמיד אוהב את ההערות שלך.

לגבי נושא המים. המים לא ירדו שנים רבות, ואנחנו נמצאים בתפקיד תשעה חודשים.

ההיריון נגמר, אתה אומר.

לא, אבל כשנכנסתי, הודעתי שתהיה הוזלה. גם כשאני מודיע שיש הוזלה, מייד כולם כותבים: מה פתאום אתה בכלל מודיע על הוזלות, זה רשות המים – כי עוד מעט אני אגיע לרשות החשמל.
השינוי הדרמטי מאז שהייתי מנכ"ל למה שקרה עכשיו הוא שפתאום הוקמו רשויות – הסמכות אצלן, האחריות אצלך. זאת אומרת, יכול לבוא מישהו, וכתב כבר גורם אנונימי בחברת החשמל, שחלק מהעניין שלא עשו את כל התחזוקה של הקווים, בגלל שרשות החשמל לא הכירה בסכומים האלה, ולכן לא נתנה להם את זה בתעריף.

אני אומר, זה לא נכון, אבל אם היא לא מכירה, הסמכות אצלה אבל כשזה נופל, האחריות נופלת לחברת חשמל, לשר, לכולם.

למרות זאת, אני הודעתי שאני השר, ותהיה הוזלה. למרות שאתה תראה בכל העיתונים הכלכליים – מה פתאום, מה הוא מתערב, אסור לו, לא בסמכותו.

אנחנו רוצים להוריד את המחירים. איך?

אז יפה. קודם כול, אתה חושב שהוזלה של 5% זה עניין של מה בכך? זוהי הוזלה משמעותית. אתה חושב שזה דבר שעושים אותו ככה מהיד לפה? עושים אותו.

קיבלתי כבר את זה, את המחמאות ואת הדברים, אני שואל לגבי המטרה שלך, 10%–15%.

אז אמרתי. המטרה שלי לעשות רפורמה במשק החשמל ורפורמה במשק המים, ורפורמה פירושה גם הוזלת תעריפים. אבל, אף אחד לא האמין בכלל שתהיה הוזלת תעריפים. הרי כשאני נכנסתי אמרו: החשמל יעלה בכך וכך, והמים יעלו בכך וכך. בכלל אף אחד לא דיבר על כך שתהיה הוזלה.

אני יכול שאלת המשך? זה יקל על כולם פה.

בבקשה.

בסוף, בארנונה, יש תעריפים לפי אוכלוסיות. מים, פעם היית משלם לעירייה הכול ביחד, לפני התאגידים. היו מבדילים לך – מים לחוד וארנונה לחוד.

בסוף, זה משאבים של המדינה. אני יודע שזה מסובך, אבל כמו שארנונה הוכיחה שאפשר לעשות תעריפים דיפרנציאליים לאנשים – אני מדבר על התחתית של האוכלוסייה, עזוב אותי ממעמד הביניים והסיפורים היפים האלה – בסוף, אנשים שאין להם מה לאכול, כמו שלקחתם קבוצה ואמרתם: הקבוצה הזאת, לא ננתק להם חשמל ומים, כדי לא להפיל את זה על אחרים אנחנו נגבה את זה בצורה אחרת, יכול להיות שבמקום להוריד לכולם 5% - באמת, לי זה לא משנה אם אני משלם 5% יותר או פחות, אבל אכפת לי שהאנשים היותר חלשים, תוריד להם בגלל שאתה לא מוריד לנו, 10%, זה שווה להם הרבה יותר, ויש אפשרות לעשות את זה כמו שעושים את זה בארנונה.

נכון.

בסוף מגיעים לאותו מקום. על אותו משקל שמורידים את הארנונה, מורידים את החשמל והמים, ואז אני חושב שגם אלה שמתנגדים יברכו אותך על זה.

קודם כול, צריך להבין שברגע שמוזילים, מישהו אחר צריך לשלם את זה.

אתה לא מוזיל לכולם. אתה מוזיל לאוכלוסיות החלשות.

לא משנה. התעריף הוא כזה שאם אתה מוזיל ל-א', אתה צריך להשית על ב' תוספת. מה קורה? איפה התוספת תהיה? במקומות החלשים יותר. למה? כי התאגיד הדרומי והתאגיד הצפוני, יש בהם הרבה יותר אוכלוסייה חלשה, אז האוכלוסייה הבינונית, שהיא זאת שכן משלמת וכן עושה, היא תישא בעלויות, אבל בראשון ובסביון ובהרצליה, יש שם פחות אוכלוסייה חלשה, הם ישלמו פחות.
העניין האוניברסלי כאן הוא דבר חשוב. צריך לשקול איך אנחנו עושים – כמו שנעשה בחשמל, ועשו את זה בחשמל, מתן הנחות מסוימות לקבוצות מסוימות. אנחנו בוחנים את הדבר הזה – תאמין לי, אתה מכיר אותי – אנחנו נעשה את זה והדברים האלה ייעשו, אנחנו נגיע לכדי הבשלה.
זה לוקח קצת זמן, צריך גם להרגיל את המערכת לכך שממצב שכל פעם רק באים, דורשים העלאה, מקבלים, דורשים העלאה, מקבלים, פתאום זה משהו אחר לגמרי. עד היום זה לא פעל כך, זה יתחיל לפעול כך, בואו נשמור על המסגרת כדי להגיע לתוצאה הנכונה ולתוצאה המקווה. וגם אם מישהו מקבל חיסכון של 50 שקלים בחודש או 100 שקלים בחודש, בשבילו זה סכום לא קטן.

זה משמעותי. יפה.

לא קטן, ולכן מבחינה זאת זה דבר שהוא חשוב. לגבי העניין של צינור נוסף. צינור נוסף הוא דבר הכרחי, אבל תראה כמה היה קושי לעשות את הצינור הנוסף, עם כל הפרוצדורות ועם כל התהליכים הביורוקרטיים ותהליכי התכנון. היה צורך לעשות את זה בחוף דור, כמו שיודעים, ובסופו של דבר הצליחו התושבים לבטל את זה. היום רוצים להביא את זה שיהיה עוד צינור לעמק חפר. גם שם התנגדות, בג"צים. זה לוקח המון המון זמן.

יש החלטה, עם לוחות זמנים?

ודאי שיש. הדברים האלה כבר עברו את הליכי התכנון, צריך להקים גם מתקנים אבל אנחנו מדברים גם על הצורך הזה ללוויתן, כדי שיהיה, ואז יהיה לנו צינור נוסף, ואנחנו בודקים גם את העניין של תמר. בכל מקרה, הדבר הזה הוא דבר נדרש, הוא דבר הכרחי ואנחנו פועלים כדי שהדבר הזה יקרה. זה תמיד מצב שבו כולם מתנגדים, ואנחנו אלה שצריכים לבוא ולאשר את זה.

וחייבים להחליט.

צריכים לבוא ולאשר. אתה יודע, אנחנו תמיד מצטיירים - - -

מי מממן את הצינור הזה?

החברות עצמן.

הבעיה זה רק הביצוע.

כמה זמן לוקח לעשות דבר כזה?

שוקי, אתה רוצה לענות על זה?

פיתוח מאגר לוויתן, מקבלת החלטה ויציאה לדרך זה סדר גודל של בין שלוש לארבע שנים.

אני מדבר רק על הצינור, עזוב את מתקן הקבלה.

רבותי, אין רק צינור.

שוקי שטרן הוא מנהל רשות הגז.

שוקי, אומרים לי שיהיו בעיות כבר לקראת 2015–2017. כרגע, מה שאתה אומר בלשון פשוטה - - -

לא, נשאלתי שאלה ספציפית.

מה יהיה? אני מחדד את השאלה. השאלות שכל הזמן שואלים אותנו הן מה יקרה. יש תהליך, לוקח זמן, מה יקרה פה עוד מעט? לא יהיה גז לתעשייה.

יש שני דברים. אל"ף, יש פתרונות ספציפיים לתמר, שיגדילו את היקף האספקה מתמר, לא בצורה מז'ורית, אבל בסדר גודל של 20%–25%. זה הקמת מתקני דחיסה והגדלת האפשרות לספק ישירות מתמר במתקנים הקיימים, פלוס תוספת מתקנים נוספים.

עם הצינור הקיים.

עם הצינור הקיים. יש החלטה שאומרת גם צינור נוסף מתמר, והיא לא מתממשת, בין היתר, בגלל סוגיות של אחסון גז במאגר ים תטיס. יש שם בעיות טכניות.

את כל הדברים האלה אני מבין. השאלה רק - - -

צינור לבד לא מביא גז. צריך מתקני הפקה נוספים, צריך צנרת נוספת, צריך מתקני טיפול. ולכן, צדק השר – כרגיל, השר - -

תודה, תודה.

- - שצריך מתקני טיפול נוספים וצריכים להביא גז ממאגר נוסף. בין לבין, כמו שצוין קודם, יש מתקן בואי להביא LNG, גז במחיר יותר יקר, אבל תינתן האפשרות לצרוך גז טבעי גם מ-LNG בטווח של המחסור בשנים 2015–2017.

אם אנחנו מסתכלים כרגע, צינור נוסף, בהנחה שאפשר יהיה למצוא פתרון לגבי אתר, מתי לדעתך יהיה צינור נוסף? בטווח לפני זה אתה מדבר על שימוש בהנזלה והדברים האלה. על איזה שנים אנחנו מדברים, מתי יהיה צינור נוסף?

ארבע שנים מאז ההחלטה.

אני מניח שמתמר, אם הבעיות הטכניות ייפתרו, ניתן יהיה להביא צינור נוסף לקראת 2016, במידה וזה יתממש.

זאת אומרת שיהיה צינור נוסף ב-2016?

אני לא אומר שיהיה צינור נוסף.

אני רוצה להבין, לכן אני מנסה, כי הציבור מקשיב.

אני לא אומר שיהיה צינור נוסף. אם ייפתרו הבעיות הטכניות שקשורות למאגר ים תטיס, וזה לא דברים שאנחנו יצרנו, זה נקבע לפני 50 מיליון שנה, דרך פעילות המאגר.

אני לא מאשים אותך, אני רק שואל בשביל הציבור. השיחה, שוקי, היא לא עליך ולא על סילבן ולא עלי. השאלה היא רק על הדרך מה יקרה פה.

אם ייפתרו הבעיות הטכניות של מאגר "מרי B", ניתן יהיה להקים צינור נוסף לקראת שנת 2016. מאגר נוסף יגיע למשק הישראלי לקראת 2017 או 2018. בין לבין, לא אלמן ישראל, וכמויות גז נכבדות יגיעו למשק הישראלי.

לא הבנתי.

זה מורכב, אני מצטער.

אני שואל דבר פשוט. צינור נוסף, מתי יוקם?

קודם כול, הצינור הנוכחי יוגדל ב-25% ביכולת שלו.

לגבי הצינור השני, מתי הוא יוכל כבר להיות עובד, בהנחה שמתגברים על הבעיות הטכניות? יש לך הלוא מושג.

2016.

ב-2016 יהיה צינור נוסף?

אני לא אמרתי שיהיה צינור נוסף. אמרתי, אם ייפתרו כל הבעיות הטכניות של ההפקה, כולל ב"מרי B".

מי צריך לפתור את הבעיות האלה?

איך פותרים אותן? תראה, אני לא מבין בזה, אבל כשאני הייתי נשיא אוניברסיטה ולא הבנתי, אז אמרתי: זה כימאי, זה כך וכך, מישהו תמיד מציג פתרונות. מי שמוצא את הפתרונות, מה הוא אומר לך?

מהנדסי הפקה ומהנסי מאגרים בודקים עכשיו את יכולות המאגר של "מרי B". תוצאות עדיין לא התקבלו. לא נוכל להגיד ולתת תשובה לפני שיינתנו תוצאות.

מתי תהיה לך תשובה?

בסדר גודל של חודשים. מספר קטן של חודשים.

טוב. הלאה.

"מרי B" זה אותו מאגר שמאליו התחבר מאגר תמר. הרי אנחנו נמצאים במצב שהיינו צריכים לחבר את תמר לחוף דור. היום אין דבר כזה בעולם. זה הולך מהצפון, הגיע עד לאשדוד, 150 קילומטרים של התקנת גז, וחוזר.

מה שנקרא, חכמי חלם. שמעתם פעם על חלם?

אמרת שבלי מתקני קבלה אין טעם לעשות את הצינור. אני מסכים עם זה, אבל למה אי-אפשר לעבוד במקביל? מתקן הקבלה, כמה זמן ייקח לכם לאשר את הכול?

את מתקן הקבלה באזור הצפון יאשרו לקראת אמצע 2014.

אוקיי. אז למה אי-אפשר להתחיל עם הצינור כבר?

אנשים לא יכולים לגייס כסף ומימון להקמת מערכות נוספות לפני שיש ודאות – לפחות ודאות סטטוטורית – להקמת המערכות האלה.

אוקיי. תודה. סילבן, לגבי תמר ולוויתן.

חבל שהוא אמר עלי שאני צודק, כי רציתי - - -

אז עכשיו אתה לא יכול להגיד לו.

לא, רציתי להגיד עליו שאני באמת רוצה לברך אותו כי בעוד שבוע הוא מסיים את תפקידו, הוא ממונה על רשות הגז - -

שוקי, אתה מוזמן באופן קבוע, ואז אתה משוחרר, תתחיל לבקר את משרד האנרגיה.

- - אחרי עשר שנים כי על-פי החוק, אפשר להיות רק שתי קדנציות. הלוואי ויכול היה להמשיך כי הוא פשוט מצוין. אני עוד זוכר אותו כראש אגף כלכלה כאשר הייתי מנכ"ל המשרד, הוא היה ראש אגף כלכלה כך שהוא ותיק מאוד במערכת ובתחום, והביא את כל הגז למדינת ישראל בצורה הכי נקייה שהייתה, בלי הפרעות, בלי תקלות, כל המערכת נכנסה לפעולה.

יישר כוח.

אני רוצה לברך אותך באמת על פועלך. באמת, זאת ההזדמנות מול פני האומה, שמצלמים עכשיו, להודות לך, לברך אותך בתפקידים הבאים שלך ולאחל לך הצלחה בהמשך.

ואתה פה אורח קבוע מתי שתרצה.

תודה רבה.

לגבי הממונה על ההגבלים והדיון לגבי הסדר כובל על מאגרי תמר ולוויתן.

אני באמת לא יודע. דרורה, את רוצה להגיד על זה משהו? מכירה את הנושא? היועצת המשפטית של משרד התשתיות.

זה לא בטיפולנו, זה בטיפולו של הממונה על ההגבלים העסקיים ואנחנו לא שותפים להחלטות שלו בעניין הזה. מבחינתנו, אנחנו לא מחכים להחלטות כי בשלב הזה הוארך הרישיון של לוויתן בעוד חודשיים, ובעזרת השם, בעוד חודשיים תינתן להם החזקה.

תודה. לשאלות הבאות. אתה מאמין בפיקוח על מחירי הגז, או לא?

בוא אני אספר לך - עוד פעם, אתה מחזיר אותי הרבה שנים לאחור.

אתה צעיר.

הפעולה הראשונה שעשיתי כשנכנסתי להיות מנכ"ל משרד האנרגיה - -

עם מודעי.

- - הייתה להחזיר את הפיקוח על מחירי הגז.

אני זוכר.

הגפ"מ. אתה מדבר על הגז הטבעי או על הגפ"מ? על הגז הביתי.

נכון.

הגז הביתי – כי היו פשוט מרווחים מטורפים. העניין הוא שבגז הביתי יש המון מאמצים שלנו להכניס תחרות. היו אצלי השבוע קבלנים בטענה קשה כי עכשיו העברנו החלטה שלא הקבלן קובע את ספק הגז אלא הדיירים עצמם צריכים לקבוע את ספק הגז, הדיירים העתידיים שנכנסים לבניין. והם טענו שזה המון ביורוקרטיה כי זה באחוז מסוים, ואיך אחרי זה יעשו התקשרות, וכדומה.
התברר שברגע שיש לך ספק גז, אתה לא יוצא ממנו. למה? גם הדיירים, בגלל הסכום הקטן מאוד של תשלום גז, כל חודש או כל חודשיים, וגם בגלל העובדה שבין החברות עצמן, הן לא נכנסות למקום שיש חברה אחרת. יש חברה א', היא לקחה את החזקה שם, נגמר. חברה ב' אומרת: אני לא נכנסת אליך, אתה אל תיכנס אלי, ולכן זה מייצר איזושהי בעייתיות מסוימת. אנחנו עושים המון מאמצים להכניס שם תחרות, למרות שמדובר כביכול בעלויות זולות למשק הבית שלא מביא אותם לעשות את השינוי. אפילו בדלק, שזה יקר, כמה באמת קופצים מתחנה לתחנה כדי לראות את ההפרשים במחיר?

בבקשה.

יורם טמיר, איגוד לשכות המסחר, ראש חטיבת חברות הגז הקטנות. אם יורשה לי, אדוני השר, זה 800 מיליון שקלים מדי שנה בגין פערי המחירים בין חברות גדולות לחברות קטנות.

800 מיליון.

משלמים צרכני הגז בכל שנה.

ולכן, מה אתה מציע?

מה שאני מציע זה במקום פיקוח מחירים, לעשות שדרוג אמיתי – חקיקה ראשית – לבצר את שני הסעיפים העיקריים, 17א, 17ב, לתקנות החלפת ספק גז, ולדעתי בתוך חצי שנה, רפורמה בת 25 שנה שלא זזה, יכולה להתחיל לנוע.

מאוד מעניין. תודה. השאלות האחרונות, כבוד השר, היו לגבי האנרגיה המתחדשת.

ולגבי בריר.

ולגבי בריר. כמו שאמרתי, הרושם הוא שבגלל הגז - - -

אמרתי לך שאני אדבר על רשות החשמל אחר כך. הממשלה קבעה שאנרגיות מתחדשות יהיו 10% מכלל משק האנרגיה ב-2020, אבל מי שמחליט כמה סולארי יהיה, כמה תרמו סולארי, כמה רוח, זה לא עבדך הנאמן, זה לא המשרד שאני עומד בראשו, והיא המנכ"לית שלו. זה רשות החשמל.
רשות החשמל, היא מחליטה אם יהיה אחוז כזה או אחוז אחר, ואם יעברו מרוח לתרמו, מתרמו לסולארי, או ביומסה. זה מצב שמבחינתי הוא גם בלתי נסבל. בלתי נסבל.

מה אתה מציע?

אני הייתי במצב אחר, כאשר אנחנו היינו צריכים לקבל את ההחלטות אז המשרד קיבל את ההחלטות, אבל כדי להגיע לשליטה במשרד, האוצר לאורך השנים הקים את הרשויות האלה. הנה, רשות הגז למשל זה מודל מצוין לשיתוף פעולה. אנחנו עובדים עם רשות הגז בצורה מצוינת, רשות הגז פועלת עם המשרד בצורה מצוינת. זה גם בגלל האיש.

אבל אתה יודע שיש שני דברים. הלוא אתה גם, בתור אדם שאמון על ממשל תקין - אנחנו מעוניינים שהרשויות תהיינה סטטוטוריות, לא תהיינה כפופות לשר אבל שיעבדו בתיאום עם שר.

מי קבע? למה?

זאת השאלה הבסיסית.

למה?

אחרת לא צריך רשויות. צריך פשוט פקיד שיעבוד מתחת לשר.

למה?

סילבן, עוד יסתבר שבתור שר אוצר אתה חתמת על זה.

אתה יודע, צורי, הרבה דברים שאתה רואה מכאן אתה לא רואה משם, ואני יכול להגיד לך אפילו משהו שעכשיו מישהי פה לא תאהב – מי שעשתה את כל הכללים לטובת הרשויות האלה הייתה היועצת המשפטית של משרדי. כשהיא הייתה היועצת המשפטית של משרד האוצר, היא עשתה את כל הכללים לטובת הרשויות האלה, בהקמה שלהן, מ-1996.

זה מה שאמרנו, שאנחנו צריכים מערכת שתתכלל, כי בדרך כלל אנחנו יודעים – כל שר, יש לו את האימפריה שלו. כמה שרים שיעבדו ביחד, יבוא המשיח.

אז אני אומר, אפשר לעבוד גם בשיתוף פעולה, והוכחנו גם במים עכשיו שהורדנו את התעריפים שלנו בשיתוף פעולה. גם עם רשות החשמל אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה, אבל זה לא obvious. אמר לי בכיר במשרד המשפטים – אני לא אגיד את שמו – כל מנהל רשות חשמל שנכנס, פקיעת כהונתו היא לא בתאריך שכתוב, הוא כבר התחיל את הספירה לאחור, כי כל האחרים לא גמרו בתום כהונתם, אז אני לא רוצה להיכנס לזה.

יש בעיה. הבעיה זה תמרוץ כי החבר'ה שהקימו, והרבה מהם גם בנגב, את האנרגיות המתחדשות, באים אלינו – אני רואה את מר פרנס שנמצא פה, ואחרים – פשוט אומרים: רבותי, שמים אותנו אחרונים בתור. יש הצעות על 10%, אנחנו לא מקבלים את התמיכה. אנחנו פונים אליך כדי לקבל תשובה בוועדה כי אנחנו נקיים דיון בנושא.

אז אני אומר לך שאנחנו עובדים על זה, וגם כשאמרתי, שלא יבינו מכאן שכבר יש החלפה של מנהל הרשות, כי פתאום תהיה איזו כותרת או משהו בעניין הזה.

חס וחלילה.

אנחנו מנסים לעבוד בשיתוף פעולה, זה עכשיו מתחיל להסתדר קצת יותר טוב ואני מאוד מקווה שנוכל להגיע לתוצאות החיוביות. בסופו של דבר, מנהל הרשות כפוף לשר – הוא כפוף לשר – אבל בהחלטות שלו, יש לו מה שנקרא, מגוון רחב של אפשרויות. אני מקווה שנוכל לעשות את זה ביחד כי המטרה היא כמובן להגיע לתוצאה הנכונה והמקווה.

אני אתן למר פרנס, בבקשה.

איתן פרנס, מייסד ומנהל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית בישראל. אדוני השר, אין לי אלא להעריך את גודל האתגר שעומד בפניך כמי שנפל בחלקו לתכנן את משק האנרגיה של ישראל, שהוא לא מתוכנן שנים רבות.

לנושא האנרגיה המתחדשת, ואני אגיד כמה מלים גם על ההתייעלות האנרגטית.

בקצרה.

אדוני, אני לא חושש שהמחלה ההולנדית תגיע לישראל. אני חושש שיהיה ביטוי חדש – "המחלה הישראלית", המחלה הישראלית של הגז, כזו שתעצור את הקדמה. אני חושש מהיום שבו בעולם יגידו שיש דבר כזה, ולמה אני אומר את זה? כי בעוד שהגז הגיע לכאן, אף אחד לא בודק מה קורה למעשה עם תחום האנרגיה המתחדשת.
הגז למעשה מטשטש את היכולת לקבל החלטות נכונות בתחום, שצריך אותן כמו אוויר לנשימה. חברות שעוסקות בתחום הזה הן לא חברות אנרגיה שפועלות עשרות שנים. הן חברות שצריכות להעסיק עובדים, שצריכות לסגור שנה, צריכות להתחיל שנה, ואדוני, בנושא הזה אני מבקש ממך, ממש ככה, בבקשה.

זאת קריאה. סילבן, מה שאומר איתן – מכיוון שבוועדה כבר כינסתי, ואני גם אקים תת ועדה לאנרגיות מתחדשות – אני קורא לך בקריאת SOS, אני מרגיש שהתעשייה של האנרגיות המתחדשות קורסת - -

לא.

- - וצריך לעזור להם.

אז בוא נגיד גם את האמת. אתה יודע מה, בסוף אין לי ברירה כי הוא מושך אותי, ואני חייב להגיב.

צריך להבין. אנרגיות מתחדשות זה דבר חשוב, כדי שלא יהיה מקור אנרגיה אחד. אנרגיות מתחדשות זה דבר חשוב כי זאת אנרגיה נקייה, אבל אנרגיות מתחדשות, כל הציבור צריך לדעת, מעלות את תעריף החשמל של כולנו. כי בסופו של דבר, התעריף שהם מקבלים הוא הרבה יותר גבוה מאשר תעריף החשמל שמיוצר על-ידי החברות הפרטיות. ולכן, הם קיבלו כאן מה שנקרא בעבר, הגנות ינוקא - -

הבטחות במחיר.

- - והם קיבלו תשואה להון שהיא תשואה מאוד מאוד גבוהה, ועכשיו מנסים קצת לצמצם, וזה בסדר. דרך אגב, גם החברות הפרטיות שמייצרות חשמל קונבנציונלי, גם שם מצמצמים קצת את ממד הרווחיות, וגם הם קוראים וצועקים, ואני עכשיו חותם על כמה רישיונות.

הרישיונות קבועים כבר.

כבר קבועים, ואנרגיות מתחדשות – אני חותם כל יום על המון המון רישיונות. אבל צריך להבין גם את זה – אנרגיות מתחדשות הן הרבה יותר יקרות מאנרגיות קונבנציונליות, בשלב הזה. יכול להיות, ככל שהן יתפתחו יותר, המחיר שלהן ירד.

הטכנולוגיה משתפרת.

מי משלם את ההפרש הזה? הציבור, כי תעריף החשמל הופך להיות יותר גבוה. אז אני אומר, צריך לעשות את זה בשום שכל, צריך לעשות את זה באיזון, צריך לשמור את האנרגיות המתפתחות, לעזור להן כי בסופו של דבר הן נאבקות מול ענקים – והם בדרך כלל גופים קטנים – אבל צריך גם לדעת שהאחוז הזה - - -

הוא אחוז קטן.

לא. האחוז הזה שהם קיבלו בעבר כתשואה על ההון ובהגנות ינוקא הוא גבוה מאוד, ופועלים עכשיו לצמצם אותו, וזה בסדר. צריך לעשות את זה כי אם אנחנו רוצים להוזיל את תעריף החשמל, אנחנו צריכים לעשות את זה גם בהתייעלות משק החשמל, גם בהתייעלות חברת החשמל, גם בהכנסת יצרנים פרטיים של חשמל וגם על-ידי צמצום אותם תעריפים שניתנו בעבר לאנרגיות המתחדשות וליצרנים הפרטיים. כל זה ביחד יביא להוזלת החשמל.

תודה. איתן, משפט אחד בלבד.

משפט אחד קצת קשה, אבל אבישי, אני חייב להגיד. אדוני השר, ההם האלה שאליהם אתה מתכוון אלה אזרחי מדינת ישראל, צרכני החשמל, במיוחד בפריפריה.
אנחנו באמת איגוד חברות תעשייתי, אבל למעשה מה אנחנו מביאים כאן לשולחן? אנחנו מביאים את הרצון של אנשים במדינת ישראל, בעיקר בפריפריה, להיות חלק מהעוגה הזו של עשיית רווחים במשק החשמל.

מצוין.

לא יקרה כלום אם אדם פרטי ייצר לעצמו חשמל, לא צריך לחסום את זה. אני בטוח שאתה מסכים עם זה.

תודה רבה.

אני רוצה להיות ברור. אני שומר על האנרגיות המתחדשות ועושה את הכול כדי שהאנרגיות המתחדשות ימשיכו לפעול, בכל התחומים, אבל צריך להבין את העניין.

אתה הסברת אותו.

היום, המצב של האנרגיות המתחדשות, במצב העכשווי שלהן, זה מעמיס עלות נוספת על תעריף החשמל. זה לא רק בתשלום ישיר, כי אנחנו, כל אחד חושב על החשמל הפרטי שלו. אבל לא, ברגע שזה מעמיס עלויות על כלל המשק, גם ייצור כל המוצרים שאנחנו צורכים הופך להיות יקר יותר. אנחנו משלמים גם דרך תעריף החשמל וגם דרך המוצרים.

יש לי בקשה אחת מאדוני השר, זו הזדמנות טובה. אני מבקש מהשר להקים ועדת בדיקה רק לשמוע את הטענות של שתי התעשיות האלה - -

אין שום בעיה, הדבר הזה ייעשה. המנכ"לית שלנו - - -

- - תעשיית האנרגיה המתחדשת, תעשיית ההתייעלות האנרגטית.

אדוני, תקשיב אלי. מכיוון שאני והשר, יש לנו יחסי קרבה – זה אחוות באר שבע - -

מאוד.

- - אני כבר בסוף הישיבה – כבר אמרתי, כבר החלטתי על זה – אני מקים, ממנה אחד מחברי הכנסת שהוא יעמוד בראש ועדת משנה לאנרגיות מתחדשות. הוא ישב יחד אתך, את המסקנות יביא לשר, בהתייעצות, ואנחנו נתקדם.

מצוין. בריר.

תודה.

תציע שם, אתה לא יכול למנות. הוועדה צריכה לאשר.

אני לא יכול למנות, אני אציע שם – בסדר, הוועדה תבחר. מהי עמדתך ביחס לבריר? אתה יודע שהנושא הזה הוא חם מאוד.

איפה וירצבורגר? וירצבורגר לא פה. צריך כמובן חומרי גלם, ובלי חומרי גלם - - -

אולי רק תסביר עוד פעם. אנחנו מדברים פה על בריר, רותם אמפרט.

מדברים על הניסוי.

לא, לא, לא.

לא מדברים על הניסוי.

זה לא העניין של החימום בעמק האלה.

לא, לא, לא. מדובר על כרייה ניסיונית כדי שתבדוק שמשרד הבריאות יוכל לתת חוות דעת סופית.

כרגע ישנה התנגדות שהשתנתה, של משרד הבריאות, לגבי הנושא הזה.

משרד הבריאות, השרה אמרה שהיא מתנגדת. לאחר מכן התברר שזה דבר נחוץ. אם לא, תוך עשר שנים סוגרים את המפעלים.

סוגרים את המפעל. ישבתי עם מנכ"ל כיל, זה ברור שסוגרים אותו.

אם לא יהיה לו חומר גלם, סוגרים את המפעל. אם סוגרים את המפעל, צריך להבין שהערים באזור סמוכות על הדבר הזה.

אזור באר שבע. בהחלט.

צריך לעשות את הבדיקה. אני אומר, אנחנו צריכים גם להתחשב במשרד הבריאות. צריכים לקחת את האיזון בסופו של דבר.

המטרה שלנו בסופו של דבר לספק חומרי גלם – כדי שיהיו כבישים, כדי שיהיה משק, כדי שתהיה אנרגיה. כל הדברים האלה הם דברים שצריך לספק אותם. אבל, אני גם מקבל את העניין שצריכים לשמור על הסביבה.

בהחלט.

לכן, צריך את האיזון, אבל לבוא ולהגיד מראש לא, השאלה היא מה כן, מאיפה עושים את זה. ולהגיד הכול כן בלי לעשות את ההבחנות האחרות, זה גם לא טוב.

העבודה צריכה להיות עכשיו. תודה.

מחכים עכשיו באופן פורמלי להנחיות של משרד הבריאות לצורך ביצוע הפיילוט.

אני מודה לך. בבקשה, חבר הכנסת צור.

דווקא אני רוצה להתחיל מהסוף. בעניין הפיילוט של שדה בריר, קודם כול, משרד הבריאות באמת היה אצלנו בדיונים בוועדת הפנים, ונתן חוות דעת שהיא לא חד-משמעית נגד, ואני חושב שהיא מאוד מאוד חשובה – מה שנאמר פה על-ידי השר – לעשות את האיזון הנדרש לטובת המפעלים האלה, אחרת תהיה קריסה שם של הנגב.

תודה.

שלוש שאלות קצרות. אחת, אתמול היינו בביקור בחברת חשמל ובאמת קיבלנו סקירה, שהיא גם מרשימה בהיבטי יכולת, ובטח בסופה האחרונה. אני דווקא לא מאלה שמבקר אותם, אני חושב שיצאו בביקורת מהירה מדי על החברה, והם עשו שם עבודה יוצאת מהכלל.

דווקא אני חושב שחברת החשמל זה הצלחה במשבר הזה – תסלח לי , סילבן, שאני אומר לך – מי שנכשל זה מנהיגות מדינת ישראל, שלא יודעת, שאין לה פק"ל איך להתנהג בחירום, שאין לה בעל בית שאומר איך עובדים ביחד. חברת חשמל עשתה עבודה מצוינת.

מה שמאוד מטריד היה בסקירה, גם בהינתן שייכנסו לרפורמה, החוב של ה-70 מיליארד שקלים שצוין שם, איך מתכוונים להתמודד עם זה ובאיזה ציר של זמן.

אני אענה לך.

שאלה נוספת, שקשורה יותר למשרד התחבורה, אבל עוד פעם, זה באיזה פינג-פונג מתגלגל גם למשרד האנרגיה ולאוצר, בנושא של שימוש בגז או חשמל לתחבורה ציבורית ולתחבורה בכלל, כדי להגדיל את כמות צריכת הגז, ובנושא המיסוי, שאנחנו מבינים שהוא הולך ונשחק.

איזה מיסוי?

בנושא הטבות המיסוי לאנרגיות. ואולי שוקי יהיה איש בשורה ויגיד לנו בשבוע האחרון של תפקידו לגבי חלופה ימית למתקן קליטה בנושא הגז, האם זה אפשרי, האם זה נבחן.

זאת אומרת, במקום. יש הלוא התנגדות של הרבה מאוד אזרחים - -

נכון.

- - לגבי דור, עמק חפר. האם אפשר לעשות את זה בים?

ברור שיהיה צורך עדיין במתקן יבשתי, אבל אז לצמצם אותו באופן דרמטי.

תודה. אני אבקש עכשיו בסדר הזה, בקצרה, כדי שהשר יוכל להתייחס לכל השאלות, ואנחנו נסכם. אני מבקש מערן חיימוביץ, מנכ"ל פניציה תעשיית זכוכית, משפט קצר, בבקשה, אדוני.

שלום, כבוד השר. שתי שאלות. דבר ראשון, התייחסות של המשרד לגבי הפעילות של ה-CNG, ואם אפשר, CNG בכלל במדינת ישראל.

תסביר לציבור מה זה CNG.

Compressed natural gas.

גז דחוס.

גז דחוס. בהקשר של פניציה, מתווה ההצלה של החברה – וזה ה-comfort שניתן גם לבעלים בזמנו – שבספטמבר, מערכת ה-CNG תעבוד. היום אנחנו בסוף דצמבר, ואנחנו לא רואים את הסוף כרגע, ואני בבעיה עם החברה. זה דבר ראשון.

מעבר לזה, אני מבקש התייחסות לגבי מערכת ה-CNG בכלל, ובפרט לגבי פניציה. האם אתם מודעים לכך שהסבה של מפעלים לגז טבעי היום במדינת ישראל, לאור הרגולציה הקיימת ולאור הבקשות של הרשויות השונות – אני מדבר מפיקוד העורף, כבאות, ועד לכל דבר – עלות הסבה של מפעל בישראל היא בערך פי-חמישה ממפעל באירופה.

ואתה מסביר את זה בעודף הרגולציה, מכל כיוון.

בוודאות.

אין ספק.

עודף רגולציה, עודף ביטחון, עודף תקינה. אני מבין שזה חדש, אני מבין שזה מסוכן וצריך לעשות את זה בטוח, אבל בתור מהנדס אני אומר לכם פה – עברנו את הגבולות. זה מתבטא גם בזמן, מתבטא בכסף שהמשקיעים משלמים, ואני בטוח שבדרך יהיו הרבה חללים. הרבה חברות ייפלו בדרך, זה פשוט לא יביא את התוצאה, וזה תשתית.

תודה רבה, ערן.

דבר נוסף, אני מבין שב-2016 לא יהיה מספיק גז במדינה – מהתשובות פה סביב השולחן.

שוקי, עדיין, אמרתי לך – לא יצאתי אופטימי מהתשובה שלך.

אני יוצא חרד מפה. בסופו של דבר, אני מבין שיש בג"צים וכו', אבל בסוף, שלטון צריך להתחייב ובסוף לבצע, וגם אם זה קשה לחלק מהתושבים במדינה, אני מבין שאף אחד לא רוצה את זה לידו – אגב, אני תושב זיכרון, אף אחד לא רוצה את הגז לידו, זה בסדר, אנחנו מדינה קטנה וצפופה – אבל זה בדיוק אחריות שלטונית, לקחת החלטה ולבצע, ותשתית היא על המדינה. מדינה חייבת לעשות את זה.

תודה, ערן, השר עוד מעט צריך לצאת. 30 שניות למאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת צלול; ליאור טימור, כתבנו בערוץ-10 שאנחנו רוצים שערוץ-10 ימשיך ויתקיים, הכל כלול; עורך-דין נפתלי גור-אריה, והשר יענה על כל השאלות ויסכם. תודה, אני אסכם.

אני שמעתי ברוב קשב, אתם עשיתם עבודה מאוד מרשימה בתשעת החודשים האחרונים בכל מה שקשור במשק האנרגיה ופיתוח משק האנרגיה. דבר אחד מאוד חסר לי, וזה איזושהי התייחסות לנושא הגנת הסביבה בתחום הקידוחים.
המשרד שלכם אמון על פיתוח משק האנרגיה, אבל אתם גם אלה שאחראים על כל מה שקשור בהגנת הסביבה, לפחות באופן פורמלי, וזאת למרות ש - - -

מאיה, תחדדי. דוגמה ספציפית.

אוקיי. כמה דברים. אחד, אנחנו רוצים הפרדת סמכויות בין משרד האנרגיה לבין המשרד להגנת הסביבה כדי שהמשרד להגנת הסביבה יהיה זה שמטפל בנושא הסביבה. ברור לנו שאתם צריכים לעודד את פיתוח משק האנרגיה, אבל מישהו גם צריך לשמור על הגנת הסביבה, ויש כאן ניגוד אינטרסים.
חשוב לי מאוד להגיד דווקא פה, בפורום הזה של ועדת כלכלה, שהמשמעות של דליפת נפט בעיקר, אבל גם לגז יש השלכות, תפגע ביכולת להתפיל מים.

אין ספק. כלכלית זה אסון.

הנושאים הם חשובים גם דווקא למשרד האנרגיה.

בהחלט.

כי ייצור חשמל ייפגע – עם כל מתקני החשמל לאורך החופים, והתפלת המים תיפגע - -

ברור. את שואלת איך מתפקדים יחד כלכלה ואנרגיה.

- - והכלכלה תיפגע קשות. זה הדבר הראשון.

סילבן, אני לא רוצה לפגוע בעמיר פרץ, אבל אולי נוסיף לך – כל כך הרבה תיקים יש לך – את הגנת הסביבה.

לא. סליחה, עוד דבר אחד בנושא של שיתוף ציבור, זה מתייחס להרבה דברים שעלו פה. נכון, יש ביקורת של הציבור על כל מיני דברים – זה נורא יפה להגיד שהציבור רוצה את התהליכים. בעולם נהוג לעשות שיתוף ציבור בשלבים מוקדמים יותר, לפני שמגיעים ל-money time, ואז אין לחץ של זמן, וזה יהיה win-win situation.

יפה. למה הלכנו לבג"ץ על הגז? כי רצינו את זה פה. הלאה, נקודה אחרונה.

נקודה אחרונה, אני מציגה לכם פה את הדירקטיבה האירופאית לקידוחי גז ונפט בים. זה אומץ ביולי השנה על-ידי כל מדינות אירופה. אנחנו ממליצים גם לממשלת ישראל לאמץ את הדירקטיבה הזאת. היא מתייחסת בעצם לכל הנקודות כמעט שנמנו בדוח מבקר המדינה האחרון.

תעבירי לכולנו. תודה רבה.

אני אעביר לכם, ותודה רבה.

ליאור טימור, ערוץ-10, הכל כלול. בקצרה.

קודם כול, תודה רבה. זה לא מובן מאליו שנותנים פה לדבר, ואני מנצל את ההזדמנות הזאת, כבוד השר, לפנות אליך – מר ברוורמן כבר שמע את טענותינו, שטחנו אותם.

מי זה אנחנו?

תוכנית הכל כלול, ערוץ-10, אבל חשוב לי להבהיר פה – אנחנו לא מייצגים כאן תוכנית טלוויזיה. אנחנו בעצם הקול הזועק של עשרות אלפי פניות שאנחנו מקבלים במהלך חודש וחצי, סך הכול חודש וחצי שאנחנו מתעסקים בנושא הזה. אני מדבר אתך בשפה ששנינו מכירים, סילבן, גם אני וגם אתה מכירים את עולם הכדורגל.

ואני לא מכיר? מה האפליה הזו?

בוודאי. לא רק אתה, כל הצופים שלנו מכירים. יש את תחום השיפוט, בתחום השיפוט יש את חוק ההיגיון.

תאחל לי בהצלחה היום בערב, קודם כול.

שיהיה לכם בהצלחה. אני לובש חולצה שאתה לא אוהב אולי, אבל כן - - -

הצלחה שלך זה לא בהכרח הצלחה שלנו.

חבר'ה, נעזוב את בית"ר והפועל ומכבי, אנחנו פה בעניינים רציניים. הלאה.

אבל היום הפועל באר שבע נגד בית"ר ירושלים.

אני יודע, אני יודע. אמרתי, עזוב הפועל ובית"ר. כבר בזבזת 30 שניות.

שום קשר בין החולצה לקבוצה שמשחקת נגדכם הערב. יש חוק היגיון בשיפוט בכדורגל, ואני טוען, ואנחנו טוענים – וזו פנייה אליך, אדוני – שחוק ההיגיון הזה לא ממש קיים בהתנהלויות של תאגידי המים, אם זה אטימות קלוקלת לכל האזרחים, אני חושב שפה יש לכם מקום לטפל בזה, בייחוד לך. אטימות שאומרת לאנשים שמקבלים חשבונות של 6,000 שקל, 17,000 שקלים, 1,500 שקל – שהם לא יודעים למי לפנות, שפונים לתאגידי המים ומפנים אותם - - -

שאין להם כתובת.

שאין להם כתובת לאף אחד.

ליאור, תודה רבה.

משפט אחרון. הטיפול הוא מאוד קלוקל, אין למי לפנות. מעבר לזה, דיברנו על תאגידי המים, אני שמח שאתה מזכיר פה שאתם רוצים לצמצם אותם ל-11 תאגידים, אבל אני חייב לציין בפניך – ומר ברוורמן גם יודע את הבעיה הזאת – אנחנו לפני חודש כבר פנינו, למען האמת לפני 38 ימים פנינו לעמותה לחופש המידע בתביעה לרשות המים לקבל דוחות מסודרים. מדובר בתאגידים ציבוריים, הם מחויבים - - -

ועדיין לא העבירו?

עדיין לא העבירו לנו שום דבר.

אנחנו גם מצפים, אני ביקשתי את זה.

38 ימים. שום דוחות מסודרים, כולל עלויות שכר וכו'.

אנא תפעיל את השפעתך בנושא.

יש כאן שמונה ימים שהם מעבר לחוק. על-פי החוק, תוך 30 יום חייבים להגיש אותם.

תודה רבה. נפתלי גור-אריה אחרון, והשר מגיב. נפתלי, את מי אתה מייצג?

את העניין.

אבל מעבר לזה?

אני קיבלתי לאחרונה מידע פנים.

רגע, מי אתה? אתה אזרח.

אזרח. עורך-דין נפתלי גור-אריה.

בבקשה. דבר.

קיבלתי לאחרונה מידע שלא פורסם ושמתייחס לקריעת כבלי המתח העילי והמתח הגבוה. ובכן, המידע שהגיע אלי הוא כזה. במשך יומיים של שלג בינוני נקרעו כ-60 קילומטרים כבלים של מתח עילי ומתח גבוה. מתברר, שזה לא העצים ולא שום דבר אחר.

חברת החשמל החליפה לאחרונה את כבלי המתח מנחושת לאלומיניום. מקדם הקריעה של האלומיניום נמוך יותר ממקדם הקריעה של הנחושת, ולכן הכבלים חלשים יותר.

נפתלי, תקשיב. לא יושבת פה חברת חשמל.

יש פה חברת חשמל.

יש?

לא.

ד"ר דוד אלמקיאס.

נכון, דוד פה. מה שאני מציע – ההערה הזאת היא מאוד חשובה. מכיוון שהוא לא מתמצא בנושא הזה - - -

הוא שר האנרגיה. חוק משק החשמל נמצא תחת פיקוחו.

לא, לא, אבל דיברנו על תקלה בסופה. את הנושא הזה אתה מעביר לי. מייד בסוף הישיבה אני מצלצל ליפתח רון-טל, יושב-ראש חברת חשמל.

ולאלי גליקמן.

ולאלי גליקמן, המנכ"ל, ואני מבקש תשובה. אם התשובה לא מספקת אותי, אנחנו גם נעשה פה דיון. תודה.

יש גם נקודות נוספות.

גמרנו. כבוד השר, תתייחס לשאלות, חבר הכנסת צור, ואני אסכם. תודה.

תשאיר חצי דקה לנציגים של הדלק, שאף אחד מהם לא דיבר. אני רואה פה את מתי יצחק, הוא ביקש.

מתי.

כבוד היושב-ראש, יש לי נקודות נוספות, אני רוצה לומר אותן בקצרה.

לא עכשיו. התחלת עם הסיפור הזה, הוא סיפור כבד.

הוא סיפור כבד, אבל גם הנקודות הנוספות, אני אומר רק בתמצית.

בבקשה.

כבודו נגע בזה באחד המקומות שראיתי באינטרנט בעניין הפתרונות לזמן חירום. לחברת החשמל אין דימוי של שינוע גנרטורים לזמן חירום. הם לא מדמים מצבי חירום.

אדוני. מר גור-אריה, תעביר לי בכתב. לא רק שאני מייד מדבר ומעביר את זה ליושב-ראש חברת חשמל. אם זה לא מספק אותי, אנחנו נזמן דיון מיוחד ואתה תפתח אותו. בבקשה, מתי יצחק.

תודה.

אנחנו מארגון סוכנים בעלי תחנות דלק. דובר פה ככה דרך אגב על נושא דלקן אוניברסלי. אני מבקש להבהיר שהנושא הזה כבר 14 שנה, והנושא עובר ממקום למקום.

הייתה פה ועדת תקינה עם חן בר-יוסף, והוא אמר שנושא ההצפנה הוא פתיר. היום אתה אומר לנו משהו חדש, שהיום זה לא פתיר ועדיין ממתינים עוד חודש ועוד חודשיים, ייקח עוד שנה.

מפליא אותנו לדעת למה הנושא של הדלקן האוניברסלי נמשך כל כך הרבה זמן.

חן, הבקשה שלי, מייד כשהישיבה מסתיימת עוד עשר דקות, אתה יושב אתם יחד. אני רוצה לראות שהוא מבין מה אתה אומר, ואני רוצה לעקוב אחרי זה בוועדת הכלכלה, יחד עם צורי וכל החברים.

לא אמרנו שזה לא פתיר.

כבוד השר.

תעשו את הישיבה כמו שביקש אתכם היושב-ראש, אחרי הישיבה.

בחן ובתבונה. בבקשה, אדוני השר.

אתה דיברת על מצבה של חברת החשמל. אני יכול להגיד לך, אני פעם הייתי יושב-ראש חברת החשמל. החברה הזאת הייתה חברה רווחית, יציבה פיננסית, עם דירוג אשראי של Triple A, ולא נזקקה לערבות מדינה כדי לגייס כספים.
היום היא מפסידה, יש לה חובות של עשרות מיליארדי שקלים, הדירוג שלה ירד ל- +BB, וכמעט לא יכולה לגייס כספים. אמרתי כשנכנסתי לתפקידי, שבחברה פרטית כל המנהלים היו עפים.

כל הדירקטוריון.

דירקטוריון, אם אתה לא יודע כעורך-דין – אני עורך-דין זוטר, אתה עורך-דין בכיר – דירקטוריון זה מנהלים, זה מועצת מנהלים.

אבל, צריך גם לבחון איך הגיעו לזה. אז אני לא יכול להגיד שהכול זה רשות החשמל, שהוקמה ב-96', בדיוק באותם מועדים, אבל אין ספק שכל השנים, כל אחד תרם את חלקו בתרומה לא חיובית לעניין שהמצב הזה הגיע אליו, ואנחנו צריכים לתקן את זה, וצריכים לתקן את זה מהיסוד. צריכים לעשות את הפעולה, רק כמו שאמרתי - הסמכות ברשות החשמל, האחריות אצלי.
אותו דבר בנוגע למים. אני יכול לפנות לתאגידים? יש רשות מים, חוק רשות המים, גוף עצמאי, הם הממונים על התאגידים, הם אלה שנותנים להם את ההנחיות, את האישורים, את הכול. במרכאות, מי זה השר בכלל? זה הרי דבר הזוי מה שקרה פה בשנים האלה.

נכון מאוד.

הזוי. אבל האחריות היא פה.

אחריות בלי סמכות.

הסמכות היא במקום אחר. שם יש סמכות ואין אחריות. מה זה משנה, מחליטים כך, מחליטים אחרת.
אותו דבר באנרגיות המתחדשות. אני מחליט כמה יהיה רוח, כמה יהיה סולארי? כאשר יש רצון לייצר בפריפריה – שאני תומך בזה תמיכה מוחלטת, ועשיתי את זה בעבר כשר לפיתוח הנגב והגליל, ונלחמתי ועשיתי כדי שזה יהיה.

אבל כבודו יכול להקים ועדת בדיקה ממשלתית - - -

כל ועדות הבדיקה – עזוב אותי מוועדות בדיקה.

רבותי.

זה חלק מהותי מהעניין, אבל אנחנו נעשה. למרות זאת, אני מתערב. וכותבים – מה פתאום, אין לו סמכות, מה פתאום הוא מתערב. אתה יודע, כל היום אני חוטף - -

יש סמכות.

- - אבל אין דבר, אנחנו נעשה את זה. לגבי העניין של גז לתחבורה. איטליה היא מדינה מאוד מאוד מרכזית בתחום הזה, היינו שם, נפגשנו עם ראשי פיאט – משלחת ישראלית גדולה יצאה לשם, הם באו לפה. אנחנו עשינו את כל התקנות הנדרשות. אני עוד כשר אוצר הכנסתי את החברה הראשונה של הגז – לא זוכר את השם שלהם – נכנסו לתוך העניין הזה כדי שיהיה אפשר לעשות גז לתחבורה, אבל אנחנו מחכים – אתה באת בדיוק מהמקום – אנחנו מחכים לניסוי של המשטרה, של ביטחון פנים, מתי הוא יהיה?

בפברואר.

בפברואר. למה? הטענה היא שבאוטובוסים, הפיצוץ – אם יהיה חס וחלילה, כמו שהיה אתמול בבת ים – יכול להיות הרבה יותר משמעותי. הדברים האלה כמובן - -

נבחנים.

- - נבדקים ונבחנים, ואנחנו נעשה את זה. לגבי הכרייה, אתה קיבלת תשובות.

לגבי מתקן הקליטה בים.

לגבי עניין המתקן בים – יוכל גם שוקי לענות. המטרה היא לעשות את כל האופציות כדי שתהיה לנו הצורה הטובה ביותר, הזולה ביותר, המהירה ביותר. אם אפשר לעשות את זה בים – זה יהיה בים. אנחנו צריכים להכין את הרגולציה לגבי כל האפשרויות כולן, שתהיה גם אפשרות כזאת וגם אפשרות אחרת. אם יהיו לנו מתקני הנזלה גם על החוף, זה כמובן דבר שעוזר. אם הם יהיו בים, יש את כל האופציות, הן נבחנות. כרגע אנחנו עושים את הרגולציה - -

צריך להחליט ולבצע.

- - שתהיה אפשרות לגבי כל הדברים, אבל שוקי אם ירצה, ירחיב. לגבי CNG, גם כאן, זה לא דבר שנבחן – לא יודע מי אמר לך בזמנו שזה יהיה בספטמבר, יכול להיות בעבר.

מר חיימוביץ'.

זה מה שנסגר בזמנו.

אבל זה לא דבר שנבחן בעולם. הקנדים אומרים שהם יודעים לעשות את זה. זה לא בדיוק דבר שהוא מקובל בעולם. אנחנו גם בוחנים. אם ירצו כאן החברים, יוסיפו איזה מילה.

קיים בכל העולם.

לא.

ערן, תעביר לי את זה בכתב. אם אני רואה שזה כך, אני מעביר את זה מייד לאורנה, אורנה מעבירה את זה לשר. נכון, אורנה? אפילו מחר.

הוא יקבל תשובות.

מייד תעביר לי נייר. יופי.

לגבי העניין של אספקת גז ב-2016, אני חושב ששוקי ענה.

שוקי, הנייר הזה אצלך כבר.

יש נייר אחד אצלי, כן.

מה שהוא העביר לך לגבי ה-CNG.

אני תיכף אתן להם לעשות את ההרחבה. אני פשוט חייב לצאת, יש לנו גם ישיבות סיעה וכל הדברים האלה. אנחנו כבר יושבים שעה וחצי, ואני שמח. אני מוכן לבוא לעוד ישיבה אם תרצה, אין לי שום בעיה.

אני יודע שאתה תבוא כשאנחנו מזמנים אותך.

אז אני אשמח לבוא ולעשות את זה. לגבי העניין של איכות הסביבה.

הפעם הזאת ביבי לא ייתן לך עוד תיק, מספיק תיקים קיבלת. נעזוב את זה.

אנחנו רוצים הפרדת סמכויות, לא לתת לו את כל הסמכויות, וגם שיהיה לכם כוח-אדם מיומן יותר. אתם פרסמתם את ההנחיות הסביבתיות לקידוחים בשבוע שעבר עם ארבעה סעיפים מרכזיים חסרים, ובאיחור של שנה וחצי בגלל שיש רק שני אנשים שמתעסקים בזה, כשעד לפני שבועיים-שלושה זה היה בן-אדם אחד, אילן ניסים.

שתדעי, שבכל משרד האנרגיה והמים, במים עוסקים שלושה אנשים.

נושא הסביבה הוא אקוטי, וחייבים עוד אנשים.

נושא המים הוא לא פחות אקוטי, ויש הרבה מאוד דברים. המשרדים הם משרדים קטנים, מצומצמים, אלה משרדי מטה שאין להם הרבה כוח-אדם והם פועלים באופן הזה. אם יהיה יותר כוח-אדם, כמובן הדברים האלה ייעשו, אבל גם כאן, אם תרצי, ייתנו לך תשובה.

כוח-אדם מיומן גם. הנושא של הקידוחים הוא בן עשרות שנים.

מאיה, ייתנו לך תשובה בעניין הזה. לגבי העניין של החשמל, הם לא נמצאים כאן. אם ירצה דוד, יענה.

אנחנו כבר נעשה את זה.

יש על זה אמירות כאלה, אמירות אחרות.

אני ביקשתי שהוא יעביר לי את זה, ותדונו.

מתי, לגבי העניין של הדלקן, אני אעשה את הכול שיהיה את הדלקן הזה, והוא יהיה וזה יאפשר לכולם להיכנס לכל מקום.

יופי.

זה חלק מהרפורמה שאנחנו נעשה גם במשק הדלק. אני רוצה להודות לכולם. לך כמובן על הניהול המצוין ועל הידע הרב שיש לך בכל תחום, וגם בתחום הזה, מתברר, ואני רוצה להודות לכל מי שהגיע. ואם תרצו, שוקי, סשה ואורנה יתנו לכם פה את התשובות.

סילבן, לפני שאתה קם, אנחנו מסכמים. אני קודם כול מודה לך, אדוני השר, לצוות ולכל מי שבא. אנחנו, ועדת הכלכלה, נעקוב אחרי כל הדברים כדי שהדברים יהיו - לתת לך את הגיבוי שצריך וליצור לך את התמריצים מול החסמים, במידת האפשר.

אני גם אודיע לך, ואתה יודע שבימים הקרובים יועברו במסגרת דין הרציפות שתי הצעות חוק חשובות בתחום הדלק ובתחום הגז לבישול בוועדת הכלכלה. הוועדה בראשותי תבחן ותקדם את הצעות החוק, ואנחנו נמשיך.

אני רוצה להודות גם ללאה. אנחנו עברנו כאן את כל הגלגולים האפשריים.

בלי לאה ואתי אין רציפות בכנסת ואין חוכמה בכנסת.

כל הגלגולים האפשריים בוועדה הזאת.

רבותי, אני מאוד מודה לכם.

תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>