PAGE
15
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 113>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד (02 בדצמבר 2013), שעה 11:30

<הודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

מיקי רוזנטל

אורי מקלב

>
משה דגן - משאבי אנוש במועצות הדתיות, המשרד לשירותי דת

עו"ד זוהר פורת - עוזרת היועמ"ש, המשרד לשירותי דת

עו"ד חנית אברהם-בכר - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יגאל עם פז - משפטן, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

עו"ד אסף רוזנברג - ממונה בכיר אגף המשמעת, נציבות שירות המדינה

עו"ד תהילה פרץ - ממונה ותובעת בכירה, נציבות שירות המדינה

עו"ד עינת הורביץ - התנועה הרפורמית

אלדד מזרחי - ראש מועצה דתית תל-אביב, חבר המועצות הדתיות בישראל

אריאל צדוק - מועצה הדתית הוד השרון, חבר המועצות הדתיות בישראל

עו"ד מיקה קונר קרטן - מנהלת תחום חקיקה ומדיניות, התנועה למען איכות השלטון בישראל

אלי יריב - ההסתדרות

אורי מיכאל - דובר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

נעה בן שבת

וילמה מאור

<אושרה עצידה>
<הודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות>

צהריים טובים. שבוע חדש, היום יום שני בשבוע, כ"ט בכסלו, 2 בדצמבר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא הודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות.
לפני שנתחיל לדון הייתי רוצה שחברנו חבר הכנסת יעקב מרגי יגיד את מה שיש לו להגיד.

רגע, עוד לפני שהוא אומר. אדוני היושב-ראש, אם אפשר להבין מה זה הודעה לפני שהוא אומר. הודעה – לא צריך להצביע עליה?

צריך להצביע. צריך אישור הוועדה. היא טעונה אישור הוועדה.

צריך להצביע. אז למה זה נקרא הודעה?

היועצת המשפטית תסביר לנו למה זה נקרא הודעה.

כי אנחנו מודיעים על החלטת הממשלה. הממשלה מחליטה בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

ואם הוועדה לא מאשרת?

אם הוועדה לא מאשרת הממשלה לא יכולה להודיע על כך.

זאת אומרת, הממשלה הודיעה על תנאי.

זה לא הודיעה, היא החליטה.

היא החליטה. ואם הוועדה לא מאשרת אז מה קורה להחלטה שלה?

אז ההחלה של חוק שירות המדינה (משמעת) לא יחול על עובדי המועצות הדתיות.

אני שמעתי מנציגת התנועה לאיכות השלטון זה עתה שזה תהליך שכבר נמשך 35 שנה שבג"צ כבר נתן פסק דין חלוט אבל אמר, אבל הממשלה אמרה: אבל הוועדה עוד לא אישרה.

זה הגיע לוועדה, מתי?

לפני יומיים.

הגיע לפני יומיים.

35 שנה ההליך הזה מתנהל.

זה הגיע לוועדה לפני יומיים אז אם יש פה נציגי התנועה לאיכות השלטון המקומי, אז אנחנו מאוד מצטערים שלא הספקנו לעשות את זה יותר מוקדם.

אליכם לא באנו בטענות כלל וכלל.

לא, אבל אם אתם רוצים לבוא בטענות אז זה הגיע לפני יומיים. כשראיתי את זה היום בבוקר אמרתי: מנהלת הוועדה מסתלבטת עליי. היא תפסה עצמאות. עוד מעט היא תקנה דגל והיא תלך לאיזושהי מדינה, למה? כי היא לא דיברה איתי שהיא מעלה את זה. השיקול היה לבטל או לבוא ולערוך דיון. אז לפנים משורת הדין אני אעשה דיון.

שאלתי שאלת תם, לא ידעתי שאני - - -

כן, כן. חבר הכנסת רוזנטל, לא ידעת על מה אתה לוחץ.

חברים, אנחנו אמורים לשמוח שאנחנו מסיימים פארסה של 35 שנה. איזה זכות?

מאחר ואת חברת כנסת כבר עשרה חודשים ואת יודעת שבוועדה הזאת סיימה פארסה של 62 שנה אז 35 שנה קטן עלינו.

קטן עליך.

חבר הכנסת מרגי, סליחה שהפרעתי. רק רציתי להבין באמת מה זה.

אדרבה, אתה מכניס אותנו לאווירה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לוילמה ששמה את זה על סדר היום. בכהונתי כשר לשירותי דת הנושא בא בעקבות עתירה כפי שהזכירו. אנחנו כמשרד תמכנו בכך ואני חושב שהדבר מתבקש. עובדי המועצות היו בבעיות משמעת נתונים או לוועדה פריטטית כזו שאתם יודעים מה גורלם ואיך מה שרוצים ואיך מה שיהיה. אני חושב שהגיע הזמן שזה יהיה תחת - - -

היה ויכוח בין נציבות שירות המדינה לבין - - - אם זה יהיה כמו עובדי שירות המדינה. הם שאפו לדחוף אותם לשלטון המקומי. אני לא האמנתי בזה, אבל כדי לחלץ את העתירה אמרתי שאני מוכן לבדוק, בואו נבדוק עם השלטון המקומי. מאחר ואני יודע את המחלות של הסוגיה הזו גם בשלטון המקומי, ולפעמים בסוגיה כזאת יכול להיערך עיוות דין של שמונה שנים ועשר שנים. קיבלתי תלונה על שתי עובדות במועצה מקומית ירוחם שהן כבר מושעות. הן כבר הפסיקו לקבל את חצי המשכורת שהיתה להן והנושא אפילו עוד לא בורר בבית-הדין.

למה? יש הגבלה לזמן השעיה?

אין, אבל נגרם לה עוול.

הם לא כפופים לשום דבר.

- - -כמה חודשים ואז זה חצי משכורת.

למה אתה מפריע לו? הוא היה שר, הוא יודע - תאמין לי. גם לא אומרים שבחו של בן-אדם לפניו, הוא גם נבון מאוד.

הסוגיה הזאת מתבקשת, היא חשובה. דווקא בגלל שזה הולך לעבור הייתי רוצה לומר שנציבות שירות המדינה חייבת לקחת את זה ברצינות למרות שזה נכפה עליהם. צריך לדאוג לכך שהנישה הזאת תהיה גם מתוקננת כדי שזה לא יהיה אות מתה ושאם תגיע לשם סוגיה או תלונה זה יתברר באותו קצב ואני לא רוצה להטיל דופי בשום מערכת. לכן, אני חושב שצריכים את התקנים ואת המשאבים וצריכים לעשות זאת. אני חושב שהגיע הזמן.
אני לא מבין למה את אומרת 35 שנה. אני חושב שמאז שחוקק חוק שירותי הדת היהודים זה היה צריך לקום.

מאז התיקון המדינה צריכה - - -

מי גברתי?

מהתנועה לאיכות השלטון.

פה אצלנו בוועדה אף אחד לא מדבר אם הוא לא מקבל רשות דיבור.

הוא פנה אליי.

הוא יכול לפנות, הוא לא נותן פה.

אני חושב שאכן התיקון הוא מתבקש והלוואי שזה יתבצע כפי שצריך בקצב הנכון כדי שלא ייגרם מצד אחד, לא עיוות דין לעובד, וגם למערכת. אם יש עובד שסרח שהמערכת תדע להקיא אותו.

יש פה מישהו שרוצה להגיד משהו? כן, אדוני. לפרוטוקול שם ותפקיד.

שמי אלדד מזרחי ואני יושב-ראש המועצה הדתית תל-אביב, נציג המועצות הדתיות לצורך הדיון הזה.
רציתי רק להעיר שסעיף 13 לחוק שירותי הדת מדבר על נושאים של משמעת, מינויים וגמלאות. אנחנו עוסקים פה היום בעניין המשמעת.
העניין הוא שבשנת 75' נחתם הסכם קיבוצי שהחילו את חוקת העבודה של העובדים ברשויות המקומיות על עובדי המועצות הדתיות. זאת אומרת שעובדי המועצות הדתיות - מעמדם כמו עובדי הרשויות המקומיות. מה שאנחנו עושים פה היום - מחילים את חוק המשמעת של עובדי שירות המדינה על עובדי המועצות הדתיות שהם בעצם כמו עובדי רשויות מקומיות. יכול להיות שהיה צריך לבחור נניח להחיל את חוק המשמעת של השלטון המקומי דווקא. כי למשל, נושא הגמלאות, חוקת העבודה, ההסכם הקיבוצי הזה של שנת 75' מדבר שעובדי המועצות הדתיות לכל דבר ועניין הם כמו עובדי רשות מקומית ומכוח זה גם חוק הגמלאות חל על עובדי מועצות דתיות בגלל שמכוח חוקת העבודה הוא חל גם על עובדי רשויות מקומיות.

מה זה אומר מה שאמרת?

אני בא לומר שמצד אחד עובדי המועצות הדתיות - חלק ממעמדם הוא כמו עובד רשות מקומית, וחלק מהחובות או הזכויות, או אני לא יודע איך לקרוא לזה, הוא בעצם כמו עובד מדינה וזה מישמש גדול.

בחוק הגמלאות מה ההבדל?

אין הבדל בחוק הגמלאות.

אז אין הבדל. אם אין הבדל אז מה אתה רוצה?

כן, אבל לגבי משמעת יכול להיות שיש הבדלים.

למה אתה מעיר את זה? אתם לא רוצים בזה?

לא, הפוך. אני רוצה לומר אולי מילה מקדימה שלא אמרתי. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב, כמי שמשמש בהנהלה של רשות מקומית, שיסדירו את נושא המשמעת אחת ולתמיד, ואני מברך את מי שהיה צריך לעשות את הצעד הזה ועשה את זה סוף סוף. אבל אני אומר, להסתכל קדימה ולראות. הרי עובדי המועצות הדתיות בעצם אין להם אבא ואין להם אימא בסופו של דבר.

הנה, מאמצים אתכם.

אנחנו בעצם מנציחים את הבלבול ואת המישמש בנושא. זה מה שאני בא להעיר, אנחנו מנציחים את הבלבול ואת המישמש. אני אומר, טוב אם נאשר את זה ויפה שעה אחת קודם בעניין המשמעת.

על החלק הזה, בנקודה הזאת, האם יש הבדל? הבנו שבגמלאות אין הבדל בין חוק המשמעת ברשויות המקומיות לבין - - -

בגדול אין הבדל בכלום.

השאלה היא האם בדברים אחרים יש הבדל.

אין הבדל בכלום. בגדול אין הבדל בכלום.

עבירת משמעת בין אם אתה עובד מדינה ובין אם אתה עובד - - -

יש הבדלים קטנים.

יש הבדלים מינוריים, לא משהו קרדינלי.

יש ניואנסים מי ממנה את התובע, או דברים מהסגנון.

יש גם סמכויות, האם אי-התשלום הארנונה הוא הפרה בפני עצמו, עבירת משמעת - - -. זו לא השאלה, אבל אני חושבת ש- - -

אולי קרוב היום, וזה עוד צעד לזה, שעובדי המועצות הדתיות יהיו אולי עובדי מדינה לכל דבר. יכול להיות שזה הפתרון, אני לא אומר.

בסדר גמור. עוד מעט עובדי המדינה יתפללו להיות עובדי מועצות דתיות. אל תרוץ.

כן, גברתי. לפרוטוקול, איך קוראים לך ומה את עושה.

עו"ד זוהר פורת, הלשכה המשפטית במשרד לשירותי דת. אני הרפרנטית במשרד לנושא הדין המשמעתי שאני מקווה שיאושר עכשיו ונוכל להתחיל לפעול.

אני רק רוצה לתת תשובה לדברי אלדד. אכן, חוקת העבודה מתוקף הסכם הקיבוצי של 75' חל עובדי המועצות הדתיות. פרק י"ג בחוקת העבודה היה אמור לכלול בתוכו גם את הדין המשמעתי, מה שלא קרה מעולם. בסופו של דבר, התיקון לחוק, סעיף 13 בחוק שירותי הדת שהיה מאוחר - הוא היה ב-78' - לחוקת העבודה היה מודע לעניין הזה ובכל זאת ההחלטה היתה להחיל את חוק המשמעת של עובדי המדינה.

אני רוצה לציין שבמהלך העתירות שהוגשו נבחן גם הנושא של החלת חוק הרשויות המקומיות על עובדי המועצות הדתיות, ובסופו של דבר הוחלט לחזור לנושא של חוק המשמעת של עובדי המדינה, של שירות המדינה, כך שהנושא הזה נבחן. הוא לא נסתר מעינינו וזאת ההחלטה שנקבעה. אנחנו כמובן מברכים עליה מאחר ואנחנו חושבים שבמינהל תקין חייב להיות דין משמעתי לעובדים. למעשה, עד היום לא היו סנקציות שיכולנו להפעיל. לא אנחנו, המעסיקים שיכלו להפעיל מול עובדיהם במועצות הדתיות, מלבד פיטורין שזה צריך להיות קצה הסקאלה של הסנקציות. לכן, אנחנו מאוד מברכים על הצעד הזה. בימים אלה אנחנו יושבים יחד עם נציבות שירות המדינה. לאחר אישור ההחלטה נבנה נוהל, נפרסם אותו בחוזר מנכ"ל ונצא לדרך.

מאה אחוז, תודה רבה.

כן, גברתי. לפרוטוקול שם ותפקיד.

מיקה קונר קרטן מהתנועה לאיכות השלטון.

האמת שבעקבות דברי ההבהרה של היועצת המשפטית מהמשרד לשירותי דת זו היתה גם התשובה שאני רציתי לתת לאלדד - שהדברים בעצם כבר לובנו ואין טעם לפתוח אותם כאן כי המחוקק כבר אמר את דברו כמה פעמים בהקשר הזה גם כן.

יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? כן, אדוני.

אסף רוזנברג, מנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

אני מצטרף לכל הדוברים. אני רק רוצה לחזק את דברי כבוד השר לשעבר, הרב מרגי. אנחנו באמת בסוף של הליך מאוד ארוך נטלנו על עצמנו - - -

מרגי - - -

הוא טוען שהוא לא מוסמך לרבנות.

אני מקפיד להעיר.

הוא לא מוסמך לרבנות ואתה נתת לו תואר ואחר כך הוא ישתמש בתואר ותתבעו אותו על זה שהוא השתמש בתואר.

ראש המועצה הדתית לשעבר באר-שבע, עסק בקודש.

אנחנו בסופו של הליך מאוד ארוך הסכמנו לקחת על עצמנו את האחריות על כל המועצות הדתיות. מדובר פה בעשרות ולמעלה ממאה גופים שכל אחד מהם הוא גוף בפני עצמו. זה פרוצדורה.

קטן עליכם. בכמה אתה רוצה נגדיל לכם את התקנים?

בדיוק. בסוגיה הזאת הייתי שמח שיצא מפה גם איזה קול קורא. אנחנו נמצאים בדו-שיח לא פורה מול אגף התקציבים בעניין.

אתה רוצה שהקריאה תהיה להגדלת תקנים או להעלאת שכר? בוא, תסביר לנו מה אתה רוצה.

אנחנו מדברים על התקנים כדי שזה באמת יהיה אפקטיבי. בסופו של יום, אנחנו אגף מאוד קטן שאחראי על למעלה מ-200,000 עובדים בשירות הציבורי.

כמה אנשים עובדים?

יש לנו אגף חקירות שמונה עשרה חוקרים עם מנהל אגף ויש את אגף המשמעת עם עשרים עובדים, מתוכם 14 עורכי דין בלבד. אנחנו אחראים על כ-200,000 עובדים בשירות הציבורי, מאות ארגונים.

כמה תלונות אתם מקבלים בשנה?

אנחנו פותחים בשנה למעלה מאלף תיקים כנגד עובדים.

ומה העבירה השכיחה? בא לא מסורק לעבודה?

90% מהתיקים הם תיקים פליליים במהותם בתחום טוהר המידות שאם אנחנו לא היינו קיימים הם היו הולכים לערוץ הפלילי, מעבירות מין, זיופים.

ולמה אתם לא שולחים אותם לערוץ הפלילי?

כי הערוץ הפלילי מעדיף שהם יהיו בערוץ - - -

עזוב בערוץ הפלילי, אתם. אם יש עבריין, למה אתם לא מעבירים אותם לערוץ הפלילי?

יש נוהל משטרת ישראל בדבר ניתוב תיקים בין ההליך הפלילי להליך המשמעתי. ההליך המשמעתי בשירות המדינה בשונה מהליכים משמעתיים של חברות ממשלתיות או גופים ציבורים אחרים הוא על-פי חוק, הוא לא על-פי הסכם - - -

כמה זמן לוקח לכם לטפל בנושא?

אנחנו מאוד מהירים יחסית.

מה זה "מאוד מהירים יחסית"?

זה לא שנים, זה מספר חודשים.

מה זה מספר? אחד או עשר?

זה יכול לנוע בין שבוע למספר חודשים בממוצע.

מה זה מספר חודשים?

אז אני אומר, זה יכול לנוע בין שבוע עד שנה באופן עקרוני כממוצע. אנחנו מאוד מהירים גם בחקירה.

הוא אמר מספר חודשים, יכול להיות גם 40. הוא מודד את זה בחודשים.

לא, הוא הגדיר זמן. הוא אמר לא יותר.

לא בכדי התעקשו כולם שהדין המשמעתי שיחול על המועצות יהיה הדין המשמעתי של שירות המדינה ולא דין המשמעתי של העיריות ולא דין משמעתי אחר, משום שנוספים אלינו גופים כל הזמן. אבל בעניין הזה מרוב זה שמטילים עלינו מטלות לאורך השנים, אנחנו גם אחראים על כל נושא חריגות השכר שזה אומר על כל מי שמאשר חריגות שכר. אנחנו פה אחראים על כל הגופים המתוקצבים הנתמכים על-פי חוק יסודות התקציב - עבירת משמעת נפרדת.

את זה היו צריכים להוריד מכם.

את זה הטילו עלינו משום שאף גוף אחר לא עשה את זה, לא יכול היה.

איפה תפסתם חריגות שכר במשק הישראלי לעובדים? עזוב שצעקתם.

העמדנו לדין מספר עובדים בעיריית פתח-תקווה, בכמה עיריות.

מה זה "מספר עובדים"? למה, אתה מעמיד לדין עובד שקיבל חריגות שכר?

לא שקיבל, מי שאישר את החריגות שכר.

אה, מספר עובדים שאישרו.

נכון. אנחנו מטפלים בלבל העליון של הסמנכ"לים והמנכ"לים שמאשרים. היו חקירות בתעשייה אווירית, בחברת חשמל.

דבר איתי תעשייה אווירית. אני נגוע, בוא דבר איתי.

אל תענה, הוא בניגוד עניינים.

למה? תענה, תענה.

תעשייה אווירית - בוצעה חקירה. סמנכ"ל כפי שכבודו יודע פרש במהלך החקירה.

זה היה טוב או רע? אני חושב שזה היה רע לתעשייה האווירית.

הוא היה מעל גיל 70, הוא היה פורש גם כך.

מעניין אותי, אני אגיד לך למה. אני רציתי להעלות לך את התקן, אבל אם אתה בא לאדון בחריגות שכר בתעשייה אווירית שחלות על כלל העובדים ומתנהלות כבר ארבעים שנה ואתם באים להעלות דיון כזה אז זה נראה לי לא רציני ולא צריך להעלות לכם את התקן. 40 שנה יש חריגת שכר.

אנחנו לא מטפלים ברמה של ה-40 שנה, אנחנו מטפלים גם בחברת חשמל באופן פרטני.

דיברת על תעשייה אווירית. באת להנחית לי הנחתה, באת לדבר על החזקת רכב שבאה ההנהלה ואמרה: ואללה, יותר זול לנו לתת אחזקת רכב למה זה לא סעיף של פנסיות.

לא את זה חקרנו, חקרנו חריגות שכר לבכירים שניתנו אבל באופן פרטני.

למה לא קראתם אותם?

סיימנו את החקירה בתעשייה אווירית לפני מספר חודשים.

ומה היו המסקנות?

כבר אמרתי. חלק פרשו. יש מישהו שעדיין נמצא אצל - - -, במקום שהוא צריך להיבחן, חשדות יותר חמורים. אבל זה לא המקום.

תגיד לי אחר כך בצד.

באופן עקרוני מה שאני מנסה לומר הוא שההטלה של המשימה הזאת היא אחריות כבדה. מדובר כאן בפריסה ארצית של למעלה מ-2,000 - 3,000 עובדים, ביניהם 500 רבני שכונות, ואנחנו צופים שנקבל ברגע שיבינו שאנחנו כתובת לטיפול בבחינה של טיפול בתלונות שכל האזרחים נחשפים לשירותים האלה, ואנחנו לא מתוקננים בנושא הזה לחלוטין. אז זה נחמד להטיל משימה על אגף קטן, צריך לראות את המשמעות של העניין.

אם אפשר להגיד מילה אחת, גם על נושא התקן. הנושא הזה עלה בעתירה כפי שדובר, בעתירה של בג"צ - כל הנושא של התקן שהוא דיבר עליו. כל הטענות האלה נשמעו על-ידי בג"צ שדיבר על האפשרויות השונות שהיו נתונות להחיל את הוראת המשמעת שחלה על הרשויות המקומיות שהיא לא חלה היום על עובדי המועצות הדתיות. בג"צ קרא להחיל את החלטת הממשלה בלי להתנות בתנאים לגבי תקציבים ולגבי פעילות נציבות שירות המדינה, ולכן הנוסח גם שבפנינו לא כולל חלקים אחרים שהיו בהחלטת הממשלה שבג"צ אמר שהם לא צריכים להיות חלק מההחלטה על ההחלה. ההחלה הזאת לא צריכה להיות מותנית, לא צריכה להיות מותנית כהוראת שעה, היא לא צריכה להיות מותנית בתקציבים, היא לא צריכה להיות מותנית בסמכויות. צריך שיהיה דין משמעתי לעובדי המועצות הדתיות ולכך באה ההודעה שבפנינו. היא עושה שינויים יותר טכניים. היא אומרת שכשאנחנו מדברים על עובד מדינה אנחנו מדברים על עובד מועצה דתית, שירות המדינה - אנחנו מדברים על המועצה הדתית. במקום השר, הסמכויות שנתונות לשר, אנחנו מדברים על המנהל הכללי או במקרה שיש ועדה ממונה אז על מי שיש לו את הסמכויות, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב-ראש ועדה ממונה או מורשה החתימה הזמני. זה בעיקרי התיקונים. החוק מוחל בשינויים האלה ואני חושבת שאלו השינויים העיקריים.

נקבעה הוראה שאין תחולה רטרואקטיבית. עבירות המשמעת הן מיום פרסום ההודעה הזאת ועבירות המשמעת שיידונו לפי החוק הם יהיו ההוראות ש- - -

מהיום והלאה.

מהיום והלאה. אדוני, אולי להקריא את זה בקיצור.

יחד עם זה, לפני שאת מקריאה, בשביל שיירשם בפרוטוקול, אני חושב שאם מטילים מטלות נוספות על גוף גדול ורוצים שהן יבוצעו, למרות שאנחנו נאשר את התקנות האלה, אני חושב שצריך להעלות את התקנים על מנת שאכן במקרה הצורך יהיה מי שיבצע אותן. זה לא חוכמה שכנסת ישראל תחוקק חוקים ולא יקבעו תקנות ולא יאשרו תקנים, ואנחנו מחוקקים בשביל לחוקק ובשביל הסטטיסטיקה והחוקים האלה לא מקבלים לא תקנות ולא הוראות ביצוע אז על מנת שאכן. קודם כל, אני מקווה שלא תהיה עבודה ליחידה הזו, שהם לא יעברו עבירות משמעת. יחד עם זה, אם יעברו עבירות משמעת שיהיה מי שיבדוק את זה למען לא יהיה עינוי דין. אני מקווה שמשרד האוצר - - -

האם יש פה נציגים של משרד האוצר? לא מעניין אותם.

הם ביקשו להשתחרר.

ביקשו להשתחרר. למה? יש יום ספורט, משהו?

לא. הם לעסו את זה ואין להם תשובות.

יחד עם זה, חבל שמשרד האוצר איננו. צריך להעלות את התקנים ובלי שום קשר אנחנו נאשר את ההודעה. ואם לא יעלו את התקנים אז אתם תבקשו פרמיות או שתכריזו סכסוך עבודה. אבל אל תיקחו לעצמכם שכר חריג כי לא יהיה מי שיבדוק את זה.

מי ישפוט את השופטים?

איך אמר כמעט רבינו מרגי? היה חסר לו עוד חמישה חודשי לימודים היה רב. הגיע לכנסת לא השלים.

אני מאוד מקווה שמשרד האוצר יאשר את התקנים ושיהיו תקנים ושהם יהיו מחוסרי עבודה, שלא יעשו פה עבירות משמעת.

אנחנו נעבור להקראה.

כן. אני רק רוצה לציין וגם אמרו לי שהתקיימה התייעצות כפי שמחייב הדין עם ארגון העובדים היציג, עם ההסתדרות. זה נכון, עו"ד פורת?

כן.

יש פה את נציגי נעמ"ת. יש פה נציגים אחרים של ההסתדרות? ונערכה התייעצות. אז אתה מודה שנערכה. אז גם נציג ההסתדרות, נציג הקשר של ההסתדרות, אלי יריב, מאשר שאכן היו דיבורים והיו הסכמות אז אנחנו בטח יכולים לעבור להקראה.

"הודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות
לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א - 1971

בתוקף סמכותה לפי סעיף 13(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן חוק שירותי הדת היהודיים), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הורתה הממשלה כי –

חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן-החוק) והתקנות לפיו יחולו על עובדי

(1) בכל מקום בחוק -
במקום "עובד מדינה" יבוא "עובד מועצה דתית";

במקום "שירות המדינה" ייקראו "מועצה דתית";
ושינויי הדקדוק ייעשו לפי זה;

(2) בסעיף 1 לחוק-

(א) במקום ההגדרה "השר" ייקראו : ""השר הממונה" – השר הממונה על ביצוע חוק שירותי הדת היהודיים";

(ב) בסופו ייקראו: "תקנות ניהול מועצות"- תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש"ל – 1970";

(3) בסעיף 31 לחוק, במקום "שר או מנהל כללי" ייקראו:

(1) ראש המועצה הדתית שמונה לפי תקנה 4(א) לתקנות ניהול מועצות (להלן- ראש המועצה הדתית);

(2) ממונה על המועצה הדתית בעל סמכות הכרעה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים (להלן- ממונה בעל סמכות הכרעה);
(3) יושב ראש ועדה ממונה על המועצה הדתית שמונה לפי סעיף 10 ב(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים (להלן- יושב ראש ועדה ממונה);
(4) מזכיר המועצה שהוא מורשה חתימה זמני לפי תקנה 26א לתקנות ניהול מועצות (להלן - מורשה חתימה זמני)";
(4) בסעיף 32 לחוק, במקום "שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לענייני מנהל ומנהל יחידת סמך" ייקראו: "נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה, יושב ראש ועדה ממונה או מורשה חתימה זמני, לפי העניין";
(5) בסעיף 34(6) לחוק, במקום "המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך" ייקראו: "ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה, יושב ראש ועדה ממונה או מורשה חתימה זמני, לפי העניין";

(6) בסעיף 35 לחוק, במקום "המדינה" ייקראו "המועצה הדתית";

(7) בסעיף 40(ב) לחוק, במקום "מהשירות" ייקראו "מהמועצה הדתית";

(8) בסעיף 48 לחוק-

(א) בסעיף קטן (א) בכל מקום במקום "לשר" ייקראו "למנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין" ובכל מקום במקום "השר" ייקראו "המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין" ואחרי "רשאי" ייקראו "באישור היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת";

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "רשאי השר" ייקראו: "המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין";

(ג) בסעיף קטן (ג) במקום "השר רשאי" ייקראו: "המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין"

(ד) במקום סעיף קטן (ד) ייקראו (ד) "הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה אינן גורעות מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47";

(10) בסעיף 50 לחוק, במקום "המדינה" ובמקום "היחידה" ייקראו "המועצה הדתית";

(11) בסעיף 64 לחוק, במקום "לשר, למנהל הכללי, או לסגנו לענייני מנהל, למנהל יחידת הסמך" ייקראו "למנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, לראש המועצה הדתית, לממונה בעל סמכות הכרעה, ליושב ראש ועדה ממונה או למורשה חתימה זמני, לפי העניין";

(12) בסעיף 68 לחוק, במקום "לפי סעיף 46א לחוק המינויים", ייקראו "לפי חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל"; לעניין זה חוקת העבודה הינה הסכם קיבוצי כללי שנחתם ב- 1.2.60 בין הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים לבין מרכז השלטון המקומי בישראל;

(13) סעיף 71 לחוק לא יחול;

(14) במקום סעיף 76 לחוק ייקראו: "76. חוק זה לא יחול על עבירות משמעת שבוצעו לפני פרסום ההודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות."

מי בעד ההודעה כפי שהוקראה?
הצבעה
בעד – פה אחד

ההודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות, אושרה.

ארבעה חברי כנסת שהם כל חברי הכנסת שנמצאים פה אישרו את ההודעה. סיימנו סאגה של 35 שנה. חבל שכך, היה צריך הרבה לפני.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10.>