PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
26/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 139>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשע"ד (26 בנובמבר 2013), שעה 15:00

<הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית – רביזיה>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
משה זלמן פייגלין

יעקב אשר

>
מרדכי כהן - מנהל שלטון מקומי, משרד הפנים

עו"ד איתיאל מלאכי - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ליאור שחר - לשכת השר, משרד הפנים

אסנת אלרואי - יועצת מנכ"ל, משרד הפנים

גליה כהן - משרד הפנים

עו"ד אריאל צבי - ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

בני כשריאל - ראש עיריית מעלה אדומים

דוד אריאלי - ראש מועצת טבעון

דוד ביטן - סגן ראש העיר, עיריית ראשון לציון

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

דורית שוחמי - מנהלת אגף חיובי ארנונה, עיריית תל אביב-יפו

איציק חן - סגן מנהלת אגף חיובי ארנונה, עיריית תל אביב-יפו

רונית נודלמן - עוזרת סגן מנהל אגף חיובי ארנונה, עיריית תל אביב-יפו

דבורה הררי - מנהלת אגף הכנסות, עיריית כפר סבא

אבי בניזרי - סגן מנהלת אגף הכנסות, עיריית כפר סבא

עיסא ג'בר - ראש מועצת אבו גוש, המועצה המקומית אבו גוש

רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה, עיריית בני ברק

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

תומר רוזנר
ורד קירו-זילברמן

יפה שפירא

יעקב סימן טוב
<הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית – רביזיה>

חברים, אני פותחת את הדיון בעניין הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013 – מ/818. זה דיון רביזיה.

צריכים להצביע על - -

צריך להצביע על?

- - אם מסכימים לרביזיה.

אם מסכימים לרביזיה. זאת אומרת, אם זה בעד – זה בעד.

בעד רביזיה, ואז מתחילים את הדיון.

מחדש את הדיון?

כן.

אוקיי. אנחנו בעד הרביזיה. כן?

מה שאת אומרת, גברתי.

הצבעה
בעד הרביזיה – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הרביזיה נתקבלה.

כן. ואנחנו מתחילים מחדש את הדיון. בעצם הדיון הזה, אנחנו כבר מכירים, דיברנו על הדיון, דנו בעניין הזה. אנחנו דוחים בשלושה חודשים, עם השינויים שהעברנו אליכם, ועורך-הדין תומר רוזנר תיכף יקריא.
אתם רוצים להוסיף? מה?

אנחנו מבקשים להוסיף סעיף תחילה, וזה למען הזהירות. אני אסביר: אנחנו חוששים מהמצב שבו מועד צו המיסים צריך להיות מאושר במועצות עד ה-30 בנובמבר, נכון להיום לפני השינוי. בטווח הזמנים שבין ה-30 בנובמבר ועד המועד שבו החוק יעבור במליאה ויפורסם, יכול לעבור פרק זמן שבינו לבינו יהיו ימים שבהם לכאורה אין לנו הסדר. במצב הזה יש לנו ניסיון קודם עם אשרור הוראת שעה - - - השמירה, שבדיוק בפרק זמן של שמונה ימים, שבהם היה פער בין מועד האשרור לבין מועד התחילה לבין המועד שזה עבר במליאה, על פרק הזמן הזה הוגשו לנו תובענות בגין הטלה של ההיטל שלא באופן חוקי.
מהטעם הזה ולמען הזהירות אנחנו נבקש להוסיף סעיף תחילה, שהוראות השינוי יחולו החל מה-30 בנובמבר או ה-1 בדצמבר. 30 בנובמבר.

30 בנובמבר.

עמדת משרד המשפטים.

כשהתנהלו דיונים על החוק הזה אצלנו, גם אנחנו תהינו האם צריך להוסיף לו סעיף תחולה או לא. בסופו של דבר חשבנו שלא, בגלל שאפשר להגיד שהחוק הזה חל אמנם מיום פרסומו, אבל בוודאי שהוא מאריך את המועדים מה-1 בדצמבר, ואפשר בהחלט לפרש אותו כאילו הוא בא לתת תוקף גם להחלטות שהתקבלו בפרק הזמן הזה שעורכת-הדין נועה בן אריה ציינה.
יחד עם זה, למען הזהירות ולמען הסר ספק, אנחנו לא רואים מניעה לתוספת הזאת בהקשר הזה.

היועץ המשפטי של משרד המשפטים.

כן, זה צפוי להיות. בהנחה שאפשר לקרוא לתחולה רטרואקטיבית. גם אני חושב שזה למען הזהירות בלבד. זה עניין של מספר ימים. ובכל מקרה הרשויות היו יכולות לעשות לזה סוג של אשרור. במידה והיו מקבלים החלטה ב-2 לדצמבר והחוק היה נכנס ב-5 לדצמבר, היה אפשר לקבל אשרור להחלטה הקודמת.

בעצם הזהירות הזאת היא רק מהיום עד יום שני?

היא בעצם מה-30 בנובמבר ועד היום שבו תהיה לנו מליאה או מועד פרסום. זאת אומרת, תלוי מה תחילה.

רגע, מליאה – מתי? ביום שני. ביום שני הקרוב יש מליאה. התאריך של המליאה ביום שני הקרוב הוא - - -

שניים בדצמבר. אם זה מליאה אז זה שניים בדצמבר. זה אמנם פרק זמן, אבל בפרק הזמן הזה יכולה להיות הקלה. וגם אנחנו מדברים על מצב שבו פרסום הוא מועד מליאה. האם מועד התחילה הוא מועד המליאה או מועד הפרסום. אני מניחה שהוא מועד המליאה, ואז באמת מדובר בפרק זמן מאוד קצר. שוב אני אומרת: זה למען הזהירות. אנחנו נתקלנו בתופעות כאלה בעבר. זאת תופעה שיכולה לתפוס את הרשות בתובענה על כל הצו שלה וחבל.

מה הבעיה, עורך-הדין תומר רוזנר?

אין צורך בהוראה זו, מכיוון שאין הנידון דומה לראייה. אין שום קשר בין גבייה שלא כדין בזמן שאין הוראה שמסמיכה לגבות, לבין – כמו שמדובר כאן – על אגרת השמירה שנגבתה אכן שלא כדין בתקופה שלא הייתה הוראה מסמיכה. כאן אנחנו מדברים על גביית צו ארנונה לתקופה של השנה הבאה, ואנחנו לא מדברים על גביית ארנונה בחודש דצמבר. הארנונה שתיגבה היא תיגבה מחודש ינואר. בהצעת החוק נאמר במפורש, כבר בנוסח הקיים נאמר שהחלטה שמתקבלת תחול מה-1 בינואר של שנת הכספים הרלוונטית, כאשר ברור שרצוי שלא לכלול בחקיקה הוראה שהיא הוראה חריגה ועלולה לפגום בחוק יותר מאשר להועיל לו, שבה אנחנו קובעים הוראה שמנוגדת לכלל היסודי שבו חוק מתחיל ביום פרסומו ולא לפני כן. לכן, כפי שאמרו נציגי הממשלה, הדברים הם, לדעתנו, ברורים, ואין צורך בהוראה הזאת. היא עלולה אפילו להזיק.

ההבדל היחיד הוא שלא מדובר במועד הטלה, אלא מדובר במועד קבלת החלטת המועצה לגבי צו המיסים שלה וזה הבדל. זה לא מועד הטלה.

בדיוק.

זה ההבדל.

בדיוק.

ואז התקיפה היא לגבי החלטת המועצה, ולא לגבי ההטלה כשלעצמה. זה החשש שלי. לא מועד ההטלה.

נכון.

אז איך אפשר לנסח את זה כך שזה יהיה לגבי מועד ההטלה?

כפי שהיא ניסחה.

לא. שוב, אמרתי. לכן אני מדברת על מועד תחילה ה-30 בנובמבר. ברגע שאנחנו מדברים על מועד תחילה ה-30 בנובמבר אז זה תופס את החלטת המועצה, לא את ההטלה. את ההחלטה.

למה ליצור פולמוס - - -

שוב, אני אזהיר שוב: הכלל החוקתי שחוק מתחיל ביום פרסומו ולא לפני כן. לקבוע הוראה מאוד-מאוד-מאוד חריגה בחוק מיסוי שעניינה תחולה רטרואקטיבית, זו עילה - - -

היא לא תחולה - - -

זאת לא תחולה.

אבל זה לא תחולה.

היא רטרואקטיבית. היא מייצרת ברצף.

- - -

- - - בינואר של ההטלה.

פשוט מייצרת את הרצף.

זאת לא התחולה.

לכן אני אומר, זה בדיוק העניין: כיוון שאנחנו לא מדברים כאן בתחולה של צו המיסים ולכן אין בעיה, - -

נכון. יש פה רק זהירות יתר.

- - הזהירות עלולה להתפרש כפוגמת בחוק. הזהירות במירכאות שמתבקשת כאן עלולה להתפרש כפוגמת דווקא בחוק ולא כמסייעת לו.

ממש לא נכון.

ממש לא.

אני מציע להסתפק בפרשנות כפי שניתנה הן על ידי משרד המשפטים והן על ידי משרד הפנים. היא מקובלת גם עלינו. אני חושב שלא תהיה שום בעיה בעניין הזה. התוספת עלולה רק להזיק ולא להועיל.

משרד הפנים.

בואו נאמר כך: כמו שאמרתי, זה למען הסר ספק, אבל יש פה איזשהו מקום להיכנס לגדר הספק הזה. וזה נכון מה שנאמר שיש הבדל בין מועד החלטת המועצה לבין מועד הוצאת השומות והטלת הארנונה בפועל ב-1 לינואר. יכולה לעלות פה טענה כזאת. עורך-הדין תומר רוזנר, לא הצלחתי להבין מה יכול להיות הפגם בהוראה כזאת. זאת אומרת, מה יכולה להיות הבעיה שיכולה להיווצר. אני לא רואה. אני מסכים להוסיף את העניין הזה כדי לצאת ב-safe side.

מה יכולה להיות הבעיה אם - - -

שוב, אני - - -. אני אסביר שנית.

- - - אולי אתם תצליחו להסביר לי, כי אני לא - - -

- - -

בוא, תנסה רגע להסביר לי, אם אנחנו מאשרים את זה – מה הבעיה.

מה הבעיה - - -

הבעיה שלו זה חקיקה רטרואקטיבית. זו הבעיה שלו.

נכון.

- - - דבר אחר.

אבל אין פה - - -

מר מרדכי כהן, הוראת חוק מתחילה ביום פרסומה. מבקשים כאן לקבוע הוראה שהיא מאוד-מאוד-מאוד חריגה בחקיקה, שקובעת שחוק יתחיל לפני היום שבו הוא פורסם. זו הוראה שהיא מאוד נדירה בחקיקה. היא לא הוראה שגרתית. והיא לא כל כך פשוטה כמו שאדוני חושב.

אנחנו לא במצב שגרתי.

אני במצב שגרתי. בהחלט. אני לא רואה פה שום בעיה. אבל אם הוועדה רוצה, שתחליט מה שהיא רוצה.

מה אתה אומר, נשאיר - - -

- - - היועץ המשפטי, אולי אם אנחנו בעצם, אותן ועדות, אותן מועצות שכבר אישרו את זה, נגיד – הספיקו? הספיקו. יופי, הכול בסדר. אלה שלא - - -

פה אין בעיה.

אני יודע. יש לי יומיים בתפקיד של ראש מועצה, ככה.
אלה שלא הספיקו, בעצם נלכדו. הרי כבר אנחנו כבר בסוף, נכון? - - -

לא, כאן אנחנו בסוף - - -

לא, לא תהיה בעיה - - -

רגע, רגע. הם מולכדו בעצם בקודם, בזה הקודם. אם נשנה בהצעת החוק ונאמר שבמקרה כזה של בחירות וכולי וכולי, המועד לשינוי, זאת אומרת, אתה מתייחס רק לשינוי שיהיה.

נכון. זה בדיוק מה שההצעה אומרת.

לא, אבל אתה לא מחיל אותה רטרואקטיבית. אתה בעצם לא נוגע ברטרואקטיבית. איפה הבעיה שלך? הבעיה שלך זה בהחלה הרטרואקטיבית. אין פה החלה. אם זו הפרשנות - - -

הבעיה היא בהחלטה אם תתקבל בתקופת הביניים.

נכון.

פה הבעיה.

זאת אומרת, - - -

אז ההקלה מכוח אותה החלטה היא הטלה שנוצלה בקושי.

מה, מה יהיה?

סליחה, הבעיה היא בתקופת הביניים? אז יחכו המועצות שבוע עד שהחוק יתפרסם ולא יתכנסו בשבוע הזה.

הקושי שלנו - - -

אתה יכול להוציא - - -

בשביל זה לעשות הוראת תחולה תחילה רטרואקטיבית? אני מבקש לא לקבל את ההצעה.

אתה יכול להוציא הנחייה לא להתייחס? - - - בשבוע הבא.

לא, השאלה אם זה - - -

עורך-הדין תומר רוזנר, אני אומרת שוב: הקושי שלנו הוא לוודא שלא תהיה לנו אף מועצה כזו. החומרים פורסמו עשרה ימים מראש. יש לנו זימונים. יש מועצות שמתכנסות. אין לנו שליטה. אין לנו דרך לוודא - - -

- - - שלא יתכנסו בשבוע הזה. נו, באמת.

- - - יכולה לקרות תקלה. יכולה לקרות תקלה.

זה יכול לייצר תקלה. אני לא מצליחה להבין את העניין.

בשביל מה ההתעקשות?

הערב אין שום בעיה.

אני לא מבין את ההתעקשות הזאת.

קצת אחריות.

אין שום בעיה שיתכנסו עד ה-1 בדצמבר. לא תהיה שום בעיה.

זה פשוט מיותר.

עד ה-30.

מה לעשות שהחוק מדבר על ה-1 בדצמבר. אני מקווה שעורכת הדין נועה בן אריה מכירה את החוק.

אבל מה הנזק בזה? - - -

יש נזק - - -

- - -

עורך-הדין תומר רוזנר, מה הנזק בזה?

- - - הוא מפחד מהרטרו. זה הכול.

- - -

כי זה לא רטרו.

אבל הרטרו - - - חדשה.

כי זה לא רטרו.

- - - חקיקת מס רטרו. זה מתייחס למועד קבלת החלטת המועצה, זה לא - - - הטלת המס. הטלת המס היא פועל יוצא של ההחלטה, ולכן זו לא חקיקת מס רטרו.

אני רוצה רגע להתייחס למה שנאמר פה על חקיקה רטרואקטיבית. אנחנו מכירים את הכלל שאנחנו לא אוהבים חקיקה רטרואקטיבית, שאנחנו בדרך כלל לא עושים את זה. יחד עם זה, זה דבר שהוא מתקיים. גם אתה, אני חושב, מסכים שמבחינה מהותית במקרה הזה אין שום שינוי - - -

תמתין רגע. אני רגע עם השר גדעון סער. שנייה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 15:17 ונתחדשה בשעה 15:21.)>

טוב, אני מפזרת את הדיון.

למה?

למה?

מה זה אומר?

אני חושב שאת צריכה להצביע עוד פעם בגלל הרביזיה, לא?

רגע, צריך להצביע על זה עוד פעם בגלל הרביזיה?

כן, כן, - - -

זה מה שקורה, תלמדו כולם, כשלא מביאים חוקים בזמן. כשלא מביאים חוקים בזמן – הדרך הקצרה תמיד, תמיד-תמיד-תמיד היא ארוכה יותר.

מסכימים איתך.

אנחנו איתך.

השר צריך לעבוד כמו עכבר מורעל מאחד לשני, ואני מאחד לשני. שני נבחרי ציבור צריכים לעבוד בגלל שהפקידות לא עבדה בזמן.
טוב, בוא נביא את זה להצבעה.

אנחנו נקרא את הנוסח שוב לצורך - - -

תקרא את הנוסח שוב, כן.

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' שיינתן בהמשך) התשע"ד-2013.
תיקון סעיף 276 – 1. "בפקודת העיריות (להלן – הפקודה), בסעיף 276, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמיום ה-1 באוקטובר עד יום ה-31 בדצמבר שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה. תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור, תהיה ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה".

(ג) "על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח סעיף 3 כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא הייתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים בה הוכרזה העירייה, לא יאוחר מ-60 ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה".

תיקון סעיף 277 – 2. "בסעיף 277 לפקודה, אחרי "בתחום העירייה", יבוא "ובאתר האינטרנט של העירייה". הסיפא, החל במילים "ובלבד שאם נתן השר", תימחק. והאמור בסעיף יסומן (א), ואחריו יבוא –(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקבלה החלטה כאמור בסעיף 276(ב) או (ג), תפרסם המועצה את ההודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה, עד 15 ימים לאחר קבלת ההחלטה האמורה".
תיקון פקודת המועצות המקומיות – 3. "בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 34א(א), במקום "249ב", יבוא "249 ב, 276, 277".

אוקיי. אנחנו מצביעים על הצעת החוק הזאת. שוב, מי בעד? מי נגד? אין.

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013, להצבעה בקריאה שנייה וקריאה שלישית נתקבלה.

החוק אושר.

שלושה חברי כנסת – תכתוב בבקשה, תמלילן: משה פייגלין, יעקב אשר ומירי רגב.

במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר.

וחבר הכנסת יעקב אשר במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:24.>