PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 109>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ל' בכסלו התשע"ד (03 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער)(תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון
יפעת קריב

>
רן כהן - חכ"ל

איתן טימן - מנהל האגף החברתי קהילתי תלמידים ונוער, משרד החינוך

יעל נזרי - ממונה ארצית חינוך חברתי על מנהלי מחלקות נוער, משרד החינוך

עדי סביר-נועם - לשכה משפטית, משרד החינוך

מוני מעתוק - סגן מנהל כ"א ושכר ברשומ"ק, משרד הפנים

יעקב פרידברג - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זיו בר - ע. ראש מינהל חינוך במש"מ

יובל גת - אגודה מקצועית למנהלי מח' נוער

שני בן זאב - אגודה מקצועית למנהלי מח' נוער

יניב טל - המרכז האקדמי

ליאור מזרחי - סטודנט למשפטים

אורן פריד - סטודנט

נעה חלבי לוי - סטודנטית

מעיין סמידי - סטודנטית

ג'סיקה קובורסי - סטודנטית

עביר אבועוקפה - סטודנטית

עדי סויסה - סטודנטית

מור מלכה - סטודנטית

ליאור טובי - סטודנטית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ירון קוונשטוק
<תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער)(תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער), התשע"ד-2013>

אנחנו רוצים להתחיל בדיון. והדיון שלנו הוא על בקשה של משרד החינוך לתקן בתקנות הרשויות המקומיות תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהלי יחידות נוער.

להזכיר שהחוק חוקק ב-2011, שמחייב או מאפשר, תיכף נתייחס לזה, להקים יחידות נוער ברשויות המקומיות. השר היה אמור וביצע את זה לקבוע את התקנות לגבי הכישורים הנדרשים ממי שעומד בראש יחידת הנוער. והשר לשעבר במשרד החינוך קבע את התקנות האלה, ואתם רוצים עכשיו לתקן את התקנות, כפי שאני מבין. טוב, בואו נשמע, משרד החינוך. מי מדבר? בבקשה.

למעשה השינוי שאנחנו מבקשים, אנחנו לא מקלים בשום דבר אלא משנים דבר, שבתקופת המעבר מ-2011 עד כניסת החוק בשנה הבאה כבר היה כהסכמה לבקשת הרשויות המקומיות ובהסכמת משרד הפנים.

מה שהיה, אנחנו הרי חייבנו בתקנות לצד תואר ראשון שלוש שנות ניסיון בהדרכה, שנת ניהול, מרכז הערכה בראשות פסיכולוג שהמדינה עושה, המאבחן – מתאים, לא מתאים. אדם מבחינתנו נמצא כמתאים, הוא מקבל קורס מהמדינה לכלים ל-200 שעות.

במקור את זה נתבקשו לעשות לפני המכרז. רשויות אמרו בצדק: זה אדם אחד, יש לנו עשרה אנשים, הם לא יממנו מכיסם. אנחנו נשלח את האדם שנמצא על ידיכם מתאים במרכז הערכה, ותנו לו בתקופת המעבר של השנה הראשונה שהוא בקורס להגיש את התעודה עד סוף השנה, ואז הוא מקבל את רישיון ההדרכה אחרי שנה. משרד הפנים, מוני מעתוק, אישר את זה אתנו, ככה התנהלנו.

הנקודה שתקופת המעבר מסתיימת. ואז אמרנו שצריך לשנות את התקנה, כי אחרי שהיא תסתיים התקנה תקבע, ולמעשה שלוש שנים ככה התנהלנו. מה כן עשינו? אם בא אדם שלא דרך הרשויות, הוא בא לבד, ודרך אגב עד היום עשינו סטטיסטיקה, במשך השלוש שנים היו לנו כאלה עשרה מקרים, שאדם החליט, קם בבוקר, רוצה להיות מנהל לא בהפניית הרשויות. הוא יכול היה תמיד לעשות, הוא עשה מרכז הערכה, הוא עשה קורס אוריינטציה.

בעצמו, באופן פרטי?

בדיוק. החוק מאשר את זה ואנחנו מכבדים את זה.

מה שאנחנו נענינו פה לתביעת השטח, במיוחד הרשויות, כי הן עוזרות לאנשים להגיע במימון, וגם המדינה ראתה ש-on training, בשנה הראשונה שאני נותן לו מנחה, אני עושה לו קורס, אחרי שנה שהוא גומר אותו, רק אז הוא מקבל את הרישיון, הוא הנכון ביותר.

לכן לא שינינו שום דבר, אלא שינינו רק את הסינדרום שזה לא יהיה תנאי מקדמי למכרז, קורס האוריינטציה, כי הוא גם לא מאבחן אותו מתאים או לא מתאים, אין הדחה מקורס אוריינטציה. מרכז ההערכה הוא זה שמפיל, שם נופלים כולם.

וזה אומר שמה? שהתקנה תאפשר לקבל אנשים שעדיין לא עברו את הקורס בתנאי שהם משלימים אותו תוך שנה?

כן. התקנה אומרת שהוא עבר את המכרז של משרד הפנים. הוא יכול לגשת למכרז רק אחרי מרכז הערכה שקבע שהוא מתאים לתפקיד. הוא עובר מכרז במשרד הפנים, ואז יש לו שנה לגמור את ההכשרה לתפקיד. ההכשרה לתפקיד איננה מאבחנת, כלומר הוא רק חייב פיזית להגיע אליה, וחלים עליו ה-20% יכולת לא להגיע כמו בקורס אוניברסיטאי. ואם הוא לא עושה את זה, אנחנו לא נותנים לו את הרישיון בסוף השנה והרשות יודעת שהוא הולך הביתה.

זאת אומרת, אין מצב שהוא עובר את הקורס ובגלל זה הוא לא יכול למלא.

לא. הקורס הוא לחלוטין לא ברמת אבחנה, הוא רק המדיניות של המשרד סביב התפקיד. יש לנו פה את עדי מהמחלקה המשפטית, היא ניהלה את הדיאלוג מול משרד המשפטים ומשרד הפנים.

זה בדיוק השינוי מהמצב הנוכחי, כי נוסח התקנות כיום באמת דורש את זה כתנאי מקדמי, שצריך להציג אישור כתוב. אבל בגלל הקושי הזה, ושאנשים כן בסופו של דבר מכהנים בתפקיד ולומדים בקורס במקביל, אנחנו - - -

אבל לא יהיה מצב שמישהו מונה ואז יפטרו אותו בעצם אחרי זה?

לא, אין דבר כזה.

כן. אני רוצה לקדם בברכה, הייתי צריך להגיד את זה בהתחלה, סטודנטים שישנם פה מהמרכז האקדמי למשפט ברמת-גן, בניצוחו של חבר הכנסת לשעבר רן כהן, חבר כנסת ושר לשעבר.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש.

כיף לראות אותך.

יש פה סטודנטית שרוצה לשאול שאלה, אם תיתן לה.

בבקשה, ניתן לה עדיפות.

שם, בבקשה.

שמי נעה. מה שאני רוצה לדעת, זה בעצם מה קורה אם אותו מדריך או מנהל מחליט שהוא פורש באמצע, זאת אומרת הוא לא מסיים את הקורס.

אז זה מה שאמרנו. אמרנו שמבחינתנו הקורס איננו מאבחן. הדבר היחיד, שהוא חייב לסיים את הקורס עם 20% זכות היעדרות. הוא לא עשה את זה, מבחינתנו הוא הפסיק את העבודה שלו, הוא לא יכול להמשיך, כי את הרישיון הוא מקבל בסוף הקורס, רישיון ההדרכה הקבוע למנהל יחידת נוער. זה כמו באוניברסיטה. את לומדת, אז זה אותו דבר.

כן.

זיו בר ממרכז שלטון מקומי. בעצם החוק, האינטרס שלנו ברשויות המקומיות שיגיעו האנשים הטובים ביותר למלא את התפקיד הזה, מבחינת השכלה וכישורים. מבחינתנו הסף שנקבע גם בדיאלוג עם השר גדעון סער, השר שחתום על החוק, זה שהוא צריך להיות בעל תואר ראשון, הוא צריך לעבור מרכז הערכה. וגם אנחנו חושבים שקורס אוריינטציה הוא דבר נכון, כי גם אם בן-אדם בא עם התואר ועם הניסיון לא תמיד יש לו את הניסיון הניהולי, וצריך תוך כדי עבודה בשטח לעשות את זה עם עמיתים.

אנחנו כן מברכים על השינוי הזה, כי לדעתנו לבקש מאנשים לעשות קורס של שנה או אני לא יודע כמה שעות זה לפני שהם בכלל מתחילים את התפקיד זה עול גדול מדי, והוא ימנע מאנשים טובים להתמודד על התפקיד. לכן מבחינתנו תנאי של גם תואר וגם מרכז הערכה כתנאי סף להתחיל את התהליך הזה ואחר כך לראות אם הבן-אדם, גם לא כולם עוברים את הקורס הערכה היום, זו גם הזדמנות לראות אם הבן-אדם מתאים או לא.

דרך אגב, נבנה קורס מיוחד לדבר הזה?

כן. יש לנו צוות היגוי מלווה, יש גם נציגות לאגודה המקצועית של מנהלי יחידת הנוער הוותיקים.

מי זה עושה את הקורסים האלה?

משרד החינוך, מינהל חברה ונוער.

המשרד עצמו?

כן. הקורס הזה נעשה דרך המשרד בשיתוף מוסד אקדמי. המוסד האקדמי שעשה את זה בפעם האחרונה זה היה סמינר הקיבוצים, פעם בית-ברל. אנחנו עושים תמיד מכרז.

אה, אוקיי. זאת אומרת, לא המינהל עצמו. המינהל עצמו אחראי.

אחראי, נכון.

זה קורס של כמה חודשים?

200 שעות. הוא הולך כמעט לחצי שנה, פעם בשבועיים – יומיים.

כי אתם נותנים פה שנה כדי - - -

נכון. עד שנה.

עד שנה. זאת אומרת, אם הבן-אדם נכנס לתפקיד במועד מסוים - -

אבל הקורס נפתח פעמיים בשנה.

- - והקורס נפתח רק אחרי חצי שנה?

אז אין לנו בעיה כי אנחנו פותחים פעמיים. פעם אחת אנחנו פותחים אותו בתחילת שנה ופעם אחת באמצע השנה.

זה קצת צמוד השנה הזו, לפי הערכתי.

לא, אמרנו: במשך שנה, עד להשלמת קורס ההכשרה ולפי המוקדם.

אם הוא התחיל גם במהלך השנה, אז - - -

אה, אוקיי, זאת אומרת, אפשר שזה יחרוג את השנה בתנאי שהוא בעצם תוך כדי השלב.

אתה צודק במה שאמרת.

כי אחרת זו תקנה שאחר כך קל לעבור עליה.

הניסוח זה לא מה שאמרת.

שמה?

עד שנה או עד סיום ההכשרה, לפי המוקדם, זה אומר שאם הוא באמצע הכשרה ונגמרה שנה הוא לא יכול להמשיך לכהן.

לפי המוקדם.

לא, אז הוא צודק, מוני, אנחנו צריכים לתקן.

עוד לא קראנו את זה, תיכף נקרא.

תיכף אנחנו נקרא את זה. אבל צריך פה לתת קצת מרווח, אחרת תהיה לנו תקנה והחיים יעשו את שלהם.

לא, הוא צריך להתחיל אותו, כי אם הוא לא, אתה צודק.

גם לפי התקנות משרד החינוך מחויב לעשות את הקורס לפחות פעם בשנה.

נכון.

זאת אומרת, הפעמיים בשנה שהם עושים זה וולונטרי במידה מסוימת.

אם הם ימשיכו במדיניות שנקבעה פעמיים בשנה, אז מה שכתוב פה הוא בסדר.

זה עדיין יכול להיות די צמוד. אם אתה מתמנה בחודש איקס והקורס החצי-שנתי נפתח אחרי שלושה-ארבעה חודשים והוא נמשך חצי שנה או יותר, אתה כבר מגיע בחשבון כזה לשנה.

נכון.

אפשר לשאול שאלה, אדוני היושב-ראש?

בטח.

- - - שגם רצו לשאול.

זה החבר כנסת המכהן, יש לו עדיפות.

לא לא, בבקשה. בכבוד.

אבל איך שהיושב-ראש יחליט.

אן דן דינו – רן.

איתן, האם התקנות האלה עברו איזושהי הכנה משותפת יחד עם מרכז השלטון המקומי?

לא רק זה, החקיקה כולה הלכה יד ביד עם השלטון המקומי. אז הייתה יפעת קריב ראש מערכת החינוך אצל בוחבוט, ויושב פה גם זיו בר שהיה אז עוזר השר שהריץ את החוק, ולמעשה בלי השלטון המקומי לא היינו הולכים לזה. כלומר זה על דעתו, תמיכתו.

כן, רן.

כן, רציתי רק לשאול מהן הדרישות מבחינת השכלה להתקבל.

תואר ראשון.

תואר ראשון.

כן, תואר ראשון. שלוש שנות ניסיון בהדרכה ושנה ניסיון בניהול מלכ"ר באחת המוסדות.

השאלה שלי: כדי לעודד אנשים כאלה, מניסיון בעבר, אם הקורס כרגע שמכשיר אותו להיות מנהל יחידה גם פותח לו פתח להשלים תואר שני. זאת אומרת, אם אתה בונה אותו בצורה כזאת שזה גם מעודד אותו וכך אתה מקבל מנהל יחידה בעל תואר שני. ובעבר עשינו דברים דומים.

אז תראה, יושבים פה שני נציגי האגודה המקצועית של מנהלי יחידות נוער. כשאנחנו יצאנו לחקיקה תואר ראשון לא היה שכיח בישראל גם בתפקיד הזה וחייבנו אותו. היום כשאנחנו כבר כמה שנים סביב מעל 25% מהמנהלים, בבדיקה שלנו, בשנה כבר מחזיקים תואר שני. כלומר ההסללה שלהם לתואר שני הפכה להיות חלק מהחלטת האגודה.
זה נעשה יחד עם בר-אילן, בר-אילן הוא המוביל כי הוא בחינוך הבלתי פורמלי היה אתנו כל הזמן – רומי ופרופ' גרוס בנושאים האלה. ויש להם צוות משותף יחד עם בר-אילן לתואר שני למנהלי יחידות נוער, שהמשרד מעודד את זה.

זה עובד? זה רץ?

כן, אבל זה לא חלק מ - - -

כן, אני רציתי לשאול את מנהלת יחידת הנוער, תני לנו קצת אינפורמציה.

שלום, בוקר טוב. אני לא מנהלת יחידת נוער כבר אבל הייתי בעבר.

אז מה את היום?

היום אני מפקחת על כל הנושא של חוק הנוער, אבל יש פה מנהלים.

מי?

אנחנו המנהלים.

מי זה אנחנו?

שני מגליל תחתון, יובל מנהריה.

לא, אין מנהלת – כתוב אצלי: ממונה ארצית על מנהלי - - -

לא, היא הממונה על כל מנהלי יחידות הנוער. היא הייתה מנהלת יחידת נוער בעבר.

אוקיי, אז לזה התכוונתי. תיכף נשמע גם אתכם. אז את הממונה. לא מנהלת, ממונה.

ממונה ארצית על כל מנהלי יחידות הנוער מטעם מינהל חברה ונוער, משרד החינוך.

אוקיי. אז תני לנו קצת אינפורמציה, קודם כול, כמה מנהלי יחידות נוער יש ברשויות המקומיות?

מתוך כל ה-256 רשויות בארץ, יש לנו 180 מנהלי יחידות נוער בפועל על-פי חוק הנוער שנכנסו כבר לחוק הנוער. ויש לנו בתוך קורס מדי שנה כמעט בשנים האחרונות, אני יכולה להגיד – בשנה האחרונה פתחנו קורס שהיו בו 35 חבר'ה, ובשנה הזו אנחנו כבר התחלנו קורס שהוא עומד כרגע על 28 חבר'ה, ואנחנו נפתח עוד קורס בפברואר, כי יש צורך עכשיו גם מיד אחרי הבחירות, נבחרו עוד אנשים חדשים, נכנסים לחוק הנוער. הרבה רשויות כבר מבינות שהן צריכות להיכנס לסיפור של חוק הנוער עד יולי 2014, אז הן מכשירות את האנשים.

זהו. לפי החוק תוך שלוש שנים, שזה עוד חצי שנה.

המרוץ הגדול מתחיל בענק השנה כבר, אנחנו ממש בעיצומו.

עכשיו, האם את יכולה גם לסבר את אוזנינו לפי המגזרים? קודם כול, מגזר יהודי מול ערבי.

אני יכולה להגיד שאחד הדברים המופלאים שקרו דרך החוק הזה זה דווקא מה שקורה בחברה הערבית, כי מה שקורה שם, כנראה מכל מיני סיבות ונסיבות מונו כל מיני אנשים במגזר שם לתפקידים כאלה. אבל מאז שיש את חוק הנוער אז הם צריכים לעמוד בתקנות האלה, הם צריכים לעמוד ולבוא עם בסיס מאוד ברור של מה שהחוק דורש, ואנחנו רואים גידול רציני מאוד. אנחנו היום עומדים, לפחות במגזר, על משהו כמו 30 חבר'ה שכבר עברו בחוק הנוער. מה שהיה בשנה שעברה שהתחלתי, אז היו בסך הכול חמישה חבר'ה, זה מדהים.

עכשיו, יש לך גם נתונים של פריפריה מול יישובים מבוססים?

כן. גם בפריפריות וגם ביישובים המבוססים אנחנו ממש בעלייה הדרגתית רצינית מאוד. אני יכולה להגיד שמהפריפריה זה עולה ומתעצם עוד יותר. מה שמעניין הוא שרשויות ששולחות נציג למרכז הערכה ולא עובר, מיד שולחות למרכז הערכה הבא ומבקשים עוד מרכזי הערכה כדי שיגיעו בעצם לשורה התחתונה של יולי 2014 לעבור את החוק.

ואת מעריכה שעד באמת מחצית 2014 כל הרשויות תהיינה מאוישות?

לשאלתך, וזו שאלה טובה ואני צריכה להיות נביאה לא רעה, אבל אני אגיד נורא ברור שיש כאן שיתוף פעולה מאוד גדול בין משרד הפנים לבין משרד החינוך והשלטון המקומי, וכולם כולם דוחפים לשם. אנחנו נמצאים ממש במקום שאנחנו כל הזמן דוחפים למקום הזה, והרשויות גם מבינות את זה, אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. אני מניחה שביולי 2014 אנחנו נהיה במצב טוב.

אני רוצה רק להגיד לגבי משהו שאתה שאלת. בפריפריה כמעט כולם עברו בגלל השתתפות המדינה. המדינה קבעה במדד 4-1 היא נותנת את ה - - -

70%.

הבעיה שלנו היא עדיין ב-10-8. 10-8 במקור אין השתתפות מדינה והחוק חל עליהם. והם עיכבו את זה לחלוטין, כי הם אמרו: מה לנו? כלומר זה לא משנה לנו שום מצב. ומשרד הפנים פה יחד אתנו עושים - - -

ראש רשות שלא מבין את הצורך במנהל יחידת נוער ויש לו מספיק כסף אז - - -

אני חושב שהצורך של הרשויות מובן, דרך אגב. הם פשוט מעסיקים אותם באמצעות תאגידים עירוניים ולא דרך הרשות המקומית.

בדיוק.

אז זה לא שאין פתרון לנוער. זה מה שקורה בפועל. צריך לזכור את זה.

אבל רק בנושא של רשויות, וגם פנינו למשרד החינוך בבקשה כן לאיזושהי השתתפות כספית ברשויות 10-9. יש רשויות, הן לא הרבה, אבל יש גם רשויות - - -

תראה שלא יאשרו לכם את זה. מה פתאום? תגדילו את השתתפות המדינה ב-4-1.

אבל עדיין יש רשויות כמו כפר ורדים ורשויות נוספות שהן לא חזקות כלכלית. זה שלתושבים יש - - -

- - -

אשכול סוציו-אקונומי נקבע על-ידי דברים. הוא לא בודק את חוזק הרשות, הוא בודק את חוזק התושבים. יש רשויות שאין להן הרבה כסף. גם המספרים, אנחנו מדברים על שבע רשויות באשכולות האלה, הסכומים הם לא גדולים. אבל אנחנו פנינו בעניין למשרד החינוך.

בהמשך לשאלה של היושב-ראש – אנחנו תמיד משלימים – המגזר החרדי, הצלחתם משהו?

גם פה, דרך אגב, במחוז ירושלים ששם יש הרבה יישובים חרדים וגם במחוז מרכז – בני-ברק הקימה מחלקה לנוער פעם ראשונה. ומי שיודע, אצל בני-ברק זה די רעידת אדמה, כי אצלם הם למדו את זה ונכנסו. כנ"ל בית"ר עילית, כנ"ל מודיעין עלית. הם מקימים יחידות נוער, כי הם סימנו את זה – אל"ף, כחלק מחובה, אבל בי"ת, זה גם צורך פנימי. וזה כסף, רובם על 4-1 יושבים.

כן.

אני רוצה רגע להתייחס דווקא. אני לא חושבת שזה רק עניין של כסף. דווקא חשוב לי להגיד. אני חושבת שיש איזושהי התעוררות קצת במגזר החרדי וקצת יותר הבנה לצורך שלהם ולטפל בדברים באמת, כי באמת התעוררו אצלם המון בעיות בשנים האחרונות, לפחות בשנתיים האחרונות. והם כבר לא כל כך מטאטאים את זה, הם פונים אלינו, הם צריכים אותנו.

כן.

מהמקום הזה זה באמת נמצא שם. אני לא יכולה לשים את זה רק על כסף.

אוקיי. כן.

כן, הם מעוניינים בזמן האחרון כדי לפתור את הבעיות גם להקים תוכניות הכשרה לקידום נוער.

נכון מאוד.

בעיקר כשמדובר בנוער שנמצא בסיכון. אנחנו מקווים שגם אוניברסיטת חיפה תיכנס ותעזור בעניין זה לתוכניות בבני-ברק, אם המל"ג לא ישים לנו מקלות ויגיד: המרחק הגיאוגרפי לא נותן.

אתה מדבר על נוער בסיכון או על הנושא האקדמי?

על הנושא האקדמי לנוער בסיכון. מי יכשיר בתוך המגזר החרדי אנשים שיטפלו בנוער בסיכון?

אוקיי. כן, בבקשה.

מוני ממשרד הפנים. שני דברים. החוק הזה בעצם כל מטרתו הייתה לחייב את התפקיד של מנהל יחידת הנוער כתפקיד סטטוטורי ברשות המקומית. ואת זה הוא מצליח לעשות בעיקר לאור התקצוב שמועבר על-ידי המדינה בגין איוש המשרה.

יש פה כמה בעיות שמבחינתי חשוב לציין אותן. בעיה ראשונה בזה שמעסיקים את מנהל יחידת הנוער, וזה לא הדיון, אבל מעסיקים את מנהל יחידת הנוער באמצעות הרשות המקומית, אבל את כל שאר העובדים מעסיקים בהרבה רשויות באמצעות תאגיד עירוני. נוצרת בעיה משפטית לא פשוטה בכלל לפתרון, ואחר כך תביעות בגין יחסי עובד ומעביד בין עובדים בתאגיד עירוני לרשות המקומית. זה לא הדיון, אנחנו צריכים לראות איך פותרים אותו, ואיתן מכיר את זה במשרד החינוך.

הדבר השני שחשוב לנו זה כל מה שקשור לתנאי כשירות בתקנות או בחקיקה. תנאי כשירות זה עניין שצריך להיות דינמי יותר. יש שונות רבה בין רשויות, בין מאפיינים של רשויות, השכלה ברשויות מקומיות. זה לא פשוט לומר שבכולן זה חייב להיות אותו דבר, ולא מעט אנחנו מכירים מקרים שהרשות פונה ואומרת: אני מכירה שיש את תנאי הסף אבל אצלי זה לא רלוונטי.

תואר אקדמי, אצלי אחוז בעלי התארים האקדמיים ברשות המקומית הוא לא רלוונטי, הוא לא מגיע לאחוז ממוצע. ואנחנו סבורים שבכלל באופן עקרוני כל מה שקשור לתנאי כשירות צריך להיעשות מחוץ לתקנות במסגרת חוזר מנכ"ל וקובץ תיאורי תפקידים, שהוא יותר דינמי לתיקון ולא כך.

הדבר השלישי שחשוב לי לומר זה כל מה שדיברנו בהתחלה – סיום העסקתו של מנהל יחידת הנוער שלא עמד בקורס בהצלחה. בשטח זה לא עומד. במקרים שמוגדרת הכשרה מחויבת בסופו של דבר האדם ממשיך לכהן, קשה לחייב אותו לסיים את העסקתו. לרשות קשה לעשות את זה, בתי-המשפט לא בדיוק תומכים בזה, ככל שאני מכיר את הסוגיה, וצריך לחשוב על פתרון אחר.

בעיני הפתרון הנכון במקרים כאלו שגם יכול לעמוד זה במסגרת הסכם קיבוצי של שכר מול ההסתדרות, להגדיר שאין קידום בשכר אלא בסיום הקורס. זה הפתרון היותר נכון שגם יכול לעמוד במבחן המציאות בעיני. ומה שכתוב פה עדיין לא נבחן בבית-משפט אומנם, אבל אני לא מכיר שזה יכול לעמוד בבית-משפט.

מוני, אבל אנחנו את הכסף לא מעבירים לרשויות. כלומר גם זה משחק לראש רשות.

למיטב ניסיוני, זה לא בעיה. כשאתה מקבל עובד חדש והוא נכנס לתפקיד, ואתה מגדיר לו שנה או שנתיים כשנות ניסיון מסוג זה או אחר, אין בזה שום בעיה. לא בבתי-משפט ולא באיגודים מקצועיים. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שברשות, אם האיש הא מוצא חן בעיניהם והפיקוח הממשלתי אנחנו יודעים, לא רק משרד החינוך ולא רק משרד הפנים, הוא פיקוח מאוד מאוד חלבי. זאת נקודה.
אבל התקנות, תדע לך, שתקנות קל מאוד לתקן. זה מחייב איזושהי עבודה פנימית בין משרדית גם, אבל תקנות זה ישיבה אחת בוועדה, וזה טוב שזה כך נקבע לפי דעתי. אבל זה בכל מקרה תעלו בתוך משרדי הממשלה, ואם תחשבו לתקן תבואו לפה.

הדבר האחרון שרציתי לומר לעניין התקנות האלו, התיקון עצמו, שמעבר לכל מה שאיתן הזכיר פה, בפועל הרשויות לא יכלו לעמוד בתקנות כפי שהן היו עד היום, ומינו אנשים בעצם בניגוד לתקנות.

נכון.

ואנחנו נתנו להם את האפשרות בתיאום בצורה כזאת או אחרת, כי באמת התקנות לא מעשיות. ולכן אין אפשרות לא לתקן את זה בעיני, כי אחרת אנחנו ממשיכים את המצב הנוכחי, שהוא מצב שמעשית נוגד את התקנות כפי שהן תוקנו.

אתה מתייחס לקורס, נכון?

כן, לקורס. אני מדבר על התיקון עצמו.

בזכות מוני עברנו את שלוש השנים האלה, זו הייתה פשרה שלנו.

כן. תסבר את אוזנינו מה השכר של מנהל יחידת נוער כזאת.

זה דיון בפני עצמו.

אני גם סתם שואל, אני יודע.

אבל ההסכם הקיבוצי, לא מדובר על שכר גבוה.

אני מכיר איזה אחד שהיה מועסק במתנ"ס, וכשעבר לעירייה אמר: חבר'ה, תודה רבה לכם.

אז בוא, אנחנו גם פה עשינו.

על המתנ"ס, כאשר מדובר בתאגיד עירוני לצורך העניין, בשליטת הרשות המקומית, חלים אותם כללים שחלים על הרשות המקומית, רק ששם - - -

מתנ"ס הוא לא תאגיד של העירייה.

נכון.

בתור משרד הפנים אתה צריך לדעת את זה.

המתנ"סים אני מכיר, הייתי גם ראש ענף תאגידים עירוניים בתפקיד הראשון שלי.

זה לא תאגיד עירוני.

המתנ"סים זה תאגיד מעין עירוני, ויש עליו שאלה גדולה בדוחות מבקר המדינה.

שאלה זה בסדר, אבל הוא לא תאגיד עירוני.

נכון. עמותה.

כל הרעיון של המתנ"ס שהוא מורכב מנציגי המועצה או העירייה - -

נכון נכון, אתה צודק.

- - מנציגי התושבים. הוא לא תאגיד עירוני.

יש שאלה גם על התאגידים האלו שהם מעין עירוניים ומה חל עליהם, ויש שאלה גם לגבי התאגידים העירוניים בשליטה. ובהרבה רשויות המתנ"ס הוא בשליטה, למרות ש - - -

כפי שאתה יודע, גם יש שאלה על חברת המתנ"סים שכל פעם צצה מחדש.

נכון.

זה בסדר. המטה העליון מפריע כל הזמן לשטח לעבוד בכל מיני מה שנקרא בדיקות ותיאומים. ובסוף כשכבר בונים מנגנונים שבאים לעקוף קצת את הבירוקרטיה ולהיות מתאימים לעבודת השטח, אז מחשקים אותם.

לא, אני לא נגד. אני חושב שהמנגנונים צריכים להיות אמיתיים ובתוך הרשות המקומית, אבל לאו דווקא.

זה נכון.

זה הכיוון שצריך להוביל אליו. והיצירה של מנגנונים כאילו הם פותרים את הבעיה ולא באמת פותרים אותה, רק יוצרים בעיות אחרות, זה לא הפתרון האמיתי בעיני, אבל זה כבר דיון אחר.

כן.

בכל זאת, לא קיבלנו עדיין תשובה - - -

מה השכר?

אז הנה, אני אתן לך תשובה, כי אנחנו עשינו סימולציה במשרד. הרי ביקשו מאתנו גם באוצר וגם כספית, לעשות סימולציה מה השכר שאנחנו קובעים כרצפה, כי לפי זה אנחנו קבענו את ה-4-1, 8-5, השתתפות מדינה. לקחנו את האיגוד הארצי של עובדי הנוער בישראל, אז הוא היה יושב-ראש ועד העובדים גם בעיריית הרצליה יחד עם השלטון המקומי, והגענו ל-130,000 עלות מעסיק כרצפה. כלומר שזה המינימום שבישראל ירוויח מנהל יחידת נוער, אנחנו גם מקפידים על זה.
יותר מזה, וזה ייאמר לזכות משרד הפנים, במקומות שראינו שיש בעיה, הרשו לנו ממשרד הפנים שראש העיר יגיש את זה על בסיס חוזה אישי, איך אתם קוראים לזה?

בקשה לחוזה אישי.

בקשה לחוזה אישי כדי לא ליפול מהרצפה הזאת. במקביל פנינו יחד עם ההסתדרות להכניס את כפל תואר.

היתרה הזו, זה 12-11 אלף שקל לחודש עלות מעביד.

זה זול מאוד, אתה צודק.

שאלנו לא על זה. שאלנו מה השכר שלו.

אבל זה אתה יכול לעשות את החשבון.

בדיוק.

אפשר להגיד - - -

הלכנו לשני מתווים של שיפור. אחד, לא היה קיים כפל תואר. כפל תואר לא היה קיים למנהלי יחידות נוער, והגענו להסכמה יחד עם השלטון המקומי שקורס האוריינטציה פלוס B.A., וההסתדרות חתמה הסכם קיבוצי יחד עם השלטון המקומי, מקנה להם היום כפל תואר של 8% שכר. כלומר אנחנו נמצאים במתווה של כפל תואר. דבר שני, הם פתחו את גמול ב' לטובת מנהלי יחידות נוער, שהם זכאים לקבל גם גמול ב', ותואר שני נותן להם גם את ה-5%.

כלומר היום יש להסתדרות, בגלל שזה הפך להיות תפקיד סטטוטורי, וגם האגודה רשמה על עצמה לפתוח את נושא השכר כחלק מההתנהלות מול השלטון. עד היום בגלל שזה לא היה מקצוע ממוצב ולא היו בו אנשים גם שהובילו אותו לאורך שנים כי הם היו מתחלפים, לא היה פרטנר. היום לשמחתנו גם בהסתדרות יש ענף מיוחד סביב הנושא הזה, גם השלטון המקומי פתוח.

אנחנו מקווים באמת – קודם כול, אין מנגנון הצמדה לחוק. כלומר מי ששם לב, ה-130 נקבע ולא הוצמד לעולם. אז יש עדיין לקונות בנושאים האלה. אני גם אומר שהתפקיד שלנו, של כולנו, בגלל שזה תפקיד של 24 שעות, כמעט 365 יום, לחשוב גם על מה שאתה אמרת, שזה יהיה גם שכר מכבד את העבודה שהיא סביב השעון.

רגע, אבל חשוב לזכור לעניין השכר פה, שבהרבה מאוד מהרשויות המקומיות, הרשויות הגדולות מעסיקות את מנהלי יחידות הנוער בתפקידים של מנהלי אגפים, מנהלי מינהלים. ואז כבר מדובר בחוזים אישיים בדומה לשאר מנהלי האגפים ברשות המקומית וזה כבר שכר ראוי לחלוטין.

לחלוטין.

בסדר. מה שאמרת עכשיו זה שאתה מפלה את הרשויות החלשות.

לא, אני לא אומר.

כלומר אתה לא מפלה אבל זאת המשמעות.

אני אומר שברשות שיש בה מבנה ארגוני - -

שהיא גדולה יותר.

- - שיש בו מנהלים, אז יש אפשרות לאשר חוזים נוספים, כי יש מבנה ארגוני אחר לגמרי. ברשויות קטנות זו הבעיה, אבל יש שם בעיות אחרות שקשורות לכל הדבר הזה לאור הקוטן של הרשות המקומית.

כן.

אבל אולי הרצפה תיקבע ממה שעיריות, רשויות מקומיות, נותנות ויכולות, אתה יודע, אפילו גם במסגרת של חוזים. מה רע? בסך הכול רצפה זה מדובר בחוזה ולא בעבודה קבועה, ויש כבר עניין של ביטחון תעסוקתי. אבל התנאים של העיריות, אין מה להשוות לתנאים שאתם מנסים לתת. בעיריות נותנים תנאי שכר הרבה יותר טובים.

אבל הם עובדי עיריות.

לא רק בעיריות.

אני מנסה לחשוב, מנהלי יחידות מקבילות בעיריות, אני מעריך שהם בוודאי מקבלים יותר ממה שאתם מציעים במסגרת הזאת.

אני רוצה להתייחס, בבקשה.

כן, בבקשה.

אני שני בן זאב, מועצה אזורית גליל תחתון, זה פריפריה גם גיאוגרפית יחסית. אני יכול להגיד שהבעיה שאנחנו מתעסקים, אני חבר באגודה המקצועית, ובאמת כשהקמנו את האגודה קמנו כאגודה מקצועית מתוך כוונה לא להתעסק בנושאי התאגדות של עבודה, כי באמת כולנו עובדים בכל מיני וריאציות מאוד שונות ומשונות. והחבירה הזאת לתוך הרשות לחלק עשתה טוב לחלק אחר עשתה רע. אפילו נציג שהיה לנו באגודה מהדרום, גם מהפריפריה, נאלץ לעזוב אותנו בגלל זה לצערי.
ומה שקורה עכשיו, שאנחנו מתחילים, בגלל שאנחנו כבר אגודה מקצועית וכבר יש לנו כמות של מנהלים, אנחנו מנסים לפעול על מנת לעבור להסתדרות אחרת כאגודה עצמאית, ולחפש אבא שיעזור לנו להרים את תנאי השכר שלנו, אבל זה כבר אנחנו עושים עצמאית. אנחנו בודקים את האופציה מול כל מיני רפרנטים כדי לעשות את הצעד הכי נבון מבחינתנו, כדי להתאגד לרמת שכר גבוהה יותר שתדאג למתג את עצמנו בתור עובדים ברמה גבוהה בתוך הרשויות.

אני יכול להוסיף: אני עובד בנהריה. אני חושב שיש כמה בעיות. אם הבנתי נכון, בעצם המינימום הזה זה היה באיזשהו משא ומתן כדי שיהיה אפשר להעביר את החוק ולא לחייב יותר, אבל הוא יוצר הרבה בעיות באמת שמנהלי מחלקות, יחידות נוער, לא הסכימו עם התהליכים האלה ועוזבים. וזה גם בעייתי, כי הסכום הזה יצר אצל רשויות מסוימות שכן מסתכלות על הממסד ואומרות: רגע, אם הם קבעו – לא יודעים מה זה מינימום, מקסימום – אה, קבעו 130, אז אני רוצה שהשכר יהיה 130 ולא יותר, למרות שצריך.

דבר נוסף שחשוב להגיד זה שמשרד החינוך מששתף באיזשהו חלק בשכר, והיושב-ראש פה מדבר על הפריפריה, אז בעצם נוצר מצב שאם אני קיבלתי את המינימום 130 ומשרד החינוך העביר עכשיו 60,000 שקל או 58 לעיריית נהריה, מי שמרוויח מזה זה רק העירייה. אני לא מרוויח מזה, כי לא התווסף לי, לא תוספת, לא ניהול ולא כלום.

זה כמו אצל הסייעות, זה מה שקרה אצל הסייעות. אז לכן אולי באמת, אדוני היושב-ראש, באמת צריך לנסות לתפוס. הרף צריך להיות מה שיש ברשויות המקומיות החזקות. ותפקידנו, היושב-ראש, באמת לדאוג לתקצוב דיפרנציאלי לאותן רשויות שלא יכולות להשלים ולעמוד במכסה הזאת. אנחנו רוצים שמנהלי יחידות נוער שעוסקים בתחומי חינוך, שמצבם יהיה באמת כראוי ולא שחס וחלילה נגיע למצב כזה.

חבר הכנסת, חשוב לומר: ההסכם הקיבוצי שחל על העיריות חל על המועצות כאחד. זה אותו הסכם קיבוצי, אין הבדל ביניהן. ההבדל הוא במצב שבו יש מבנה ארגוני יותר רחב בעירייה, ואז מעסיקים את כל המנהלים ולא רק מנהל יחידת הנוער בחוזים אישיים בדרך כלל, ושמה יש הבדל. בהסכם הקיבוצי אין הבדל בין עירייה לבין מועצה, ההבדל הוא בחוזים האישיים לפי מבנה ארגוני של רשות מקומית.
כשהרשות היא קטנה, המבנה הארגוני הניהולי שלה הוא קטן, הוא מצומצם, הוא רק התפקידים הבסיסיים. ואין לה גם כסף להשקיע מעבר לזה, אלא אם כן תחליט המדינה שהיא משקיעה יותר כסף בעניין ואז אפשר לתקן את ההסכם הקיבוצי לגבי כולם.

נכון.

לתקן הסכם קיבוצי זה לא כזה פשוט.

אני לא מבין פה, תסביר לי, בבסיס התקציב שמשרד החינוך משתתף, יש הבדל בין גודל רשויות?

משרד החינוך מעביר לפי אותו מודל לכל הרשויות.

גם אם היישוב הוא 10,000 תושבים וגם אם היישוב הוא 250,00 תושבים.

זה על בסיס סוציו-אקונומי ו-matching, אבל המודל הבסיסי, הכסף שממנו זה מחולק הוא אותו כסף לכל הרשויות המקומיות, תקן אותי אם אני טועה.

צודק.

ההבדל הוא שיש רשות שתשלם יותר ממה שהיא מקבלת ממשרד החינוך, והרבה עושות את זה, הרבה מאוד רשויות, ויש רשות שתשלם את המינימום. זה מה שקורה בפועל.

לא, אבל האפשרות פה בעיני, אם עיריית נהריה לצורך העניין שילמה עד 2011 או 2012 130,000 שקל, אז היא הוציאה מכיסה 130,000 שקל. זה שמשרד החינוך נותן תוספת בלי להגדיר שום דבר, אז בעצם עכשיו במקום 130 היא נותנת רק 70. אם היו אומרים: אתם נותנים 130, אנחנו נותנים לכם עוד 60, ובתנאי שתתנו את זה כאיזשהו - - -

זה לא דבר מעשי.

נכון. אבל אני חייב לומר, הרי למה הלכנו לחקיקה, צריכים גם לדעת, המצב היה במדינה שכל פעם שלרשויות החלשות הייתה בעיה, פוטרו רכזי הנוער – אז הם היו רכזים. מצאנו את עצמנו ב-20%-10% רכזים במדינה רק ברשויות החזקות. ואז באה המדינה כדי להשוות ואומרת: בוא ניצור תפקיד שאי-אפשר לפטר את האדם, בטח לא על מצוקה כספית. וזה כן הצליח היום.

אבל עדיין בכפר תבור לדוגמה, עדיין הם בסוציו-אקונומי יותר גבוה, ותיקח את יבניאל לדוגמה, בגלל שאין להם מספיק ילדים הם לא עומדים ברף של החוק בכלל. אז מבחינתנו זה לא משנה, אין להם מנהל יחידות נוער.

לא, יש להם. צריך להבין, הרי היה פה ישראל נדיבי מטעם מרכז המועצות האזוריות. מה הוא ביקש? מקומות שיש פחות מ-1,000 ילדים יהיה מנהל אבל לא חייב שיהיה במשרה מלאה, כי משרד הפנים עושה איחודים בין חינוך לנוער, בין מתנ"ס לנוער, אבל יש לנו כרגע ארבע בקשות, הוא השאיר להם את היכולת לבקש את הכסף מהמדינה תמורת עמידה בחוק. היום יש לך את מעלה-אפרים, את בית-אריה.

דרך אגב, אלה לא מועצות אזוריות אלא מועצות מקומיות.

לא, מועצה אזורית תמר ומועצה אזורית אלונה. ארבעה יישובים.

דרך אגב, הצו הזה לא פורסם, עד כמה שאני יודעת.

מה?

אני לא ראיתי את הצו הזה, הוא לא פורסם. אנחנו אישרנו אותו אבל הוא לא פורסם.

שֶמה?

לשר יש סמכות להחיל את החוק גם על הרשויות שהן פחות מ-1,000 ילדים לפי צו שאושר בוועדה. היו שם שלוש רשויות באמת שהוזכרו כאן, אנחנו אישרנו את זה בוועדה. הייתה שאלה לגבי יישובים מעבר לקו הירוק.

ששם המושל הצבאי צריך לחתום.

אבל גם לגבי תמר לא ראיתי צו שפורסם.

דרך אגב, אתם, הוועדה הזאת אישרה כבר שלושה יישובים כאלה. שניים מתוכם המושל עוד לא חתם ולכן זה אצלו.

ותמר?

לא, בית-אריה ומעלה-אפרים זה המושל הצבאי.

לא, אז אני שואלת מה עם מועצה אזורית תמר?

אז השר רצה לחתום, גדעון רצה בזמנו לחתום על שלושתם ביחד. ולכן כרגע אנחנו אמרנו או נשחרר את תמר - - -

לכאורה זה לא חל עליהם כרגע.

נכון.

אוקיי. טוב, אני אגיד כמה מילים לסיכום, אבל אני רוצה קודם כול שנעבור על התקנות על מנת לאשר אותן. אז בואו תקריאי.

יפעת, זה את היית פה.

אני לא מצאתי אתכם.

יפעת הייתה מאלו שהובילו את החקיקה, מהשלטון המקומי ששאלת.

כן, בבקשה.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(א)(3) ו-10 לחוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער), ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 2 – תקנה 2 מדברת על תנאי הכשירות למנהל יחידת נוער – בתקנה 2(א) לתקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער), בפסקה (4), בסופה יבוא "ואולם, מי שלא נתקיים בו האמור בפסקה זו" – תיכף נקריא אותה – "רשאי להתמנות למנהל יחידת הנוער ולכהן בתפקיד זה במשך שנה או עד להשלמת קורס ההכשרה, לפי המוקדם" – דובר כאן על ה"לפי המוקדם", תיכף נדבר על זה.
ופסקה (4) אומרת, שאחד מתנאי הכשירות זה שמי שמונה הציג אישור כתוב מהמינהל ולפיו עבר קורס הכשרה למנהל יחידת נוער כמשמעותו בתקנה 3. זה מה שהמינהל מארגן.

תחילה – תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

עכשיו, דובר פה על ה"לפי המוקדם".

כן, איך אתם מציעים לתקן את הניסוח כך שהוא לא יהיה קטגורי שנה?

להוריד את "לפי המוקדם", ואני חושב שזה יסתדר.

אבל אז זה קורס אחד שהוא מתחיל ומסיים. זה לא שהוא יכול להתחיל עשרה קורסים ולא לסיים אותם.

נכון נכון, זה אותו קורס.

ומה אם הוא נעדר יותר מ-20%?

אני גם חושב שאם אתה מוחק רק את ה"לפי המוקדם" - - -

אז אתה צריך לעשות השלמה לאחר מכן.

תסתכלי.

לכן זה מעבר לשנה?

כן. אבל אז אנחנו לא מכניסים - - -

רגע, שנייה, חברים, לא להפריע עכשיו, אני אתן לכם לדבר. אני אומר: רשאי להתמנות למנהל יחידת הנוער ולכהן בתפקיד זה במשך שנה או עד השלמת קורס ההכשרה.

כן, השאלה אם הוא יכול לגרור את קורס - - -

לא, הוא יכול לבוא ולהגיד בעוד שנתיים: אני לא נרשמתי, לא הסתדר לי. פה זה צריך להיות מודגש.

השאלה היא אם נגיד נכתוב למשך שנתיים, זה יפתור את הבעיה.

אז אפשר רגע להציע משהו? אפשר לומר שמתחילת עבודתו במועד הראשון שמתחיל הקורס?

לא לא, אין דבר כזה.

למה? הוא מתחיל ב-1 בינואר.

כן, אבל לאכוף את זה זה סיפור.

בדיוק.

השאלה אם שנה זה מספיק.

לא יודע, תגידו אתם. זה חייב להיות - - -

אז עד שנה.

כן כן, אני מסכימה.

אני אומר: שנה וחצי לקחנו את כל מה שנאמר פה. גם לנו זה חשוב.

במקום במשך שנה נכתוב 18 חודש.

בדיוק.

אבל להשאיר את הסיומת: לפי המוקדם.

כן כן, יש איזושהי מגבלה, כן.

אז כן לציין מספר חודשים לגבי סיום קורס ההכשרה?

לא, 18 חודש.

ברגע ש-18 חודש זה פתר לנו את הכול.

הצבעה

בעד אישור התקנה – פה אחד
התקנה אושרה.

אוקיי, אנחנו מאשרים את זה. יפעת רוצה להגיד משהו?

לא, רק לברך את כל החברים, ולהגיד שזה בהחלט חוק שחשוב להרחיב אותו ולעבות אותו ולצקת לו עוד ועוד תכנים, כי זה חוק שניסו להעביר אותו הרבה מאוד כנסות, הרבה שרים ושרות, גם יולי תמיר ניסתה ולא הצליחה. ואחרי שהוא עבר אני חושבת שלנו יש תפקיד לעבות אותו, להעשיר אותו ולתת באמת למנהלי יחידות הנוער ברשות המקומית את האפשרות ואת הכר הנרחב ביותר לעבוד ולהצליח, כי מצב בני הנוער כמו שאנחנו יודעים בתחום החינוך הבלתי פורמלי זקוק לעוד ועוד תקנות, חקיקה, תקציבים, משאבים, כוח אדם ואמצעים.

כן. שמעון.

זה במסגרת חוק הרשויות המקומית, כן?

כן.

זה תקנה בתוך חוק הרשויות?

זה חוק הרשויות למנהלי יחידת נוער.

זה חוק מיוחד.

זה חוק מיוחד?

זה חוק מנהלי יחידות נוער.

השר הממונה פה זה שר החינוך, לא סגן שר הפנים?

כן.

מישהו רצה עוד לומר משהו?
תראו, אני רוצה לומר לכם כך: קודם כול, גם אני מברך על החוק שחוקק באמצע שנת 2011, אני חושב שהוא נותן מעמד למנהל יחידת נוער וגם מחייב בעצם בסופו של דבר תוך שלוש שנים את כל הרשויות המקומיות לאייש את התפקיד.
וזה דבר חשוב, כי באמת עד היום רשות שחשבה שזה חשוב מצאה את הדרך לעשות את זה, בין אם דרך הרשות או דרך המנגנונים שעומדים לרשותה של הרשות, ורשות שלא ראתה בזה חשיבות לא עשתה את זה, ואין ספק שזה דבר חשוב. זה לא רק החינוך הפורמלי, זה גם הקשר בין החינוך הפורמלי לחינוך הלא פורמלי מבחינה זו, כי יש מישהו שתפקידו באמת לדאוג לתוכניות וכדומה.
אני גם מבקש שמשרד החינוך ומרכז השלטון המקומי יתייצבו פה באמצע 2014 כדי לדווח על השלמת איוש התפקידים בכלל הרשויות, ולהביא גם בפנינו סטטיסטיקות לפי חתכים שונים, מגזריים, אזוריים. וגם להעביר דיווח על תפקוד היחידות האלה, כי אני מניח שהממונה על יחידות הנוער היא גם, יחד עם המטה כמובן, מי שצריך לעקוב אחריהם, לפקח עליהם, לראות שזה נעשה, לראות שבאמת מנהל יחידת הנוער עוסק בנוער ולא מצאו פה איזה דרך לממן איזה תפקיד למישהו ומשהו, ושזה באמת תופס את מה שתופס.

אני רוצה לומר שיש פה סתירה בין החוק והרצון לתת מעמד ליחידות הנוער לבין התנאים של מנהל יחידת הנוער.

נכון.

בסל התקציבי הזה לא תצליחו לאייש אנשים טובים. הגיע הזמן שנבין את זה. ואני פונה למשרד החינוך שייזום שינויים. לא צריך בשביל זה הסתדרות, הסתדרות זה מאבק של עובדים נגד המעסיקים.
במקרה הזה אני חושב שהמעסיק צריך למצוא את הדרך – דבר ראשון, לדעתי להיטיב את הפרופורציה בין יישובים חלשים ליישובים חזקים, להיטיב לטובת היישובים החלשים כמובן. דבר שני, חסר פה מבחינת עוד פעם או תקנות או נהלים, זה לא מחייב אפילו לא חוק ולא תקנות אלא נהלים, ליצור דיפרנציאציה לפי גודל היישובים. אין דינו של מנהל יחידת נוער בחיפה למנהל יחידת נוער בירוחם מבחינת היקף המשרה, היקף הילדים שבהם הוא פועל.

זה עובד רק לכיוון הפוך, שאם אין לך מספיק אז אתה לא מקבל משרה שלמה.

רגע, שנייה, שמעון, אני באמצע הסיכום.
והדבר השלישי בעניין הזה הוא כמובן ליצור את סף השכר הרבה יותר גבוה. ואם אתם רוצים לקחת דוגמה, תיקחו את מנהלי המתנ"סים. ובאמת חברת המתנ"סים מצליחה לאייש אנשים טובים, גם יש ועדות הערכה וביקורת, ומצליחה לאייש אנשים טובים עם רמת שכר ותנאי שירות הולמים. אז זאת האמירה שלי. אתה רוצה להוסיף משהו, שמעון?

לא, רק באמת לגבי העניין הזה של הקביעה שאם באמת רשות מקומית דואגת באותה מידה שאם יש פחות תלמידים או ילדים או נוער, אז אומרים: לא, חצי משרה, שלושת רבעי משרה. אבל אדם שיש בתחום רשותו מכסה גדולה מאוד, היכן זה בא לידי ביטוי? אני אומר לכם: כדאי לכם להיצמד למה שהרשויות המקומיות החזקות נותנות. תיצמדו לשם ואל תביאו לא את ההסתדרות, אלא אם כן אתם מביאים אתכם את חברת החשמל, זה משהו אחר.

אתה אומר דבר נכון, אבל אתה לא מבין מה ההיקף של זה אפילו. כן.

זה נכון שצריך להעלות את התנאים, רק חשוב להבין את הפרופורציות. כשהרשות המקומית עצמה שמה סכומים ניכרים לעין שיעור מול התקציב שמתקבל פה. רשות כמו ירושלים, אז היא תקבל אחוז מסוים מתקציב מנהל יחידת הנוער, אבל היא תשיג עוד עשרה מנהלי יחידות נוער בשכונות והיא תשיג תקציב פעילות, ואתה מכיר מחיפה.

בסדר.

הסכומים שהרשות עצמה שמה הם סכומים אדירים מול מה שמתקבל.

בסדר, חברים, אבל זה בדיוק מה שאני טוען, ואתם יודעים, זו לא פעם ראשונה, ואני בעניין הזה גם ממשיך להיות מי שעומד על המשמר. הפערים בין הפריפריה למרכז הולכים וגדלים. ואם אנחנו בכל נושא לא ניקח את זה בחשבון ונדאג לזה אנחנו נהיה עבריינים בכך שאנחנו ממשיכים להגדיל את הפערים. לא ייתכן מצב שילד שגדל בירוחם או ילד שגדל בחיפה, ההזדמנות שלו בחיים, ההזדמנויות שלו בחיים לא תהיינה שוויוניות. זה דבר שלא עולה על הדעת.
ואני לא רוצה לפגוע ברשויות שנותנות כסף, אבל אין ספק שצריך בכל דבר שעוסקים בו למצוא את הדיפרנציאליות הזו. ומהניסיון שלי זה גם מביא לפתרון של הבעיה. זאת אומרת, זה לא סתם פה לחלק כספים. ולכן זה נכון, רשויות גדולות יש להן יותר משאבים.
מי שהיה בכנס שדרות, כשמוטי ששון ראש עיריית חולון ייצג את הערים הגדולות, את 15 הגדולות, שאני הייתי אחד המייסדים של הפורום הזה, ואמר: אנחנו לא ניתן שיפגעו בארנונות שאנחנו גובים מהתושבים. שאלתי אותו אם הוא יודע כמה ארנונה בעיריית תל-אביב זה ממגורים וכמה מכל היתר באחוזים. אז בתל-אביב בערך 20%-15% מהארנונה של העיר היא ממגורים.

השאר זה עסקים.

אז שלא יגידו לנו שפוגעים ולוקחים ארנונות של תושבי תל-אביב. ורוב הארנונה של תל-אביב זה מהבנקים ומשרדי הממשלה ומשרדים בכלל וכן הלאה וכן הלאה. ולכן אני לא נבהל מלהתמודד עם הבעיה הזו של דיפרנציאליות. צריך לעשות אותה ברגישות, בשכל, בהבנה, אבל בטח בכל מיני נהלים וחוקים חדשים שאנחנו מנהלים פה צריך לתת לעניין הזה ביטוי. אני מאוד מודה לכם ותודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:55.>