PAGE
63
ועדת החוקה, חוק ומשפט
04/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 92>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, א' בטבת התשע"ד (04 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<1. תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (מטפל ייעודי), התשע"ד-2013>
<2. תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013>
<3. תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בקשה לרישיון הפעלה של מרכז מורשה), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
מרב מיכאלי – מ"מ היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות למעמד האישה, משרד ראש הממשלה

שרונה עבר הדני - יועצת משפטית, משרד הבריאות

מירב בוקשיצקי - קרימינולוגית, משרד הבריאות

טלי גבע-שפורן - רכזת ארצית לטיפול בעבירות מין, שב"ס, המשרד לבטחון פנים

גלית מנגמי - יועמ"ש צור, המשרד לבטחון פנים

אביגיל סון-פלדמן - עו"ד, משרד המשפטים

גליה ניב - ממונה על רישוי לחוק עברייני מין, משרד הרווחה

נועם פליק - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה

אסתי שדה - סגנית מנהלת השירות, משרד הרווחה

חגית לרנאו - עו"ד, סנגוריה ציבורית

אבי דיאמנט - מפקח ארצי, הרשות לשיקום האסיר

ניר יסלוביץ - פורום פלילי, לשכת עורכי הדין

דנה קייזר - מנהלת מקצועית, מרכז התחלה חדשה

דורית ואג

נעמה מנחמי

חפציבה צנעני
<תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (מטפל ייעודי), התשע"ד-2013>

בוקר טוב. אנחנו נתחיל בדיון. נתחיל בתקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (מטפל ייעודי), התשע"ד-2013.

אני נועם פליק מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה. פרק השיקום בחוק ההגנה התקבל פה בוועדה, והתקבל בכנסת באוגוסט 2011, והיישום שלו היה אמור להיות באוגוסט 2013. החוק מאפשר לעבריין מין שהורשע בעבירת מין שלא נדון למאסר וגם עבריין מין שנדון למאסר ושוחרר ומתאים להשתלב בתכנית לשיקום מונע בקהילה במרכז מורשה. פרק השיקום הוא באחריות משרד הרווחה ושר הרווחה. על שולחן הוועדה מונחות שלושה סוגי תקנות ששלובות זו בזו לצורך יישום כל פרק השיקום.
מטפל ייעודי – סעיף 20טז בחוק מסמיך את השר להתקין תקנות לעניין הכשרה של מטפל ייעודי, והתקנות המונחות מדברות על הדברים שנדרשים ממטפל ייעודי. אפשר לקרוא את התקנות.

תסביר לנו מה אומרות התקנות. למה אנחנו צריכים לקרוא? אנחנו גם יודעים לקרוא.

הן מדברות על הניסיון וההכשרה למתן טיפול ייעודי, כאשר הניסיון וההכשרה כוללים גם את החומר התיאורטי של הלימודים, שיכול להיות או במוסד אקדמאי או ביחידות של משרד הרווחה או משרד הבריאות לפי העניין – במשרד הרווחה יש את בית-הספר המרכזי שמלמד את זה – וכן את הניסיון שכולל שנתיים עבודה במקצועות הבסיס שנקבעו בחוק. בנוסף, יש 240 שעות כמנחה קבוצה לטיפול בעברייני מין או כמנחה משנה במוסד ציבורי או במרכז לשיקום מונע.

מה זה "מנחה משנה"? זה עם מישהו אחר.

כן.

בקיצור: מתמחה.

לא, זה לא מתמחה בהכרח.

אני רוצה להבין את סעיף 3(א).

אולי נקרא לפחות את סעיפים 2 ו-3?

קודם תני לי להבין את סעיף 3(א).

אני אסתי שדה, סגנית מנהלת שירות המבחן למבוגרים. למעשה, סעיף 3 מתייחס לאנשים שנמצאים בשלבי הכשרה וצוברים ניסיון כדי להגיע אתם למטפלים ייעודיים.

אתם נותנים להם את האפשרות לטפל באנשים?

כן, כדי לצבור את הניסיון, אבל התנאי הוא שיהיה ליווי של מטפל ייעודי שיש לו ניסיון שיכול ללוות אותם.

המטפל הייעודי הזה, שמלווה אותם, צריך להירשם באיזה שהוא מקום?

הוא מוכר כמטפל ייעודי.

טוב. בואו ונקרא.

שאלה – ההכשרה הזאת של השנתיים בעבודה או 240 שעות חייבת להיות בתוך מוסד ציבורי כפי שהוא מוסבר כאן?

זה לא "או". זה שניהם.

זה מצטבר.

אם ההכשרה ניתנה במוסד פרטי? אם השעות נצברו במוסד פרטי טרם כניסת החוק לתוקפו?

אז יש את הוראות המעבר.

אז יש בעיה קשה.

יש את הוראות המעבר.

יש הוראות מעבר.

תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (מטפל ייעודי), התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפם טז(ג) ו-26(ד) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שרת הבריאות, ובהסכמתה לעניין תקנה 2, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:



הגדרות
1.
בתקנות אלה –

"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

"משרד הרווחה" – משרד הרווחה והשירותים החברתיים;

"שר הרווחה – שר הרווחה והשירותים החברתיים.

ניסיון והכשרה למתן טיפול ייעודי
2.
ניסיון והכשרה מקצועית הנדרשים לצורך מתן טיפול ייעודי במרכז מורשה לפי סעיף 20טז(ג)(1)(ב) הם כמפורט להלן:



(1)
לימודי כל הנושאים שלהלן במסגרת מוסד שהוכר לפי סעיף 9, לחוק המועצה להשכלה גבוהה או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה או מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה או במסגרת יחידה במשרד הרווחה או במשרד הבריאות:




(א)
מיניות האדם;




(ב)
פסיכופתולוגיה, הפרעות בתפקוד המיני, הפרעות בזהות המינית וסטיות מיניות;




(ג)
אטיולוגיה של עבירות מין ועבריינות מין;




(ד)
מאפיינים קרימינוגנים של עברייני מין, גורמים התפתחותיים וסביבתיים;




(ה)
מעגל התקיפה;




(ו)
קורבנות;




(ז)
הערכת מסוכנות;




(ח)
היבטים משפטיים ואתים בתחום עבריינות המין;




(ט)
דרכי טיפול והתערבות ייעודיים לעברייני מין;



(2)

(א)
שנתיים בעבודה באחד מהמקצועות המנויים בסעיף 20טז(ג)(1)(א) לחוק;




(ב)
240 שעות כמנחה קבוצה לטיפול ייעודי בעברייני מין במרכז לשיקום מונע או במוסד ציבורי או כמנחה משנה של קבוצה; בפסקה זו -





"מוסד ציבורי" – כל אחד מאלה:





(1)

יחידה במשרד הרווחה או במשרד הבריאות ששר הרווחה או שר הבריאות, לפי העניין, הכירו בה;





(2)
בית חולים פסיכיאטרי או מרפאה לבריאות הנפש בבעלות המדינה או בבעלות קופת חולים;





(3)
יחידה ברשות לשיקום האסיר ששר הרווחה הכיר בה;

תנאים למי שנמצא בשלבי הכשרה להיות מטפל ייעודי
3.
(א)
אדם הנמצא בשלבי הכשרה כאמור בסעיף 20טז(ג)(2) לחוק, רשאי לתת טיפול ייעודי במרכז מורשה בליווי מטפל ייעודי בעל ניסיון של 3 שנים לפחות בטיפול ייעודי, ולעניין טיפול בקבוצה – רשאי לתת טיפול ייעודי כמנחה משנה בלבד; בתקנה זו "ליווי" – ייעוץ והנחייה שוטפים בנוגע למקרים הנמצאים בטיפולו.



(ב)
טיפול ייעודי שניתן כאמור בתקנת משנה (א), ייחשב כניסיון לעניין תקנה 2(2)(ב).

אני טלי גבע משירות בתי הסוהר. שאלה – אני חושבת שבמוסד הציבורי כדאי להוסיף את שירות בתי הסוהר. האם שב"ס לא צריך להיכלל כמוסד שיש בו - - -?

לא בטוח שב"ס.

שב"ס לא מוסד ציבורי.

אבל יש לנו מרכז לשיקום מונע.

אבל ההגדרה של "מטפל ייעודי" היא לא הגדרה של מטפל בשב"ס.

לא. אנשי שב"ס גם צריכים להיות על-פי ההגדרה של "מטפל ייעודי".

הם צריכים לעמוד בתנאים כמו מטפל ייעודי.

240 שעות של הקבוצות – הם עושים זה בתוך השב"ס. אז כדאי שהוא יהיה מוכר.

אם התקיים בשב"ס התהליך שעליו אנחנו מדברים, למה לא להכליל?

אני לא רואה סיבה שלא. קיבלנו.

אוקיי, מצוין.

טוב. צריך להוסיף אותם.

יש עוד משהו? אני יכול להצביע?

כן, תצביע.

גם יכול וגם יכולה.

אני לא יכולה.

לא, אל תלחיצי אותו עכשיו. הוא צודק. הוא לא יכולה – הוא יכול.

אני רק יכול.

הסניגוריה?

אין לנו הערות.

יפה. אין לכם הערות.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (מטפל ייעודי), התשע"ד-2013, בתיקונים שצויינו, נתקבלו.

פה אחד.

פה אחד. אושר. תודה רבה.

<תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013>

אנחנו נמשיך עם תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה.

סעיף 20טז(ה) מסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין הפעלתו של מרכז מורשה, ובהתאם לאמור הכנו את התקנות מה זה יכלול –תנאי קבלה ושהייה וגם תקן העובדים בתוך המרכז. כמובן שהתקנות היו בהסכמה בהתייעצות עם שרת הבריאות והתייעצות עם שרת המשפטים.
"תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20טז(ה) ו-26(ד) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), לאחר הסכמת שרת הבריאות לעניין תקנות 39 עד 47 לפי סעיף 20טז(ה)(4) ו-(5) לחוק ובהתייעצות עם שרת הבריאות לעניין פרקים א' עד ה', תקנה 38 ופרק ז' לפי סעיף 20טז(ה)(1) עד (3) ו-(6) לחוק, ובהתייעצות עם שרת המשפטים בענין תקנות 8 ו-9 לפי סעיפים 20טז(ה)(6) לחוק האמור, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 21א' לחוק יסוד הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:



הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

"ממונה על הרישוי" – מי שנתמנה לפי סעיף 20יב לחוק;

"מנהל" של מרכז מורשה, "מרכז מורשה" – כהגדרתם בסעיף 20יא לחוק;

"מפקח" – מי שנתמנה לפי סעיף 20כב לחוק;

"מטופל" – עבריין מין המקבל שיקום מונע במסגרת תכנית לשיקום מונע או טיפול ייעודי, לפי העניין, במרכז מורשה או אדם אחר המקבל טיפול במרכז מורשה שלא במסגרת תכנית לשיקום מונע;"

זאת אומרת מטופלים זה גם אנשים שמגיעים בצו בית משפט וגם אנשים שמגיעים מיוזמתם.

1.
"צוות טיפולי" – צוות המבצע תכניות לשיקום מונע, או טיפול ייעודי שאינו במסגרת תכנית לשיקום מונע, לפי העניין, במרכז מורשה;

"רישיון הפעלה", "רישיון" – רישיון להפעלת מרכז מורשה שניתן לפי הוראות החוק;

"רשומה רפואית" – כהגדרתה בחוק זכויות החולה.

ביצוע תכניות לשיקום מונע
2.
תכנית לשיקום מונע יכול שתבוצע באופנים הבאים:



(1)
שהייה במרכז מורשה בכל שעות היממה (להלן – מסגרת חוץ ביתית);



(2)
שהייה במרכז מורשה בחלק משעות היממה (להלן – מרכז יום;



(3)
שהייה במרכז מורשה לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד.

חובת רישוי
3.
המבקש לקבל רישיון או לחדשו יגיש לממונה על הרישוי בקשה לרישיון הפעלה לפי תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בקשה לרישיון הפעלה של מרכז מורשה), התשע"ד-2013.

אלה התקנות שאנחנו נדון בהן בהמשך.

פרק ב': תנאי קבלה וקליטה

דאגה למטופלים
4.
מנהל אחראי –



(1)
לביצוע תכנית לשיקום מונע במרכז מורשה לגבי כל מטופל לפי החלטת בית המשפט או ועדת שחרורים, לפי העניין;



(2)
לשלומם, לרווחתם ולסיפוק צרכיהם הפיזיים והנפשיים של המטופלים;



(3)
להבטחת קיומו של סדר יום, לפרסומו על לוח המודעות, לרבות בימי מנוחה וחג. סדר היום ייקבע באישור הממונה.

הוספת בסוף עוד משהו?

"סדר היום ייקבע באישור הממונה".

טוב.

קבלה למרכז מורשה
5.
למרכז מורשה יתקבל –



(1)
מטופל שהוא עבריין מין לצורך ביצוע תכנית לשיקום מונע בהחלטת בית המשפט – במסגרת צו מבחן או צו פיקוח, לפי העניין, או בהחלטת ועדת השחרורים – במסגרת תנאי שחרורו על תנאי ממאסר;

הורדנו את "לפי העניין".

אחת מה"תנאי" פה לא מיותרת? כתוב: "במסגרת תנאי".

זה "תנאֵי שחרור על תנאי".

אוקיי.

קבלה למרכז מורשה
5.
(2)
מטופל שפנה באופן עצמאי או שגוף ציבורי או רשות מקומית, הפנו אותו בשל חשש או מועדות לפגיעה מינית, גם ללא החלטת בית משפט או ועדת שחרורים; קבלה של אדם כאמור תיעשה על בסיס מקום פנוי וסך כל המטופלים כאמור לא יעלה על 20 אחוזים מכלל מכסת המטופלים שאושרה למרכז המורשה.

בואו ונסביר למה הוספנו "גם".

זה "לא יעלה על 10%". למה שיניתם את זה ל"20%"?

הגדלנו ל-20%.

כדי לאפשר לקלוט במסגרות האלה אנשים שמגיעים באופן עצמאי, אנשים שנמצאים בתחילת תהליכים, אנשים שמשתחררים ועדיין לא החל ההליך ועוד לא הוטל צו הפיקוח. אנחנו מתייחסים גם לעצורים שמתחילים את התהליך ונכנסים לתחילת התהליך עוד לפני שהייתה הרשעה וניתן צו הפיקוח. יש הרבה אנשים שזקוקים למסגרות האלה ולא יכולים לשהות בהן בגלל שלמעשה הכול בנוי לפי צו הפיקוח. חשבנו שנכון לתת להם את המרחב הזה שאפשר יהיה לקלוט אותם.

אני מתנצלת אם אמרתם את זה, כי איחרתי בכמה דקות. מה קורה היום ביחסיוּת הזאת? אתם מקבלים יותר פניות של אנשים מהסוג הזה ממה שאתם יכולים להיענות להן?

יש היום מרכז יום אחד שהוא מלא.

הוא מלא כל הזמן, - -

מלא כל הזמן.

- -ואין מקום לסוג הזה של אנשים?

היום התנאים של מרכז היום הם כאלה שזה רק התנאי השיפוטי, ויש הרבה אנשים שאי-אפשר לקלוט אותם שם בגלל ההתניה הזאת.

הבנתי. תודה.

האם הסוג הזה של המטופלים המיועדים בסעיף (2) מתוקצב גם על-ידי המדינה?

לא.

לא.

החוק מדבר רק על עברייני מין שהורשעו.

הכוונה היא לנסות ולמצוא פתרון שהם יתוקצבו במסגרות. זאת הכוונה: במרכזים ובהוסטלים שכן יהיה ניסיון למצוא פתרון שהם יתוקצבו.

את יכולה לפרט למה את מתכוונת כשאת אומרת "הכוונה"?

אנחנו נבדוק איך לאפשר את זה, מאחר והחוק בעצם תקצב רק אנשים שנמצאים אחרי הרשעה ורק במסגרת צו פיקוח או צו מבחן. יש בעיה כרגע במסגרת החוק הזה להעביר את התקציב לאותם אנשים. אנחנו כן רוצים לקלוט אותם וכן רוצים למצוא במסגרת המשרד איזו שהיא דרך שהם יהיו מתוקצבים.

דברי אתי בסדרי גודל של כסף. מהי ההערכה התקציבית שלכם? מה נדרש?

יש לנו תעריף לכל מטופל שנמצא בסוג של מסגרת.

מה הדרישה שאתם צופים שתהיה בשביל להכיל גם את האנשים האלה?

לו הייתם מאפשרים.

כן.

אנחנו יכולים לעשות חישוב של 20% כפול התעריף של אדם.

מה הם התעריפים?

התעריף של שהיה בהוסטל לא מעודכן להיום. נדמה לי שעשינו ביולי-אוגוסט 2013. התעריף לשהייה בהוסטל היה 8,500 ומשהו שקלים לחודש, וזאת בהוסטל רגיל ולא בהוסטל של אנשים בעלי מונמכות קוגנטיבית. לגבי אנשים בעלי מונמכות קוגנטיבית, נדמה לי שזה 11,000 שקל לאדם בעל מונמכות.

הקואליציה לא יכולה לגייס כסף לדברים כאלה?

האמת היא שהיא יכולה.

הרי השהות היא לכל אדם, אבל זה לכל אדם בלי גבול או שבסוף אתם שמים איזה שהוא קו?

נבנה מודל שנותן, בעצם, מסגרת של זמן שהוא יכול לשהות בה: - -

בהתאם ל- - -?

כן. - - בהוסטל – שנה עד שנה וחצי, ובמרכז היום – גם שנה, וחצי שנה בשלב ב'. זה מוגדר עד שלוש שנים לכל אדם. כל אדם תוקצב עד שלוש שנים.

שמי דנה קייזר, ואני מנהלת מקצועית של מרכז "התחלה חדשה". זה מרכז פרטי שאנחנו מסיימים את ההיערכות לעמידה בתנאים שמפורסמים. אני רוצה לציין לעניין האוכלוסייה הזאת שזו אוכלוסייה מאד-מאד חשובה.

אין ספק.

אני רוצה לומר שאנחנו מרכז שנותן טיפול אמבולטורי, זאת אומרת הם מגיעים אלינו רק לקבוצות פעם בשבוע. אבל, אנחנו רואים באופן מובהק שרוב אוכלוסיית הקבוצות שלנו הוא מהאוכלוסייה הזו. אנשים שפונים באופן פרטי מוכנים גם לשלם כסף, מכיון שמבחינתם הרבה פעמים הגשת כתב אישום הרבה לפני שההליכים המשפטיים נכנסים לתאוצה זו סטירה שמעירה אותם, ובאמת הם מוכנים בשלב הזה לפנות לטיפול. אני חושבת שזו אוכלוסייה שמהווה יותר מ-60% מהפונים למרכז שלנו.

צריך להגיד שגם מבחינת ההיגיון החברתי אין סיבה לחכות שבן אדם יבצע עבירת מין, אם הוא מוכן לבוא מטעם עצמו לטיפול. למה להפקיר את הציבור?

נכון.

באמת הדבר הכי מופרך שיש הוא לא לאפשר להם לבוא לטיפול.

אני אבי דיאמנט, מפקח ארצי מהרשות לשיקום האסיר. האגוז הכי קשה, האוכלוסייה הכי קשה של עברייני מין, נמצא בבתי הכלא ובאחריות שלנו כרשות לשיקום האסיר. אמנם כתוב "על בסיס מקום פנוי", והשאלה שלי היא: שלא ייווצר מצב שיהיו אסירים בכלא ואנחנו לא נוכל להפנות אותם בגלל שהמקומות שלהם ייתפסו על-ידי אוכלוסייה אחרת. השאלה היא האם אי-אפשר להכניס איזה שהוא סייג בתוך החוק או איזו שהיא הערה בתוך החוק.

אבל, יש סייג: 20%.

מצויין שזה על בסיס מקום פנוי.

אבל השאלה היא אחרת. נניח שהיה מקום פנוי והתקבל אדם שבא באופן וולונטרי, ועכשיו אין מקום פנוי ומשתחרר אדם מהכלא או שצריך לבוא אדם מהכלא. מה קורה אז?

מה שאפשר זה באמת לתאם ולראות כמה חודשים לפני ולשמור.

לצורך העניין, נבנה תפקיד של גמ"מ (הגורם המקצועי המתאם), שהוא בעצם בונה את תכנית השיקום ועושה התאמה בין הערכת המסוכנות לבין האפיון של האדם, אפיון העבירה, מצבו של אדם, ומה שמוצע בשטח והמקומות המתאימים.
מה שאמרנו גם בישיבה הקודמת הוא שאנחנו יוצאים כרגע עם המודל על רצף השיקום, ואנחנו נראה אחר כך את הצרכים ואם יהיה צורך להקים עוד מסגרות בהתאמה. לכן אנחנו נבדוק כרגע. כמו שאמרנו, אנחנו יוצאים למספר מכרזים עם סוגים שונים של מרכזים. לפי מה שאנחנו נראה במהלך השנה הקרובה, אנחנו נמשיך את ההקמה של עוד מרכזים. הלוואי וזה יהיה מלא.

סליחה שאני מקשה בעניין התקצוב, אבל איפה זה עומד? מתי תדעו אם יש לכם או אין לכם כסף? מאיפה הכסף הזה אמור לבוא? איפה אתם אמורות למצוא אותו?

לגבי המרכזים?

לא. לגבי ה-20%.

כרגע, התקצוב הוא להקמת המרכזים לא לפי תעריף של אדם. זאת אומרת, יקומו המרכזים, ויש תקצוב להקמה של כל המודל. לכן זה לא העניין של תשלום לגבי כל אדם. אנחנו מקווים שדרך זה אנחנו נמצא את הפתרון.

הבנתי אותך. אוקיי.

תהליכי קליטת מטופל
6.
(א)
איש צוות טיפולי במרכז מורשה יקבל את המטופל ביום כניסתו ויהיה אחראי לקליטתו בו.



(ב)
ביום כניסתו של המטופל למרכז מורשה, או במועד סמוך לכך, ייערך ראיון למטופל עם רכז הטיפול או עם מטפל ייעודי של המרכז המורשה; במהלך הראיון יוסברו שוב --

אני נורא לא אוהב כשכותבים "או", כי אז מה שקורה הוא שזה נופל בין הכיסאות ואף אחד לא יעשה את זה.

אפשר להגדיר אולי "עם רכז הטיפול או מי שהוא הסמיך לכך" או משהו כזה או "עם מטפל ייעודי שהוא הסמיך לכך לעניין זה", ואז ברור שהאחריות תהיה על הרכז הטיפולי.

לא. הכונוה שלו היא שזה יהיה ביום הכניסה ולא במועד סמוך.

נכון. אני חושב שזה יהיה עם רכז הטיפול.

זה מה שחשבת? חשבתי שזה לגבי מי שמבצע. סליחה.

אני רוצה שזה יהיה רכז הטיפול או המטפל בייעודי ביום הכניסה.

זה מה שכתוב.

לא. כתוב: "או עם". אני רוצה להוריד את "או".

אפשר לכתוב "או במועד סמוך לכך שלא יעלה על שבוע", ואז כאילו אתה משאיר קצת גמישות.

קשה מאד לחייב באותו יום, אז לפחות לתת איזה שהוא מרחב גם אם הוא מוגבל.

שלושה ימים נראה לי הרבה יותר טוב. שלושה ימים זה הרבה יותר טוב מבחינת אנשים שנכנסו למקום.

אז בואו ונכתוב את זה מלכתחילה: "בתוך שלושה ימים מיום כניסתו של המטופל".

אני כן חושבת שזה נכון להשאיר "ביום כניסתו". זו המגמה.

בסדר, אז יהיה: "ביום כניסתו של המטופל למרכז מורשה ולא יאוחר משלושה ימים".

המטפל הייעודי או רכז טיפול.

כן, זה כתוב.

זה כתוב.

"או בסמוך לכך ולא יאוחר משלושה ימים".

לא, אני לא רוצה "או". אני מכיר מה זה "או".

זאת אומרת, אתה רוצה שתהיה החלטה האם זה רכז הטיפול או המטפל הייעודי?

אני רוצה שאחד מהם יראיין אותו ביום הכניסה.

אתה רוצה לקבוע בחוק מי מהם?

כן, בתקנות. רכז הטיפול.

למה אתה לא רוצה להשאיר את הגמישות כך שזה יהיה או זה או זה?

כשאני משאיר גמישות, פירושו של דבר שאף אחד לא יעשה את זה.

אבל מה אם רכז הטיפול חולה בדיוק בשלושת הימים שמגיע המטופל?

אז שימנה את המטפל הייעודי.

אנחנו נכתוב: "או מטפל ייעודי שהוסמך לכך על ידו".

.

או "רכז הטיפול, ובהיעדרו מטפל ייעודי"?

"ובהיעדרו".

כאילו השאיפה היא שזה יהיה רכז הטיפול?

כן.

אז, זה: "בהיעדרו", כלומר, "ובהיעדרו מטפל ייעודי של המרכז המורשה שהוסמך לכך על ידו".

מטפל ייעודי.

ל"מטפל ייעודי" יש הגדרה נרחבת.

נרשם "או במועד סמוך לכך"?

"או בסמוך לכך ולא יאוחר משלושה ימים".

תהליכי קליטת מטופל
6.
(ב)
--במהלך הראיון יוסברו שוב עקרונות התכנית לשיקום מונע כפי שאישר בית-המשפט והסכים לה המטופל.



(ג)
מטופל המתקבל למסגרת חוץ ביתית או למרכז יום, יעביר סיכום מידע רפואי לגביו לידי רופא המרכז המורשה, במועד כניסתו למרכז המורשה; רופא המרכז המורשה רשאי לבקש בדיקות נוספות על אלו שהובאו בפניו, לצורך קליטת המטופל.

הסכם ותוכנו
7.
(א)
מטופל יתקבל למרכז מורשה רק לאחר שנערך ונחתם בינו לבין המנהל או רכז הטפול הסכם בדבר תנאי קבלתו (להלן – ההסכם); המנהל יתייק עותק חתום של ההסכם בתיקו האישי של המטופל.

לא. זה לא נכון. זה רק לאחר שנערך ונחתם בינו לבין המרכז הסכם בדבר תנאי קבלתו. זה לא הסכם אישי של רכז הטיפול או המנהל.

אוקיי. בעצם, המנהל הוא שלוח של המרכז.

הסכם ותוכנו
7.
(ב)

(1)
התכנית לשיקום מונע או התכנית הטיפולית שיקבל המטופל במרכז המורשה;




(2)
עקרונות סדר היום במרכז המורשה;




(3)
זכויותיו וחובותיו של מטופל לרבות האמצעים שיינקטו בשל הפרתם;

זה גם הפרתן של זכויותיו?

למה לא?

אני רוצה לדעת אם זה מפורט לו בהסכם. ברור לי שייכללו אמצעים שיינקטו אם הוא מפר את החובות שלו.

לא. זה גם אם מפרים את - - -

כן. בהמשך יש למי הוא זכאי לפנות אם הוא מרגיש שזכויותיו - - -

שזכויותיו נפגעו.

בהחלט כן.

אוקיי.

[קורא את תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013.]

הסכם ותוכנו
7.
(ב)
(4)
תנאי צו הפיקוח, אם קיימים;




(5)
פירוט נסיבות עזיבה או הוצאה של מטופל מהמרכז המורשה בכפוף לתקנה 11;




(6)
קיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים, אם ישנם.

אולי באמת צריך גם את נושא העברת התיק ושמירת מסמכים?

זה לא בהסכם.

זה מה שהיא אומרת. בדיוק.

זה חלק מהזכויות שלו לדעת מה קורה עם התיק הרפואי שלו בסיום ההליך. אפשר לחזור לזה כשנגיע לזה.

זה לא נכנס ב-(3)?

בוא ונבהיר.

נבהיר לפרוטוקול שזה צריך להיות בהסכם?

זה כתוב אחר כך.

כן, אבל אנחנו רוצים שהוא יהיה מודע לזה.

זו זכות או חובה? זו לא זכות או חובה זה מידע על איך זה מתנהל.

אוקיי, אז זה לא נכנס ב-(3). אז אני חושבת שצריך להכניס את זה.

גם היום בפרקטיקה בשירות מבחן לא מסבירים שהתיקים נשמרים או דברים כאלה.

אבל, כאן זה אולי דווקא בגלל שזה מרכז פרטי.

אנחנו רוצים לשפר את המצב הקיים.

אין בעיה.

אין בעיה. אין התנגדות.

תוסיפי.

ההסכם יהיה סטנדרטי לכל המרכזים? זה הסכם מוכתב על-ידי פיקוח?

כל מרכז יעשה לעצמו הסכם.

יש התוויה מה הוא צריך להלול.

כן, אבל מה עם נסיבות הוצאה או עזיבה, שיש כאן עניינים של שיקול דעת?

יש בהמשך את תקנה 11 שמדברת על זה.

יכול להיות שצריך כאן להעביר הסכם לממונה.

הסכם אחיד?

לא יודעת.

יש פה את כל הפרטים שההסכם צריך לכלול.

אם הכוונה היא לעשות לכל מטופל הסכם אחר, אני מניחה שיהיה קשה לעשות את זה. אז אולי שיהיו הכללים העיקריים.

הכללים העיקריים מפורטים פה.

כל מרכז - - -. מה את רוצה?

טוב, יאללה. נעבור לסעיף 8.

תיק אישי ותיק רפואי של מטופל, שמירת המידע בתיק ואבטחתו
8.
(א)
לכל מטופל במרכז מורשה יהיה תיק אישי אשר יישמרו בו, בין היתר, החלטת בית-המשפט או ועדת השחרורים בעניינו, לפי העניין, ובה פירוט התכנית לשיקום מונע שגובשה עבורו ועותק ההסכם.



(ב)
בתיק האישי יירשמו כל אלה –




(1)
כל פעולה או פעילות המתנהלת בקשר למטופל או משפחתו, מעבר לתכנית השיקום או תכנית הטיפול שנקבעה מראש;




(2)
סיכום טיפול רבעוני;




(3)
סיכום סופי של הטיפול, בתום קבלת הטיפול או בסמוך להפסקת הטיפול.



(ג)
לכל מטופל יהיה תיק רפואי שינוהל בנפרד מהתיק האישי, ויישמרו בו הרשומות הרפואיות בהתאם לחוק זכויות החולה; התיק ינוהל בידי רופא המרכז המורשה.



(ד)
המנהל או איש צוות בכיר אחר שהוא מינה לעניין זה, יהיה אחראי לניהול ולשמירת התיק האישי ולשמירת התיק הרפואי ולאבטחת המידע, לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, חוק זכויות החולה והוראות כל דין (להלן – אחראי אבטחת מידע)



(ה)
שמירת התיק האישי והרפואי תיעשה לפי הוראות המנהל או האחראי על אבטחת המידע, באופן שיגן על סודיות המידע ופרטיות המטופלים.

את היתר אין צורך לקרוא. אנחנו דיברנו על זה לפני הישיבה, ומצאנו שלא מתאים להוסיף את זה.

הפרק הזה מתייחס גם למרכזים שהם אמבולטוריים וגם למרכזים שהם - - -?

לכל המרכזים.

כן, אבל במרכז אמבולטורי לא בהכרח יש רופא. אני לא יודעת איך לסייג את זה.

איזה איש מקצוע רפואי כן יש?

אין. הם מגיעים רק פעם בשבוע לטיפול קבוצתי או פרטני, ואין לנו איש. גם אין צורך. הם חיים בקהילה.

מזה נובע שלא מתנהלים אצלכם תיקים רפואיים.

זה לא מדויק, שבגלל שמקצועות הטיפול הם מקצועות פרא-רפואיים, ואנחנו כן מחויבים לחלק מהסעיפים בזכויות החולה, לשמירת המידע ולניהול הרשומות. צריך למצוא פה משהו, כדי שלא נימצא מועדים.

אני רוצה שוב להבין. יש לכם תיק רפואי של מטופל במרכז אמבולטורי?

יש תיק אישי.

אבל נוצרה פה הפרדה בין תיק אישי לתיק רפואי. אני שואלת על תיק רפואי.

צריך לבדוק בחוק זכויות החולה איפה עובדים הפסיכולוגים למשל כי הם קשורים לעניין זכויות.

חוק זכויות החולה לא מדבר על רפואי. הוא מדבר על מטפל. "מטפל" זה כל מקצועות הטיפול, וחוק זכויות החולה מחייב לנהל רשומה לגבי כל מקצועות הטיפול. בלשון העם, נוהגים לקרוא לזה "רפואי", אבל היא צודקת בהערה שלה שבעצם המונח הנכון יהיה "תיק טיפולי" כהגדרת המונח "מטפל" בחוק זכויות החולה, כלומר יש לנו שרשור אחורנית.

טוב.

צריך להיות "תיק טיפולי".

אז גם ב-(ג) וגם ב-(ד)?

"תיק טיפולי".

או רשומה כמשמעותה בחוק זכויות החולה.

"תיק טיפולי" זה הכי טוב.

"תיק טיפולי".

ואז הוא ינוהל לא על-ידי רופא --

התיק יטופל בידי מטפל.

--אלא בידי מטפל.

ולהלן: הרשומה. בחוק זכויות החולה זה רשומה.

התיק ינוהל על-ידי מטפל?

בוודאי. כל הקונצפט של רשומה זה שהמטפל בזמן אמת מתעד בו את המהלך. אחר כך הדבר הזה משמש לשני דברים: קודם כל, הוא משמש בזמן אמת לטיפול עצמו כי הוא מהווה רצף, כי כמעט אף מטפל לא יכול לזכור את כל הפרטים ממעבר למעבר. לדוגמא, פעם בשבועיים יש את כל הפרטים. אחר כך זה מהווה תיעוד למה שהיה בין בהקשר להמשך טיפול כעבור פרק זמן ובין בהקשרים אחרים שזה נדרש. באחת מהפסיקות זה כונה: הזיכרון החי.

אז עדיין יישמרו בו הרשומות הרפואיות?

רשומות.

נעמה, תבטלו את המלה "רפואי".

"יישמרו בו הרשומות בהתאם לחוק", בלי "הרפואיות".

כן, "רשומות".

למרכז אמבולטורי בהגדרתו המטופלים מגיעים רק לצורך הטיפול הייעודי הפרטני או הפסיכו-חינוכי, כשאת שאר השירותים הם צורכים בקהילה. את יתר הטיפולים הם יוכלו לקבל בקופת-החולים כי הם רשאים להגיע אליה. את הפסיכיאטר הם יוכלו לראות בקופת-החולים, כי הם רשאים להגיע אליה. אין שום סיבה ליצור כפל תשלומים וכפל שירותים, כשהשירותים ממילא ניתנים בקהילה, ומי שמגיע למרכזים האמבולטוריים נמצא בתנאים שמאפשרים לו לצרוך את שירותי הקהילה.

תקופת שמירת תיק אישי
9.
(א)
התיק האישי והתיק הטיפולי של מטופל בתכנית לשיקום מונע יישמרו במרכז המורשה למשך שנה מיום עזיבת המטופל או המרכז המורשה או סיום הטיפול בו; --


זאת אומרת, בעצם אנחנו מגדירים שההוראות לעניין שמירת תיק אישי יהיו רק לעניין מטופלים שמגיעים לשם במסגרת טיפול מונע. יתר המטופלים – זה יהיה לפי הנוהג.

לפי המקובל והנהוג.

לפי המקובל והנהוג. אוקיי. אז אולי נוסיף זאת גם בכותרת: "תקופת שמירת יקי אישי של מטופל בשיקום מונע".

9.
(א)
--בתום התקופה כאמור יועבר התיק האישי של מטופל כאמור לידי הממונה על הרישוי; באותו מועד יועבר התיק הטיפולי לידי משרד הבריאות.



(ב)
עם העברת התיק האישי והתיק הטיפולי של המטופל בתכנית לשיקום מונע לידי הממונה ולידי המשרד הבריאות, לפי העניין, כאמור בתקנת משנה (א), המנהל או האחראי על הגנת המידע יוודא כי לא נותר במרכז המורשה כל עותק של תיקים אלה או של המידע השמור בהם.

איך אני מבטיח שבמשרד הרווחה אצל הממונה יישמר התיק?

יש לנו הנחיה.

יש לנו בן אדם שמסתובב שם, הוא נכנס למשרדו של הממונה והוא מעיין בכל תיק שהוא רוצה.

לא. יש לנו ארכיון מאובטח וסגור.

אני רוצה שתהיה פה הוראה בתקנה שהממונה ישמור על סודיות המידע.

נוסיף תקנה (ג): "הממונה - - -".

מה ההשלכות של זה על החובה שלנו למסור מידע למעריכי המסוכנות בשלב של הערכת מסוכנות חוזרת, שעל-פי רוב הוא יותר משנה? יש כאן איזו שהיא בעיה.

אין שום בעיה.

אם את לא שומרת את התיק, מן הסתם אין לך והאחריות עוברת לממונה.

אז תעבירו אותו לממונה.

אז אני עונה למרכז להערכת מסוכנות: "נא לפנות לממונה"?

כן.

נהדר, פנטסטי.

האמת היא שאנחנו חשבנו ששנה זה זמן קצר. ה"שנה" הוצעה על-ידי הממשלה מאחר שיש חשש מסוים עם השארת החומר אצל גורם שהוא בסופו של דבר גורם פרטי, הגם שהוא מתוקצב ומפוקח על-ידי המדינה.

אבל זה נשמר אצלנו.

אתם תוכלו לשלוף את התיקים? יהיה לכם מספיק כוח-אדם כדי לתת את המידע את זה?

אני צופה סחבת קשה.

אני מרב בוקשיצקי, מעריכת מסוכנות ומטפלת ייעודית. יש לי הערה: אני צופה בעיה לקבל חומרים, ברגע שהתיק יעבור לממונה. כרגע אנחנו עושים הערכות מסוכנות והערכות מסוכנות חוזרות לאנשים שלמשל נמצאים בפיקוח, ואחרי נניח שנתיים או שלוש שנים של פיקוח צריך לעשות להם הערכת מסוכנות חוזרת. אנחנו זקוקים לכל החומר שנמצא בתיק. צריך לראות שהתיק נמצא אצל הממונה מי ידאג להעביר את החומרים למעריך המסוכנות, כי כרגע כשזה נמצא בתוך המרכז, לצורך העניין במרכז אצל דנה, היא מעבירה לי את החומרים ואין בעיה.

למה את צופה בעיה אצל הממונה?

כי זו כבר פרוצדורה יותר מסובכת. בעצם, אין לי כתובת.

יש כתובת: הממונה. יש לך את הממונה. את פונה לממונה.

את תהיי אחראית? כל חומר וכל תיק. זה יותר מסובך.

יש מזכירה. כן.

גברתי, בדרך-כלל, את מקבלת תיק שלם או שכאילו זה תהליך שבו פעם את צריכה את זה ופעם את זה ופעם את צריכה את זה?

לא. אני צריכה לאסוף חומרים ממקמות שונים.

אבל לצורך העניין, התיק הזה, שיהיה אצל הממונה, את תבקשי אותו פעם אחת או שזה מין תהליך?

אם תהיינה הערכות מסוכנות חוזרות, אני אצטרך לבקש אותו כל פעם מחדש.

מצוין, אבל להערכת מסוכנות אחת את תבקשי את כל התיק? אני מנסה להבין איפה את חושבת שיכולה להיות בעיה.

הם יוציאו סיכומים מתוך התיק. בגלל זה צריך מישהו שיוכל לפתוח את התיק הזה --

הבנתי. צריך מישהו שיתעסק בזה.

--ולראות בדיוק מה אני יכולה לקבל ומה אני צריכה לקבל מתוכו.

ממונה. נצטרך לעמוד בזה.

או להאריך את התקופה.

שזה יהיה אצלנו שלוש שנים שנשלח להם. אנחנו שולחים להם.

אני רק אציין שנראה לי שהערכות מסוכנות חוזרות, אם אני לא טועה, יכולות להימשך גם הרבה שנים. זאת אומרת, במובן הזה, מהסיבה הזאת אני לא רואה מה ההבדל אם זה יישמר שנה או שנתיים. בסופו של דבר, הרי אנחנו לא נשאיר עשרים שנה את החומר הרגיש הזה במרכזים פרטיים.

ההנחה היא שעיקר ההערכות יהיו בשנים הראשונות.

בין שנה לעשרים שנה הטווח מאד גדול. השאלה היא האם להעלות את זה לשנתיים לא ימנע את היותר התעסקות הזאת.

עשרים שנה זה רק לבעלי מסוכנות גבוהה, והם לא אחוזים גבוהים. הרוב זה עד חמש שנים. אני חושבת שזה לטובת המטופל.

תבדקו. תנסי לבדוק תוך כדי הישיבה, ונחזור לזה.

זה עד שהמקום ייסגר, ורק אם המקום נסגר שיעבירו את הארכיון.

רק אם לא יחודש הרישיון?

צריך לדאוג לאבטחת המידע, אבל כדאי שהחומר יהיה זמין במקום שבו הוא מטופל.

נבדוק.

אנחנו בודקים עכשיו: שלוש שנים.

שנתיים במקום שנה.

לדעתי, שלוש שנים יותר הגיוני בהרבה.

אני מצטערת. אני לא מסכימה לזה. אני חושבת שאם שיש בעיות ביורוקרטיות במשרד הרווחה להגיע לחומרים, אז את זה צריך לפתור. אני לא רואה שום סיבה להשאיר תיקים אישיים בידיים פרטיות, כשהמטופל כבר לא נמצא שם.

ברור. לכן, זה עובר לממונה.

מרב רוצה לשמור על השנה.

אני חושבת שזה ערך. אם יש בעיות ביורוקרטיות, צריך לפתור אותן.

עוד לא יודעים.

אני אומרת: הממונָה, יכול להיות שאם את מרגישה צורך שצריך לכתוב פה שהממונה חייב להיות מחויב לאבטחת המידע אבל הוא חייב להיות זמין להערכות מסוכנות.

אבטחת המידע והעברתם --

לגורמים המתאימים.

--לגורמים המורשים.

זה כאילו לבוא למשהו עוד לפני שזה... מונתה ממונה, וגברת גליה ניב היא הממונה, והיא נערכת לעמוד בכל המשימות האלה. אני לא רואה שיש צורך כבר מראש לחשוב שהולכות להיות בעיות. אנחנו נערכים לזה, אנחנו עובדים סביב זה, וזה אמור לתת את המענה.

אם אנחנו מוסיפות את זה שהוא אחראי לאבטחה שלהם, כמו שמבקש היושב-ראש, אז אם כבר מוסיפות אפשר גם להוסיף את זה שהוא מחויב גם שהם יהיו זמינים להערכות מסוכנות או לגורמים שנזקקים להם וכו'. אם כבר מוסיפות, אפשר להוסיף.

עדיין לא יודעים. אנחנו אומרים לפרוטוקול שאנחנו ערוכים לזה.

בסדר גמור. אז לכם בעיה עם זה שזה יהיה גם כתוב. מצוין.

הם אומרים שלא צריך שזה יהיה כתוב. את מבינה?

גם גם אמרו שלא צריך שיהיה כתוב על אבטחת המידע, ובכל זאת מצאנו לנכון לכתוב זאת.

זה גם נכון שלא היה צריך לכתוב את זה, אבל אני רוצה שזה יהיה.

אתה רוצה לוותר?

לא.

אין בעיה, אז שיהיה.

מה שהיא אומרת הוא שאם אתה לא מוותר, גם היא לא מוותרת.

לא, לי לא אכפת.

לה לא אכפת.

אני אומרת באמת לצורך הפרוטוקול.

הערה נוספת – גלית, את יכולה לומר. בעצם, מה שגלית אומרת הוא שיש מצבים שבהם אנחנו מקבלים סיכומי טיפול ואנחנו רוצים לדבר עם המטפלים גם, ואנחנו עושים את זה. אנחנו מדברים עם הגורם שטיפל. בעצם, אם בפני הגורם שטיפל אין את התיק ואין את הסיכום, הוא לא יידע לתת לנו תשובות.

אבל, בעצם, זה, מה שאת מבקשת, אין-סופי, ואנחנו לא רוצים אין-סופי.

זה לשיקולכם. טווח של שנה פשוט נראה לי...

הם אומרים: שנה מסיום טיפול.

זה יכול להיות שלוש שנים.

מרב, השאלה היא באיזה טווח של שנים אתם חוזרים למטפל המקורי. שלוש שנים אחרי גם?

כן, גם, אם אנחנו צריכים איזו שהיא הבהרה או שאלה.

אולי במקרה כזה את תוכלי להעביר לו את הסיכום שלו ולהגיד לו: "לְמה התכוונת פה ופה?" או משהו כזה. כלומר, את תעבירי לו, לצורך התגובה.

אולי איזו שהיא פשרה באמצע – שנה זה קצת קצר ועשרים שנה זה קצת ארוך. שלוש שנים מגמר טיפול. באופן סביר, יש סבירות שיש פניות כאלה הלאה?

קדימה, הלאה.

זה גורם פרטי שמחויב בחוק החיסיון. זה לא גורם פרטי. אני מבינה את החשש, ואני גם מאד מכבדת אותו, ובכלל באופן כללי זו גם השאלה הקודמת שבאמת מגנה על זכויות האוכלוסייה שזה דבר לא מובן מאליו באוכלוסייה כזו בכלל – אוכלוסייה עוברת חוק בפרט עברייני מין. אבל, אני אומרת שבכל זאת אנחנו מחויבים לחוקי חיסיון. אני שואלת האם הסחבת הזאת היא לטובת המטופל בסופו של דבר.

השאלה היא האם יש פה בהכרח סחבת. למה זה נראה לך כל כך מובן מאליו?

כי אני חושבת שאנחנו עוד לא צופים את העומס, אבל הוא בוא יבוא. אני חושבת שעכשיו אנחנו בתת-טיפול ובתת-תקינה, וזו זעקה שעולה כל הזמן מהשטח. למרות התחזיות האפלות של הרבה מגורמי המקצוע שאומרים "אנשים לא רוצים", אני מגלה שאנשים רוצים. בואו ונאמר שאחרי ארבע שנים של הפעלת מרכז פרטי, שלא מקבל תמיכה כלכלית משום מקום, ושהמטופלים משלמים בעצמם עבור הטיפול בהם, אני רואה שיש ביקוש. אני אומרת את זה מהמקום הזה. אני אומרת שזו אוכלוסייה לא קטנה ושאני מקווה שבאמת תהיה איזו שהיא התעוררות והצפה. זו גם אוכלוסייה שהרבה פעמים זועקת לעזרה. אני שואלת האם באמת יהיה לטובתו העניין הזה שבקשה תוגש על-ידי המרכז להערכת מסוכנות לממונה והממונה יעביר את זה. אני גם שואלת האם אין לממונה מספיק מה לעשות, ויהיה לו ברוך השם.

ההבדלים הם באמת תקופות קצרות.

את יכולה להציג את עצמך?

חגית לרנאו מהסנגוריה הציבורית. מאחר ורוב האוכלוסייה זה עם מסוכנות פחות מגבוהה, מדובר על מכסימום פיקוח של חמש שנים. בדרך-כלל, יש להם צו פיקוח לשלוש שנים, ואחרי שלוש שנים נעשית הערכת מסוכנות נוספת, והכי הרבה – אחרי ארבע שנים. אחרת, כבר אין טעם לדבר לזה. לכן, אם משנים את זה מסוף הטיפול מ"שנה" ל"שנתיים", כבר לגבי 90% מהאוכלוסייה הפנייה תהיה למרכז. נכון שלפעמים יפנו למרכז, ויתברר שהתיק כבר עבר לממונה. אני חושבת שבכל זאת אם מעלים את זה מ"שנה" ל"שנתיים, מדובר על אחוזים קטנים מאד שיצטרכו לפנות לממונה.


אני גם מוכרחה להגיד שאני כן מקבלת את הגישה שזה לא נכון שהתיקים לאורך זמן במרכזים פרטיים, אבל גם אם ייאמר "שלוש שנים אחרי תום הטיפול", אני לא חושבת שזו פגיעה.

אם כבר משנות, אז ל"שלוש שנים", כי לפי מה שאת אומרת זה מכסה את רוב המקרים.

גם אחרי שנתיים יכסו את רוב המקרים.

שנתיים מתום הטיפול.

אבל עדיף שהנטל - - -

משרד המשפטים הלך לברר את זה.

נציגת משרד המשפטים הלכה לבדוק את זה. נחכה.

אוקיי. בואו ונמתין.

בסדר גמור.

פרק ג': תכנית לשיקום מונע



הערכה מחודשת
10.
(א)
תכנית הטיפול תעודכן אחת לשלושה חודשים, לפחות, אולעתים קרובות יותר לפי צורכי המטופל; על אף האמור, לא ייעשה כל שינוי בתכנית לשיקום מונע ללא אישור בית משפט.

שמי ניר יסלוביץ, ואני מייצג את הפורום הפלילי בלשכת עורכי-הדין. אנחנו חושבים שמבחינת הטיפול, טיפול טוב הוא טיפול שנשמע את עמדת המטופל. אם יש פה שינוי בתכנית שיקום מונע ללא אישור בית-המשפט, מן הראוי, גם בהמשך לסעיף 6, שבטרם קבלת החלטת בית-המשפט שבית-המשפט יקבל את עמדת המטופל. המטופל גם ירגיש שנשמעת עמדתו ושהוא לא בגדר, חס ושלום, איזו שהיא בובה. גם בית-המשפט יקבל את התמונה המלאה. אני חושב שזה המשך ישיר לסעיף 6, כי סעיף 6 אומר שיוסברו שוב עקרונות התכנית לשיקום מונע כפי שאישר בית-המשפט והסכים המטופל.

חגית, את חושבת שצריך היה לכתוב את זה?

לפי החוק, בית-המשפט קובע את המסגרת הכללי של משך, של מקום הטיפול ושל השאלה של סוג הטיפול כלומר האם טיפול תרופתי או לו, וזה בהסכמת המטופל, ולא כופים את זה עליו.

נכון. חשוב לשמוע את העמדה שלו.

בכל דבר שצריך אישור של בית-המשפט ממילא צריך לבדוק את הסכמתו.

השאלה האם לא כדאי להכניס את זה במפורש.

אני הבנתי, ואני לא אשת טיפול, שאלה דברים שקשורים יותר לדינמיקה בפרטים של הטיפול ולא במסגרת הכללית, כי אתה צודק שהמסגרת הכללית נקבעת רק דרך בית-המשפט ורק בהסכמתו.

נכון. אנחנו חושבים שמן הראוי יהיה להכניס שלא ייעשה כל שינוי בתכנית לשיקום מונע אלא לאחר שנשמעת עמדת המטופל.

זה בהסכמה.

כשכתוב "ללא אישור בית-המשפט", זה כולל הסכמתו.

אישור בית-משפט מחוייב בהסכמתו.

אוקיי.

הערכה מחודשת של תכנית הטיפול
10.
(ב)
הערכות מחודשות או מעודכנות של התכנית הטיפולית יירשמו ויתויקו בתיקו האישי של המטופל.

החלטה על הפסקת טיפול ושהות במרכז מורשה
11.
(א)
החליט המנהל להפסיק את הטיפול והשהות של מטופל במרכז מורשה יעשה זאת בהתייעצות עם הצוות הטיפולי ובשיתוף הגורם המקצועי המתאם; היו חילוקי דעות במין המנהל ובין הצוות יירשמו נימוקי החלטת המנהל בתיק המטופל, תוך ציון ההסתייגויות.



(ב)
החליט המנהל על הפסקת טיפול במסגרת ביצוע תכנית לשיקום מונע – לא יופסק הטיפול אלא לאחר דיווח לגורם המקצועי המתאם ולא תופסק שהותו של המטופל במרכז מורשה לפני שניתן אישור בית המשפט לכך.

בעצם, עשינו את התיקון הזה כדי לאפשר מקום, לדוגמא כשהמטופל מפריע לקבוצה ומקשה על יתר המטופלים, להרחיק אותו מהטיפול אבל כמובן לא מהמרכז מאחר שהוא נמצא שם באישור בית-משפט.

ברשותכם, אחזור לתקנה 9 (א) – שמירת התיק היא לשלוש שנים.

אוקיי.

החלטה על הפסקת טיפול ושהות במרכז מורשה
11.
(ג)
הודעה על הפסקת טיפול תימסר למטופל באחת מדרכים אלה:




(1)
בשיחה אישית עם המנהל, שייתן הסבר מלא על השיקולים שהביאו להחלטה;




(2)
בהודעה בכתב על סיום שהותו בציון תאריך הסיום; אם הטיפול במסגרת תכנית לשיקום מונע תינתן ההודעה לפי סעיף זה רק לאחר שניתן אישור בית משפט להפסקת הטיפול.

שירותים



שירותי מזון
12.
(א)
המנהל במסגרת חוץ ביתית או במרכז יום, אחראי לתזונה מתאימה לכל מטופל לפי תפריט שבועי; התפריט השבועי יובא לידיעת המטופלים.



(ב)
המנהל אחראי כי מטופל השוהה –




(1)
במסגרת חוץ ביתית יקבל – שלוש ארוחות עיקריות ביום, מהן לפחות ארוחה חמה אחת, וכמו כן שלוש ארוחות ביניים;




(2)
במרכז יום יקבל – ארוחה אחת עיקרית ביום וכן קפה וכיבוד בכל שעות היום.



(ג)
במרכז מורשה יהיה המזון כשר, וינהגו במזון הכשר לפי הנחיות הרבנות המקומית.



(ד)
על המטבח וחדר האוכל יחולו תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ"ג-1983 (להלן – תקנות בתי אוכל).

שירותי כביסה, ביגוד ומצעים
13.
מנהל במסגרת חוץ ביתית אחראי –



(1)
לספק לכל מטופל כלי מיטה נקיים ותקינים ומתאימים לעונות השנה וכן מגבות נקיות ותקינות; במסגרת חוץ ביתית יהיה בכל שעות היממה מלאי מספיק של כלי מיטה ומגבות להחלפה;



(2)
למקום לכביסה שבו המטופלים יוכלו לכבס בעצמם את כבסיהם, לפי צרכיהם, כאמור בתקנה 33.

שירותי אחזקה וניקיון
14.
המנהל אחראי –



(1)
לאחזקה תקינה של מבני המרכז המורשה וציודם;



(2)
לניקיון המרכז המורשה; במרכז יום – המטופלים ינקו את חדר האוכל ואת המטבח - - -

את המטבח וחדר האוכל.

[קורא את תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013.]




את המטבח וחדר האוכל ובמסגרת חוץ ביתית – גם את מבני המגורים.

חימום וקירור
15.
המנהל אחראי כי מבני המרכז המורשה יחוממו או יקורר לפי עונות השנה.

שירותי בריאות
16.
(א)
המנהל אחראי להימצאות איש צוות שעבר קורס עזרה ראשונה בכל עת ששוהים מטופלים במרכז מורשה.

איך שהוא זה נמחק משום מה, אבל הוספנו גם: תיק עזרה ראשונה.

בנוסף, הוספנו פה גם שתהיה הימצאות של תיק עזרה ראשונה.

שירותי בריאות
16.
(ב)
המנהל יבטיח כי כל מטופל יוכל, לפי בחירתו ועל חשבונו, לפנות לשירות רפואי נוסף על זה הקיים במרכז המורשה.



(ג)
במסגרת חוץ ביתית המנהל אחראי למטופלים –




(1)
לסיוע בהפניה לקבלת טיפול רפואי שוטף לפי הצורך, במסגרת קופת החולים שבה הם מבוטחים;




(2)
להבאת מטופל לבית חולים ולהחזרתו, עם ליווי, במקרה הצורך;




(3)
לקיום מעקב אחר מצב מטופל בעת שהותו בבית החולים;




(4)
להודעה מיידית למשפחת המטופל על אשפוזו, אם המטופל הסכים לכך;




(5)
לדיווח ליחידת הפיקוח על כל יציאה של מטופל לצורך טיפול רפואי לרבות טיפול תרופתי.

שירות סוציאלי
17.
מנהל במסגרת חוץ ביתית או במרז יום אחראי כי במסגרת המרכז המורשה ייתן עובד סוציאלי שירות סוציאלי.

מה זה שירות סוציאלי?

זה עובד סוציאלי, שהוא לא מטפל ייעודי, שנותן מענה לצרכים.

מערכת הרווחה.

(היו"ר מרב מיכאלי)

שירותי דת
18.
מנהל במסגרת חוץ ביתית או במרכז יום אחראי לאפשר שמירת שבת, מועדים וקיום מצוות דת במרכז המורשה.

פניות ותלונות
19.
המנהל יאפשר ויעזור לכל מטופל הרוצה בכך לפנות לממונה על הרישוי או למפקח בבקשה או בתלונה בעל פה או בכתב; המנהל אחראי למסור למטופלים את פרטיו של הממונה על הרישוי או המפקח הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, ויתלה מודעה עם פרטים אלה, בעברית ובערבית, במקום בולט לעין בשטח ציבורי במרכז המורשה.

למה רק בעברית ובערבית? נראה לי שרוסית ואמהרית זה המינימום שצריך להיות גם, אבל תגידו אתן. אתן מכירות את האוכלוסיות הרלוונטיות.

- - -

יש לנו רוסים.

כן, אבל השאלה היא האם לא יודעים עברית.

- - -בחוק.

רוסית ואמהרית?

ן.

סבבה.

אולי מענייני יעילות עדיף שאתם תכינו את השלט והם יהיו מחויבים לתלות אותו.

לא, אבל זה פרטי התקשרות עם המנהל שמשתנים מן הסתם.

לא. זה עם הממונה.

אתם תכינו את השלט.

פרק ה': מיקום ומבנה



שטחי המרכז המורשה
20.
במרכז מורשה שבו מספר ביתנים יהיו מעברים מסודרים, שבילים ומדרכות בין הביתנים.

מבנה המרכז המורשה
21.
מבני המרכז המורשה יהיו עשויים לפי תקנים מקובלים.

דלתות
22.
דלתות המרכז המורשה יהיו ניתנות לנעילה מבפנים ומבחוץ, אולם תובטח אפשרות פתיחת דלתות נעולות מבחוץ בשעת חירום.

חלונות
23.
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום – רוב החלונות בחדרי המגורים, בחדרי האוכל ובמטבח, יהיו קבועים בקירות החיצוניים של מבנה המרכז וניתנים לפתיחה וסגירה.

מים חמים, תאורה וחימום
24.
(א)
במרכז מורשה תהיה אספקת מים חמים רוב שעות היממה.



(ב)
במרכז מורשה תהיה תאורה מספקת בכל שעות היממה, וכן תהיה תאורת חירום.

בטיחות
25.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיו סידורי בטיחות מפני אש, לפי הוראות רשות הכבאות הארצית.



(ב)
במרכז מורשה יהיו סידורי ביטחון למניעת פריצות.

מקלט או חדר ביטחון או אזור מוגן
26.
מרכז מורשה יהיה בנוי ומצויד לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

טלפון
27.
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיו שני מכשירי טלפון לפחות, במקום שיהיה נוח לצוות להגיע אליו, שיבטיח קשר עם החוץ בעת הצורך; מכשיר טלפון אחד יהיה נגיש למטופלים.

חדרי צוות ומנהלה
28.
(א)

(1)
חדר כניסה והמתנה;




(2)
מקום למזכירות וארכיון;




(3)
יחידת שירותי,, לסגל ולמבקרים;




(4)
חדר טיפול; אם במרכז המורשה ניתן טיפול קבוצתי, יהיה מספר החדרים לפי כמות הקבוצות הפועלות במרכז המורשה בו זמנית; חדר טיפל אחד לפחות, יוכל להכיל את כלל המטופלים בו זמנית.

תעשי לי טובה. זה מספר ולא כמות.

תמשיך ל-(ב).

[קורא את תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013.]

חדרי צוות ומנהלה
28.
(ב)
במסגרת חוץ ביתית יוקצו גם –




(1)
חדר למנהל;




(2)
חדר לרכז הטיפול;




(3)
חדר למטפלים הייעודיים;




(4)
חדר לעובד הסוציאלי;




(5)
חדר לטיפולים רפואיים;



החדרים יכולים להיות משותפים אם הדבר אינו פוגע בהתנהלות השוטפת של ה פעילות בחדרים.

חדר לשיחה או בדיקה
29.
(א)
שיחה טיפולית תיערך בחדר בנוכחות המטופל ואיש המקצוע ללא נוכחות אנשים נוספים, אלא אם כן איש המקצוע המבצע את השיחה או הבדיקה החליט כי נדרשת נוכחות של אדם נוסף.

אולי תוסיף: שיחה טיפולית פרטנית – שיחה טיפולית פרטנית להבדיל מקבוצתית.

שיחה טיפולית פרטנית זה אחד על אחד, וזה לא בקבוצה.

זה לא משמעותי.

חדר לשיחה או בדיקה
29.
(ב)
בדיקה רפואית יכול שתיעשה בנוכחות אדם נוסף לבקשת המטופל; האדם הנוסף אינו חייב להיות אדם שבחר המטופל והוא יכול להיות איש צוות טיפולי אחר.

מה אם הוא מתנגד לאיש ספציפי? מה עם חוק זכויות החולה?

חוק זכויות החולה מאפשר נוכחות אדם נוסף, אבל להפך – בהרבה הקשרים אנחנו אפילו קובעים שזה לא לבחירת המטופל. אתן לך דוגמא מהקשר אחר לחלוטין. לדוגמא: בבדיקה גניקולוגית אנחנו עומדים על כך שהאדם הנוסף הוא לא לבחירת המטופל, כדי לא ליצור מצב שלצורך העניין על המטופלת מופעל לחץ מבעלה שהוא יהיה נוכח ואז למטופלת אין את החופש להביע את הדברים בפני המטפל. לכן, אדם נוסף במערכת הבריאות הרגילה זה לאו דווקא לבחירת המטופל, ולפעמים זה משיקולים של הגנה על פרטיות המטופל ומניעת לחצים עליו מכיוונים משפחתיים.

הדבר היחידי שיש לי אתו בעיה הוא אלה שנמצאים מתוקף החלטה של בית-משפט, שהם לא נמצאים פה באופן וולונטרי, ולכן גם הבדיקה הרפואית או הטיפול הרפואי עשויים להיות כאילו לא - - -

זה תמיד בהסכמה. שוב, בדיקות הן רק בהסכמה. הדבר היחידי, שאנחנו דנים פה כאן, הוא האם במהלך הבדיקה יהיה נוכח אדם נוסף, שזה בעצם החריג לכלל שבדיקה היא בין אדם למטפל שלו.

גם ההימצאות שלו בתוך המרכז היא בהסכמתו. היא בהתניה שיפוטית אבל בהסכמה.

בסדר.

כדי שתנוח דעתךְ, נוסיף לזה שבסך-הכול אנחנו מדברים על מרכזים לאנשים שהם בריאים בדרך-כלל. אנחנו לא מצפים שיהיו שם בדיקות פרקטולוגיות. זה לא אמור להתבצע שם בסופו של דבר.

מה בודקת מערכות הסמים על דרך קבע?

שוב, זה לא במרכז הזה. זה לא במסגרות של טיפול במשתמשים.

אני צוחקת. בסדר.

עד שיהיה מרכז לעברייני מין מכורים...

אמור להיות.

ואז סביר להניח שנצטרך לעשות את ההפרדה. סביר להניח שקודם כל נצטרך לגמול אותם ואחר כך לטפל ברצוי.

חדר לטיפולים רפואיים
30.
בחדר הטיפולים הרפואיים יהיו כל אלה:



(1)
מיטה לבדיקה;



(2)
מקרר;



(3)
ארון תרופות וערכת תרופות;



(4)
ארון מכשירים;



(5)
ציוד עזרה ראשונה;



(6)
ברז מים וכיור.

מטב מרכז מורשה
31.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום – יוקצה חדר מטבח בהתאם לצרכי המטופלים במקום.



(ב)
ציוד המטבח יהיה תקין ונקי ובכמות מספקת.



(ג)
במטבח יהיה ברז למים חמים וקרים.



(ד)
במטבח או לידו יהיה מקום לאחסון מצרכי מזון יבשים, משומרים וטריים, וכן מקררים בתכולה מספיקה.

חדר אוכל
32.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום – יהיה חדר אוכל, ששטחו יספיק לכל סועד.



(ב)
מספר מקומות הישיבה ליד השולחנות בחדר האוכל יהיה מספיק לכל הסועדים במקום, בין אם הארוחה מוגשת במשמרת אחת ובין אם ביותר.



(ג)
ליד חדר האוכל יהיו כיורים לרחיצת ידיים.



(ד)
החדר כאמור יכול לשמש גם לפעילות נוספת אך לא ישמש למגורים.

מקומות לכביסה
33.
לצורך שירותי כביסה יוקצו במסגרת חוץ ביתית מקום לכבסים מלוכלכים - - -

מקום להצבת מכונות כביסה ומקום להצבת מכונות ייבוש או מקום לייבוש כבסים.

כן.

מקום תפילה
34.
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יוקצה מקום לתפילה אם יש מטופלים הרוצים בכך; מקום כאמור יכול שישמש גם למטרות נוספות.

חדרי פעילויות
35.
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום שבו נעשית פעילות טיפולית, חברתית, תרבותית ותעסוקתית יהיו החדרים הבאים כולם או חלקם, על-פי הצורך:



(1)
חדר פעילות גופנית;



(2)
חדר חוגים כולל הציוד הדרוש;



(3)
חדר סדנאות עבודה הכולל את הציוד הדרוש.



חדרים כאמור, יכול שישמשו גם למטרות נוספות.

גם החדרים בסעיף 35 יכולים לשמש למטרות נוספות אבל לא למגורים?

כן.

כן.

להוסיף: "אבל לא למגורים".

אם זו ההגדרה הסטנדרטית, היא צריכה להיות פשוט עקבית. אחרת, יש אבחנה.

אין בעיה.

נכון.

חדרי שירותים ומקלחות
36.
(א)
בכל מרכז מורשה יהיו לפחות שני חדרי שירותים – אחד למטופלים ואחד לצוות.



(ב(
במסגרת חוץ ביתית – יהיו מקלחות ושירותים, במספר מזערי כמפורט להלן:

מיתקנים עד 12 מטופלים 13 עד 24 מטופלים

כיור 3 4

אסלה 3 4

מקלחון 3 4

אם כבר נכנסתם לרזולוציה הזאת, זה נראה לי קצת קמצני.

זה המינימום. זה מזערי.

אבל, אסתי, במרכזים פרטיים תמיד יש מינימום.

לא נכון.

גליה, את צריכה לדעת.

התקן המקובל הוא 4:1.

מאיפה התקן המקובל?

במסגרת חוץ ביתיות שונות במשרד הרווחה.

מתי הוא, התקן המקובל הזה, נקבע ובאיזה אופן?

הוא קיים בתקנות אחרות של חוק הפיקוח על מעונות.

אם התקנון הוא 4:1, למה בין 13 עד 24 מטופלים זה - - -?

ששה מטופלים על מקלחת.

הנוסח הזה דומה לנוסח שאושר בתקנות של - - -

אם אמרת שהתקן המקובל הוא 4:1, למה שלא נכתוב שהתקן יהיה 4:1?

עד 24 מטופלים – עליתם מ-3 ל-4.

6:1.

כן, 6:1.

בשל החשש לאי מציאת מבנים מתאימים, אנחנו לא רוצים להכביד.

מה זאת אומרת? אפשר להסב בתוך מבנים. מה הבעיה לעשות עוד מקלחת בתוך מבנה?

אלה מבנים שאנשים שוכרים אותם. אני לא יודע את התהליך בפנים בדיוק והאם יכולים לשפץ או לא יכולים.

זו תשובה מאד מוזרה, כי כאילו בסוף צריכים לגור שם אנשים ואז הם צריכים שיהיו להם שירותים. מה זאת אומרת "חשש מפני אי מציאת מבנים מתאימים"?

קודם אמרתם דבר שלדעתי הוא בסיס גם לסעיף הזה. זאת אומרת, מתחילים משהו חדש, אז בואו ונתחיל אותו --

כמו שצריך.

--הכי נכון שאפשר, ולא בינוני כזה, תוך התחשבות. אתם מוציאים מכרז, ומי שזה נורא-נורא חשוב לו וירצה – יעמוד בתנאים שאנחנו חושבים שהם הולמים מגורים של בני-אדם.

מקלחון ואסלה הם לא ההוצאות הכי גבוהות.

אנחנו לא שומעים אותך. אם זה חשוב לך, תגידי.

אמרתי שבסופו של דבר מקלחונים ואסלות ברמת גימור פשוטה הם לא דבר נורא יקר. הם לא מנפחים הוצאות באופן דרמטי.

אוקיי. נגדיר שכיור, אסלה ומקלחון יהיו ביחס של 4:1 למטופל?

כן.

אני ממש חייבת להגיד לכם שזה נשמע לי נורא מעט. אני מבינה שזה בתקנות אחרות, ושאם נשנה פה אז כאילו... אבל לי זה נשמע נורא מעט. אני לא יודעת.

4:1 זה נשמע בסדר. זה כמו משפחה רגילה.

במשפחה רגילה יש תמיד לחץ.

בשעות מסוימות.

יש תמיד לחץ. יש תמיד צפיפות.

אני יכולה להגיד לך שעד עכשיו, שוב במסגרות אחרות, לא ראינו שהתעוררה בעיה דווקא סביב העניין הזה.

מצוין. אם כך, זה תקן 4:1. סבבה.

נכתוב לתקינת המטופלים, כדי שזה לא יהיה לפי המטופלים בפועל.

כן.

ברור. לא כל פעם נוציא ונכניס אסלה.

חדרי שירותים
36.
(ג)
חדרי השירותים יהיו מחוברים למבנה המרכז המורשה, הגישה אליהם תהיה נוחה ותישמר בהם רמת ניקיון נאותה.



(ד)
בחדרי השירותים יהיה ברז למים חמים וקרים.



(ה)
הציוד והקבועות הסניטאריות יהיו תקינים ושלמים.



(ו)
קירות חדרי השירותים וחדרי הרחצה יהיו מצופים עד לגובה סביר בחומר המאפשר שטיפתם.



(ז)
בחדרי השירותים –




(1)
יימצא תמיד נייר טואלט;




(2)
יהיה מיכל אשפה;




(3)
האסלה תהיה מצוידת במכשיר הדחה לפי התקן הישראלי;




(4)
תימנע אפשרות של זרימה חוזרת של שפכים אל תוך הבניין.

חדרי מגורים
37.
בחדרי המגורים של המטופלים במסגרת חוץ ביתית יתקיימו כל אלה:



(1)
לא ישוכנו בחדר יותר משלושה מטופלים; במקרים מיוחדים ובאישור הממונה על הרישוי, ניתן יהיה לשכן עד ארבעה מטופלים בחדר אחד.



(2)
שטחו של חדר מגורים לא יפחת מ-12 מ"ר;



(3)
לכל מטופל תהיה מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו: מזרון, סדינים, כר וציפוי לכר, שמיכות וכיסוי למיטה;



(4)
בחדר יהיה מספר כיסאות מספיק, שולחן כתיבה המיועד לשימושם של המטופלים דיירי החדר, ארון לאחסון בגדים וחפצים אישיים;



(5)
בחדר תהיה תאורה מתאימה לרבות מנורת קריאה ליד כל מיטה.

רשימת קריאה תסופק. מה עם ספרייה?

אני כן הייתי רוצה רק את ההתייחסות שלכם לפרוטוקול לנושא מיקום המרכזים וההגעה אליהם בתחבורה ציבורית.

זה רשום בטיוטת המכרז שלנו, שברגע שיאשרו את התקנות היא תצא לדרך, שהמרכז יופעל באזור מרוחק ממוסדות חינוך ושכונות מגורים אך יחד עם זאת עם נגישות לתחבורה ציבורית ואפשרות לאזורי תעשייה, ושהמבנה יהיה באזור שבין זיכרון-יעקב והסביבה בצפון ועד קריית-גת בדרום.

זה לגבי המודל הגדול.

זה לגבי המודל של הרצף.

פרק ו': תקן עובדים, כשירות ותפקידים



תקן עובדים
38.
(א)
תקן עובדי המרכז המורשה – עובדי מינהל, עובדים מקצועיים ועובדי משק והיקף שעות עבודתם יהיה כמפורט בתוספת הראשונה.

נועם, אני חייבת לשאול כאן שאלה, כי כל הזמן אתה אומר "מרכז מורשה" כשבעצם "מרכז מורשה" הוא שם כולל גם למסגרות החוץ ביתיות וגם למרכזי היום.

לא. למשל בתקנה 37 התייחסנו למסגרת חוץ ביתית כי זו המסגרת היחידה שבה יש - - -

לגבי התקן, יש בסוף טבלה שיש בה גם למסגרת טיפול יעודי וכמה מטפלים צריכים להיות.

צריך לציין שזה מינימאלי.

מה זאת אומרת "מינימאלי"? זה המינימום שאני חייבת לעמוד בו?

כן.

אני יכולה מעל זה כמה שאני רוצה?

ברור.

אוקיי.

תקן עובדים
38.
(ב)
הממונה על הרישוי רשאי להורות כי בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) יועסקו עובדים בתפקידים ובשעות עבודה לפי הצורך וכפי שהוא יורה.

כישורי מנהל
39.
מרכז מורשה ינוהל בידי מנהל בעל תואר ראשון ובעל ניסיון ניהולי של שלוש שנים לפחות.

תואר ראשון במה? כלכלה?

זה ניהול. זה רק הניהול.

הוא לא חייב להיות הסמכות המקצועית.

יש פה את התפקידים.

זה אותו מנהל שגם יחליט מתי מופסק טיפול?

כן.

נתתם קודם סמכות למנהל בעצם לקבוע - - -

יחד עם מרכז הטיפול.

אני לא אוהבת את זה. אני לא אוהבת שלמנהל אין רקע טיפולי ושיכול להיות גם תואר בביוכימיה.

צריך לכתוב את ההסתייגויות, אבל זו עדיין החלטה שלו. אם אותו מנהל הוא לא איש מקצוע, אני לא יודעת איך הוא הסמכות שיכולה להחליט אם להפסיק את הטיפול.

על פניו זה נשמע מאד סביר.

גם הגורם המקצועי מעורב בהפסקת טיפול.

לא. אמרנו שהוא ידוּוח.

הפסקת טיפול לגמרי חייבת להיות גם באישור בית-משפט.

אבל, עדיין. למה בעצם שמנהל לא יהיה עם רקע טיפולי באמת?

ההסתכלות פה היא גם על המסגרת הגדולה, וחשבנו שיכול שיהיה אדם שיהיה יותר עם רקע ניהולי, שיידע לנהל את הנושא גם ברמה האדמיניסטרטיבית וגם מבחינת כוח-אדם ויוכל להיות יותר עם היכולת שלו באמת לתכלל את כל הנושא ויפעיל צוות טיפולי.

אז אולי צריך להגדיר "מנהל טיפול" ו"מנהל".

שוב, החשיבה שלנו: אולי צריך היה להגיד את זה בתחילת הדיון על התקנות האלה. כל מי שעובד פה בשטח יודע כמה קשה להרים את המסגרות האלה וכמה קשה למצוא גופים שיוכלו להפעיל את המקומות האלה. אנחנו מנסים לחשוב על משהו שיהיה כרגע בסף מינימום. אנחנו מנסים כרגע לחשוב על תקנות שיתנו בעיקר התוויה וכיוון כדי לא להכביד ולא לנסות להקשות על אפשרות שיהיו גופים שייגשו למכרזים האלה ויוכלו להפעיל את המסגרות האלה. זה לא קל. אנחנו עושים הרבה מאד עבודת שטח, אבל אנחנו לוקחים בחשבון שאין הרבה אנשי טיפול ושאין הרבה אנשי טיפול שיכולים גם לנהל. אנחנו פה נתנו גם את האופציה שאת כל המודל הגדול הזה ייקח מנהל ושהוא יוכל להפעיל צוות טיפולי. כמובן שנשמח אם יהיה מנהל שהוא גם איש טיפול. אבל אנחנו מנסים קצת לפתוח יותר ולהתגמש כדי שבאמת יהיה סיכוי שיקומו המסגרות האלה.

אז צריך לשנות את הסעיף הקודם לגבי הסמכות שלו להפסיק טיפול. כבר יש ניסיון שנצבר בשטח – חבל שהלך אבי שישב פה, שהוא המפקח של רש"א – לצורך העניין לגבי ההוסטלים של הרשות לשיקום האסיר שנוהלו בידיים פרטיות. היו הרבה בעיות באמת סביב העניין הזה של תפיסת המנהל שהוא לא איש מקצוע. אני מבינה לגמרי מה אתם אומרים, ואני גם באמת מסכימה שבשביל לנהל, בין השאר, את כמות נייר הטואלט שיש בשירותים וגם עניינים טכניים לא חייב שאדם יהיה איש טיפול, אבל כדי להפסיק טיפול של מטופל חייב שהוא יהיה איש טיפול. אז אולי הסמכות הזאת לא צריכה להיות בידי המנהל אלא בידי רכז הטיפול בהתייעצות עם המנהל ובהתייעצות עם השאר, אבל שאת זה יעשה רכז הטיפול, הגמ"מ והממונה, ולא המנהל עצמו. אני אומרת את זה כאילו מקצועית.

מנהל מקצועי.

זה רכז הטיפול. לא רצינו להוסיף עוד פונקציה.

אבל, על פניו יש רכז טיפולי.

שבסעיף שמדבר על הפסקת טיפול יהיה כתוב "מנהל מקצועי" ולא "מנהל".

האם הרכז הטיפולי הוא לא סוג של מנהל מקצועי?

זה מה שאני אומרת. - - -

הרכז הטיפולי צריך להיות האיש הזה.

בכל הפרק של החלטה על הפסקת טיפול - - -

דנה, סליחה רגע. אני רוצה לשמוע קודם את שרונה.

בסופו של דבר, הנקודה שבה כולנו מרגישים איזו אי-נוחות מהמצב שהמנהל אינו איש מקצוע בעצמו זה לעניין הפסקת טיפול. לכן, אפשר בתקנה 11 להוסיף הסתייגות כי במקרה שהמנהל אינו מטפל, ההחלטה חייבת את אישור הרכז המקצועי.

בסדר. מקובל.

אוקיי. אנחנו תיקנו בתקנה 11 ל"רכז טיפול".

לא. זה רכז טיפול, רק במקרה שהמנהל אינו איש טיפול בעצמו.

אוקיי.

תפקידים נוספים
40.
המנהל אחראי, בנוסף לתפקידים לפי תקנות אלה –



(1)
להפעלתו התקינה של המרכז המורשה וקיום רמת שירותים נאותה בו, בהתאם לתקנות אלה;



(2)
לתיאום ומעקב אחרי אופן ביצוע התכנית לשיקום מונע ודיווח לגורם המקצועי המתאם על בקשה לשינוי בתנאי התכנית או הפסקתה, וכן לשיתוף פעולה עם הגורם המקצועי המתאם;



(3)
לקשר שוטף ולשיתוף ופעולה עם יחידת הפיקוח;



(4)
לדיווח שוטף לממונה על הרישוי או למפקח ולמסירת כל מידע שידרוש;



(5)
לקבלת עובדים מתאימים לשם קיום תקן עובדים מלא במרכז מורשה כנדרש בתקנות אלה, ופיקוח עליהם;



(6)
לקידומם המקצועי של העובדים, להדרכתם ולהכשרתם – פי הנחיות הממונה על הרישוי ולדאגה לתנאי עבודתם;



(7)
לקביעת תכנית עבודה של עובדי המרכז המורשה – המקצועיים והמנהליים והצגתה בפני הממונה על הרישוי;



(8)
לקיום פגישות קבועות של הצוות במרכז המורשה;



(9)
להכנת תקציב המרכז המורשה וכן לעריכת מאזנו;



(10)
לייצוג המרכז המורשה כלפי גופים ממשלתיים ואחרים;



(11)
נבצר מן המנהל לנהל את המרכז המורשה לתקופה שאינה עולה על 30 ימים, יסמיך אדם אחר לפעול בשמו בכל הקשור במרכז המורשה, ובלבד שתקופת היעדרות רצופה לא תעלה על 30 ימים, ובסך הכל לא יותר מ-90 ימים בשנה; נעדר המנהל יותר מ-30 ימים, ימנה בעל הרישיון אדם אחר במקומו, בעל כישורים כנדרש ממנהל ובאישור הממונה על הרישוי.

כישורי רכז הטיפול ותפקידיו
41.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיה רכז טיפול.



(ב)
רכז הטיפול יהיה מטפל ייעודי בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בטיפול ייעודי בעברייני מין ובעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, בהדרכה.



(ג)
רכז הטיפול אחראי –




(1)
בסיוע לגורם המקצועי המתאם בגיבוש תכנית השיקום המונע למטופל לצורך הגשתה לאישור בית-המשפט או ועדת השחרורים, לפי העניין;




(2)
לפיקוח, הכוונה, הדרכה ומעקב אחר ביצוע התכניות לשיקום מונע לפי צרכי המטופלים;




(3)
להדרכת המטפל הייעודי והמדריך בכל תחום;




(4)
למתן ייעוץ והדרכה להנהלת המרכז המורשה בנושאים שבטיפולו;




(5)
להביא לדיון נושאים או בעיות מיוחדות המתעוררות תוך כדי עבודה והעשויות לשפר את דרכי העבודה במרכז המורשה.

כישורי המטפל הייעודי ותפקידיו
42.
(א)
מטפל ייעודי יהיה בעל הכשרה וניסיון בטיפול בעברייני מין לפי תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירת מין (מטפל ייעודי), התשע"ד-2013.



(ב)
המטפל הייעודי יהיה אחראי למתן הטיפול הייעודי למטופלים במרכז מורשה, לרבות הערכת התקדמות המטופל לפי תכנית שנקבעה לו וניהול רישום על הטיפול לכל מטופל.






כישורי העובד הסוציאלי ותפקידיו
43.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיה עובד סוציאלי שרשום בפנקס העובדים הסוציאליים, לפי חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.



(ב)
העובד הסוציאלי יהיה אחראי לרווחתם האישית והחברתית של המטופלים במרכז המורשה ולצורך זה –




(1)
יסייע בקליטתו ובתהליכי הסתגלותו של מטופל במרכז המורשה;




(2)
יקבע תכנית לשילובו החברתי של המטופל במרכז המורשה;




(3)
יבצע ויעריך תכנית טיפולית והערכות מחודשות;




(4)
יטפל במטופל ובמשפחתו לפי תכנית הטיפול, לרבות קיום קשר טיפול שוטף עם משפחת המטופל, בהתאם לצורך;




(5)
ידריך את צוות עובדי המרכז המורשה ויסייע לו בהבנת המטופל ובהתייחסות אליו;




(6)
ישתמש בכל השיטות המקצועיות המקובלות, ובכלל זה טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתית וטיפול קהילתי ולפי הצורך – כדי להביא את המטופל לשיקום;




(7)
ינהל רישום על הטיפול הפסיכ-סוציאלי לכל מטופל;




(8)
יקיים קשר עם רשויות הרווחה שטיפלו במטופל לפני כניסתו למרכז המורשה או במהלך שהותו במרכז כאמור;




(9)
יפעל יחד עם הגורמים המתאימים לשילובו מחדש של המטופל בקהילה עם צאת המטופל מהמרכז המורשה.

אני לא מבינה למה חייב להיות עו"ס לעניין הזה. זה נראה לי תפקיד שיכול לעשות גם קרימינולוג קליני או קרימינולוג חברתי שיקומי שעומד בהוראות המעבר. אני לא רואה כאן שום דבר שהוא חייב להיות רק עובד סוציאלי, ואני תוהה. אני אומר את זה מנקודת ראות אחרת: בפועל, אני עושה את זה כיום עם מטופלים במרכז. אני קרימינולוגית חברתית יישומית, והיום זה נקרא: חברתי-שיקומי. מעולם לא הייתי עובדת סוציאלית. עבדתי על תקן עובדת סוציאלית במחלקת רווחה, אבל לא מוגדרת כעובדת סוציאלית. לא למדתי עבודה סוציאלית. כל זה, כולל הקשר עם רשויות הרווחה וכן הלאה, נעשה היום על ידִי לגבי המטופלים הפרטניים שלי ונעשה על-ידי שר המטפלים במרכז שעומדים בתקנים של הוראות המעבר או מקצועות היסוד כפי שהם מוגדרים בחוק או בתקנות שעכשיו עברו פה.

למיטב הבנתי, הרעיון היה להפריד לא כל כך את ההשכלה של בעל התפקיד כמו את התפקיד עצמו, זאת אומרת להבחין.

המטפל הייעודי.

בדיוק, זאת אומרת להבחין מישהו שאחראי על הטיפול החברתי.

אבל הוא אמור להדריך במרכז ולסייע לו בהבנת המטופל.

אבל לא בהבנת הפתולוגיות של המטופל, אלא בהבנת הסביבה החברתית של המטופל, הבעיות האישיות שלו. אני מניחה שלא תהיה לכם התנגדות שזה לא יהיה בהכרח עובד סוציאלי אלא לשמור באמת על הגדרת סוג האחריות.

זה יכול להיות גם מי שעובר תהליכי הכשרה למטפל ייעודי. צריך גם לחשוב פרקטית על המרכז, זאת אומרת ככל שיהיו לו פחות אנשים והוא יוכל להציע חלקיות משרה יותר גדולה הוא יהיה יותר אטרקטיבי. אם, לצורך העניין, אדם צריך לעבור עכשיו 240 שעות הכשרה והוא יכול במהלך הזמן הזה לעשות עוד עבודה בזמן שהוא עובר את ההכשרה, גם למרכז יותר קל לנהל צוות כזה.

אנחנו לא נכנסים לשם.

אנחנו לא נכנסים לטיפול הייעודי.

זה לא טיפול ייעודי.

נכון, אבל גם מי שנמצא בתהליך הכשרה לא יכול לעשות טיפול ייעודי.

אולי תשאירו אפשרות לממונה להתיר המרת תקן?

למה זה חייב להיות עו"ס?

זה תפקיד של עובד סוציאלי שצריך תיק פסיכו-סוציאלי, שצריך לנהל את הטיפול הסוציאלי במטופל, את הקשר עם המשפחה, את הקשר עם הקהילה.

גם קרימינולוג חברתי שיקום ברשות לשיקום האסיר מנהל תיק פסיכו-סוציאלי. הכל נכון, אבל בפועל דברים נעשים היום גם על-ידי בעלי מקצוע אחרים. אם אנחנו מסתכלים, לצורך העניין – אני מדברת על הרשות לשיקום האסיר כי משם באתי לפני שעברתי למגזר הפרטי, ואני מכירה איך זה עובד שם – למשל בהוסטל של גברים אלימים במשפחה יש קרימינולוג קליני שמנהל את העניין הזה לגבי מטופליו, וכשאני עשיתי את זה במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית הרצלייה עשיתי את זה לגבי מטופליי, וברשות לשיקום האסיר בפרויקט הנוער יש שתי קרימינולוגיות חברתיות שיקומיות שעושות את זה לגבי הקטינים שבטיפולן. אני באמת שואלת האם מחויב כאן ייחוד המקצוע הזה, שדרך אגב גם אינו מחייב כאן עובד סוציאלי בעל תואר שני – מה שכבר שם במידה מסוימת את הקרימינולוגים ב'פור' כי יש להם תואר שני. אני שואלת האם לא כדאי לפתוח את זה.

זו לא שאלת ההשכלה.

שאלת ההשכלה לא מזיקה אצלי. תואר שני זה לא דבר מזיק במיוחד באוכלוסייה כל כך מורכבת. אני לא אומרת שזה מחייב ואני לא מבקשת לחייב שזה יהיה קרימינולוג. אני אומרת שזה יכול להיות גם קרימינולוג.

אני מוכנה לקבל את האפשרות שבאישור הממונה ניתן יהיה להמיר לקרימינולוג קליני.

אבל, למה לא לפתוח את זה מראש?

מכיון שמדובר כאן על כישורי העובד הסוציאלי ותפקידיו.

כישורי איש טיפול. אני לא יודעת, איך שנגדיר את זה.

מה בעצם ההבדל בינו לבין המטפל הייעודי?

שהוא לא עושה טיפול ייעודי.

למטפל ייעודי יש הגדרה מאד ברורה. לא כל מטפל הוא מטפל ייעודי. אבל אני חושבת שכל מטפל או איש שמכיר את המטריה ואת האוכלוסייה יכול לעשות את העבודה שאתם הכנסתם תחת הגדרה של עובד סוציאלי.

ודאי קרימינולוג שהעבודה עם עוברי חוק.

למה לא?

זה מקבילה למגמת התקון.

(היו"ר דוד רותם)

כל הכיוון הוא בתפיסה של עבודה סוציאלית, שההסתכלות היא מערכתית וחברתית – לתת את המענה של השירות הסוציאלית מבחינת אם יש צורך להזמין את האישה לטיפול זוגי ואם יש צורך לעשות משהו מערכתי משפחתי. מבחינתנו, זה העובד הסוציאלי שמסתכל על ההיבט השיקומי, על דברים בסיסיים מאד כמו הקשר עם קופות-חולים והקשר, אם צריך, עם לשכות הרווחה ועם רשויות הרווחה. זה תכלול של עובד סוציאלי שעושה עבודה סוציאלית טהורה לצורך העניין הזה. כך אנחנו ראינו את זה.

אבל, לא רק. אני חושבת שיש כאן אפליה מסוימת, אם לומר את הדברים בגלוי. אני חושבת שכשהמצב בשטח הוא שקרימינולוגים עושים את זה כבר במסגרות ציבוריות ולא במסגרות פרטיות, שחלילה אני אומרת כאן שאנחנו כבר נחשדים בכל מיני שיקולים זרים – עושים את זה בתוך הרשות לשיקום האסיר, ובחלק מהמחלקות לשירותים חברתיים, כשמדובר באוכלוסייה ספציפית שהיא אוכלוסיית התקון, שהיא אוכלוסייה שדורשת השכלה נוספת ואחרת גם בקרב העובדים הסוציאליים - - -

מצד שני, יש גם היגיון שיהיה גיוון בסוג העובדים.

אבל, גם המטפלים הייעודיים יהיו עובדים סוציאליים. זה לא שזה מונע כאן איזה שהוא גיוון.

הוא אחד מארבעת מקצועות הבסיס.

הם יהיו עובדים סוציאליים.

למה?

כי יש יותר עובדים סוציאליים.

את קרימינולוגית.

נכון, ואני חריגה. מספרית, יש יותר עובדים סוציאלית. אני אומרת שמכיון שממילא יש - - -

זה לא נכון.

זה לא מעניין אותי - - -

צריך לקבל החלטה. זה יכול לא לעניין את כבודו, אבל צריך לקבל פה החלטה.

עובדים סוציאליים זה טוב.

זה התפקיד. יש פה תפיסת תפקיד של עובד סוציאלי. לכאורה זה יכול להיות גם פסיכולוג, אבל הרעיון הוא באמת תפיסת תפקיד של עבודה סוציאלית; עבודת שטח, חיבור לקהילה, חיבור למשפחה.

בדיוק מה שעושה קרימינולוגית חברתית.

זו תפיסת תפקיד של עבודה סוציאלית.

נכון.

אם משרד הרווחה מתעקש על זה, אנחנו נשאיר את זה ככה.

עם אפשרות המרה באישור.

באישור הממונה. בסדר גמור.

לעולם לא תתקבל. זה כמו המכרז של ראובן יעקב. זה בחיים לא יעבור.

אז לא יהיה. נו, אז מה קרה?

מניסיון, כבר התקבלו המרות בעבר.

עובדים סוציאליים הם אנשים טובים.

כבוד היו"ר, גם קרימינולוגים.

בוודאי.

דנה, אני מניחה שאם מגיע בן אדם שעד היום עשה תפקידים דומים, יהיה קשה מאד להגיד לו שהוא לא מתאים לזה. אבל אם זה בן אדם שאף פעם לא עשה - - -

הלאה לתקנה 44.

כישורי הרופא
44.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיה רופא בעל רישיון כדין לעסוק ברפואה שהוא מומחה לפסיכיאטריה הרשאי לתת טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני, לפי אמות המידה שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות.



(ב)
רופא המרכז המורשה אחראי –




(1)
לנהל רשומה רפואית לפי חוק זכויות החולה - - -

שינינו את זה. זה לא רשומה רפואית.

לא. פה זה הרופא.

כאן זה חד-משמעי.

זו רשומה רפואית.

רופא – זה כבר רפואי.

כישורי הרופא
44.
(א)
(1)
נהל רשומה רפואית לפי חוק זכויות החולה ונהלי משרד הבריאות לכל מטופל המקבל טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני;




(2)
לליווי ומעקב המטופלים המקבלים טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני במרכז המורשה בתקופת ביצוע תכנית השיקום המונע, ומעקב אחר הבדיקות הנדרשות תוך כדי מתן טיפול זה;




(3)
להדרכת צוות העובדים במרכז המורשה אם הדבר נדרש בהקשר למתן הטיפול התרופתי או הטיפול הפסיכיאטרי.

כישורי אח או אחות ותפקידם
45.
(א)
במסגרת חוץ ביתית במרכז יום יהיו אח או אחות מוסמכים; בתקנה זו, "אח או אחות מוסמכים" מי שרשום - - -

לפי זה, צריך להיות כתוב: "כישורי הרופא או הרופאה".

אבל, ה"אחות" זה בלי "אח".

לא. כתוב: "אח או אחות".

זה תוקן.

לכן, אמרתי: אם "אח או אחות", אז "רופא או רופאה".

אז "מטפל או מטפלת". אין לזה סוף.

נכון. בואו ונחסוך את זה ונכתוב: "אח". מה דעתכם? "אח או אחות" מצאנו כבר, אבל לא מצאנו מקום שבו כתוב "אח".

להערכתי, סטטיסטית, הרוב המוחלט של העוסקים בסיעוד, בוודאי המוסמכים, להבדיל מכוחות עזר, הם נשים. אני חושבת שזה לא ראוי לכתוב דווקא "אח".

לפי זה, לדעתי, יש היום כבר יותר רופאות מרופאים, לא?

שם זה יותר קרוב. בסיעוד יש באופן מובהק יותר נשים.

נשאיר "אח או אחות". יאללה, תקרא.

45.
(א)
בתקנה זו "אח או אחות מוסמכים" – מי שרשום בפנקס כהגדרתו בתקנו בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א-1981, כאח או אחות מוסמכים.



(ב)
האח או האחות המוסמכים במרכז מורשה אחראים –




(1)
למעקב שוטף אחר מצב בריאותם של השוהים במרכז המורשה ובמקרה של חריגה ממצב בריאות רצוי – למתן מענה ראשוני או הפניה לגורם מטפל מתאים לפי הצורך;




(2)
לטיפול סיעודי לצורך או לפי תכנית טיפול אם ישנה, ובכלל זה טיפול שעליו החליט רופא המרכז המורשה.

כישורי המדריך ותפקידיו
46.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיה מדריך.



(ב)
כשיר להיות מדריך מי שהוא בעל תואר ראשון או במהלך לימודים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות, מדעי החברה או עבודה סוציאלית, וסיים שנה אחת לפחות.



(ג)
תפקיד המדריך הוא לסייע למטופלים במהלך שהותם במרכז המורשה.

כישורי אב בית ותפקידו
47.
(א)
במסגרת חוץ ביתית ובמרכז יום יהיה אב בית.



(ב)
אב בית אחראי –

כתוב פה "אם בית". למה אתם הופכים את זה ל"אב"?

לא, אתה טועה. זה "אב".

מרב רוצה שזה יהיה כתוב "אם בית".

כישורי אב בית ותפקידו
47.
(ב)
אב בית אחראי –




(1)
לפיקוח על סדרי האספקה במרכז המורשה ולרישום מדויק של ההזמנות והציוד שנתקבל, לרבות הזמנה, אספקה וקיום מלאי של הציוד הדרוש לתפקודו השוטף של המרכז המורשה;




(2)
לקיום של ניקיון במרכז המורשה;




(3)
לדאגה ליצירת תנאים נאותים למטופלים.

שונות



ביטוח
48.
המנהל אחראי לביטוחם של המטופלים, העובדים וצד שלישי מפני נזקים.

נוכחות עובדים
49.
(א)
המנהל אחראי כי במסגרת חוץ ביתית, יימצא בכל שעות היום משעה 08:00 עד 22:00, למעט מיום ו' בשעה 13:00 עד יום א' ב-08:00 בבוקר אחראי על המתרחש במקום, שהוא אחד מאלה: המנהל, רכז טיפול, רופא, מטפל ייעודי או עובד סוציאלי; דינו של חג, כדין שבת; ביתר השעות יהיו לפחות שני מדריכים לצורך מענה על צרכי המטופלים והצוות במקום.



(ב)
המנהל אחראי כי במרכז יום יימצא בכל שעות פעילות המרכז המורשה, אחראי על המתרחש במקום שהוא אחד מאלה: המנהל, רכז טיפול, רופא, מטפל ייעודי או עובד סוציאלי.

אגב, פה אנחנו רוצים שהמנהל יהיה מנהל שהוא בעל הכשרה טיפולית?

לא.

יש גם את הרופא. גם הרופא הוא לא בעל הכשרה טיפולית מסוג זה.

רישום ודוח אירוע חריג
50.
(א)
במרכז מורשה ינוהל רישום שוטף של אירועי היום.



(ב)
המנהל אחראי לדיווח טלפוני מיידי לממונה על הרישוי או למפקח מטעמו במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, על כל מקרה של אירוע חריג או כל מקרה מוות של מטופל ויעביר דין וחשבון בכתב על כך למפקחים, תוך 24 שעות.

שעת חירום
51.
במסגרת חוץ ביתית – המנהל אחראי להעמיד לרשות העובדים רכב לשימוש שעת חירום.

סגירת מוסדר
52.
לא יסגור המנהל את המרכז המורשה אלא אם כן הודיע על כך בכתב לממונה על הרישוי שלושה חודשים מראש לפחות.

תחילה
53.
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.







תוספת ראשונה

תקנה 38(א)

תקן עובדים מערי למרכז מורשה (מסגרת חוץ ביתית) –
שבו שוהים עד 24 מטופלים בכל שעות היממה


תפקיד

תקן



מנהל

1



רכז טיפול

0.5



רופא פסיכיאטר

0.40



אח או אחות

0.31



עובד סוציאלי

0.5



מטפל ייעודי

2.5



מדריך

5.28



אב בית

1



איש מנהלה + אבטחה

1.75

למה צריך את האבטחה? למה צריך מאבטח בחוץ? למה צריך שומר? אתם מעמיסים הוצאות מיותרות. יש כאן איזה שהוא איום ייחוס משמעותי שמצדיק הצבת שומר בכניסה? אם רוצים שומר, 0.75 ל-24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע - - -

זה לא 0.75. יש גם איש מנהלה.

שוב, זה נותן לכם כמה שעות ביום. אני חוזרת על השאלה: האמנם יש צורך בזה? זה בקרת כניסה ודי. חבל על ההוצאה. אין כאן איום ייחוס ספציפי. אין כאן חשש לפח"ע. הנושא של בריחה לא רלוונטי. השהות שם היא בהסכמה בסופו של דבר. אני חושבת שצריך בקרת כניסה כדי שיבדקו אם אנשים נכנסים ויוצאים, אבל מה התפקיד של המאבטח? הוא לא יבדוק את התיק של האנשים.

שער עם אינטרקום סוגר את הפינה, ולא חייבים להעמיד בן אדם ארבע שעות ביום שזה מה שמאפשר התקן.

אני מסכימה. זה נשמע הגיוני.

עכשיו כשהורדנו לכם - - -

אז אפשר להגדיל משהו אחר.

אני שואלת האם חצי משרה של רכז טיפול במרכז של 24 מטופלים - - -

הנה, הורדנו, ויש לך חצי שני.

לפי המודל שהצגנו, המסגרת החוץ ביתית והמרכז יום הם באותו מתחם. התקן של רכז הטיפול זה אחד, והעובד סוציאלי זה ביחד, וזה באחד.

זה אומר שזה אחד ל-54 אנשים. האם זה סביר?

כן. בעצם, הוא בונה את התכניות והוא נותן הדרכה והוא גם משולב כי הוא מטפל ייעודי. זה, בהחלט, מישהו שמרכז, והוא כמו מנהל מקצועי של כל המודל הזה, של ההוסטל של ה-24 ושל מרכז יום. בעצם, זה לא 54 כי בבוקר זה 15 ובאחר הצהריים זה 15.

אסתי, אני חושבת שזה עומס נוראי.

אני ממש חושבת שזה לא - - -

זה התקן המזערי.

בשונה ממקלחות, נראה לי שזה, התקן המינימאלי, לא יכול ללכת כל כך נמוך. אני מצטערת. אני חושבת שבאנשי טיפול זה באמת כמו שאמרה פה שולי - - -

לצורך העניין הוא לא איש טיפול. הוא בא כמישהו שמתכלל את כל החלק המקצועי של המסגרת.

אבל, אסתי, זה גם הדרכות.

מה אם נעשה את זה 0.75 ואז יהיה לכם בן אדם וחצי לזה, לכל המרכז?

כרגע זה התעריף של המטופלים לפי מה ועדת תעריפים ומשרד האוצר אישר. תעריף המטופלים נגזר מהתקנים.

כן, אבל גם הורדנו לכם את איש האבטחה.

זה לא אותו תעריף.

זה לא אותו תעריף. זה יצטרך פשוט לעבוד ועדת תעריפים מחדש, וזה יכול לעכב את התהליך.

2.5 מטפלים ייעודיים. כמה אמרת שיש עובדים סוציאליים?

זה חצי וחצי.

זה חצי וחצי לכל המודל.

ל-54 אנשים במסגרת חוץ ביתית ובמסגרת של מרכז יום?

לא. זה 40 בו-זמנית.

אני לא יודעת. מהניסיון המקצועי שלי בעבר, אני רק חושבת על זה ונהייתי עייפה. אני מרגישה את הלחץ עולה לי בגרון מכמה דברים שצריך לעשות בכלום זמן.

אדוני היושב-ראש, אשמח לניסיונך. אני חושבת שברמת התקנים הטיפוליים פרופר, גם הניהול המקצועי וגם הטיפול, זה לא כמו שצריך.

על מה את מדברת? מה לא כמו שצריך?

התקינה נמוכה מדי.

את הפכת מקצוענית גם בתקני טיפול?

אני מקצוענית מאונס.

אנשי הטיפול אומרים לי שזה מספיק.

לא. אנשי משרד הרווחה אומרים שזה מספיק, ואנשי הטיפול - - -

הם אנשי המקצוע בשבילי.

יש פה בכל זאת עוד אנשים בחדר.

גם שב"ס.

בשב"ס במחלקות הטיפוליות יש 40 מטופלים על מנהל מחלקה ושני עובדים סוציאליים, וזה תקן יותר גבוה.

שני מטפלים ייעודיים.

שני מטפלים ייעודים ומנהל מחלקה שהוא גם מטפל.

יש לנו 2.5 על 24 פלוס חצי רכז טיפול וזה שלושה על 24. זה יותר.

מהניסיון שלכם זה מספיק?

כן. 40 מטופלים – זה מספיק.

השאלה היא כמובן מספיק למה.

לא. זה גם למענה הפרטני, גם למענה הקבוצתי, גם לעבודה הקהילתית. זה מספיק.

זה אפקטיבי?

אולי נעשה רגע סדר. בעצם, המטפלים הייעודיים הם אלה שנותנים את הטיפול הייעודי. יש קבוצות טיפוליות ייעודיות, ויש טיפול פרטני ייעודי. מעבר לזה, יש עוד טיפולים, ואולי זה לא ברור כאן. יש כאן עוד אנשים שנכנסים והם מתוקצבים והם לא בתקן. יש עוד כל מיני טיפולים כמו פסיכו-דרמה וטיפול בחוג בישול והכל שהם חלק מהתפיסה הטיפולית והתכנית הטיפולית. הוא פשוט נכנס לתקצוב לא דרך התעריפים.

אלא?

זה בתקצוב. זה תוקצב כתעריף של סכום שהמנהל ורכז הטיפול יוכלו להוסיף עוד טיפולים באמצעות המדריכים ועוד אנשים שמגיעים מבחוץ; הם לא אנשים קבועים. הם מקבלים פר שיעור או פר חוג שהם מעבירים. זה נכנס לתכנית הטיפולית. לכן, תקחו בחשבון שיש כאן עוד אנשי צוות, עוד אנשי טיפול שנכנסים.

נקבע שנבחן את זה אחרי שנה? אוקיי.

נשאיר את זה ככה.

בואו ונקבע שנבחן את זה אחרי שנה. תבואו לדווח לוועדה.

בסדר גמור.

[קורא את תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013.]

תקן עובדים מזערי למרכז מורשה (מרכז יום) שבו שוהים עד 30 מטופלים בחלק משעות היממה


תפקיד

תקן



מנהל

0.33



רכז טיפול

0.50



רופא פסיכיאטר

0.20



מדריך

1.25



עובד סוציאלי

0.5



מטפל ייעודי

2.92



איש מנהלה + אבטחה

0.25

גם כאן אפשר להוריד את האבטחה. תמי עובדת שליש משרה?

לא.

אסתי, מה התפקיד של מדריך במרכז יום?

לשנע אותם ממקום למקום.

זה מרכז יום, וזה לא - - -

הוא נמצא שם, הוא עוזר להם, הוא מלווה אותם, הוא תומך בהם והוא מדבר אתם.זה מישהו שנותן תמיכה בתוך הטיפול.

זה גם במרכז יום הקיים.

גם היום יש מדריך.

חברים, אנחנו מצטערים, אבל אנחנו חייבים לסיים כי יש מליאה בשעה 11:00 ואנחנו לא יכולים לעשות ישיבה במקביל.

רק אסיים.

תקן עובדים מזערי למרכז מורשה – עד 10 מטופלים במרכז למתן טיפול ייעודי בלבד (טיפול קבוצתי פעמים בשבוע)


מטפלים ייעודיים

0.22








תקן עובדים מזערי למרכז מורשה – עד 10 מטופלים במרכז למתן טיפול ייעודי בלבד (טיפול קבוצתי אחת לשבוע)


מטפלים ייעודיים

0.11

אתה רוצה להצביע על אלה?

כן, אני רוצה להצביע על התקנות. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2013, בשינויים שצוינו, נתקבלו.

פה אחד.

<תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בקשה לרישיון הפעלה של מרכז מורשה), התשע"ד-2013>

סט התקנות השלישי, תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בקשה לרישיון הפעלה שלמרכז מורשה), התשע"ד-2013, מדבר באמת על הנושא של האופן בו מבקשים ומקבלים רישיון למרכז מורשה. מפאת הזמן לא נקרא את כל התקנות.

תן לי הסברים בדקה אחת לכל התקנות האלה.

התקנות האלה הן על מה מבקש צריך להגיש בבקשה, מה המסמכים שהוא צריך לצרף לבקשה, שזה: הצהרה שהוא ערוך לעמוד בתקנות שקראנו עכשיו של הפעלת המרכז; שהוא לא הוכרז כפסול דין או כפושט רגל; אם זה מרכז שפועל במקום שכור – את הסכם השכירות כדי שאנחנו נבחן אותו; אישור כיבוי אש בתוקף. יש את המועד שהוא צריך להגיש את הבקשה, את המועד שהממונה צריך להחזיר לו.

את זה אולי בכל זאת נציין.

נציין את זה, כי זה תוקן פה. זה בסעיף 5.

מועד הגשת הבקשה הוא עד ארבעה חודשים לפני היום המיועד לפתיחת המרכז המורשה --

--או לחידוש.

או לחידוש. זה לא כתוב.

נכון.

הצלצול אומר שמסבירים לנו שצריכים לגמור.

הודעה על החלטה – ההודעה תישלח תוך חודשיים לגבי בקשה ראשונה, ותוך 45 יום לחידוש בקשה. ביקשנו לצמצם קצת את הזמנים.

יש פה גם את זכות הערר שלו אם הוא לא מקבל.

עוד דבר אחד: נושא הרישיון – הרישיון הראשון לפי חוק ניתן לשנה, ואחר כך הארכה היא לשלוש שנים כל פעם.

טוב.

הטופס הראשון זה הטופס שהוא צריך למלא את כל הפרטים על המרכז ועל המנהל המיועד.

הטופס השני זה ההודעה בדבר החלטה של הממונה על הבקשה לרישיון או לחידושו.

הטופס השלישי זה הרישיון עצמו ואיך ייראה הפורמט של הרישיון.

הטופס הרביעי זה הודעה בדבר החלטה בבקשה לדיון מחודש, במידה והוא ערער על החלטת הממונה לא לחדש את הרישיון.

טוב. אפשר להצביע? מי בעד אישור התקנות?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בקשה לרישיון הפעלה של מרכז מורשה), התשע"ד-2013, בשינויים שצוינו, נתקבלו.

כל השלושה, כולל האופוזיציה, הצביעו בעד.

יש פה רוב לאופוזיציה.

לשם שינוי, האופוזיציה עשתה גם דבר חיובי.

אם לא הייתה לך אופוזיציה, לא הייתה לך ועדה.

תודה לכם.

משהו שלא קשור לעניין התקנות – שלחתי מייל לחברי הוועדה.

שאילתות בוועדה הזאת רק חברי-כנסת מעלים.

הבנתי שב-16 לחודש אמור להתקיים דיון בנושא, אבל אני כן מבקשת, אם אפשר, בדיון של ה-31 לחודש, להתייחס ללאקונה שנוצרה, כי התקנות נורא יפות ועוד מעט לא יהיו מרכזים שיוכלו לעמוד בהן. בסדר?
<הישיבה ננעלה בשעה 10:47.>