PAGE
17
ועדת הכלכלה
27/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 125>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ד בכסלו התשע"ד (27 בנובמבר 2013), שעה 8:00

<בחינת הצעות למניעת סגירת "אופיס דיפו" ופיטורי העובדים>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
יאיר זילברשטיין - רכז תעשיה באגף תקציבים, משרד האוצר

עמית מרזאי - רפרנט ערבויות מדינה, משרד האוצר

יונתן רזניק - רכז משרדים חברתיים, משרד האוצר

עדנה מרציאנו - סגן מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי

יובל ארד - עו"ד, הנהלת "אופיס דיפו" והנאמנים

ליזה חדש - עו"ד, הנהלת "אופיס דיפו" והנאמנים

שולי שני - עו"ד, הנהלת "אופיס דיפו" והנאמנים

רונן לוי - מנכ"ל "כפר השעשועים"

דורון ינאי - מנכ"ל רשת "כפר השעשועים"

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, איגוד הבנקים

לאה ורון

הילה מליחי
<בחינת הצעות למניעת סגירת "אופיס דיפו" ופיטורי העובדים>

רבותי, בוקר טוב. קודם כל, אני לא יכול בלי להגיד מילה על אריק איינשטיין. גם אני מעריץ גדול שלו. עצוב. הוא היה יחיד. אנחנו בעולם שבו יש כל כך הרבה שירה שטחית מכל הצדדים. הייתי צריך לשים את העניבה האדומה שלי, כי גם אני אוהד הפועל. אריק בטח מחייך בשמיים. בטח כואב לו לראות את הפועל כמו שהיא. יהי זכרו ברוך. חברים, קודם כל אני מודה לכם שקמתם בבוקר. מר לוי, כל הנציגים שנמצאים כאן. היה לנו אתמול דיון סוער.

גם דורון ינאי הוא אחד השותפים. הוא יושב ליד מר לוי.

דורון ינאי, נעים מאוד.

בוקר טוב.

אני שמח מאוד לשמוע שאתם מתקדמים, ואנחנו נעקוב. אולי נפתח בדיווח. מר לוי.

אנחנו נפגשנו אתמול עם החבר'ה מהאוצר.

מר זילברשטיין. מי עוד היה שם?

יונתן רזניק ועמית מרזאי.

הם הציעו לנו הצעה מורכבת מאוד שהתוצאה שלה בסופו של דבר היא פחות ממה – אפשר להשיג את זה בדרך הרגילה. זאת אומרת, לפצל את החברה לשתי חברות. מה שנקרא בקומבינציה לקבל שבעה או שמונה מיליון שקלים – הם יתקנו אותי, כי אני לא זוכר בדיוק – כשמתוך זה אני אצטרך להעמיד ערבות של 25%, ואז יישאר שם 5 נקודה משהו. אחרי שעושים פיצול של שתי חברות, במקרה שכולם יעזרו לנו, זה ייקח חודשיים-שלושה. חברי, הראשון שיושב, הציע שאני אשעבד נכס ואז אני אקבל עוד עשרה מיליון שקלים. אמרתי לו שזו הצעה מעולה. אולי הייתי לוקח אותו לעבוד אצלי כיועץ פרטי.

יכול להיות שהוא גם יעבור. אתה יודע, יש לנו מעברים.

כן. זו הצעה גאונית. לשעבד עוד נכס שלי ולהביא עוד ערבויות לבנק, ואז אני אקבל. איזה יופי.

ואז החלטת לאחוז את השור בקרניו.

ואז שאלתי את הבחור שיושב באמצע - -

את יאיר זילברשטיין.

- - אם אני יכול לגשת ללשכה של שר האוצר כי הבטיחו לי שידברו איתי. הוא אמר לי שאני יכול להסתובב בבניין. ירדתי לשם. השר לא היה. ניסו לדבר עם מיכל עבדי. היא ניסתה לצאת מפגישה ולפגוש אותי. לא הסתדר לה. הבנות שישבו שם הבטיחו לי שיקבעו לי פגישה. אמרו לו אתמול שהיום יקבעו לי פגישה עם השר. לא דיברו אתנו מאתמול, וככה הלך לו עוד יום.

זאת אומרת הכול דיבורים.

הכול דיבורים, וזה גם עלה לי 10,000 שקל היום הזה. ראית, הבאתי את הצוות שלי, אנשים מקבלים כסף. תוסיף עוד 10,000 שקל לנזק ולא לתועלת.

אבל אתה מתקדם.

אני מתקדם כי אני לא יכול לשחק פה. היום מדליקים נר ראשון של חנוכה, ואני לא רוצה להכניס את העובדים עם טעם מר. יושבת פה ליזה, שעשתה פה מאמץ. אמרתי לה עכשיו אני צריך לקנות לך מתנה רק על כמה שהיא דואגת לעובדים. ואני אומר את זה מהלב. ולא רציתי שהיא תודיע, ולהחזיק את האנשים זו כבר התעללות. זו התעללות. קודם כל, אני מוכן להקריב את הכסף שלי למען זה שהעובד יוכל ללכת ולהדליק היום נר ראשון של חנוכה, וישמח עם המשפחה שלו, ואלוהים גדול מה יהיה. אני סומך עליך. עשית פה מאמץ, ואני אומר את זה באמת. לא האמנתי. נתתי שבחים אתמול לאופן שבו ניהלת את הישיבה ולרצון, שרצית שזה יעזור. הדברים הנכונים – זה שנזפת בהצעה הלא הגיונית שהציע הבחור, אני אומר לך, אני מרגיש שזה אמתי. אני הולך על זה, ואני מאמין ובטוח שיעזרו לי בסופו של דבר.

קודם כל, תודה לך. כמו שאמרת, זה חנוכה. אנשים בדרך כלל לא מצליחים להגיע לאמפתיה אמתית עם האחר עד שהם בעצמם עוברים את החוויה. אני ראיתי בימי חלדי – זה היה עוד בזמן שהותי בוושינגטון – אנשים שהיו מלכי עולם, ופתאום כשקיבלו את המכה, פעם אחת הם הבינו שגם הם בני אדם. בסופו של דבר, ההוויה יוצרת את התודעה. אני באמת חושב שעם כל החדשות הנהדרות – הורדות מסים, פתאום יש ניהול שיש עודף תקציבים וכל הבלגן הזה.

קודם שירוויחו, אחרי זה שיהיה מה להוריד.

משרד האוצר, בואו נבנה פה ונעבוד. קודם כל, אני מודה לך, מר ינאי, על הנכונות להתקדם. אנחנו נעקוב. אני אתן למר זילברשטיין. כמו שאמרתי, בכל מה שאני למדתי בגיל צעיר – בבית ספר תיכון היה לי מורה בשם פרופסור ישורון למתמטיקה. אז פרופסורים לימדו בבית ספר תיכון. הוא היה אומר: כשהדרך נכונה, חשוב הפתרון. כשהפתרון נכון, חשובה הדרך. מעבר לכל הדברים ששמעתי ונשמע, אני חושב שיכולת ההקשבה לאנשים היא מאוד חשובה. וכשאתה מקשיב לאנשים – ברגע שמתחילים שכל אחד צודק ולא מחפשים פתרון, אז אפילו זה שצודק, נוצר כעס וחיכוך. החוכמה הזאת היא החוכמה הכי גדולה בניהול. אחת הבעיות בניהול המודרני היא שהניהול שהיה בעבר היה מנהיגות, שאתה בונה חברה, ואתה לומד לשוחח עם אנשים, ואתה נותן להם גיבוי, והם הולכים אחריך – בניהול המודרני, בגלל שיש חברות גדולות, אז לוקחים מישהו שמתעסק רק בפיננסים או תקציבן, מפטרים עובדים.
לכן אני חושב שגם בתהליך הזה אנשים צריכים ללמוד איך לנהל ולהנהיג. זה קרה בצמרת התעשייה הישראלית והחברות הישראליות, שלקחו אנשים שלא הייתה להם שום גישה לבני אדם, בזמן הבוננזה הגדולה, שמו אותם בראשי חברות. בגלל התשואה לגודל, הם קיבלו משכורות על. הם פיטרו אנשים והציגו רבעונים נהדרים. אחרי כמה שנים הלכו הביתה עם "בוחטות", והרסו חברות מכיוון שבסופו של דבר, ניהול ומנהיגות זה רק בני אדם ולעבוד. זו רק הערה כללית שבאה כדי להירשם. אחד הדברים שחסרים לי היום יותר ויותר, התבונה הזאת, שכולנו בני אדם. לכולנו יש חולשות. אנחנו צריכים להגיע לפתרונות, אבל הדבקות הזאת בעמדה וחוסר ההקשבה הם לפעמים חלק מהדברים שבבית שאני נמצא בו ובניהול הממשלתי, זו אחת מהרעות החולות, שכל אחד צודק, ואנשים בסוף הולכים הביתה עצובים. מר זילברשטיין, בבקשה.

אני רוצה לדווח גם מהצד שלנו. אכן ישבנו אתמול עם החברים, וניסינו להציג להם את כל המרכולת שהמדינה יכולה להציע לחברות מהסוג הזה. חשוב לי להדגיש פה בצורה מדויקת, אנחנו ננסה להושיט לחברים האלה את כל העזרה שאנחנו יכולים.

מתי החשבת – שר האוצר בטח עסוק בכל הפגישות הגדולות, ואני מעריך את שר האוצר כמובן. אני אדם מאוד פשוט. דבר אחד למדתי מאבא שלי, אני לא פוליטיקאי. מילה זו מילה. כשאני נותן את המילה שלי, אני לא שובר. אם אני אומר שאני נפגש עם מישהו תוך 24 שעות, אני נפגש אתו. אני יודע שבפוליטיקה מילים לא חשובות. אבל אני מבקשת שאם החשבת אמרה שהיא תפגוש את מר לוי ואת מר ינאי – היום. כי אחרת הפטפוטים האלה סתם. אם אומרים, עושים.

אני לא יודע. הם מדווחים פה שהבטיחו להם כל מיני דברים. אני לא מכיר הבטחות כאלה.

נבדוק את זה.

רגע, סליחה, על הקו פה דנה של שר האוצר. אולי היא רוצה להגיד לי.

תנסה לבדוק. אם הם לא הבטיחו לי, אז אני מוותר.

דנה, אני יושב כרגע בישיבה משודרת. את שומעת אותי? אולי יש לה בשורה. דנה היא הישירה של שר האוצר. דנה, כרגע אני בישיבה משודרת. כרגע אמרתי שלגבי "אופיס דיפו" יושבים פה אנשים – רונן לוי ומר ינאי – שמתקדמים בסיפור. אבל הם ממשיכים כי הם לא רוצים שבחנוכה יהיו פיטורי עובדים. שר האוצר הודיע שהוא יפגוש אותם תוך 24 שעות. אמרתי שהוא בטח עסוק, אבל לפחות – ואני אומר את זה בשידור. אני אשמח מאוד, אבל אני מציע לפחות שמישהו ידבר איתם, זה הכול. אם לא ברמה הזאת, אז שהחשבת תדבר איתם. תודה רבה. החשבת דיברה איתם? מתי?

לא, הם אומרים שהחשבת לא דיברה איתם.

החשבת לא דיברה איתם. החשבת דיברה אתכם אי-פעם?

חיכינו להיפגש אתה.

הם חיכו, ישבו כל הזמן, החשבת לא דיברה איתם. תודה רבה. ביי. נו, הם אומרים שהחשבת דיברה אתכם. החשבת דיברה אתכם?

לא.

מעולם לא?

רק אתמול בלשכה של שר האוצר - - -

לא. איתי היא לא דיברה מעולם. בשבוע שעבר היא דיברה עם סמנכ"ל הכספים שלי.

אוקיי.

אבל צריך לשאול, יונתן הוא הנציג של החשבת הכללית.

אתמול – מן הסתם היה לחשבת הכללית לו"ז שנקבע מראש. יש לה לו"ז עמוס מאוד.

אנחנו אמרנו – השאלה היא רק אם העבירו לה את זה.

היא ניסתה לעזור במהלך השבוע שעבר - -

אני יודע. אני מאוד מעריך את זה.

- - אם הם אומרים שבלשכה שלה אמרו שהיא תתפנה - - -

לא, ניסו.

אם אפשר להתקשר אליה, להגיד לה שאנחנו פה, שתיפגש אתנו במקום שר האוצר.

אמרנו שלא נפגשנו אתה. אמרו לו עכשיו שהיא פגשה אותנו. היא לא פגשה אותנו.

אני מאוד מעריך את החשבת, ואני מכיר את הרצינות ואת דברים שלה. השאלה היחידה היא – ותגידו מה עמדתם, ונסיים את הישיבה הזאת.

בדיוק התחלתי. אנחנו מאוד נשמח לעזור לצמצם את הבירוקרטיה למינימום. נעשה את הדברים בצורה הכי מהירה. בתקופות משבר של חברה ספציפית אנחנו יודעים לנסות לעזור ולקדם את הדברים במסגרת התוכניות שקיימות אצלנו. הן ממשלתיות, הן בירוקרטיות. אנחנו יודעים לצמצם את זה, להוביל אתכם יד ביד בשביל לנסות להגיע לפתרון - - -

יאיר, עכשיו השאלה היא כזאת – עוד לא סיימת.

בדבר הזה אנחנו ננסה לעזור כמיטב יכולתנו.

תודה.

אין לנו לא כוונה ולא יכולת ליצור העדפה או אפליה לחברה כזאת או למשקיעים כאלה ואחרים על-פני חברות אחרות. הם צריכים להבין את זה. ככל שכולם יבינו את זה וינסו להשתלב במסגרת הדברים הקיימים – ננסה לעזור כמיטב יכולתנו. לא נוכל ליצור אפליה או העדפה לחברה כזאת או אחרת על-פני חברות אחרות.

זה ברור.

תראה, אתה נותן לי עצה ללכת בדרך של קומבינציה - - -

שנייה, אני רוצה להבהיר. אני לא נתתי שום עצה.

אוקיי, אני אמתין ואחר כך אני אשאל.

גם את הדבר הזה אני חייב לתקן פה. אני לא עורך הדין ולא רואה החשבון שלכם. לא נתתי לכם שום עצות עסקיות איך לעשות את הדברים האלה. החברים פה הסבירו מה התנאים של הקרן. בסופו של דבר, אתם צריכים לחשוב - - -

העזרה האחרונה שהאוצר ייתן לי - - -

סליחה, מר לוי, אני מבקש. רק שנבין, יש קרנות. הקרנות הן לתת ערבות ועזרה לעסקים בינוניים וקטנים שהם במצוקה, נכון?

לא. לא במצוקה. זו קרן בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים.

לעזור. המגבלה של הקרן הזאת היא שהגודל של העסקים צריך להיות בסביבות?

עד מאה מיליון.

עד מאה מיליון. ולכן פה הנקודה הייתה, לפי מה שאני הבנתי, שאם מפצלים לשתי חברות - - -

מכיוון שהם מתכוונים להקים – אני לא יודע, לפי מה שהוצג לנו – חברה חדשה, הם יכולים לעשות את זה בכל מיני דרכים, לפי השיקולים שלהם.

אפשר לבנות את החברה באמצעות תת-חברות.

יש להם כנראה מגוון שיקולים. הם אנשי עסקים מכובדים. יש שיקולי מס, שיקולי יעילות - - -

- - -

סליחה, מר לוי, אמרתי לך. אתמול אתה התבטאת בצורה לא טובה – ואני נתתי לך – שרק פגעה בך, תאמין לי.

מקבל.

בכבודך ובדברים.

אני מתנצל.

יש להם, כמובן, הרבה מאוד שיקולים לגיטימיים איך הם מממנים את ההשקעה הזאת. אני לא מודע ולא מכיר לא את מבנה ההשקעה ולא את השיקולים שלהם. הסברנו להם איך הם יכולים לנסות להשתלב במסגרת הזאת. הם צריכים לראות הלאה אם הם - - -

הם הגיעו למסקנה שבמסגרת הזאת – היו שתי נקודות ששמעתי בדבריו של מר לוי. א', שהיא יכולה לקחת יותר מדי זמן. אבל פה את מוקד הזמן אני חושב שאפשר לקצר מאוד.

את מוקד הזמן אנחנו נוכל לקצר. אנחנו מבטיחים לקצר למינימום האפשרי.

יפה. פה אנחנו נעמוד עם הסטופר. הנקודה השנייה שהייתה – ואני מסתכל פה על סדרי גודל לגבי אותם שמונה מיליון שקלים. זה מגיע רק ל-70% מתוך השמונה של הערבות, ואז חסרים – 80 כפול 7 – 5.6. חסר 5.4 שצריכים – אז בעצם זה מה שנשאר, פחות או יותר, נכון?

רק העלויות של - - -

מחלוקת או לא מחלוקת – מה שהקרן נותנת זה 70% ערבות מדינה על כל סכום. הסכום המקסימלי שאפשר לקבל בקרן הוא שמונה מיליון שקלים.

אז אמרתי, פה נשאל אותם. מר לוי, אתה רוצה להוסיף משהו לפה?

אני רוצה להבין, שנבין כולנו, מה אתה אומר שהעזרה? העזרה היא שאתה תקצר לי את הדרך מארבעה חודשים לחודשיים, במקסימום שאתה יכול? אני שואל, האם יש עוד עזרה - - -

שאלה, האם אפשר לגמור את זה - - -

סליחה, כבוד היושב-ראש, אני חייב לסיים.

בבקשה. סליחה.

אני בטוח לא יכול לקבל את העצה שלך, ובטח לא הייתי לוקח אותך שתהיה יועץ שלי. יש יועצים יותר טובים, שייתנו לי עצה איך לפצל אולי לארבע חברות, ואז אני אוציא 20 מיליון שקל. אני לא מעוניין, כי כל פיצול של חברה זה עוד כאב ראש, זה עוד קליטה של עובדים. זה פיצול של עובדים לחברות שונות. אז העצה שלך לא מתקבלת אצלנו. השאלה שלי היא כזאת - - -

אמרתי, לא נתתי שום עצה.

יאיר, אתה רוצה להקשיב? תתחיל להקשיב כדי למצוא פתרון.

אני שואל מה שר האוצר, שהבטיח לי – ואת זה אפשר לבדוק אתו, הוא לא מכחיש והוא לא יכחיש. השאלה אם בסוף הדרך, העזרה שלי היא להרוויח חודש זמן בבירוקרטיה. זאת אומרת, זו העזרה שהממשלה נתנה לי. במקום שלושה או ארבעה חודשים, בגלל המצוקה, בגלל 800 עובדים, בגלל שאתה מביא כסף משלך, העזרה היחידה שהמדינה תיתן היא לקצר את ההליך. במקום שהתיק שלך ישב מתחת לערימה, נעלה אותו קצת למעלה. זה מקצר את הזמן בחודש. אם יש עזרה מעבר לזה, אני מבקש שנשמע אותה כולנו ביחד.

עוד מילה תוספת. אתמול, אדוני היושב-ראש, שלחת אותנו לחשוב מחוץ למסגרת. וכל הזמן מנסים לקבע אותנו במסגרת. זה עצם העניין פה. זה הכול. אם אפשר למצוא פתרון מעבר למסגרת, או שהמסגרת הזאת לא מתאימה – שלחת אותנו למצוא איזשהו פתרון.

או שיתערבו בדרגים גבוהים יותר.

לפחות נוכל להגיד לשר תודה על חודש קיצור בתהליך. נודה לו. נשלח זר פרחים ללשכה, שעזרו לנו לקצר את ההליך בחודש. אלא אם כן יש משהו נוסף שאני לא יודע עליו, אבל תגיד.

יפה מאוד. עורכת הדין חדש, כן.

אני רוצה להעלות פה, ברשותכם – בקשה הוגשה אתמול בלילה לאשר את המכר למר לוי. מבחינת העובדים זה ממש נס חנוכה. אנחנו כולנו מקווים שבית המשפט יאשר. זה עוד תלוי בממונה על ההגבלים. עוד מספר ימים. אנחנו מקווים שנעבור את כל המשוכות. נס הגשת הבקשה והמכירה זה לא הדבר שעומד בפנינו. יש כאן חברה שצריכה להתקיים ולפעול. כך שאנחנו מבקשים את עזרתכם בכדי שתהיה לה זכות קיום לא לחודש-חודשיים, אלא לשנים רבות. שהעובדים האלה יוכלו לשמור על מקומות העבודה שלהם בעתיד. ולזה צריך את התמיכה של המדינה באיזושהי דרך. והעזרה היא לא רק בפרט - - -

בואי נמקד את השיחה.

העזרה בהחלט נדרשת, גם הוגשה בקשה וגם אושר המכר.

בסדר. עברנו אותה. אני רוצה למקד את השיחה. לגבי הנושא הבירוקרטי, שהציג אותו בצורה ברורה מר לוי, אני בטוח שכמו שיש צורך לפעמים לערוך מסיבת עיתונאים תוך יום, או שיש התנתקות או יש דברים כאלה, כל דבר שרוצים, אפשר לקדם במהירות. אז זו שאלה של רק רצון. איך אומרים? הסורים על הגדרות. כל דבר אפשר אם זה בעדיפות. נניח שאת הנושא הבירוקרטי יש מספיק רצון טוב לקדם. מעבר לנושא הבירוקרטי, השאלה הבסיסית כאן היא מה אפשר לעשות? לכן, לאור מה שאני שומע כרגע, מה שאני מבין – קודם כל, אומר מר זילברשטיין, ובצדק, מר לוי ומר ינאי הם שחקנים בתוך הרבה מאוד שחקנים של חברות. לכל אחד צריך לתת את האפשרות הזאת. לכן גם בנקודה הזאת צריכה להיות הזהירות האפשרית כדי שההתנהגות תהיה לגבי כל חברה, זו או אחרת, שגם היא במצוקה, גם אצלה מפטרים עובדים, וכולי. מעבר לנושא הזה, השאלה שאני מבקש עוד פעם – ואני רואה שלא תהיה לי תשובה היום – אני מבקש עדיין שבין רואי החשבון המתוחכמים שיושבים פה וביניכם תמצאו דרך. המפעל הזה – חנוכה, העובדים לא מפוטרים – נקווה שאם בית המשפט יאשר, יצא לדרך.
מי מכם שייקח את זה בתור פרויקט וילווה אותם, ויחשוב ביחד עם החשבים, כשהם יוצאים לדרך, איך אפשר לעזור להם – כי תמיד אפשר לעזור – בצורה שתהיה הגיונית מבחינת התפקוד שלהם כחברה מול העובדים. מצד שני, מכיוון שהוקמו קרנות במדינת ישראל, והקרנות הוקמו בדיוק בשביל הסיבה הזאת, למצוא את הדרך להביא את הקרן לתת את התמיכה הזאת. והמבחן בסופו של דבר יהיה בתפקוד של החברה הזאת בחודשים הקרובים, אם היא תהיה חברה ויאבילית ורצינית. את זה אני לא יכול לשפוט כאן, זה יהיה מבחן המציאות. לכן הבקשה שלי אליכם – אני מבקש מכם – שלא יסתיים הדיון כאן. נרשם פרוטוקול. כי כל יום יש כותרת אחרת במדינת ישראל. אנשים רצים מכותרת לכותרת. אתם בתור פקידים של civil service, שבאים לשרת לתקופה ארוכה, לא צריכים רק בגחמה זו או אחרת – תנסו לשבת ולעבוד. אחד מכם חייב לקחת את זה בתור פרויקט אישי. שאת הדבר הזה אחד מכם ייקח כפרויקט אישי עם פתיחות. לא לבוא – כמו שהרבה פעמים אנשים באים – זאת עמדתי, ניצחתי בדיון. מעבר למר לוי ומר ינאי יש פה מאות עובדים.
מר זילברשטיין אומר יפוטרו כאן – אמרת אתמול – יעבדו במקום אחר. לא תמיד. אני אומר לך– ואמרתי את זה, עברתי גם במשפחתי דברים – שהחוויה הזאת שאדם מפוטר, ולעיתים רבות הוא לא מוצא עבודה, היא טראומה כל כך אדירה לחיים האישיים שלו, לחיים המשפחתיים. אני לא מדבר פה על הכנסה, זה הרס פסיכולוגי. כל הזמן אומרים שהאבטלה פה היא כל כך נמוכה. אז את השכר הנמוך והעוני – את הדברים האלה שוכחים להגיד, ואני שמח שיותר ויותר אנשים מתבטאים בנושא. אבל בנושא הזה, בואו נשמור שהאבטלה תהיה נמוכה. חלק מזה זה לעיתים להכניס את הפקק. הנער ההולנדי והסכר בחור והמים יוצאים – לפעמים מספיקה אצבע אחת קטנה של אחד מכם. אז אם אני מבקש לסכם את זה - - -

אפשר להוסיף משהו לפני?

יש גם נקודה חשובה בנוגע להתחייבות העסקה לעובדים, על מנת שנבין שזה לא מס שפתיים. יש התחייבות ל-12 חודשים. אין כוונה לקלוט - - -

תגידי כמה כסף זה יוצא, ליזה.

מיליונים רבים שיעלו לחברה - -

60 מיליון שקל.

- - וגם נחסכים למדינה, אם יופנו לדמי אבטלה.

או שאני אשלם או שהמדינה תשלם. כאשר מדובר על התחייבות ל-12 חודשים, יש כאן עסק אמתי שרוצה להתקיים יותר. אז תעזרו לו, אם אפשר.

כבוד היושב-ראש, יש לי הצעה. אני חושב שאולי צריך לעשות פה שינוי בחוק. לא אכפת לי לקחת מימון עד לשינוי החוק. חברות שמגיעות לפירוק אחרי הקפאת הליכים – בהקפאת הליכים, יכולה להיות חברה טובה שבאים כמה רוכשים שמתמקחים במחיר. יש התמקחות, ומישהו זוכה. ואז לא צריך התערבות, כי אם יש בה פוטנציאל, יש בה כסף, יש בה רכוש, קונים אותה. אם לא נמצא לה קונה והיא הלכה לפירוק – פירוק, זאת אומרת, זהו, מביאים דחפור, מוחקים את החברה. אז צריכה לבוא פה התערבות. ונמצא רוכש, שבמצב רגיל אי-אפשר לרכוש את החברה, כי הוא יפסיד פה עשרה מיליון שקל לטווח של עד חמש שנים, ואחרי זה הוא מאמין שהוא יוכל להחזיר את זה. למעשה, זו ההלוואה שאני מבקש. אני רוצה שיבינו, גם בטוקבקים וגם בציבור – יומיים אני לא מתראיין ולא עונה לעיתונאים.

בסדר, טוב מאוד.

כי חושבים שרונן מקבל פה מציאה. למה שיבקש? זה מגזר פרטי. אני חושב שאם יעשו פה את החוק הזה - - -

אתה מדבר על עזרה כאשר חברה מתפרקת ומישהו אחר רוצה להיכנס - -

ויש בה מעל מאה עובדים.

- - מעל מאה עובדים – ויש לו בעיה של מימון ביניים לתקופה, המדינה צריכה להיכנס. אני מאוד אשמח. תעביר לנו את זה בצורה מסודרת.

אני אומר עוד פעם, לפי דעתי תהיה פה הצלה של – עוד פעם, אולי יקראו לזה בסוף, ואני אשמח, "חוק רונן", כמו ששאל אותי רזי ברקאי ברדיו. אני אומר לך עוד פעם, בוא נחשוב על זה ביחד ותראה - - -

אני אגיד לך, אני אדם מאוד פשוט. תקרא לזה "חוק רונן", "חוק ינאי", "חוק חדש", "חוק זילברשטיין" - -

אלפי עובדים – אלפי מובטלים. אני מוכן גם להתאמץ, אם מישהו יגיד שיש משהו לא בסדר ברעיון שלי.

אז תכתוב לי את זה.

שלחתי לך במייל.

תשלח לי בצורה מסודרת - -

שלחתי לך.

- - נקרא את זה, נשב אתם ביחד. כל חוק שאפשר להעביר אותו והוא חכם - - -

אם היא חברה טובה, יבואו משקיעים, ייתנו כסף, ייקנו.

לגבי הדבר הזה, אם הרעיון - - -

אם יבטיחו לי שמישהו – אני מוכן שמישהו ייקח את החוק הזה - - -

הבנתי מר לוי.

אני אקבל אותו רטרואקטיבית אם הוא יעבור בכנסת.

מר לוי, הבנתי. בוא נעשה את זה פרה-פרה. את החוק נבדוק. נראה מה הוא - - -

אני מוכן להמתין עד שיעבור החוק אם מישהו יגיד לי שהוא לוקח את זה. הוא לא יעבור, אני גם אוותר על הכסף.

בסדר, אני הבנתי.

אבל אני רוצה שמישהו יוביל את זה.

אני לא יכול לענות לך כרגע, אלא אם כן אני אקבל את זה בצורה כתובה. אני אבדוק את הדברים, ואז אני אתייחס. זה יהיה לא אחראי. כי אני אמרתי לך, כשאני אומר משהו, אני מתכוון ואני אסיים.

בסדר גמור.

מר רזניק.

אני עמית מרזאי. אני רוצה להוסיף לעניין הקרן – היה אתמול דיון סוער, וזה נאמר. אבל זה לא נאמר כאן, וחשוב לי שזה יאמר. הקרן מציעה תנאים, יש לה כללים, ואלו התנאים והכללים שקיימים.

אתה לא מבטיח לי שאני עומד בכללים.

רונן. אני מבקש ממך, מר לוי. מר לוי. בסוף תהיה כוכב תקשורת בצורה הזאת. זה רק יפגע לך בעסקים.

עמית, אתה ממשרד הכלכלה וגם מהאוצר?

מעכשיו כן. מה שאני רוצה לומר, נאמרו כל מיני דברים באוויר – כן חברה שנייה, שלוש חברות, לצקת פעילות. זה מה שנאמר אתמול. אני אומר שגם הדברים האלה צריכים לקבל את האישור. בסוף זה גם אשראי בנקאי שצריך לקבל את אישור הבנק.

ברור.

כלומר, אנחנו אומרים פה הרבה דברים - - -

ברור לי. אבל השאלה היא כזאת, האם אתה לוקח על עצמך, מר מרזאי, את הנושא הזה עכשיו בתור אדם, שזה דבר נקודתי, לשבת עם אנשים, לא לחשוב על האגו – לפעמים מישהו אומר מילה קשה, דברים כאלה. לבוא בפתיחות ובאהבה - - -

אני חושב שזה מה שהיה אתמול.

בסדר גמור. גמרנו. תשבו בלי תקשורת, תנסו למצוא פתרון. במה שאני יכול לעזור, אני אעזור גם כן. אני בטוח - - -

כבוד היושב-ראש, אין להם פתרון. הם אומרים. אנחנו סתם. עוד פעם, אנחנו באנו מכפר-סבא. לקח לנו שעתיים להגיע אתמול, שעתיים היום. אתמול כל היום לא עבדנו. אפשר לסכם את הדיון שאין עזרה, שהם הציעו את הדרך הרגילה. אם יש מישהו – ואני קורא – במדינת ישראל שיכול להבין, שיכול לעזור, שחושב שצריך לעשות – עוד פעם, אלו הרבה חברות שיהיו בהן מפוטרים בגלל שהכסף הזה כלוא, שאי-אפשר לשחרר אותו בגלל הבירוקרטיה.

הבנתי מה שאמרת. לגבי הנושא הזה, תעביר לי את זה בכתב. אני מיד אבדוק את זה. אני לא יכול לענות לך על הנושא הזה.

בסדר גמור. מקובל עלי.

עכשיו השאלה היחידה היא אם אתה חושב שאתה לא יכול לעזור, אז תלך. אז תגיד.

הוא אמר.

לא, הוא אמר. מה שהוא יכול לעזור הוא כבר אמר. אבל זה לא מתאים.

אין לך שום פתרון אחר?

אני הצעתי את - - -

אני שמעתי כבר את הסיפור. אני לא רוצה את השיחות - - -

הדרך הקונבנציונלית – הוא לא יעזור.

רונן, מספיק כבר.

טוב.

את ההצעה שהייתה – הצעתם להם לפצל את החברות כדי שיעמדו בקריטריונים ויקבלו 80% ערבות. זאת ההצעה שנתתם. הם דחו אותה מהסיבות שלהם. השאלה אם ישנו עוד פתרון נוסף שאתה יכול לחשוב עליו להקל במשהו.

אני לא יכול לומר כרגע, ולא במסגרת הקרן. מה שהצענו היה במסגרת הקרן. שוב, אנחנו לא הצענו לפצל שום דבר. היה איזשהו שיח, אבל הם שללו את ההצעה. בפורום הזה, בנקודת הזמן הזאת, אני לא יודע להציע הצעה אחרת.

אוקיי. רבותי, אין לי מה להוסיף על מה שנאמר כאן. קודם כל, אני מאחל לכם חנוכה שמח. מה שאני מבקש בכל זאת, תודיעו לנו מתי תהיה לכם פגישה עם החשבת ומה היו תוצאות הפגישה. אתה בטח תשב שם בישיבה, והישיבה תהיה ללא מוצא.

תודיעו בבקשה לוועדה.

לוועדה, ואנחנו נמשיך לעקוב. המטרה שלנו, למרות כל מה שנאמר כאן, למצוא פתרון כדי שהחברה תתפקד. אם יש צורך במימון ביניים מסוים, שיימצא לזה פתרון. אני מודה לכם.

אם אפשר, רק שאלה קטנה. עורך דין יובל ארד, שותפה של עורכת הדין ליזה חדש, מייצג את עובדי "אופיס דיפו". שאלה קטנה לאנשי האוצר, אם אפשר. הרי לכל קרן אמנם יש את הכללים ואת התקנון שלה, אבל ידוע לי שלקרנות האלה יש גם ועדות חריגים. אני מניח שהמצב הנקודתי הפעם מצדיק פה להיכנס לוועדת החריגים באישור שר האוצר. אפשר גם להגיע לפתרונות שהם חורגים מתקרת הקרן. השאלה אם הדבר הזה נבחן או שהוא פשוט נשלל על הסף.

אני מודה לך על השאלה. מר מרזאי.

אני ניסיתי להעביר את המסר הזה קודם. אני אומר את זה שוב. יש ועדת חריגים לקרן, ויש חברות שחורגות מהכללים היבשים של הקרן. לפעמים מאשרים ולפעמים לא. זה מה שרציתי לומר גם כאן. אם יבנו איזשהו מבנה שיכול להתאים לכללים של הקרן, זה יצטרך לעבור את ועדת החריגים.

תקשיב מה שאני אומר לך עכשיו, אני לא יכול לסבול יותר את הבירוקרטיה הישראלית. תאמין לי, אני הייתי נשיא אוניברסיטה. אתה יודע שבאו אלי בהתחלה – באתי ב-1990. היו 5,000 סטודנטים. גירעונות עתק, ואני ביקשתי איזו עזרה. לא נתנו לי בהתחלה כלום. אם לא היו באים כמה אנשים מבחוץ – ובהתחלה התחלתי לסחוב עלי. היו אומרים לי תעשה את זה ואת זה. שואלים אותך עכשיו פה שאלה. יש פתרון פה. אני מבקש ממך, אם הייתי מנכ"ל של חברה גדולה והייתי שוכר אותך בתור סמנכ"ל, והייתי אומר לך תמצא פתרון, היית עושה את זה. פה תמיד ישנה סיבה. יש את התהליך והוועדה. אז נניח ש-800 האנשים האלה ילכו הביתה. נניח שזה נכון, שהם הולכים הביתה. ונניח שבשונה ממר זילברשטיין, הם לא ימצאו עבודה. אז בשביל 800 המשפחות האלה, בוא תשב עכשיו ותחשוב במהירות, כאילו החיים שלך – אבא שלך יכולים עכשיו לפטר אותו, והוא ימצא את עצמו ללא עבודה, מה שקרה אצלי במשפחה במקומות אחרים. ותחשוב עכשיו איך אתה לוקח ומכנס תוך יום – איך אתה עושה ועדת חריגים, ואת אותם אנשים עסוקים, מכנס אותם. אולי יש לזה פתרון. זו הבקשה שלי. לא להגיד לי מה קרה. מי עומד בראשות ועדת החריגים הזאת?

מי עומד בראשות ועדת החריגים?

חברים בה נציג ציבור, סוכנות עסקים קטנים ובינוניים ונציג של החשב בכללי.

נו, אז אי-אפשר לקרוא להם היום?

אבל מי עומד בראשותה?

מי בראשותה?

זה שנתנו כותרות – ועדת חריגים, זה משהו שיכול להתכנס ברגע. זה בכלל לא עניין של זמן.

אז מה הבעיה?

אין בעיה. אני פשוט - - -

למה לא התכנסנו אתמול?

צריך לפנות - - -

- - -

חבר'ה, מה שאני רואה ממכם – אני רואה קיר. החיים זה שפת גוף . אני רואה אותך, אני רואה את שפת הגוף – באנו לישיבה עם ברוורמן בשמונה בבוקר. לא יהיה שום פתרון. רשמנו, הלכנו. כי בסופו של דבר זה רק כנסת ישראל. רבותי, אני מבקש שתיקחו את ההערה שלי לא מהכנסת, מהלב שלכם. אם יש ועדת חריגים, שהם שלושה פקידים שאפשר לכנס, ואם יש אדם יצירתי שאומר בוא נפתור את הבעיה באיזושהי צורה – יכול להיות שהכול יסתדר. אבל יכול להיות שילכו 800 אנשים לרחוב. וזה יהיה על הראש שלכם. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 08:40.>