PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 98>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ד בטבת התשע"ד (17 בדצמבר 2013), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 17/12/2013
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון), חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<1. הצעת חוק-יסוד : הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות)>
<2. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013>
מוזמנים
¶
>
עמי ברקוביץ - משרד המשפטים
ארבל אסטרחן - היועצת המשפטית של ועדת הכנסת
שמחה דן רוטמן - עו"ד התנועה למשילות ודמוקרטיה
עודד פריד - עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת רונן הופמן
הצעת חוק-יסוד
¶
הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות)
<הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות),
התשע"ג-2013>
סיגל קוגוט
¶
אנחנו נתחיל היום את מימון המפלגות. אני רק אומרת שהנוסחים שעשינו על ההתפלגויות, אני מצטערת שחבר הכנסת הופמן הלך כי חוץ מהתמיכה שלו ב-7 חברי כנסת, שזה ברור, אז יש לו גם עמדות לגבי השליש ורסיסי המפלגות - -
סיגל קוגוט
¶
היו מגמות. יושב ראש הוועדה והמגמה של חבר הכנסת הופמן והמגמה של חלק מחברי הכנסת שרצו לשמור על האיזון זה לשמור על האיזון של השליש וכן לא לאפשר רסיסים. מגמה אחרת, שמי שייצג אותה היה חבר הכנסת דב חנין וחברת הכנסת סטרוק, יותר שמה את הדגש על התפקוד של חבר הכנסת לפי מיטב מצפונו, גם אם זה אומר שיהיו התפלגויות מעבר - -
סיגל קוגוט
¶
יש להם מצפון.
אז עכשיו אנחנו עוברים לסקור נושאים בחוק מימון מפלגות והקשר שבא מבין ההתפלגויות כי כל מי שדיבר, היתה כאן איזו עמדה עקרונית, שרציתי שחבר הכנסת יתבטא גם לגביה אבל העמדה העקרונית היתה שלא חייב להיות איזון מושלם בין האפשרות להתפלג לבין ההשלכות המימוניות של זה כי עד היום התפיסה של חוק מימון מפלגות היא שאם אתה מרשה למישהו להתפלג, אתה אמור גם לאפשר לו לחיות באמצעות מימונו. הדעה שהיתה בפעם הקודמת היא שמחד גיסא צריך לאפשר לפעמים לאנשים להתפלג, על אף שיש לזה בהחלט השלכות על קבלת החלטות בכנסת ועל הרוב שמשתבש במפלגה מסוימת. אלה שהתבטאו בדיון הקודם לטובת ההתפלגויות, רובם בכל זאת אמרו שאם אנחנו מאפשרים להתפלג כמו באיזון, פחות או יותר באיזון שהכנסת קבעה, שליש ולא רסיסים, לשמור על שני העקרונות האלה, זה לא אומר שחייבים שההתפלגות הזאת, מבחינה מימונית, תמיד תהיה על חשבון סיעת האם כי יש הרבה סנקציות מאד חריפות לפרישה שלא כדין, במיוחד במישור הזכות לבחור ולהיבחר. כלומר, אדם שלא התפלג כדין, הוא לא יכול לרוץ עם מפלגה בכנסת המכהנת. הוא לא יכול לקבל תפקיד ברשות המבצעת, ומאחר שאנחנו ממשיכים להתיר ולא מעלים את הרף להתפלגויות, כי זה נראה לי כן היה קונצנזוס בוועדה, להמשיך לדבוק בשליש ככלל שהכנסת פעם קבעה ולדבוק בו, השאלה היא האם אותה עמדה שיש היום בחוק מימון מפלגות, שכל אימת שההתפלגות מסיעת האם מותרת, נגרעות המקדמות מסיעת האם, נגרע השוטף מסיעת האם, היא עמדה שצריך לדבוק בה או לקבוע כללים אחרים, והנוסחים שבפניכם אכן קובעים כללים אחרים. אבל אם אפשר - -
היו"ר דוד רותם
¶
אז דב חנין, היה לו רעיון לגבי מה קורה אם הסיעה מתאחדת עם מישהו אחר. אני אגיד לך את האמת, כשאני קורא את זה עוד פעם, את הנוסח שאתה הצעת, אתה מתחיל לשכנע אותי.
דב חנין
¶
מאה אחוז, בסדר. אבל אתה לא סתם לא רוצה להתאחד אתי, אתה עושה את זה ממקום של מישהו שבעצם ממשיך בדרך שהוצגה לבוחר. זה הרי הקטץ' פה. בעצם בסיטואציה הנוכחית, אם המפלגה שלך מתאחד עם חד"ש, אתה בעצם שבוי עם המפלגה ותצטרך להיות יחד אתי. אני יודע שזה יהיה מאד מתסכל אבל לא תהיה לך ברירה. אני חושב שזה מצב לא הוגן.
דב חנין
¶
אני שמח שלפחות בממד הפוליטי של הענין זה כך אבל ברמה העקרונית, אני רוצה גם להתייחס לנקודה הזאת. אני לגמרי עומד מאחורי הרעיון שאומר שאסור בשום פנים ואופן למחוק את האופציה. אגב, זה לא קשור לשאלה אם זו סיעה של שלושה. לגמרי לא, זה לא רלוונטי.
דב חנין
¶
בדיוק, זה לא צריך להיות קשור לסיעה של שלושה.
אני רוצה גם, גברתי, לומר כמה מלים על הסוגיה שאת העלית, ואני חושב שהכיוון שאת מציעה הוא כיוון נכון: המצב היום הוא בינארי מדי. יש שתי סיטואציות: או שזה פילוג מותר, ואז יש חבילה שלמה של זכויות והטבות וכדומה או שזה לא פילוג מותר ואז בכלל אתה צריך לעוף מהפוליטיקה. לא רק שאתה לא מקבל הטבות מהמערכת. אני חושב שהמצב הבינארי הזה הוא לא נכון. אנחנו גם ראינו את זה בכנסת הקודמת, ידידי היושב ראש, כשהיתה פרשה שלכאורה כמה אנשים, נדמה לי שהם עדין נקראו אז סיעת "קדימה", רצו לפרוש מסיעת "קדימה", תכננו כנראה איזה שהוא מהלך, והדבר הזה כנראה נחשף לפני הזמן ואז עשו איזה שהוא מהלך מקדים וכל הסוגיה הגיעה לוועדת הכנסת. הסיטואציה היתה סיטואציה מאד בינארית ובלתי אפשרית. או שהאנשים עושים מהלך לגיטימי, ואז הם מקבלים גם הטבות וחבילת הגנות ציבוריות בדמות המערכת המשפטית או שהם עשו מעשה לא לגיטימי, ואז יש פגיעה קיצונית ודרמטית בזכויות שלהם, כחברי כנסת וכפוליטיקאים וכאנשים שמייצגים בזירה הציבורית.
הבינאריות הזאת, אני חושב שהיא מוטעית לחלוטין. אני חושב שצריך לאפשר התפלגויות באופן יחסית ליבראלי. יש לנו סיטואציות בכנסת שהן סיטואציות בלתי אפשריות. זה לא הוועדה שעוסקת בסוגיות האלה אבל למשל, בכנסת הקודמת היה לנו חבר כנסת שסיעתו החליטה שהוא לא רצוי בתוכה. חבר כנסת נאפע וחבר הכנסת חיים אמסלם. גם חיים אמסלם וגם נאפע, סיעתם לא רצתה אותם בגלל כל מיני ויכוחים שהתגלעו שם, בפנים והם, מצד שני, גם לא יכלו לפרוש כי אז הם היו בכלל נעלמים מהחיים הפוליטיים והפרלמנטריים. הם נמצאו באיזו מין סיטואציה לא בריאה, לא לכנסת ולא למערכת הפוליטית. מצאנו כל הזמן פתרונות כדי לאפשר ופה ושם - -
היו"ר דוד רותם
¶
כן, אתה יודע שהבעיה היא שהם הביאו על עצמם את המצב הזה. אתה לא יכול להיות חבר בסיעה ולהגיד: עכשיו אני מצפצף עליכם, אני עושה מה שאני רוצה ואתם תמשיכו לתת לי להגיש חוקים ולדבר בשם הסיעה וכולי. אם אתה מתנהל באופן - -
דב חנין
¶
בהחלט, ברגיל, אדם צריך להתנהל בתוך הסיעה שלו אבל לפעמים ישנם מצבים בחיים, שבהם אני יכול לתת את כל אחת משתי הדוגמאות: חבר הכנסת אמסלם, אני זוכר בדיוק איך הסיפור הזה התחיל. זה התחיל בסיפור של הקבלה לבתי הספר, שהייתה טענה שבתי ספר חרדיים לא מקבלים תלמידים ממוצא מזרחי. חבר הכנסת אמסלם, שהיו לי אתו הרבה שיחות בכנסת, אז, הרגיש מצוקה נוראה. הוא הרגיש שהוא מבטא את המסר המקורי שעליו קמה תנועת ש"ס. הוא אמר: בשביל מה קמנו? הרי לא קמנו בשביל זה שתלמידים ספרדיים יכנסו לתלמודי תורה ולבתי ספר ולישיבות אשכנזיות, שהכל יהיה פתוח? הרי על זה נאבקנו. הוא הרגיש שהתנועה שלו הלכה לדרך אחרת והוא נשאר בדרך המקורית. זאת היתה הבעיה. עם סעיד נאפע גם היו בעיות דומות. זה לא בא מסתם שבן אדם קם בבוקר ואמר: בעצם למה שאני שאלך לפי הסיעה שלי? אני לא רוצה כרגע להיכנס לפרטים אבל הבעיות היו מאד דומות.
הסיטואציה הזאת היא סיטואציה לא בריאה ולא נכונה. היא לא נכונה ברמה הפרלמנטרית, היא לא נכונה ברמה הפוליטית, היא לא מייצגת טוב את הציבור. היא יוצרת כל מיני מצבים של "כאילו", שאנחנו צריכים להיפטר מהם בפוליטיקה. אם בן אדם, קצה נפשו במפלגה שלו, אז כנראה שצריך לתת לו ללכת לדרכו כי כל אופציה אחרת היא פחות טובה.
דב חנין
¶
זה בסדר. בן אדם, כשהוא עוזב את מפלגתו או את סיעתו הוא צריך לשלם מחירים. לכן, גם ברמה הרעיונית... שלום, חבר הכנסת הופמן.
דב חנין
¶
בכל מקרה, מה שאני מנסה לומר הוא שאני חושב שזה נכון שכשאדם עוזב את סיעתו ומייצר למשל סיעת יחיד, הוא יקבל סוג מסוים של עונשים, מצבו יהיה פחות טוב. אני לא חושב שהמערכת צריכה לתמרץ את זה או לעודד את זה. מצד שני, הסיטואציה הבינארית הזאת שאומרת: ביציאתך אתה בעצם גוזר על עצמך גזר דין מוות פוליטי היא לא נכונה כי זה לא נכון. זה לא נכון מהותית, זה גם לא עובד. הרי אם מישהו, קצה נפשו במפלגתו, אז הוא לא יהיה שם.
דב חנין
¶
כי יש היום כל כך הרבה סנקציות. אם אתה פורש באופן לא לגיטימי, אם אתה פורש ולא מתפלג, זה מין מצב בינארי. יש אפשרות של התפלגות, ואז בעצם כל פלג שנוצר מתוך ההתפלגות, דינו כסיעה לכל דבר וענין, מקבל את כל הזכויות, כל המעמד וכל הדברים. יש מצב שאתה מתפלג באופן לא לגיטימי. נניח שלא הצלחת ליצור את המינימום הנדרש מתוך הסיעה שלך שיבוא אתך. אתה עדין חושב שהסיעה שלך הלכה בדרך לא נכונה, את ונניח סתם, אני לוקח לדוגמה את "יש עתיד", אתה ושלושה מחבריך הגעתם למסקנה שהדרך היא בלתי אפשרית, אתם רוצים לעשות משהו אחר.
דב חנין
¶
מי שבחר אותם לכנסת זה לא אתה ולא אני יכולים לשפוט. מי שבחר אותם לכנסת זה הרבה מאוד אנשים שהיו להם הרבה מאוד שיקולים. אני לא בטוח שכל האנשים האלה שבחרו בהם לכנסת, היום יש להם עמדה מגובשת לגבי מה - -
דב חנין
¶
האנשים האלה בחרו בדרך, האנשים האלה בחרו באנשים. רוב האנשים האלה שבחרו "יש עתיד", היום פותחים את הטלוויזיה או את הרדיו או קוראים עיתונים ולא מזהים את מה שהם בחרו, אבל זה שהם לא מזהים את מה שהם בחרו זה לא נותן שום זכות למישהו להגביל את יאיר לפיד או את רונן הופמן מלעשות בכנסת את מה שהם חושבים שצריך לעשות כי זו השיטה הנציגותית, הייצוגית. אנשים באו, הצביעו, זהו. עכשיו הם נמצאים פה והם חופשיים לפעול לפי הבנתם, אלה שמייצגים את הבוחרים. זה טוב, זה רע, זו שאלה אחרת. זו השיטה הייצוגית. אז בשיטה הייצוגית צריך ללכת - -
דב חנין
¶
מי כמוך יודע שבעבר זה נכון, היינו בשיטה מפלגתית. היו פה מפלגות, היו אנשים שהיו קמים בבוקר, בשעה 7 בבוקר והולכים להצביע מפא"י - -
דב חנין
¶
זה כבר לא קיים. היום למה אנשים מצביעים בבחירות, זאת מערכת מאד מורכבת של שיקולים. יש כאלה שמצביעים בגלל המועמד לראש הממשלה, יש כאלה שמצביעים בגלל הזהות של המועמדים ברשימה. יש כאלה שמצביעים בגלל משהו במצע שנראה להם או איזה שהוא רעיון. אנחנו לא יודעים להעריך את זה וגם אף אחד מאתנו לא מוסמך לשפוט את זה. השיטה הייצוגית עובדת ככה: אתה הכנסת אנשים לכנסת, אלה האנשים שבחרת, ואלה האנשים שעל פי שיקול דעתם יצטרכו להתנהל פה, בתוך הכנסת. עכשיו, אני לא בא ממקום שאומר: בא נעודד אנשים לפרוש ממפלגותיהם, חס וחלילה. אני אומר שצריכות להיות סנקציות למי שפורש אבל מבחינה זו, אני חושב שיש רעיון נכון, שנדמה לי שהוא אחד הדברים שדווקא מנסים למחוק, וזאת אותה סיטואציה שנדמה לי אפילו חבר הכנסת אמסלם השתמש בה, שאפשרה למי שפורש, ממש פורש, אמנם לא לקבל בכנסת שום מעמד פורמאלי - -
דב חנין
¶
- - ולא ביקשו להכריז עליו כפורש אבל הוא בפועל לא היה חלק מהסיעה שלהם. בבחירות לכנסת הוא הלך והגיש רשימה, שהוא גם עמד בראשה, והוא יכול היה לקבל כמות מופחתת של מימון ציבורי אם וככל שהוא היה מקבל את מספר הקולות הדרוש. זאת אומרת, אני חושב שדווקא הרעיון הזה הוא רעיון נכון והיום מציעים למחוק אותו. אני חושב שזה רעיון נכון כי שוב, באיזון הכללי הזה שבין חבר הכנסת או חברי הכנסת שהם מיעוט או בודדים לבין המערכת המפלגתית, אני חושב שהוא הולך על קו נכון. הוא אומר לך: תשמע, אם אתה תפרוש, אתה תפסיד כל מיני דברים. אם אתה מתפצל ממפלגתך אתה תפסיד כל מיני דברים. אגב, ברור שקודם כל תפסיד פוליטית כי מי שבדרך כלל מתפצל, כמעט אף פעם לא נבחר לכנסת מחדש, זה נדיר מאד. אבל כשאנשים רוצים לקחת את הסיכון הזה והם אומרים: אני הולך על זה, אז נותנים לך איזה סוג של מעטפת של המימון הציבורי ברמה יותר נמוכה, ברמה יותר מינימאלית ואני חושב שזה מהלך נכון כי אנחנו רוצים, בסופו של דבר, לאפשר לאנשים לפעול לפי מצפונם כי אחרת אנחנו נגיע למצבים שבאמת אנשים פה לא יפעלו לפי מיטב ערכיהם. השקפת ודרכם. - -
סיגל קוגוט
¶
- - - המימון זה האיזון בין הצורך שאתה משתייך למישהו ונבחרת, אתה חלק מקבוצה, לבין הרצון שתפעל לפי מצפונך. כל דיני ההתפלגות עוסקים באיזון הזה.
דב חנין
¶
נכון. האיזון הזה צריך להיפתר במשוואה שאומרת שאם אתה מתפלג או מתפצל או פורש לצורך הענין, אתה נפגע. הכנסת, החוקים לא מעודדים אותך לעשות את המהלך הזה אבל מצד שני, הם גם לא מחסלים אותך. זאת אומרת, אתה עדיין יכול לעמוד על רגלך במצב פחות טוב ואם זה כזה חשוב לך, אז תשלם את המחיר ותדע לעמוד על מה שחשוב לך, אם זה באמת כזה חשוב לך, אם זה באמת כזה קריטי. זה נראה לי האיזון הנכון כי כל מצב בינארי מוביל אותנו לאותה סיטואציה בלתי אפשרית - -
סיגל קוגוט
¶
- - ואז אתה רוצה לאפשר התפלגות בלי הענין הזה של ה- - - למה הם עשו את השלושה? זה באמת מגוחך קצת אבל הם רצו לשמור על השליש.
סיגל קוגוט
¶
הרי העיקרון היה כזה: שליש ולא רסיסים. לכן, ככלל, שלושה לא יכולים להתפלג אבל במקרה של איחוד אמרו: טוב, אז השליש יהיה גם אם זה אחד. האם היית מבחין כאן בין מצב, הרי הסיעה יכולה להחליט להתאחד ואז בכלל היא גם מצפצפת על המפלגה שלה שם בחוץ אבל האם היית מבחין כאן בין החלטה שקיבלו במוסדות המפלגה לבין החלטה שהסיעה קיבלה על דעת עצמה?
כי אם במוסדות המפלגה החליטו שמתאחדים עם מפלגה אחרת, לכאורה, חבר הכנסת שמייצג את המפלגה הזאת בכנסת אמור לציית כמו לכל החלטה אחרת שהוא מציית, שאולי לא מוצאת חן בעיניו אבל התקבלה במוסדות המפלגה. לעומת זאת, אם יושבים כמה חברים בסיעה בכנסת ואומרים: הבה נתאחד עם סיעה אחרת ובכלל, אין לדעת אם המפלגה ששלחה אותם לכנסת מעוניינת בכלל במהלך הזה, זה הרבה יותר נשמע נורמאלי שחבר הכנסת יגיד: לא רוצה, אני לא בא - -
דב חנין
¶
יש בהחלט הבדל בין שתי הסיטואציות ויחד עם זה, ברמת הרציונל, נראה לי שהרציונל מוביל בסופו של דבר לאותו פתרון כי המקרה הזה הוא המקרה הקיצוני. זה המקרה שבו אני נבחרתי ברשימת חד"ש וחד"ש החליטה להתאחד עם "ישראל ביתנו". למה? כי פשוט באו לוועדה של דודו רותם, ראו שהוא מנהל ועדה רציני, מנהל דיונים אפילו בשלג, כשחברי כנסת לא באים ואמרו: אתו אנחנו רוצים להיות. אני נשארתי לבד כי אמרתי: רגע, רגע, זה בכלל לא - -
דב חנין
¶
לא רק שבסיעה שלי החליטו את זה אלא כל חברי מוסדות המפלגה, שגם רואים אותנו דרך הדיון בשידור אמרו: הנה חבר כנסת רציני, לשם שינוי, הוא גם מעביר חוקים, הוא עושה דברים, רוצים להצטרף אליו. הסיטואציה הזאת שבאה מפלגה - -
דב חנין
¶
אתה לא צריך אבל הם צריכים. הם באים ואומרים: אנחנו רוצים, זה לא שאתה רוצה. הסיטואציה הזאת שבה אתה בעצם נותרת לבד ומייצג את מה שהלכו אתו לבוחר, ולא משנה אם המפלגה שינתה את דרכה או הסיעה שינתה את דרכה. אתה נשאר בדרך שאתה הלכו לבוחר. לא רצינו להתאחד עם ש"ס ופתאום התאחדנו עם ש"ס, זה קרה, כי הפוליטיקה כזאת. לא רוצים.
אז מישהו שהולך בדרך המקורית שאתה הלכו לטפל חייב להיות לחלוטין מוגן. מבחינה זאת, זאת צריכה להיות ההתפלגות הכי מיוחסת.
היו"ר דוד רותם
¶
יש לי שאלה אליך: מחר בבוקר הסיעה שלי או המפלגה שלי מחליטה להתאחד עם חד"ש. תגיד: מה, אתה החלטת להרוג אותי? אתה מבין שאני במקרה כזה לא אתאחד גם אם יתהפך העולם? תן לי ללכת מפה.
רונן הופמן
¶
כן, כן, אני מתנגד לה ואני אסביר למה: משום שאם סיעה מחליטה להתמזג עם סיעה אחרת, וחלק מחברי הסיעה, זה לא מקובל עליהם, א. זה לא שונה בעיניי מהותית אם הסיעה פתאום משנה באופן עקרוני את המצע שלה. איפה ההבדל הגדול? הרי בסופו של דבר הסיעה נבחרה על בסיס קו מסוים ואם היא מתמזגת עם סיעה אחרת מבלי לקבל מנדט מהציבור, אז - -
רונן הופמן
¶
לא, אני לא אומר את זה משום שאמרתי את זה בדיון הקודם ואני אחזור על זה: לדעתי, יש סנקציה על סיעה או על מפלגה אבל לצורך הענין על סיעה שחורגת באופן משמעותי מהמנדט שניתן על ידי הציבור. הסנקציה הבסיסית והאינהרנטית ביותר זה שיותר לא יבחרו בה. יגיע מועד הבחירות, יראו שהמפלגה לא עמדה, הסיעה שמייצגת את המפלגה בכנסת לא עמדה, ואני לא מדבר על היחסים בין הסיעה למוסדות המפלגה. אני מדבר על המפלגה ועל נציגיה בכנסת אל מול הציבור שבחר בה. אז אני אומר שאם המפלגה שינתה באופן עקרוני את הקו והיא "בוגדת" בציבור שלה, ממילא הציבור, באופן הכי דמוקרטי והבסיסי ביותר, יש לו את הכלי להעניש את הדבר הזה. יכול להיות שהציבור יראה בהתמזגות של סיעה מסוימת עם סיעה אחרת את אותה בגידה.
היו"ר דוד רותם
¶
מה זה אין בעיה? אתה בעצמם אומר לי: אדוני, אתה תיגרר עם הסיעה הזאת, שפועלת בניגוד למה שהבטחת לבוחרים ואתה תמשיך אתה.
רונן הופמן
¶
אבל מה ההבדל בין זה לבין, נניח, יום אחד דעתך לא תהיה נוחה מהחלטה אחרת, שהיא החלטה מהותית של הסיעה שלך. למה אז אתה לא חושב שצריך שתהיה - -
סיגל קוגוט
¶
אם אתה עושה במוסדות המפלגה משאל עם על התנתקות, והמפלגה חושבת שלא צריך ואתה רוצה לעשות כן. גם דרמטי.
רונן הופמן
¶
נניח ש"ישראל ביתנו" לצורך הענין, אני לא רוצה לתת את הדוגמה הזאת שאנחנו שנינו מעורבים אבל נניח ש"הבית היהודי" מחליט יום אחד שהקו שלו זה לוותר על כל שטחי יהודה ושומרון וכן הלאה וכן הלאה. - -
רונן הופמן
¶
- - אבל אז אני אומר ככה: ומי מבין חברי הסיעה, דעתו מאד לא נוחה עד כדי שהוא לא יכול לחיות עם הדבר הזה, זכותו לפרוש. אם הוא רוצה להישאר חבר כנסת, אני לא בעד למנוע ממנו מלהתמודד או לעבור אבל המשמעות התקציבית שקשורה בדבר הזה, היא הדבר - -
סיגל קוגוט
¶
- - הוא גם לא יוכל להיות שר. מה הסנקציות שיהיו לו אם אתה תכביד על הסיטואציה הזאת? 1. אם הוא ירצה להתמודד בכנסת הבאה, הוא יצרך להקים מפלגה חדשה. הוא לא יכול לחבור למישהו שישריין לו מקום או דברים כאלה. למישהו שמיוצג בכנסת לא, הוא צריך מישהו חדש. הסנקציה השנייה היא שהוא לא יוכל להיות שר כל עוד הכנסת הזאת מכהנת. הוא לא יוכל גם להיות סגן שר כל עוד הכנסת הזאת מכהנת כי זה נועד לסיטואציות שחששו שזה גם יהיה בעבור טובות הנאה פוליטיות כל שהן. או שישריינו לו מקום באיזו רשימה או שיתנו לו תפקיד בממשלה, ובתמורת זה הוא יבגוד בסיעתו, נציגת מפלגתו. הסנקציות האחרות הן מימוניות. זאת אומרת, יש פה גם במישור הזכות לבחור ולהיבחר, גם במישור היכולת להיות ברשות המבצעת בשני תפקידים, וגם במישור המימוני. לכן, יש חשיבות נורא גדולה, ובאמת חברת הכנסת סטרוק וחבר הכנסת דב חנין, הגישה שלהם היתה קצת שונה לכל נושא ההתפלגויות כי כל מה שלא תחליט על התפלגות מותרת, שאז לא חלות כל הסנקציות האלה. מי שמתפלג כדין יכול לרוץ במפלגה אחרת, יכול לקבל תפקיד בממשלה, יקבל מימון. לכן זה חשוב, לכן הבנו קודם את הפרק בחוק הכנסת על התפלגויות, עוד לפני שאנחנו במימון כי לפי ההחלטה שלך מה נחשבת התפלגות מותרת ומה פרישה אסורה, מתגלגל מזה שפע של סנקציות. זה נכון שדב חנין ואורית סטרוק יותר שמו את הדגש על יכולת חבר הכנסת לכהן לפי מיטב מצפונו ואחרים שמו יותר את הדגש, גם הכנסת עצמה באיזונים שהיא עשתה על השליש, היותו שלוח.
לכן, הכנסת אמרה שני דברים
¶
בכל דיני ההתפלגויות צריך שזה יהיה מיעוט משמעותי בסיעה, וצריך שזה לא ייצור רסיסי מפלגות. לכן היא קבעה מצד אחד שליש ולמפלגות לא זעירות. אלה שני התנאים להתפלגות. עכשיו, את זה חברי הכנסת החליטו להשאיר, הרוח הנושבת פה זה להחליט להשאיר את השליש, לא להעלות את זה ל-40 אחוז. אתה הצעת להעלות את זה, זה דבר שצריך לנמק אותו כי כרגע זה לא בגרסאות. אני מדברת לגבי ההתפלגויות ולא מימון מפלגות, חברי הכנסת אמרו: טוב, הכנסת עשתה את האיזון הזה והיא רצתה שנשאיר את השליש ורק נתקן את חוק מופז. - -
רונן הופמן
¶
- - כן, 50 אחוז, ואז באמת נימקת את הענין הזה, הסברת שהעיקרון של רסיסי מפלגות או מפלגות זעירות, וכאן אני קצת פחות מוטרד משום שאנחנו נעלה את אחוז החסימה ואז מלכתחילה לא יהיה - -
סיגל קוגוט
¶
לא, אם אתה תאפשר להתפלג בכנסת לרסיסים, אז גם אם תעלה את אחוז החסימה, אחר כך הם יתפלגו לסיעות יחיד.
רונן הופמן
¶
לא, בדיוק, אני לא רוצה לאפשר את זה. לכן אני אומר: הרי מה אנחנו מחפשים? אנחנו מחפשים בסוף את האיזון הנכון בסנקציות, לא למנוע מאדם לחלוטין... למשל, הסנקציה הזאת שאי אפשר יהיה להיבחר שוב בשום מסגרת פוליטית אחרת שנמצאת במסגרת הבית הזה היא דרקונית מדי לטעמי. שתי הסנקציות האחרות מבין השלוש הן בעיני יותר מידתיות, עונש בגין התפלגות אבל אני אומר ש-40 אחוז בסופו של דבר נראה לי רף שאני יכול לחיות אתו. שליש זה נראה לי נמוך מדי אבל עוד פעם - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה לגעת, אני רוצה רק לבטל את חוק מופז כי אני חושב שהוא נולד בחטא וסופו בפשע - -
סיגל קוגוט
¶
אוקי, אז אנחנו נשארים עם שליש? את זה אתה מוכן או אתה כן רוצה גרסה של ... יש פה קונצנזוס מאד גדול להישאר עם השליש הזה.
עודד פריד
¶
- - בהצעה של רונן, השאלה היא לא אם מותר או אי אפשר להתפלג או להתפצל. תתפלגו, אין עם זה בעיה אבל הרציונאל - -
סיגל קוגוט
¶
לא, יש עם זה בעיה כי מי שמתפלג נגרע מהקולות של הסיעה בהצבעות, בהתנהלות הפרלמנטרית. זה לא רק מה יקרה בסוף.
עודד פריד
¶
כן, אבל אני אומר שמניעת ההתפלגות בהצעה שלנו המקורית היא במקום שבו אנחנו אומרים שלא יהיה מימון. זה בסנקציה של המימון אחר כך.
סיגל קוגוט
¶
בסדר אבל המימון, רצו להשתמש בו כאי תמריץ להתפלגויות אבל השאלה הראשונית היא מה דעתך על התפלגויות?
סיגל קוגוט
¶
מה אין לך? בטח שיש לך. האם אתה חושב שבגלל שחבר הכנסת, מי שנבחר, הכי חשוב זה שהוא יפעל לפי מצפונו גם אם הוא לא ממש צייתן לסיעה, אתה רוצה להכיר באופציה כזאת או שאתה אומר שאם נבחרת, אתה צריך לעשות את הכל כדי שה"נישואים" האלה עם הסיעה יחזיקו מעמד, גם אם יש לך חילוקי דעות. זו תפיסה שונה לגמרי איך אתה תופס את חבר הכנסת כשליח.
עודד פריד
¶
אני חושב שבסיכומו של דבר הסוגיה היא גם לחבר כנסת בודד, השאלה זה לא אם אתה יותר עצמאי או פחות עצמאי אלא אתה תמיד עצמאי במסגרת השיקולים שלך, של מה יהיו הסנקציות. אתה גם היום - -
עודד פריד
¶
אנחנו מתפלפלים על השאלה איפה אנחנו שמים את הדגש, אם בעצם מניעת הפילוג או בזה שאנחנו מאפשרים להם להתפלג, אנחנו אומרים: קחו בחשבון שאם תתפלגו לא תקבלו מימון. ואז המשמעות של זה תהיה שהוא יגיד: אני יכול להתפלג אבל אני לא רוצה כי אני לא אקבל מימון - -
רונן הופמן
¶
אז לכן אני אומר שאין לי בעיה עם שליש אבל מנגנון הסנקציות על המתפלגים צריך להיות מנגנון שבאמת ימזער את המוטיבציה - -
סיגל קוגוט
¶
אז אני משאירה את השליש, אני לא נוגעת בשליש ואני מוחקת את מופז. לגבי הגרסה האחרונה, מה שאמרו חברי כנסת כאן זה שגם אם אתה נשאר עם השליש, הם טענו, זה מה שאומר עכשיו יושב ראש הוועדה שמתחיל להשתכנע שעמדתם של אורית סטרוק ודב חנין בסיטואציה הספציפית הזאת משכנעת כי היום הדין לא מאפשר לכל סיעה שמתמזגת עם סיעה אחרת, חברים שלא מעוניינים בזה, להתפלג. היא לא מאפשרת אלא רק בסיטואציה מאד נדירה ורוצים לאפשר את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, אתה מבין? אתה יוצר מצב כמו שהיה לנו בוועדת הכנסת, בישיבה האחרונה של הכנסת הקודמת, שחצי מקדימה עזבו ועברו ל"התנועה".
סיגל קוגוט
¶
אבל יש סיטואציה שהיא די נדירה, שזו הסיטואציה שרצו לאפשר התפלגות כדין, שאם סיעה החליטה להתמזג עם סיעה אחרת, גם חבר כנסת בודד, לפי ההצעה של אורית סטרוק ודב חנין, גם חבר כנסת בודד יכול להגיד: אני רצתי עם סיעה מסוימת לכנסת, הסיעה הזאת החליטה להיבלע - -
היו"ר דוד רותם
¶
זה בניגוד למצפוני, אני בבוקר צריך להסתכל בראי כשאני מתגלח, אני לא יכול לחיות עם זה.
סיגל קוגוט
¶
אני שאלתי את דב חנין אם הוא מבדיל בדבר הזה בין אם המפלגה קיבלה את ההחלטה הזאת או הסיעה קיבלה את ההחלטה הזאת.
היו"ר דוד רותם
¶
- - אני יודע מה? "דגל התורה" תתאחד עם "יש עתיד" ואתה תגיד: חבר'ה אני לא מסוגל לחיות עם זה. אז מה אני אעשה? אני אכריח אותך להיות ב"דגל התורה"? כי אחרת אני אומר לך שאתה מאבד את הכל. לא רק שאתה מאבד את הכל, אתה גם לא יכול בכנסת הבאה להתמודד.
סיגל קוגוט
¶
היום התפיסה היא כמו שאמרת קודם, זו החלטה דרמטית אחת מיני רבות, ורק אם זה סיעה של שלושה שמתמזגת אז אחד יכול ללכת אבל זה לא באמת אפשרות וביקשו פה לאפשר את זה, ביקשו פה להרחיב את זה. להגיד שכל אימת שסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, כל מספר של חבר כנסת שלא מעונין במיזוג הזה, אפילו אחד, יכול להתפלג כדין, שזה שינוי מהדין הקיים.
עמי ברקוביץ
¶
אבל הטענה היא בעצם שהתנאים הנוספים שקיימים, אין צורך להחיל את זה, אין מקום להתמקד רק בחבר כנסת אחד החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה... כמו שיש התמזגות, או שאתה מכיר בזה או - -
סיגל קוגוט
¶
היום אין את זה. זה תיקון מאד פרסונאלי למרות שהם לפחות ניסו ליצור מראית עין שהם שומרים על השליש.
היו"ר דוד רותם
¶
הרי אנחנו כולנו יודעים שאם סיעה כזאת של שלושה תרצה להתמזג, כולם ירוצו כי הם ירצו להיבחר בכנסת הבאה, ואתה מטיל עליו עונש כבד. אתה מבין שאם אני עוזב את המפלגה שלי ואת הסיעה שלי, אין לי סיכוי בכנסת הבאה.
עודד פריד
¶
שם גם יהיה הדיון הבא של האם אני, שעזבתי את המפלגה שלי, שעל גבה נבחרתי לכנסת הזאת ועזבתי והתפצלתי כדין כביכול, האם אני בפעם הבאה מקבל את אותם כספים למימון הקמפיין הבא שלי ואם אני יכול להצטרף לאיזו מפלגה קיקיונית חדשה שרצה עכשיו כדי שהם יקבלו את הכסף הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
תצטרף למי שאתה רוצה. אתה גם ככה אתה יכול להצטרף, מה קרה לך? אתה מחכה מהיום לפני הבחירות שיכריזו על בחירות ואז אתה מודיע שאתה פורש מהמפלגה ואתה מתחבר - -
סיגל קוגוט
¶
זה אפילו לא פרישה. לקראת בחירות אתה תמיד יכול לחבור לאחרים כי זה כבר לא בגידה, הכנסת כבר לא פועלת. אתה כבר מתכנן את עתידך, זה לא נחשב פרישה לקראת בחירות לחבור לחבורה אחרת.
סיגל קוגוט
¶
זה סעיף שאנחנו מבקשים פה לתקן, שדב חנין עכשיו אמר שלא צריך לתקן אותו אבל אני חושבת שאתם צודקים שצריך לתקן אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
ליוליה לא אישרו והיא אז פרשה מקדימה, היא לא התפצלה והיא לא יכלה להתאחד עם אף אחד אחר.
סיגל קוגוט
¶
נכון, היא לא בגדה בסיעתה. לקראת בחירות חברי הכנסת יכולים לחבור לחבורה חדשה, זה לא בגידה, זה לא נחשב פרישה.
שמחה דן רוטמן
¶
קודם, לפני שחבר הכנסת הופמן נכנס אז חבר הכנסת חנין הביא את הדוגמה של חבר הכנסת אמסלם. אני חושב שהדוגמה של חבר הכנסת אמסלם היא דוגמה מצוינת לבעייתיות בלהקשות יותר מדי על פרישה מכל מיני כיוונים. הכיוון הראשון – שם באמת בסופו של דבר לא היתה פרישה רשמית. היה חבר כנסת והוא הביא עוד דוגמה של עוד חבר כנסת ממפלגה אחרת אבל היה חבר כנסת שלמעשה תפקד כסיעת יחיד כי החרימו אותו במפלגה שלו ולא היתה פרישה רשמית, הוא לא ביקש פרישה ובוודאי לכנסת זה לא היה בריא, לסיעה שלו זה לא היה בריא. כלומר, זה הצד השני. זאת אומרת, אם אתה מקשה יותר מדי על פרישה כדין, אתה משאיר אנשים שהם לא מצייתים למשמעת הסיעתית בלי הסנקציה. - -
שמחה דן רוטמן
¶
- - לעומתיים לסיעה שלהם, ואין לך דרך אמתית למנוע את זה. אז אתה יכול לקבוע שבבקשה מסוימת - -
סיגל קוגוט
¶
לא, הסיעה יכולה לבקש. פה ש"ס לא רצתה להכריז עליו כפורש. היו לה את האינטרסים שלה כנראה. היא היתה יכולה לפנות בבקשה לוועדת הכנסת, וברור מבחינה משפטית, שזו היתה פרישה. כלומר, שאפשר היה להכריז עליו כפורש, אם המפלגה היתה רוצה לעשות את זה.
עודד פריד
¶
- - הוא הגביל את עצמו כי הוא, בסופו של דבר, לא יכול היה לחוקק, לא יכול היה לעשות שום דבר.
שמחה דן רוטמן
¶
במקרה של אסמלם זה נכון אבל להם היה את השיקולים שלהם. זה הצד הראשון אבל הצד השני, שבדרך כלל אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה אחרי פרישה מבחינת כמה... אני רוצה לדבר שניה על העיקרון הדמוקרטי: בסך הכל, בשיטת הבחירות שלנו, יש מפלגות שהן מקבלות את הקולות על ה"סטאר" הראשי וכל השאר סטטיסטים. היתה לנו מפלגה כזאת שקראו לה "צומת", שהגיעו אנשים לכנסת, אף אחד לא ידע מאיפה הם ולא היה שום רקורד ציבורי, והיו בעיות בפני עצמן. אני חושב שאין היום מפלגה כזאת, ברוך השם, בכנסת, שבאמת רק על המותג של ראש המפלגה, אז היה רפול ראש המפלגה והוא הביא אנשים שאף אחד לא ידע את שמם. באף מפלגה כיום זה לא המצב. בישיבה הקודמת הבאתי את הדוגמה של "יש עתיד", שכשיאיר לפיד הודיע שהוא רץ, הוא קיבל מספר מסוים של מנדטים ואז הוא התחיל לאסוף אנשים, שכל אחד מהם הוא פיגורה בתחומו, ואז המנדטים התחילו לעלות. אמסלם זה דוגמה מצוינת כי כשאמסלם רץ לבד בבחירות הוא קיבל יותר ממספר הקולות שהוא היה שווה עבורם למפלגת ש"ס. זאת אומרת, הוא לא היה איזה מישהו שגונב קולות להיפך, הוא היה שווה למפלגת ש"ס יותר קולות מהמקומות שהוא תפס בכנסת.
לכן, לגיטימי מאד לבוא ולהגיד
¶
אני מייצג ציבור מסוים. אתם, כמפלגה, בגדתם בערכים של הציבור שלי. זה גם עמד למבחן הבוחר אחר כך, כלומר, זה לא משהו בדמיונות שלו, למה להעניש אותו? - -
שמחה דן רוטמן
¶
הוא לא עבר את אחוז החסימה אבל אני מדבר מבחינה מספרית, בוודאי שהוא היה יותר שווה ממנדט ולכן - -
סיגל קוגוט
¶
אבל איפה אתה עושה מבחן מלכתחילה, שלוקח בחשבון את כל הסיטואציות? הרי את זה אתה לא תדע. אתה צריך לעשות מבחן.
שמחה דן רוטמן
¶
אני מסכים, ולכן אני אומר שלהקשות יותר מדי ולהטיל סנקציות גדולות מדי על התפלגות שאינה כדין, לא צריך להסתכל על מי שמתפלג שלא כדין כעל גנב קולות. הדוגמה של אמסלם היא דוגמה מצוינת למישהו שהתפלג, ואם הוא היה מתפלג זו היתה התפלגות שלא כדין אבל הוא בוודאי לא היה גנב קולות. ולכן, כשמחזיקים את השוט צריך לזכור את זה בראש ולכן, ההצעה של חבר הכנסת חנין אולי להפריד בין הסנקציות, אולי לבוא ולהגיד: מימון, לא צריך שהמדינה תישא באחריות על הקפריזות שלך, תסלחו לי על הביטוי.
שמחה דן רוטמן
¶
לא, זה רק על השליש השני אבל הוא דיבר על עוד משהו: הוא דיבר על להפריד בין הסנקציות המימוניות לסנקציות של... זה לא סעיף (ג).
סיגל קוגוט
¶
לא, אנחנו התחלנו את הדיון בהתפלגויות בכלל כי היתה פעם דעה, וזו הדעה השל הדין הקיים שאותו שני חברי הכנסת המציעים, גם חבר הכנסת הופמן וגם חבר הכנסת רותם רוצים לתקן. זה היתה ההשקפה פה, שאם כבר התרת למישהו להתפלג כדין, אז תיתן לו לחיות. גם תיתן לו לרוץ עם מי שהוא רוצה, גם תיתן לו להיות בממשלה שר או סגן שר, וגם תממן אותו. מה שעולה בדיונים פה, שזה אני מבינה שגם לפי דעתך רעיון נכון, זה שזה לא הכל או לא כלום. מצד אחד אתה יכול לתת למישהו להתפלג כדין, וזה אומר שהוא יוכל לרוץ יותר בקלות לבחירות הבאות אבל זה לא אומר שהוא צריך לקחת גם את הכספים שהמפלגה שלו זכאית להם.
שמחה דן רוטמן
¶
לא, אבל אני דיברתי ספציפית על מימון, ולכן הבאתי את הדוגמה של אמסלם, שגם במימון, ואני חושב שזו הצעה שמצאה חן בעיני בפעם הקודמת, שבמקרה של פיצול גם במימון זה לא חייב להיות בינארי. כלומר, יכולים לבוא ולהגיד שלא יקבלו את הפלוס אחד, לא יקבלו מנדט פלוס אחד אבל גם במימון, אדם שמייצג אמתית מספר מסוים של אנשים יותר מהמנדט שלו, אם אתה שולל ממנו את כל האמון אתה עושה עוול לציבור שלו. לא לו ולא למפלגה שלו, אתה עושה עוול לציבור לו ולכן הבאתי את הדוגמה של אמסלם.
סיגל קוגוט
¶
להוריד את השבעה ולהוריד את השליש.
מה עמדתך לגבי פסקת משנה 3? אני אקרא קודם את פסקת משנה 3 כמו שהיא היום. היום היא אומרת כך: "ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד", זו סיטואציה מאד מיוחדת, "החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשתה כשהסיעה מתמזגת עם אחרת". זה היה ממש תפור למקרה מסוים, לאדם מסוים. עכשיו, מה שמציעים פה זה אחד משניים: אם אתה חושב שהתמזגות היא לא יותר דרמטית מלוותר על שטחי ארץ ישראל או דברים כאלה, וזו גרסה ב' פה - -
היו"ר דוד רותם
¶
אין לו בעיה לוותר על שטחי ארץ ישראל, הוא גם מוכן לוותר על ירושלים. מה אכפת לו בכלל?
סיגל קוגוט
¶
אבל מה שהוא אמר זה שזה לא יותר דרמטי מזה מבחינת החלטה של מפלגה, אז מה שקודם הציע יושב ראש הוועדה זה למחוק את פסקה 3 ולדבוק בשליש. אם אתה חושב, כמו שהציעו דב חנין ואורית סטרוק, שעכשיו יושב ראש הוועדה סבור שיש טעם בעצתם, שהסיטואציה המיוחדת של התמזגות בסיעה אחרת היא - -
היו"ר דוד רותם
¶
כן. שאם יש סיעה שאני חבר בה והיא שלושה אנשים, והיא רוצה להתמזג עם מישהו אחר ואני בעצם הופך להיות כלום.
שמחה דן רוטמן
¶
חבר כנסת מוכן לכפוף את עצמו להחלטה של רוב של אנשים שהוא יודע מי הם. העסקה לא הוגנת. אתה ידעת מי יושב אתך במפלגה ואמרת: אם כולם יחליטו, אז אני אגיד: וואלה טעיתי. אני מוכן לחפוף את עצמי להכרעה רובנית של חברי סיעת "יש עתיד". פתאום מוסיפים עכשיו עוד 10 אנשים שמעולם לא הכרת, מעולם לא רצת אתם לבחירות ועכשיו הם יבטלו אותך ברוב. זאת אומרת, אתה אפילו לא תוכל לשכנע אותם כי אין לך שפה משותפת אתם וימחקו אותך. בכל הצבעות הסיעה אתה תהיה במיעוט בגלל שהתאחדו. לא היית מוכן לחפוף את עצמך לדעתם כדעת רוב.
היו"ר דוד רותם
¶
בא נאמר שאם הסיעה שלי מתאחדת עם סיעה אחרת ואני חושב שזו פגיעה נוראית שמצפוני לא יחיה עם זה, אז אני אומר: תנו לי ללכת. תתאחדו אתם, תעזבו אותי.
סיגל קוגוט
¶
התפלגות כדין. כלומר, אין סנקציה מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר, לא תהיה סנקציה מבחינת תפקיד בממשלה ותכף נדבר על המימון.
סיגל קוגוט
¶
- - שכל אימת שמישהו מתאחד עם מישהו אחר, אז חבר כנסת שלא מעונין בזה, גם הוא בודד, גם אם זו סיעה של 19 והוא בודד, הוא יוכל להגיד: לא אהבתי את אדוני הזה. תנו לי ללכת בלי להפעיל עלי סנקציות.
אורית סטרוק
¶
אני אתאחד עם חד"ש כשהם יחליטו שרוצים להחריג את המיעוטים מהארץ. זה לא יקרה כי לאט לאט אנחנו הופכים להיות רוב.
היו"ר דוד רותם
¶
הסיעה הזאת, שהיא מעל שלושה חברים, מחליטה להתמזג עם סיעה אחרת, אני, כחבר בסיעה, יכול להגיד שאני לא בתמונה.
עודד פריד
¶
אני מעלה שאלה אחרת: נניח שיש סיעה של עשרה חברי כנסת ועוד סיעה של שמונה חברי כנסת והם מתאחדים. מכל אחת מהסיעות הללו יכול - -
עודד פריד
¶
נוצר מצב בעיתי או עלו להיווצר מצב בעייתי. ניקח איזו שהיא סיטואציה דמיונית, לא ננקוב בשמות של מפלגות או סיעות בבית הנוכחי. סיעה של עשרה מנדטים וסיעה של שמונה מנדטים, הן מחליטות להתמזג. מגיעים מתוך הסיעה של העשרה מנדטים 4 חברים ואומרים: רגע, אנחנו לא יכולים לחיות עם זה, לא מתפצלים ביחד לסיעה נפרדת של ארבעה אלא לארבע סיעות יחיד כי כל אחד מתפצל נפרד - -
עודד פריד
¶
- - ומהסיעה של השמונה שלושה מתפצלים, ואז אנחנו מגיעים לאותו מצב שאמרת שמלכתחילה המחוקק רצה להימנע, מרסיסי מפלגות, שמשתי מפלגות של עשר ושמונה, שמונה עשר ח"כים, נוצרה לך סיעה מאוחדת של השארית של אלה והשארית של אלה, זה בקושי עשרה ח"כים ועוד שמונה סיעות יחיד.
היו"ר דוד רותם
¶
- - שמונה ועשרה מתאחדים, מתמזגים, ואז שבעת החברים שעליהם אתה מדבר, הם שליש מהסיעה, הם פשוט קמים והולכים.
אורית סטרוק
¶
סליחה שניה, יש פה גם תמריצים אחרים. בסוף כל אחד ששוקל אם הוא כן רוצה להתפלג או לא רוצה להתפלג הוא גם שוקל את התמריץ של מה יהיה כוחו אם הוא נמצא בתוך סיעה גדולה או בתוך סיעת יחיד. כשאני נמצאת בתוך סיעה גדולה יש לי הרבה מאד תועלות שאני מאבדת אותן אם אני מחליטה להיות סיעת יחיד. המצב שבו אני אביא את עצמי למצב של סיעת יחיד הוא די קיצוני, הוא כזה שבאמת מצפונית אני לא מסתדרת אתו כי תאמין לי שאני מרוויחה כל כך הרבה דברים מזה שאני בסיעה גדולה, וכל ח"כ יכול להבין את זה, שלא מהר אנשים ילכו למקום הזה.
אורית סטרוק
¶
דודו, 12 אצלנו זה גדול בינתיים. יש מה להרוויח מלהיות בתוך גוף גדול ולא כל כך מהר מוותרים על הרווחים האלה. כל זמן שאנחנו בדמוקרטיה ייצוגית שבה חבר כנסת מייצג ציבור שעומד מאחוריו, והוא מגיע לרגע שהוא אומר: פה אני לא יכול, צריכים לכבד את זה.
רונן הופמן
¶
אבל הציבור בחר לא את חבר הכנסת, הוא בחר את המפלגה שבחרה את חבר הכנסת. אם חבר הכנסת פורש או מתפלג מהקו ומהסיעה, הוא לא בהכרח משרת את הציבור שלו, יכול להיות שהוא בוגד בציבור שלו.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, השאלה מתי זה קורה. אם הסיעה שלי מחליטה להתמזג עם סיעה אחרת ואז אני צועק: חבר'ה, אני לא יכול לחיות עם זה - -
רונן הופמן
¶
בתחום הפרטי, לא הפוליטי, יש היגיון רב בהסכם אי תחרות. זאת אומרת, אם אני לא מסתדר עם הבוס שלי, עם המנכ"ל שלי, הוא שינה את הקו, אני יכול להתפטר אבל אני עדין חתום על אי תחרות. אני לא יכול מיד לעבור למתחרה. זאת אומרת, יש היגיון ואני לא נכנס כרגע לדבר הזה. אני חושב שנכון איך שהוא ליצור את אי התחרות הזאת בזירה שלנו, הפרלמנטרית, הפוליטית, באופן שיהיה מבוסס על אותו רציונל. זאת אומרת, אוקי, אז אני לא מסתדר עם הסיעה שלי - -
עמי ברקוביץ
¶
כי הרציונל הוא של סודות מסחריים ובעצם שם למדת את העבודה ודברים מהסוג הזה, שאני לא חושב שהם רלוונטיים - -
רונן הופמן
¶
אז לכן אני אומר שאני לא יכול למנוע, אני לא רוצה למנוע מחבר כנסת לפרוש, אני לא רוצה למנוע מחבר כנסת להתמודד שוב אפילו במסגרת פוליטית קיימת אבל באותה קדנציה שבה הוא נבחר עם קבוצה מסוימת על מצע מסוים וכן הלאה, לעזוב ולקחת אתו את מה - -
אורית סטרוק
¶
רונן, אני אספר לך סיפור: היה פה פעם יושב ועדה, קראו לו מיקי איתן. מיקי איתן, כשרצו לפנות את הישוב היהודי בחברון אחרי האירוע של ברוך גולדשטיין, הוא החליט שהוא בא לגור בישוב היהודי בחברון, והוא השתתף אתנו בכל מיני פגישות של הישוב עם גורמים שלטוניים כאלה ואחרים. הוא היה נוהג לומר בכל פגישה כזאת לגורם השלטוני שמולו: אתה רואה אותי? אני יושב פה על הכיסא, זה לא אני. על הכיסא הזה יושבים כל הבוחרים שלי. הם יושבים כאן, אתי, על הכיסא, והם אומרים שהם לא מוכנים שיפנו את הישוב היהודי בחברון. אני אומרת לך שאנחנו יושבים על הכיסאות שלנו, זה לא אנחנו. כשאני אגמור להיות חברת כנסת זאת תהיה אני, אורית סטרוק. כל זמן שאני חברת כנסת, אני מייצגת ציבור שבחר אותי ואני צריכה כל הזמן לחשוב איך אני מייצגת אותו בצורה הכי טובה. זו משמעותה של הדמוקרטיה - -
רונן הופמן
¶
אורית, מה שאת אומרת זה בדיוק אחד לאחד מה שאני אומר אבל אז אני אומר: אם ככה, בואי לא נאפשר לך או למיקי איתן לנטוש את הציבור.
אורית סטרוק
¶
אבל אנחנו מדברים על סיטואציה שהסיעה שלי היא זו שהלכה לדרך אחרת ואני אומרת סליחה, אבל לא בשביל זה בחרו אותי.
סיגל קוגוט
¶
אתה יכול למנוע אותו כמובן אבל השאלה מה קורה. אתה יכול להגיד: ובלבד שכל היתר נשארים ביחד. כלומר, שזו לא הזדמנות חגיגית שכל אחד הולך להתמזג עם מישהו אחר או אני לא יודעת, אף אחד לא נשאר לייצג את המפלגה המקורית - -
רונן הופמן
¶
אנחנו מצד אחד מעלים את אחוז החסימה ומצד שני פתאום נמצא פה סיעות יחיד שמסתובבות פה? אז מה עשינו?
שמחה דן רוטמן
¶
אבל סיעות יחיד בכל מקרה יכולות להיות אם רצים ביחד. זה בכל מקרה אתה לא מונע. סיעות יחיד יכולות להיות גם כך.
אורית סטרוק
¶
אנשים לא ירוצו מהר להיות סיעת יחיד. תחשוב רגע על עצמך בתור סיעת יחיד, אתה חותך לעצמך כל כך הרבה יכולות, שלא תרוץ לשם כל כך מהר. זה מקרה קיצון.
סיגל קוגוט
¶
להתמזג עם סיעה אחרת? להתמזג ממש בהחלטת מיזוג? לא, זה לא קרה פה כמעט.
ארבל, כשאנחנו תופסים את החלטת המיזוג שבעצם שתי הסיעות מחליטות להתמזג, כל אחת מחליטה להתמזג עם השנייה אז בעצם ההתפלגות תהיה מותרת לכל אחד מהחברים בשתי הסיעות.
ארבל אסטרחן
¶
כי העיקרון והתפיסה ששולטים היום זה למנוע כמה שאפשר רסיסי סיעות ועזיבה של סיעות. לסטות מהעיקרון של השליש ולאפשר לח"כים בודדים לעזוב את סיעתם - -
היו"ר דוד רותם
¶
- - הם יכולים לעשות את זה, זו תהיה פרישה מותרת, התפלגות מותרת. עכשיו, הסיעה שלי באה ועושה לי תרגיל: היא הולכת להתמזג עם גוף ועם סיעה עם עקרונות מנוגדים לעקרונות שלי, שלא בגללם נבחרתי. את אומרת לי: אתה תישאר עם הסיעה הזאת.
אורית סטרוק
¶
ארבל, אבל אם רוב הסיעה תחליט מחר לעשות דבר שלא מקובל עלי, אני יכולה לעשות משמעת סיעתית, יש לי מגוון של כלים.
אורית סטרוק
¶
נכון. הנחת היסוד שלי היא שלא כל כך מהר חבר כנסת מוותר על חברות בסיעה כי חברות בסיעה מקנה הרבה מאד יכולות וכוחות שאין לך - -
עודד פריד
¶
זה בדיוק היה הדיון. האם מיזוג לתוך סיעה אחרת, האם הוא החלטה שהיא קיצונית יותר מכל החלטה אחרת, מכל החלטה של סיעה לבוא ולהגיד: עד היום תמכנו בארץ ישראל השלמה והיום שתי מדינות לשני עמים. עד היום אמרנו קומוניסטים, מחר אנחנו מחליטים - -
אורית סטרוק
¶
למה אנחנו לא נותנים דוגמאות? הרי דוגמאות זה באמת מה שעומד לנגד עיננו. זה קרה תוך כדי בחירות אבל תראה, למשל, כששרון לקח חלק מהליכוד ובא חלק מהעבודה והם יצרו ביחד את קדימה, בשביל חברים מסוימים בליכוד ואולי בשביל חברים מסוימים מהעבודה, זה היה כמעט המרת דת. איך אפשר בכלל לחייב חבר כנסת, שליח נאמן, להתחבר לדבר כזה?
עודד פריד
¶
השאלה העקרונית שארבל שואלת וגם רונן שאל מוקדם יותר זה למה מיזוג של סיעה א' לתוך סיעה ב' זה אקט קיצוני יותר מסיעה א' שבעצמה מחליטה שהיא משנה את האידיאולוגיה שלה? עזבי, אני לוקח - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא חושב שזה שונה. אני חושב שצריך לאפשר גם במקרה כזה, למי שלא מסכים, ללכת הביתה.
שמחה דן רוטמן
¶
אנשים לא רצו ללכת לבחירות האחרונות, היו אנשים שהתבטאו: אני לא מוכן לשבת במפלגה עם מישהו שהורשע בפלילים. זו הסיטואציה, או מישהו שהוגש נגדו כתב אישום. כל מיני אנשים שהיושרה הציבורית שלהם לא אפשרה להם לעשות את זה ואמרו: אני לא מוכן לשבת אתו בחדר סיעה, ואלה היו הנימוקים שהם אמרו. לא מוכן לשבת אתו, לקבל אתו החלטות ביחד, לא רוצה לשבת אתו בחדר סיעה ואז, נבחרתי, שמתי את היושרה הציבורית שלי בתור חבר כנסת למפלגה מסוימת ואז, יומיים אחרי הבחירות באה הסיעה שאתה נבחרתי ואומרת: עכשיו אנחנו מתמזגים אתו. עכשיו אני צריך לשבת עם בן אדם שהורשע בפלילים, עכשיו אני צריך לשבת עם אדם שהוגש נגדו כתב אישום ואתה ל נותן לי אפשרות לברוח מזה. על זה רצתי לבחירות, זה היה ה"טיקט" שלי ועכשיו, אתה מכריח אותי לשבת אתו. ההצבעות והקולות שלו, הם יכריחו אותי גם מה אני אצביע ובאיזו ממשלה אני אשב ולכל מיני דברים שבשבילם רצתי נגד. בשניה שאתה כולל אותי, וזה משהו מהותי מאד, לכלול סיעה בתוך סיעה אחרת, זו לא הצבעה חד-פעמית שחושבים אחרת מדעתי. זה אומר שמעתה ואילך, מנקודה זו ואילך - -
שמחה דן רוטמן
¶
כי מנקודה זו ואילך כל ההחלטות בסיעה כפופות לרוב שונה מהרוב שעליו אני חתמתי. כתוב: נקיי הדעת בירושלים לא היו יושבים בסעודה אלא אם כן יודעים עם מי מסבים הם. אני לא מוכן לשבת בסעודה עם בן אדם שלא חתמתי אתו מראש על זה. אני מוכן לכפוף את עצמי לרוב של אנשים שידעתי מי רץ אתי. עכשיו אתה רוצה שרוב של אנשים שמעולם לא הכרתי, יכריחו אותי מה אני מצביע ולאיזו ממשלה אני נכנס.
רונן הופמן
¶
מה זאת אומרת אתה בחרת את הרוב? נניח שאתה במפלגה שמקיימת פריימריז. אתה לא בחרת שום רוב, אתה התמודדת בפריימריז ובחרו לצדך עוד אנשים שאתה לא בחרת אותם - -
רונן הופמן
¶
רגע, אף אחד לא כופה עליך להישאר במשחק. השאלה מה אתה יכול לעשות עם השליחות שלך, קיבלת מנדט. עם המנדט הזה אתה הופך לשליח, ופה אני מאד מסכים עם מה שאורית אמרה. נכנסת עם השליחות הזאת, אתה מייצג, ובהחלטה דמוקרטית של רוב כנראה, הסיעה שלך החליטה לעשות משהו שאתה לא שלם אתו. אני טוען שזה יכול להיות מיזוג וזה יכול להיות החלטה דרמטית אחרת שהיא אידיאולוגית, פוליטית, כל מה שאתה מרגיש שאתה לא יכול לחיות אתו יותר. אז אני לא חושב שצריך להחריג מיזוג מכל החלטה דרמטית אחרת כי זה נתון לפרשנות מה דרמטי יותר, האם מיזוג עם מפלגה שהיא קרובה מאד לעמדות של המפלגה שלי או האם שינוי דרך באופן דרמטי מהדרך שמלכתחילה אני הצטרפתי למפלגה בגינה.
שמחה דן רוטמן
¶
כשזה החלטות, מאד קשה למצוא לך נקודה מה הוא אומר אבל מיזוג זה אומר חד וחלק שיותר אין לנו דרך עצמאית.
אורית סטרוק
¶
הוא מתמשך, זה לא אירוע נקודתי. יכול להיות אירוע נקודתי, הנה, עדי קול הצביעה בשונה ממה שרצו, היא נענשה, זה היה ונגמר.
ארבל אסטרחן
¶
למה שנאמר פה, אם פתאום אתה מגלה שהיה פריימריז במפלגה וברשימת מועמדים שמו שני מקומות לפניך מועמד שאתה אומר: אני לא מוכן להיות אתו. מה אתה עושה?
ארבל אסטרחן
¶
אבל הם ידעו שמותר לסיעה להתמזג. כל עוד מתירים לסיעות להתמזג, זה לא דבר שקורה הרבה אבל יכול להיות שאנשים הצביעו לסיעה מסוימת ובמהלך הכנסת היא תתמזג עם סיעה אחרת. נכון, זה משהו שהחוק מאפשר היום אבל בגלל שהחוק מאפשר את הדבר הזה, אז עכשיו לאפשר ליצור פה סיעות?
אורית סטרוק
¶
את הולכת למקום שאת אומרת שכל מצביע יודע מה ההתכנות שיקרה עם הקול שלו בהמשך. גם ההנחה הזאת, אני חוזרת עוד פעם על מה שאמרתי בתחילת דבריי בישיבות הקודמות: הנחת היסוד שלנו פה היא שאנחנו הולכים לשנות את אחוז החסימה. זאת אומרת, אנחנו הולכים לייצר מצב שציבור מסוים, עלול לא להיות לו ייצוג, אני אשתדל שזה יהיה כמה שפחות. אז בסופו של יום, האדם שהולך כן להצביע, ואמר דב חנין בצדק רב, אנחנו ננסה למזער את הנזק הזה על ידי כך שסיעות תורכבנה ממפלגות. ירוצו ביחד כרשימה אבל תהיינה מורכבות ממספר מפלגות. בסופו של יום, האדם שמצביע למפלגה המסוימת הזאת ויודע שיהיה לו במפלגה הזאת נציג אחד שבו הוא מאמין, הוא צריך לדעת שלנציג הזה תהיה היכולת המקסימלית לייצג אותו בכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
אוקי, אז מפלגות באמת יכולות להתפלג ובזה לא מוצע לגעת, באפשרות הזאת. מפלגות או דגל ואגודה או התקומה והמפד"ל יכולות בהחלט להתפלג.
אורית סטרוק
¶
נכון. אז אותו דבר הוא צריך לדעת שאם הוא שם בקלפי נאמר "טב", לא ייקחו את זה בסוף למקום שהמפלגה הזאת מתמזגת עם - -
ארבל אסטרחן
¶
בארבע שנים של כנסת, אני מנסה לחשוב: בכנסת הזאת רצו הליכוד וישראל ביתנו ביחד. נגיד שבכנסת הקודמת, באיזה שהוא שלב במהלך הקדנציה הן היו מחליטות להתמזג כי יש להן מטרות משותפות ואידיאולוגיה משותפת. אז עכשיו מה? עשר סיעות חדשון ייווצרו לנו? קול אחד מהליכוד וקול אחד מישראל ביתנו זאת תהיה סיעה?
סיגל קוגוט
¶
אז אתה כן מציע לשנות. זה אחד הדברים ששאלתי. אתה כן יכול לבוא ולהגיד שהחברים שלא מעוניינים במיזוג יכולים לא להתמזג ובלבד שהם נשארים ביחד. אתה יכול להגיד את זה אבל אז ישאלו אותך: רגע, אז למה אתה עושה את זה? אם הכל פה נפרץ לכל הכיוונים וכל המבנה הזה מתמוטט, אז כל הלבנים האלה מתגלגלות. זה הגיוני אם האחרים ממשיכים לייצג את המפלגה המקורית, אז זה הגיוני להגיד את זה.
אורית סטרוק
¶
אבל ארבל, אני בעצמי שואלת את עצמי: איזו מפלגה הם ייצגו? את זאת שיש בה יותר? את מי תחשיבי? הרי זה שתי סיעות שמחליטות להתמזג, היו מאחוריהן שתי מפלגות - -
סיגל קוגוט
¶
אני חשבתי שהן צריכות לבחור, שהן לא מייצגות שתי מפלגות כי אם הן מייצגות שתי מפלגות שונות, אז באמת, איך אני אכריח את הנותרים להישאר באותה מסגרת? כבר אין להם שום דבק שמדביק אותם. אני יכולה לעשות את זה, אפשר לכתוב את זה אבל מה ההיגיון בזה?
ארבל אסטרחן
¶
אגב, תהיה שאלה במצב כזה של התמזגות, זה לא קשור לחוק הזה, האם הם חייבים עכשיו לרוץ כמפלגה אחת?
סיגל קוגוט
¶
בסדר, אז הן ימשיכו לייצג שתי מפלגות שונות, אז למה הן צריכות להתמזג אם ככה? מי מקבל את ההחלטות שם? מביאים הסכם מדיני, הליכוד עושה על זה וישראל ביתנו עושה על זה וכל אחד מהם מחליט משהו אחר. אז מה - -
ארבל אסטרחן
¶
מחר אני לא יודעת מה, הליכוד וישראל ביתנו החליטו להתמזג עם עוד סיעה. אז יהיו בסיעה הזאת שלוש מפלגות: הליכוד, ישראל ביתנו והסיעה שאתם הם התמזגו, שמייצגת מפלגה שלישית. זה אפשרי.
סיגל קוגוט
¶
אגב, מה האינטרס של חברי כנסת, שממילא יכולים להתנהל פה ולקבל החלטות, מתי מישהו רוצה להתמזג? תסבירי לי. מתי זה קורה?
סיגל קוגוט
¶
אני יודעת, אבל מתי הם ירצו בכלל לעשות את הדבר הזה, הרי הם מאבדים את המוסדות שלהם? למה שהם ירצו לעשות את זה, תסבירי לי. חוץ מ"עם אחד" הזה, שרצו לחבור למפלגת העבודה, את מכירה פה עוד סיטואציה שזה היה?
סיגל קוגוט
¶
אבל אתה לא חייב להיות סיעה גדולה בשביל להיות ראש האופוזיציה. מספיק שיש לך חתימות, גם אם זה מסיעה אחרת.
עודד פריד
¶
ארבל, בשביל לשתף פעולה הם לא צריכים להתמזג. כדי לייצר גוש חוסם לצורך הענין, אפשר גם בלי להתמזג לסיעה אחת.
סיגל קוגוט
¶
בקיצור, המקומות שבהם באמת רצו להתמזג זה בשביל לזנוח את המפלגה, לא את הסיעה. וזה באמת לקחת את כל המפלגה עם ציבור הבוחרים ששלח אותך לכנסת, לזרוק אותם לפח וללכת למפלגה אחרת.
סיגל קוגוט
¶
אין כמעט סיטואציות של מיזוג, זה דבר נדיר שבנדיר. זה בדרך כלל כן בשביל לבגוד במפלגה שלך אבל אתה רצית שמשום מה, האחרים... זה לא משום מה כי הם באו ביחד אז אתה לא רוצה שהם יתפזרו לרסיסים, האחרים. אבל השאלה אם זה ראוי לעשות את זה כי המבנה כולו כבר התפרק.
רונן הופמן
¶
כן, אבל אם המבנה כבר התפרק, לאפשר עוד נזק בכך שיהיו פתאום עוד סיעות יחיד זה נזק על זנק.
אורית סטרוק
¶
מבחינה כרונולוגית, ארבל, היו סיעות שהתפצלו ואחר כך הרסיסים האלה כן חיפשו לעצמם בית אחר - -
ארבל אסטרחן
¶
בדרך כלל הם לא התמזגו. נתתי למשל את המקרה של דליה רבין שהתפלגה מהמרכז ואחר כך הצטרפה לעבודה. בדרך כלל הם פשוט נשארים. נגיד בכנסת ה-17 הם פשוט נשארו סיעת יחיד. זה מאד טוב להיות סיעת יחיד בכנסת. - -
ארבל אסטרחן
¶
- - זה נותן לך זמן דיבור בדיונים סיעתיים, אתה יכול להגיש אי-אמון, אתה מקבל מנהל סיעה. יש לזה כל מיני הטבות ולכן נגיד גלזר, שהתפלג מהגמלאים לפי פסקה 3 הזאת נשאר סיעת יחיד, לא היה לו שום אינטרס לחבור לאחרים.
רונן הופמן
¶
זה לא נכון שהכוח הפוליטי איננו. הכוח הפוליטי לא רק שהוא ישנו, הוא הרבה יותר חזק מהגודל היחסי של אותו חבר כנסת. הוא פתאום הופך להיות לשון מאזניים בסיטואציות מסוימות.
ארבל אסטרחן
¶
וזה נותן חופש להצביע איך שרוצים, בלי חשש שיכריזו עליך כפורש. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
עודד פריד
¶
ואם זה נעשה על רקע מיזוג לסיעה אחרת, אתה גם יכול להרוויח מזה את הדקות מסך וכמו שארבל אומרת, בשביל להתחיל את הקמפיין הבא שלך. אז יש לך אינטרס להיות סיעת יחיד.
ארבל אסטרחן
¶
אני תוהה אם אפשר לעשות מה שעשו הגמלאים, להתפלג שלי ואז להתמזג בחזרה עם הסיעה שממנה התפלגו, אני לא רוצה לתת רעיונות לאף אחד, ואז באותו אקט של התמזגות מחדש פתאום יהיו התפלגויות וזה לכאורה אפשרי.
סיגל קוגוט
¶
נכון, אבל הם צריכים לרצות לאפשר למישהו להתפלג ואז הם יכולים להתפלג ממנו וזהו. בשביל מה הם צריכים את זה?
עודד פריד
¶
חוץ מזה שאקט כזה, את יכולה לעשות גם בלי להתמזג. בכל מקרה, אם את רוצה להפריש פחות משליש, את יכולה להפריש שליש וממנו לפצל - - ואז שליש משליש משליש ואין לזה סוף. עד שתגיעי למצב שאחד עוזב.
ארבל אסטרחן
¶
כן, כי אני חוששת ממצב של הרחבת האפשרויות להתפלג. סיעות היחיד האלה, צריך לזכור שאין עליהם חשש של פרישה, הם יכולים עכשיו להצביע איך שהם רוצים. יכול להיות שהם יבחרו מטעם סיעה שדוגלת בדרך מסוימת, מחר הוא יכול להצטרף לממשלה. הוא יכול לעשות הכל פתאום, אין עליו שום מחויבות יותר לאף אחד.
עמי ברקוביץ
¶
סיגל, עצם זה שאנחנו מתירים את האינסנטיב להתפלגות זה נזק. אנחנו לא רוצים להגביר אינסנטיב להתפלגות. את מציעה לאסור את זה?
סיגל קוגוט
¶
כן, אבל היושב ראש דיבר על סיטואציה שהיא נדירה מאד, כהחלטה על מיזוג ממש, לא שיתוף פעולה אלא מיזוג.
רונן הופמן
¶
כן, לכן אני אומר שזה לא קריטי אבל עדין, רוח הדברים זה שאנחנו מקלים על אפשרויות התפלגות וזה לא טוב.
ארבל אסטרחן
¶
הכל. חולפת איזו שהיא תקופה מבחינת הכנסת ומתחילות המשלחות של הח"כים איך אפשר לעזוב את הסיעה, מה אפשר לעשות, מה האופציות.
סיגל קוגוט
¶
חבר הכנסת הופמן בכל מקרה את המחיקה של סעיף 3 או להותיר את המצב הקיים כמות שהוא עם הסיטואציה המשונה הזאת של השלושה?