PAGE
19
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 96>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ח' בטבת התשע"ד (11 בדצמבר 2013), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/12/2013
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון), חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<1. הצעת חוק-יסוד : הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות)>
<2. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013>
מוזמנים
¶
>
יפית שלו - מתמחה, משרד המשפטים
אסף שפירא - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עו"ד שמחה דן רוטמן - עו"ד התנועה
עו"ד ארבל אסטרחן - יועצת משפטית לוועדת הכנסת, כנסת
רשמת פרלמנטרית
¶
שרון רפאלי
<1. הצעת חוק-יסוד : הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות)>
<2. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013>
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. דיון בנושא הצעת חוק-יסוד : הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) והצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013.
עורכת הדין סיגל קוגוט, בבקשה.
סיגל קוגוט
¶
בדיון הקודם היו חברי כנסת שאמרו שהאיזון שהמחוקק מצא הוא איזון נאות – למשל חבר-הכנסת בר-לב או יושב-ראש הוועדה – בין הצורך לאפשר לפעמים לחבר כנסת לעזוב, לפי צו מצפונו, לבין ההתחייבות שלו - -
סיגל קוגוט
¶
זה לא רק כסף. השאלה היא האם הוא מתפלג או פורש. האם הוא יכול לקבל תפקיד של שר בממשלה תמורת העזיבה שלו?
סיגל קוגוט
¶
רציתי לשאול את המכון לדמוקרטיה: מאחר שאתם סברתם שצריך לאפשר התפלגויות וראיתם בעולם שזה לא בעייתי - -
היו"ר דוד רותם
¶
איך זה בכלל מתיישב עם דמוקרטיה? זאת אומרת אתה יכול להגיד, מה לי ולדמוקרטיה, אבל אתה צודק.
סיגל קוגוט
¶
שמגר שם על כפות המאזניים בצדק – הוא אמר שמותר לחבר כנסת לשנות את דעתו, מותר לו גם למאוס במפלגתו. אבל הדרך לעשות את זה היא להעמיד את עצמו בבחירות הבאות עם מפלגה חדשה ולקבל את אמון הציבור. אם אתה הגעת לכנסת על גב של מפלגה מסוימת אתה חייב לקבל על עצמך את מרותה. נכון, יש מתחם מסוים בין ההכרה במצפונו של חבר הכנסת גם בניגוד למפלגתו לבין זה שהוא שליח. זה לא בחירות אישיות, הוא בא על גב של מפלגה, ומאחוריו יש ציבור של בוחרים.
היו"ר דוד רותם
¶
המכון הישראלי לדמוקרטיה גם רוצה שכל אדם יסמן שמות. הם רוצים בחירות אזוריות. מה שהם רוצים אנחנו יודעים.
סיגל קוגוט
¶
בסדר, אז יש להם תפיסה שלמה. בתוך התפיסה השלמה אני עוד יכולה להבין כי אם הבחירות שלך הן אישיות אני יכולה יותר להבין שאתה רוצה שחבר הכנסת יוכל ללא שום מגבלות לפעול לפי רצונו. אבל כרגע אנחנו לא בבחירות אישיות.
סיגל קוגוט
¶
בסדר, לא כרגע. אנחנו לא אומרים שזה חלק מהחוק הנוכחי. ראשית, איפה בגישה הזאת שמותר להתפלג בכל צורה וגם חבר כנסת אחד ולא צריך להגביל את זה בכלל – איפה בא לידי ביטוי הערך הזה שהוא בכל זאת שליח של מפלגה ושל ציבור שבחר אותו? זה דבר ראשון; הדבר השני נוכח העמדה הנוספת שהבעתם, שגם מפלגות שרצות יחד, כמו יהדות התורה ודגל התורה, זה שייתנו להם להתפלג מיד אחרי הבחירות זה די פארסה, והצעתם שתהיה על זה סנקציה. אז איך אם חבר כנסת בודד מתפלג ממפלגת האם שלו זה בסדר בעיניכם, אבל אם שלוש מפלגות רצות יחד לבחירות, והציבור יודע מראש שהן יכולות להתפלג גם אחר כך כי כך הן הציגו את עצמן לציבור, זה מצדיק בעיניכם סנקציה? זה חוסר קוהרנטיות בגישה. הכי מעניין אותי במיוחד נוכח דברים שכתבתם על כך שתמכתם בתיקון של היושב-ראש להחזיר את חוק מופז לאחור, איך זה מסתדר עם הגישה העקרונית שאמרת בדיון הקודם שאתה חושב שלא צריך להגביל התפלגויות.
אסף שפירא
¶
לא אמרתי שאני חושב שלא צריך להגביל התפלגויות. לדעתי, מילת המפתח היא איזון. נכון, חבר הכנסת נבחר ברשימה מסוימת, והוא מחויב כלפי אותה רשימה. אבל עובדה היא שגם בעולם, כאמור, גם במדינות שבהן אין בחירות אישיות מאוד לא נהוג להגביל התפלגויות.
אסף שפירא
¶
בכלל. כמו שדב חנין הציע. אנחנו לא תומכים בזה בגלל הנסיבות בארץ שהתפלגויות הובילו לתופעות חמורות כמו המיצובישי והתרגיל המסריח. אז מילת המפתח היא איזון. חבר כנסת נבחר ברשימה מסוימת, הוא מחויב כלפי אותה רשימה, אבל יש במצבים שבהם באמת יש חילוקי דעות אידיאולוגיים משמעותיים, כולל מצבים שבהם חבר הכנסת חושב, לפעמים בצדק, שהסיעה עצמה שינתה את עמדתה.
היו"ר דוד רותם
¶
זה נכון. אז אותו חבר כנסת יכול לכתוב מכתב ליושב-ראש הכנסת, ואחרי 48 שעות הוא משוחרר מהסיעה.
היו"ר דוד רותם
¶
הוא פורש מהכנסת. שיתפטר מהכנסת, מה קרה? תגיד, יש פה 120 שעליהם העולם עומד? שהשמש זורחת מבין העיניים שלהם? תאמין לי שלא. כל אחד שהולך הביתה, לא קורה כלום.
אסף שפירא
¶
אני לא מתווכח עם זה, אבל בכל זאת מילת המפתח היא איזון. חבר הכנסת מחויב כלפי הרשימה ומצד שני הוא מחויב גם כלפי הציבור וגם כלפי האידיאולוגיה שבשמה הוא נבחר. אם הוא חושב שהסיעה סטתה באופן רציני ומשמעותי מהעמדות שלה או לחילופין אם יש סיעה שהיא עצמה, כמו סיעת העבודה בכנסת הקודמת, מפולגת ומסוכסכת ולא לכידה ולמעשה לא מתפקדת – במצבים די קיצוניים כאלה צריך לאפשר עזיבה והתפצלות סיעות כמו שמקובל בעולם בלי סנקציות.
אסף שפירא
¶
נכון. אנחנו תומכים באיזון, ואנחנו בתיקון של היושב-ראש של ביטול חוק מופז. זה איזון ראוי; לקבוע כמו בביטוי שהשתמשו בו בישיבה הקודמת "מיעוט משמעותי".
אסף שפירא
¶
לא. אני רוצה לזהות מתי מדובר בפילוג שיש סיכוי גבוה שהוא על רקע אידיאולוגי, והוא מוצדק. אז מתי פילוג כזה הוא מוצדק? שליש. זה מה שהמחוקק קבע, ואני חושב שזה ראוי. יכול להיות 25%, יכול להיות 40%.
סיגל קוגוט
¶
אני רציתי להבין באופן עקרוני כי אתה אמרת שיש מדינות שבהן אין בכלל שום סנקציות. אבל יש לזה משמעות פרלמנטרית. מי שמתפלג מסיעתו לא מצביע כמו הסיעה, הוא משנה את מאזן הכוחות בכנסת.
אסף שפירא
¶
נכון. זה לא צעד רצוי, אבל זה צעד שצריך לאפשר אותו בנסיבות מסוימות. המחוקק קבע את האיזון של שליש אז זה נסיבות מסוימות.
סיגל קוגוט
¶
אז עכשיו אנחנו בסעיף קטן (3). ביקשתי מארבל שתציג את הרקע שלו. נשאלו שאלות בדיון הקודם, למה דווקא שלושה ואחד יכול להתמזג. אם סיטואציה של מיזוג סיעות היא סיטואציה של משבר אז אפילו אם הסיעה מונה 12, ואחד רוצה לא להתמזג עם השני אולי צריך להתיר לו את זה.
ראוי לבטל את חוק מופז.
ארבל אסטרחן
¶
קודם כול צריך לזכור שלעניינים של ההתפלגות יש משמעות מאוד רחבה לגבי עבודת הכנסת. היום, כמובן, יש לזה גם השלכות מימוניות שגם עולות כסף כי ברגע שסיעה מתפלגת ומקבלת מימון היא מקבלת פלוס 1 כל חודש. זאת אומרת זה עולה יותר כסף לאוצר המדינה. אבל בסדר, יכול להיות שפה יטפלו בענייני המימון, והיא לא תהיה זכאית. אבל גם מעבר לזה: כל העבודה של הכנסת מבוססת על עבודה של סיעות ויודעים שעובדים עם מספר מסוים של סיעות. ברגע שיהיו כל מיני סיעות קטנות – איך מנהלים איתן משא ומתן? איך מנהלים דיונים סיעתיים? איך נותנים חדרים לסיעות ועובדים לסיעות? פתיחה של זה היא שינוי משמעותי. גם אני לא חושבת שצריך להוריד משליש. מבחינת החלוקה שהוספה לחוק זה נכון – כמו שנאמר בישיבה הקודמת – בזמנו זה היה מקרה פרסונלי, ומדי פעם עולות הצעות לשנות את זה. ועדת הכנסת דנה בזה כמה פעמים, ולא סטו מהשליש חוץ מאותו חוק מופז. באותו מקרה פרסונלי הייתה סיעה של שלושה חברים שרצו לאפשר לאחד מחבריה להשתחרר בשביל להתמזג עם סיעה אחרת. התיקון שאז הוצע היה להגיד שתמיד שליש יכול להתפלג, אבל לא שליש שהם לפחות שניים. מה שהיה מאפשר לאחד משלושה להתפלג, והיום לא אפשרי. בדיונים בוועדת הכנסת שלא רצו לפתוח את זה עד כדי כך אמרו שבמקרה הספציפי שלנו השניים הנותרים רוצים להתמזג עם סיעה אחרת אז בואו נתייחס למקרה הספציפי - -
ארבל אסטרחן
¶
לא, זה לא מה שעשו. כתבו במפורש סיטואציה שיש סיעה של עד שלושה חברים שרוצה להתמזג עם סיעה אחרת, אחד יוכל להתפלג. אגב, זה חל גם על סיעה של שניים, וכאן כתוב "עד שלושה". זה המקרה היחיד שאחד מתוך שניים גם יוכל להתפלג. וכך קרה. שניים התמזגו עם סיעה אחרת, האחד התפלג ונשאר סיעת יחיד, אבל הוא לא עמד בציפיות ולא התמזג עם הסיעה האחרת, והוא נשאר סיעת יחיד - -
סיגל קוגוט
¶
מהנתונים שארבל הביאה מהישיבה הקודמת לא ראינו שרוב ההתפלגויות הן על רקע אידיאולוגי. נכון, בתקופת ההתנתקות היו משברים אמתיים, ופה ושם יש משברים אמתיים. אבל כשמסתכלים על הנתונים, על כל ההתפלגויות שנעשו, ובמיוחד על העיתוי שלהן, שרובן נעשות לקראת סוף הכנסת אז רואים שהתופעה של ההתפלגות דווקא לא נעשית על רקע אידיאולוגי, אלא על רקע של סכסוכים אישיים ועל רצונות לשפר עמדות לקראת הבחירות. אז זה גם לא נכון עובדתית להגיד שיש כאן הרבה משברים אידיאולוגיים שמחייבים לאפשר לחבר כנסת בודד להתפלג. השאלה היא מה לעשות עם סעיף קטן (3) הזה – להשאיר אותו ככה או שאתה מוחק אותו או שאתה מתייחס לסיטואציה?
היו"ר דוד רותם
¶
אני משאיר אותו. מכיוון שאני שואף להעלות את אחוז החסימה אני יודע שיהיו מפלגות שלא תהיה להן ברירה, אלא להתאחד לפני הבחירות. אחר כך הן ירצו להתפלג - -
ארבל אסטרחן
¶
אז זאת פסקה (2), בזה אתה לא נוגע. (2) אומרת שמפלגות שרצו יחד יכולות אחר כך להתפלג, כמו הליכוד וישראל ביתנו, דגל ואגודה, מפד"ל ותקומה. בזה לא נוגעים.
סיגל קוגוט
¶
אני אציע עוד גרסה כי הייתה גרסה של דב חנין ושל אורית סטרו. על פני הדברים אני מודה שגם אני לא הבנתי למה צריך לייחד סיטואציה של מיזוג סיעות רק כשהסיעה מונה שלושה. אז אחת מן השתיים: או שבאמת מוחקים את זה או שמוכנים להכיר בזה שסיטואציה של מיזוג סיעות היא כל כך נדירה וייחודיות שאם חבר כנסת - -
סיגל קוגוט
¶
כי אם הסיעה יכולה לצפצף על המפלגה – נגיד שהמפלגה רוצה משהו מסוים, בדרך כלל הסיעה כן מצייתת - -
היו"ר דוד רותם
¶
המפלגה יכולה להודיע שהסיעה איננה מייצגת אותה. אין אפשרות שסיעה תהיה בכנסת בלי שתהיה לה מפלגה.
ארבל אסטרחן
¶
נכון, מפלגה מגישה. עכשיו באה מפלגה ואומרת, כל חברי הסיעה האלה לא מייצגים אותי. זה דבר שעדיין לא קרה היום.
ארבל אסטרחן
¶
אבל חברי הכנסת כן יכולים להגיד. חברי הכנסת יכולים להתפלג ולהקים מפלגה חדשה, ולהגיד, אנחנו לא מייצגים יותר את המפלגה שדרכה רצנו, ולפגוע בה כספית.
היו"ר דוד רותם
¶
נכון. זה בעיקר מפלגות שחייבות כסף לכנסת. מישהו כתב חוות דעת ליושב-ראש שהוא רשאי לפרוס את התשלומים וכל מיני דברים כאלה.
ארבל אסטרחן
¶
אנחנו מאפשרים היום פריסה רק לפי הרשויות המקומיות, לא לפי חוק של מימון לכנסת. לפי זה אין יותר פריסות. ברשויות המקומיות זה כתוב, יש סעיף.
שמחה דן רוטמן
¶
אם אפשר להתייחס לזה. זה נכון שאי אפשר להיכנס לכנסת בלי מפלגה. אבל בסיטואציה שסיעה או מרבית סיעה בוגדת במפלגה כאשר היא נבחרה על בסיס כללים של המפלגה, יכול להיות שיש חוקה למפלגה, ובאים חברי הסיעה ואומרים, טוב ויפה, אנחנו נכנסנו לפלטפורמה שלכם, אתם הגשתם, ומעכשיו אנחנו מתמזגים עם סיעה אחרת, וכל הכספים שהיו מגיעים עד היום אליכם יורדים
; ובאים חברי כנסת שהם נאמנים למפלגה המקורית שלהם, שנכנסו בשמה לכנסת, ואומרים – אנחנו לא מוכנים.
שמחה דן רוטמן
¶
הם צודקים, אבל החוק הנוכחי לא מאפשר להם אם הם פחות משליש, וזאת תקלה. לכן אם מתקנים את סעיף 3 צריך לתקן אותו בשתי רמות: א', שזה לא קשור לגודל הסיעה. לא משנה מה גודל הסיעה - -
שמחה דן רוטמן
¶
לא, אם הוא יורד לגמרי זה יוצר בעיה. אמרת שאני צודק על הדבר הראשון – אם הוא יורד הוא לא מאפשר את הסיטואציה הזאת.
אסף שפירא
¶
אמרתי, צריך לתקן שני דברים: א', את הדבר הזה. במקרה של התמזגות לא משנה מה גודל הסיעה – לגיטימי לפרוש. מחיקה של סעיף 3 לא תביא לתוצאה הזאת; שנית, סעיף 3 הוא פרסונלי, אבל כמו שאמרה היועצת המשפטית של ועדת הכנסת הוא פרסונלי לא מכיוון שהיוזמה לתיקונו הייתה פרסונלית, אלא מכיוון שבוועדת הכנסת רצו לצמצם כמה שיותר את השינוי.
שמחה דן רוטמן
¶
סליחה, אני אתקן את מה שאמרתי: היוזמה לתיקונו הייתה פרסונלית. הצעת החוק לא הייתה פרסונלית ולא נתפרה לסיטואציה מאוד נקודתית. את אמרת שזה במהלך הוועדה - -
שמחה דן רוטמן
¶
שנייה, אני אסיים את המשפט, וזה יהיה ברור. אני מבטיח. אני בסך הכול חוזר על מה שאמרה - -
סיגל קוגוט
¶
תגיד פשוט שאתה חושב שזה שליש בכל מקרה, ודי. לא צריכים לתלות את זה באנשים שכן עשו את זה מסיבות פרסונליות.
שמחה דן רוטמן
¶
אמרתי. אבל אני אומר שהצעת החוק עצמה, אף על פי שהיא באה מסיבות פרסונליות היא לא הגבילה את עצמה למקרה של התפלגות. היא אמרה, שליש בלי קשר לגודל הסיעה גם אם זה יוצא חבר כנסת אחד.
סיגל קוגוט
¶
לא. שני דברים: א', שליש; וב', לשמור שיהיה רוב משמעותי. כלומר שלא יהיו פה רסיסים של מפלגות עם סיעות יחיד בכנסת. זהו, לא רצו סיעות יחיד.
סיגל קוגוט
¶
לכן אמרו שזה לפחות שניים, וזה היה גם עיקרון. לא רק עיקרון של שליש. לכן הם עשו את זה. הם לא עשו את זה רק כדי לשמור בכל מקרה על השליש, וגם אם זאת סיעה של שלושה שיהיה שליש. הם לא רצו את זה.
שמחה דן רוטמן
¶
הם לא רצו סיעות יחיד, זאת סיבה אחת; סיבה שנייה – לשמור על השליש. אני אומר שבמקרה של התמזגות סיעה לא צריך לשמור על השליש - -
שמחה דן רוטמן
¶
- - ושנית, בייחוד לאור העובדה שעכשיו כן מייצרים באמצעות העלאת אחוז החסימה כל מיני דבקים שירוצו ביחד ולאו דווקא במסגרת מפלגה נפרדת – אגב, מפלגה נפרדת לא פותרת לך את זה. אם שלוש מפלגות רצות, ואחר כך מתפלגות יהיו לך סיעות יחיד.
סיגל קוגוט
¶
נכון. ואז הם יעמידו את עצמם בפני הציבור, והציבור שלהם בחר בהם. נכון, גם אם רצו בגוש. לפחות היה להם ציבור ייחודי שידע שהם לחוד גם אם הם רצים בגוש. זה בסדר, אנחנו לא פוגעים בזה, אבל כמפלגה.
אורית סטרוק
¶
בגלל השאלה ששאל אותי היושב-ראש מעל הפרוטוקול אני רוצה לחדד שוב את הדברים שהביאו לניסוח כפי שאת ניסחת. תודה רבה, סיגל. העניין הוא שמכיוון שעומדים להעלות את אחוז החסימה - -
אורית סטרוק
¶
בכל מקרה החשש האמתי שלי הוא מפני מצב שיהיו ציבורים שלא יהיה להם ייצוג אמתי בכנסת. לטעמי, כשאין ייצוג אמתי בכנסת זה יכול לגרום לפעילות לא דמוקרטית שהיא דווקא הרבה יותר בעייתית. לנו כמדינה יש אינטרס שיהיה ייצוג לציבורים שונים. אני מסכימה לחלוטין עם ההגדרה שחבר הכנסת דב חנין הגדיר בפעם הקודמת שהמשקל צריך להיות אצל המפלגה. כשיש מפלגה, גם אם היא מצליחה כמפלגה להכניס רק אדם אחד לכנסת מפני שעשתה הסכמים כאלה ואחרים עם מפלגות אחרות כדי שיוכלו לעבור את אחוז החסימה יחד, עדיין הנציג של המפלגה הזאת הוא הנציג של הציבור שלו, וצריך לאפשר לו להיות הנציג של הציבור שלו באופן מקסימלי.
סיגל קוגוט
¶
אם כך הגרסאות שאני אביא לישיבה הבאה: לבטל את חוק מופז ושתי גרסאות לגבי פסקה 3: אחת שלך, לבטל אותו; ואחת של חברי הכנסת סטרוק וחנין, במיוחד נוכח האינפורמציה שקיבלנו עכשיו שהמפלגה יכולה לא לרצות להתמזג, וחברי הסיעה יכולים על אפה ועל חמתה של המפלגה להגיד שהם כן מתמזגים עם סיעה אחרת – אז בסיטואציה כזאת - -
ארבל אסטרחן
¶
אגב, זה גם עלול להוביל למצב שסיעה שחברי כנסת בה רוצים בה להיפרד החליטו להתמזג עם סיעה אחרת כולם ייצאו החוצה או משהו כזה.
סיגל קוגוט
¶
ברור, בעצם כן. אבל איך זה יכול לקרות? מי מחליט בסיעה להתמזג? נגיד כמו שעם אחד רצו להתמזג עם העבודה – לפחות רוב הסיעה צריכה לרצות. אז איך יתפלגו לחלקיהם?
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להגיד לך משהו, אני לא מבין מה הפחד. אני לא חושב שסיעות יחיד מפריעות למשהו.
ארבל אסטרחן
¶
חוץ מזה שהיום הן מקבלות כסף, וכל אחת מקבלת היום +1, וזה הרבה כסף. איך תתחיל החל מדיונים סיעתיים?
אורית סטרוק
¶
נכון. אבל יש פה משחק איזונים בין השאלה הפרלמנטרית לבין השאלה הדמוקרטית שגם היא מאוד חשובה.
שמחה דן רוטמן
¶
בנושא המימון אחת הדאגות שעולות כאן, בצדק, היא שמימון הוא אחד + אחד. אפשר לקבוע שבמקרה שההתפלגות נעשתה על-פי סעיף 3, המימון הכולל לסך החלקים לא יעלה על מימון סיעת האם. אתם החלטתם בתור סיעת רוב להתמזג, ולא ייתכן שאתם תשעבדו לנו עכשיו 700 סיעות יחיד שיקבלו אחד + אחד. זה הגיוני. אפשר להגיד שבמקרה שההתפלגות נעשתה על בסיס שלושה, המימון הכולל לא יגדל. ואז זה פותר לפחות את הבעיה הזאת.
היו"ר דוד רותם
¶
תעבירי את זה למשרד המשפטים כי אתם צריכים להביא את זה לוועדת השרים. זה הולך להיות לא השבוע, אבל אני מניח שזה יהיה בשבוע הבא.
סיגל קוגוט
¶
עכשיו אנחנו מתחילים את הדיון בנושא של מימון מפלגות, והיחס בין החלקים הממומנים לבין המתפלגים המותרים. עכשיו אנחנו מדברים רק על כאלה שהתפלגו בצורה מותרת לפי הפרק ההוא בחוק הכנסת, סעיף 59, שגמרנו לטפל בו עכשיו. פה יש כמה סוגיות: הסוגיה הראשונה היא ההבחנה בין מקדמות לבין מימון שוטף. ארבל, את רוצה לפרט על זה קצת?
ארבל אסטרחן
¶
לפי חוק המימון היום, כאשר חלק מסיעה מתפלג, לפי הדין, כלומר שליש, אותו חלק גוזל מהמימון של הסיעה שממנה הוא התפלג. ב-1 בחודש שלאחר ההתפלגות החלק שממנו התפלגו מקבל מימון לפי מספר חבריו, והחלק שהתפלג מקבל מימון לפי מספר חבריו, ובלבד, כמובן, שהוא מייצג מפלגה.
ארבל אסטרחן
¶
זה אגב קרה בהתפלגות האחרונה של קדימה. הם החלו לייצג את מפלגת חץ, ועד היום הם מייצגים את מפלגת חץ, הם גם התמודדו איתם בבחירות.
ארבל אסטרחן
¶
בפתק כתוב הכינוי. כתוב: "התנועה בראשות ציפי לבני", ואף אחד לא יודע שהוא מצביע עבור מפלגת חץ.
ארבל אסטרחן
¶
החלק שמתפלג, ובלבד שהוא מקבל מפלגה – מתחיל לקבל כסף. בזמנו חשבנו שהם יתחילו לקבל כסף מהיום שרשמו מפלגה. בג"ץ פסק בעניין הזה נגד עמדתנו, וקבע שמהיום שהוקמה המפלגה יקבלו את הכסף אחורנית. זה היה במקרה של קדימה. בכל מקרה המימון מתחלק. בעקבות ההתפלגות שהייתה מישראל בעלייה תוקן החוק וקבעו שזה יהיה נכון רק אם ההתפלגות לא אירעה בשנתיים הראשונות של הכנסת. בחוק מופז תיקנו את זה וקיצרו לשלושה חודשים. בעצם היום אין לזה משמעות.
ארבל אסטרחן
¶
מצוין. תיקון נוסף שנעשה בכנסת ה-16 היה שהחלק שהתפלג יצטרך להשתתף בחובות של המפלגה שממנה הוא התפלג. קצת קשה לעשות את החישובים האלה, אבל זה כבר נעשה. למשל במקרה של עצמאות עשינו את זה. איך מחשבים את החובות? או לפעמים יש מפלגות שסוגרות חובות שנים רבות, ואלה שהתפלגו אולי לא היו שותפים ליצירת החובות ואולי כן. יש איזשהו מנגנון שקבוע בחוק. היו על זה הסכמות בכל הפעמים האחרונות, וזה הסתדר. אבל ההשתתפות בחובות היא רק עד סוף הכנסת. כלומר אם ההתפלגות נעשית בסוף הכנסת בעצם אין לזה משמעות. זה המצב היום מבחינת המימון השוטף. מבחינת מימון הבחירות יש שני חלקים: יש מקדמה, ויש מימון סופי. במימון הסופי שנעשה אחרי הבחירות הבאות לא מתחשבים בהתפלגויות שעשו. למשל לגבי קדימה כשעשו להם את המימון הסופי בכנסת ה-19 בשיטת הממוצעים עשו 28 מנדטים שהם קיבלו בכנסת הקודמת פלוס 2, ומזה עשו ממוצע. זאת אומרת אנחנו מתייחסים לתחילת כנסת מול תחילת כנסת. לעומת זאת במקדמה המתפלגים כן לוקחים את המקדמה, כי המקדמה מחושבת, לפי המינוח הקיים היום בחוק "לפי מספר חברי הכנסת שנמנים עם הסיעה ביום קבלת המקדמה". זאת אומרת אם הייתה התפלגות הסיעה שממנה התפלגו תקבל מקדמה קטנה יותר, והמתפלגים יקבלו את המקדמה לפי גודלם.
סיגל קוגוט
¶
אתה מציע בהצעה שלך שכפוף להיתר להתפלג, ההיתר להתפלג לא אומר שמפלגת האם צריכה להיפגע מבחינה מימונית, ולכן יהיה הבדל שאפשר להצדיק אותו שמי שמתפלג כדין בכל מיני נסיבות ייתכן שלא יהיו עליו הסנקציות של הזכות לבחור ולהיבחר, כלומר הוא יוכל לרוץ בכנסת הבאה גם עם מפלגה שמיוצגת בכנסת הזאת; הוא יוכל להיות שר או סגן שר. לא יחולו עליו הסנקציות במישור המשטרי, אבל במובן המימוני יהיו נסיבות שמפלגת האם לא תיפגע. מה שעבר בקריאה הראשונה זה בעיקר התאחדות סביב ההצעה שלך. חבר הכנסת הופמן היה הרבה יותר קיצוני, והוא רצה לומר שכל מי שמתפלג בכל צורה, בכל מועד לא יקבל כסף. מה שהכנסת החליטה בחוק המימון וניסתה למצוא איזון עדין כי בלי כסף קשה לאנשים לחיות פשוט. כל הרעיון של חוק המימון הוא שהם לא יפנו לבעלי הון שיממנו אותם.
סיגל קוגוט
¶
הם צריכים חיות באמצעות אמצעים מינימליים לקיומם.
לכן הכנסת עשתה איזון שהופר בתיקון מופז בכנסת הקודמת – מופז בטח יכעס אם נקרא לזה על שמו.
סיגל קוגוט
¶
- - אבל בניגוד להופמן שאמר שבכל צורה וזמן המתפלגים לא יקבלו פרוטה, אתה רצית לומר שבתחילת כנסת ובסוף כנסת הם לא יקבלו. אלה תקופות שלא מאפיינות בדרך כלל משברים אמתיים. כי בתחילת כנסת רק נבחרת, אז מה, אתה כבר מתפלג? איזה משברים כבר היו? ובסוף כנסת אתה כבר מכוון את פעולותיך לקראת הבחירות – אז מה אתה מתפלג? כדי לקחת למפלגת האם שלך את הכסף?
סיגל קוגוט
¶
המון עושים את זה. לקראת בחירות יש הרבה מאוד התפלגויות. מכל הנתונים שארבל הביאה בפעם הקודמת 70% מההתפלגויות הן לקראת בחירות, נכון?
סיגל קוגוט
¶
גם לקראת הבחירות. היה פסק דין אם הם התפטרו בזמן או שאסור להם בכלל לרוץ. אבל זה שהם פרשו ממפלגת העבודה וזנחו אותה זה היה ברור.
אורית סטרוק
¶
כתוב דברי חז"ל: "שוב יום אחד לפני מִִִתתיך". איך אתה יודע מתי זה יום מתתיך? שוב יום אחד לפני כן.
אורית סטרוק
¶
כי כל יום צריך לעשות תשובה. אז גם פה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שעם התיקון הזה אתה פשוט תקדים את הבחירות. כי מה יקרה – אני למשל ארצה להתפלג אז אני אעשה חשבון שאיקס זמן לפני הבחירות אני לא מקבלת את המימון, אז אני מתפלגת לפני כן. אבל בעצם ההתפלגות שלי לפני כן כבר התחלתי להאיץ את הבחירות הבאות. זה מה שיקרה.
סיגל קוגוט
¶
נכון. על מפלגות קיימות זה לא חל. זה רק חל על אנשים שמתפלגים ממפלגת אם. אבל אני מבינה מה את אומרת.
אורית סטרוק
¶
אמרתי "אני" כי לא רציתי להגיד "מופז". מופז כבר לא יכול, אבל לא משנה. התיקון שאתה מציע עשוי להיות תיקון מאיץ בחירות.
אורית סטרוק
¶
רק נשאר לנו לשאול מה קורה בתקופה של הבחירות. זה כבר לדיונים הקודמים, מחליט על התקציב וכו'.
סיגל קוגוט
¶
זה יבוא לוועדת שרים בעוד שבועיים. אנחנו לא נהיה פרה שרוצה להיניק אם העגלים לא רוצים לינוק, אבל השרים צריכים להביע את עמדתם. זה יגיע לוועדת שרים, כנראה. היושב-ראש דיבר עם שרת המשפטים, וכנראה ביום שני לא הקרוב, אלא זה שאחריו, הדבר יעלה לוועדת השרים, וכל השרים יכולים להביע את עמדתם. אם יש לכם ישיבות סיעה זה נושא שראוי להעלות.
היו"ר דוד רותם
¶
מה השאלה? אם השרים הנכבדים יודעים? כל שבוע הם מצביעים בוועדת שרים לענייני חקיקה. כמו שהם יודעים כל שבוע הם יידעו גם הפעם.
סיגל קוגוט
¶
אם יש ישיבות סיעה זה בהחלט נושא שראוי לדון בו כי כשהוא יבוא לוועדת שרים לענייני חקיקה צריכה שתהיה איזושהי - - -
סיגל קוגוט
¶
אבל יש. אותו נייר שהעברתי לכם. אני יכולה לשלוח לך אותו שוב במייל. ברור – בלי נייר אי אפשר.
סיגל קוגוט
¶
אז לקראת יום שני אני אכין לנו עוד נוסחים כדי שאפשר יהיה לדון בפורום רחב על מימון מפלגות. זה דבר מאוד חשוב.
שמחה דן רוטמן
¶
בעניין המימון לא כדאי שיהיה לפי הוראות סעיף 59 1 או 3? אם 3 נמחק אז ודאי שלא, אבל גם אם 3 לא נמחק, ואנחנו מקבלים את הרעיון שבמקרה של התפלגות סיעה זה לגיטימי אז לא משנה איזו אופציה, כדאי להוריד משם את 3.
סיגל קוגוט
¶
יתעוררו לנו עוד כמה שאלות בקריאת חוק המימון, ונביא לדיון מסודר ביום שלישי כמה וכמה נוסחים בעניין כדי שחברי הכנסת יוכלו לראות.