PAGE
10
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 88>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד ( 2 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<הצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת העונש בגין כניסה לשטח חקלאי), התשע"ג-2013.>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

אורית סטרוק
איילת שקד

>
לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

נדים עבוד - עוזר ראשי, משרד המשפטים

רויטל גור - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אליעז רויסבלט - ראש לשכת חקירות מג"ב, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק טובי בן שלום - קצין מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אילנה חן - תביעות, המשרד לביטחון פנים

לינור דויטש - יועמ"ש, התאחדות האיכרים

עידית שבתאי סידיס
-
לוביסטית (פוליסי), התאחדות האיכרים

עומר רז - פעיל המשמר החברתי, מוזמנים שונים

יהודה מרמור - חקלאי

און ריפמן - "השומר החדש"

אפרת חקאק

תמי ברנע

חנה כהן
<הצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת העונש בגין כניסה לשטח חקלאי), התשע"ג-2013>

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת העונש בגין כניסה לשטח חקלאי), התשע"ג-2013, של חברי הכנסת איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי, יוני שטבון, יריב לוין, ראובן ריבלין, אלעזר שטרן ודוד רותם.

חברת הכנסת אילת שקד, תסבירי לנו.

בגלל עלייה בהיקף הפשיעה החקלאית בישראל ובגלל שחקלאים רבים מוצאים את עצמם גם בהפסדים כבדים, ויש גם מין חוסר אונים כזה בגלל פלישה חקלאית - "פלישה חקלאית" זה לא גניבת בקר שקורית הרבה, אלא שלוקחים עדר ושמים אותו בשטח מרעה של מישהו אחר, מפילים גדרות וכד' – ביקשנו להעלות את הענישה מחטא לעוון. כלומר, במקום מאסר של שלושה חודשים יהיה חצי שנה וכפל קנס.
ביקשו ממני איזושהי בקשה – ואני רוצה לדון בזה ולשמוע אם יש למישהו איזושהי דעה בעניין – שזה ייחשב רק אם יש אדם ששייך לעדר - - -

יש עדר ששייך לאדם.

הכוונה שברגע הפלישה מזוהה גם אדם. מפחדים לפעמים שפרה או צאן עוברים ממקום למקום שלא בכוונה. לכן רוצים שזה יהיה רק אם זה בכוונה.

לכן אני מבקשת לאשר את החוק כמו שהוא, אלא אם יש למישהו יש מה להגיד בעניין הנקודה שהתייחסתי אליה כרגע.

אני רוצה לברך אתכם על החוק הזה. אני מייצגת את החקלאות הפרטית במדינת ישראל שסובלת מהיקפי גניבות בשיעור של כמעט 60 מיליון ש"ח בשנה. אנחנו מברכים על כל החמרה של הענישה, שכן כיום גם אין אכיפה מספקת וגם אין ענישה מספקת. כתוצאה מכך החקלאים עומדים שוב ושוב בפני שוקת שבורה, ללא שום אפשרות להגן על עצמם ועל הרכוש שלהם. לכן הצעת החוק מבורכת ותודה לכם על כך.

אני רוצה לאשר את הצעת החוק כמו שהיא, אבל אני מעלה נקודה ושואלת אם יש למישהו התייחסות אליה. ההחמרה היא בכניסה לשטח חקלאי. פנה אליי חקלאי אחד ואמר שזו הצעת חוק טובה, אבל יכול להיות שלפעמים בלי כוונה כבש או פרה עוברים ממקום למקום. לכן השאלה היא אם נכון להוסיף שהפלישה לשטח חקלאי תהיה רק אם מזוהה גם אדם עם העדר או שזה רק העדר.

זו שאלה טובה.

אני רוצה שנסתכל קודם על הסעיפים עצמם, כי יש כמה עבירות - - -

לפני שאת מעלה את הנושא הזה. משטרת ישראל, אתם יכולים להגיד כמה תיקים נפתחו בנושא הזה של כניסה לשטח חקלאי – שעד היום זה גם עבירה – וכמה תיקים הוגשו לבתי משפט?

אני רוצה לומר שני דברים: א', זה קצת ברגע האחרון ולכן יש עוד דברים שמצריכים ליבון אצלנו.

מה זה "קצת ברגע האחרון"? את זה לא הבנתי.

במובן זה שיש עוד נושאים, שבוודאי יעלו פה.
הנתונים שיש לי הם משנת 2009 עד 2012: נפתחו 254 תיקים, מתוכם 217 תיקים שנפתחו במג"ב.

מה זה מג"ב? מג"ב זה לא חלק ממשטרת ישראל?

כן, אבל מבחינת הגורם שעסוק באכיפה, מבחינת הייעוד, הגורם שמטפל בזה, הגורם שנותן את המענה בתוך משטרת ישראל הוא על-פי רוב מג"ב.

מרבית התיקים נגנזו ועדיין נמצאים בחקירה.

למה הם נגנזו?

חוסר עניין לציבור.

כן, חוסר עניין לציבור.

זה די מזעזע.

ההחלטה להעלות את רף הענישה תאפשר כלים אכיפתיים טובים יותר ותאפשר הגשת כתבי אישום.

מה חסר לכם עד היום שלא יכולתם להגיש כתבי אישום?

זו עבירה מסוג "חטא".

רף ענישה שמאפשר את הביטוי לחומרת המעשה. לכן התכנסתם כאן ואנחנו לא מתנגדים להחמרה בענישה.

אני רוצה לדעת למה עד היום לא הגישו כתבי אישום.

אנחנו, בתביעה, מגישים כתבי אישום בעבירות של "עוון", אנחנו לא מגישים כתבי אישום בעבירות של "חטא". עד היום הענישה היתה חודש ושלושה חודשים. ברגע שתחמירו את הענישה, כפי שהיתה הצעת החוק במקור, זה יאפשר גם לנו להתעסק עם העבירה הזאת ולהגיש כתבי אישום במקרים המתאימים. בחשיבה יותר רחוקה זו גם יכולה להיות עבירה שמתאימה אולי להסדר "סגירת תיק מותנית". זה בהחלט יאפשר לנו להתחיל ולאכוף.

כמובן שכשמדובר במקרים החמורים, ולא כל פרה שרועה וברחה מהעדר, שבהם נדרשת אכיפה יותר ממנהלית.

היום גם במקרים החמורים האלה אין שום יכולת לאכוף?

אנחנו עובדים עם הכלים המשפטיים שהמחוקק נתן לנו.

זה בסדר גמור, אני רק שואלת אם היום הכלים האלה גם במקרים החמורים לא עוזרים.

כשזו עבירה מסוג "חטא", איזה סוג מענה את מבקשת? צריך לשנות.

למה אתם לא מעבירים לפרקליטות? הרי מה שהמשטרה לא עושה, עושה הפרקליטות.

צריך להבין, הם גם לא מגישים בכלל תלונות כי הם יודעים שהכל נסגר.

אנחנו נמצאים עכשיו בדיון בקריאה ראשונה ולכן אני מציעה לאשר את זה כך לקריאה ראשונה ואת הנקודה שאני העליתי, נחשוב על זה - - -

למרות שמקריאה נוספת של הנוסח הקיים אני לא רואה בעייתיות. אף אחד לא יגיש קובלנה במקרה כזה של פרה שעוברת. כולנו יודעים שזו לא הבעיה, אלא שהבעיה היא בכמויות. פרה תועה כזאת או אחרת, אף חקלאי לא יתבע. אני חושבת שהנוסח הקיים מצוין ואני לא רואה סיבה לשנות אותו.

רציתי להציע נוסח שאולי כן יענה על השאלה שלך. אני אשמח אם נסתכל על הסעיפים. בעמוד 4 של מסמך הרקע יש את נוסח הסעיף עם התיקונים שהמציעים הציעו פלוס התיקונים שלי: סעיף 494 – (א) העושה אחד מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו X - ואתם מציעים להעלות את העונש לשישה חודשים. במאמר מוסגר אני אגיד שהמציעים הציעו להעלות את הקנס לכפל הקנס. אני מציעה נוסח מעט שונה ולהחמיר את הקנס ולכתוב: "קנס כאמור בסעיף 61(א)(2)" – שזה טיפה יותר גבוה, אבל זה הנוסח היותר מקובל בחקיקה.

הקנס יותר גבוה?

קצת יותר גבוה, כמה מאות שקלים יותר.

לא אכפת לי, שיהיה כמה שיותר גבוה.

כמה שיותר גבוה, יותר טוב.

זה כמה מאות שקלים יותר.

דבר שני, אם אתם מסתכלים על סעיף קטן (א) מול סעיף קטן (ב), הסעיף מאוד ארכאי ולכן אנחנו לא יודעים בדיוק איך בית-המשפט יפרש את הסעיפים אם הם יגיעו לבית המשפט. התיקים היחידים שראינו בפסיקה הם דווקא לסעיף (ב). בסעיף (א) העבירה היא התנהגותית ולא תוצאתית. משמע, בעצם זה שאתה נכנס לתוך השטח, לתוך הגן, אתה כבר עובר עבירה. לכן חשבתי להציע להוסיף אלמנט של נזק, שכבר קיים בסעיף (ב). לפי סעיף (ב), אם הבהמה שלך נכנסת לשטח, אתה כבר עובר עבירה, אבל רק אם הבהמה גרמה לנזק.

אם היא הלכה שם ודרסה - - -

אם היא דרסה תבואה, זה נזק.

כן. כתוב: נגרם נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצורכי גידולים.

אני מציעה להוסיף את זה גם לסעיף (א), וזה הופך את העבירה לעבירה תוצאתית.

גם אם היא אכלה נגרם נזק.

ברור.

הבנו מהמשטרה שרוב התיקים שהם היו רוצים לאכוף באמת כ"נגרם נזק", אולי יהיה להם קושי בתביעה.

אני לא חושבת שהקושי יתחיל בתביעה, הוא יתחיל עוד בשלב הראייתי של איסוף הראיות. אם אנחנו רוצים להביא להגברת האכיפה וכרגע אנחנו מתנים תנאי נוסף של הוכחת הנזק, לדעתי זה רק יקשה ולא יקל. יוצא שכאילו אנחנו באים להחמיר ורוצים להעלות את העבירה הזאת לרף כזה שיוגשו כתבי אישום, אבל אם מוסיפים את דרישת הנזק – אז לך תמדוד נזק. האם זה שהיא דרסה את היבול זה נזק, האם היא דרסה משבצת, האם היא דרסה חצי דונם. קצין מג"ב אולי יוכל לפרט על העניין הזה קצת יותר, אבל ברור לי שזה יהיה עוד מכשול, עוד איזשהו תנאי בדרך לאכיפה ושלא היה קיים מלכתחילה.

מצד אחר, אם מחמירים את העונש אולי ראוי להכניס את האיזון הזה, בגלל שהיום הסעיף כל כך ישן וכל רחב.

אבל אם המשטרה אומרת שבפועל הם יתקשו לעקוב, מה גם שגם ככה הרי לא עושים עם זה שום דבר, ואם עכשיו הם צריכים להוכיח גם נזק, זה יעקר את החוק מתוכן. זה מה שאומרת נציגת המשטרה.

איילת, אל תדאגי. הם לא יעשו עם זה שום דבר, גם כשזה יהיה עונש כבד יותר.

זהו, שאנחנו רוצים שינוי.

אנחנו רוצים שיאכפו.

אני מבינה את התוספת של עו"ד אפרת חקאק, אבל אני חושבת כפי שאמרה נציגת המשטרה. גם ככה, עד שמקרים כאלה מגיעים סוף סוף למשטרה, להחמיר את נטל ההוכחה יוצר קושי נוסף שאני לא מבינה למה להערים אותו. אמנם הסעיף הוא ארכאי, אבל - - -

תהיה חזקה, שכאשר נכנסים לשדה - - -

כן, השגת גבול. נכנסת לשטח חקלאי - - -

אז חזקה שנגרם נזק.

בוא נגיד שאם פנו למשטרה, זה אומר שאיזשהו נזק נגרם. הרי אף אחד לא פונה סתם למשטרה. לחקלאים שלנו יש דברים יותר טובים לעשות מסתם לפנות למשטרה אם לא קרה משהו. אבל סתם להגביר את נטל ההוכחה, לשווא, אני לא רואה סיבה לכך.

הם צודקים.

זה מופיע ב-(ב). התיקים היחידים שיש היום הם ב-(ב), ובפסיקה אין התייחסות לזה שהאלמנט הזה בעייתי.

כי לא הפסיקה אוכפת. החקירות אוספים את הראיות, לא בתי-המשפט.

נכון, אבל זה כבר קיים היום בסעיף ופה ושם יש תיקים. זה לא משהו שעלה כבעיה.

השאלה אם אנחנו רוצים בשלב הזה, כשאנחנו רוצים לתת מענה לבעיה אמיתית, להוסיף דבר שלא היה קודם בחוק ויוסיף קושי. אני סומכת על תהליך איסוף הראיות של המשטרה ועל בתי-המשפט, על היכולת שלהם להבחין בין עיקר לתפל.

בעוד שנייה אנחנו נקבע חזקה.

לדעתי עדיף לא לתקן את נוסח הסעיף מאשר להוסיף חזקה.

אני רוצה להוסיף חזקה, כי אם נכנסו לקרקע שמוכנה לצורך גידולים, חזקה שנגרם נזק, אחרת הם לא יצליחו להוכיח את זה לעולם.

אז עדיף להישאר עם הנוסח המוצע, שפותח את זה מספיק.

את צודקת, אבל את יודעת מה הבעיה – היועצים המשפטיים מחפשים נזק והם יעשו לי חור בראש.

זה יקרה ממילא בבית המשפט.

אני מ"השומר החדש".

מה זה "השומר החדש"?

אנשים נפלאים שעושים דברים מצוינים בשביל עם ישראל וארץ ישראל.

אלה שמרביצים מכות ביום העצמאות?

לא, אלה שמרביצים להם מכות ביום העצמאות.

חס ושלום, לא זה ולא זה.

אני סמנכ"ל חינוך ב"שומר החדש". חשוב להבין שבסוף, כשפולש עדר לשטח מרעה של יהודה מרמור, לצורך העניין, כדי להוכיח את כמות הנזק הוא מביא שמאי חקלאי וסביב זה בונים את כתב התביעה.

יהודה מרמור הוא חקלאי שבמשך שנים סובל מפלישות וגניבות. יהודה, האם אתה חושב שנכון להוסיף סעיף של נזק או לא נכון? מה ההיקף שאתה מתמודד איתו?

לגבי ההיקף שאני מתמודד איתו, בחמש השנים האחרונות ספגתי נזק של יותר ממיליון שקלים על חיתוכי גדרות, פלישת בקר בתדירות יום יומית. זאת בנוסף לאיומים, אלימות וכן הלאה. אני לא בא בטענות למשטרה, ברוב המקרים המשטרה מנסה לעשות את המקסימום. החבר'ה שמגיעים לשטח מנסים לעשות את המקסימום שבמקסימום כדי לתת מענה, אבל גם ידיהם כבולות.

מי מגיע לשטח, מג"ב?

מג"ב, בעיקר סיור כפרי. הגיעו גם דרגים הרבה יותר בכירים מהסיור הכפרי, מפקד תחנה ומפקד מחוז צפוני שמגיע אליי בתדירות יחסית גבוהה. אין למשטרה שום תשובה שיכולה לעזור לי. ברוב המקרים הם מנסים לעזור ובאמת אכפת להם, אבל לחוק אין שיניים למרות שאנחנו תופסים פרות ומוכיחים של מי הן, מוכיחים את הנזק, מוכיחים את הכל. הגשתי מאות תלונות, אם לא יותר, בשנים האחרונות ורוב התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור. מעט מאוד תלונות נסגרו מחוסר הוכחות. רובן הגדול נסגר מחוסר עניין לציבור. אחד הדברים שהתובע המשטרתי אומר לי - - -

מה אתה? איפה נולדת?

אני בן המושבה יבנאל, דור שלישי במושבה.

אתה פלסטיני?

כנראה שכן.

אתה מבין, לכן אין עניין לציבור. אני פשוט רוצה להסביר לך.

אני בן מושבת יבנאל, דור שלישי למגדלי בקר בשטחים פתוחים. השטחים עליהם אני יושב כרגע, המדינה ביקשה מסבא שלי לבוא ולשבת עליהם, כדי שלא תישאר שם משבצת ריקה. היום, ברמה האישית, אני מרגיש שהמערכת נותנת לי בעיטה – זה במילים עדינות – המערכת זנחה אותי. אני חשוף, למרות שבכל ההליכים המשפטיים, כולל זכייה בבג"ץ, מצבי רק מחמיר. בחמש השנים האחרונות זכיתי בהליכים משפטיים – בבית משפט השלום בטבריה, בבג"ץ בירושלים – ובשטח מצבי רק הולך ומחמיר.

חברת הכנסת שקד דואגת לך.

אני לא מדבר רק ברמה האישית שלי, כי זו התחושה של הרבה מאוד בוקרים בצפון והרבה מאוד חקלאים. אני גם רכז ביטחון של המושבה יבנאל והחקלאים אומרים שהם לא מגישים תלונות במשטרה, לא בגלל המשטרה, אלא משום שהתיקים ייסגרו, בגלל שלא עושים כלום. בטבלאות מופיע שיש ירידה בפשיעה החקלאית, אבל זה לא נכון. יש ירידה בתלונות שאנשים מגישים, בגלל שהם יודעים שבשורה התחתונה לא ייעשה עם זה כלום, מלבד הזמן המבוזבז של אותו חקלאי או בוקר.

משרד המשפטים רוצים להגיד משהו?

אדוני היושב-ראש, כפי שידוע לך, בוועדת שרים הוחלט לתמוך בהצעת החוק של חברי הכנסת בהקשר של החמרת ענישה, אבל אנחנו סבורים שגם הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה סבירה מאוד בעינינו ולכן אנחנו תומכים גם בה.

זה בסדר, אתם עוד לא ועדת שרים. אתם בסך הכל פקידים.

נכון.

רק תזכרו את זה.

אנחנו חושבים שככל שאדוני ירצה לקבוע חזקה, אז לא יהיה צורך לקבוע את העניין של הנזק, כי אם לא צריך להוכיח את הנזק אין תועלת בהקשר הזה לקביעת חזקה.

אני אאשר את הנוסח כפי שהוגש בקריאה ראשונה ואני אראה בקריאה שנייה ושלישית, כדי שלא יגידו לי עניין חדש, ואולי נדון בנושא הנזק.

תודה, אדוני.

אני אעיר שוב שזה לא בדיוק בנוסח שהוגש, כי במקום כפל הקנס אנחנו נכתוב: קנס כאמור בסעיף 61(א)(2).

מצוין.

אני אקרא: הצעת חוק העונשין (תיקון החמרת העונש בגין כניסה לשטח חקלאי), התשע"ג-2013 –

תיקון סעיף 494

1. בחוק העונשין, השל"ז-1977, בסעיף 494 –




(1) בסעיף קטן (א), במקום "מאסר שלושה חודשים" יבוא





"מאסר שישה חודשים או כפל קנס כאמור בסעיף 61 (א)(2)";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "מאסר חודש אחד" יבוא "מאסר

שלושה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2)".

תודה רבה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת העונש בגין כניסה לשטח חקלאי), התשע"ג-2013, אושרה לקריאה ראשונה.

פה אחד. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:30.>