PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 44>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 12 40

<עולים מאתיופיה שנמצאים תקופה ממושכת במרכזי הקליטה השונים, דיון מהיר של חה"כ שמעון סולומון>
נכחו
<חברי הוועדה >
יואל רזבוזוב – היו"ר

יחיאל חיליק בר

נסים זאב

ישראל חסון

מרדכי יוגב

אברהם מיכאלי

שמעון סולומון
<מוזמנים >
עודד פורר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

חביב קצב
- סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

מיכל לבנטל אנדרסון - סגן היועמ"ש, משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - דובר וממונה על יחסי ציבור משרד העלייה והקליטה

רונית גדוליאן-מוכתריאן - ראש תחום תכניות סיוע-אגף האכלוס משרד הבינוי והשיכון

אשר סיום - ראש משלחת הסוכנות לאתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד שכטר - ממונה על תקשורת בשפה הרוסית, הסוכנות היהודית

סמדר בר חיים - הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעליה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב - יועצת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דוד דנקר - קשרי ממשל, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי, מקור ראשון, כתב ברדיו גלי ישראל

ישראל פקדו - הערוץ הישראלי אתיופי

גל קיסר - פעילה

אלכס גנדלר - לוביסט, חב' "ברדוגו יועצים", קרן שת"ף

רומן גרביץ - לוביסט, מייצג את הסוכנות היהודית

טקלה יונתן - עובד הכנסת

אבבה אלמאייהו



גזאט אלנה



טמסגן בלטה



אזזה ברה



איאיו וורקו



טאקלה חנוך



טזרה טגנייה



מזאנו מולה



אזמראו מיטקו



איננו רדה



ספאנו רטה



אלמיהו אבבה



אוסנת שוורץ




<מנהל/ת הוועדה >
דנה גורדון שושני
<רישום פרלמנטרי >
י.ג חבר המתרגמים
<עולים מאתיופיה שנמצאים תקופה ממושכת במרכזי הקליטה השונים>

שלום לכול המשתתפים, אנחנו מקיימים היום דיון מהיר, הצעה של חברי, חה"כ שמעון סולומון, בנושא עולים מאתיופיה שנמצאים תקופה ממושכת במרכזי הקליטה השונים. אני מבין שהנושא בעייתי, ואני מניח שיהיו הרבה אמוציות, אני אבקש לנסות לשמור על הדיון. המטרה של וועדת העלייה הקליטה והתפוצות היא להקל על העולים בתהליך הקליטה בארץ וכדי לעשות אינטגרציה כמה שיותר טובה.
אבקש את נושא הדגל, חברי חה"כ שמעון סולומון להציג את הנושא ואחר כך ניתן לדוברים האחרים את זכות הדיבור.

בוקר טוב לכולם. אני מציע שהדוברים הבאים יציגו את עצמם למען הפרוטוקול.

סליחה, מאחר והזמן קצר, אני אבקש את כל הדוברים להיות ממוקדים בדבריהם ובנושא.

תודה ליושב ראש, תודה לחבר הכנסת שכל הזמן טורח ועושה, תודה לכל הארגונים, לכל מי שהגיע, לעולים שנמצאים כאן. יושב איתנו אשר סיום ראש המשלחת של הסוכנות היהודית באתיופיה בנושא העלייה. בזמנו החופשי הוא בא לבקר ומכבד אותנו, אולי הוא יאמר לנו כמה מילים, תודה לאגודה הישראלית ולכל האנשים שנמצאים כאן.
מתוקף תפקידי כמנהל מרכז קליטה אני מכיר את הסוגיה לעומק. הסוגיה הזאת הזו קיימת במשך הרבה שנים. בעוד שיש נוהל מסודר למשל בנושא המשכנתאות לעולים חדשים מ- 200 עד 700 אלף, לפי גודל המשפחות ועל פי קריטריונים מסודרים, לבודדים בין אם קשישים ובין אם צעירים אין להם פתרון, אין להם משכנתא ואולי יש בסכום זעום. לדעתי פה זו במה לשמוע ולהשמיע מה ניתן לעשות.

התחילו לקיים פגישות עם האוצר, עם משרד העלייה והקליטה שאמור להוביל את נושא העולים החדשים. נשמח מאוד לשמוע ולראות את תמונת המצב. בשבוע שעבר כשהתחלנו את השיחות במשרד האוצר, הבנתי שיש משכנתא קטנה ויש סיוע בשכר דירה, יש דברים נוספים שלא לגמרי אנחנו בקיאים בהם ולא מכירים את התמונה. כדי שנוכל להתקדם באופן רציני בהמשך ולברר מה ניתן לעשות עדיף לקבל את תמונת המצב הקיימת היום, מה ניתן לצעירים ולמבוגרים. חשוב לציין שלא מדובר רק בצעירים, יש גם קשישים ומבוגרים שמגיעים. הגיע יהודה שרף מהסוכנות היהודית שחזר כעת מאתיופיה. אשמח לקבל תמונה גם מחביב קצב וגם מזיוה מקונן ולאחר מכן ניכנס לדיון. כדאי לדבר בקצרה כדי שכמה שיותר אנשים ידברו. אני מאוד רגיש לאנשים שמגיעים מבחוץ ומבקש לתת לכמה שיותר אנשים לדבר, בעיקר אבקש לא לחזור על הדברים שנאמרו.

תודה רבה. אנחנו מנהלים 17 מרכזי קליטה לעולים מאתיופיה בהם נמצאים כ- 7,000 נפש. הפתרון שאנחנו מציעים לעולים המגיעות ישירות משדה התעופה, בעיקר למשפחות עולים המגיעות ארצה ונקלטות בשדה התעופה.
הפתרון הניתן למשפחות העולים – זו הקבוצה היחידה הזכאית למענק, המענק שלהן נע בין 282 אלף שקל עד 700 אלף שקל, תלוי במספר הנפשות ובמקום הרכישה ומועד הרכישה, כלומר שעת הביצוע.

כדי לעודד.

המטרה שלנו היא לעודד. בשנתיים הראשונות הסיוע הוא גבוה, זאת הקבוצה היחידה הזכאית למענק, משפחת עולים מאתיופיה שלא נמצאת במרכז הקליטה לא זכאית למענק. המשפחה היחידה הזכאית למענק היא משפחת עולים מאתיופיה הנמצאת במרכז הקליטה.

המטרה שלנו פשוטה והיא לסייע לעולים בזמן הגעתם למרכז הקליטה, בנוסף לתהליך האולפן והגיור שהם עוברים והכנה לחיי היום-יום, מטרתנו שתוך שנה וחצי עד שנתיים הם ימצאו את דרכם, בעז"ה ויעברו לדיור קבע.

כולנו יודעים שמרכז הקליטה הוא מקום זמני, זה לא מקום קבוע. תהליך הקליטה במרכז הקליטה חייב להיות ממוקד מאוד כדי לסייע להם בקבלת ידע ויכולת לנהל חיים עצמאיים מחוץ למרכז הקליטה. כל משפחה מאתיופיה שיוצאת ממרכז הקליטה יוצאת עם מענק שהיא מקבלת. המענק כפי שציינתי נע בין 282 אלף ברמה הנמוכה ועד 700 אלף שקל ברמה הכי גבוהה. הם רוכשים דירות ויוצאים. אנחנו מסייעים בידם, עוזרים להם המון בבדיקת הדירות. אנחנו יודעים שיש אנשים רבים שמנסים להפיל אותם מתוך מחשבה שהם קבוצה חלשה, מנסים להכשיל אותם, לרמות אותם. אנחנו מקפידים מאוד ללוות אותן הן בהכנת החוזה והן בדיקת השמאויות. הם מקבלים בשפתם מידע מלא. יש להם תקליטון שמנחה אותם ממה להיזהר כשרוכשים דירה. אנחנו עושים כל מה שניתן כמערכת וכממשל על מנת לסייע בידם.
באמצעות מענקי הדיור הצלחנו בשנים האחרונות לאפשר הבאתם של כל אלה שהיו, לבצע החלטת ממשלה ולהביא לארץ את האנשים שהיו בגונדר. באמצעות "המיטה החמה" הצלחנו, משפחה יוצאת משפחה נכנסת. באמצעות המענקים הצלחנו לקלוט ולסיים את העלאת הפלשמורה מגונדר ולבצע החלטת ממשלה. זו הנקודה של משפחות העולים. הרוב המכריע של משפחות העולים עוזבות תוך שנתיים, מעטות נשארות לשנה שלישית ויש מעטים שנשארים גם לשנה רביעית וגם לשנה חמישית וזאת בעיקר בגלל שיקולים אישיים, בגלל צנעת הפרט לא אפרט. הסיבות הן פירודים, איחוד משפחה ויכוחים בין בעל ואישה וכך וכך מקרים.
בשנים האחרונות הסיוע במענק הדיור הוכיח את עצמו, זה מסלול ארוך טווח שהעולה בוחר איפה לגור, הוא רוכש את הדירה במקום שהוא מעוניין. כמובן שהמענק מוגבל ואינו מאפשר לו לרכוש בישובים הכי חזקים, אבל העובדה שהעולים מאתיופיה הנמצאים במרכזי קליטה לוחצים אותנו מאוד לרכישת הדירה בסמוך למשפחה שלהם, קרוב לחברים שלהם וביישובים שיש להם חיי קהילה, בית כנסת וכל המשתמע מכך.

דילמה בין זה לזה.

כן. מי כמוך יודע חבר הכנסת שמעון סולומון שהיית מנהל מרכז קליטה, זה לא דבר פשוט. לרוב אנחנו הולכים בנושא זה לקראת העולים.
לבקשת היושב ראש וחבר הכנסת מר שמעון סולומון בנושא היחידים, אדבר בקיצור. ייצרנו, קבוצה חריגה בתוך קבוצת העולים, קבוצה של עולים שהם יחידים שנמצאים הנמצא במרכז הקליטה. יחיד זכאי לקבל סיוע חריג בשכר דירה בסך של 1,500 שקל לחודש לתקופה של חמש שנים, דהיינו, מענק של 90 אלף שקל. נקודה חשובה מאוד שהסיוע הוא תוך שמירת הזכאות שלו, כאילו הוא גר במרכז הקליטה. כלומר, גם אם הוא עוזב את מרכז הקליטה, התחתן, שינה את הסטאטוס המשפחתי שלו אם הוא רוצה לקבל הלוואה כמשפחה הוא כן יקבל במסגרת החמש השנים.

הנושא השלישי, היחידים זכאים גם להלוואה, לא מענק, הלוואה בסכום של 281 אלף שקל. אנחנו יודעים שהמשפחה הזכאית ביותר, הוותיקה עם עשר נפשות ויותר זכאית עד 160 אלף שקל, הם זכאים כיחידים לסכום של 281 אלף שקל, 800 שקל הלוואה.

קשישים – מהקשישים אנחנו לא מבקשים לצאת לשכר דירה, לא מבקשים מהם ללכת לקנות דירה. לקשישים שתי אפשרויות האחת להצטרף למשפחות שלהם ברכישת דירה ולקבל כיחיד מענק 84 אלף שקל והשלמה עד 97 שקל כהלוואה, זאת אומרת, 97 שקל מתוכם 84 אלף מענק. הרבה מאוד משפחות נעזרות באפשרות הזאת, הן לוקחות את ההורה, אבא או אמא ומשפרות את היכולת שלהן לקנות דירה גדולה יותר. זה טוב גם להם וגם לקשיש.

לקשישים אנחנו נותנים עדיפות מוחלטת בפתרונות דיור בדיור מוגן, הוסטלים ובמקבצי דיור. מטבע הדברים הם לא מסוגלים לרכוש דירה. אנחנו לא מכוונים אותם לקניית דירה, יתרה מזאת, אנחנו לא מציעים להם ללכת לשכור דירה. זו קבוצה חלשה אותה אנו רוצים ללוות, אנחנו רוצים שמישהו יסתכל ויטפל בהם על פי הצורך.

זו המסגרת של כללי הזכאות שאנו נותנים לעולי אתיופיה במרכזי הקליטה.
אני רוצה לציין בקצרה שתי נקודות. האחת, אני מדגיש, הפתרונות הללו הוכיחו את עצמם, הם מאפשרים לנו להמשיך לקלוט עולים אחרים שמגיעים או אמורים להגיע. הנקודה השנייה והיא החשובה, אנחנו לא מסתפקים בעשייה בנושא הדיור, אנחנו במרכזי הקליטה משקיעים בהם המון המון, כולל השקעה כספית. זו הקבוצה היחידה שישר משדה התעופה מגיעה למרכז הקליטה. זו הקבוצה היחידה שבתוך מרכזי הקליטה מקבלת את הלווי. יש לנו המון עובדים דוברי השפה שמלווים אותם בחיי היום-יום, ליווי לביטוח הלאומי, לבתי הספר, לווי למוסדות החינוך, קופת חולים ובכל מה שצריך הם מקבלים סיוע. אנו משקיעים את כל מה שאנחנו יכולים. יש לנו מטרה אחת ויחידה והיא להכשיר אותם ליציאה כשהם מוכנים לדיור קבע עד כמה שהם מסוגלים לקלוט ועד כמה שניתן שהם יהיו מוכנים לכך וכמובן עד כמה שאנו יכולים. לרוב אנו לא מסתפקים בזה.
למשרד העלייה והקליטה יש מוקדי קליטה בכל מוקדי היישובים שהעולים מגיעים אליהם. אנחנו ממשיכים ללוות אותם גם בישובי הקבע לאחר שהם עוזבים את מרכז הקליטה. יש לנו עובדים שהם דוברי השפה שמטפלים בהם. אנו מקווים שהם יצליחו. המנכ"ל הגיע והוא יפרט נושאים אחרים ורבים. התוצאות מדברות בעד עצמן. ברוך ה' אנו רואים את המספר הסטודנטים שלומדים, מספר החיילים שמשרתים, וברוך ה' אנו רואים גם חברי כנסת.

אתה יכול לתת לנו מספרים כמה בחמש שנים האחרונות נכנסו ויצאו וגם כמה נשארו מעבר לשנתיים. פחות או יותר.

פלוס מינוס בשנים האחרונות קלטנו במרכזי הקליטה בכל שנה כ-2,000 נפש. זה תמורת הפינוי.

כמה יש לך היום שהם מעבר לשנתיים במרכזי הקליטה?

אני לא יודע בדיוק, הרוב המכריע הגיע בשנתיים האחרונות. אני אתן לך תשובה הפוכה. בשנתיים האחרונות קלטנו כ- 6,500 נפש במרכזי הקליטה. היום יש כ- 7,000 נפש במרכזי הקליטה, המאזן מבחינת הנתונים ברור. אם תבקש מספר מדויק אני אעבד את הנתונים ואמסור לך.

תתייחס לסוגיה עבורה התכנסנו היום, מה עם הבודדים? מה האמירה שלכם בעניין?

ברורה ביותר. אנחנו הצענו מסלול חריג ביותר והוא סיוע בשכר דירה שלא נמצא באף אחת מקבוצת הזכאים, אנחנו חושבים שזה בסדר. אגב, כמאה עולים יחידים כבר קיבלנו אותו, מימשו אותו. הסיוע הוא 1,500 שקל בחודש לתקופה של חמש שנים, 90 אלף מענק תוך שמירת הזכאות שלהם. במשך חמש שנים אנו שומרים להם את הזכאות כאילו הם גרים במרכזי קליטה, בין אם שינו את הסטאטוס האישי, נישואין וכדומה. מדובר על יחידים. בנוסף הם זכאים להלוואות, אם העולה ירצה לקנות דירה הוא יכול לקבל 281 אלף. יחידים הם מגיל 18,19,20,21,22 ועד גיל 55 פלוס. כאשר לגילאי 55 פלוס אנו מתייחסים כאל גיל פנסיה וגם הקשישים שהטיפול בהם הוא טיפול אחר.

הבנתי שהדיון פה הוא בעצם על כך שנשארים במרכז הקליטה מעבר ל- 24 חודש בגלל חסמים של המדינה. אני קורא את המסמך שהנחתם לנו - - -

הבודדים.

לא רק עולים.

אני קורא פה את המסמך שהנחתם לנו.

כדי שנוכל לקיים את הדיון באופן ממוקד, היום הדיון הוא דיון מהיר והוא על בודדים. כי אחרים, כמו שחביב קצב אמר - - -

על בודדים שמעבר ל- 24 חודשים.

אני אתייחס לבודדים, נקרא להם יחידים.

הבעיה שאחרי 24 חודש הם לא עוזבים

התכנסנו היום כדי שנוכל ליישב את הסוגיה, בודדים היא מילה שלילית לכן אאמץ את ההגדרה שלך 'יחידים' שהם בכל הגילאים, הם כמו כל עולה חדש שאין להם את הדרוש, כמו שהם אומרים, לצאת ממרכז הקליטה ולכן יש שהם במשך חמש, עשר שנים נשארים.

אבל הם מקבלים 1,500 שקלים סיוע.

הם לא מממשים, נראה לי שכמאה מימשו עד עכשיו.

יש כמה סוגי יחידים במרכזי הקליטה. אני אבקש סבלנות ושלוש דקות כדי להאיר את עינכם בסוגיה זו.

יש יחידים שנמצאים עשר שנים במרכזי הקליטה. כל אחד, ברוך ה', ליד הבית שלו יש לו את המאזדה או הטיוטה מודל 2009-2010 ברוך ה', כולם עובדים ומשתכרים, משלמים 250 שקל לחודש. לא מפנים את הדירה והם ממשיכים ולהיאחז בקרנות המזבח. זה חבל, מקומם לא שם והם צריכים לפנות - - -

אין לכם קריטריונים מי יכול להיות במרכז קליטה?

יש קריטריונים. הם סיימו את הזכאות שלהם במרכז הקליט. ה אדוני היושב ראש, הזכאות שלהם היא עד 24 חודש. הם נשארים

אין לכם יכולת להוציא אותם בעל כורחם כי הם סיימו את התקופה?

אנחנו מתנהגים איתם מאוד בכפפות של משי. אנחנו מאוד מאוד מנסים לשכנע ולדבר איתם. זה העניין שבגינו הבאנו את ה- 1,500 שקל לחודש כסיוע לשכר דירה למשך חמש שנים, מה שציינתי 90 אלף שקל מענק הוא על מנת ללכת איתם לפתרון. הפתרון הזה עמד בבית המשפט העליון בו התקיים דיון ושופטי בית המשפט העליון אמרו לנו שזה פתרון שמאוד מקובל עליהם ושלדעתם זה פתרון הגון, ולכלל האוכלוסיות לא קיים דבר זה בכלל. אנחנו מאוד מדברים על ליבם, משכנעים אותם. חצי מהיחידים הרשומים במרכזי קליטה, צר לי להגיד לכם, הם רשומים וירטואלית. הם מחזיקים את הדירות שלהם, הם לא נמצאים בפועל. יש אנשים שנמצאים שם, אני בורר את המילים כי אני משרד הקליטה וחשוב לי לא להישמע כאילו אני מדבר על עולים, אבל אני חייב לתת מספר דוגמאות.

יש עולים שהם יחידים שנמצאים שמונה ותשע שנים, תוך שנתיים גילנו דרך משרד הפנים שהם נסעו לאתיופיה שנים עשר פעם, שמונה, ארבעה עשר פעם. נוסעים לאתיופיה כשהם אומרים 'אין כסף'. אני מניח שנסיעה לאתיופיה עולה כסף. יש כאלה מקרים. אני לא רוצה להיגרר כאן לעניין המשכורת והעבודה, לא רוצה להיגרר למקרים שהם נוסעים לאתיופיה ומביאים נשים שהן לא במעמד עולות, מכניסים אותן לדירה שלהם. יש תופעות לא נעימות שקורות במרכזי הקליטה. אנחנו מאוד מאוד לא רוצים להגיע לפינות ולהגיע לתביעות משפטיות. יש גם כאלה שהגשנו נגדם תביעות משפטיות. לאור הדיון שמתנהל בבית המשפט אני לא יכול לפרט את הנושא.
יש לנו מטרה. פתחנו מרכזי קליטה שעולים לנו הרבה מאוד כסף על מנת לתת לעולה הכשרה ולעזוב לחיים עצמאים ולאפשר לנו לקלוט עולים אחרים במקומו. לא פתחנו מרכז קליטה כדי שיישארו בו עשר שנים. תחשבו על עולה חדש שנמצא בשוק החופשי ומשלם שכר דירה, אם הוא משלם רק 1,000 שקל מכיסו, תחשבו כמה הוא חסך.

זו הנקודה המהותית, האם יש לך מספר של עולים שלמעלה משנתיים-שלוש מנסים לצאת ולהשתלב ואין להם את היכולת, בגלל המגבלות. יש לך את הנתונים? כי זה הדיון.

אני אענה לך. היום בפועל, יחידים עולים שגרים במרכזי הקליטה מספרם כ- 450 נפש. יש בשנה האחרונה בנוסף להם מאה שמימשו את הסיוע לשכר דירה. בדרך יש עוד 15-20 שיממשו. התחלנו לפני כשנה וחצי בתהליך שינוי תודעה. הכל תודעה. בתחילה כשהצענו להם את ה- 1,500 שקל אף אחד לא היה מוכן לשמוע, לאט לאט אנשים מממשים ועוזבים. אין סיבה אדוני שיחיד שיכול לקבל 1,500 והוא ברוך ה' עובד ומתפרנס, אני לא מדבר על נכה ולא על חולה במחלה מיוחדת, אני לא מדבר איתך על מישהו שחי מקצבת המוסד לביטוח לאומי, לא עליהם אני מדבר. אני מדבר איתך על אנשים שברוך ה' עובדים ומתפרנסים בכבוד, מקומם אינו במרכז הקליטה. הם תופסים מקום של אחרים על חשבון קופת המדינה. זה עולה לנו הון תופעות. הם שם במקום שנקלוט אנשים אחרים שיכולים לקבל את הסיוע, צר לנו, אנחנו עובדים על מחזור - - -

אני לא אוהב את האמירה הזאת. יש לך עולה שאין לך מקום במרכז הקליטה? הוא עולה לך זה נכון - - -

בוודאי.

איפה אתה משכן אותו?

אני לא משכן, אני לא מביא אותו. קבענו שנתיים, קבענו כמה כל חודש אנחנו יכולים לעלות מאתיופיה לפי מספר המיטות שיש לנו במרכזי הקליטה, אדוני.

נדבר במספרים כדי להבין, אתה מדבר על כ- 400 יחידים, נושא הדיון הוא על ה-400 שנשארו אצלך, זאת אומרת שאם המיטות הללו היו פנויות היית מביא עוד 400 עולים.

הוא לא סתם שואל, זו סוגיה יותר מורכבת, זו לא הסיבה המרכזית. יש הרבה סיבות אחרות.

בטוח שיש משפחות שזקוקות יותר.

ברשותכם עוד משפט. 450 זה מרכז קליטה וזה המון כסף. יכולנו לסגור את המרכז ולשפוך את הכסף על קליטת עולים מאתיופיה.

זה דיון אחר.

תודה רבה לחביב קצב. הצטרפו אלינו עוד חברי כנסת, חבר הכנסת מרדכי יוגב. בבקשה אדוני המנכ"ל.

אני רק רוצה להוסיף עוד מילה. אם מרכז הקליטה היה פנוי יכול להיות שהיינו נכנסים למהלך של עלייה מאורגנת מעוד מקומות. אנחנו מדברים על עלייה ועל עידוד עלייה בכלל באופן כללי, כשאני מדבר על עולים אני מדבר על כלל העולים - - -

אדוני המנכ"ל אני חושב שאתם אומרים כאן אמירה מאוד מסוכנת. אני מציע שנעצור בשלב הזה משום שאם אתה אומר לי שבגלל שאין לנו מקומות לקלוט עולים אנחנו לא מביאים עלייה - - -

לא. לא. לא. זה לא מה שאני אומר.

זה מה שמשתמע.

יש עולים שנקלטים רק במרכזי קליטה.

אני אסביר, יש הבדל בין עלייה שהיא עלייה מאורגנת למרכזי קליטה, לבין עלייה בקליטה ישירה כמו שמתבצעת רוב העלייה היום. יכול להיות שהיינו יוצאים לאיזה מבצע של עידוד עלייה. יושב כאן יהודה שרף שעסק בכמה וכמה פרויקטים של עליית הצלה – זה לא המצב היום. עלייה כשהיינו צריכים לשכנע אותם בכל מיני צורות לעלות, בחלק מהמקרים אנו מציעים להם גרעינים בישובים, גרעינים כאלה ואחרים. יכול להיות, אני לא אומר, אבל יכול להיות שגם היינו המציעים להם מרכז קליטה זה או אחר, אני לא בטוח שזה המיטבי וכולם היו מעדיפים לפנות לשם.

נשמע כעת את זיוה מקונן-דגו מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

תודה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. קליטת העולים יוצאי אתיופיה במרכזי הקליטה זו סוגיה לא פשוטה. עצם העובדה שזו האוכלוסייה היחידה שנקלטת בזמן די ממושך במרכז הקליטה – זו בהחלט סוגיה שצריך לדון עליה.

לפני כשנה וחצי הבאנו לדיון, וחבר הכנסת ישראל חסון קידם את הפתיחה של הישובים בכלל, כי משרד העלייה והקליטה הפנה את העולים לרכישת דירות ברחובות ספציפיים באזורים מסוימים. זו סוגיה שהיא סוגיה לא פשוטה. המצב בו האוכלוסייה הזאת צריכה להיות שנתיים במרכז קליטה כדי לעבור גם את תהליך הגיור, כאילו זו האוכלוסייה היחידה שנכנסת למדינת ישראל שהיא לא יהודית כהלכה וצריכה לעבור את תהליך הגיור במרכז הקליטה, גם זו סוגיה ששמים אותה פה.

לעצם העניין של העולים הנשארים הרבה זמן במרכזי הקליטה. נכון, בשנה וחצי האחרונות יצאו הרבה מאוד עולים בעקבות הגדלת המענקים על ידי משרד האוצר. אנחנו יודעים כמה מחירי הדירות בארץ עלו ויחד עם הענק של 286 אלף שקלים או 700 אלף למשפחה בעלת שש-שמונה או שתים עשרה נפשות יכולה, אני יודעת שזו אוכלוסייה שמקבלת, אבל עדיין המצב מקשה עליה לצאת ממרכז הקליטה. זו סוגיה בעייתית.
אם נתסכל על אוכלוסיית הבודדים ואוכלוסיית הקשישים, כאילו שמדלגים עליה, אבל צריך לשים עליה את הפוקוס. הקשישים במרכזי הקליטה - יש סעיף שהם צריכים לקבל הלוואה וזה פשוט בעייתי, מקומם. קשיש שאמור לקבל הלוואה לרכוש דירה איך הוא אמור להחזיר בכלל את ההלוואה?

מי אמר שהוא אמור לרכוש דירה.

אוקי, אם יש דיור ציבורי שאפשר לאפשר לו.

אנחנו מכירים הרבה עולים שאין להם אפשרות לרכוש דירה, הם מקבלים קצבת זקנה, השלמת הכנסה ואם יש הם מקבלים את המענק קל להם יותר. יש כאלה שחיים בלי המענק, אני מבקר אצלם בבית ובאמת המצב נורא נורא קשה. אני מנסה להבין - - -

העולים הקשישים יוצאי אתיופיה לא מקבלים מענק, מוצעת להם הלוואה אלא אם כן הם יכולים - - -

אנחנו מדברים על יחידים.

אדוני, אמרת לנו שאתה נותן לקשיש 84 אלף ועוד 13 אלף שקל הלוואה והם משתמשים בזה לדירות. צירוף של הסכומים האלה.

ברשותך אמרתי עוד משהו, הם גם זכאים לפתרון דיור מוגן.

אם הם מצטרפים לבן משפחה שהוא יכול לקנות איתם דירה. משפחה יוצאת אתיופיה ממוצעת יש לה ארבעה ילדים מקבלת 500 אלף שקל, איפה היא קונה דירה ב- 500 אלף שקל וגם יכולה לתת חדר לקשיש או לזוג קשישים שיבואו לגור איתה? אני מוכנה לבדוק את זה.

היא מקבלת יחד עם הקשיש עוד מאה אלף שקל.

לא נסטה מנושא הדיון. הדיון היום הוא היחידים.

הקשישים הם עוד אוכלוסייה הנשארת במרכזי קליטה ואינה יוצאת במשך שנים, לא רק היחידים נשארים במרכזי קליטה, גם קשישים.

כמה קשישים יש מתוך ה-450?

גם זוג קשישים, לזוג קשישים אתם לא מוצאים פתרון דיור.

כמאה קשישים יחידים ועוד כמה זוגות.

אבל יש להם גם את הדיור המוגן.

יש להם אופציה לדיור מוגן, יש להם אופציה לרכישת דירה, יש להם אופציה להצטרף למשפחות.

דיור מוגן, נשמח מאוד לדעת לאיזה דיור הגיעו יוצאי אתיופיה. אנחנו יודעים שהקשישים האלה מטופלים במרכזי קליטה.

כמה נמצאים היום בדיור מוגן? יש קשישים יוצאי אתיופיה בדיור מוגן?

כן, אנחנו לא סופרים לאורך השנים.

לקראת הוועדה אתם צריכים לשלוט בנתונים.

הקשישים זו עוד אוכלוסייה שאינה מטופלת בכלל.

בואו נתמקד ביחידים. תנו רגע לסדר את הנתונים. יש להם 1,500 שקל מענק פלוס מה שהמדינה נותנת דרך קצבת זקנה והבטחת הכנסה. אתה מגיע כאן בערך ל-4,000 שקל.

4,000 שקל?

אלו הסכומים שאני מכיר, קצבת זקנה + הבטחת הכנסה + 1,500 שקל. את מגיעה כאן לסכום.

אתה צודק. אני רוצה להשלים. פתחתי ואמרתי, אנחנו לא לוחצים על הקשישים היחידים לצאת לשכור דירה. אנחנו משכנעים אותם ללכת עם המשפחות או ללכת לפתרון של דיור מוגן. זאת הקבוצה היחידה שאנחנו מאוד מאוד שומרים עליה, כי לאוכלוסיית הקשישים יש בעיית שפה והיכולת שלהם ללמוד את השפה העברית קשה יותר. אנחנו מלווים אותם יותר, אנחנו שמים עליה דגש יותר מאשר על אוכלוסיית היחידים. יחידים דוברי השפה העברית מהרגע הראשון להם אין בעיה. אבל, אם קשיש יחיד רוצה לממש סיוע בשכר דירה, גם אצל המשפחה שלו, הוא זכאי ל- 1,500 שקל בחודש סיוע בשכר דירה לתקופה של חמש שנים. אם מדובר בזוג קשישים הסכום הוא 1,750 שקל בחודש למשך חמש שנים – המגבלות כאן ברורות.

אנחנו מאוד מאוד מעודדים את הקשישים יוצאי אתיופיה במרכזי הקליטה להצטרף למשפחות שלהם, לנו זה חשוב מאוד, להם זה חשוב מאוד. מי כמוך חבר הכנסת שמעון סולומון מבין מהי המשמעות שהם יגורו עם המשפחה שלהם ושתשגיח עליהם.

נכון.

אני שוב מעלה את הסוגיה, איך משפחה שמקבלת 500 אלף שקל מענק לרכישת דירה, משפחה עם חמש נפשות, שלושה ילדים והורים ב- 500 אלף שקל תמצא היום דירה שיכולה לאפשר - - -

אבל לוקחים משכנתא.

ועדיין לא, לא יכולים לתת משכנתא למשפחות עולים כי אין להם תלוש מסודר, הם לא עובדים במקום עבודה קבוע.

סליחה, אבל זה כולם. כשיש הפליה אני מוכן להירתם, אתם יודעים שאני הראשון שמגן על זכויות העולים, אבל אני מכיר עוד הרבה הרבה עולים שנמצאים באותה בעיה ואין להם את המענק. נקודת המוצא ואולי הייתי צריך קודם כל לקיים דיון בנושא עולים שאין להם את המענק. אנחנו רוצים לעזור, אני רוצה להבין.

אדוני היושב, אני מסכימה איתך. יש אוכלוסיות נוספות נזקקות שצריך לתת להם יותר. מדינת ישראל החליטה. בשנת 1993 התקבלה החלטת מדינה שאומרת שהעולה יוצא אתיופיה המגיע בלי שקל ומגיע עם תנאים מאוד קשים, צריך לאפשר לו לרכוש דירה בסיסית. זאת ההחלטה. אם רוצים לחזור להחלטה ההיא ולבטל לכולם זה משהו אחר. כעת אנו דנים על אותה אוכלוסייה שמקבלת ומקבלת לא מספיק ובגלל זה היא תקועה במרכזי קליטה.

אסכם עד הדברים עד כה. אנחנו מדברים על יחידים, יש כמאה קשישים. הבנתי שאין עליהם לחץ ואומרים שמציעים להם להצטרף למשפחה או לעבור לדיור מוגן, ואלה שאינם קשישים מקבלים 1,500 שקל סיוע. אני חושב שסביר להניח שאנחנו רוצים שהם ישתלבו וישכרו דירות או יקנו דירות. יש להם את המענק ורוצים שהם ישתלבו בשוק העבודה. אנחנו באמת מנסים להכין תכניות ולאפשר אינטגרציה בחברה. אני רוצה להבין איפה הבעיה?

אנחנו מאוד נשמח, אגב ההמלצה של האגודה למען יהודי אתיופיה, שבתוך שלוש שנים יסגרו כל מרכזי הקליטה, כי השהות הממושכת במרכזי הקליטה לא מתאימה ולא מטיבה עם אף אחד. האנשים האלה נמצאים במרכזי קליטה שחלקם נמצאים במקומות נדחים, הילדים שלהם נוסעים במשך שעה - - -

אני מסכים איתך, מנסים להוציא אותם, נותנים להם מענק של 1,500 שקל. מה הצפייה?

הזוגות הצעירים והיחידים רוצים לצאת ממרכזי הקליטה כבר לפני שנים. היחידים אומרים שאת הסכום של 1,500 שקל הם מעדיפים לקבל כמענק כדי לקנות דירה ואת ההשלמות הם כבר יעשו. הם אומרים שהם לא סומכים שמשרד העלייה והקליטה יעמוד במילה שלו שבמשך חמש שנים הזכאות שלהם תעמוד.

אני מציע למשרד העלייה והקליטה, קודם כל לבחון, לדעתי אתם פועלים לא חוקית עם אלה שנמצאים שם והם טסים לחו"ל ואתם רואים. אני מבין שאתם מנסים להימנע, אני צריך לוותר כי אני רואה שיש כאן התנהלות שהיא לא בסדר. אנשים נוסעים במכוניות וטסים לחו"ל והם עדיין נשארים במרכזי הקליטה, אני חושב שהם יכולים לעזוב. אתם רוצים ואנחנו רוצים שהם יעזבו.

אדוני היושב ראש, הגשנו נגדם תביעה משפטית.

יש 450 איש, הבנו שמתוכם כ- 100 קשישים שהם באמת נקודה רגישה מאוד, אנחנו רוצים לחבק אותם ולתת להם להזדקן בכבוד.

הוא לא מדבר עליהם, בואו לא נדבר על המקרים הבודדים חריגים. אני גם רוצה לשים בפרופורציה את כל הטיפול בעולי אתיופיה. לא בכדי בחרו לשים אותם במרכזי קליטה ועולים אחרים יוצאים, לא בכדי הסוכנות משקיעה הון תועפות, לא בכדי יהדות אמריקה מתגייסת לסייע. יש לשים את זה בפרופורציה. אין כאן קבצנות, אין נותן ומקבל. יש כאן סוגיה אזרחית כי בסופו של דבר הם אזרחים במדינת ישראל. נבחרה הדרך כיצד לשלב אותם כעולים בחברה בדרך מוצלחת. אל תלכו מלמטה של מה הם מקבלים וכדומה, אלא מלמעלה, כלומר איזה סוג אזרחים אנחנו רוצים במדינת ישראל. בואו לא נדבר על הבודדים שהם שורכים, שטסים. נדבר על הרוב שמאוד רוצה לצאת.

לא מדובר בהרבה אנשים. אפשר לאתר את הרוב שלהם ולראות מה מונע מהם. אני חושב שאם נותנים להם הטבה, מענק של 1,500 שקל והם חבר'ה צעירים שמסוגלים לעבוד, זו דעתי, אני כן הייתי מצפה מהם שיצאו וכן ישתלבו. אני יודע שחבר הכנסת שמעון סולומון מוביל מהלך והוא ישב עם סגן שר האוצר ועם נציגי האוצר כדי לתת תוספת כדי לעזור ולהתחיל להזיז את הגלגל. המטרה שלנו היא להוציא את העולים ממרכז הקליטה. כמו שחביב קצב אמר כאן, את הכסף הגדול הזה שמשקיעים היום אפשר להשקיע אותו להשתלבות העולים בחברה, למערכת החינוך, לחינוך הבלתי פורמאלי. יש לא מעט מקומות שאפשר לשים את הכסף, כי בסופו של דבר זו עוגה אחת.

אנחנו מסכימים, הסוגיה היא היציאה של העולים האלה לדיור קבע. כשהם יהיו שם הם יקבלו את כל ההכשרות. אין הכשרה לצעירים שיושבים במרכז קליטה ולא לומדים דבר, לא מקבלים כדי להשתלב.

זיוה, אחרי שנתיים זה יוצר תלות, אני אומר לך. שנתיים- שנתיים וחצי חובה שאנשים יצאו לדיור עצמאי. יש את הדיור, יש את האולפן.

למה הגיור במרכז קליטה ולא בישוב קבע? למה?

זיוה את יודעת למה, וזיוה ותבדקי.

אני באמת לא יודעת למה, זו סוגיה מעניינת.

כשאת אומרת דיור קבע למה את מתכוונת? כל דיור שהוא מחוץ למרכז קליטה?

כל דיור שהוא מחוץ למרכז קליטה, שהאנשים האלה - - -

לאו דווקא רכישת דירה?

העיקר שהם יצאו. לקשישים שיתנו את הדיור הציבורי שכל המדינה זקוקה לו. נכון שמשרד העלייה והקליטה הוא לא הכתובת לעניין זה, אבל בהחלט אם היו מוציאים את הקשישים לדיור קבע זה היה נותן פתרון.

זיוה אני באמת מנסה, אבל זו משימה.

שלום, אני גר במרכז קליטה מבשרת ציון כעשר שנים. זה "מבאס" אותי ומשפיל אותי.

למה אתה גר במרכז הקליטה?

ראשית אני לא מדבר רק בשמי, אני מדבר בשם רבים. קודם כל העלייה של כל הבודדים עקומה. למה אני אומר עקומה? אני אסביר.

עזוב עקומה, למה לא לצאת לשכור דירה ולקבל 1,500 שקל ולעבוד כמו כולם?

אדוני היושב ראש, סליחה, לא סתם התחלתי 'עלייה עקומה'. אני נולדתי בכפר והייתי באוניברסיטה באדיס אבבה וגם פה למדתי לימודי הנדסאי. לא ישנתי, הייתי נשוי, עדיין נשוי, אבל עכשיו אני בודד, מבודד מהמשפחות שלי. הסוכנות היהודית נתנה לנו את הנסיעות, לא פה, אלא שהינו שם במחנה. הבת שלי כעת בת 12, קודם אמר - - - -

זה דיון אחר.

אני מספר כדי להסביר למה אני בודד כאן. הוא אמר עשר-אחד עשר פעם, 'הם נוסעים לאתיופיה לזה יש להם כסף למה הם לא יוצאים ממרכז הקליטה'. אני עשר שנים ואחד עשר חודשים פה, פעם אחת ראיתי את הבת שלי וגם זה היה בקושי. אני עדיין נשוי, אבל בודד. כמו שאמרו נתנו לנו בידוד, בודד שנשאר במרכז הקליטה עשר שנים זה לא בריא, צריך להיות שנה או שנה וחצי - - -

מה הסיבה שאתה לא יכול לראות את הבת שלך?

מאיפה יש לי כסף לראות אותה? אלף דולר כל נסיעה. הבת באדיס אבבה, אני נשוי ויש לי את כל התעודות - - -

יש וועדת ערר שמטפלת, זה מקרה מצער.

רציתי לציין שהעלייה עקומה כי לאדם נשוי, יש לו ילדים, מפרידים את הילדים בגלל שהאם לא יהודיה והיא נשארה שם וגם הבת שלי נשארה. פה לא התחתנתי ואני בתור בודד פה. השם הנכון הוא יחיד. אשתי באדיס אבבה, אני לא גרוש.

לו יש וועדת ערר, אני מסכים איתך.

אני רוצה לציין את הכלל. כמו שנאמר מדובר ב- 17 מרכזי קליטה, כ- 7,000 איש. אני אתן רק נתונים לגבי מרכז הקליטה במבשרת ציון. יש כ- 1,100 מתוכם 180 עד 230ש הם יחידים או יחידות, בודדים, גם קשישים וגם צעירים.

60% לא גרים במרכז קליטה.

אדוני תן לי לדבר לא הפרעתי לך, אל תפריע לי. 40% מהבודדים מתוך 200 ומשהו.

מה מפריע לך?

אנחנו רוצים לצאת, ארבע פעמים יצאנו להפגנה כדי לצאת ממרכז הקליטה. אף אחד לא התייחס אלינו, אלף פעם כתבתי להם. כל המכתבים בתיק שלי, כתבתי לאדוני הסמנכ"ל, לאדון יהודה מיליון פעם כתבנו לו.

היום יש כל מיני פרויקטים לתעסוקה, אתה בחור צעיר, בריא, אתה יכול לצאת לקבל את ה- 1,500 שקל ויכול להשתלב בעבודה. קשה לי להבין למה אתה עדיין במרכז קליטה.

השאלה פשוטה, והיא ה- 1,500 שקל. אם המדינה באמת רוצה לתת לנו 1,500 כמענק, למה היא לא נותנת לנו אותו כמענק בפעם אחת כדי שנקנה דירה?. יחד עם ה- 280 אלף שקל זה בסך הכל 370 אלף, גם בסכום זה אי אפשר לקנות, אבל במקום הזה - -

כולם רוצים דירה, זה החלום של כל אזרח.

אם אתם כבר משקיעים את הכסף הזה, למה שלא נקבל אותו כמענק ונמצא פתרון להשלמה. אנחנו צעירים, רוצים לשפר את התנאים, רוצים לבנות משפחה, רוצים להשתלב, רוצים להתקדם בארץ ישראל. למה לא מקבלים את הסכום כמענק לקניית דירה? לשלם לנו במשך חמש שנים 1,500 שקל זה נקרא פתרון קוסמטי. זה לא פתרון אמיתי. אני לא יכול לקנות דירה בהחזר של 1,500 שקל, אני צריך להוסיף 1,200-1,500 שקל לשכר דירה, במקום שכר דירה אשלם למשכנתא. אנחנו לא יכולים לקבל משכנתא בגלל שאין לנו תלוש מסודר, רוב החברים שלי עובדים בעבודות ניקיון. המשכרות שלהם כ- 4,000 שקל, מישהו שהולך לבנק עם תלוש של 4,000 שקל, תגידו לי הוא באמת יקבל משכנתא? לא משכנתא, האם ב-4,000 שקל באמת אפשר לרכוש דירה ולשלם? לא לרכוש, לשכור דירה ב- 3,000 ועוד להתקיים בארץ ישראל, זה קיים, זה אמת? תסבירו לי אתם.

תודה, אנחנו ניתן למנכ"ל משרד הקליטה את זכות הדיבור כי הוא צריך לעזוב. אני מבין שיש כאן רגישות, אבל זה לא רק אוכלוסייה אחת, זו בעיה קיימת אצל העולים. אני יודע שזו בעיה, אנו מדינה קולטת עלייה ואנחנו כן נתקלים בבעיה.

אני רוצה להודות ליושב ראש ולשמעון סולומון על הדיון, בכל פעם שמעלים את הנושא הזה לדיון, לא רק את הנושא הזה, אלא בכלל כשמעלים לדיון את נושאי עלייה וקליטה, זה מבורך שדנים בין אם כלום מסכימים ובין אם לא מסכימים.

ברמת המדיניות אומר כמה מילים כי חשוב שהוועדה תשמע, המדיניות שלנו היא שאחרי שנתיים עולים יצאו ממרכזי הקליטה וישתלבו בחברה. ההצלחה שלנו בקליטת העלייה היא ברגע שהעולה משתלב. תמיד אני אומר שברגע שהם לא צריכים אותי יותר סימן שהצלחתי. לשורש העניין ולנקודה, בין 300 אלף שקל ל-700 אלף שקל מענק שניתן למשפחה או ליחיד שיוצא ממרכז קליטה, ולחלופין העובדה שמקבלים 1,500 שקל לחודש למשך חמש שנים לשכר דירה, אני חייב לומר שאלו צעדים חסרי תקדים שהמדינה נוקטת בהם כדי לאפשר לעולים לצאת ממרכזי הקליטה ולהתחיל את חייהם. נכון שאם אם ניתן 370 אלף שקל מחר יבואו לכאן ויאמרו שב- 370 אלף שקל אי אפשר לרכוש דירה, צריך חצי מיליון שקל וצריך 600 אלף שקל וצריך 700 אלף שקל.

צריך להבין שהפתרון הוא לא שמדינת ישראל תרכוש דירות לכולם, הלוואי שזה היה אפשרי. אי אפשר, אני גם חושב שלא לכל היושבים פה, בין אם הם עלו מאתיופיה ובין ממקום אחר, יש דירה רשומה בטאבו. הרעיון והמשימה שלנו הם לתת לעולים את הכלים להשתלב, לצאת ממרכזי הקליטה ולהתחיל להתפרנס כולל את כל המעטפת השירותים שאנחנו נותנים כמו הכשרה מקצועית, לימודי עברית על מנת לשלב את האנשים האלה. בסופו של דבר יתכן שלא כולם יהיו בעלי דירות, חלקם יהיו בעלי דירות, חלקם ישכרו דירות וחלקם אולי יקנו דירות בעוד עשר-חמש עשרה שנה אחרי שהם ישתלבו בארץ. המדיניות היא באמת מדיניות להוציא את האנשים והעולים ממרכזי הקליטה. לדעתי כל מי שיושב כאן רואה את העניין הזה עין בעין. תבוא מדינת ישראל ותאמר שמעכשיו היא משקיעה את כל כספנו ברכישת דירות ונשלם מיליון וחצי שקל לכל עולה שיוצא ממרכז הקליטה ונסגור דברים אחרים שאנחנו עושים, בסדר. אני לא חושב שזו המדיניות הנכונה. לדעתי היום המענקים בהחלט סבירים, ובהחלט העובדה שמאפשרים גם נתיב של שכירות וגם נתיב של רכישת דירה והזכאויות נשמרות לאורך התקופה, אלו באמת פתרונות חסרי תקדים.

תודה רבה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

אני רוצה לומר לאדוני, שגם זכאים, לא עולים, שהם משפחות ברוכות ילדים או אחרים יש להם שני מסלולים. האחד, סיוע בשכר דירה שגם הוא ניתן למספר שנים ומצפים שבמהלך השנים אולי המשפחה תוכל להתמודד ולרכוש דירה בסיוע המענק והלוואה. אני מסכים איתך ברמה העקרונית ש- 1,500 שקל לא מאפשרים לשכור דירה למי שאינו עובד, אבל מי שעובד זה סכום שהוא יכול להתמודד איתו. אולי אפשר להתווכח על העלאת הסכום ל- 1,800, 2,000 אבל לא לומר שלקחת את כל המענק ולהפוך אותו עבור רכישת דירה. למי שאין אפשרות לרכוש דירה ב- 281 אלף גם לא ב- 350 הוא יוכל לרכוש, כי הדירות הן הרבה מעבר לכך. צריך לתת את האפשרות להתמודד עם החיים.

גם לי יש שאלה אליך, ראשית, נכון מה שאמר חבר הכנסת נסים זאב. אני חבר כנסת וגם לי אין דירה, אני שוכר דירה, כי לקנות דירה לאו דווקא בירושלים אלא בכל מקום אין לי 1,5את ה- מיליון. השאלה היא האם כשהם יקבלו את ה- 350 אלף שקל, 500 אלף שקל מענק מחד, ראשית החשש הוא שהם לא ידעו להשתמש בכסף והם יכנסו לחובות, יקנו דברים אחרים. אנשים אז נשארים לפחות חמש שנים ואולי כל החיים בלי כסף ובלי דירה. ב- 500 אלף שקל אתה לא יכול לקנות דירה. כדי לקחת משכנתא ולהשלים, אז אין לך את ה- 1,500 שקל כי קיבלת את כל הסכום כמענק בפעם אחת.
מפריע לי בכל הדיון הזה הוא שלא הבנתי ממך, אני מאוד מאוד בעד המאבק הזה, אני לא יודע אם אתה מכיר את הפעילות שלי בנושא. מה מפריע לך כצעיר, בריא, נאה שמנסה להשתלב בחברה הישראלית עם אותו מענק של ה- 1,500 שקל לעבוד בעבודה פשוטה, לא באוניברסיטה בשלב ראשון, ולהשתלב במעגל העבודה כך שתוכל לשכור דירה וגם להשתלב בחיים. את ה- 1,500 שקל לרבים אין, כמו שאמר חבר הכנסת אחרים לא מקבלים אותם. האם בגלל שהסכום לא מספיק? האם מה שהציע חבר הכנסת לעלות ל- 2,000 אכן זה יעזור? האם יש משהו שמונע ממך, שאנחנו לא יודעים פה והוא מונע ממך להשתלב בשוק העבודה?

זה נראה מבחוץ סבבה, אבל זה לא נכון. קודם כל אין לנו בכלל מסמך כתוב ביד שזה לחמש שנים שנקבל 1,500 שקל - - -

לא. לא. זה היה בוועדה הקודמת. לפרוטוקול תקבלו.

שנית, אמרתי כבר בהתחלה, המדינה משקיעה את הכסף ומי שרוצה לקבל את הסיוע לשכר דירה שיקבל ומי שרוצה להשתמש בסיוע עכשיו, למה לא נותנים את הכסף כמענק? 80 אלף זה פה.

הבנו את הנקודה. אנחנו יושבים כאן ואני אבקש סדר. זה לא הדיון שלכם, אתם יכולים לנהל אותו במקום אחר. חברים, אנחנו הבנו, אולי אנחנו נשמעים קצת ביקורתיים, אנו מבינים את הרגישות ומבינים את הבעיה. אנחנו באמת רוצים לעשות טוב, אין לנו אינטרס לעשות כאן מהומות. הבנתי איפה הרגישות ואיפה הבעיה, יש דברים שאני יותר מסכים איתם ויש דברים שאני פחות מסכים. אנחנו נאלצים לסיים את הדיון. בבקשה במשפט אחד.

עם כל הכבוד, אני מלווה את המרכז שבמבשרת ציון ואני מאוד מבקשת לומר בקצרה את הדברים. ראשית אני רוצה להעיר שהתמונה שסמנכ"ל משרד הקליטה ניסה לצייר כאן, הלוואי והייתה אמת אז לא היינו נזקקים לדיון הזה.

שנית, חייבים באמת להיות הוגנים ולהגיד שבמרכז הקליטה המסוים הזה יש אנשים כמוהו שכבר עשר שנים ובשנת 2003 כשהייתה להם אפשרות לקבל את אותם 300 שקל כמשכנתא, גם אתם יודעים מה היה מצב הדירות שבאמת ב- 300 אלף שקל להגיע לדירה. אף אחד מכל הגורמים הממלכתיים לא השכיל לעזור לאותן משפחות שהגיעו לישראל ותקעו אותם במרכזים האלה במשך שנים. אני אגיד לך למה. יש הרגשה, אני אגיד לך שוב פעם, יש תחושה שהמקומות האלה הפכו להיות כעין מכונת כסף משומנת שבכל שבוע או פעם בחודש מגיעים תורמים מאמריקה, כמובן שאפשר להראות להם מצב של מרכז קליטה עם כל מיני אנשים מסכנים, הם גם שחורים וזה עוד יותר נוגע ללב, ואז מזרימים כספים. דרך אגב, אף פעם הם לא הגיעו לעולים האתיופים.

זה גובל בחוצפה מה שאת אומרת. גברתי.

תתבע אותי. אני אומרת, ואני אומרת כי אני לוויתי את האנשים האלה, הוא מדבר על מסגרות, אתה מגיע למרכז הקליטה ואתה מרגיש כמו פח זבל אחד גדול שכל השכונה מסביב זורקת למרכז, ילדים שאחרי בית-הספר מסתובבים ברחובות. הנושא מאוד חשוב, ילדים אחרי בית-הספר מסתובבים בחוסר מעש רק במקרה יש בנות של בני-עקיבא, ילדות טובות שבאות מידי פעם ועוזרות להם ונותנות קצת סיוע. אז באמת, עם כל הכבוד, זאת לא התנהגות של מדינה מתוקנת שמנסה, שאומרת בהבל פה 'הבאנו לכאן עולים ואנחנו רוצים מאוד לשקם אותו'. אין כאן שום שיקום.

תודה רבה לעורכת הדין אוסנת שוורץ.

אדוני היושב ראש, משכנתא של 280 אלף שקל שבשנת 2003 הופסקה בלי שום הסבר.

אני מסכים איתך שבעבר אולי לפני עשר שנים היה אפשר לקנות דירה בסכום הזה ולהיעזר בסכום הזה. למה זה נעצר אני לא יודע. אני יודע את המצב היום. אני מסכים איתך שאנחנו רוצים עולים מחוץ למרכזי קליטה שיהיו חלק מהחברה ויהיו כמה שיותר. זה הרצון. לגבי סכומים אלה ואחרים אם יש לך משהו שאת יודעת ואיני יודע, אני אשמח שתראי לנו נתונים.

כעת אני אתן לחבר הכנסת שמעון סולומון שיזם את הדיון הזה לסכם בקצרה, בבקשה.

זיוה אנחנו מצטערים, יש לנו מגבלה של זמן. היינו צריכים כבר לסיים. חברים אנחנו צריכים לסיים, נשמח אולי לשמוע אחרי הדיון.

קודם כל זו סוגיה שנמשכת כבר זמן רב. אנחנו יכולים לשמוע את העולים, גם אם היינו שומעים אותם היינו שומעים עד כמה המצב גרוע וקשה. המצב ברור לנו ואנחנו יודעים.
הייתה הפגנה לא פשוטה ולכן גם עם כל הצער, בין שמסכימים ובין אם לא מסכימים, צריכים להקשיב. לכן התכנסו היום כדי לשמוע כי הנושא חשוב, חשוב שכולנו נדע מה קורה בשטח.

נאמר כאן שמרכזי קליטה באופן כללי יוצרים תלות. אין כאן חולק, אף אחד לא חולק שלא צריך לשהות מעל שנתיים במרכזי קליטה.

שמענו כאן כמה דברים, האחד שיש 1,500 שקל לחמש שנים שמגיע לסכום של 90 אלף שקל שהוא היום מענק למי שמממש אותו. מצד שני יש 281 אלף שקל הלוואה. לכן התחלנו תהליך שיחות עם האוצר, עם נציגי האוצר, עם סגן שר האוצר שבאמת פתח את הדלת וישבנו איתו פעמיים. נראה מה אפשר לעשות, איך לעשות מבלי לבטל את המאמץ שכל אחד מאיתנו צריך לעשות כדי לרכוש בית. זו בעיה של כל הצעירים בפריפריה, לעולים החדשים זה קל וחומר. למשפחות יש פתרון, אני חוויתי את זה על בשרי, 35 יחידים היו גרים אצלי וחלקם עובדים בחוץ. בכל פעם שאלו אותי 'האם יהיה מצב שנוכל לרכוש בתים'. הם רוצים פתרון, הם לא רוצים להיות פרזיטים. אני יודע שבאמת יש להם רצון לצאת ולהקים משפחה, לקנות בית ולהיות כמו כל אחד אחר. הבית הוא עוגן למשפחות יוצאי אתיופיה ובלעדיו בעצם הם בלי קרקע במציאות.
אני אמשיך לקיים את הדיון הזה. כמו שאמרתי יש 90 אלף שקל ועוד 281 אלף שקל. אנחנו נראה מה ניתן לעשות יחד עם האוצר. נציג האוצר היה אמור להיות פה, אך נבצר ממנו להיות כאן. הבוקר גם דיברתי עם סגן שר האוצר. אנחנו נכנס למסלול של דיונים ונראה איך ניתן לשפר את מה שקיים היום.

תודה רבה לחבר הכנסת שמעון סולומון. חברים בואו נשמור על סדר, אנחנו באמת רוצים לעזור.

אלה החלטות וועדת העלייה הקליטה והתפוצות.

וועדת העלייה הקליטה והתפוצות קוראת למשרדי האוצר, העלייה והקליטה, משרד הבינוי והשיכון ולמשרד הרווחה להבין את המצוקה הקשה שחווים עולים יוצאי אתיופיה השוהים במרכזי הקליטה זמן רב ואינם משולבים בדיור קבע בקהילה.

אני מבקש להקים צוות בין משרדי בשיתוף האוצר, העלייה והקליטה, הבינוי והשיכון וחבר הכנסת שמעון סולומון למציאת פתרון למצוקת עולים אלה ושילובם בקהילה.

חבר הכנסת שמעון סולומון התחיל את התהליך הזה. אני חושב שבעזרת המשרדים ניתן למצוא פתרונות ופתרונות הוגנים. המטרה לעזור ולא לחבל. אני מסכים ששהייה ארוכה במרכז קליטה זה דבר לא נכון, צריך למצוא פתרון הוגן. יש לכולנו הרבה רצונות וחלומות, גם לי וגם לחבר הכנסת יחיאל בר אין דירות. צריך באמת למצוא משהו הגיוני.

הצטרף אלינו חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

הוועדה תעקוב אחרי הטיפול בסוגיה. אנחנו נבחן ונראה. תוך שלושה חודשים נקיים דיון, העבודה באחריותך. התקנון אומר לנו שאנחנו צריכים לקיים הצבעה בנושא דיון מהיר. אנחנו בעד מסקנות הוועדה פה אחד. חברים תודה רבה. הדיון נעול.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:13.>