PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי
02/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 47>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי
יום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד (02 בדצמבר 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון מס' 4) (החלפת מונח), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר
מאיר שטרית

>
פרץ סגל - ראש תחום בכיר, משרד המשפטים

מיכל לאב- שורץ - עו"ד, משרד המשפטים

גלעד עזריאל - מתמחה, משרד המשפטים

אילת ששון - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

לינדה דגן - מפקחת ארצית חד הוריות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ציון מזרחי - מנהל תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי

שונטל וסרשטיין - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

רבקה שנזיק - מרכזת בכירה בנושא תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה

דנה נאור מנדאל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

עירית גזית - מנהלת מערך הסיוע המשפטי, ויצ"ו ישראל

גיא רוה - יו"ר, הורות משותפת-טובת הילד

רבקה בן-ששון - חברת וועד, קולך - פורום נשים דתיות

גילי ורון - מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, רוח נשית

דינה פינר - חברת הנהלת הארגון, ארגון קיימא

דבורה רוס - חברת הנהלת הארגון, ארגון קיימא

עו"ד מאירה בסוק - נעמ"ת - חברת הנהלת הארגון, ארגון קיימא

עו"ד גלי עציון - נעמ"ת - חברת הנהלת הארגון, ארגון קיימא

ניקול דהאן - אם הבנים

תמי סלע

דלית אזולאי

סיגל גורדון
<הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון מס' 4) (החלפת מונח), התשע"ג-2013>

בוקר טוב לכולם, אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. היום כ"ט בכסלו תשע"ד, ה-2.12.2013: הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון – החלפת מונח), של חבר הכנסת מאיר שטרית. בוקר טוב חבר הכנסת שטרית, ברוך הבא אלינו לוועדה.

אנחנו נוהגים לפתוח כל ועדה שלנו בדמות של אישה. מאחר והיום זה חקיקה והישיבה גם קצרה כי יש לנו פה יום חקיקה ארוך, אני לא יכולה שלא להזכיר את הרבנית ברכה קפאח, שנפטרה לפני כמה ימים. היא נולדה ב-1923, נפטרה עכשיו, ממש לפני כמה ימים, היתה רבנית פעילה חברתית בפרויקטים גדולים מאוד של סעד, של רווחה. היה לה את הלהט ואת היכולת לעורר ברבים וברבות את הרצון לתת, לתרום, להיות שותפים, מפעל של אישה אחת באמת ראויה לציון, לצד בעלה שכתב את תולדות יהדות תימן והשאיר לנו הרבה מהתיעוד החשוב של היהדות הזאת. היא פעלה ללא לאות, על כך הרבה חייבים וחייבות לה. היא ייסדה את הפרויקט "קמחא דפסחא" לחלוקת מזון לנזקקים לחג הפסח ובשנת 1999 היא זכתה בפרס ישראל. יהי זכרה ברוך.

אנחנו מתחילים עם החקיקה. חבר הכנסת שטרית, אני חושבת שחוק כמו שאתה מביא לנו היום הוא פרי של מציאות ישראלית עכשווית שהולכת ומשתנה. היום בישראל, לפי הנתונים המעודכנים לשנת 2013, יש לנו 160 אלף משפחות המוגדרות כחד הוריות. בראש 88% מהמשפחות הללו עומדת אישה. המחוקק הכיר בקשיים הייחודיים שעמן מתמודדות המשפחות שבראשן הורה אחד, שפעמים רבות, הוא/היא המפרנס/ת היחיד/ה ונושא/ת בנטל משק הבית, חינוך, גידול הילדים וכל המטלות שקשורות באחזקה של הבית, משפחה.
היום יש לנו יותר ויותר משפחות שבהן שני ההורים, האבא והאימא, מעורבים בגידול הילדים, בחלוקה של המשמעות להיות הורים, של לגדל ילדים, משפחה. יש כל מיני שילובים בהם בא לידי מעורבות גם האב וגם האם. ההצעה שלך מוצגת ומובאת על רקע המציאות החדשה הזאת, כשאני פורטת את החוק, המחוקק לא נתן את דעתו, להערכתי, לתחושתי, למציאות שכזאת.

אני מברכת אותך על ההצעה שלך. תאמר את הדברים שלך, מה הביא אותך, מה אתה מבקש? נשמע כמובן את הדעות הנוספות. בבקשה, חבר הכנסת שטרית.

קודם כל אני רוצה לומר, מה שהביא אותי לחוק הזה הוא גיא רוה, הוא משמש היועץ הבלתי פורמאלי שלי, אבל הוא קונסיסטנטי בעניין של טיפול בנושא הזה של בני משפחה פרודים בהיותו הורה פרוד. בכנסת שעברה הגשתי הצעת חוק - שהוא בעצם יזם אותה - הצעת חוק שמחיבת את המוסדות הממשלתיים להעביר את האינפורמציה שנוגעת לילדים לשני ההורים. נכון לעכשיו, הורה אחד לא מקבל שום אינפורמציה על הילד, עד החוק. החוק שהבאתי כן איזן את זה במידה מסוימת, לא מספיק, לצערי בגלל התנגדות הממשלה. הרעיון שלי היה, שגם מערכת החינוך תהיה חייבת להעביר אינפורמציה לשני ההורים. לצערי, לא אחת, בין ההורים הפרודים יש מלחמות - היה סרט מאוד מפורסם "קרמר נגד קרמר" - במלחמות האלה משתמשים בילדים ככלי נשק ומונעים אינפורמציה מהצד השני. החוק שלי נועד לתקן את זה, תיקן את זה במידה מסוימת, אבל לא מספיק. פניתי לשר הפנים וביקשתי שעל פי החוק, יש לו סמכות להרחיב את התחולה של החוק על מוסדות נוספים, ביקשתי שיעשה את זה בתקנות. לא צריך חקיקה בשביל זה ואני מקווה שהוא יעשה את זה. אם הוא לא יעשה את זה, אני איאלץ להגיש הצעת חוק נוספת שתרחיב את זה פעם נוספת.
החוק הזה בא לטפל בסוגיה אחרת, אומנם נחשבת כאילו סמנטית אבל היא יותר מסמנטית. כשאנחנו אומרים הורה יחיד או משפחה חד הורית, פירושו, שאנחנו מאיימים את בן הזוג השני, ברוב המקרים זה האבא. כשאומרים אישה חד הורית, המשמעות היא, האבא לא קיים והמציאות היא שונה. לרוב הילדים האלה יש אבא.

אתה יודע, המציאות הזאת היא לא בריק. כלומר, בהרבה מהמקרים האבא לא קיים. כלומר, לא בכדי הגענו למציאות הזאת.

הוא קיים רק שהוא לא נשוי.

לא, אני מדברת מבחינת הנוכחות, מבחינת השוטפות.

זה תלוי ביחסים בין בני הזוג בעיקר, האבא קיים בכל מקרה. לדעתי, לנו יש עניין שלשני ההורים תהיה מעורבות בגידול הילד, ככל שהדבר אפשרי. רצוי ששני ההורים ידאגו לילד. אני חושב שרוב ההורים אוהבים את הילדים שלהם, הרוב הגדול. רוב ההורים רוצים קשר עם הילד, רוצים לעזור לילד, ברוב המקרים. קשה לי להאמין שיש הורה שלא רוצה קשר עם הילדים שלו, יש כאלה אבל הרוב הגדול הם כאלה שרוצים להיות עם הילד.
לכן הרעיון של תיקון החוק הוא להביא לכך, שמשפחות חד הוריות יהיו אותן משפחות שלהן אין באמת בן זוג, כמו אלמנה, כמו רווקה שלא נשואה, פונדקאית. לעומת זאת, כל ההורים הפרודים לא ייקראו הורה יחיד אלא הורה בנפרד, זאת מטרת החוק.

אני משבח את היועצת המשפטית של הוועדה, על העבודה שנעשתה בהצעת החוק. עברתי עליה, אני מסכים לרוב הדברים שכתובים בחוק, יש לי בקשה לתיקון אחד, בשם החוק. כל הרעיון של החוק הוא לתקן את השם: משפחה חד הורית. יש משפחה, לא חד הורית כי היא לא חד הורית. לתקן את זה, לעשות החלפת מונח, או להחליט על משפחה פרודה, מה שתנסחו יהיה מקובל עלי. אני בסך הכול משבח את העבודה שעשיתם, אני חושב שהיא עבודה רצינית, נכונה, עברתם על כל הסעיפים והפרטים. אשמח שנגמור היום את הצעת החוק, נביא אותה לקריאה ראשונה, זו הצעה שלא משנה הרבה במונח, בעיקר נותנת כבוד גם להורה השני שאיננו צד בעניין.
אגב, העובדה שציינת, ש-88% מהמשפחות הן משפחות שההורה היחיד היא אימא - אני לא בטוח שזה נובע מהרצון של האבא, אלא שבית המשפט, על פי המצב הקיים היום, בתי המשפט, ישנה חזקה כמעט אוטומטית לאימא, עד גיל 6, בתי המשפט נותנים אוטומטית את חזקת הילדים לאימא, על פי החוק הקיים היום. לי אין שיקול דעת. על זה ישבה ועדת שמיט על המדוכה והכינה דוח מאוד מעניין בעניין הזה, גם על זה הגשתי הצעת חוק.

בוא לא נפתח את זה עכשיו.

אני לא פותח את זה, אני אומר, הגשתי הצעת חוק שתבוא בעתיד, לנסות לתקן את המצב הזה, שמה שצריך לקבוע זה לא למי נותנים את החזקה, לאימא או לאבא, אלא מה הכי טוב לילד. זה הדבר החשוב ביותר בעיני, איפה הכי טוב יהיה לילד, אצל אימא או אבא, ושם הילד צריך להיות.

זו שאלה מאוד טעונה והיא בעצמה פותחת מרוץ מאוד בעייתי בין ההורים עצמם לגבי טובת הילד, אבל על זה נדון בהזדמנות אחרת.
פתחת ושיבחת את היועצת המשפטית של הוועדה, תמי סלע, אז אני רוצה להצטרף לברכות ולתודה על ההכנה המקיפה של החוק הזה. תמי, תודה רבה מכולנו.

ניסינו להציע איזשהו נוסח שהולך עם הרעיון של ההצעה, לשנות משהו בשיח, במונחים שמשתמשים בהם, כדי להשתמש פחות במונח חד הורית, שאולי משדר שלילד הזה אין שני הורים. אני רוצה בתחילה שנשים לב, שבחוק הזה, עד היום הפוקוס היה לא על הילד, כמה הורים יש לו, אלא מה מבנה המשפחה, מי עומד בראש המשפחה ובמובן הזה קראו "הורה יחיד", משפחה שבראשה עומד הורה יחיד.
אפשר ונכון, שיש איזה משהו במונח, אבל זה כבר ברמה הציבורית של הדיון הציבורי, במונח הזה שהוא קצת מעוות ואפשר לבוא ולהתייחס גם לפרמטרים שמתייחסים לילד, כמה הורים יש לילד שהם מעורבים או שהם באמת הורים שלו? ובנפרד לפרמטר מה מבנה המשפחה. כי החוק הזה עוסק רק במשפחות שבראשן עומד הורה אחד וזה מה שניסינו לבטא בנוסח המוצע: במקום למחוק את המונח הורה יחיד, כי לפי הנתונים של הלמ"ס, מבין המשפחות שמוגדרות כמשפחות חד הוריות, 56% הורים גרושים או ההורה שעומד בראש המשפחה הוא גרוש. עוד 15% נשואים שחיים בנפרד, אבל יש 13% אלמנים ואלמנות ו-13 רווקות, הורים יחידנים, שאין עוד הורה שהוא מעורב. אומנם זה מיעוט אבל עדיין קבוצה גדולה שאין עוד הורה שמעורב.

האחת של הורה בנפרד והשנייה של הורה יחידני – שזה מה שהבנו גם המונח שהיום משתמשים בו כדי לבטא משפחה שיש בה רק הורה אחד בכלל או עם אפוטרופסות או שהוא ידוע, תיכף נראה איך נגדיר את זה - אבל לכלול את שתיהן תחת המונח הורה יחיד ואולי בכותרת לבטא את זה בכך שזה יהיה משפחות שבראשן עומד הורה יחיד. גם כי המונח הזה נמצא בהרבה חוקים, לא רק בחוקים, בהרבה מאוד נהלים, הורה יחיד, ואם מסתכלים עליו מנקודת המבט של מה מבנה המשפחה, מבינים שזה לא בא לשקף שיש לילד הורה יחיד כי יש לי שתי הגדרות שמבהירות את זה ולכן אני לא חושבת שזה יוצר את אותה בעיה, במיוחד אם נשנה את הכותרת למשפחות שבראשן עומד הורה יחיד ועדיין נשתמש במונח הזה. זה לעניין המונחים בגדול.
מבחינת הניסוח עצמו, ההבחנה בין ההורה היחידני להורה בנפרד, כאשר אנחנו מדברים על הורה בנפרד, הוא הורה לילד שיש לו הורה נוסף אבל לא סתם הורה נוסף כי יכול להיות גם הורה שאין לו אפוטרופסות או שפרטיו אינם ידועים. זה אחרי הערה שקיבלתי ממשרד הרווחה, שצריך להגיד: הורה נוסף שפרטיו ידועים ושיש לו אפוטרופסות עליו. כי למשל הובהר לי, כשמדובר על רווקה שהביאה ילד באמצעות בנק הזרע למשל, זה לא שנשללת האפוטרופסות, זה לא לגמרי סגור ואם אנחנו נגיד שאין אפוטרופסות ולא נשתמש בתוספת שהפרטים אינם ידועים, לא בטוח שזה יהיה סגור מכל הכיוונים.
דבר אחד נוסף, לגבי מצבים של עגינות, חשבנו שכל עוד ההורה הנוסף הוא בן הזוג המעגן, נכון יהיה לכלול את המצבים האלה דווקא בהורה היחידני כי בעצם ההגדרה של עגונה, היא אישה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אישה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה. כלומר, בבירור, מצב שבו ההורה השני לא מעורב וזה שיש לו אפוטרופסות פורמאלית, אני לא רוצה להפוך את זה להורים בנפרד, נראה לי הרבה יותר נכון לכלול אותה בהורה היחידני.
אלה ההערות הראשוניות. מכיוון שההצעה היא הצעה שאמורה לנהל שיח, אני חושבת שמה שחשוב זה הדיון שיתקיים פה.

יש פה נציגות של הרשות למעמד האישה? הגשתם לנו נייר עמדה, אם תוכל בבקשה להציגו. אתם מביעים הסתייגות, אז בוא תפרט לנו.

הגשנו את חוות הדעת. האמת היא, ההסתייגות שלנו נובעת מהעניין הזה, שמדובר כאן בשיח שמבוסס על גנטיקה וביולוגיה. כלומר, אנחנו מחפשים רק את העניין הזה כדי לממש אותו בתוך ההגדרה, פחות מתייחסים ליחסים בתוך המשפחה ועד כמה האב מופיע בתוך המשפחה כאב שממלא את התפקיד שלו. זה ברמת העיקרון העמדה של ורד סויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, כפי שהציגה אותה בחוות הדעת.

רק כדי להבין, מבחינתכם, לא די כדי להגיד שההורים הם הורים בנפרד, לא די באפוטרופסות, אלא היה נדרש להגיד, שיש הורה נוסף שיש לו קשר פעיל עם הילד ואז הייתם חושבים שאולי זו הבחנה - - -

זו הצעה שבעצם נוכל לחיות אתה הרבה יותר טוב מאשר ההצעה שנוסחה כרגע.

כרגע הלכנו על משהו שהוא מאוד בסיסי, רק שיש עוד הורה שיש לו אפוטרופסות ולא התייחסנו לשאלת המעורבות של ההורה הנוסף בחיי הילד.

ההגדרה לא יכולה להתייחס למעורבות - - -

זה דבר שמאוד קשה לבדוק אותו.

אי אפשר להתייחס בהגדרה - - -

גם מי יבדוק את זה? מי בדיוק יבדוק את זה?

זה הקושי, אבל אני מבינה את הטענה במובן, שיכול להיות שיש עוד הורה שהוא אפוטרופוס ואין לו שום מעורבות בפועל, לא כלכלית ולא תמיכה כלשהי.

גם להיפך. יכול להיות שיש הורה שיש לו אפוטרופסות והוא לא מעורב. יכול להיות גם הורה שאין לו אפוטרופסות והוא מאוד מעורב. זאת אומרת, האפוטרופסות היא - - -

את מדברת על הורה מאמץ למשל? על מה את מדברת?

כשנמשך פסק דין, כפי שאנחנו יודעים, דיונים יכולים להימשך שנים בבתי דין לענייני משפחה, בינתיים אין לו אפוטרופסות חוקית אולי, אין משמורת משותפת שקבועה בחוק אבל באופן מעשי - - -

לא. הוא יהיה אפוטרופוס, אולי הוא לא יהיה משמורן. יש הבדל בין המשמורת לבין אפוטרופסות. כדי לשלול אפוטרופסות זה מצבים קיצוניים מאוד. גם אם המשמורת היא לא משותפת, אז להורה השני, ברוב רובם של המקרים יש אפוטרופסות.

תודה. גיא, הוזכרת בראשית דבריו של חבר הכנסת שטרית, בוא תספר לנו על הסיפור האישי שלך, שאולי מניע אותך. אני רואה פה מוטיבציה מתמשכת בנושא הזה, אתה מרגיש שנעשה פה עוול, אז תשתף אותנו, גם את אלה שלא כל כך משוכנעים. שמעת פה את ההסתייגות של הרשות, תנסה לספר לנו את הסיפור מהמקום שלך.

הנושא האישי שלי הוא כבר לא אישו פה, אני כרגע עומד בראש עמותה שנקראת "הורות משותפת - טובת הילד" וכל מה שאנחנו מנסים לקדם, להוריד חסמים על מנת ששני ההורים יוכלו להיות עם הילד. כלומר, זה לא תחרות מי יותר, מי פחות, אנחנו כבר לא חיים בעידן של 1962, שאז נחקק החוק המיושן שחבר הכנסת שטרית הזכיר, של חזקת הגיל הרך. כל המטרה זה רק להוריד חסמים וליצור פתח לשינוי חברתי. בנושא הזה למשל, כרגע אימהות, או גרושתי למשל, נקראת חד הורית. פתאום שמנו לב אצלנו בקבוצה, שזה אומר בעצם, מטפורית לפחות, אני מת אם קוראים לגרושתי חד הורית.

אתה חי ובועט.

אני חי ובועט ומגדל את הילד שלי, שאני יודע שעכשיו הוא בתחרות לגו ועוד שעה אני אתו. כלומר, זה לא שהתגרשתי ואני נוטש את הילד שלי. כמוני יש המון.

קודם כל תודה לחבר הכנסת שטרית, שהסכים לקדם את החוק השני שלנו יחד, ויש עוד שניים בדרך. כל המטרה בחוק הזה זה רק שינוי מונח. כלומר, מצד אחד, שלנו, ההורים הגרושים, האבות הגרושים, לא יקראו לגרושה חד הורית. מצד שני כמובן, אין לנו שום כוונה לפגוע בשום אוכלוסייה אחרת, כאשר המרכזי שיכול להיפגע אולי - בניסוח של היועצת המשפטית זה לא קורה - למשל אלמנות. בהצעת החוק המקורית שלנו, זה רק הורים בנפרד. כמובן שאם נקרא לאלמנות, הורים בנפרד, זה מאוד פוגע ולכן צריך לשנות ולעשות את הניסוח כמו שהוועדה הציעה.
דבר אחרון לגבי החוק, אין בו שום כוונה ואין בו שום ניסוח שקשור לפגיעה כספית בהורה כזה או אחר. כלומר, הנושא הוא רק שינוי מונח.

בעברית, למילים יש משמעות. למשל, אני עולה לירושלים, עלייה לרגל, מספרת סיפור, גם טופוגרפיה, גם עלייה רוחנית, אפשר לפתוח דיון שלם. בעברית, מילים נושאות משמעות.

בגלל זה לנו זה חשוב.

נכון. כשאנחנו מדברים על מציאות או על דברים שקורים, בשפה העברית יש מקצוע שלם שמתעסק בעברית ובמשמעות שלה, אבל אין את המושג חד הורה. אין לנו את זה, אנחנו לא משתמשים במושג הזה חד הורה.

שם החוק: חד הוריות.

יש חד הורית, אנחנו משתמשים בזה בעברית שלנו, בשפה שלנו, אנחנו משתמשים בשימוש של חד הורית. אנחנו לא משתמשים בחד הורה. אני לא שמעתי, גם לא עכשיו, מאז שפתחנו את הדיון שלנו, ובכלל, אין חד הורה. כשאני שואלת את עצמי, למה זה לא קיים? למה אנחנו לא משתמשים במינוח או במושג חד הורה, וכן משתמשים בחד הורית חדשות לבקרים. למה זה קורה, למה אין חד הורה?

כי זה שם החוק וזה השפה שיצאה.

רגע, לפני החוק, לא הכול חקיקה. לא מעט בוועדה הזאת אנחנו מדברים, שלא הכול זה חקיקה. כשאנחנו מנסים לבוא לראות למה זה קרה או מה המשמעות של אי השימוש במושג הזה שהוא לא קיים, זה בעצם מספר סיפור. הוא מספר סיפור גם על חברה, על התנהלות, על משפחות, על מציאות, על מקום שבעצם נשים, לרוב, אנחנו מדברים על סטטיסטיקות, אנחנו נוגעים פה בהרבה מאוד נושאים, שבסופו של דבר אנחנו חוזרים ומגנים על נשים ועל ילדים, בגלל כל מיני סיבות שקורות.
אני מקשיבה קשב רב ובאמת מבינה את המשמעות של השינוי הזה ומקבלת את זה שקיים אב, לא ייתכן שלא להתייחס אליו, הוא קיים, הוא מעורב, הוא פעיל. כמו שאמר חבר הכנסת שטרית, הוא נושם ובועט. אבל יחד עם זאת, המציאות ששוררת מחייבת אותנו להתייחס אליה. לא בכדי יש פה לא מעט ארגונים שלא נוח להם עם השינוי הזה. אז בואו נעבור למשרד המשפטים, לאחר מכן למשרד הרווחה, בבקשה.

אנחנו חושבים, שאכן החוק צריך להשתמש בשפה שלא תפגע באף אחד. אם יש כאלה שמרגישים שבגלל החוק הם מודרים מלהיות הורים לילד, צריך לנסח את החוק, עד כמה שאפשר, שהתחושה הזאת לא תהיה לגבי אותם הורים שהם הורים פרודים.

יחד עם זה, הקושי הוא לא רק מהמונח חד הורי אלא גם מהורה יחיד. כלומר, גם עם ההגדרה החדשה שהיועצת המשפטית קבעה, שלילד יש לו או אין לו אפוטרופסות. זה לא רלוונטי, הורה הוא הורה בלי קשר לשאלה אם יש לו אפוטרופסות או אין לו אפוטרופסות. יכול להיות שהאפוטרופסות נשללה לו מסיבות שאינן קשורות דווקא בטיפול בילד אלא בגלל האישיות שלו וכדומה אבל הוא עדיין הורה של הילד. לא זו בלבד אלא שעכשיו אנחנו בהצעת חוק שפרסמנו כבר תזכיר, מבטלים את כל המונח של אפוטרופסות כי אנחנו חושבים שיש אחריות הורית ואין יותר מונח של אפוטרופסות ואנחנו שואפים, עד כמה שאפשר, להביא גם בין הורים פרודים למימוש האחריות ההורית, כל אחד לפי יכולתו, בלי הגדרה כזאת או אחרת של היחס בין ההורים אלא היחס בין הילד לבין ההורה שלו.
לכן, הקושי הוא בהגדרת הורה יחיד כי הרי לא מדובר בהורה יחיד, יש פה שני הורים לילד: הורה אחד שהילד נמצא בחזקתו, לפי ההחלטה של בית משפט. כלומר, האחריות המשותפת תישאר, רק הילד יהיה יותר זמן אצלו, בטיפולו וכדומה. לכן, הקושי איננו רק במונח של חד הוריות אלא גם במונח הורה יחיד. התוספת של אפוטרופסות מקשה על העניין ולכן צריך למצוא, עד כמה שאפשר, מונח ניטראלי. כפי שחבר הכנסת שטרית אמר, הכוונה היתה פה להחלפת מונחים ולא לעשות שינויים בחוק עצמו. למשל, המונח שאני חשבתי עליו, לקרוא להורה הזה "הורה עצמאי" משום שההורה הזה חי בעצמאות מההורה השני. בדרך הזאת אנחנו בסך הכול מחליפים מונח במונח. המונח עצמאי הוא מונח שמעצים ולא רק מציין את העובדה פיזית אם הוא חי או לא חי בנפרד מההורה השני. אם זה המונח הלא מתאים, אפשר לפנות לאקדמיה ללשון שתמצא איזה מונח, לא המונח הורה עצמאי. אבל מה שצריך לשמור פה על כך, שהחוק לא יפגע באף אחד ואני חושב שהמונח הורה יחיד, הוא עצמו כבר פוגע במישהו, כיוון שלא מדובר בסטטוס של הורה יחיד, גם אם אין לו אפוטרופסות.
לכן, כפי שחבר הכנסת שטרית רצה, אני חושב שצריך לחפש מונח במקום הורה יחיד, מונח שיחליף אותו, שלא יפגע באף אחד. אני הצעתי את ההצעה: עצמאי, אני חושב שזו מטרת החוק, לתת עצמאות כלכלית ועזרה לאותו הורה שמגדל לבדו או בעיקר מגדל את הילד לבדו. אם לא, לפנות לאקדמיה ולמצוא מונח אחר, אבל לא לשנות בגלל זה ולהיכנס לכל החלוקה אם יש אפוטרופסות או אין אפוטרופסות כי זה לא משליך על היחס של ההורות בין הילד לבין ההורים.

אני רוצה לחדד ולשאול כמה שאלות כדי להבהיר. ראשית, ההצעה היא להפריד בין שתי קבוצות, אלה שהם הורים יחידנים ולהורים שבאמת גרושים ופרודים, אלה יהיו שתי קבוצות נפרדות. הרעיון הזה מקובל עליכם?

אני לא חושב שצריך את ההפרדה הזאת כי בסך הכול מטרת החוק היא מטרה לסייע לאותו הורה, בין אם התוצאה שהוא הורה יחיד מבחירתו לחיות כהורה יחיד לילד, בין באימוץ, בין בהולדה, לכל השאלות האלה לא צריך להיכנס בחוק הזה - - -

זאת אומרת, ההצעה שלכם היא לא להפריד בין שתי קבוצות אלא פשוט לקרוא לכל ההורים האלה - - -

הוא אומר, בוא נקרא לו הורה עצמאי.

בלי להיכנס לשאלה אם יש – במיוחד שיש לי קושי עם העניין של האפוטרופסות.

מקובל עליך המינוח עצמאי, הורה עצמאי?

אם זה פותר את הבעיה, כל דבר שפותר את הבעיה, מבחינתי מקובל.

גיא, מה אתך?

ההצעה יותר טובה ממה שחשבנו. מה שמשרד המשפטים בעצם הציג לנושא האפוטרופסות, זו המהות. כלומר, ברגע שהוספתם את זה, זה יוצר בעיה. חברי הכנסת כבר הגישו כמה הצעות ומשרד המשפטים מקדם את תזכיר החוק. כלומר, אפוטרופסות זה מונח שעוד מעט לא יהיה קיים יותר ולכן להוסיף אותו פה הוא יכול רק לפגוע בהצעת החוק. כל עוד לא פוגעים באף אחד, גם אם סתם יקראו לחוק "חוק יוסי" וזה לא פוגע באף אחד, מבחינתנו זה מקובל. ולכן, הורה עצמאי או כל מה שהאקדמיה תחליט, מקובל עלינו.

ד"ר פרץ מומחה בתחום המשפחה.

כן, תודה לך ד"ר פרץ סגל, משרד המשפטים. משרד הרווחה, בבקשה.

אני חושבת, שהצעת החוק במהותה היא לא לגעת בזכויות שבמהותו של חוק משפחות חד הוריות אלא לגעת בכותרות שהן משליכות על הרגשות של ציבורים מסוימים והן קצת מעצבות דעת קהל. כשאנחנו בחנו את ההצעה שהוצעה על ידי היועצת המשפטית של הוועדה, בחנו כדי לבדוק שאין כאן השמטה של זכויות שמקבלות קבוצות כאלה או אחרות. ההצעה היתה מקובלת עלינו, גם הצעה אחרת לקרוא לזה תחת כותרת אחרת, שלא תדרוש את ההפרדה. כאן ההפרדה נדרשה מאחר וההצעה שהוצעה בהצעת החוק של חבר הכנסת מאיר שטרית, הורה בנפרד, פגעה בקבוצה אחרת, ולא זו היתה הכוונה.
לכן, ככל שתבוא הצעה אחרת שניתן יהיה להחזיר אותם תחת אותה כותרת, זה לא משנה מבחינתנו, אנחנו בהחלט מקבלים את השינוי. ככל שכן תישאר הצעת החוק הזאת שנמצאת בפנינו, אז יש לנו כמה הערות טכניות. זה לא הזמן והמקום להעיר אותן.

כי אם לא מפרידים בין הקבוצות, אז אין כלום.

נכון, אם לא מפרידים בין הקבוצות, זה בוודאי נשמט. אבל אם כן, יהיה פה זמן להעיר את ההערות האלה, הערות קטנות.

תודה. לינדה, מפקחת ארצית חד הוריות, את רוצה להוסיף משהו?

אין לי הרבה מה להוסיף, זו פעם ראשונה ששמעתי את ההצעה של הורה עצמאי, אני חושבת שאפשר לשקול את זה. אני מסכימה עם מה שאמרה אילת, שיש צורך לעשות הבחנה בין הקבוצות, אם המונח יפגע באחת מהקבוצות. אבל אם נמצא משהו ניטראלי ולא פוגע, ניתן לשקול את זה.

טוב. המוסד לביטוח לאומי, בבקשה, ציון מזרחי, מנהל תחום ילדים.

כפי שהציגו זאת חבר הכנסת שטרית וגיא רוה, ברגע שזה לא פוגע בזכויות, אין לנו הסתייגות. נותנים את הזכויות למשפחות, זה לא משנה איך יקראו להן, מבחינתנו אין משמעות.

תודה רבה. עורכת דין גלי עציון, נעמ"ת.

חשבתי שאני לא אהיה עוכרת שמחה היום, אבל אני אהיה. היה לנו דין ודברים עם תמי, חוץ מהערה שקשורה למה שפרץ סגל אמר, הרעיון הוא מאוד מידתי ונכון וכן צריך לעשות הבחנה. אני רוצה לשבור פה איזה מיתוס, חבר הכנסת שטרית. המילה אפוטרופסות עצמה היא אולי מילה מיושנת ואולי נכון להחליף אותה, אבל הרעיון, ששני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים, זאת אומרת, שהאחריות המשפטית שייכת לשני ההורים, מדינת ישראל גם ב-62 היתה חדשנית וכל המדינות שעושות היום משמורת משותפת מדברות על משמורת משותפת משפטית בלבד בהרבה מקרים. כך שאנחנו לא כל כך שותפים לאיראן, כמו שמנסים לתאר. זה רק לשבור מיתוסים.
לגופו של עניין, זה נשמע מאוד יפה אבל יש עם זה בעיה כי ההגדרה הזאת, בין אם נקרא לזה הורה עצמאי ובין אם נקרא לזה יוסי, תכניס את כולם, כולל תורמי זרע, לתוך העניין הזה. זה מאוד יפה, זה מאוד הרמוני, אבל אנחנו יודעים שיש משרד שנקרא משרד האוצר שהוא אחראי לתקצב את הזכויות האלה. ועל פניו – תמי עשתה עיקוף של הבעיה אבל הבעיה ישנה כי בסופו של דבר זה שמיכה והיא בגודל מסוים ולא יותר. אז אם כולם נכנסים פנימה, זאת אומרת שאף אחד לא יקבל זכויות.

מאיפה את לוקחת את זה? אין פגיעה בזכויות של אף אחד. זה שינוי סמנטי, אני לא מבין מה את רוצה. את מייצגת את האוצר? האוצר תמך בחוק.

לא. אני אסיים את הדברים שלי, אפשר להסכים ואפשר לא להסכים.

בסדר, אבל צריך להיות הגיוני, מי פוגע בזכויות? ראית פה פגיעה בזכויות של מישהו? אני לא ראיתי שום פגיעה בזכויות של אף אחד.

חבר הכנסת שטרית, בוא נקשיב לדברים, נשמע אותם ונתייחס.

אם ההגדרה תכיל את כולם, אף אחד לא יקבל זכויות. אני אומרת עוד הפעם, אנחנו לא נגד זה, אנחנו כן חושבות שצריך לעשות איזה שהיא הפרדה וכל הורה שהוא הורה, צריך לקבל זכאות. מה שאמר נציג הרשות, גם יש לו משהו שצריך להביא בחשבון, אולי אפשר לפתור את זה בדרך של מתן שיקול דעת לבית משפט במקרים מסוימים. אי אפשר לקבוע את זה בחוק כי זה נורא נזיל, זה לא ניתן לבדיקה וכימות באופן כללי. אבל אם ניקח למשל זוג ששניהם מכונים הורים בנפרד, מי יקבל את הזכויות? כרגע הם יכולים לעקוף את העניין, אבל בסופו של דבר, כשתצטרך רשות להחליט, זה עניין של מדיניות. אז אפשר לעצום עיניים ואפשר להתייחס לזה. להתייחס לזה, זה להביא בחשבון, שאם היום עירייה למשל נותנת זכויות רק לאיקס, היא תצטרך לתת זכויות לאיקס כפול שניים. צריך להתייחס לעניין הזה.

ההגדרה ככל שהיא רחבה, היא מכילה יותר גורמים, אז גם אם על פניו בנייר עצמו היא לא גורעת זכויות, בפועל ייגרעו זכויות כי העירייה לא תיתן למשל הנחה לכל ההורים הגרושים. צריך להביא את זה בחשבון.

אין כוונה כזאת. נותנים הנחה להורה, אדם שמחזיק ילדים. מי שלא מחזיק ילדים, אין לו שום הנחות. מאיפה את לוקחת את זה?

אבל אם החזקה היא שלושה, שלושה? שלושה ימים, שלושה ימים? משמורת משותפת.

עדיין, יש הורה שלו יש את האחריות. היום מה קורה? היום כשיש שלושה, שלושה, שניהם מקבלים זכויות? לא. תודה רבה.

היום מחליטים בבית המשפט מי יוגדר כהורה יחיד לצורך זכויות.

אותו הדבר.

לא, היום מחליטים בבית המשפט, מי לצורך הזכויות – אגב, זה חלק מההסכם. מי שעושה הסכמי גירושין יודע, שזה חלק מההסכם. אני אומרת עוד הפעם, ההערות שלי הן לא הערות ברמה העקרונית. ברמה העקרונית, לשם שינוי – וזה יירשם בפרוטוקול – גיא ואני מסכימים.

אני מתנגד.

ברמה הפרקטית, צריך לראות איך פותרים את זה.

אני רק אומרת, למשל המונח של "הורה יחיד" יוחלף ל"הורה עצמאי" – נראה לי שזה כיוון יותר מוצלח מאשר להתחיל לעשות הפרדה בין הקבוצות – אז אנחנו בעצם לא משנים את ההגדרה הקיימת היום שמעוררת את הבעיה כבר היום. נכון שכנראה פותרים את זה בחלק מהמקרים בהסכמים, ובאותה מידה יוכלו גם לפתור את זה בעתיד בהסכמים, ועדיין ראינו, גם כשדיברתי עם המוסד לביטוח לאומי הבנתי, שפה ושם כן מוגשות תביעות על ידי שני ההורים כי החוק מדבר על ילד אשר באחזקתו, אפילו לא באחזקה בלעדית או אחזקה שרוב רובה - - -

לא יכולות להיות מוגשות שתי תביעות.

הוגשו, היו מקרים, ואז נדרשו להכריע ובית משפט הכריע בכל מיני דרכים שלאו דווקא הן הכרחיות לפי לשון החוק ויכול להיות שיבוא, באיזשהו שלב, צורך, בגלל שיש יותר ויותר מקרים של משמורת משותפת, להתייחס לזה בהגדרה לגופה. אבל כרגע אנחנו לא שם. אנחנו במונח. אותם קשיים, כל עוד אנחנו לא נוגעים בהגדרה עצמה, שמתעוררים היום, יוכלו להתעורר גם בהמשך.

זה יעורר בעיות חדשות.

זה נכון שיש פה קושי.

קושי שלא צריך להתעלם ממנו היום.

זה נכון גם, כשקוראים למונח הורה בנפרד "הורה בנפרד", אז זה אולי עוד יותר מדגיש, שאין עדיפות לצד אחד על פני הצד השני, שלא צריך להחליט שאחד הוא יחיד אלא יכולים להיות שניים שהם הורים בנפרד.

אני מסתכלת על הדיון שמתפתח, האנומליה הזאת בין ארגוני הנשים לבין משרדי הממשלה היא בעצם מספרת סיפור של השלכות של חקיקה שכזאת, שגם עליה בישיבה כזאת צריך לתת את הדעת.

העמדה החד משמעית שלנו, שכל עוד שינוי שם או שינוי מונח לא משליך על הזכויות, אין לנו התנגדות מיוחדת לנושא הזה, למעט החשש שזה יהווה פתח לפגיעה בזכויות ובמובן הזה אני מצטרפת לעורכת דין גלי עציון. כאמור, אין לנו התנגדות, שהחוק יכיל את כל סוגי המשפחות החדשות שקיימות, אבל לחשוב שמא אנחנו נפגע בזכויות. אני מבינה את הקושי והבעיה, שכולם ייקראו הורה יחיד. השאלה, מה שמוצע כאן, במקום שיהיה כתוב בחוק, יהיה כתוב: הורה עצמאי?

נכון.

אז באמת זה רק שינוי שם.

נכון, זו הכוונה.

אני מסכימה, ככל שההגדרה תהיה יותר רחבה, בסופו של דבר, הזכויות יכולות להיפגע. אולי צריך לשמוע שוב מהמוסדות שמעניקים את הזכויות.

הצעת החוק לא נועדה לשנות שום זכויות. אני לא מבין למה זה מפריע למישהו שייקרא הורה עצמאי? נגיד אני מקבל את ההצעה של ד"ר פרץ, במקום הורה יחיד והורה פרוד, כולם ייקראו "הורה עצמאי". חזקה עלייך, שהמדינה לא ממהרת לתת זכויות לכולם, גם לא ביטוח לאומי, גם לא האוצר. עדיין המצב הקיים היום, ההסדרי, יימשך, רק השמות של כולם יהיו: הורים עצמאיים.

לשנות את הכול, פשוט לכתוב במקום הורה יחיד הורה עצמאי?

הרעיון הוא סמנטי כדי לא להגיד שהאבא לא קיים, האבא מת. זה לא בסדר כי האבא קיים.

אני חושבת, שההתכנסות לכיוון של הורה עצמאי, של ד"ר פרץ סגל, נותנת מענה לכל הדברים שעלו כאן עכשיו.

עירית גזית, ויצ"ו, את רוצה להוסיף משהו?

אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר נאמר פה.

אנחנו מייצגות אימהות יחידניות שהן באמת יחידות, שאין שום הורה בשנית. המושג הורה עצמאי הוא באמת חדש לנו, אנחנו צריכות לחשוב על זה. אני מאוד מסכימה להפרדה בין משפחות שיש שני הורים, גם אם הם בנפרד לבין משפחות שיש שם רק הורה יחיד.

לשם הידע, יש הבדל בזכויות היום בין הורה יחידני לבין אחד שאין לו בן זוג?

חוץ מהעניין של מזונות, שכמובן לרווקה שיולדת מתרומה של בנק הזרע או מאמצת, אין לה מזונות משום צד.

אז יש לה זכויות יותר גדולות בגלל זה?

לא, להפך, יש לה פחות זכויות ואנחנו רוצות שלא נישמט מתוך החוק. אם ההורה העצמאי יהיה משהו שיכלול אותנו, אין לנו התנגדות לזה. שיהיה ברור, יש גם משפחות שבהן יש הורה יחיד והוא אכן לגמרי יחיד.

ד"ר ניקול דהאן, בבקשה.

אני מנחה קבוצה של אימהות חד הוריות מהמגזר החרדי, בהרצאות שלי, כשאני מדברת על הנושא של חד הורי, הייתי בכיוון הזה של הצעת החוק. זאת אומרת, יש אמירה במונח, שאין פה אבא, למרות שיש אבא. אולי הדבר שקצת אחדד, בין המונח נפרד לבין המונח עצמאי יש כמה מצבים. זה לא רק שיש אבא שהיה רוצה להיות מעורה או היה רוצה להיות מעורה הרבה יותר ולא יכול כמו שהוא רוצה, יש גם כאלה שהם נעלמים לגמרי, ויש גם מצב שלישי שלא עלה כאן ולצערנו הוא עולה הרבה יותר מדי בארגון שלנו כי המקרים של גירושין הם קשים במיוחד, יש מה שנקרא "הורה מחבל", הורה מתערב לרעה.

ניכור הורי.

ניכור - הלוואי. הנקודה של עצמאי, הלוואי, הלוואי לרוב האימהות שאני עובדת אתן. לחלקן אני אומרת, איפה האבא, למה הוא לא פה? אני כל הזמן אומרת, שצריך להקים עמותה שמכניסה את האב חזרה לתוך התמונה. מצד שני, יש פעמים מצב של אב שמערער ומחבל, והרווחה יודעת מהמקרים האלה כי זה מקרים קשים שהאב ימשיך את האלימות שהיתה באמצעות ההורות שלו, ואז עצמאי הוא מונח יפה מדי.

תודה.

הכיוון של להשאיר את הקבוצות יחד הוא לא מחייב אותנו להתמודד עם כל מיני בעיות שאולי בהמשך נצטרך להתמודד, אבל כרגע זו לא היתה הכוונה בהצעת החוק, אז אני חושבת שזה עדיף. לי נראה שהורה עצמאי היה רעיון טוב, אפשר עוד טיפה לחשוב אם למישהו יהיה רעיון אחר.

רעיון מצוין.

זה רעיון מצוין, זה נותן מענה לכל - - -

צריך להעביר את זה לקריאה ובדיון הבא להחליט אם זה - - -

שני דברים שצריך, האחד, לתת את דעתנו לשם החוק, אולי לקרוא לזה: משפחות שבראשן הורה עצמאי.

חוק סיוע להורים עצמאיים.

זה לא חוק סיוע כל כך, זה חוק מסגרת בגדול. זה גם מחייב שינויים עקיפים.

ואז כמובן נצטרך, בכל החוקים שבהם המונחים האלה נזכרים, לשנות. יש גם הטבות וזכויות שהן לא על פי חוק, ושם לא נוכל להיכנס בדרך של חקיקה ולשנות אלא נצטרך לוודא, שאותן רשויות שמעניקות את ההטבות, ידאגו לשנות את ההגדרות.

אני דווקא אוהבת יותר את ההפרדה בין הורים בנפרד – חוק סיוע להורים עצמאיים - אני חושבת שזה לא לגמרי ברור אינטואיטיבית על מה מדובר. באופן כללי צריך להפריד בין משפחות חד הוריות לבין הילדים שהם לא חד הוריים. יש ילדים שהם חד הוריים, כמו הילדים שלי למשל, שאין להם אבא בכלל, לבין ילדים שיש להם שני הורים אבל הם גרים במסגרת של משפחה חד הורית כי מעשית הם חיים במשפחה שבראשה אם, אבל יש להם אבא בנפרד. או שאין להם.

מבחינת הזכאויות, למיטב הבנתי, השינוי כאן הוא סמנטי, אין כאן שינוי של מהות.

נכון.

לכן, גם היום וגם בעתיד, לא תהיה חלוקה של הקצבאות או של המענק לשני ההורים. כלומר, רק הורה אחד יהיה זכאי לקבל או את קצבת הילדים או את המענק.

זה לא נובע באופן מובהק מלשון החוק.

כשיש לדוגמה משמורת משותפת, אין מקרה של כפל זכאויות.

בפועל.

גם היום זה קורה וגם בעתיד.

אבל השאלות יכולות להתעורר.

אי החלוקה פותרת את הבעיה המשפטית, כי אם אנחנו משאירים את זה כמונח אחד - - -

אותן בעיות שהיו, אלה שיהיו ולא שינינו כלום.

לא, אבל אם יש רק מונח אחד ואז בהסכם או בפסק דין בית המשפט קובע לצורך זכויות - - -

נכון, אבל אם הוא לא קבע, אז החוק לא פותר את זה. יש לי עוד הצעה שאולי היא יותר מבטאת – במקום הורה עצמאי שזה מדבר על איזה עצמאות: הורה אחד. זאת אומרת, משפחה שבראשה הורה אחד. זה לא אומר שהוא יחיד. פשוט הורה אחד בראש המשפחה.

אבל זה לא מתכתב עם המציאות.

יחידנית, אחד, יחיד.

אז למה התכנסנו?

משפחה שבראשה הורה אחד, אני חושבת שזה מבהיר שהפוקוס הוא לא כמה הורים יש לילד אלא רק מי עומד בראש המשפחה.

אבל אם עומדים שני אנשים בראש המשפחה.

לא, אז הם לא יכנסו, זה ברור. כל החוק הזה בא לטפל במשפחות שבראשן עומד הורה יחיד. אם יש שניים, הם לא נכנסים לחוק.

למה, אנחנו לא שניים? אצלנו עומדים שני הורים.

אם יש שניים, הם לא נכנסים לחוק.

הוא עכשיו דיבר על עצמו כשניים, הוא הולך עכשיו לחוג לגו לאסוף את הילד, כלומר, הם כן שני הורים שעומדים בראש המשפחה.

אבל הם לא שניים בראש המשפחה.

ההצעה של משרד המשפטים, לכנס את זה, לא להפריד, לכנס לאחד - לא רק שהיא נכונה, היא גם מורידה את החששות שהעלתה גלי למשל, שאחרי זה יהיה עם זה משחקים. כלומר, אנחנו לא משנים כלום בעצם, רק משנים את השם. ברגע שלא תהיה ההפרדה בין חד הוריות להורים יחידנים, לא יהיה סיכוי שישנו.
אני מציע, להמשיך עם הצעת החוק כמו שמשרד המשפטים הציע ובדיון הבא אפשר לחשוב, "עצמאי", כן או לא. כלומר, רק השם הזה, אם יהיה שם מדויק וחכם יותר.

אני תומך בהצעה של ד"ר פרץ, לקרוא לזה "הורה עצמאי" לכולם, בלי להפריד. כדי למנוע חששות שמא פה ייפגעו זכויות, אפשר לכתוב סעיף בסוף החוק שמבהיר: שאין בכוונת השינוי לפגוע בשום זכויות שקיימות היום או לשנות את הזכויות הקיימות היום. ואז כל אחד יבין את זה, שאנחנו מדברים על אותו הדבר מבלי לפגוע בשום זכות. אין לי שום כוונה וגם לא היתה לי כוונה לשנות או לפגוע בשום זכויות של משפחות חד הוריות או משפחות עצמאיות או של אימא עצמאית.

לכן אני מציע רק לשנות את השם לעצמאי, לבטל את ההפרדה שעשינו פה בחוק ולאחד את הכול תחת דבר אחד. לדעתי זו הדרך הנכונה. בעניין הזה אני סומך על היועצת המשפטית, שתוכל לנסח את זה כמו שצריך. אני מציע לאשר את זה ככה.

אז בואו נסכם בבקשה.

אני מציעה שהכותרת תהיה כמו שהוצע כאן: חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי. השם של החוק. ההחלפה היא של המונח הורה יחיד בהורה עצמאי. ואז אנחנו נעשה תיקונים עקיפים בחוקים שכן יש את המונח הזה, אני רק אומר אותם: זה חוק הבטחת הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, יש חוקים נוספים שציינתי פה בנוסח: חוק הגנה על עובדים בשעת חירום; חוק משק החשמל; חוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד; וחוק מיסוי מקרקעין. נוסיף גם סעיף שאומר – ננסח אותו, לא בטוחה שחייבים את זה אבל נתייעץ - - -

אולי האקדמיה תקבע?

אני מבקשת שתמי תסכם כי אני נועלת את הישיבה.

בין לבין אנחנו גם נתייעץ עם גורמים באקדמיה לגבי המונח, ואם יהיו לנו, אחרי הקריאה הראשונה, רעיונות למונחים יותר מתאימים, כמובן אפשר - - -

אנחנו פותחים פה, אם יש לכם עוד רעיונות ועוד שימושים, אז בבקשה. פעם שעברה שפניתי לאקדמיה ללשון, זה לקח חמש שנים עד שהם ענו, גם את זה צריך לקחת בחשבון.
אני מבקשת להעלות את הנושא בבקשה. חבר הכנסת מאיר שטרית מצביע במקום חבר הכנסת דוד צור.

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

שניים בעד, ההצעה אושרה. תודה רבה לכולם, חנוכה שמח, להתראות בקריאה הבאה. תודה רבה לתמי, תודה רבה לדלית. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:50.>