PAGE
2
ועדת הכנסת
25/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 50>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ב בכסלו התשע"ד (25 בנובמבר 2013), שעה 10:00

1. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע-2010.
2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לשינוי חברתי כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב-2012 (מ/702) – לאחר דין רציפות.
3. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא נציגי הכנסת בוועדה לבחירת דיינים.
4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013 (מ/818), לפני הקריאה הראשונה.

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
רוברט אילטוב

יריב לוין

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

מאיר שטרית

אילת שקד
יעקב אשר

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
עו"ד מיכל לאב-שוורץ - משרד המשפטים

עו"ד איתיאל מלאכי - לשכה משפטית, משרד הפנים

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שרון רפאלי
<1. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העליה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע-2010.>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. נעשה ניקוי שולחן מהיר לכמה נושאים שהם די שגרתיים. למעשה, דחינו פעמיים דיון ותיקון מסוים לתקנון, וגם היום, לפי בקשת חבר הכנסת גפני עשינו דילוג על רבע שעה בישיבה כדי לאפשר לחבר הכנסת גפני שוב להציג את העמדה. הצגת את העמדה, אבל אולי לא בפני אותם אנשים.

יש לנו צורך להקריא את הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החינוך והתרבות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל. היה שם שינוי. אני אקרא את כל הבקשה:

"לבקשת הממשלה הכנסת החליטה בישיבתה מאוקטובר 2013 להחיל דין רציפות על הצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע-2010. בכנסת השמונה עשרה קבעה ועדת הכנסת כי ההצעה תידון בוועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בהתאם לסעיף 97(ב) לתקנון הכנסת המשך הדיון בהצעת החוק לאחר החלת דין רציפות יתקיים באותה ועדה משותפת. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המשותפת תהיה בת 8 חברים, 4 מכל ועדה, בראשות ועדת החינוך, התרבות והספורט".

ארבעת חברי ועדת החינוך בראשות עמרם מצנע – יו"ר, רות קלדרון, יעקב אשר, שמעון אוחיון; מטעם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לבקשת איילת שקד בישיבה הקודמת, חל שינוי – מוטי יוגב, דב ליפמן, אברהם מיכאלי וחיליק בר יהיו החברים, וכך יושג איזון לסיעות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרכב הוועדה – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הרכב הוועדה המשותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התקבל.

תודה. אושר פה אחד. הוועדה נקבעה.
2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לשינוי חברתי כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב-2012 (מ/702) – לאחר דין רציפות.

אני עובר לסעיף הבא: קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לשינוי חברתי כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב-2012 (מ/702) – לאחר דין רציפות. זאת הצעת חוק שעברה ב-2012 ללא התנגדות במליאה בקדנציה הזאת. זה בעניין הגברת התחרות בנושא האוטובוסים – הצעה של משרד התחבורה.

זה על שם הריכוזיות.

פה זה נקרא "הגברת התחרות". פה יש ההצעה אם אתה רוצה. היא נוגעת לענייני משק האוטובוסים. רוצה לראות?

רישיונות להפעלת תחבורה ציבורית באוטובוסים.

זה עבר במליאה פה-אחד. זה עבר דין רציפות. צריך לקבוע את הוועדה. אנחנו מציעים את ועדת הכלכלה שעסקה בנושא הזה והכינה את הצעת החוק בכנסת הקודמת. אם תרצה לראות את הצעת החוק, משה, היא פה. היא לא נוגעת לריכוזיות. יש הצעות נוספות? אם לא, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה התקבלה.

ההצעה עברה.

יש פה פרקים נוספים: יש פה פרק על הגבלים עסקיים ופרק על שיקולי - - -

בסדר, אם זה עבר לוועדת הכלכלה זה באופוזיציה. באופוזיציה של בוז'י הרצוג.

אין שום בעיה. אנחנו מעבירים לאופוזיציה את האחריות לריכוזיות.

3. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא נציגי הכנסת בוועדה לבחירת דיינים.

2. הנושא הבא: הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא נציגי הכנסת בוועדה לבחירת דיינים.
ארבל תציג שוב את התיקון המוצע. בבקשה.

כזכור, בחודש יוני האחרון תוקן חוק הדיינים והיתוסף בו סעיף שלפיו: "לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים". התיקון הזה קבע את העיקרון בחקיקה הראשית, והוא מחייב עכשיו השלמה בתקנון הכנסת. התקנון היום שנקבע בכנסת הקודמת לא מתייחס לחובה הזאת, כמובן, שתהיה לפחות נציגה אחת אישה, ולכן הוא קובע שיהיו בחירות חשאיות לשני נציגי הכנסת בוועדה למינוי דיינים כפי שיש בוועדות המינויים האחרות למינוי שופטים, קאדים וקאדים מד'הב. התקנון קובע ששני הנציגים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר הם אלה שייבחרו כנציגי הכנסת.

כעת לאור התיקון בחוק מתחייבת קביעת פרוצדורה שתבטיח שלפחות אחד מהנציגים יהיה אישה. מונח לפניכם נוסח של הצעה לתיקון תקנון שקובע את אותה פרוצדורה. לפי הנוסח המוצע, תהיה בעצם הקפצה. במקרה שבו לא נבחרה לפחות אישה אחת בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר, האישה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר היא זאת שתהיה הנציגה. זה יבטיח את מימוש החוק. הנוסח כפי שמונח לפניכם אומר: "לא נבחרה לוועדה לבחירת דיינים חברת כנסת, יראו את חברת הכנסת שקיבלה את מספר הקולות המרבי מבין חברות הכנסת המועמדות כמי שנבחרה במקום המועמד שקיבל את מספר הקולות השני בגודלו".
זאת אפשרות אחת להבטיח את מימוש החוק. בדיון קודם שהתקיים פה עם חבר הכנסת גפני התברר שיש אפשרויות אחרות שיביאו לאותה תוצאה. אפשרות אחת היא לעשות קלפי נפרדת. כלומר תהיה קלפי אחת רק לנשים וקלפי אחת לנשים ולגברים; אפשרות אחרת שהעלה חבר הכנסת גפני היא שיהיו סבבים. אם בסבב הראשון לא נבחרה אישה בין השניים הראשונים ייעשה סבב נוסף שבו יתמודדו רק נשים. האפשרויות האלה פתוחות בפניכם להחלטה. בכל מקרה חייבים להתאים את התקנון לחוק כי עד הפעם הבאה שיהיו בחירות התקנון צריך לאפשר את מימושו של החוק.

מה קורה אם אף אישה לא מגישה מועמדות?

אין התייחסות כזאת בחוק וגם התקנון לא מחייב התייחסות לזה. יוצאים מהנחה שיהיו מועמדות.

זה משליך - -

קשה להניח שזה יקרה, אבל זה אפשרי.

לכן אפשר להגיד שמי שבא להחליף - - - זאת לא בחירה.

כמו שבוועדה לבחירת שופטים צריך נציג אופוזיציה וקואליציה. אין התייחסות לשאלה - -

- - - האם הנציג השני - -

זה לא בחוק, זאת מסורת. אבל אם איש אופוזיציה או קואליציה לא מציג מועמדות - -

אם אף חבר כנסת לא מציג את מועמדותו בכלל לוועדה?

יכול להיות שאותה אחת קיבלה רק שני קולות מהמצביעים תיבחר - -

אף על פי שמישהו אחר קיבל 50 קולות.

היא לא עמדה לבחירה. אחרים קיבלו - -

היא עמדה לבחירה אם היא הציגה מועמדות.

אבל באיזשהו מקום היא לא עמדה לבחירה.

היא עמדה לבחירה. זה מה שנקרא הבטחת ייצוג.

לא, אתה הקפצת אותה.
לא התייחסו אליה.

זה החוק. החוק כבר מאחורינו.

בסדר, אבל אנחנו מדברים על תהליך הבחירה.

לא משנה, החוק אומר שתהיה הבטחת ייצוג. החוק לא מגביל את הבטחת הייצוג לרף מסוים של מספר קולות. יש אצלנו בתנועתי המפוארת, בליכוד.

מה יש בליכוד?

הבטחת ייצוג לנשים. בכל שיבוץ במקומות מסוימים גם אם הנשים האלה הציגו מועמדות וקיבלו רק את הקול של עצמן, והגברים קיבלו 30,000 קולות, זאת שקיבלה קול אחד עוברת.

והליכוד הצליח?

כן. הליכוד הצליח לשמור על כללי השוויון.

לא, הצליח - -

הצליח לשמור על שוויון הנשים. זאת המטרה. לא להצליח בבחירות. יש פה ערך חשוב יותר מבחירות.


משה, אתה הצעת בפעם הקודמת פרוצדורה מסוימת. בוא נשמע.

קודם כול דיברתי עם ארבל כי כשראיתי את סדר היום הייתי סבור – ואני גם סבור עכשיו – שזה פשוט לא נכון. אם זאת הדרך כפי שמוצע כאן אז צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית כי זה מעוות את המציאות בבחירה – זה ודאי לא תקנון, לפי דעתי. אני אגיד לכם למה, ואני לא נכנס לעניין של הדיינים כי אני יכול להיות חשוד שאולי יש לי פה עניין. אמרתי גם בישיבה הקודמת – אין לי שום עניין בזה. אני לא יודע מה לי עדיף כחבר כנסת חרדי. אין לי מושג. יכול להיות שההצעה הזאת עדיפה; היא לא נבדקה על-ידי אף אחד מאתנו, גם לא על-ידי.

אי אפשר לבדוק את זה.

כן, גם אי אפשר לבדוק. אני לא יודע. אני מדבר עכשיו על הנושא המשפטי נטו.

סליחה, יש חדר התייעצויות.

אם יש בעיות בקואליציה דברו איתי.

יש בעיות, אבל בחוץ.

הבעיות בקואליציה זה שיש עודף בקשות מהאופוזיציה להצטרף לקואליציה. זה הבעיות היחידות שיש.

זה בסדר, אתם יכולים להישאר עם מה שיש לכם. איזה נזקים שאתם גורמים עם ארצות-הברית, עם הכול, חבל על הזמן. רואים שאין לכם סיעתא דשמיא.
על כל פנים המציאות היא שיש תהליך של בחירות חשאיות במליאת הכנסת, התהליך מאוד פשוט. זה באמת יכול לקרות שאולי בליכוד זה בסדר, אבל לפי דעתי, בכנסת זה לא בסדר. זאת אומרת יכול להיות מצב שייבחרו 10 חברי כנסת גברים, ואחרי זה תהיה חברת כנסת אחת שתקבל 5-4 קולות, אבל אני לא מדבר על החלק הזה. זה חלק שאפשר להגיד שהוא נכון או לא נכון. אני מדבר עכשיו מבחינה משפטית. אני מצביע מכיוון שאני רוצה שאחד מהסיעה שלי ייבחר, ואז אני לא מצביע לאף אחד אחר. אלה מעשים שקורים בכל יום; בכל תהליך בחירה אחרי שמישהו לא נבחר מתחיל דיון איך הוא לא נבחר. זה כבר קרה בפעם האחרונה שנציג הקואליציה בוועדה למינוי שופטים לא נבחר. אז נשאלה השאלה למה הוא לא נבחר – הרי הקואליציה הצביעה בשבילו. התברר שהיו רבים שרצו שייבחר מישהו אחר שהוא דווקא נציג האופוזיציה, ולכן הצביעו רק עבורו.

אז, כמובן, בוועדה למינוי שופטים לא צריך שתהיה אישה כי החוק לא מחייב, וגם יושב-ראש ועדת החוקה לא ממהר בחקיקה הזאת, אבל בוועדה למינוי דיינים שאליה נבחרה אישה גם בלי החוק מיהרו לחוקק חוק במהירות הכי גדולה, וכולם יודעים שהכוונה היא לא נשים, הכוונה היא נושא הדיינים; כי אם זה היה נושא הנשים אז הוועדה למינוי שופטים היו מקבלים את ההסתייגות שלי, והייתה נגמרת הפרוצדורה. אבל ברור שהכוונה היא לא לנשים, אלא לדיינים. אם נבחרת אישה במקום השני אז הכול בסדר, נגמר העניין ושלום על ישראל. אנחנו מדברים על מצב שבו נבחרים שני גברים והשלישית או הרביעית או החמישית היא אישה שאף אחד לא התכוון אליה או חלק גדול לא התכוון אליה, אלא למשהו אחר בכלל. בעצם יצרנו על-ידי תקנון, בחירה שהיא ממש לא הבחירה הקיימת. אני רוצה שתיבחר אישה מסוימת, אבל בסיבוב הראשון היה חשוב לי שמקלב ייבחר. לכן החלטתי שאני לא מצביע לאף אחד אחר – לא שאני עושה את זה, אני דרך אגב מצביע, על-פי רוב לכולם, אבל אני לוקח אותי כמשל כי אני לא רוצה לתת דוגמאות אחרות מפורסמות. אני מצביע למקלב ולא לאף אחד אחר – לא לגבר אחר ולא לאישה אחרת. ואז באופן אקראי נבחרה אישה. היא לא הייתה בחלק הזה של ההליך החוקי שהחוק מחייב שאישה תיבחר, לא אליה הייתה הכוונה, ולו היה דיון רק על הנושא של אישה הייתי בוחר במישהי אחרת. היו דברים מעולם. אפילו בבחירות האחרונות זה היה.

הבעיה היא בעיה. מה הפתרון שאתה מציע?

הפתרון הוא שיצביעו על גבר אחד ואישה אחת, ונגמר העניין.

גם אפשרות.

זה הפתרון היחיד לעניין.

אבל יכולה להיות יותר מאישה אחת, לפחות אחת.

לא משנה.

המצביעים יצביעו לאישה אחת ולגבר. למי שהם רוצים. מי שיקבל הכי הרבה קולות ייכנס.

אפשר גם להצביע לשתי נשים.

זאת הצעה, אבל הצעה לא מושלמת.

אני אגיד לך איפה הבעיה בהצעה שלך. אם אז רוצים שיהיו שתי נשים ולא גבר אחד?

לא יהיו שתי נשים, צריך שוויון. צריך שוויון גם לגברים, מה זאת אומרת. אתה לא רוצה שיהיה גבר בוועדה למינוי דיינים? אני רוצה שיהיה גבר אחד ותהיה אישה אחת. למה שיהיו שתי נשים?

אתה צודק. אני לא מתנגד לזה, אבל זה לא מושלם.

לדעתי, זה הכי טוב. ואז אם יש לך מועמד שאתה מצביע רק בשבילו והוא יקבל הכי הרבה קולות הוא ייבחר.

ההצעה של מאיר שטרית היא לא מושלמת, אבל היא הצעה טובה – היא פותרת את הבעיה שלי. בפעם הקודמת הצעתי שאם נבחר גבר ואישה – בסדר, נגמר העניין; אם נבחרים שני גברים אז הראשון שהוא גבר נבחר, ואז עושים סבב שני של בחירות רק לנשים. ואז אתה מחליט מי האישה. אבל ההצעה שלו היא גם הצעה טובה.

אין לך בעיה עם ההצעה של מאיר.

לא.

יכול להיות שתהיה קלפי לנשים וקלפי שנייה - -

לא קלפי שנייה.

פתק.

ואם אתה רוצה להצביע לשתי נשים? מה פתאום.

לא אומרים לא גבר ולא אישה – רוצים שוויון גם לגברים - -

לא.

למה לא?

כי זה לא עומד במה שקובע החוק. החוק אומר שתהיה לפחות אישה.

אז אני אומר שתהיה לפחות אישה.

אז נקבע שיהיה גם לפחות גבר.

אתה לא יכול למנוע מצב שיהיו שתי נשים נציגות.

- - -

זה סותר את החוק. אני לא חושבת שאנחנו במצב שבו גברים לא ייבחרו.

"לפחות אישה" זה אומר שאני חייב להצביע לפחות לאישה אחת. אם יש לי עשרה מועמדים אני חייב שתהיה לפחות אישה אחת.

אתה לא יכול למנוע מצב שבו חבר כנסת רוצה להצביע לשתי נשים.

אין לנו בעיה להצביע לשתי נשים. מצאנו שהרוב מצביעים לגברים כי רוב חברי הכנסת הם גברים. לכן אנחנו רוצים להבטיח - -

- - שלפחות יצביע לאישה אחת. הוא יכול להצביע לשתיהן.

אבל זה גם יעוות את התוצאה כי זה יכול להביא לבחירה של שתי נשים כי באופן אוטומטי אתה מחייב אותו להצביע לאישה אחת. נניח שיש רק שתי מועמדות וחמישה מועמדים גברים אז זה עיוות.

לא, אתה חייב להצביע לפחות לאישה אחת.

- - -

חשוב לגברים שייבחר גבר. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהבוחרים לא רוצים לבחור גבר או אישה – רוצים לבחור את הדמויות הספציפיות שהגישו מועמדות – בין אם הם גבר או אישה.

הנחת היסוד הזאת לא נכונה. המחוקק התערב בזה.

נכון.

הוא התערב בכך שתהיה אישה, אבל הוא לא אמר שתהיה אישה ספציפית. יכולות להיות הרבה מאוד נשים ויכולים להיות הרבה מאוד גברים, וזכות הבחירה של 120 חברי הכנסת היא לעשות ככל העולה על רוחם לגבי מי שהם יצביעו לו. אם יש 17 מועמדים גברים הם בוחרים את הטוב, לדעתם, לא מכיוון שהוא גבר. כנ"ל לגבי הנשים. המחוקק קבע שתהיה אישה, אבל כשאני מצביע לאישה אני לא מצביע לאישה, אלא לאחת הנשים שהגישו מועמדות.

אני רוצה אישה מסוימת, ואני חושב שהיא הטובה מבין הנשים - -

אתה מצביע לה. שיקול הדעת שלך לא מעוות.

לא, אבל אז היות שההצבעה היא יחד אז אני מצביע קודם רק לאישה או לגבר שרק אותו או אותה אני רוצה.

נכון.

אבל אז זה מעוות את הבחירה כי אנחנו מתערבים. עד היום בכל הבחירות בכל המקרים האחרים – להוציא את הוועדה למינוי דיינים, מכיוון שהמחוקק התערב – שאני בוחר את הטוב ביותר, לפי דעתי, עד כדי כך שאני גם עלול או עשוי לבחור רק אחד כדי שלא יהיו לא מתחרים. אם אני מתערב בעניין של אישה - -

אז מאיר פתר את הבעיה הזאת.

הוא לא פתר. אלא אם כן ארבל מסכימה.

ודאי שהיא מסכימה.

לא. אלא אם כן מחייבים את כולם להצביע גם לגבר וגם לאישה.

לא. אנחנו לא רוצים למנוע מצב שאדם יוכל להצביע - -

איזה סיכוי יש שיבחרו שתי נשים?

יש סיכוי, בטח שיש. בשיטה הזאת הסיכוי שלך הוא מצוין שיהיו שתי נשים.

קודם כול אף אישה לא תצביע לשתי נשים. זה מה שנקרא: goes without saying.

האם אתה מגיע לתוצאה שחברי הכנסת בלי התערבות של התקנון מצביעים בעבור מי שהם חושבים שהם הטובים ביותר? זאת השאלה. אני טוען שבמקרה הזה, לפי ההצעה המקורית, אתה לא מגיע לתוצאה הטובה ביותר, בוודאי לא לגבי האישה. מה שמציע מאיר היה מושלם אם היו מחייבים להצביע לגבר אחד ולאישה אחת. אם לא אז יש ההצעה שלי.

שמה היא אומרת?

אני מציע שאתה חייב להצביע לפחות לאישה אחת.

אבל אז המשמעות של העניין היא שיכולות להיבחר שתי נשים.

למה זה רע? אם חברי הכנסת מעדיפים שתי נשים יהיו שתי נשים.

מה הסיכוי לזה?

אל תגיד ככה, יכול להיות סיכוי.

בוועדה למינוי דיינים? נראה לך?

בוועדה למינוי שופטים, לא.

קודם כול זאת הוועדה למינוי שופטות כי 80% הן שופטות.


משה, אתה תציע את ההצעה שלך ותסביר אותה. מאיר, תציע את ההצעה שלך, ואם יש הצעה נוספת – ונחליט.

צריך לוודא שהיא עומדת בתנאי החוק.

מיד תגידי לנו.

- - - להצביע לפחות לאישה.

אתה מונע אפשרות שיהיו שתי נשים.

אני לא מונע. מצביעים לפחות לאישה אחת.

אבל זה יעוות את הבחירות. יהיו חמישה מועמדים גברים ושתי נשים מועמדות, והן תיבחרנה כי אם כל אחד חייב להצביע לפחות לאישה אחת התוצאה תהיה ששתי הנשים תהיינה ראשונות באופן מלאכותי. זה לא יכול להיות.

אלא אם כן לא יהיו חמישה גברים.

מי אמר?

אנחנו לא יודעים. אבל אם יהיו שבע נשים?

אם יהיו שבע נשים יכול להיות.

אתה לקחת מצב היפותטי אחד שפה יהיו חמישה גברים ושתי נשים. למה שזה יהיה?

אבל החוק קבע שיש חובה שתיבחר אישה; החוק לא קבע שכל מצביע חייב לבחור אישה. יש הבדל גדול.

מה המנגנון שאתה מציע?

אני חושב שהמנגנון הזה הוא הכי טוב, הוא היחיד שיכול לעבוד. אני לא רואה פתרון טוב יותר ממה שמוצע פה.

הרי אנחנו רוצים שתיבחר אישה אז לא משנה כמה נשים מתמודדות מי שתצבור הכי הרבה קולות היא שתהיה.

זה מה שכתוב בהצעה שיריב מצדד בה, וארבל הציעה אותה.

אז מה הבעיה?

למשה יש בעיה עם זה.

אותו דבר אצל הגברים.

אז עכשיו משה יציע את הצעתו.

אני אחזור בקצרה - -

לא, אל תחזור, תציע את ההצעה.

אני חושב שרוברט לא שמע. המציאות עלולה לעוות את רצון הבוחר כיוון שאני רוצה אישה אחרת ולא את האישה שנבחרה באופן אקראי במקום השלישי. אני מציע שיהיו בחירות רגילות. חברי הכנסת מכירים את החוק שצריך לבחור לפחות אישה. אם תיבחר אישה או שתי נשים במקומות הראשונים או אישה באחד המקומות הראשונים אז נגמר העניין; אם לא נבחרה אישה באחד המקומות האלה עושים עוד סבב רק לחברות כנסת. ואז אני מצביע עבור מי שאני רוצה שהיא תהיה החברה.

אני אסביר את ההצעה שלו. יש חוק, זה לא כתוב היום בתקנון. לכן השינוי נועד לעגן את מה שכתוב בחוק גם בתקנון. החוק מחייב לבחור אישה אחת. משה אומר שיכול להיות שיהיה סיבוב בחירה אחד אם תיבחר אישה אחת מבין שני המקומות הראשונים, ויכולות להיות גם שתי נשים. אם לא היה מצב כזה, וייבחרו שני גברים הגבר השני לא ייבחר, ועל המקום של האישה יתמודדו מחדש בסיבוב שני הנשים שהגישו מועמדות לסיבוב הראשון.

זה מה שארבל מציעה. יש פה הליך נוסף של בחירה.

ארבל, יש בעיה עם ההצעה הזאת?

לא. השאלה היא עניין הפרוצדורה: האם ההליך יהיה מיד? רק נשים שהתמודדו בסבב הראשון?

בוודאי. לא שמישהי פתאום תציג מועמדות עכשיו. זה כבר הליך הבחירה.

עוד שעתיים תישארו במליאה כדי להצביע שוב?

למה? אנחנו קטלנו את החוק על בחירת נשיא ומבקר שחיכו שלוש פעמים ותיקנו לפעם אחת.

שינינו את זה.

אם זה חשוב הבנו את המסר. אני רוצה לשמוע מארבל האם ההצעה של משה לא עומדת בניגוד לחוק. עוד חצי שעה של המתנה – זה המחיר.

אלא אם כן נבחרה אישה.

מאיר, בבקשה.

אני רוצה לחזור על הצעתי. אני לא מסכים עם ארבל, היא אומרת שאולי זה לא עומד במסגרת החוק, ואני חושב שזה כן עומד. לא הייתה כוונה למחוקק שלא יהיה גבר בוועדה למינוי דיינים. כוונת המחוקק הייתה להבטיח שתהיה אישה. לדעתי, אם אנחנו קובעים שאנחנו חייבים להצביע לגבר אחד ולאישה אחת תכלית החוק מתמלאת. תהיה אישה בוועדה, ויהיה גם גבר. מה שהיא מציעה זה להוריד את האפשרות שגבר יהיה. אני נגד זה. אני חושב שצריך שיהיה גבר. צריך להצביע לגבר ולאישה.

החוק אומר: "לפחות נציגה".

"לפחות אישה", אז אני מבטיח שתהיה אישה.

אתה מדבר על חוק אחר שאתה יכול להציע שאומר שתהיה הבטחת ייצוג לגברים. זה מה שאתה אומר.

בלית ברירה.

בסדר, אבל כרגע זה לא החוק.

אני מעלה להצבעה – רק בקרב הגברים פה, כי אין נשים בקרב חברי הוועדה – את נוסח ההצעה של משה שלדעתי אם היא פותרת לך בעיה - -

היא לא פותרת לי שום דבר, יכול להיות שלי טובה ההצעה הזאת. אני חושב שזה הנכון ביותר אם אני רוצה שאישה תהיה חברת ועדה. בדרך הזאת אני מגיע לזה.

בעצם הוא יכול להצביע בשני פתקים לגברים שהוא רוצה לקדם, ואז הוא לא בוחר באישה בהצבעה הראשונה - -

נכון, זאת הכוונה שלי.

- - ואחר כך הוא משנה את ההצבעה ובוחר את האישה שהוא רוצה.

קודם כול אני מניח שיהיו הרבה שיצביעו לאישה.

לדעתי, צריך להצביע לאישה בנפרד ולגבר בנפרד באותה הצבעה, ומי שיצבור את מספר הקולות הגדול - -

זה נכון, אבל זה יותר מסובך.

אבל אתה כופה משהו שלא כתוב בחוק שבכל מקרה ייבחר גבר. זה לא כתוב בחוק.

שוב?

כרגע החוק מאפשר שייבחרו שתי נשים, ומה שאתה אומר – אם יהיה קלפי לגברים וקלפי לנשים - -

לא, לא. קלפי אחד ששם שמים פתק אחד לגבר ופתק אחד לאישה.

לכן כתוב בחוק "לפחות". ברגע שכתוב "לפחות" זה אומר שיכול להיות יותר.

יכול להיות קלפי לאישה ואחת לגברים ולנשים. לא יכול להיות לחוד אישה ולגבר.


היות שהנוסח לא כתוב בפנינו אני רוצה לוודא שוב שההצעה של חבר הכנסת גפני קובעת שאם לא נבחרה אישה באחד משני המקומות הראשונים תתקיים מיד הצבעה נוספת בקרב הנשים שיגישו את מועמדותן כדין מראש, הודיעו עליהן והשתתפו בסבב הראשון. כל הנשים שהיו בסבב הראשון יצטרכו לבקש – אולי הן לא רוצות - -

למה שלא ירצו? תוך חצי שעה משנה את דעתה?

לא יכול להיות.

הן רשאיות. נגיד שכל הנשים שהשתתפו בסבב הראשון רשאיות להשתתף בשני.

צריך הליך של הודעה של כל המועמדות. יכול להיות שמישהי תקבל קול אחד או אף קול, ותחליט שהיא לא רוצה להתבזות שוב.

נכון. וזה יהיה מיד. ואז מי שתקבל את מספר הקולות הגדול ביותר תיבחר.

זה כבר לא יקרה בקדנציה הזאת.

לא צפויה להיות בחירה, אבל למשל אם אחד מנציגי הכנסת יתמנה לשר או לסגן שר - -

מי מאתנו שישרוד בקדנציה הבאה יודיע לנו איך היה. אנחנו לא יודעים. מנחשים כרגע.

הכניסה לתוקף - - - כי החוק כבר בתוקף. בעצם עכשיו כשאתה אומר את זה צריך לומר שאם יש אישה אחת, והיא חדלה להיות בוועדה בבחירה יכולה להשתתף רק אישה.

ודאי, זה החוק ולא התקנון.

מי בעד הצעתו של משה שנוסחה כרגע על-ידי ארבל?

אני מוריד את הצעתי.

בסדר גמור. מי בעד ההצעה של משה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה לתיקון תקנון הכנסת התקבלה.

ההצעה לתיקון תקנון הכנסת אושרה.

עוד משפט אחד: באותו תיקון בתקנון אנחנו גם עושים תיקון טכני. הוועדה לבחירת דיינים נקראה בתקנון ובחוק הכנסת בעבר "הוועדה למינוי דיינים". נעשה תיקון לחוק הדיינים ששינה את השם של הוועדה ל"ועדה לבחירת דיינים", ואנחנו מתאימים גם את התקנון.

4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013 (מ/818), לפני הקריאה הראשונה.

אנחנו עוברים לנושא הבא: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134) (מועד ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בשנת בחירות), התשע"ד-2013 (מ/818), לפני הקריאה הראשונה.
משרד הפנים יציג את הבקשה, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. החלטת מועצה להטלת ארנונה צריכה להתקבל עד 1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבגינה מוטלת הארנונה. במצב שיש מערכת בחירות בדרך כלל הבחירות מתקיימות בשלושת החודשים האחרונים של השנה, ולמועצה קשה מאוד להספיק בחלק מהמקרים להתכנס עד 1 בדצמבר. במועצות האזוריות הם בכלל לא יכולים כי מועד הבחירות הוא אחרי 1 בדצמבר. המטרה היא לאפשר את הדחייה של הטלת הארנונה כדי שהמועצות יוכלו לקבל את ההחלטה.

בכמה זמן?

בשלושה חודשים.

מתי הבחירות הבאות?

הציבור לא מתרגש. אם דוחים לו את הארנונה הוא שמח.

הבחירות למועצות האזוריות ב-24 בדצמבר.

עכשיו?

כן, בחודש הבא. יש הרבה מועצות אזוריות. כמה יש?

בסבב הקרוב – 24 מועצות אזוריות.

אז עכשיו הוא כבר לא יוכל להביא, אם ככה.

גם העיריות שעשו את הבחירות באוקטובר צריכות 21 יום עד שחברי המועצה נכנסים לכהן, ואז עוד 10 ימים לכנס ישיבה.

בקיצור, הם לא יעמדו בתאריך.

תהליך שמאוד קשה לעמוד בו, עד בלתי אפשרי.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

בקשת הממשלה התקבלה.

בקשת הממשלה אושרה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>