PAGE
3
ועדת הכספים
26/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 223>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשע"ד (26 בנובמבר 2013), שעה 12:45

<שינויים בתקציב לשנת 2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

גילה גמליאל

משה גפני

בועז טופורובסקי

יעקב ליצמן

אורית סטרוק

חמד עמאר

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון סולומון

>
נעה היימן - רפרנטית חינוך, משרד האוצר

נורדן שלאבנה - רפרנטית אנרגיה, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר מרגלית - רכז תקשורת, אגף התקציבים משרד האוצר

אורי שיינין - אגף התקציבים, משרד האוצר

גיא הרמתי - אגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה פשקוס - רפרנט השכלה גבוהה ומו"פ, משרד האוצר

צחי דוד - רפרנט שיכון, משרד האוצר

אמיר רשף - אגף התקציבים, משרד האוצר

חזי כהן - מנהל אגף בכיר תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת

קרינה קליגר - ראש תחום תקציבים, המשרד לענייני גמלאים

ליאת פרוינד - תקציבנית, משרד הפנים

חביב קטן - משרד התרבות והספורט

אריאל לוין - סמנכ"ל בכיר למימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

חגי אליצור - מנהל תחום התפוצות, המשרד לירושלים והתפוצות

איתי הרשקוביץ - יועץ בכיר למנכ"ל משרד ירושלים והתפוצות

אופיר להב - משרד הקליטה

מלכיאל דהן - מנהל תחום פיקוח ובקרה, מנהלת שירות אזרחי לאומי

אילן בכר - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יצחק נחימובסקי - משרד התשתיות

ויקטור פתאל
–
מרכז המחקר והמידע, הכנסת

חובב ינאי - המשמר החברתי, רכז משקיפים

דבי קסלר
–
לוביסט, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

טמיר כהן

יפה קרינצה
<שינויים בתקציב לשנת 2013>

שלום, אני פותח את הישיבה.

בבקשה, אלעזר. זה קשור להעברות כספיות?

כן, קשור רק להעברות כספיות. אני חושב שמשקרים אותנו פה. שאלנו יותר מפעם אחת אם יש כספים קואליציוניים – לא משנה איך יקראו לזה - נאמר לנו שלא. אני עושה עבודה של חבר בוועדת הכספים, ולפי מה שאני מבין התפקיד שלי הוא גם לפקח על עבודת הממשלה. אני מסתכל גם על פסיקות בית המשפט העליון, גם כשהוא הכיר במושג הזה של ההעברות. ההסבר שלו, והוא הסתמך על תאריכים, מתי לא יכלו להביא את דברים בתוך התקציב קודם: כשנסגרו הסכמים קואליציוניים יומיים לפני שהושבעה הממשלה. זה לא המצב שלנו.
אם היינו מגישים שאלות ומקבלים תשובות טובות, אז יכול להיות שהיה בסדר. אבל אני אומר לך – תסלח לי על הביטוי, המקום הזה לא סובל את זה – משתינים עלינו. אנחנו מקבלים תשובות או שלא מקבלים בכלל תשובות.

אתה מדבר עם האוצר?

כן.

בהליך שקבענו?

בהליך שקבענו.

אז זה חמור מאוד.

בהליך שקבענו, גם היום אראה לך את זה. או שלא מקבלים תשובות על שאלות שאנחנו מגישים. ועכשיו המכונה צריכה לעבוד, בהקשר. יש שרים שיותר ויש שרים שפחות. אני מודה - - -

כספים קואליציוניים חייבים הנחה על שולחן הכנסת. שאבין מה שאתה אומר – אתה מדבר על דברים שלא הונחו.

נכון.

אז זה - - -

נכון. אני אומר בצורה משתמעת לשני פנים שיש כספים והסכמים שלא הונחו על שולחן הכנסת, והשאלה הזאת נשאלה בזמנו וקיבלה תשובה שלילית. אחרת אין לי הסבר לי בכלל למה שקורה כאן.

חוץ מה-50 מיליון - - - ?

אני רוצה לומר יותר מזה. אני גם שומע את השיח במסדרונות הכנסת, שברור שיש כספים קואליציוניים, וגם אליי פונים אנשים שאומרים: קיבלו ממפלגות אחרות, ומה עם הכספים הקואליציוניים שלנו? ואני אומר להם: אין, וקשה להם להאמין.

כמו בדיון הקודם, בוודאי שר או חבר כנסת, נאמנים עליי דבריהם, עד שיוכח אחרת. לצערי, יש שר אחד, דוגמת שר השיכון, שאני יודע שהוא לא דובר אמת וזה הוכח בוועדת האתיקה, ואני לא רוצה להיכנס לזה. כשאני צריך להעביר לו כספים - - -

מה, שר השיכון לא דובר אמת?

אבל זה לא קשור לדיון - - -

שר השיכון לא דובר אמת. כן, זה מה שאני אומר, חבר הכנסת גפני. ככה אני אומר פה, לפרוטוקול למי שרוצה שישמע את זה, בהקשר הזה, וזה הוכח על-ידי ועדת האתיקה.

אני מסכים שיש דברים - - -

בהליך הזה, שהוא לא הליך של אישור תקציב, שאנחנו מתכנסים כל שבוע להעביר מאות מיליונים, אם אין אמון אז התחושה שלי היא שאני חוטא לתפקידי בהקשר הזה, במיוחד כחבר קואליציה. שעל פניו, לפעמים רוצים שנהיה סוג של מכונת הצבעות.

אני חושב שהעניין הזה צריך להתברר עוד פעם. זאת אומרת, להחליט. קודם כול, אתה, כיושב ראש הוועדה, תגיד לנו את זה, שלמרות מה שאני חושב ומה שאני יודע אין דברים שלא הונחו, לא בכתב ולא בעל פה. לא סוכמו דברים במשא ומתן הקואליציוני שיועברו סכומים של כספים. ואני לא מדבר על 1 מיליון ולא על 100 מיליון, שלא סוכם במשא ומתן הקואליציוני התחייבות למפלגות, שיועברו להם כספים למה שהם יגדירו אחר כך. זה דבר אחד.
הדבר השני, שתגיד אתה שאולי זו כנסת אחרת, שאנחנו שואלים שאלות שאולי בעבר לא שאלו, אבל העננה הזאת של כספים ייחודיים או כספים קואליציוניים מרחפת על ועדת הכספים הרבה מאוד שנים. אני באתי לכאן, לא הלכתי לחוץ וביטחון ולא הלכתי לכלום - - -

לא מרחפת, עם כל הכבוד. לוועדת הכספים בקדנציה הקודמת בא כסף והיה כתוב: זה כספים קואליציוניים.

אוקיי. אז שיגידו.

מונח על שולחן הכנסת.

אז זה מה שאני אומר.

אלעזר, אתה צריך לחזור למה שהתחלתי קודם – אם הכסף היה מונח על שולחן - - -

חבר הכנסת ליצמן, אני אחזור לאן שאני אחזור, תאמין לי.

אני אומר עוד פעם: אני מבקש את התשובה הזאת. איפה שאין תשובות שמספקות אותך, כבן אדם אחראי, כיושב-ראש הוועדה, או שאין תשובות בכלל - אל תביא לנו את זה. לא רב אורי ולא רב שמורי בהקשר הזה. אל תביא את זה. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני שואל עוד פעם – תגיד לנו בקולך שאני טועה, שלא נעשו הסכמים כאלה, לא בכתב ולא בעל פה ואין אף מפלגה שהובטחו לה כספים שאחרי זה יוגדרו בדיוק לְמה. תאמין לי, כשאתה תסתכל לי בעיניים ותגיד לי את זה, יהיה לי יותר קל להמשיך להיות כאן. ועד אז, אני אומר את מה שאני מקווה שברור, שאני עם לעשות עם עצמי שקר – עד כאן, בהקשר הזה.

לשאלה הזאת: כפי שכולכם יודעים, לא הייתי במשא ומתן הקואליציוני. ההיפך, הייתי רחוק מזה, לצערי או לא לצערי. אני לא יודע מה נעשה שם. אני רק יודע שמבחינת החוק, הסכם שצריכים להודיע עליו – ליצמן או גפני, תגידו - - -

ניסן, אבל אתה יכול לדעת את זה.

תן לי דקה. רצית תשובה.

אתה יכול לדעת. את התשובות האלה, של: אכלו לי, שתו לי, אני לא יודע - אנחנו מכירים.

רצית תשובה ממני, אז אגיד. נדמה לי שמבחינת החוק מה שצריך להניח זה רק הסכמים כתובים ולא דברים שדוברו בעל פה.

גם בעל פה צריך להודיע.

אוקיי. אז אני לא יודע להגיד לך, כי לא הייתי. מה שאני יודע שנשאלה השאלה הזאת לפני ההצבעה וניגש סגן שר האוצר והודיע שאין.

הוא לא דייק. כששאלתי אותו על - - -

אני אומר לך מה שאני יודע. אם לאחר מכן, במהלך השנה, ישנם כל מיני הבנות או מחויבויות או כל מיני דברים - אני מניח שקיימים כאלה דברים. אני לא יודע להגיד לך עם איזה מפלגות, לא יודע עם איזה אנשים – ישנם. אבל אם עולה סגן שר האוצר ומודיע שאין, ואני לא הייתי שותף - - -

אולי גם הוא יגיד שהוא לא היה שותף, בגלל זה הוא אמר שאין. אבל עכשיו אנחנו יודעים שיש.

שאלו את שר האוצר, והוא עלה מטעמו ואמר את זה. אני אומר שוב: אם הייתי שותף במשא ומתן זה משהו אחר. לא הייתי שותף, כולכם יודעים את זה, לא צריך כאן עדות גדולה. אז אני לא יודע להגיד, אני רק יודע מה ששמעתי. שמעתי במו אוזניי – וזה הוא אמר – שאין, נקודה. יכול להיות שלאחר מכן נוצרו דברים, וזה טבעי. דרך אגב, לא רק עם הקואליציה. גם יכול להיות שעם הרבה גופים באופוזיציה ישנן הבנות. לא יודע את כול, לא שולט על כולם ואני גם לא בודק את כולם. אבל אני יודע שבתקופות שהייתי באופוזיציה עשו אתי הבנות.

אלה היו ימים אחרים.

אני לא יודע. אני רק אומר.

זה תלוי ביושב ראש ועדת הכספים.

זה תלוי לא מעבירים - - - לבעיות קשות שיש בחברה.

את עיקר התמיכות הוצאתי כשהיינו באופוזיציה דווקא.

נכון, אבל זה היה ימים אחרים. לא כמו היום.

יכול להיות. זו נקודה אחת.

נקודה שניה, אם אין תשובות טובות – לצערי, אני לא מספיק לעבור על השאלות ועל התשובות - אז נזמין לישיבה הבאה שוב את יעל מבורך, האחראית עליהם, ונדבר אתה דברים ברורים. גם היא רוצה ואנחנו רוצים שהתשובות תהיינה תשובות אמיתיות וברורות. נכון שבעל פה לפעמים אפשר לשאול יותר, אבל זו כל המטרה של המבנה הזה, והוא אמור לעבוד. לפחות מבחינתה, והיא גם אמרה לנו כמה פעמים, שאם יש רפרנט שלא נותן תשובה נכונה – להגיד לה. אני יודע שהיא נזפה בהם. אז ההיפך, אם אין תשובות ברורות או טובות, אדרבא. אני פשוט מצטער שאני לא מספיק לעבור על השאלות, אז אני לא יודע להגיד. אבל אם יש הרגשה, אני אזמין אותה לישיבה הבאה ונדבר על זה אתה.

אני יכול לבקש משהו?

כן, ודאי.

המשא ומתן הקואליציוני זה היסטוריה. אני חושב שמאז כבר הונחו בפנינו כל מיני - - -

רגע, התנועה לא קיבלה שום דבר?

אפס.

אולי הוא לא יודע.

אבל אני שאלתי לא רק במשא ומתן הקואליציוני, שאלתי גם אחריו.

להערכתי, יכול להיות שהתנועה קיבלה דברים שהם לא כסף והם יותר חשובים ויותר גרועים מכסף לפעמים. אין לי מושג. אנחנו מודאגים מהנושא הזה.

גפני, אתה נהנה מהשיח של הקואליציה, אז ניתן לך להמשיך. למרות שהתנועה היא חלק מהקואליציה, ולפעמים גם כשיש לה ביקורת היא לא אומרת את זה בחוץ, היא לא קיבלה כספים על זה. אתה מבין? הוא יגיד לך שגם בחלק מהקואליציה בשביל מסחטת הכספים הזאת וגם משתינים לתוך הקואליציה. זה בסדר - - -

אלעזר, אני לא אופתע אם גם לחלק מקבוצות האופוזיציה יש הבנות. זה בסדר.

לנו אין. אנחנו מקבלים רק קיצוצים.

כספים שמורידים מאתנו אתם מקבלים. בישיבות – זה קורה; בתרבות – קורה. בכל מקום.

יש לי רק בקשה קצרה, כדי שיתחיל הדיון, בגלל שיש פה כנראה גם כמה כספים שהם ישרים וצריך להעביר אותם. על כספים שלא קיבלנו תשובה בכלל – אתה בטח תחליט שלא דנים בהם. תחסוך לי את - - -

אני לא יודע מה זה, אבל כשנגיע אתה תגיד ונראה.

אני אגיד לך. הכול עבר בנוהל שאתה קבעת. בנוהל שאתה קבעת הגשתי שאלות, חלקן ריק.

ריק?

ממש ככה.

טוב. נגיע לדבר ונראה.

אפשר לעשות צחוק מאתנו - - -

לא, לא.

אוקיי, אז אתה תראה את זה.

אבל אני מבקש דבר אחד - שכדי שלא נחזור עוד פעם לשאלה הזאת ולא יהיה פה משהו שמרחף בחלל החדר, תבדוק עוד פעם: האם מאז המשא ומתן שלא היית שותף לו, האם הבנת משהו לא נכון. אל תחזור אליי על 10 מיליון.

אם יש הבנות אף אחד לא יגיד לך וזה לא עניינו של כל אחד. לדוגמה, אם יש הבנות עם זבולון, נניח, לגבי כל מיני נושאים - - -

נגיד אתי. שיהיה לך יותר קל.

ונניח שאני אדע עליהן, אני צריך לבוא ולהגיד לך? אם הוא הצליח להגיע עם האוצר להבנות, ודווקא לא בגללנו אלא בכלל ועדת הפנים – אין לי מושג.

אין חשש כזה.

אבל אתה יודע שיש לפעמים כאלה - - -

יכול להיות שיש דבר שאי אפשר לראות אותו?

אין לי מושג. מאיפה אני יודע? אם יש הבנות או דברים כאלה?

גם הבנות. יכול להיות שעובר שקל מתקציב המדינה – לא בוועדה חסויה - בלי שאפשר לראות את זה?

אפשר לראות, רק אתה לא יודע שזה קואליציוני.

אבל ניסן אומר שהוא לא יודע בכלל.

מה, אני יודע איפה להסתכל כל דבר? יש גם כאלה שיש אתם הבנות, העיקר שלא יבואו. גם זה קורה, גם זה יודעים.

אז תהיה מוכן לרענן את השאלה הזאת?

בסדר. אוקיי.

אני חושבת שהדיון לא מספיק מפוקס. אני שותפה לחששותיו של אלעזר וגם שמחה שהם מועלים בוועדה על-ידי חברי כנסת נוספים. חשוב להפריד בין הדברים. הפרקטיקה של העברות תקציביות היא פרקטיקה שבמקרים מסוימים היא רצויה ונדרשת, אפילו הכרחית – במקרים שבהם צריך לערוך שינויים בתקציב, ולכן היא אפשרית, על פי חוק התקציב.

מה המקרים שמהם אנחנו חוששים? חלק מההעברות התקציביות – ואת זה אנחנו מגלים פה בדיונים הארוכים והמייגעים, ואני בטוחה שהם מייגעים את כולם במידה שווה – אנחנו מגלים שמקורן בשינויים שמתבצעים שנה אחר שנה, לפעמים 20 שנה שאותה העברה מתבצעת שוב ושוב ושוב ומשום מה מעדיפים לא להכניס אותה לבסיס התקציב. אפשר לתהות על כך, אבל יכול להיות שזה בגלל שמשרד האוצר רוצה להחזיק מאוד מאוד קצר גופים מסוימים, מרשויות מקומיות ועד עמותות ועד משרדי ממשלה וכו'. ויש העברות שגם הן העברות קבועות שעוברות כמה שנים ברצף או שנה כן ושנה לא, אבל הן היו ידיעות מראש לפני בסיס התקציב, ואלה העברות פוליטיות. נראה כאילו העברות אלה סוכמו בשקט, בסודי סודות, בין גופים שונים בקואליציה ומחוצה לה. פיתויים פוליטיים, פיתויים כספיים, כשמודבר, כאמור, בכספי ציבור.

כבוד יושב-ראש הוועדה, היית שותף למהלך היסטורי מבורך, שבפעם הראשונה חברי הכנסת בוועדה קיבלו את הטבלאות האיומות האלה שבוע לפני הישיבה ושבוע לפני צריך להצביע עליהן. זה באמת דבר מבורך, ולא ייאמן שזה לא היה ככה קודם, שחברי הכנסת היו מגיעים לפה וצריכים להצביע על זה מיד.
יותר מזה, אני רואה שגם עכשיו היועצים המשפטיים של הוועדה לא נמצאים פה, ואני מבינה שעד לפני כמה שנים היה נהוג שהיועצים המשפטיים בכלל לא היו נוכחים במהלך העברות תקציביות. זאת אומרת, אף אחד לא ראה בזה איזושהי פרקטיקה שיש בה משהו לקוי.
ניסן, לי ולך יצא לאחרונה להיות בכמה ראיונות משותפים בעניין העברות תקציביות, ובהם אמרת משהו שמאוד הסכמתי אתו - הבעיה הגדולה היא לא בהעברות אלא באופן שבו נקבע התקציב. הבעיה הגדולה היא בכך שבדרך שבה הוועדה הזו דנה בתקציב אנחנו לא מצליחים לעשות את העבודה שאנחנו מתבקשים לעשות ונדרשים לעשות. הדיון הוא קצר מדי, הוא לא מקיף, הוא לא יעיל. אפשר גם ללכת אחורה ולחשוב על הדרך שבה מתוכנן התקציב, בכלל וגם לאור מה שאנחנו רואים שהממשלה הזאת עושה, וראינו אתמול עם הזיגזוג בהחלטות כלכליות. יכול להיות שהוועדה יכולה לעשות מהלך היסטורי נוסף, לקחת את הדבר הזה קדימה ולערוך דיונים יותר מקיפים על הדרך שבה התקציב נקבע, איך התקציב מועבר בוועדה הזו, איך לשפר את ההליך הזה. זה עוד לפני שאנחנו נוגעים בהעברות התקציביות.
לעניין ההעברות התקציביות עצמן - שלחתי אליך מכתב כבר לפני חודש וחצי שדורש, באופן שאני חושבת שיהיה מקובל על חלק ניכר מיושבי הוועדה, שנמשיך להעביר העברות תקציביות שהן נדרשות והכרחיות עכשיו, אבל נקפיא את כל אותן העברות שהיו ידועות לפני מועד הגשת התקציב, בגלל שנראה לי שבדבר הזה יש משהו שסותר את חוק יסוד: משק המדינה, שדורש שתקציב המדינה יעבור על כל שינוייו. ועדיין לא קיבלתי מענה למכתב הזה, לא קיבלתי שום התייחסות. ברגע שלא תהיה התייחסות גם נצטרך לנקוט בצעדים משפטיים, ואני חושבת שזה חבל שחבר כנסת צריך ללכת לבג"ץ כדי לתקן משהו שאפשר לתקן כאן בכנסת, ואפשר אפילו להתחיל אותו מהוועדה. אני באמת מציעה שניקח את הרוח הקולקטיבית הנעימה שיש פה קדימה, ונעשה פה פעם אחת שינוי שיוכל ליצור תקציב מדינה יעיל, נקי, שקוף ושהציבור ידע מה עושים בכסף שלו.

טוב. אז אני חוזר כי אנחנו רוצים להתחיל בהעברות וכל שבוע אנחנו דנים בנושא הזה, אז אענה עוד פעם תשובה אחת. לגבי איך מכינים תקציב מדינה וכו' – זה סיפור אחד. יכול להיות שאם אנחנו רוצים לדון על תקציב המדינה אז הזמן הוא לפני אישור. ואם ירצו לדון גם על התקציב – בכבוד. בינתיים אנחנו דנים - - -

לפני אישור כבר אי אפשר לדבר על איך כותבים - - - .

כן אפשר. זה הזמן, אם רוצים. בדרך כלל אנחנו דנים על חוק ההסדרים וכמעט לא דנים על התקציב ואף אחד לא מסתכל על זה. זו התשובה השניה.

הלוואי שכל התקציב לא היה עובר כמו שהוא עובר אלא היה עובר כמו שההעברות האלה עוברות. כי לכל משרד יש ספר כזה שמן, שאף אחד כמעט לא יודע מה כתוב שם, מה המספרים. אף אחד לא יודע, אף אחד לא בודק ואף אחד לא שואל, וזו המאסה, זה ה-300 מיליארד. מצד שני, פה כל דבר שעובר אנחנו יודעים.

- - - משנה אם הוא עובר.

דקה. אמרתי לך: אם הדבר הזה היה מופיע בספר התקציב, בחיים לא היינו שזה קיים, לא היינו יודעים מה זה ולא היינו שואלים. רק בגלל שזה עובר עכשיו בוועדה יש דיון ואנחנו יודעים ומבינים. לא תמיד מסכימים – יש קואליציה, יש אופוזיציה, יש כל מיני דעות. זה בסדר. אז ההיפך, אם כל תקציב המדינה היה עובר בדרך הזאת, היינו יודעים על התקציב. אבל זה בלתי אפשרי, כמובן. אז ההיפך, כל מה שעובר פה נותן לנו להבין דברים, שאם היו מקבלים את עמדתך לא היית יודעת את זה בכלל, כי זה בכל הספרים האלה שאף אחד לא מגיע אליהם, לא רואה את זה ולא - - -

בדיוק, אז אתה מסכים אתי שצריך לקרוא את זה בצורה אחרת.

הפוך. אז לפחות טוב שזה עובר פה, אז לפחות את זה אנחנו מבינים ויודעים. יכולים לאשר ויכולים לא לאשר, וקרו דברים שאנחנו לא מאשרים או לא מעלים.

לא מדויק. ההעברות האלה, אנחנו לא מקבלים אותן כחלק ממכלול. כשאתה מקבל כזו פנייה להעברה אתה לא יודע מה התקציב הבסיסי של הסעיף הזה ושל המשרד, כמה כבר העבירו להם לפני כן. כל העבודה הזאת, אנחנו עושים עבודה סיזיפית בעצמנו.

את יכולה לדעת. את שואלת ומקבלת. אם תפתחי את ספר התקציב, תוכלי גם חלק גדול לדעת.

ברור שצריך לפתוח את ספר התקציב, אבל למה לעשות את זה ככה?

אז מה רצית שיהיה?

אפשר להשיג את המידע, אבל לא הלכנו. אני לא - - - אני חברת כנסת.

את רצית שזה יופיע בספר התקציב, שבכלל לא תדעי את זה.

לא. אני רוצה שהמספרים האלה יגיעו אלינו בצורה הגיונית.

נישאר כנראה בחילוקי דעות, וזו סיבה טובה שיהיו לנו עוד כמה הופעות.

אני רק רוצה את תשובתך לגבי המכתב, שעוד לא קיבלתי עליו - - -

בסדר, אני אראה אותי אני - - -

מה זה אראה אותו? עבר חודש וחצי.

בסדר. אני מסביר כל הזמן בעל פה. אם זה לא טוב אז גם אכתוב.

לא הסברת את תשובתך למכתב.

אוקיי. אז יהיה לנו עניין שכל פעם נוכל להופיע בתקשורת. זה בסדר.

אנחנו עוברים עכשיו לפניות. פנייה מס' 189.

לא, אותי לא מעניין להופיע בתקשורת. אותי מעניין שדברים ישתנו פה, זה בדיוק ההבדל. אם זה מה שאתה רוצה - - -

לא אני היוזם. את מביאה אותי. זה בסדר.

אפשר פעם אחת גם לענות לטענות עצמן.

כמו שהיה פעם בין שינוי לש"ס.

ניסן, אתה הופך את המקום הזה לבדיחה. אפשר לענות לעניינם של דברים ולא להתחמק בכל מיני פיתולים פוליטיים.

אני חושבת שעניתי לך לעניינו יותר עמוק ממה שאפשר. תחשבי על התשובה ותראי שאני צודק.

לא קיבלתי תשובה. הסכמת אתי על זה שהתקציב עובר פה בצורה שהיא מבזה. אחלה, בוא נשנה את זה.

לא, לא אמרתי את זה.

>
אמרת. אתם לא יכולים לדון בתקציב, תגידי תודה שלפחות בהעברות התקציביות את יכולה להסתכל - - -

את מדברת התקציב כולו. עזבי, עכשיו אנחנו מדברים על העברות כספיות.

אתה רק מסכים אתי על הטענה, אבל איפה היכולת לשנות אותה?

אני לא יודע להגיד לך עכשיו איפה אפשר - - -

אתה יושב-ראש ועדת הכספים.

העברה 189. בבקשה.

הפניה נועדה למימון 88.5 מיליוני שקלים לתקצוב מענק לחברת התקשורת שזכתה במכרז שניהלה המדינה. בתקנות אתם רואים 75 מיליון כי חלק מהשינוי הוא פנימי בתוך התוכנית, אבל ציינו בדברי ההסבר את סך הכסף שמועבר לחברה.

מאיפה הפער בין 75 ל-89 מיליון? הוא לא מופיע כאן. כרגע אתה נוקב בסכום שלא מופיע בדף. איפה הפער של הכסף? למה זה לא מופיע בדף הזה?

כי הפירוט שמופיע פה הוא ברמה של תוכנית. יש מתחת עוד רמה, שהיא רמה של תקנות. בתוך התוכנית הזאת יש שינוי פנימי.

עם כל הכבוד, אדוני, אנחנו לא מבינים תוכנית. אנחנו צריכים לאשר. אתה אומר לי שאתם רוצים 89 מיליון שקלים, ו-75 הבאת לי מאיפה? הפער - - -

מה ששואלים: 13 מיליון שקל, לאן הם הולכים? אם אתה אומר שמימון המענק לחברת התקשורת עולה רק 75 מיליון - - -

לא, לא. אחדד.

תסביר עוד פעם, אולי לא הבנו.

שאלתי וקיבלתי על זה תשובה.

זה באמת נשאל מראש על-ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן והעברנו תשובה. סך הסכום שמועבר לחברה – לכן רשמנו את זה פה, כדי שזה יועבר בצורה ברורה – הוא 88.5 מיליון שקלים. מה שמבוצע בפנייה הזאת זה הסטה של 75 מיליוני שקלים אל התוכנית הזאת, כדי להשלים את סך הסכום של 88.5 מיליון. בעצם ה-13.5 מיליון היה בתוך התוכנית.

היה בבסיס? אז תגיד.

מי בעד אישור ההעברה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין

פנייה מס' 189 אושרה.

תודה, הפנייה אושרה.

אני מבקש הערה שתירשם לפרוטוקול.

לנושא הזה?

כן.

אוקיי, שהתשובה היתה טובה.

התשובה היתה בסדר. אבל כיוון שצוין גם שם החברה כששאלתי, וכיוון שיש בכנסת הוראות צינון של שלוש שנים או לא יודע כמה, רציתי רק להגיד שלפי מה שפורסם ב"כלכליסט", מי שהיה יועץ של שר התקשורת כשכתבו את המכרז הזה עבר כמה חודשים לפני שהמכרז יצא לעבוד בתוך אותה חברה שניהלה את זה. אני חושב שהסיפור הזה יכול להיות לא בדיון ההעברות - - -

למה לא אמרת את זה לפני כן? הייתי מצביע נגד.

למה אתה אומר את זה אחרי שההצבעה היתה? אני לא מבינה.

אני מושך את ההצבעה שלי.

לא, זה כבר אי אפשר.

אולי טעיתי.

זה דברים שכולם - - -

אני אומר עוד פעם – לא עשיתי מחקר על זה, אני - - -

מה שנאמר פה זה דבר שאני מציע להגיד באחריות גדולה כי אני לא יודע מה ואיך, אבל מדובר על בן אדם מסוים שאמור היה להיות בצינון ולא היה בצינון, או משהו כזה.

לא אמרתי שהוא היה אמור להיות בצינון.

אלא מה?

אגיד בדיוק מה שאמרתי וגם אקריא, כי אמרתי גם על סמך מה שאמרתי את זה, ולכן גם לא אמרתי את זה לפני ההצבעה כדי שלא יהיו לזה משמעויות שאולי לא צריכות להיות בזה. אני רק אומר, מבחינת הניקיון שלנו, שלאו דווקא קשור לוועדה הזאת, אלא בכלל.
חברת איי.בי.סי. שתקיים את מיזם – וצוין בדף שקיבלתי גם שם החברה - - -

איזו חברה?

שם זמני – איי.בי.סי.

במקביל, קובי שמש, יועצו לשעבר של השר שדחף את המיזם ופרש לפני שהמכרז הסתיים, מונה למנהל ההנדסה. זהו.

מי היה השר שדחף את זה? זה שר בממשלה הזו או ששייך לממשלה הקודמת.

שר התקשורת.

אפילו לא בכנסת היום.

של הממשלה הזו?

לא. אוקיי, הבנתי. הוא לא שר היום והוא אפילו לא חבר כנסת, אותו אדם.

דיברתי על החברה, לא על השר.

מה זה קשור אם הוא שר או לא שר? זה לא רלוונטי. אם היה פה איזשהו ניגוד אינטרסים - - -

הוא לא אומר שיש ניגוד. הוא אומר שהוא לא יודע אם יש ניגוד או לא.

מישהו ביקש רביזיה על הדבר הזה?

הצבעתי בעד אבל משכתי. אני לא עושה רביזיה.

שתדעי, יש בכנסת מצב שיושב בצד הזה נציג ממשלה בכיר ומסביר בלהט למה צריך להפריט חברה מסוימת; אחרי חצי שנה, אחרי שהפריטו את החברה – ואנחנו מתווכחים אתו – את מוצאת אותו בצד השני והוא מנהל החברה שהופרטה.

אז מה יש לך להגיד על זה?

אין לי מה להגיד. זה מה שאלעזר שטרן אמר, זו הנקיות. את רוצה שאביא דוגמאות?

אם החוק מתיר את זה אז אנחנו בבעיה וצריכים - - -

אני רוצה שנתייחס לדוגמה הספציפית.

כולם ככה. כל הפקידים האלו הולכים להיות - - -

פקידים בכירים במשרדים שונים מסבירים לוועדה או לוועדות אחרות דברים שנשמעים - -

זה דבר שצריך לשנות את החוק.

- - ואחרי חצי שנה את מוצאת אותם בצד השני.

אם יש תקופת צינון וזה בתוך התקופה – זה חמור; אם זה לאחר מכן, אז מבחינת החוק - - -

צינון זה עבירה על החוק. מה שהוא העלה זה לא נושא של צינון בכלל.

זה מה שקוראים כשר אבל מסריח. אז אני עושה רביזיה ואני מבקשת שנבדוק את זה.

אם זו לא עבירה אז מה תבדקי?

פנייה מס' 193 עד 195.

אבל צריך להתחשב בחברת כנסת. היא אומרת שהיא מגישה רביזיה.

אמרתי - אם היא מגישה אז רשמו רביזיה. בסדר.

מה זה קשור אם הוא שר או לא שר.

הצבעתי בעד אבל משכתי.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים של המקרה, אבל רק שתכירו את הפרטים הכלליים – אני לא מכיר את הבן אדם. בוועדת הבחירה שר התקשורת לא היה חבר. מי שהיו חברים זה משרד האוצר וחברת החשמל.

אני מציע לך, כידיד טוב שלך, לא להגיד את זה עוד פעם.

עזוב, אנחנו מכירים - - - אדוני היושב-ראש, יש בעיות יותר חמורות, תאמין לי. הרבה יותר חמורות.

אתה מכיר את הפרטים? לא?

פנייה 193–195.

הפנייה נועדה להעברת תקציב בסך 55 מיליון שקלים. 50 מיליון מתוכם מיועדים לתוכנית "סופת חול", שהיא היערכות העורף לפיגועים כימיים - ערכות מגן. זה היה בזמנו ההיערכות למתקפה מסוריה, לפני הסיכום שנערך, וגם לציוד שמשמש לטיהור וניקוי מקומות ממפגעים כימיים.

אבל לא הפסיקו - - -?

כיום ל-65%–70% מהאוכלוסייה כבר יש ערכות מגן.

לא, לא, לחרדים אין אף ערכת מגן.

וגם לא לבעלי זקנים חילוניים, בגלל שהם נראים כמו חרדים.

כולכם בטח שמעתם בתקשורת דיונים על המפעלים האלה, ואני מעריך שמשם מגיעה השאלה. בימים אלו הנושא נדון: איך אנחנו נערכים; האם יש צורך מקצועי בהמשך האספקה; וכמובן, בהקשר התעסוקתי והתעשייתי של המפעל הזה.

אז למה אתם מעבירים כסף?

50 המיליון האלה הם תקציב שמשרד הביטחון התחייב אל מול ספקים. חלק הוא כבר שילם, חלק הוא עדיין לא שילם - - -

מה שאתה מבקש כבר בוצע?

חלק בוצע.

אם הם לא יחלקו את זה לאזרחים למה צריך?

סליחה?

חילקו את זה לאזרחים?

כן. 50 המיליון האלה - - -

- - -

אתן רקע לתוכנית.

לא צריך רקע. יש 50 מיליון לערכות מגן. חלק מערכות המגן סופק כבר לאזרחים?

כן. יש התחייבות של משרד הביטחון ואנחנו מעבירים כסף כדי שמשרד הביטחון יוכל לשלם.

אולי מישהו יסביר לנו למה עוד לא עושים לחרדים ערכות מגן?

עוד מעט יפסיקו לכולם.

האם הן סופקו לאזרחים?

כן, הן סופקו לאזרחים.

כל ה-50 מיליון - - -

שמשרד הביטחון יחזיר את זה.

התוכנית היא של מיליארד שקל על פני חמש שנים. 50 המיליון האלה הם תוספתיים.

כמה מתוך המיליארד שקלים כבר הושקעו?

זו תוכנית של חמש שנים, מ-2009 עד 2013 – 200 מיליון שקל בשנה. אני לא יכול לתת לך תשובה עכשיו - - -

זה מיותר. לא רלוונטי.

רבותי, אי אפשר ככה. אחד אחד, אי אפשר שכולם מדברים יחד. אנחנו לא שומעים.

אני נותן רקע כדי שתבינו על מה מדובר.

זו תוכנית שנמצאת בתת ביצוע ושר הביטחון אמר עכשיו לעצור אותה. לכן נשאלת השאלה למה אי אפשר לקחת מהתקציבים שלא השתמשו בהם עד עכשיו ולכסות את 50 המיליון שצריך לשלם. הספקים האלה סיפקו מסכות, אז הם צריכים לקבל את הכסף.

אין כסף כרגע.

עפר, אותי מטריד למה צריך להשקיע את הכסף הבא.

זה ה-50 מיליון - - -

לא, יש עוד בתוכנית. הם הולכים להשקיע עוד ועוד בחינם.

שר הביטחון אמר שלא.

אני יכול לענות לך. עד שלא תתקבל החלטה - - -

עפר, כשתהיה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון נדבר אתך ואתה - - -

עפר, אבל התנאי הוא שלא תעזוב את הוועדה שלנו.

לא יכול להיות מצב שוועדת החוץ והביטחון תהיה בלי יושב-ראש. בקדנציה הקודמת, כשציפי לבני וביבי רבו, אמרתי להם שאם הם לא מודיעים לי מי אני מכנס את הוועדה לבחור. לא יכול להיות מצב שוועדת החוץ והביטחון תהיה בלי יושב-ראש.
אנחנו צריכים להמשיך לקיים את קו הייצור של מסכות. בלי לרכוש חומר גלם לא נוכל לעשות זאת. כל עוד לא התקבלה החלטה, אנחנו צריכים להמשיך את קו הייצור, כי לחדש אחר כך את קו הייצור אנחנו - - -

אבל אולי התקבלה החלטה.

הוא לא יודע.

יצאה הודעה מטעם שר הביטחון שצריך להפסיק.

נכון, זה כמו שאתה אומר, אך הנושא נמצא כרגע בדיונים מקצועיים האם להמשיך.

אנחנו חייבים להמשיך לקיים את קו הייצור, בגלל שגם אם מפסיקים קו הייצור הזה הוא הכרחי.

זה 50 מיליון תוספתי למיליארד שכבר - - -

אבל המיליארד מתפרש על חמש שנים. הוא לא יכול מתקציב של 2014. יכול להיות שאת ה-200 הוא הוציא וזו התוספת ל-2013.

זו דרישה של הגנת העורף.

כשהחליטו לסגור טייסת בצבא באו טייסים לטוס טיסות לילה. אמרו להם: בשש בערב אין טיסות לילה, כי סגרו טייסת וכסף זה כסף.
אם 50 המיליון זה על מה שיוצר וזה חוב לספקים – אז ברור לנו למה; אם חלק מה-50 מיליון זה על החזקה או שימור קו ייצור - זה גם ברור. רק השאלה הזאת - - -

זה רק קצה הדבר. אני חושב שהוועדה בראשות עפר, כפי שהיתה עד היום, היא זו שצריכה להחליט ולא הוועדה הזאת. פה מדברים על העברה. אני אומר לכם שהוועדה, שגם אתה חבר בה, דנה בנושאים האלה כבר שלוש ישיבות. אני מציע לאשר רגע כדי לא לשים מכשול.

אוקיי.

רגע. ביקשתי תשובה - למה לא נותנים לחרדים ערכות מגן. מגיע לי, אזרח.

זאת שאלה חשובה. למה לבעלי זקן - - -

אורי, אם יש לך תשובה- תגיד. אם לא - תביא תשובה לנושא הזה בפעם הבאה. זה נושא שעולה כבר הרבה מאוד פעמים ואנחנו רוצים תשובה. האם הקדוש ברוך הוא מספיק כדי להגן עליהם או שצריכים ערכות?

אבדוק את זה.

מי בעד אישור פניה 193–195? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין

פנייה מס' 193–195 אושרה.

פנייה מס' 193–​195 אושרה.

אני מבקש רביזיה.

אוקיי, אושר ויש רביזיה.

בינתיים תביא את התשובות עד הרביזיה.

אנחנו מדלגים על פנייה מס' 202 – שדה דב. בישיבה הקודמת אמרנו שלא נדון עד שלא נשמע קצת יותר פרטים על העניין.

פנייה 211–214.

יש לי שאלה מקדמית על הפנייה. אני רוצה לדעת למה מנכ"לית המשרד חתמה על זה באופן חריג מכל ההעברות התקציביות?

אני יכול להגיד לך בגדול, לא יודע תשובה. ראש אגף התקציבים עבד בכל מיני עבודות לפני כן. יש לו חוזה שבגינו יש תחומים מסוימים שהוא לא יכול לטפל. כנ"ל גם למנכ"לית. פעם שאלתי את השאלה הזאת ואמרו לי - - -

לא, לא. התשובה שלך לא טובה. למה?

אני יכולה להתייחס? אני הרפרנטית הרלוונטית לבקשה.

מי הרפרנט של האוצר - - -?

לאנרגיה – אני.

מי הסגן?

אודי אדירי.

יפה, מכיר. בחור טוב, מצוין. אודי אדירי היה צריך לחתום על זה.

לא, לא, זה עולה למעלה. אם הוא לא חותם - - -

הוא סגן. הנה, כל הסגנים חתמו. תראה מי חתם קודם.

בדרך כלל הוא חותם או היא. את יכולה להסביר? גם את הפנייה וגם תשובה לשאלה שלו.

התשובה היא: בגלל שהממונה לא יכול לחתום על הבקשה מפאת עיסוקיו הקודמים ולכן המנכ"לית חותמת על זה.

למה לא אדירי?

זה צריך להיות חתימה ממונה אחרי חתימה של סגן.

העברה בין גגות – חותם עליה הממונה; שינוי פנימי – חותם עליה הסגן.

עוד פעם.

כשיש העברה בין גגות הממונה צריך לחתום עליה.

אחלק את הפנייה לשני חלקים. החלק הראשון הוא תקצוב של 3.9 במזומן לתקצוב תכנון ופיתוח מערכת הולכת הגז במתקני גז, מתקני PRMS, טיפול בגז. החלק לרשות הגז זה תקצוב של 7 מש"ח הרשאה להתחייב בגין עבודות ייעוץ כלכליות והנדסיות לרשות הגז.
החלק השני של הפנייה נועד לתקצב מזומן שניתן השנה על חשבון הרשאה להתחייב שניתנה בעבר למשרד האנרגיה בגין החלטת הממשלה לתקצוב אנרגיות מתחדשות. ההחלטה קבעה יעד הפחתת גזי חממה של 20%. לשאלתה של חברת הכנסת שפיר שנשלחה אלינו - התקציב ניתן עכשיו בגלל שאנחנו מתאימים את התקציב לביצוע של משרד האנרגיה.

מה התקציב של משרד האנרגיה?

התקציב שניתן עד היום - - -

לא, בכלל. תקציב המדינה למשרד האנרגיה, כמה זה?

התקציב הוא 290 - - -

אז תשימי לב – 290 מיליון זה התקציב, ואת מעבירה כאן 101 מיליון שקל. לפני חודשיים בתקציב המדינה לא ידעת את זה?

לא נתנו את זה מבסיס - - -

שליש מהתקציב של המשרד את מעבירה עכשיו עוד פעם? זה המון.

שאלה לגבי אחד הדברים שנזרקו פה בתוך הסוגריים, ולא קיבלתי עליו תשובה בטבלה - פעולות חינוך והסברה. מה הנתח של זה מתוך התקציב שאתם מבקשים ואיזה פעולות - - - ?

כתבנו את זה גם בתשובות. עבור פעולות חינוך והסברה - 13 מיליון; עבור תקינה ואכיפה – 8 מיליון.

אבל מה פעולות ההסברה האלה? למי אנחנו מסבירים ומה אנחנו מסבירים?

זה כמו הפרסומות שאנחנו רואים בטלוויזיה על מקררים ומכשירים ששואבים חשמל.

אם זה הפרסומות שנותנים לחברות הגז, אז אני לא חושבת שצריך לממן את זה.

למה צריך פרסומות לחברת החשמל?

זה לא לחברת החשמל. זה משרד האנרגיה והמים לגבי שימוש - - -

אבל למה אתם צריכים פרסומות למתקני הגז? למה 13 מיליון - - - ? יש לי פשוט רעיונות ממש טובים מה לעשות עם 13 מיליון שקל.

לא, זה לא קשור למתקני הגז. אנחנו מדברים פה אך ורק על פעולות חינוך והסברה שנועדו לתקצוב של אנרגיות מתחדשות, בין אם זה תוכניות לבתי-הספר או פרסומות שאנחנו רואים. זה לא קשור לגז טבעי.

אז פרסומות על מה?

על מכשירים זוללי חשמל.

מה זה? פרסומות ליעילות בחשמל? רק דברים כאלה?

כן. פרסומות זו אחת הדוגמאות שנתתי. זה גם פעולות חינוך והסברה.

13 מיליון רק בשביל הדברים האלה?

היא אומרת שכן.

אנחנו צריכים לשאול, זה סכום מאוד נאה בשביל זה.

את מי מחנכים שם?

שמסבירים איזה דבר זולל חשמל יותר ואיזה פחות. להערכתי, זה דברים חשובים, אנשים לא יודעים. לדוגמה, פעם חשבו שהמזגן הוא צורך החשמל הוא הכי גדול.

אם הם בלתי תלויים ואין שום אינטרסים אז זה נהדר. גם אז צריך לשאול אם צריך להשקיע כל כך הרבה כסף, אבל זה נהדר. השאלה את מי מפרסמים ואיך.

נכון. החלק העבה יותר בפנייה שאנחנו מעבירים הוא 100 מיליון עבור המכשירים עצמם. המכשירים עצמם נועדו לאוכלוסיות מעוטות יכולת, וגם לכלל הציבור שרוכש את המכשירים האלה בחנויות.

רבותי, מי בעד אישור פנייה 211 עד 214? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין

פנייה 211–214 אושרה.

תודה, ההעברה אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה 215.

הפנייה נועדה לתקצוב 5 מש"ח לפרויקט משותף עם קרן היסוד להקמה והרחבה של כפרי סטודנטים. הכפר שמוקם כרגע הוא במועצה המקומית עמק המעיינות. הכפרים שמורחבים זה בכל רחבי הארץ.

עמק המעיינות זה בית שאן.

זה מה שהיה בית שאן.

יש אחד. איפה עוד ארבעה?

יש פה גם הקמה של אחד וגם הרחבה של כפרים אחרים. למשל, בקרית שמונה, בכרמיאל, באשלים - - -

מה הקריטריון לקבל את זה? אני רוצה להקים כפר. אני יכול להקים כפר?

יש תקנת כפרי סטודנטים, יש החלטות ממשלה על הקמת כפרים. הקריטריון הוא matching - מימון תואם בעברית – שאתה מעמיד מול המימון הממשלתי.

איפה בעמק המעיינות זה ממוקם?

אני מצטער, אני לא יודע.

הסטודנטים בעמק המעיינות, מאיזה קמפוס? אני יכול להגיד לך מאיפה אבל זה רחוק. יש את עמק יזרעאל או עמק הירדן.

אני מודה שלא ירדתי לרזולוציות האלה.

באיזה אתרי מורשת מדובר?

זה בפנייה הבאה. כפרי סטודנטים, אם זה מצליח, זה נותן פתרון נפלא לסטודנטים.

לא לכולם. מגזר מסוים מקבל את זה.

לא, לא, פתוח לכל המגזרים. אני אומר לך שמגזרים מסוימים שחשבו אחרת התחילו לנצל את זה. ליצמן, אני מודיע לך שאם יהיה לך עניין בזה תוכל לנצל את זה.

אני רוצה לדעת מה זה כפרי סטודנטים. אני לא יודע.

זה סדרה של כפרים שמוקמים בדרך כלל על שטחים חומים ביישובים, מה שנקרא "שטח בייעוד ציבורי", בבניית קבע ולעתים בקרוונים. מתגוררת בהם אוכלוסיית סטודנטים בתקופת לימודיה, לעתים גם אוכלוסיית בוגרי אוניברסיטה. לפעמים זה מותר, לפעמים זה אסור, יש מקומות שאי אפשר כי סטודנטים זה ייעוד ציבורי ובוגרים זה לא.

הם באים לגור שם ועושים פעילות חברתית, וחלק מהם נשארים לגור שם אחר כך לגור. אני רואה מה קורה בשדרות ובעוד מקומות – הם נשארים לגור אחר כך ומכניסים רוח צעירה למקומות האלה. אני חושב שזה דבר חשוב.

רוב כפרי הסטודנטים הם בנגב ובגליל. יש גם אחד שהוקם בלוד.

זה לא כפר חדש, זה יישוב קיים.

אמרתי – זה הרחבה של קיימים ואחד חדש.

מי בעד הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – 1

פנייה 215 אושרה.

תודה, ההעברה אושרה.

אנחנו לא דנים בתגלית בינתיים. הפנייה הבאה היא 224–229.

יש פה העברה של 500,000 שקלים ממשרד החינוך לקיום תחרות היורו לנוער בארץ, בהתאם להחלטת ממשלה 283 שהתקבלה בעניין הזה.

מה זה?

כדורגל. זה טורניר שהיה בארץ, התארחו פה מספר נבחרות. הגיעו לפה ספורטאים מכל המדינות והממשלה החליטה שהיא תומכת.

מה זה 2?

1.7 מיליון מהמשרד לאזרחים ותיקים לבית התפוצות, לפרויקט שנקרא "מזקנים אתבונן". העברנו לכם פירוט מלא לגבי הפרויקט במייל הבוקר.

מה? לא קיבלנו.

הועבר למזכירות הוועדה הבוקר.

אז יכול להיות שעבר, אבל אנחנו יושבים פה.

בגלל שזה פרויקט נקודתי, נציג המשרד יסביר.

פרויקט "מזקנים אתבונן" זה פרויקט שבו בני נוער, בעיקר בתחילת התיכון, הולכים לגמלאים, לזקנים, לאנשים בבתי אבות, הולכים אליהם לבית, עוזרים להם מבחינה טכנולוגית עם כל מיני אמצעים, יושבים אתם, נותנים להם להגיע לקדמה – אם זה להפעיל מחשב, להפעיל טלפון סולולרי בצורה חכמה - - -

זה פרויקט אישי במסגרת בית-הספר?

זה במחויבות אישית. זה פרויקט בשיתוף עם משרד החינוך.

"מזקנים אתבונן"?

כן. זה נקרא קשר רב-דורי.

מלמדים אותם - - -

נותנים להם כלים להתמודד עם הטכנולוגיה.

בתוך באותו רצף – "מזקנים אתבונן" והמכבייה?

לא באותו רצף. זה בסעיף 2.

זו העברה מאותו משרד, המשרד לאזרחים ותיקים.

אתה מעביר ממשרד הגמלאים לאקדמיה ללשון? 630,000 שקלים עוברים מהמשרד לגמלאים לאקדמיה ללשון?

טעיתי – זה ממשרד רוה"מ ולא משרד הגמלאים. זה היה אמור להיות בשורה נפרדת. משרד רוה"מ, בהתאם להחלטת הממשלה, מעביר לאקדמיה ללשון עברית.

מה הוא מעביר? 630,000 שקלים עוברים ממשרד רוה"מ לאקדמיה; ו-400,000 שקלים?

זה המכבייה, ממשרד הגמלאים. היתה אמורה להיות הפרדה של שורה, טעות שלי.

למה משרד הגמלאים מעביר למכבייה?

הם שותפים להחלטת הממשלה.

הגמלאים משתתפים במכבייה?

משרד הגמלאים. האם הגמלאים משתתפים במכבייה – אני לא יודע לענות. משרד הגמלאים שותף לתקצוב המכבייה.

זה חלק מהחלטת הממשלה בנושא איגום משאבים במכבייה.

מאיפה יורד הכסף? מי הולך להפסיד מה? ספרו לנו במילים פשוטות.

יש לנו כאן את הטבלאות מאיפה זה יורד.

למה הגמלאים צריכים להשתתף במכבייה?

הגמלאים משתתפים רק בפרויקט של "מזקנים אתבונן". הוא אמר שהיתה טעות בשורה.

אבל הוא אמר ש-400,000 כן לוקחים להם.

אסביר. אני מהמשרד לאזרחים ותיקים. 400,000 זה להעברה בגין מכבייה שכבר היתה. זו החלטת ממשלה, שמספר משרדים איגמו משאבים. וכן - היו גמלאים ספורטאים.

זה הולך למטרות של גמלאים בתוך המכבייה?

כן.

ומאיפה זה ירד?

מהתקציב של אזרחים ותיקים.

אבל ממה ספציפית בתקציב?

משרד התרבות והספורט ביצע את הפעילות במכבייה בהתאם להחלטת הממשלה.

אז למה רק עכשיו מורידים את זה מהתקציב?

כי רק עכשיו הפנייה עוברת.

התקציב המשכי. המכבייה נערכה בחודש יוני. איגום משאבים ממספר משרדים לוקח זמן. עכשיו אנחנו מאגמים את התקציב.

לקחתם מכל משרד קצת. אז זה לא בדיוק לגמלאים ספורטאים.

כל משרד שיש לו רלוונטיות למכבייה.

אז למה להגיד שזה לגמלאים ספורטאים?

כי 400,000 האלה הלכו לפעילויות בנושא של אזרחים ותיקים במכבייה.

ראיתי שזה קשור לבית התפוצות. הבנתי מההסבר שזו פעילות בחוץ, היא לא קשורה לבית התפוצות. איך בית התפוצות מתפקד בהקשר הזה?

פרויקט "מזקנים אתבונן" קשור לבית התפוצות.

זה מבוצע באמצעות בית התפוצות.

חשבתי שזו פעילות בתוך בית התפוצות עם זקנים. אני מבין שזה לא הסיפור הזה. אני לא רוצה להיכנס לתוך העניין, רק להבין. זאת אומרת, בית התפוצות מוביל פרויקט שהוא מחוץ לבית התפוצות.

נכון.

מי בעד אישור העברה 224–229? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – 1

פנייה 224–229 אושרה.

תודה, ההעברה אושרה.
אנחנו עוברים להעברה 230–231.

אני רפרנטית חינוך באגף התקציבים.

מה זה "העיר הנגלית לעין"?

זה מה שהוצבע.

זה פרויקט שעושה יד בן צבי במימון תוכנית המורשת. כל הפרויקטים של תוכנית המורשת – זה נשאל גם בשאלות שלכם – מאושרים בוועדת השרים לענייני מורשת. הפרויקט הספציפי הזה הוא איסוף תמונות ישנות של תל-אביב מאזרחים. אני לא יודע אם ראיתם את זה בתקשורת - יצאה פנייה לאזרחים להעביר תמונות ישנות של העיר תל-אביב, יכול להיות שגם ערים נוספות, ויצירת תערוכה וארכיב מזה. לתעד את ההיסטוריה של העיר.

אני עובר לפנייה 232​–233.

את 231 עזבת?

קפצתי על החינוך?

למה?

כי בזמנו החלטנו לעכב את זה עד שייפתר נושא מסוים. מתברר שעכשיו צריך לגמור את זה שר החינוך. מאחר שביום שני יהיו לנו עוד העברות, ניתן להם פוש שיגמרו את הסיפור הזה כבר. הגיע הזמן. לכן אני קופץ על זה.
בבקשה, פנייה 232–233.

הפנייה נועדה לתקצוב 400,000 שקלים לתמיכה בקבורה חילונית. בתי העלמין שנהנים מהתמיכה הזאת הם במקומות כגון קרית טבעון, כפר סבא ואחרים.

מה ההבדל בין קבורה חילונית ללא חילונית? בקבורה חילונית קוברים אותם למעלה?

לא, אין קשר. זה לא רוויה. אלה בתי עלמין שלא חלים עליהם חלק מהכללים שחלים - - -

לא הבנתי את זה. מה זה חילונית?

לא חברה קדישא.

הוא יודע. הוא צוחק, רבותי.

מה ההבדל? קוברים את כולם.

מה זה סעיף 2?

223,000 שקלים מיועדים לתוכנית הבראה במועצה דתית אור יהודה. תוכניות ההבראה במועצות הדתיות נמשכות כבר מזה ארבע שנים, העברנו לכם את רשימת כל המועצות - - -

זה המון כסף. שוב אנחנו חוזרים לקריטריונים של מועצה דתית: מתי אתם כן עוזרים ומתי לא עוזרים? מה הקריטריונים? למה פתאום 223,000 שקל? עד כמה שאני זוכר, אתם לא נותנים במחי יד לכל המועצות.

ממש לא. אסביר מההתחלה. במשך הרבה מאוד שנים, עד שנת 2009, המועצות הדתיות היו במצב לא יציב. לקראת ראש השנה או פסח הממשלה העבירה עשרות מיליוני שקלים לשכר עובדי המועצות הדתיות. הממשלה החליטה להיכנס למהלך של תוכניות הבראה במועצות הדתיות.

לא מאשרים רבני שכונות, לא מאשרים רבנים ערים, לא מאשרים שום דבר.

עכשיו אני מקווה שיתחילו האישורים. מייצבים את המועצות הדתיות.

אם אביא לך עוד 20 מועצות דתיות שהן בקשיים, אתה תאשר לי?

ודאי. כל מועצה דתית שנמצאת בקשיים ותסכים למינוי חשב מלווה לתקופה של שש שנים ולביצוע תוכנית התייעלות, אנחנו מוכנים להכניס אותה.
מאז 2008 בוצעו תוכניות הבראה בכ-50 מועצות דתיות בעלות של 120 מיליון שקלים, כאשר המועצה לוקחת הלוואה על חצי מסכום הגירעון שלה, חצי היא מקבלת כמענק ממשלתי. בנוסף, הממשלה מממנת, במידה שיש צורך בפרישה של עובדים לצורך תוכנית ההבראה, את עלויות הפרישה.

זה ברור שצריך להבריא קצת את המועצות הדתיות, שפעם היה שם שמחה וששון.

לאחר מכן ממונה לה חשב מלווה לתקופה של שש שנים. ורק אם במשך שש שנים היא לא נקלעה לגירעונות חדשים ועמדה בכל מה שנקבע לה בתוכנית ההבראה יוסר החשב המלווה. אנחנו נמצאים כבר ארבע שנים בתוך תוכניות ההבראה. המועצות שעברו תוכנית הבראה נמצאות במצב הרבה יותר יציב, הן שומרות על מסגרת התקציב שלהן ולא חורגות. בסך הכול זה תהליך מוצלח. אור יהודה חתמה לאחרונה על ההסכם, ולכן זה מבוצע כרגע.

מה זה בסעיף 4 - 37,200? לא כתוב מה – אלף, מיליון?

37.2 מיליון שקלים.

רגע, רגע, סעיף 3 - - -

גם אני רוצה לשאול על סעיף 3 – זה לא כספים קואליציוניים?

אני לא יודע. שיסביר.

"קשרים עם הגולה" זה פרויקט שהמשרד מבצע בשנים האחרונות, שבו שליחים מהארץ יוצאים לקולג'ים ומכללות שנמצאים בהם תלמידים יהודים, עושים להם הכרות עם היהדות, הכרות עם ארץ ישראל.

איזה משרד ממונה על זה?

המשרד לשירותי הדת.

אגיד לך מה עניתם לי.

משרד ראש הממשלה - - -

אגיד לך מה עניתם לי: בקשרים עם הגולה מדובר בהגדלה של הפעילות הקיימת.

אז הנה, הוא מסביר מה.

נכון, זה הגדלה.

עם כל הכבוד, זה לא דתות.

זה מתן מענה הלכתי - - -

את זה אני יודע, לכן תהיתי. אסביר, אני יודע. לדוגמה, "ארץ חמדה". יש אלפי שאלות מהגולה, ולא בכל מקום יש רבנים שיכולים לפסוק. שולחים אין-סוף שאלות ומקבלים תשובות - אם ראית את הספרים שמוציאים ב"מראה הבזק". יש צוות גדול של אנשים שמקבל את השאלות, נותן תשובות מוסמכות.

אבל "עולם קטן" עושים את זה בחינם.

לא, לא.

זה לא בחינם?

לא, לא. זה שאלות אמיתיות, יושב צוות שלם.

אני לא מאמינה. על זה גובים כסף?

זה שאלות שמגיעות מכל העולם. שאלות מאוד מסובכות מחוץ לארץ - - -

שאלות יהודיות הלכתיות – על זה גובים כסף? אני ממש לא מאמינה.

מה פירוש? את שמה צוות שלם שיושב. אני יודע רק על מקום אחד, אבל יש כמה אתרים כאלו.

מי אומר שהם יודעים לענות?

כמעט כל אחד כזה מקבל אישור. על חלק גדול עובר רב זלמן גולדברג. ב"ארץ חמדה", אני יודע שהוא עובר על זה.

זאת אומרת, זה תפור למישהו.

לא. אני מדבר על מקום שאני יודע, אבל יש עוד כמה כאלה. דרך אגב, נמצאים שם גם חרדים, מקבלים מזה גם, וזה בסדר גמור. דע לך, השאלות מהגולה הן שאלות מאוד מסובכות, של נישואי תערובת וכל מיני דברים מאוד לא פשוטים.

זה קואליציוני, נכון?

לא, אני לא יודע להגיד. זו עבודה אמיתית שעושים.
מי בעד פנייה 232–233?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין

פנייה 232–233 אושרה.

רביזיה.

רביזיה.

טוב. אושר עם רביזיה.

פנייה מס' 237–238.

הפנייה נועדה לתקצוב החלטות הממשלה למגזר הדרוזי ולמגזר הבדואי בצפון בתחום שיקום שכונות במשרד השיכון – 5.2 מיליון ליישובי הדרוזים ו-2.5 לבדואים בצפון.

למה זה?

יש שתי תוכניות רוחביות ליישובי הדרוזים וליישובי הבדואים, בשתיהן יש פרויקט שיקום שכונות ביישובים האלה. ענינו לשאלות הח"כים – זה מתמקד בעיקר בנושאי תעסוקה והורות זהירה.

מי בעד פנייה 237–238?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
פנייה 237–238 אושרה.

תודה. הפנייה אושרה.

<פנייה 240–242.>

אני מבקש שלא תדון בזה.

תן לי רק להבין מה זה ונראה.

הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים: 47 מיליון שקלים לתכנון בקרקע מדינה וקרקע פרטית במגזרי המיעוטים, בהתאם להחלטה 1539. זה פיתוח ב-13 יישובים ערבים.

כמה מתוכם זה למגזר הדרוזי?

40 מיליון שקלים למוסדות ציבור במגזר הכפרי, בהתאם לסיכום תקציבי בין המשרדים.

לשאלות הח"כים - העברנו את רשימת הקריטריונים לוועדה במייל הבוקר. קיבלנו אישור שזה התקבלה.

אנחנו לא קיבלנו רשימה של הקריטריונים.

אתם מעבירים את זה הבוקר. אנחנו יושבים כאן מהבוקר ולא יכולים לראות את זה וזה לא טוב. חבל.

אנחנו בוועדה הזו מ-10:00.

ברגע שקיבלנו למשרד, ב-7:00 בבוקר היום העברתי את זה למייל של הוועדה.

אז צריך להעביר את זה לפני או שאי אפשר לדון בזה.

זה לא כל הזמן. בדרך כלל הם מקפידים להעביר בזמן.

ברגע שקיבלנו למשרד העברנו.

אפשר לצלם את זה ולהביא לנו בינתיים? אתה תסביר ובינתיים ינסו לצלם.

הגדלה לחברות מתכננות בהתאם לתוכנית העבודה של המשרד – 20 מיליון שקלים; תקצוב 6.3 מיליון שקלים לפינוי בינוי תכנון מתארי.

באיזה אזורים?

במספר ערים: ראשון לציון, ירושלים ואשדוד. אתמול נשאלנו, לא הספקנו לבדוק - - -

איזה סעיף?

4.

תקצוב 30 מיליון ש"ח בהתאם להחלטות הממשלה לקידום המגזר הדרוזי והבדואי, שציינו לפני רגע, ו-20 מיליון ש"ח לתחזוקת דיור ציבורי בהכנסות מנכס.

כמה הכנסות יש שאתה נותן מזה 20 מיליון שקל?

עכשיו כבר אין הכנסות, אין כרגע מכר של דיור ציבורי. זה הכנסות שנצברו בעבר.

אין הכנסות מדיור ציבורי?

לא, אין מבצע מכירות מאז 2011.

אבל יש גם שכירות.

זה הכנסות ממכר. לא דיברנו על שכירות.

כמה כסף נכנס מהדיור הציבורי? גם שכירות זה כסף.

זה משהו אחר. כאן הוא מדבר רק על הכנסות ממכר.

יש קופה.

יש הבדלה בין מה שמקבלים ממכר, ששם יש החלטה. היתה מלחמת עולם בין משרד השיכון לבין משרד - - -

הכנסות משכר דירה מממנות את התפעול השוטף של הדיור הציבורי. אין נצבר שאפשר לעשות ממנו פעולות נוספות.

אוקיי. כמה כסף - - - ?

כמה כסף מדי שנה משכר דירה?

קרוב ל-200 מיליון.

אני לא כל כך מבינה איך התקציב של הדיור הציבורי מתחלק. 20 מיליון אתם מעבירים עכשיו; כתבתם לי ש-47 מיליון כבר יש לכם בתקציב - - -

יש 47 מיליון בבסיס תקציב המשרד. בנוסף ל-47 מיליון, בתוך העמלה של החברות המשכנות יש עוד תקציב שמיועד לתחזוקה. זה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים בכל החברות.

כמה?

אני לא רוצה להגיד בשלוף, אשלח לך תשובה. אבל זה סכום נוסף. בנוסף, המשרד, בהתאם לצורך השוטף שנובע מדירות מתפנות – כשדייר דיור ציבורי נכנס לדירה הוא מקבל אותה פיקס. גם אם הדירה היתה במצב סביר, הוא מקבל אותה פיקס.

זה כבר לא קורה הרבה שנכנסים לדיור הציבורי.

מעל 1,000 דירות בשנה, זה לא מעט. אני מכיר 1,000, יכול להיות שזה טיפה יותר השנה, אולי בגלל זה עושים את ההגדלה. הדייר מקבל את הדירה פיקס, זה גוזר X הגדלות, מעבר ל-47 מיליון שקלים בשנה. השנה המשרד כבר העביר עוד 20 מיליון ואלה 20 נוספים לתחזוקת הדיור הציבורי.

בסעיף הראשון – 47.5, אני מבקש לא להצביע על זה כי אני רוצה לקבל פירוט כמה כסף מועבר לתכנון למגזר הדרוזי.

מישהו יודע להגיד איך - - -

נמצאים עוספייה, דליה ומגאר בתוכנית הזאת. שלושתם לא מקבלים תקציב. האחראי במשרד ראש הממשלה לא מעביר. חסר להם 8 מיליון שקל לתכנון. אני מבקש לעצור את ההעברה הזאת. בהעברה מס' 5 - - -

זו העברה אחת. אם עוצרים - עוצרים הכול.

אז שיעצרו הכול. לא יכול להיות ששלושה יישובים דרוזים לא יקבלו שקל אחד לתכנון כשהם נמצאים בתוך התוכנית, בתוך עשרת היישובים. אם לא אקבל פירוט כמה יקבלו היישובים הדרוזים אגיש רביזיה ולא אאפשר להעביר את זה.
מספר 5 - ביקשתי גם בפעם שעברה.

יש 29.46 מיליון. כמה הדרוזים מקבלים וכמה הבדואים?

דרוזים וצ'רקסים - 22 מיליון, הבדואים – 7 מיליון.

למה אתם לא עושים בנפרד? ביקשתי את זה. אתם מנסים לאחד את האגף יחד – את הדרוזים והצ'רקסים עם המיעוטים. אני מבקש כל פעם ממשרד ראש הממשלה, ואתם לא עושים את זה. סעיף ראשון – 47 מיליון, צריך לעצור אותו כי לשני יישובים שם חסרים 8 מיליון שקלים כדי לקדם את תוכניות המתאר שלהם. אין להם את הכסף הזה, לא מעבירים להם את הכסף הזה.

אין עוד תוכניות מתאר, אולי זה הסיפור. משרד השיכון לא מבצע תוכניות מתאר - - -

אני מדבר על סעיף 1.

גם בסעיף 1.

אתה רושם משהו לא נכון?

- - - לא עושה תוכניות מתאר, היא עושה תוכניות מפורטות. אם זה מתאר זה מינהל תכנון, זה פרויקט משותף - - -

מפורטות. חסר להם כסף.

אם זה מפורטות אז אני לא יודע, אני לא מכיר.

לכן, מה שאני מבקש זה לעצור את ההעברה הזאת.

אתה יודע לפרט את סעיף 1 – 47 מיליון?

לא. לא יודע את החלוקה בין היישובים.

אפילו בגדול?

החלטת הממשלה קובעת ועדות מקצועיות אזוריות וועדת היגוי עליונה. בנוסף, יש כמובן אינפוט מקצועי של משרד השיכון איפה ניתן לקדם כרגע ואיפה לא. למה ביישוב כזה או אחר – אני לא יודע.

היתה החלטה להעביר 120 מיליון לאזורי תעשייה. התברר לי שלדרוזים לא העבירו שקל אחד.

ביקשתי את הרשימה וקיבלתי תשובה שזה יעבור בנפרד, וזה לא עבר.

בסעיף 5, מתוך ה-29 מיליון 22 מיליון הולכים לדרוזים?

כן.

אז אני מציע שנאשר את זה ואתה תגיש רביזיה, יהיה תלוי רק בך. הם יצטרכו לשבת אתך ולסגור אתך את זה.

סליחה, גם אני מגיש. אני בדואי.

חמד, אני נותן לך את הכוח.

אבל יש לי עוד שאלה. למה אתם שמים את הדרוזים ואת הצ'רקסים יחד ואת הבדואים לחוד? מה הדמיון בין ה - - -?

ההסבר לא יהיה טוב, אבל אסביר. יש שתי החלטות ממשלה, אחת מדברת על המגזר הדרוזי והצ'רקסי ובהחלטה הזאת נקבע שיהיו תקנות ייעודיות להחלטה זו. בנוסף, עברה החלטת ממשלה אחרת שקובעת שיהיו תקנות ייעודיות למגזר הבדואי בצפון. דרך אגב, יש גם החלטת ממשלה – אנחנו לא דנים בה כרגע – על המגזר הבדואי בדרום.

את זה אנחנו יודעים.

הסתכלת על הדפים שעברת, שקיבלתי עכשיו. כתבת: 570 יישובים המוגדרים באזורי עדיפות לאומית. זה לא עונה על השאלה איזה יישובים. אזורי עדיפות לאומית, כולנו יודעים שחלקם מוגדרים פוליטית וחלקם מוגדרים באמת סוציו-אקונומי. אחרי שינוי הקריטריונים של אזורי עדיפות לאומית, אז אני שואלת ספציפית.

לי אין את רשימת היישובים, אני לא יודע אם נקבעה. יש קריטריונים שלפיהם המשרד בונה את תוכנית העבודה, פונה לרשויות ואומר להן: אלה הכללים. מי שמקבל את הניקוד הכי גבוה, לפי הקריטריונים שאת רואה, הוא זה שיקבל. אין לי כרגע רשימה ספציפית – יישוב זה מקבל ויישוב זה לא מקבל. זה תוצאתי.

אז למה צריכים עכשיו את הכסף?

אי אפשר לצאת בקול קורא לפני תקציב.

לכמה יישובים אתם עומדים לתת תקצוב?

זה תלוי בשיעור ההשתתפות שיהיה בכל יישוב. זה תלוי כמה מוסדות יוגשו בכל יישוב. אפשר לקבל את זה תוצאתית.

האם יהיה פיזור ברחבי הארץ? האם זה הולך להיות מרוכז באזור אחד?

יהיה פיזור בכל הארץ.

פיזור שווה בכל הארץ?

לפי הקריטריונים.

מה זה משק סגור?

זו שיטה שבה אנחנו מפתחים את התשתיות לבנייה חדשה. לצורך העניין, ביישוב ביתר עלית מחר משווקים 2,000 יחידות דיור. אנחנו גובים מהקבלנים או מקבוצות הרכישה שמקבלות את המגרשים X שקלים עבור תשתיות – כבישים - - -

הבנתי. אז למה מודיעין מפחיתים ומעלה אדומים מעלים?

המשרד ואנחנו משתדלים לקבוע באופן מידתי. בעת בניית התקציב המשרד אומד באופן הכי טוב כמה עבודות פיתוח הוא הולך לבצע בכל יישוב ויישוב. לדוגמה, במודיעין המשרד אמר: אני הולך לבצע עבודות ב-180 מיליון שקל; בחריש הוא אמר – נבצע ב-100 מיליון שקל.

בחריש אתם מוסיפים.

בחריש אנחנו מוסיפים הרבה.

לא הרבה, 20.

נכון, אתה צודק. זו העברה שניה. הוספנו כבר 300 בהעברה קודמת.

נצרת עלית – אתם מורידים; מודיעין – אתם מורידים.

בפועל, לעתים המכרזים לא מתחלקים קלנדרית לפי התוכניות שלנו, חלקם נדחים לשנה הבאה. נצרת עלית זו דוגמה מצוינת. למה אנחנו מורידים? המכרזים שם נדחים קצת כי יש שם בעיות ביסוס קשות, זה שיפועים מאוד גדולים. לכן המכרזים נדחים בחודשיים ויצאו בשנה הבאה. לעומת זאת, בחריש קצב הפיתוח מואץ מאוד, הוא הולך מאוד מהר ואנחנו מגדילים להם. עושים התאמות. בכל מקרה, זה לא במימון מדינה, זה במימון גבייה.

אני מציע שנלך בדרך שאמרנו - נאשר את זה ואתה תגיש רביזיה.

גם אני - - -

תן לו לבד, תן לו לסדר את זה.

הוא יסדר עם הדרוזים, אני אסדר עם הבדואים.

מה הבעיה עם הבדואים?

כמו הדרוזים, אותו דבר - רשימה של היישובים.

את הרשימה תקבל בלי קשר. את זה הוא ייתן לכולם.

רשימת היישובים, הבטחתם לי.

אין בעיה, נעביר את הפירוט ברמה היישובית.

מי בעד פנייה 240–242? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1

פנייה 240–242 אושרה.

אני מבקש רביזיה.

אוקיי, אושר. חבר הכנסת עמאר מבקש רביזיה. צחי, אני רוצה שנגמור עם הרביזיה עד יום שני. בשבוע הבא ההעברות יהיו ביום שני. תשבו אתו ותסגרו את הסיפור הזה.

פנייה 243–245.

הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים: 29 מיליון שקלים למשרד לירושלים והתפוצות, בהתאם לסיכום בין המשרדים. הסיבה שזה לא מתוקצב בבסיס היא שהמשרד הוקם בסמוך מאוד לאישור תקציב המדינה, הדברים לא יכלו להיסגר באותה עת ולכן הוא מתוקצב כעת על שינוייו ולא בבסיס התקציב.
7 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור פיתוח אגן העיר העתיקה. מדובר בתוכנית ממשלתית שהיא החל משנת 2005 והיא נמשכת. אנחנו מתקצבים בהתאם לקצב הביצוע.

מה התוכנית?

תיכף ייכנס נציג המשרד ויסביר קצת יותר. הוא פה.

2.5 מיליון שקלים ליישום החלטת ממשלה 1539, תוכנית המיעוטים שדיברנו עליה קודם. מדובר בתקציב לניהול התוכנית במשרד ראש הממשלה.

2 מיליון שקלים להסברה וליווי תהליך החקיקה בכנסת של התוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

1 מיליון שקלים - בהתאם להחלטת הממשלה 3708, להערכה ומחקר של התוכנית. זו תוכנית של 1.2 מיליארד לקידום היישובים הבדואים וישנו רצון לבצע תהליך של הערכה ומחקר לאורך התוכנית.

29.5 מיליון עבור המשרד לירושלים והתפוצות - למה זה הולך?

אסביר מה ששלחנו לחלק מחברי הכנסת וגם לוועדה. יש כמה דברים שאנחנו עושים, ויש גם תהליכים - - -

דרך אגב, למה לחלק מהחברים, למה לא לשלוח לכולם?

ביקשו מאתנו אז שלחנו. שלחנו גם לוועדה עצמה.

זה באמת רעיון טוב. אתם יכולים לשלוח את כל המידע שאתם שולחים לגבי כל שאלה שאנחנו שואלים לכולם.

לך שלחנו.

אני יודעת שלי שלחתם, אבל אני אומרת שתפיצו את זה כבר לכולם.

שלחנו לוועדה ולאלה שביקשו ספציפית. חשבנו שזה מספיק.

בסדר, אז תעשו קבוע לכולם, או שנבקש מהוועדה שיפיצו לכולם.

אין שום בעיה.

29.5 מיליון.

אסביר. אסביר מעט על תחום התפוצות. יש כמה וכמה תחומים שאנחנו עוסקים בהם, אפשר אותם לחלק לשלוש מטרות.

לפני שאתה מפרט – 29.5 המיליון האלה, מתי סוכם עליהם? כשהוקמה הקואליציה?

ערב אישור תקציב המדינה.

אז למה זה לא היה בתקציב?

הסברתי – באותו שלב המשרד היה בשלבי הקמה. היה צורך להפריד מהחלקים של ההסברה שנשארו במשרד ראש הממשלה. לא ידענו לתקצב את זה - - -

חודש אחרי כן אף אחד לא ידע מי הוא השר על ירושלים ומי על התפוצות. בסוף מישהו לקח את שניהם.

כמו שצחי קודם, מכיוון שהמשרד הוקם ממש בסמוך, אנחנו פועלים בשלושה תחומים: חיזוק הזהות היהודית, בעיקר של צעירים בתפוצות, בכמה וכמה תוכניות. למשל, מה שאנחנו קוראים בגדול "החוויה בישראל ומפגש", שזה אומר להביא לפה צעירים. חלק נעשה במשרד ראש הממשלה - - -

זאת אומרת, יש כסף שמדינת ישראל משקיעה, חוץ מ"מסע" ו"תגלית", בבני נוער בחו"ל להביא אותם לארץ. כמה כסף יש בתקנה הזאת?

זה להביא אותם או רק לתת להם שם?

אנחנו משקיעים כסף גם שם וגם מביאים אותם לפה.

כמה כסף זה התוכנית?

תלוי איזו תוכנית.

בגדול.

כמה אתם משקיעים שם וכמה אתם משקיעים כדי להביא אותם לפה?

ביחס לבני ישיבות חו"ל.

עוד פעם. למה אתה מתערב במה שאני שואל?

אני יודע לאן זה הולך.

אל תקשיב לאחרים.

יש לי מזל מאוד גדול שאני משרה מקצועית ולא פוליטית, אז אני לא מבין בזה. אבל אני רוצה להסביר מה שאני כן מבין.

מתוך התקציב של 29.5 מיליון אנחנו משקיעים – מעבר ל"מסע" ו"תגלית" - בערך 5 מיליון שקלים בשביל להביא לפה והשאר לפעילויות שאנחנו עושים שם.

וזה כל התקציב או שזו תוספת לתקציב קיים?

זו תוספת לתקציב.

בסך הכול הכללי אני שואל כמה.

בסך הכול הכללי זה מתחלק גם כן משהו כזה. כיוון שהתוכניות הגדולות שמביאות לפה אנשים זה "תגלית" ו"מסע", שנמצאות במשרד ראש הממשלה מהרבה סיבות, אנחנו עושים לזה כל מיני השלמות. למשל, כמו גילאי תיכון שלא מגיעים עם משרד ראש הממשלה, למשל - - -

תוכנית "לפיד" זה קשור אליכם?

תוכנית "לפיד" זה קשור אלינו. אנחנו אתם גם על תוכנית - - -

מה זה תוכנית "לפיד"?

זה לילדים שהסוכנות ואחרים אומרים שחבל להשקיע בהם. המשרד הזה אומר להיפך, שההשקעה בצעירים - - -

איזה נוער?

זה נקרא "לפיד", לא קשור ליאיר לפיד. משקיעים בילדים - - -

לא חשוב. כמה בסך הכול הכסף?

סך הכול הכסף שבבסיס התקציב פלוס הסכום המלאה – אנחנו משקיעים 10 מיליון בשביל להביא לפה ושאר הכסף, שזה בערך 45 מיליון - - -

זאת אומרת, אנחנו מדברים על תוכנית של 55 מיליון. למה זה לא יחד עם "מסע" ו"תגלית", בסעיף אחר שבו מביאים ילדים ש"מסע" ו"תגלית" לא מטפלים בהם? מה, זו חלוקה פוליטית? מה החלוקה?

זו לא רק חלוקה פוליטית.

לא רק. מה עוד?

יש לזה גם משמעויות מאוד גדולות. "מסע" ו"תגלית" הן תוכניות מאוד מאוד גדולות, שבעיני יהדות התפוצות יש משמעות רבה למעורבות ראש הממשלה בדבר הזה, שזה נמצא אצלו, שהוא דואג לזה.

יהדות התפוצות – כלומר שלדון.

לא. אולי אגיד מילה אחרת, גפני. שתי התוכניות האלו הן רק שליש. יש שני שליש שנותנים הסוכנות או הנדבנים של הסוכנות, כמו ברונפמן ואחרים. פה, כנראה, הם לא מוכנים להשקיע, לפחות מי שדיבר אתי במקרה.

מי לא מוכן להשקיע?

הסוכנות וכל האחרים לא משקיעים בגילאים האלה, הם אומרים שזה חבל. לכן פה זו רק השקעה של המשרד, כנראה, בלי שותפות והשתתפות של אחרים.

השאלה היא למה זה לא נמצא במשרד אחד, עם סעיפים שונים, כמו שנהוג. אז אתה רואה שפה זה תלמידים שהם מעל תיכון או לפני תיכון, ופה אתה רואה נערים בתיכון. אם זה נמצא במשרדים שונים זה לא יעיל.

אז אסביר בכל זאת איפה נמצאת היעילות.

אוסיף שאלה: מה הכוונה לזהות יהודית, שאתם מחנכים?

לאט לאט. קודם כול תסביר למה זה בשני משרדים.

הנושא הזה הוקם במשרד ראש הממשלה, עוד לפני שהוקם משרד התפוצות. יש שר תפוצות משנת 2000, יש משרד תפוצות משנת 2009 בלבד. יש משמעות מאוד גדולה בעיני יהדות התפוצות לכך שפרויקטים מסדר גודל כזה נמצאים תחת חסותו של ראש הממשלה, וזה דבר מאוד חשוב. עם זאת אני אומר שבעניין היעילות, אנחנו במשרד יוצרים עכשיו – וזה חלק מהכסף שאנחנו צריכים – גם תוכנית אסטרטגית גדולה לממשלת ישראל עם יהדות התפוצות. כבר יש כמה וכמה צעדים, גם שהוצגו לראש הממשלה וגם בשיתוף עם יהדות התפוצות באופן מאוד עמוק, של כל העולם ולא רק צפון אמריקה, וגילאים שונים וכו'. אנחנו בונים תוכנית אסטרטגית שבתוכה ישתלבו "תגלית" ו"מסע". כל פרויקט יהיה במקום הכי ראוי לו, אבל תהיה במשרד התפוצות ראייה כללית של כל הפרויקטים ושל כל הגילאים.

הבנתי, זה בסדר – 55 מיליון. מה שנראה זה שהממשלה מאוד דואגת היום להביא בני נוער מחו"ל לארץ.

לא הממשלה, המשרד הזה.

גם משרד ראש הממשלה. זו פנייה שעומדת על סדר היום, ב"תגלית" ו"מסע".

אין שם צעירים, לצערי.

גם במשרד התפוצות יש כסף בשביל להביא אנשים לארץ.

קצת. 10 מיליון, לצערי.

לא חשוב. גם שם וגם פה. זאת אומרת, הממשלה מאוד משקיעה בזה.

ודאי.

רב מוישה, אם זה יהיה תלוי בו, יש עוד מקור שמביא הרבה מאוד עולים – יותר מהתוכניות האלה - ולא מתוקצב כרגע. אבל זה לא תלוי בו, לצערי.

אדוני היושב-ראש, זה חשוב, אבל למה תלמידי - - -

זה כן בו. לא בו באופן אישי, אבל במשרד שלו.

גם במשרד שלו לא תלוי.

תלוי במשרד שלו. גם אני הייתי פעם בקואליציה.

חגי, אשמח לתשובה לשאלותיי.

לגבי חיזוק זהות יהודית – אני חושב שאני מבין לאן השאלה מכוונת, אנסה לענות.

היא שואלת בתמימות.

אני שואלת בצורה פשוטה. יש כל מיני זהויות יהודיות. תסתכל על החדר הזה – יש פה אנשים שלא מסכימים שיהודים אחרים הם יהודים.

לא, אין דבר כזה.

לפי ההלכה, בין שאת רוצה ובין שאת לא רוצה – את יהודיה.

בדיוק.

יהודים כמו שצריך. יש את מינהלת הזהות היהודית, שחושבת שיהדות זה משהו אחד ויש אחרים שחושבים שיהדות זה משהו אחר. אותי מעניין מה הזהות היהודית שאתם מקדמים.

הזהות היהודית היום, אפשר לומר שהיא מתחלקת לשני חלקים. אחד, כל מה שקשור ליהדות כתרבות באופן מאוד רחב, מאנשים שמסתכלים על זה כארון הספרים ואיזושהי תרבות מאוד כללית של עד תיקון עולם ועד הצד הכי שמרני, שמסתכל על הצד היהודי-דתי. כל הספקטרום הזה זה זהות יהודית, ואנחנו משתדלים, גם כתפיסת עולם וגם בצורה יעילה, לעבוד עם הארגוני השונים בחו"ל, כל אחד לפי תפיסת עולמו, בצורה שוויונית. יש לנו שיח עמוק עם כל הזרמים של היהדות.

אתם מדברים עם הרפורמים?

אנחנו מדברים עם הרפורמים.

והקונסרבטיביים?

ודאי.

מה אתם עושים אתם?

למשל, אנחנו עושים אתם קשרים בין קהילות שלהם לישראל.

והם באים.

לא הכול זה להביא אותם. יש גם להביא את ישראל לשם, זה גם חשוב. מאוד חשוב לקשור אותם לקהילות שלהם, כי הקהילות מפתחים הרבה - - -

אתם גם מביאים חרדים לישיבות, למשל? אם בא אליכם מישהו בארצות-הברית ואומר: אני רוצה לבוא לביקור בארץ או לבוא ללמוד בארץ בישיבת מיר – אתם מביאים אותו? עוזרים לו?

התשובה היא שלא. המשרד שלנו לא עושה את זה.

תבוא כל יום, תאמין לי. כולם מורחים אותי, אתה פה אומר את האמת.

צחי, מי נותן את התשובות לגבי סעיפים 4 ו-5? אתה יכול להסביר לי, בבקשה - - -

אני לא דיברתי על עולים חדשים, הוא עוזר לבני נוער - - -

הרפורמים הם ציונים ואתם לא ציונים. בשביל זה הוא עושה את זה.

בסעיף 3 פטרו את היישובים שמוכר להם בתוכנית.

רשימת היישובים המוגדרת בממשלה זה 13 יישובים.

אני יודע. אני רוצה חלוקה ב-2.5 מיליון. כל כסף שמועבר לתוכנית הזאת - - -

2.5 זה ניהול התוכנית, זה לא ליישובים. נשאלנו על זה וענינו. ספציפית הסעיף הזה במשרד רוה"מ זה ניהול התוכנית ולא ליישובים. זה למינהלת התוכנית – להערכה, בקרה, בקר מלווה.

למה אתם מביאים בפנייה אחת גם את הזהות היהודית וגם את מגזר המיעוטים?

תוכנית חומש לפיתוח של יישובים.

זה הכול נמצא תחת משרד רוה"מ – גם הרשות להסדרת היישובים הבדואים וגם משרד ההסברה והתפוצות.

אבל זו תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים, לא למשרד. מה זה קשור - - -?

לטובת הניהול של התוכנית. התוכנית היא 800 מיליון שקל. כשאתה עושה תוכנית כזאת גדולה אתה רוצה ללוות אותה באיזשהו מחקר מלווה, באיזשהם מדדים – האם אתה עומד במדדי התוכנית, לא עומד במדדי התוכנית, איזה תפוקות אתה שם, אתה רוצה ייעוץ. 2.5 מיליון זה לניהול התוכנית.

כל מה שתביא בתוכנית הזאת, אני רוצה את זה יישובי. כמה כל יישוב מתוך ה-13 מקבל.

על כל התוכנית, כל ה-800 מיליון, לא על ה-2.5 מיליון.

על כל מה שאתה מביא לתוכנית. כל יישוב – כמה הוא מקבל. יש שישה יישובים דרוזים שם.

אני מבקש אותו דבר על היישובים הבדואים.

לגבי סעיפים 4 ו-5 לא קיבלתי תשובות. מה המשמעות של סעיף 4 – ליווי תהליך החקיקה? למה צריך כסף? מה זה, אנשים שהם לא עובדים, לא מקבלים משכורת?

לא קשור. זה הסברה.

הסברה אצל מי?

הליך החקיקה - - -

גם אשמח לדעת מי עושה את זה.

המטה להסדרת התיישבות - - -

מה זה הרשות ומה זה המטה?

יש את הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. היא יושבת בבאר שבע ותפקידה לבצע בפועל עסקאות ופיתוח ביישובים. יש את המטה שיושב אצל ראש הממשלה, הוא נקרא מטה היישום של ההחלטה. תפקידו: 1. ללוות את הליך החקיקה; 2. לקדם את תוכנית הפיתוח של 1.2 מיליארד; 3. לבצע, בין היתר, עוד פעולות, גם פעולות הסברה. במקביל להליך החקיקה הציפייה היא שהציבור הבדואי ייענה לגזרים ולמקלות המוצעים במסגרת התוכנית.

אני רוצה לחדד. אתה אומר שהליווי של החקיקה וההסברה מוטל על המטה, והרשות מופקדת על הביצוע בשטח. בפועל, אני רוצה לחדש לך, אתמול היה כבר הדיון הרביעי בחוק. היתה פה נציגות נכבדה מאוד של הרשות ושניים או שלושה נציגים של המטה – יש אחד שהוא בכמה כובעים, היועץ המשפטי אמר שהוא גם פה וגם שם. לא הבנתי איך זה יכול להיות כי לכאורה אחד מבקר ואחד מבוקר, אז היה קצת משונה. אני לא מבין את זה. אולי יש פה משהו מיותר, אולי אפשר להעביר את זה למשהו אחר.

אז יכול להיות שתשב אתו אחר כך, כי יש לנו כאן כל כך הרבה לפני כן והשעון - - -

שאגיש רביזיה אתה אומר.

אל תגיש רביזיה. תסגור אתו, עם צחי תדע לסגור לפני כן, אני חושב. לא צריך רביזיה. תעשה איך שאתה מבין.

אחרי מה שהוא אמר, אני רוצה להקריא לכם קטע קטן שפרסם היום חיים לוינסון ב"הארץ".
הדוד שלי אביגדור, רב מכובד המתגורר במדינת ניו-ג'רסי, העמיד 11 ילדים. כולם ממשיכים ללימודים תורניים גבוהים ויכלו ללמוד קרוב לבית בישיבת לייקווד היוקרתית בארצות-הברית. אך במקום זאת הם עשו מעשה ציוני ובאו ללמוד בישיבות בריסק ומיר אשר בירושלים. אם הם היו מגיעים ארצה למסע תענוגות במסגרת "תגלית", בני דודיי היו מחובקים מכל עבר. הנה ציונים אמריקנים יהודים שבוחרים להכיר את שורשיהם בארץ, וכו'.

אבל היות שהם בחרו לבוא לא למסע תענוגות אלא לבוא לארץ לישיבות מיר ובריסק, שר האוצר לפיד לא מממן אותם בכלל, בגלל שהם נחשבים בעיניו טפילים.

אתה יודע את עמדתנו. כרגע זה מוקפא.

למה אתם לא עוזרים גם לחרדים? השר שלכם דתי.

כמו שאמרתי, אני לא איש פוליטי.

טוב, תבוא כל יום. יהיו לי שאלות - - -

בעד אישור העברה 243–245? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 1
פנייה 243–245 אושרה.

רביזיה.

גם אני.

גם אני, על 5 של האוכלוסייה הבדואית.

טוב, תודה.

יש כאן בקשה של אמא שצריכה לטפל בילדיה. היא נמצאת פה כבר הרבה זמן. יש כאן כמה העברות של עודפים, אז בואו נעביר את זה קודם כדי שנוכל לשחרר אותה.

בקשה מספר 30-004.

הפנייה נועדה לתקצב עודפים משנה שעברה בסך 6.7 מיליון שקלים. אלה עודפים מחויבים שהיו באוויר. הם לא עברו עם העודפים המחויבים כי זה היה עדיין בתהליך מכרזי, עוד לא נקבע הספק. מאז כבר נקבע הספק בחודשים האחרונים.

זו למעשה הודעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
בקשה מס' 30-006 אושרה.

תודה.
בקשה 06-011.

סך הכול 6.161 מיליון שקלים עודפים מחויבים באוויר. מחכים לקבל את זה בסוף השנה. הודעה לוועדה. אלה הליכים שהתחילו כבר בסוף השנה שעברה על בסיס התקציב שהיה קיים אז. מדובר על עודפים שעוברים מ-2012 לתקציב 2013. ממש דומה למשרד הקליטה, אותו עיקרון.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
בקשה מס' 06-011 אושרה.

תודה, אושר.

בבקשה, משרד הרווחה. פנייה מספר 23-005.

הפנייה נועדה להעברת 10 מיליון שקלים עודפים מחויבים משנת 2012. 9 מתוכם לפרויקט "אשת חיל" לעידוד תעסוקת נשים במגזר הערבי, ו-1 מיליון מתוכם לעידוד תעסוקת מוגבלים.

מי בעד אישור הבקשה?

יש לי שאלה. המגזר הערבי, עד עכשיו עשינו פה כל הזמן הפרדה בין צ'רקסים, דרוזים ובדואים. כשאתה אומר "המגזר הערבי", למה זה?

זה לכל מגזר המיעוטים, בלי הבחנה.

מי בעד אישור העודפים המחויבים בסעיף 23-005?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
בקשה מס' 23-005 אושרה.

תודה, אושר.

פנייה 55-003. יש כאן נציג של האוצר? זה עודפים מחויבים. אז אתם משוחררים.

אז הבקשה הזו נשארת לפעם הבאה.

כן.

פנייה 252-253. צחי, בבקשה.

הפנייה היא בתקציב הרגיל של משרד השיכון. 5 מיליון שקלים לשיקום שכונות חברתי, להגדלת היקף הפעילות. הסיבה שזה מתוקצב - - -

ניסן, אני מבקש לא לדון.

הוא יסביר ואתן לך להגיד.

הסיבה שזה מתוקצב השנה כי המשרד החליט להסיט עוד תקציבים לשיקום שכונות חברתי ממקורות פנימיים של המשרד. 600,000 שקלים לבדיקת בקשות סיוע, בהתאם לקצב הפעילות, עבור החברות המשכנות הקטנות. זה לא "עמידר" ולא "עמיגור". יש לנו "חלד", "שקמונה", "פרזות". מי שמבצע את בדיקת בקשות הסיוע זה המשרד. היו יותר בקשות השנה ויש צורך בתגבור הפעילות ב-600,000 שקלים.

תקצוב הוצאה מותנית בהכנסה של 4 מיליון שקלים בשל שינוי בנהלי רישום הכנסות מקנסות במכרזים. המשרד מנהל המון מכרזים – בתחום הפיתוח ובתחומים אחרים. לעתים הוא קונס את הזוכים, יש צורך לרשום את ההכנסות האלה, עד היום הן לא נרשמו. זה בהתאם לנהלי העבודה.

ותקצוב שלוש משרות לתחום ההתחדשות העירונית – בהתאם למטלות שנוספו למשרד בהחלטת ממשלה 376 שעניינה קידום מדיניות לאומית להתחדשות עירונית. זו החלטת ממשלה שקובעת את אופן ניהול ההתחדשות העירונית, מעקב אחר פרויקטים. הוטלו על משרד השיכון הרבה מאוד משימות, והוחלט לתקצב אותו בשלוש משרות נוספות במסגרת החלטת הממשלה.

אלעזר, היו לך שאלות.

לא קיבלתי תשובה קודם על 252–253.

מה היתה השאלה?

בסעיפים האלה מעבירים כספים לשיקום שכונות חברתי במגזרים שונים. מדוע כעת מעבירים כספים נוספים בפנייה נפרדת לשיקום שכונות חברתי? היכן השכונות שצפויות לקבל את התוספות התקציביות ומדוע נבחרו מתוך כלל השכונות שבפרויקט? זהו.

בקובץ עניתי על השאלה הזאת.

לא.

עניתי. אני לא יודע למה זה לא הגיע. אני מוכן לענות על זה פה.

יכול להיות שמישהו אחר קיבל תשובה על זה?

זה מגיע במרוכז.

יסתכלו, יכול להיות שבשוגג לא הגיע.

אני מתנצל שהתשובה לא הגיע, חבר הכנסת שטרן. אני לא יודע למה, נבדוק את זה אצלנו. פרויקט שיקום שכונות - - -

יש עוד תשובות שלא הגיעו, על יועצים ודברים כאלה.

צחי ואלעזר, יש לנו בעיה. באחריות ענית?

כן. אני לא יודע למה זה לא הגיע.

נחכה עד יום שני.

הוא יודע לתת תשובות בעל פה. אנחנו מתעקשים שהתשובה לא הגיעה, אבל אם הוא אומר שהוא נתן אז יכול להיות שנפל בשוגג.

גם אליכם לא הגיע.

זה אותו קובץ.

כן. גם אצלנו לא הגיע.

אם הוא לא היה נותן תשובה היינו עוצרים את זה, כמו שביקשת.

אני מבקש לעצור את זה עד השבוע הבא.

השאלה רק אם אתה מקבל את מה שהוא אומר.

הוא אחלה בחור, זה לא קשור. אני רוצה לראות את התשובות, לקרוא ולחשוב על אותן תשובות. זאת התרבות שקבענו פה, אלה הנהלים. יכול להיות שזו באמת תקלה, יכול להיות שזה חלק מתרבות.

אז כדי שלא יהיו תקלות כאלה, אם מישהו לא מקבל תשובה על שאלה מסוימת - - -

הרי הם מקבלים את התשובות מאתנו מיד כשהאוצר עונה להם. אתם יכולים להעיר את תשומת ליבנו שלא הגיע.

כשיש ריבועים ריקים אני מניח שאתם רואים את זה.

אנחנו לא יכולים לעבור על הכול. תגידו לנו ונעביר את זה הלאה.

יש פה שני דברים. יש שאלות שלא מקבלים עליהן תשובות ויש שמקבלים תשובות שהן חרטבונה.

מסכים אתך.

אם אתם רוצים שזה יהיה סבב שני מולכם – אין לי בעיה.

לא, רק להסב תשומת לב. כי דבר כזה - - -

בסדר, ניסן, הבנתי את זה. ממחר בבוקר את השאלות או את ההערות שיש לנו על תשובות לא מספקות נעביר דרככם.

אין בעיה. תעבירו ונעשה על זה עוד חידוד. בשמחה.

צחי, עד יום שני תדאג להעביר לו את זה. טמיר, הנושא הזה יעבור ביום שני ואז כבר נוכל להצביע, לא לדון.

פנייה 258–261. נעשה את זה בזריזות.

אותו דבר.

גם פה לא קיבלת? צחי, אתה שלחת?

כן. אני זוכר אפילו ששאלו מי החברה שזכתה ורשמתי. אולי זה נשלח לפני שזה נשמר.

הדברים האלה נכונים עד 261.

טוב. תדאג להעביר את זה ואז כבר נצביע ישר. יש כאן הבהרה לגבי אגן העיר העתיקה.

הפנייה קודם היתה בנוגע לריכוז התוכנית במשרד רוה"מ. פה משרד רוה"מ מעביר למשרד השיכון לאבטחת הר הזיתים.

הבנתי. ומה זה סעיף 1?

כמו שנשאלנו על-ידי חבר הכנסת והתשובה, לצערי, לא הגיעה – משרד ראש הממשלה משתתף בתוכניות עבודה של המשרדים. במקרה הזה זכתה חברת "רותם אסטרטגיה", מלווה את משרד הבינוי והשיכון בביצוע תוכניות העבודה שלו וגם עשתה לו עבודה נוספת על הצורך בעובדים זרים בענף הבניין. משרד ראש הממשלה מעביר 566,000 שקל למשרד השיכון בגין תוכניות אלה.

אוקיי, הבנתי. לא נצביע עד שיעברו התשובות, וביום שני רק נצביע על זה, כבר לא נדון.

פנייה 262–265.

הפנייה נועדה להעברת 7 מיליון שקלים מתקציבי משרד הרווחה, החינוך והבריאות לתקני שירות אזרחי לאומי ולתקצוב מעטפת של תקנים לנוער במצוקה. התקנים פה הם תקנים למגזר הערבי ותקנים של אנשים עם מוגבלות, על פי הפירוט שציינתי בפנייה.

כמה עולה תקן לשירות אזרחי?

איזה תקן?

תקן של בחור שעושה את השירות האזרחי, השירות הלאומי.

אם אנחנו מדברים על המגזר הערבי זה 19,000 שקל בשנה. כשאנחנו מדברים על תקנים של בריאות נפש זה משתנה, אבל ספציפית פה זה באזור 23,000 שקלים בשנה לכל תקן.

למה פה זה 19,000 ופה 23,000?

לאנשים עם מוגבלויות, בגלל שיש הוצאות נוספות כמו ליווי, רכז אחד ל-30 אנשים ודברים כאלה אז ההוצאות קצת יותר גבוהות.

אלה מטרות מבורכות, אבל יש איזושהי סיבה למה לא עניתם לנו על השאלות ששלחנו?

למה לא ענינו?

לא קיבלנו תשובות.

אם אני לא טועה, חבר הכנסת שטרן שאל שאלה וקיבל תשובה.

אני שאלתי כמה שאלות ולא קיבלתי תשובות. שוב, מדובר בפנייה מבורכת, אבל לא קיבלתי תשובה.

יכול להיות שפספסתי את השאלה שלך כי ראיתי אותה אצל חבר הכנסת שטרן והשבתי שם. אם כן, שגגה נפלה מתחת ידי. אני מתאר לעצמי שאם הייתי שם לב לשאלה הייתי כותב אותה. אם יש שאלה ספציפית שאוכל להתייחס אליה, אז בשמחה.

שאלתי שאלות כלליות: כמה אנשים הולכים ליהנות מהתקנים האלה.

אני יכול לפרט, מעבר למה שנכתב. התקנים של הבנות במגזר הערבי - בסך הכול זה 850 תקנים. חלקם זה תקצוב שנתי חלקם תקצוב של חלקיות שנה. לגבי תקני הבריאות – 150 תקנים. לגבי המעטפת – מעטפת ל-300 תקנים.
שוב, אני מצטער שפספסתי את השאלה שלך. ראיתי את השאלה של חבר הכנסת שטרן, אם הייתי רואה את שלך הייתי עונה.

מי בעד פנייה 262–265? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
פנייה 262–265 אושרה.

תודה, הפנייה אושרה.

266–267.

ההעברה היא ממשרד התיירות, בגובה של 5.8 מיליון שקלים, למשרד החינוך עבור תקצוב הפיתוח של אכסניות הנוער של הגוף שנקרא אנ"א – איגוד אכסניות נוער בארץ ישראל.

בוא נעבור הלאה כי אנחנו בלחץ וכאן יש לנו הרבה שאלות.

אשמח שנברר אותן אחר כך.

שאלו אותנו את השאלות האלה וענינו עליהן גם לחבר הכנסת שטרן וגם לחברת הכנסת שפיר.

מאה אחוז. אני כרגע לא מעלה את זה. את אחראית על זה? ארצה אחר כך לדבר אתך בעניין.

פנייה 268–269.

הפנייה נועדה להעברת 3.8 מיליון שקלים מתקציב המשרד לאזרחים ותיקים למשרד החינוך עבור פעילויות שמשרד החינוך מבצע והמשרד לאזרחים ותיקים מתקצב: 1.3 לחידוש הביתן היהודי באושוויץ - הפרויקט הסתיים, וזה התשלום האחרון בנושא; 1.5 למיזמים משותפים עם "יד ושם" – זה בעיקר מיזמים של איסוף עדויות של ניצולים בכל מיני מיזמים של איסוף עדויות, עדויות בקבוצה, עדויות ביחידים; 1 מיליון שקלים למיזם "והגדת לבנך". נשאלנו על זה שאלות. מי שמבצע את המיזם זה יד בן צבי, והם - - -

זה מיזם שלהם לאיסוף מידע לגבי יוצאי צפון אפריקה, לא? זה פיילוט קטן כרגע, במגדל העמק וב - - -

כן. זה לאיסוף עדויות והמורשת של יהדות צפון אפריקה ומדינת איראן בפרט.

למה - - - במשרד החינוך?

כי זו הדרך של המשרד לאזרחים ותיקים להישאר מעורב בתוך הפרויקט ולהחליט לאן הוא רוצה לתת את הכסף ואיזה פעילויות הוא מעדיף. בגלל שמשרד החינוך הוא זה שמתקצב את "יד ושם" צינור הביצוע לנושא הוא במשרד החינוך, אבל זה טכני במהותו.

זו העברה ממשרד למשרד. זה מתוקצב במשרד לגמלאים ועכשיו מעבירים.

מי בעד אישור פנייה 268–269?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
פנייה מס' 268–269 אושרה.

תודה, אושר.

העברה אחרונה – 270–271.

הפנייה היא פנייה בתקציב המדען הראשי של משרד הכלכלה. היא נועדה להעביר כ-15 מיליון שקל בהרשאה להתחייב וכ-12 שקל במזומן ממשרד המדע למדען הראשי למימון פרויקטים בתחום החלל. במסגרת תוכנית החלל האזרחית משרד המדע גם תומך בחברות שעוסקות בתחום החלל. מי שמבצע את זה הוא המדען הראשי במשרד הכלכלה עקב המומחיות שלו בתמיכה בפרויקטים של מחקר ופיתוח בחברות.

בנוסף, הפנייה נועד לבצע שינוי פנימי בתקציב הסעיף ולהוסיף כ-149 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לתקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה ולעשות שינויים פנימיים במזומן של כ-25 מיליון שקלים לפרויקטים שהם בהרשאה להתחייב, לפי קצב הביצוע שלהם. היתה תחזית מסוימת במענקי מו"פ לשלבים שהביצוע במזומן הולך להיות מעט נמוך מהצפוי ובמענקי מחקר ופיתוח - - -

אתם הולכים לחזק את המדען הראשי?

תוספת הרשאה זה חיזוק המדען הראשי.

אני חושב שזה חשוב מאוד. זה אחד הדברים היותר חשובים לחיזוק המדען הראשי, כי דרך זה פורצים הרבה מאוד דברים והוא תומך בהרבה מאוד סטרט-אפ.

מי בעד אישור פנייה 270–271? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין

נמנעים - 1
פנייה מס' 270–​271 אושרה.

תודה, אושר.

אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:05.>