PAGE
2
ועדת הכספים
26/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 221>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשע"ד (26 בנובמבר 2013), שעה 12:00

<התכנית הלאומית למניעת האובדנות - במסגרת ציון הכנסת את היום הבינלאומי למניעת האובדנות>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

בועז טופורובסקי
חמד עמאר
זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

אברהם מיכאלי

>
שרת הבריאות יעל גרמן
בועז לב - משנה רפואי למנכ"ל, משרד הבריאות

ימימה גולדברג - פסיכולוגית ארצית ואחראית על מניעת התאבדות, משרד הבריאות

אורית בוצר - יועצת לשרה, משרד הבריאות

אסף וייס - יועץ לשרה, משרד הבריאות

חגי דרור - מנהל תחום בכיר תקצוב, משרד הבריאות

ליאור כרמל - מנהל התוכנית, הג'וינט, משרד הבריאות

אורי שמרת - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין - משרד האוצר

חזי כהן - מנהל אגף בכיר תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת

אילן שריף
​–
מפקח ארצי – תחום אובדן פתאומי ושכול, משרד הרווחה

חביב קטן - אגף תקציבים, משרד המדע, התרבות והספורט

ד"ר אבשלום אדרת - יו"ר עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

מיכאל אורלובסקי - חבר ועד בעמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

אפרת בן דור - חברת עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

יוסף וייס - חבר ועד בעמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

ליזה זוסמן - חברת עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

אווה פנצר - חברת ועד בעמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

ארז צפתי - חבר עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

דבורה צפתי - חברת עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

נורית רון - חברת עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

מיכל - חברת עמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

עפרה חרמש - חבר ועד בעמותת "בשביל החיים" - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות

עדי להב - מנכ"ל סהר- סיוע והקשבה ברשת

חנה שטרום כהן - יו"ר הפורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש, מוזמנים שונים

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טמיר כהן

יפה קרינצה
<התכנית הלאומית למניעת האובדנות - במסגרת ציון הכנסת את היום הבין-לאומי למניעת האובדנות>

שלום, אני פותח את הישיבה. זה קצת קשה לנו לעבור מנושא לנושא באותו נושא, כמו שאומרים, חס ושלום. היום הכנסת מקיימת יום דיונים בנושא של האובדנות, שזה דבר נורא. כשקורית לאדם תאונה זה דבר נורא, אבל לפעמים הוא לא אשם. אובדנות זה משהו שקורה, קורה וקורה. ולכן מדי שנה הכנסת מנסה לדון בזה, לטפל ולנסות למצוא דרכים איך למנוע. ודאי שכולם מבינים שמניעה זה לא הכוונה לתפוס את אותו אחד שרוצה לקפוץ מהגג ולעצור אותו. זה מתחיל הרבה הרבה לפני כן, בניסיון לאתר את הסיבות – מה יכול לקרות, איפה הנורות הכתומות מתחילות להבהב ואחר כך הן הופכות לנורות אדומות, עוד בהתחלה, ושם לטפל ושם לגרום שזה לא יקרה. יש גם הרבה פעמים תהליכים יותר ארוכים, שאסור שיגיעו בכלל למצב שלאדם יכולה להידלק נורה כתומה אפילו לכיוון הזה.

אני רוצה לקבל אתכם בברכה את ידידתי, שאני חושב שהיא עושה חיל בכל איפה שהיא נגעה – גם בהרצלייה, כשהיא היתה ראש עיר, וגם פה במשרד – שרת הבריאות, ואת בועז שמלווה אותנו כבר הרבה שנים ואת יושב-ראש השדולה למניעת אובדנות, חבר הכנסת אברהם מיכאלי שעושה את זה בעבודה סיזיפית, לוחץ ולוחץ ואת כל מי שקשור לעניין. אני לא רוצה להגיד יותר כי אני ודאי אפספס. אני רוצה לקבל אתכם בברכה. המיקרופון לרשותכם בנושא הזה.
כבוד השרה יעל גרמן תתחיל.

קודם כול, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש וידידי חבר הכנסת סלומינסקי על כך שמצאת לנכון לקיים דיון בוועדת הכספים בנושא הזה. אנחנו נוהגים לומר: אם אין קמח אין תורה, והדבר נכון גם לגבי זה, כי אם לא יהיה קמח ואם לא יהיה תקציב לא נוכל ללמוד תורה – לא נוכל להעלות את התוכנית הזו למציאות ולא נוכל גם להביא לתוצרים שאנחנו כל כך רוצים.

אני חייבת לציין שלתוכנית הזו, התוכנית למניעת התאונות, התאגדו מספר משרדי ממשלה: החינוך, הרווחה, הקליטה והעלייה, אזרחים ותיקים, משרד הבריאות – שלכבוד הוא לנו שאנחנו מובילים את התוכנית – וגם משרד ראש הממשלה. הצטרפו אלינו גם חברי כנסת, כל אותם אנשים שמבינים שאי-אפשר יותר לטאטא מתחת לשטיח את הנתונים שזועקים לשמיים, נתונים שמדברים על למעלה מ-500 אנשים שמתאבדים מדי שנה, כמעט פי שניים ממספר האנשים שנהרגים בתאונות דרכים. ואכן, הממשלה השכילה לפני שנים להקים את הרשות למניעת תאונות דרכים, וראינו שהיא הורידה את מספר תאונות הדרכים ב-40%.

בעיקר בגלל שבנו כבישים. איך אנחנו מורידים את זה כאן?

לא, לא רק בגלל זה. תראה בצה"ל - צה"ל לקח את המשימה. אין שם כבישים, אבל הוא ידע מה לעשות, ולהערכתי הוא צמצם את זה ב-60%–70%. צמצם באופן דרסטי.

יש פילוח של הנתונים?

כן, בהחלט.

בואו ניתן לה. לאט-לאט.

שמו תקציב לרשות - 400 מיליון. אנחנו מבקשים הרבה פחות, אנחנו מבקשים אפילו פחות מ-10%, אבל בסביבות 10%. אנחנו בטוחים שהתקציב יאושר – ומיד גם אומר לכם בשורה טובה שכבר בישרתי אותה בבוקר - ונצא לדרך. יש לנו תוכנית מסודרת, יש לנו נתונים, נעבוד בצורה מסודרת כדי למנוע את ההתאבדות הבאה או לפחות כדי להוריד את מספר המתאבדים. המטרה שלנו היא להוריד ב-20% את מספר המתאבדים בחמש השנים הקרובות.

אם אין קמח אין תורה, ואכן, אתמול שר האוצר הודיע לי שהוא אישר תקציב לצורך הנושא הזה. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה הסכום, אבל הוא יהיה בהחלט סכום שיאפשר לנו לצאת לדרך. לנו – זאת אומרת לכל המשרדים.

בבסיס התקציב אין שום - - - ?

כלום, שום דבר. עד היום מדינת ישראל לא מצאה לנכון - - -

אגיד לך למה – המדינה תכננה שיותר לא תהיה אובדנות אז לא שמים בתקציב.

נתנו ביוזמת הוועדה לער"ן - - -

אחרי הרבה משברים תקצבנו.

ער"ן זה רק חלק אחד מתוך התוכנית הכוללת, ויכול להיות בהחלט שבתוך התוכנית הכוללת יימצא גם איזשהו תקציב למה שער"ן עושה, שזה עזרה לאנשים שנמצאים במצוקה.
אבל לפני כן אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי שהוביל את הנושא במשך כל השנים, ואני רק הייתי צריכה להתלוות אליו ויחד אתו להמשיך. אני רוצה לומר תודה גם לחבר הכנסת ליצמן, שיצא. הוא היה הראשון ששם את ה-3 מיליון הראשונים לפיילוט, ומגיעה גם לו תודה רבה. וכמובן, תודה למי שעוסקים במלאכה בכל המשרדים. מהמשרד שלנו יושב כאן המשנה בועז, יושבת הפסיכולוגית הראשית שלנו ימימה, יושבת כאן העוזרת שלי אורית – תודה.
אין לי ספק שניתן למנוע התאבדות. ניתן למנוע התאבדות בכלל, ובפרט באותן אוכלוסיות שאיתרנו כאוכלוסיות פגיעות יותר מהשאר. מדובר קודם כול על עולים חדשים. מסתבר שמספר ההתאבדויות בקרב עולים חדשים – אם אנחנו מדברים על עולים חדשים רוסים, זה פי 1.5; ואם אנחנו מדברים על עולים חדשים אתיופים, היום זה פי 3.5. זה הגיע גם לפי 6, זה קצת ירד. ניתן להוריד את מספר ההתאבדויות בקרב צעירים. מסתבר שבין גילאי 15 ל-24 התאבדות זה גורם המוות השני. אנחנו מאבדים חיים צעירים, וצריכים להפסיק את זה. גם בקרב קשישים ישנה נטייה יותר גדולה להתאבדות מאשר בקרב שאר האוכלוסייה.

אתם מטפלים גם בחיילים?

חיילים מטופלים במסגרת הצבא. חייבים לציין שהצבא לקח על עצמו לטפל בנושא של ההתאבדויות. לצורך כך יש לו תוכנית מיוחדת, והוא הוכיח שניתן להוריד. גם השב"ס הוכיח שניתן להוריד. גם אותן מדינות בעולם שלקחו על עצמן להקים תוכנית לאומית למניעת התאבדויות, הורידו את ההתאבדויות. אנחנו מדברים על ירידה שבין 25% ל-50% במספר ההתאבדויות במדינו שלקחו על עצמן והקימו את מה שאנחנו עכשיו עושים – תוכנית לאומית שהממשלה מתחייבת עליה, שכל הציבור מתחייב עליה, שאנחנו לוקחים את זה כמטרה.
אז אני מודה ליושב-ראש הוועדה סלומינסקי על כך שנתת לנו את הבמה. יושבים כאן נציגי המשפחות השכולות ויושבים כאן עוד אנשים יקרים שעוסקים בזה. אני מאוד מאוד מקווה שבשנה הבאה, ביום שנציין את האובדנות, נבוא וכבר נדבר על ירידה במספר המתאבדים.

תודה רבה לשרה ולך, אברהם. לפני שאתה מדבר אני רוצה להגיד שהחיבור שלך יחד עם שרת הבריאות זו עוצמה בלתי רגילה. אתה בדרך השקטה והיא בדרך שלה, אבל שניכם זו עוצמה בלתי רגילה ואנחנו, כוועדה, נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לסייע. בדרך כלל רוצים מאתנו רק כסף, אבל יש לנו גם יכולת לפעמים לסייע חוץ מכסף. תמיד תמצאו בנו מי שיכולים גם לשמוע, גם לעזור בכל תחום שאפשר.
חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך שקיימת את הדיון הזה. מאיר שאל מה הקשר שלנו לוועדת הכספים. אדוני היושב-ראש, הקשר שלנו לוועדת הכספים הוא שלפני חמש שנים ועדת הכספים היא הראשונה שהתגייסה לתת תקציב ראשוני. חבר הכנסת ליצמן אמר: מה זה אין כסף? קרא למישהו מהאוצר ואמר: שים כסף. אגב, אני תמיד מציין את חברי רן כהן, שהיה לפני יו"ר השדולה.
לא היה כסף, ויש פה משפחות שעוסקות, במצבן הלא נעים אחרי מה שקרה, בהתנדבות. יש פה עמותה שנקראת "בשביל החיים", הם עוסקים במניעה חוזרת באותן משפחות, לצערנו, וגם לעזור לאלה שלצערם האסון הזה קרה להם, איך להתמודד עם האסון.
השרה הזכירה את הנתונים. הנתונים הם קשים. לא היה נעים לדבר במשך הרבה מאוד שנים, כי קוראים לזה "מחלה מידבקת" או אם מדברים על זה, חלילה, מגבירים את התופעה. כל המומחים והמחקרים העידו שההתעסקות בצורה חכמה דווקא מונעת ולא מגדילה ומחמירה. לכן, כשאנחנו מקיימים היום את היום הבין-לאומי זה הרבה למען התודעה, וגם למען סיוע. אני רוצה שהכנסת לא תתעסק תמיד רק בדברים שהם השואו. אנשים לא רוצים להתעסק בדברים כאלה, אבל השדולות קיימות בשביל לשים את הדברים על השולחן כי הרבה פעמים אנחנו, כשרים וכחברי כנסת, לא מביאים את הנושאים האלה לחקיקה. לכן, תפקיד השדולה הוא לשים את הדברים האלה בחזית.
הממ"מ הוציא חוברת עדכנית לפני כשבועיים-חודש, שמשקפת את כל הנתונים. הנתונים הם קשים. אסור לנו לעבור על זה כעל עוד נושא בסדר היום, כי כל המציל נפש אחת – מי כמוך, אדוני היושב-ראש, מבין את החשיבות של זה. השרה היא זו שנרתמה בקדנציה הזו, מעבר לכל ציפייה שלי, ולכן אני משבח אותה. כעת היא מובילה את הגיבוש של ההחלטה שאנחנו נלחמים עליה – אני לפחות נלחם כבר חמש שנים – יש הצעת מחליטים שהיא מביאה לממשלה. היא צפתה לתקצוב, אני שומע בשורות טובות בכיוון הזה.
אבל אנחנו צריכים את העזרה שלך, אדוני היושב-ראש. שאלת אותי למה באתי אליך - אצלי לא יוצאים בלי לתרום משהו – בשביל הלחץ שלך על האוצר, ויש לנו מספיק אמצעים. אני יודע שאתה יודע לדבר בשפה הכי יפה איך לתקצב את הדברים החשובים. מדובר פה בפיקוח נפש ממש. על פי כל המחקרים שנעשו, איפה שנעשה ניסיון של מניעה - המספרים ירדו. היום מנסים להתאבד 16 או 18 איש, כי הנתון הוא של 500 מתאבדים בשנה. ד"ר לב אמר בבוקר שיש אפילו נתונים של 30% תוספת על ה-500, שלא כתוב באף מקום שזו התאבדות. אנחנו מדברים פה במספרים מפחידים. אם אנחנו מונעים, כמו שהצבא מנע וכמו איפה שהפיילוט פעל - זה תפקידנו וזו חובתנו כחברי כנסת להביא את הנושא לתשומת הלב של כל מי שעוסק בדברים הכי חשובים אחרים, אבל פה אנחנו מדברים בסוגיה מאוד חשובה.
אני מודה לכל הצוות הגדול – יש פה עמותה שנקראת "בשביל החיים", רק לראות מי נמצא שם. אלה אנשים שהם מלח הארץ, אנשים הכי טובים. זה קורה, לצערנו, בכל המשפחות, אין לזה מגזר. השרה הדגישה כמה מגזרים שהם בעייתיים יותר – צריך לעזור להם יותר. אבל בוועדות שבהם דנים בנושא היום אנחנו רוצים לעורר את הנושא, להגיע לפתרונות, שנוכל להגיד שאת שלנו עשינו. אני מודה לך.

הבנתי שבאופן טבעי זה נמצא בכמה משרדים, שגם קשורים. אצלנו יש כלל: "קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא". הכוונה שקדירה של שני שותפים לא תהיה חמה ולא קרה כי כל אחד סומך על השני. כשזה משותף לכמה כל אחד חושב שהשני יוביל, כאילו האחריות היא לא עליו. אם תיקחי את את האחריות - - -

משרד הבריאות מוביל את זה.

תעשו תקציב לכל הפעילות, כל משרד יצטרך להביא את שלו ואני אשמח להיות חלק מהעניין ולראות איך אנחנו יכולים להגדיל את זה ככל האפשר. אבל תקציב אחד, לא שלכל משרד יהיה תקציב נפרד. תקציב אחד, וכל משרד יצטרך לתת את החלק שלו ואת מנווטת את העסק.

בהחלט. אני רק רוצה להעיר שביקשנו ממשרד האוצר שיתקצב, כדי שלא ייווצר מצב שכל משרד צריך להוציא מכיסו. היום יש שר שמוכן ומחויב, ומחר יהיה שר שזה לא יעניין אותו ויעביר את זה לנושא אחר. אבל אם המדינה לוקחת את זה וזו תהיה החלטת מחליטים, ואם התקצוב הוא של המדינה - וכך זה - משרד האוצר נותן תקציב למשרדים, וזה מה שיבטיח שהתוכנית הזאת תהיה ברת קיימא.

את צודקת. עצתי גם שתיקחי גם מכל משרד וחוץ מזה גם מה שאמרת - שהאוצר יתקצב. תמיד יהיה רק רווח ולא כמעט שר שקשור לעניין שיוכל לעמוד נגד זה, שייתן כמה מיליונים. יש משרדים שלא ירגישו בזה אפילו, הם ייתנו. וחוץ מזה, שהאוצר יעשה את מה שהוא צריך. זאת אומרת, שני הדברים האלה.
בבקשה, אדוני.

הגעתי לעמותת "בשביל החיים" משום שבני התאבד לפני 16 שנים, בזמן השירות הצבאי. מה שאני יודע היום בצורה די ודאית, שאם היו נעשות הפעולות שהצבא נוקט בהן עכשיו, כנראה שזה לא היה קורה. האמת היא שרק אחרי ההתאבדות נחשפתי לנתונים המזעזעים האלה. חשבתי שישנם בארץ כמה עשרות, לכל היותר, שמתאבדים. לא העליתי על דעתי שמדובר במאות ואלפי ניסיונות התאבדות. אתי בעמותה – וחלק מהאנשים יושבים כאן – זה משפחות רגילות, נורמטיביות לגמרי, שנפל עליהן האסון הזה והן לא יודעות מאיפה זה נפל עליהן. אנחנו פה כדי לדאוג שזה יקרה אצל כמה שפחות משפחות.

אנחנו מאוד מתרגשים. אנחנו מתרגשים, קודם כול, שמשהו שאנחנו מדברים עליו כבר שנים, סוף סוף נראה שהוא יוצא לדרך. כל הכבוד לשרת הבריאות וכל הכבוד לחבר הכנסת מיכאלי, שהביאו את זה למצב שהביאו את זה. ההתרגשות היא גדולה כי אין ספק שהשיח מתחיל להשתנות. עד לפני כמה שנים אף אחד לא רצה לדבר על זה בכלל. גם היום - רצינו שדיון כזה יהיה בוועדת החינוך, וחבר הכנסת מצנע חושב שלא נכון לדבר על זה. אז גם היום ישנם אנשים שחושבים שזה לא נכון לדבר על זה. כל המחקרים מראים שדיבור על התאבדות, דיבור אחראי בנושא הזה של התאבדות, מביא למניעה, כי אנשים במצוקה מחפשים עזרה ומוכנים לדבר על מה שכואב להם ומה שהם סובלים, וכך אפשר למנוע את ההתאבדות.
אנחנו גם יודעים שלא כל השרים בנפש חפצה הולכים לתוכנית הזאת. יש לנו בעיה עם משרד החינוך. הנושא הזה הוא - - -

לא, לא. בנפש חפצה ובשמחה רבה הוא בא והצטרף.

אוקיי. אני מאוד נקווה שנראה את ההשלכות של זה בשטח, כי דווקא בבתי-הספר הנושא הזה מאוד בעייתי. מורים מפחדים מהנושא - - -

זה סיפור נפרד. השר עצמו, למרות שיש לנו אולי חילוקי דעות, בפן האישי שלו – נושאים כאלה, קשה לי לדמיין שהוא לא נרתם. כי אני יודע איך הוא חי, המעשים שהוא עושה.

הלוואי שנתבדה, שבאמת הוא נרתם, כמו שאת אומרת, בנפש חפצה.

הוא נרתם בנפש חפצה.

הלוואי שזה מה שיקרה.

הזכרת כאן את העובדה שכל כך הרבה צעירים מתאבדים – חייבים לדבר על זה בבתי-הספר, חייבים להיכנס לזה.

זה סיפור נפרד שאני לא רוצה להיכנס אליו, כי את זה יצטרכו לשקול לא כאן ולא אנחנו. וגם אם הוא לא יחשוב שזה נכון אחרי שהוא יתייעץ, זה סיפור נפרד מכך שהוא עצמו ודאי שיהיה חלק אינטגרלי מהעניין. צריך לשקול, יכול להיות שיחשבו שלא טוב להתחיל לדבר עם ילדים צעירים, זה יכול לתת להם לפעמים רעיונות. אני לא נכנס לזה כרגע, אבל זה ודאי לא אומר שהשר עצמו לא בתמונה. זו מחלוקת שיכולה להיות מחלוקת מקצועית, שתצטרך להיפתר.

הציפייה שלנו מוועדת הכספים היא לדאוג לזה שהתקציב הזה לא יהיה חד-פעמי, לא יינתן רק להתחלה, אלא כל שנה יהיה תקציב כזה כדי להמשיך את התוכנית הזאת, כי זו פעולה מאוד מתמשכת וארוכת טווח.

תודה. בועז לב, בבקשה. בקצרה, כי אתם צריכים להגיע גם לוועדות אחרות.

אני רק רוצה לומר את העקרונות של התוכנית. התוכנית הזאת מתבססת על הקמת מאגר מידע כדי שנדע איפה זה קורה ואיך אפשר להתערב; להכשיר את שומרי הסף, כדי שנוכל לאתר אותם בציבור ולהכשיר את אנשי הבריאות, המורים והעובדים הסוציאליים; להקטין נגישות לאמצעים קטלניים – נשק, תרופות, מקומות גבוהים; להבטיח רצף טיפול, כדי שאנשים לא ילכו לאיבוד בין חדר המיון לקהילה; לסייע למשפחות שיקיריהן התאבדו; ליזום - - -

יש בתוכנית התייחסות לפער בין המקרים - - -

תן לי רק לסיים.

קביעת יעדים. לתוכנית הזאת יש מספר אורגנים. קודם כול, קמה מועצה לאומית למניעת התאבדויות שתדון בכל התוכניות ותאשר אותן, תלמד אותן אקדמית ותמליץ לממשלה איך להתקדם. צוות היגוי של השרים, בראשות שרת הבריאות, צוות בין-משרדי אופרטיבי ויחידה במשרד הבריאות שתכלל את כל הפעילות הזאת. בסוף, הצעת מחליטים לממשלה שתביא את זה ותייצר את התמיכה הממשלתית עם הגב לכל התוכנית הזאת.

יישר כוח.

חבר הכנסת קלפה, רצית לשאול אותו.

באופן טבעי, ביחס לכל מיני תופעות, בין המקרים שאנחנו יודעים עליהם לבין המקרים שאנחנו לא מדווחים עליהם יש פער גדול. יש בתוכנית התייחסות או כלים איך מתמודדים עם דבר כזה?

כן. כפי שציינו, ישנו תת-דיווח שאנחנו מעריכים אותו בין 20% ל-30%. אנחנו לומדים את התיקים ואת תעודות הפטירה כדי לאתר את אותם מקרים וכדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות לגבי איכות הדיווח. אבל התופעה הזאת היא תופעה מאוד נרחבת, ואנחנו מקווים שבאמצעות פעולת המניעה נגיע גם לאותן אוכלוסיות.

חבר הכנסת אלעזר שטרן, רצית לומר משהו?

אין לי הרבה מה להוסיף, במיוחד בהתחשב בלחץ הזמן. יש לצבא יתרון בזה, בנושא של תחקיר, של מוכנות הסביבה לחשוף את עצמה בשביל לתחקר את הדברים האלה, כדי שבאמת יוכלו להקיש ממקרה על מקרה או ללמוד.

שמי מיכל. נעזרתי בעמותת "בשביל החיים" ורציתי להגיד שהם הצילו את חיי משפחתי במידה רבה, כי מהרגע הראשון זו העזרה היחידה שקיבלנו, עזרה גם בטיפול פרטני וגם בקבוצות תמיכה. מבחינתנו, הם ממש הצלה, עד היום - אנחנו כבר שנתיים אחרי. זו עמותה שיש לה הרבה ניסיון וכדאי מאוד להשתמש בניסיון שלה ולתקצב אותה כיאות, כי אני ממש מרגישה שהם הצילו את חיי.

יישר כוח. אני מניח שכל האחרים גם היו רוצים להגיד בדברים האלו, אבל אני לוקח אותך כמייצגת. בוודאי שאנחנו יודעים את החשיבות של העמותה ושל כל מה שנערך פה עכשיו. כמו שאמרנו, ניתן יד כמה שאנחנו יכולים לנושא הזה.

אדוני היושב-ראש, יחד אתך, יחד עם הוועדה החשובה הזאת, נעשה מעקב אחרי האוצר כדי לראות איך מבצעים בפועל. תודה.

מאה אחוז. בהצלחה. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:08.>