PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 105>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ב בכסלו התשע"ד (25 בנובמבר 2013), שעה 11:30

<הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי
מיקי רוזנטל

רוברט אילטוב

>
צפורה פריד - ר' ענף עידוד השכלה ביחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון וצה"ל

יעלה לשם - לשכה משפטית, משרד המדע והטכנולוגיה

דן אורן - משרד המשפטים

נדב שמיר - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

שלמה וקס - איגוד תעשיות האלקטרוניקה

דוד זיגדון - מנכ"ל חברת "רד ביומד אקסלרטור"

דוד כהן - מנהל תכנית אופקים להייטק בחברת "רד בע"מ"

גיל אליאב - לוביסט, התאחדות המלאכה והתעשייה, ברדוגו יועצים

זכריה רייך - לוביסט, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכנה, פרילוג יועצים

נעה בן שבת
נועה ברודצקי-לוי

וילמה מאור

רויטל יפרח
<הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה),>
התשע"ג-2013

עדין בוקר. יום שני בשבוע, כ"ב בכסלו, ה-25 בנובמבר 2013 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה), הכנה לקריאה הראשונה של חבר הכנסת רוברט אילטוב. בבקשה אדוני.

קודם כל, אני מודה על קיום הישיבה, אני מצטער שאיחרתי.

לא איחרת, אנחנו הקדמנו.

בכל מקרה, הייתי מגויס לוועדת הכספים שם דנים על חוק הריכוזיות. כבוד היושב ראש, אני מבקש להצביע על הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה. אנחנו הגענו עם משרד המדע להסכמות. משרד המדע יציג את התיקונים שהם עשו. יש לכם את התיקונים?

כן.

- - משרד המדע יציג את התיקונים. ברמת העיקרון אין שום בעיה, הדברים באישור ועדת שרים לענייני חקיקה. התנאי היה להגיע להסדר עם משרד המדע כמשרד שאמון על תכנון ההון האנושי והמקצועי בתחום המדע והטכנולוגיה. אכן הגענו לכך ואני מבקש להתקדם בהצעת החוק. לא היו דרישות של ועדת השרים לתאם את זה עם מישהו אחר. בבקשה, אם יש למישהו משהו להוסיף.

משרד המדע, בכותרת של החוק אני רוצה להוסיף: עידוד לימודי הנדסה, הנדסאות וטכנולוגיה. ההתייחסות שלך.

לפני שאת מתייחסת, אני רוצה להתייחס גם לפרוטוקול, שיהיה מסודר: ברמת העיקרון, אינני מתנגד אבל את הדבר הזה צריך לתאם מול האוצר ומשרד המדע, כפי שתיאמתי. אני מאמין שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית אפשר יהיה להסדיר את הנושא הזה כי זה גם נושא תקציבי. - -

לא נעצור את ההצבעה בקריאה הראשונה.

- - אבל אין ספק שגם נושא ההנדסאים מאד חשוב. יש חוסר בכוח אדם הנדסאי. יכול להיות שמשרד הכלכלה יבקש גם התייחסות שלו כי זה במסגרת הטיפול של משרד הכלכלה..

תלוי איזה. אם זה צעיר, זה חינוך.

אז יכול להיות שזה יפתח לכמה נקודות אבל אין לי בעיה לתאם מול כולם, מול תקציבים המתאימים ולהוסיף גם את הנקודה הזאת. כבוד היושב ראש, אני אמרתי את העמדה כמציע החוק.

אני מהלשכה המשפטית במשרד המדע. בנוגע לשינוי שאתה מבקש, בגלל שאני מהלשכה המשפטית ואין לי פה אף גורם מקצועי שהגיע אתי לישיבה, זה משהו שהייתי רוצה לשאול את הגורמים המקצועיים אבל לא נראה לי שעל זה צריך לעכב.

אין בעיה בכלל.

בנוגע לשינויים, החלטת הממשלה אמרה שהחוק ייעשה בתיאום עם משרד המדע. מה שביקשנו לתקן זה שבסעיף 7א(ג), שכתוב: "בהתייעצות", בסעיף ג לחוק צריך לעשות בהתייעצות עם כל מיני שרים, אנחנו רוצים להוסיף גם אחרי ההתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי-לאומי יבוא: בהסכמת שר המדע, הטכנולוגיה והחלל בגלל שבאמת זה השר שממונה על העניינים האלה אז מן הראוי שהוא יוכנס גם כן.

התיקון השני שביקשנו - הצעת החוק, כפי שהובאה לוועדת השרים לענייני חקיקה, כתבה שבסעיף ג, לרבות. לרבות מקצועות - -

זה כבר כל מדינת ישראל, זה לא רציני. תתחילי עם מי שצריך לאשר את זה?

את החוק? שר האוצר, שר החינוך... אבל נראה לך הגיוני שכל השרים האלה - -

אז בואי נעשה באישור ממשלת ישראל. נו, באמת.

אני חושבת שהשר שאחראי בעצם על כל הנושא הזה - -

את מבינה מה הבעיה שלנו בבירוקרטיה? כולם צריכים וזה צריך לעבור את המשרדים של כולם במקום לתת למישהו אחד ולפשט את הדברים אז אנחנו רודפי כבוד וכל אחד מכניס את השר שלו, וזה לא רציני. הנושא מאד חשוב, באמת, אבל כל הממשלה צריכה? ולמה לא גם נציגי האופוזיציה?

אבל כל הסעיף הזה מדבר בעצם על הנדסה וטכנולוגיה.

אז תמחקו את כולם ותגידו: שר המדע והטכנולוגיה. לא מפריע לי.

נראה לי שזה יפריע למשרדים אחרים.

למה?

כי אני חושבת ששר האוצר והשר לפיתוח הנגב והגליל לא יסכים לזה.

פיתוח הנגב והגליל בטח לא מתאים פה. מה הוא קשור?

יש אוניברסיטה בנגב.

אבל גם בצפון יש, בחיפה.

אני ממשרד הביטחון. טיפה רקע על החוק הזה: החוק הזה נועד לסייע לחיילים משוחררים מאזורי סיוע קרי: פריפריה, קרי: נגב גליל, מזה הכל התחיל בכלל.

אז למה הוא צריך לחתום על זה?

אני בטח לא מייצג אף אחד אחר מלבד משרד הביטחון, אני רק אומר שבסופו של דבר, כשתוקן החוק ונוסף הסעיף הזה, נוספו כל השרים שהיו מעורבים בסיפור הזה ובאמת להוסיף עכשיו - -

היום צריך חתימות של כולם.

נכון, וזה כשניסו לתקן את התקנות לפני איזו שהיא תקופה - -

באישור ועדת העבודה והרווחה גם כתוב.

נכון, ובאישור ראש הממשלה.

לא מפריע לי שהממשלה כולה תהיה חתומה כולה על החוק שלי. הכבוד הוא כולו שלי. אני, אישית, אחתים אותם אם יהיה צורך. באמת הכבוד כולו שלי, כבוד היושב ראש. אתה מתאר לעצמך שכמות החתימות יותר גדולה מהחוק עצמו.

לא, כמות החתימות יותר גדולה מהזכאים.

זה בערך ככה ייצא.

אין לי התנגדות, כבוד היושב ראש. אני לא אכנס סתם למלחמות יוקרה.

גם האוצר לא אכפת לו?

אני ממשרד האוצר. בנוגע לבקשתו של היושב ראש להוסיף לימודי הנדסאות - -

לא, לא. תדבר קודם אם לא אכפת לך ששר המדע יהיה.

השינוי הזה לא היה מוכר לנו, אנחנו צריכים לבדוק את הנושא, להתייעץ ולחזור עם תשובה לוועדה.

זה היה לפי בקשת ועדת שרים לענייני חקיקה, חברים שלי, שאני אתייעץ אתו - -

לא התייעצות.

שניה רגע, זו היתה הדרישה שלו.

בהתייעצות הוא אמר שהוא גם יהיה בחוק.

כן, זאת היתה הדרישה שלו. לא היתה לו שום דרישה אחרת.

אתה יודע מה זה נראה לי? כמו אותו נדבן שבא ונותן 20 מיליון שישימו את השם שלו על הבנין. זאת אומרת, הדרישה שלו היתה לאשר את החוק.

לא, אני אגיד לך: דווקא השר הזה, הוא כן קיבל תפקיד שהוא צריך להיות אחראי לפיתוח ההון האנושי, בין היתר, כמשרד מקצועי. כל השאר לא רלוונטיים אבל הוא דווקא כן ואני הסכמתי אבל אם כולם רוצים להישאר שם, לי אין בעיה.

נראה לי מצחיק שמכל האנשים שכתובים פה, דווקא את שר המדע והטכנולוגיה - -

הוא דווקא הכי מתאים. הוא ושר הכלכלה הם שני השרים המתאימים ביותר לחוק הזה אבל...

דבר על ההנדסאים.

זו הנקודה הראשונה, לא אמרתי שאנחנו מסתייגים או תומכים, זה מצריך עוד בירור ואנחנו מבקשים מהוועדה לעשות את ההתייעצות כדי לראות אם אפשר להכניס, כן או לא ולהחזיר תשובה עמדה מנומקת בנושא הזה.

לגבי הוספת תחום נוסף, לימודי הנדסאות - -

רק אם לא, אתם תודיעו את זה לבד כדי לא להפיל את החוק. אתם תתאמו אתו כי אני בטח לא מתכוון להיכנס למלחמות יוקרה בין השרים אם הוא יהיה או לא יהיה.

אני לא אומר שיש מלחמות יוקרה, אני רק אמרתי שבשביל שנוכל להחזיר תשובה סדורה לוועדה - -

אנחנו נכניס עוד שרים, אל תדאג. תהיה רגוע, יהיו עוד שרים פה, שר החקלאות, תיירות. כן, נכניס עוד שרים.

אני חושבת גם שלא כדאי לעכב על זה את החוק, אפשר להעביר את זה לקריאה ראשונה ולכתוב בדברי ההסבר שצריך ללבן את הנושא הזה.

כן, כן. אנחנו נעביר את זה כמות שזה בקריאה הראשונה ואחרי הראשונה, בין שנייה לשלישית אנחנו נראה מה אנחנו עושים עם זה.

אבל אני מבקשת שייכתב בדברי ההסבר שצריך לדון בנושא האלה.

אמרתי לפרוטוקול שלא כתוב בדברי ההסבר כלום.

בדברי ההסבר כתוב מה שכתוב.

בסדר, נלמד עם המדע.

לגבי שאלתך השנייה, כבוד היושב ראש, לגבי הוספת לימודי הנדסאות: זה נושא שלא הכרנו וגם לא עלה והוא מועלה כאן, בוועדה, עכשיו. זה נושא שאנחנו מניחים שיש לו השלכות תקציביות לא מבוטלות - -

תבדוק את זה.

- - נמסר לנו שיש השלכות תקציביות ובכל מקרה, צריכים לתת לכם תשובה מבוססת ולהגיד בדיוק מה העלויות אבל כרגע, נוכח העובדה שיש עלויות תקציביות משמעותיות, התיאום שהיה - -

אני יודע, אנחנו לא מעלים את זה עכשיו, אנחנו רוצים שתבדוק את זה ואחרי קריאה ראשונה, בין שנייה ושלישית, תבדוק.

אוקי. כל עוד זה לא חלק מהנוסח - -

זה לא חלק מהנוסח. אני אמרתי לפרוטוקול שאני רוצה לצרף את המילה "הנדסאים" ואתה אמרת שאתה הולך לבדוק את זה, עלויות תקציביות וכן הלאה וכן הלאה וכל הכרוך בזה.

וכמובן אנחנו, מצדנו, גם נפעל.

יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? כן אדוני.

אני מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. אנחנו שותפים עם חבר הכנסת רוברט אילטוב בדחיפת ההצעה הזאת. אני רוצה רק לציין בדברי ההסבר, שדיברו על הנגב והגליל, צריך לזכור שזאת הפריפריה הגיאוגרפית. אנחנו מדברים גם ואנחנו עושים תכנית שנקראת "אופקים להיי-טק", שמתנהלת בכמה אוניברסיטאות בעידוד הקרן לחיילים משוחררים, בשיתוף שלהם וקרן רש"י ועוד חבורה שלמה. אנחנו מכלילים בנושא הזה גם סוציואקונומי כי יש גם שכונות במרכז הארץ שהן לא פחות מקופחות מאשר הגיאוגרפית. לכן, אני רק מכניס את זה לנושא של הפרוטוקול, שיחשבו גם על זה. - -

מה זה מקופחות? תגדיר לי את המילה "מקופחות". אולי נזקקות.

נזקקות. קיבלתי את התיקון, נזקקות.

מאה אחוז.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית האם אנחנו צריכים בהתאם למה שאמר שלמה, אם אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא שינוי כי החוק מדבר על פריפריה גיאוגרפית ולאו דווקא סוציואקונומית, ויש אכן הרבה חברה צעירים מוכשרים, והם יכולים ללמוד מדעים והנדסה והם נמצאים במרכז הארץ - -

תשאל את האוצר, שלא יגידו לך נושא חדש. שמעת מה שהוא אמר? השאלה שלו היתה, מאחר והחוק מתייחס לפריפריה, ואם יש אנשים ראויים שעומדים בקריטריונים והם באים ממקומות של משפחות נזקקות, האם הם יוכלו להיכלל בתוך מסגרת החוק הזה?

שאינם בפריפריה?

שאינם בפריפריה.

החוק מתייחס לאזורים גיאוגרפים, לא למצב סוציואקונומי - -

זה בדיוק מה שאמרתי. ואז בא מנכ"ל איגוד תכניות האלקטרוניקה והתכנה, ואמר שזה חשוב פריפריה, החוק בא לפריפריה אבל יחד עם זה, אם אנחנו מחוקקים חוק, גם במרכז יש כאלה. אז אתה יכול לבוא ולהגיד: ועדת חריגים למרכז.

נניח עולה מאתיופיה מנתניה, שכונת מצוקה. הוא לא זכאי?

שוב, יש מטרות רבות וטובות לכל דבר. החוק הזה, יש לו אלמנט מובנה של תעדוף פריפריאלי, להתחיל לערב אחרות נוספות. אני יכול לערב עוד דברים כמו איכות השירות הצבאי, מצב סוציו-כלכלי, איכות ההשכלה. הרבה מאד פרמטרים אחרים מעוותים את התכלית של החוק ואני חושב שזה עירוב של מין שאינו מינו. החוק הזה הוא בתעדוף פריפריאלי ואני חושב שכך הוא ראוי להישאר.

טוב. קח ותבדוק את זה אצל הממונים שלך לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו לא נעכב את הקריאה הראשונה, שתהיה לך רציפות לקדנציה הבאה.

הבנתי את הראש שלך.

לא, אני לא מפריע לך. שלא תגיד שאני "תוקע" את כל התהליך מחדש. משרד הביטחון, בבקשה.

קודם כל, לענין של הפריפריה: החוק הזה בנוי רבדים, תקנות על חוק על החלטות ממשלה. מה שאומר החוק הזה בעצם זה שמי שמקבל את הסיוע, חייל משוחרר שזכאי לקבל את הסיוע זה חייל משוחרר שמתגורר באזור סיוע שעליו החליטה הממשלה בשתי החלטות נפרדות. זאת אומרת, - -

זאת אומרת נתניה, שכונת מצוקה, יכול להיות אזור סיוע?

בדיוק. תוסיף את שכונה X במקום מסוים כהחלטת ממשלה שהיא נחשבת לאזור סיוע לצורך חוק קליטת חיילים משוחררים אז אותו חייל משוחרר מאותו מקום יהיה זכאי. זה לשאלה מאיפה - -

שמעת? זה פתרון יפה.

- - עכשיו, לשלושת הנושאים שעלו פה: קודם כל, ההנדסאים - דבר ראשון, אנחנו מדברים פה על מוסדות להשכלה גבוהה של הנדסאים, אני לא בטוח שזה זה, שוב, אני לא מייצג את המל"ג אבל מה שבטוח זה שאם מכניסים עכשיו גם הנדסאים לפה זה פוגע בחיילים המשוחררים שכן זכאים לזה בחוק כרגע, כי זה בעצם נגרע מתקציבם. דבר שני שחשוב מאד להגיד, שהקרן - -

יש חיילים שזכאים כרגע?

אין כרגע חייל משוחרר שזכאי להטבה מהקרן הזאת - -

מהקרן הזאת, יש עכשיו?

כן.

כן, כן, בוודאי. דבר שני שחשוב להגיד זה שהקרן לקליטת חיילים משוחררים, פועלות בתוכה שתי קרנות בנות נגיד. האחת זה הקרן לסיוע נוסף והשנייה זה הקרן לעידוד השכלה גבוהה, שעליה אנחנו מדברים כרגע. מהקרן לסיוע נוסף מממומן למעשה כל חייל משוחרר שמבקש כיום ללמוד את מקצועות ההנדסאות, ממומן לו 90 אחוז משכר הלימוד כבר היום. זאת אומרת, שאני לא בטוח שיש צורך של מה שאדוני מכוון אליו. דבר שלישי - זה העיקרון - -

אם אין צורך אז משרד האוצר כבר בנה תקציב. אתה לא יודע למה?

לא לזה. שוב, הקרן - -

אם אין צורך ויש את הסיוע אז גם לא יהיה דורשים.

- - נקבע תקציב לקרן לסיוע נוסף שהוא ממומש - -

והוא עונה על הצרכים?

הוא עונה על הצרכים של לימודי ההנדסאים. כן.

אז הוא עונה, אז אין צורך בזה.

לענין ההנדסאים.

כן, לענין ההנדסאים. אז אין גם תקציב, כמו שאוצר אמר.

אני לא יודע.

אתה יודע, אמרת לפני רגע.

- - -

אל תגיב.

יכול להיות שיש לו, אני לא מכיר את כל התיקים שלו.
לענין העקרוני, שוב, כמו שאמרתי גם בישיבה הקודמת ואני מבקש לחזור על זה: הצעת החוק הזאת בעצם אינה משנה את המצב הנוהג היום מבחינת זה שכל חייל משוחרר זכאי, זאת אומרת תושב והאזורים שהוגדרו בחוק, שמבקש ללמוד לימודי השכלה גבוהה בתחומי ההנדסה, המדעים וטכנולוגיה היום יכול לעשות את זה מבחינת הקרן לקליטת חיילים משוחררים. התיקון הזה לא יוסיף אפילו לא חייל אחד נוסף ללומדים את התחומים האלה על חשבון הקרן לקליטת חיילים משוחררים. אם רוצים להגדיל את מספר החיילים שילמדו, צריך לשנות קריטריונים אחרים בתקנות ובחוק אבל לא הדבר הזה שישנה. עם זאת, אנחנו לא מתנגדים לתוספת.

נמצאת פה סגן אלוף ציפי פריד, שהיא ממונה על יישום הסעיף הזה בקרן לקליטת חיילים משוחררים. אם אתם מעוניינים לשמוע נתונים, בבקשה.

אם היא רוצה לתת נתונים, מה שהיא צריכה לעשות, היא צריכה להרים את האצבע ולבקש לדבר ואנחנו ניתן לה לדבר אבל לא ראיתי היא... בבקשה, דברי.

ראש ענף עידוד השכלה גבוהה, שזה בעצם תפקיד שהוא פועל יוצא מהחוק הזה. אנחנו אחראים על המימוש של החוק הזה ויש סטודנטים שנהנים מהחוק הזה. זו שנה שלישית שהוא מופעל ומבחינת הסטודנטים, יש פה עוד מגבלות שלא ציינו. התוספת הזאת רלוונטית למי שהתחיל במכינה. אגב, אם רוצים להגדיל את כמות התלמידים, יש תלמידים שלא צריכים מכינה וכיום, בגלל הקריטריונים, אני לא יכולה להכניס אותם לתכנית הזאת וזה בהחלט אילוץ כי יש גם את מי שלא צריך. באיזה שלב היה צריך התלמיד - -

החוק כפי שהוא מנוסח, לכמה אנשים הוא יכול לתת מזור שאין להם היום?

יש המון אילוצים. אנחנו דוחים המון אנשים מכל הסיבות: או שהוא לא תושב נגב, גליל, או שהוא לא השתחרר החל מה-1.1.2010 אלא ב-2009, או שהוא לא עשה מכינה. זאת אומרת, מי שהתקבל היום - -

לכמה לדעתך זה נוגע?

לא, היום אני יכולה לתת לך מספרים של כמה אנשים שאנחנו תומכים בהם. אנחנו בתשע"ג, שזו השנה שהסתיימה כי על תשע"ד אין נתונים סופיים, אנחנו מכירים ב-50 אחוז הטבה בשנה א' ל-300 איש, 300 סטודנטים. החוק הזה, יש לו מסגרת תקציבית והוא מוגבל. הוא ממילא לא היה יכול היה לתת מענה כולל וללא מגבלות. לפי תכנון תקציבי שנעשה בזמנו דברו על כ-500 תלמידים שיקבלו מענה. אז מתוך ה-500 מקבלים היום 300 בשנה א', השנה שהסתיימה. אני חושבת שיש מענה. אפרופו התכניות שהוצגו פה, "אופקים להיי-טק" שזה שתי תכניות שקיימות היום זה "אופקים להיי-טק" ו"עתידים לתעשייה". שתי התכניות האלה, מבחינת הנתונים שאני יודעת עליהן, כ-30 אחוז מהתלמידים בהן זכאי הפריפריה של עידוד השכלה גבוהה לענין החוק הזה. ולגבי האחרים, אותם אילוצים שדיברנו. זה בפועל של התכנית. כלומר, התכנית עובדת.

עוד מישהו רוצה לומר משהו?

אני מנכ"ל חברת "רד ביומד" ואני מתנדב בתכנית "אופקים להיי-טק". קצת נתונים: א. מבחינת המכינות – באמת הקרן לעידוד מעודדת גם אנשים מהפריפריה חברתית ולא רק הגיאוגרפית מבחינת המכינה ונותנת להם מענה. בתכנית קידמנו בצורה דרמטית כמעט 40 אחוז - -

תגדיר "פריפריה חברתית".

"פריפריה חברתית" זה אנשים שהם במצב סוציואקונומי נמוך, ולא חשוב איפה זה, אם זה בלוד, בנתניה, באשדוד או בכל מקום כזה, שעל פי הקריטריונים של הקרן - -

פריפריה זה סוציואקונומי נמוך?

נכון. "פריפריה חברתית" אנחנו קוראים לזה ולא "פריפריה גיאוגרפית" כאשר על פי כל הקריטריונים שנקבעו בצה"ל לגבי הזכאות למכינה, הם זכאים לתמיכה במכינות וכשהם גומרים את המכינה אז אין להם שום מענה. אני רוצה להגיד שהזכאות במכינה היא לא רק בשכר לימוד אלא גם בדמי קיום. כשהם מגיעים אחרי זה ללימודים אקדמאים ואנחנו לוקחים אנשים שאפילו בלי תעודת בגרות או תעודת בגרות חלשה ועושים להם מכינה והם מתקבלים על סמך ציוני המכינה והלימודים האקדמאים, וכ-40 אחוז מהבוגרים מתקבלים ללימודים אקדמאים כשאנחנו מדברים רק על מוסדות הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ובאר-שבע, והשנה הצטרפה אוניברסיטת ירושלים. 40 אחוז מהם, אנחנו מביאים אותם מהסוציואקונומי הכי נמוך למרומי החברה הישראלית.

תגיד לי, אתם דוחפים אותם ללימודים מוגדרים?

כל מה שקשור למדעים, ביולוגיה, רפואה - -

הנדסת תעשייה וניהול.

- - הנדסת תעשייה וניהול, כימיה - -

אתם לא חושבים שאתם צריכים להגביל קצת את תעשייה וניהול ולשלוח אותם... אני אגיד לך למה: אני רואה את כמות המהנדסים של תעשיה וניהול שלא מוצאים מקום עבודה - זה מטורף. הם גמרו הנדסה והם לא נקלטים בעבודה. יש הרבה יותר מדי הנדסת תעשייה וניהול, הרבה פחות מדי מכונות, הרבה פחות מדי מכונות ואלקטרוניקה.

השיקול של הילדים ומה ללמוד זה בעצם שיקול שלהם. אנחנו לא קובעים להם בדיוק. הם לומדים הרבה מאד הנדסת בנין לדוגמה.

לא רואים כל כך הרבה אבל תעשייה וניהול, איפה שאני בא, אני רואה תעשייה וניהול וגם במכללות נותנים המון תעשייה וניהול ואחר כך, לא מקבלים אותם לעבודה.

אני מסכים אתך לחלוטין. אנחנו תומכים באמת, והאנשים האלה גם לומדים מהנדסי בנין לאו דווקא להיי-טק. יש מחסור במהנדסי בנין. אני חושב שמבחינת אחוזים המספרים באמת מרשימים. ציפי יכולה להגיד שבשנה האחרונה למשל התקבלו לתכנית הזאת כ-40 עולים מאתיופיה כאשר בכל הטכניון אולי למדו עשרה אנשים יוצאי אתיופיה. אני חושב שהתכנית הזאת נותנת מענה ואני חושב שצריכים לתת מענה גם בתקופת הלימודים לאנשים האלה גם מבחינה כלכלית ולאו דווקא רק שכר לימוד אלא גם דמי קיום כי רובם לא מצליחים להתקיים. אני חושב שלקחת את האנשים האלה מאיפה שהם נמצאים לאן שהם היום זו משימה לאומית שבסך הכל הכללי זה ייתן הרבה מאד לא רק לתעשייה אלא לאנשים האלה עצמם. אני חושב שה"אקוסיסטם" החברתי הוא מאד חשוב כי לא מעט מהם זה דור ראשון של אנשים שהולכים לאקדמיה.

אוקי, אז אנחנו צריכים להעביר את החוק.

המשמעות היא "כן".

יש פה מישהו שמתנגד? אני מצטער, אני הגעתי באיחור.

תלוי באיזו מתכונת.

באופן עקרוני לענין.

תלוי באיזו מתכונת.

בהמשך לדברים, בהצעת החוק כתוב: "לרבות מקצועות הנדסה וטכנולוגיה", שזה באמת לא משנה מהמצב הקיים. לכן אנחנו ביקשנו לתקן את זה, שזה יהיה בדגש על מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה. זה גם נעשה בתיאום עם חבר הכנסת אילטוב.

נכון.

אמרת את זה לפרוטוקול ואנחנו נעבור להקראה של הצעת החוק.

- - -

לא, היא אמרה לפרוטוקול, אל תעשי שום דבר חדש.

לא, לא. זה בהסכמה.

אוקי.

מקריאה: "הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה), התשע"ג-2013. תיקון סעיף 7א 1. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, בסעיף 7א(ג)(3), בסופו יבוא "בדגש על מקצועות הנדסה, מדעים וטכנולוגיה".

מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין

חבר הכנסת אילטוב מחליף את אורלי לוי. אנחנו 4 חברי כנסת פה שמאשרים את החוק להכנה לקריאה הראשונה. הוועדה מאשרת את הצעת החוק כהכנה לקריאה הראשונה. אנחנו נראה מה אנחנו משפרים בקריאה השנייה והשלישית ואפילו נשקול להכניס את שר המדע. תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:16.>