PAGE
28
ועדת הכלכלה
11/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 141>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ח' בטבת התשע"ד (11 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<דווח שר התיירות על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
חנא סוייד

>
שר התיירות עוזי לנדאו

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות, משרד התיירות

גדעון שניר - סמנכ"ל בכיר אגף אסרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

אורן דרורי - סמנכ"ל בכיר אגף השיווק, משרד התיירות

אהובה זקן - סמנכ"לית בכירה אגף תקינה, תפעול ואיכות, משרד התיירות

ענת ורשיצקי - יועצת מנכ"ל, משרד התיירות

רינה פורטנוי - עוזרת השר, משרד התיירות

דקלה שנפלד כהן - מנהלת לשכת מנכ"ל, משרד התיירות

חנה איפרגן - סגנית סמנכ"ל תכנון ופיתוח, משרד התיירות

פאטמה סייד אחמד - תכנון ופיתוח ממונה כלכלה, משרד התיירות

כרמית פינץ - מנהלת אגף תכנון פיזי, משרד התיירות

פיני שני - מנהל אגף בכיר שיווק חול ודתות, משרד התיירות

קרן שפר - ממונה תקציב, משרד התיירות

עפר מרגלית - רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

ראומה אפק ששון - מנהלת תחום בכירה הדרכת קהילה וקשרי חוץ, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

תמר קלהורה - ממונה, משרד המשפטים

רות וסרמן לנדה - ראש מינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי

עמיהוד אתגר - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות

יעקב מיטרני - יו"ר, אגודת מורי הדרך

יונתן שפירא - מנכ"ל, אגודת מורי הדרך

רפאל פרבר - סגן נשיא, התאחדות בתי המלון

שימי דניאל - מנכ"ל, החברה הממשלתית להגנות ים המלח

ניר קדמי - סמנכ"ל כספים וכלכלה, החברה הממשלתית להגנות ים המלח

כרמית אבידני - ראש תחום קשרי ממשל ודוברות, החברה הממשלתית להגנות ים המלח

נחום גוטנטג - כלכלן, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

דני מורג - מנהל תחום בכיר קתב"ל, רשות התעופה האזרחית

יוסף צמח - ראש אגף תעשיה וניהול, רשות שדות התעופה

זוהר לוי
-
לוביסטית, התאחדות המלונות

יגאל אכטנברג - לוביסט, אל-על

רחל כהן - לוביסטית

תמי ליברמן
-
קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

עמי צדיק - ממ"מ בכנסת

אמיר אגמון - ממ"מ בכנסת

לאה ורון

סיגל גורדון
<דווח שר התיירות על פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב - בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת>

בוקר טוב, רבותי, כבוד השר עוזי לנדאו, כבוד המנכ"ל, חבר הכנסת ד"ר חנא סוייד, נציגים נכבדים. קודם כל אני מתנצל על האיחור, היו פקקים. עוזי הבטיח לי בשם ממשלות ישראל לדורותיהן, שיבוא היום ואנחנו, מתחנת הרכבת בארלוזורוב, ששנינו גרים לא רחוק משם, 12 דקות אנחנו כאן בכנסת. אני מקווה שזה יהיה בקדנציה הבאה שאנחנו שנינו עדיין נהיה פה.
ברוכים הבאים לירושלים. אנחנו פותחים כאן בסקירה - חלק גדול מהשרים הביצועיים הם תחת פיקוחה של ועדת הכלכלה - הזמנו את השר לנדאו לדיווח אודות פעולות משרדו, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב, בהתאם לסעיף 123 לתקנון. אדוני, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אנשי תעשיית התיירות ועובדי המשרד. דרך הצגת הדברים אשתדל לתת את תמונת הרקע, מהי המעטפת שבתוכה המשרד פועל. המנכ"ל ייכנס ויפרט אחר כך בכל אחד מהתחומים, מהם הנושאים העיקריים. אם יתבקשו, באותם תחומים שיתבקשו, פרטים יותר מדויקים, מספרים ממש, אנשי המקצוע שישנם כאן, יוכלו להשיב על השאלות האלה.
אני אציג בפניכם את השקפים ואני מבקש את תשומת לבכם לדבר אחד שקשור בסך כניסות לישראל. המספרים שאנחנו רואים, המספרים מציינים עלייה הדרגתית, שוטפת, מאז 2009 ועד היום. המספרים בכתום אינם מצביעים על המספרים של כל השנה אלא מן התקופה שבין ינואר ואוקטובר. היות ואנחנו נמצאים כרגע בחודש דצמבר ואלה המספרים, מספרי השוואה שעומדים לרשותנו לחודשים האחרונים.

במספרים שאנו רואים כאן, אלה הן הכנסות המדינה מתיירות. החלק הכהה יותר זה של תיירות נכנסת. החלק הכתום זה של תיירות פנים. בסך הכול כיום, סדר הגודל הוא כ-30 מיליארד שקלים בשנה. הדבר החשוב, שאנחנו מדברים על היקף של כ-2% מהתמ"ג. המספר הזה הוא מספר ניכר, מספר חשוב להשוואה ממה שהתפרסם לאחרונה.

בפרסומי ה-well travel tourism, זה גוף של האו"ם, בחוברת ששמה: travel tourism economic impact , השוואה למה שקורה אצלנו, בצרפת התרומה של התיירות לתמ"ג היא 9%, ובמדינות אחרות כמו יוון, מצרים וקפריסין, המספרים הם: 17%, 14% ו-18%. מספרים ענקיים. אבל יש הבדל גדול בין צרפת לבין כל האחרות. אני יוצא מתוך הנחה שהסיבה היא, משום שהאחרות הן מדינות שהתמוטטו מאוד מבחינה כלכלית וכשכל הענפים האחרים מתמוטטים, מקומה של התיירות הופך להיות חשוב. אבל מעבר לזה, התיירות הופכת במקומות ההם להיות מן תשובה מהירה כדי לתקן את הדברים. אני מדגיש את זה כי כך צריך לראות גם התיירות אצלנו, באיזה מידה ניתן, בלוחות זמנים קצרים, עם תקציבים מתאימים, להפוך אותה לעוגן חשוב ביותר בכלכלה.

אדוני השר, אם מדברים על 30 מיליארד, זה לא רק 2% - קצת לשפר את התמונה – זה בערך 3.5% מהתמ"ג. כי התמ"ג זה בערך טריליון שקל, אז 30 מיליארד זה בערך 3.5%.

ככל שאני זוכר, ואני בטוח בזה - - -

זאת אופטימיות.

הלוואי והיינו מגיעים ל-3%-3.5%, אני קונה את זה.

אני מדבר לפני המספרים.

לא, המספרים אינם כאלה. קח את ה-30 תכפול את זה ב-50, אתה מקבל בערך מיליון וחצי.

1.5 טריליון, שזה ב-50% יותר מהתמ"ג. התמ"ג הוא בערך 1 טריליון.

התקלת אותי פה. אני מבקש לבדוק את המספר הזה. אני זוכר שהשתמשתי גם במספר הזה. נבדוק את הדברים האלה ונראה. בכל מקרה, מה שאמר חבר הכנסת חנא סוייד, שמקומה של תעשיית התיירות, משקלה גבוה יותר. הלוואי, לשם אנחנו בוודאי רוצים להגיע.

אני עובר כרגע לשקף שמדבר על המועסקים – פה אנחנו רואים, שסך כל מספר המועסקים, כאן יש לנו את המועסקים הישירים וכאן המועסקים העקיפים – הישירים זה אלה שעובדים בבתי המלון, מורי דרך וכו', העקיפים זה תעשיות נלוות. אני מדבר על מי שעוסקים בקייטרינג, מי שעוסקים בחנויות למזכרות, בכביסה ומזון – בסך הכול אנחנו מדברים על סדר גודל של יותר מ-200,000, 212,000. כאשר אנחנו משווים לסך כל מספר המועסקים בארץ, שזה קרוב ל-3.4 מיליון, אנחנו מדברים על קרוב ל-6%. המספר הזה הוא גדול ביותר. זה משקלה של התיירות.
בשקף הבא אנחנו נראה את תרומת התיירות לתעסוקה ולצמיחה. רק כמה מספרים אופייניים ובולטים. כל 100,000 תיירים נכנסים זה תרומה של כ-500 מיליון שקל, הם מייצרים הכנסה של כ-500 מיליון שקל, טיפה יותר. כיום זה כ-1,400 דולר לתייר שמותיר את זה בארץ. המספר הזה משתנה לצערי לאחרונה, על פי תנודות שער הדולר. זה לעיתים יורד, לעיתים עולה.
מספר אחר מעניין, שכל אלף תיירים נכנסים הם מייצרים קצת יותר מ-3,000 מקומות עבודה. במילים אחרות, היום כ-32 תיירים זה מקום עבודה אחד. זה מספר חשוב ביותר לזכור אותו. בסך הכול, כשאנחנו מסתכלים על תרומת התיירות לייצוא, ואני מתעסק אך ורק בתיירות הנכנסת, זה בערך כ-5%. אם סך כל הייצוא שלנו בתיירות או הכנסות מתיירות נכנסת זה קצת יותר מ-18.5 מיליארד, וסך כל ההכנסות מן הייצוא זה כ-350 מיליארד, זה מספר כבד ביותר.
השקף הבא מצביע על שלוש הרגליים שעליהן פועל משרד התיירות. רגל אחת זה שיווק. צריך למצב תדמית מסוימת של מדינת ישראל כדי שיבואו לכאן אנשים. אבל האנשים האלה צריכים לגור היכן שהוא והם גרים בבתי מלון, והם אמורים לגור בקמפינגים או בכל צורת דיור אחרת. המשרד עוסק בכל מה שקשור בעידוד ובקידום מספר החדרים והתשתיות הנלוות הנדרשות לכך. תשתיות נלוות, אני מדבר על תשתיות רציניות, דברים שעוסקת בהן החברה לפיתוח עכו, חברת אתרים בתל-אביב.

החלק האחרון שחשוב לי להדגיש כאן זה נושא המוצר התיירותי. מוצר תיירותי זה מהן האטרקציות השונות שמושכות לכאן אנשים שבגללן כדאי להגיע.

כמה דברים שהייתי עוד רוצה להביא בפניכם כבעיה, אני חוזר לשקף של מצבת החדרים. השקף הזה מצביע כאילו על תנודות גדולות במספר החדרים שעומדים לרשות המשק, אבל הדבר המעניין הוא, כשאנחנו מסתכלים על המספר הזה שישנו כאן, אנחנו רואים שבשנת 2000 היו כ-45 אלף חדרים. כשאנחנו מסתכלים על המספר היום, זה קרוב ל-48 אלף חדרים. העלייה היא קטנה ביותר. היתה נפילה אחת גדולה בתקופת "חומת מגן" - - -

הגרף הזה, מי שאין לו את הקנה מידה להסתכל אומר: לא היה כלום. לכן מבחינה גרפית זה שקף מטעה מאוד.

ולכן אני כאן בשביל לתקן את זה. מה שצריך לראות כאן: מדוע מצבת החדרים עולה כל כך לאט, כאשר יש לנו בדרך אירועי טרור קשים. אבל לא פחות מזה, מה שנובע מאירועי הטרור, הסיכון הגדול שהמצב הגאופוליטי מביא. יש הליכי תכנון מסובכים מאוד בארץ ויש תשואה נמוכה מאוד למי שמקימים בתי מלון. לכן, לא רבים מתנפלים על התחום הזה. אני מציג את זה רק כדי לסקור ברקע הדברים מה צריך לזכור.
הנה עוד גרף אחד שטיפה יטעה אבל חשוב לי להציג אותו, זה הגרף שאנחנו רואים כאן. כאן אנחנו רואים את תנודת כניסות התיירים כפי שהדבר הזה מופיע – בגרף הזה חשוב לראות את הקפיצות השונות משום שכל מה שאנחנו רואים בפרק הזמן בין 2001 ל-2005, שב-2005 מתחילה עלייה בגלל כל אירועי הטרור, טרור אוסלו החמור, מה שקרה שם, היתה נפילה קשה של מספר התיירים ובגלל זה היה משבר בענף התיירות. אתה רואה פתאום, כאשר מתחילה להיות עלייה ותיירים מתחילים להגיע מבחוץ, יש נפילה נוספת בתקופת "עופרת יצוקה". אתה רואה עוד פעם נפילה מסוימת כאשר ישנו מבצע "עמוד ענן". הנפילה לא ענקית משתי סיבות: פעם אחת, היתה פעילות דרמטית של המשרד אז לגבי כל מה שקשור בעידוד תיירות פנים. לכן תיירות הפנים פיצתה במידה מסוימת על נפילת הכנסות אצל בתי המלון. הדבר השני שהולך ומתפתח וחשוב לזכור את זה, שחלק גדול יותר מהתיירים המגיעים ארצה, מגיעים באופן שונה מבעבר. אם בעבר, לפני עשר שנים, 20 שנה, היית מתכנן לנסוע לחו"ל או מתכננים להגיע ארצה ומקבלים את ההחלטה שנה לפני כן, צליינים שנתיים לפני כן, היום, 80% מהתיירים שמגיעים למדינת ישראל מקבלים את ההחלטה שלהם תוך שלושה חודשים. לכן, ברגע שמתפתחת תחושה שהמצב מתחיל להתייצב, עם מבצעי שיווק נמרצים ניתן מחדש לאשש את המצב. זה ברקע הדברים שאומרים דבר פשוט: חלק ניכר ממספר התיירים מותנה בתקציב ומותנה כמובן בפעילות המבצעית של המשרד.
אני רוצה להגיע למטרת העל של המשרד בגדול, מבלי להיכנס למספרים, מה שצריך לכוון את הראש של כל האגפים אצלנו לטווח ארוך. ניסיתי לנסח את זה באופן כזה שידובר על פיתוח וביסוס תעשיית התיירות, אני מדגיש במיוחד את המילה "תעשייה", בגלל ההיקפים של הדברים. כי עד כה התייחסו במשרדים השונים במדינת ישראל לתיירות כדבר נחמד, דבר שיש בו נופש. הכול נכון, אבל לא רק נופש, יש בו דברים נוספים. אחר כך המנכ"ל והדרג המקצועי ייכנסו לפרטים, אבל כאן מה שחשוב לי זה קודם כל לפתח ולבסס את תעשיית התיירות. אני מדגיש, לתיירות נכנסת ולתיירות פנים כמרכיב חשוב בכלכלת ישראל.
אבל מעבר לזה, עם התיירות יש היום אפשרויות גם להשפיע על חיזוק הפריפריה. חיזוק הפריפריה בתחומי התעסוקה וחיזוק הפריפריה בתחומי הבינוי והפיתוח, כולל האטרקציות השונות שישנן. אני מדבר על העמקת ידיעת הארץ ואהבתה. אני מדבר על חיזוק הקשר בין חלקי החברה. אני רוצה שאנשים מתל-אביב ייסעו לפריפריה ולהיפך. צריך שיהיה המגע האנושי הזה שהולך ומאבד, לצערי, עם האינטרנט - - -

כן, אדם הופך להיות וירטואלי.

ואתה רוצה שאנשים יכירו אחד את השני. זה חשוב לי.

החלק האחרון, סיוע במיצוב ישראל בעולם כדמוקרטיה פתוחה ותוססת, שוחרת שלום, המשלבת מורשת תרבותית עתיקה עם המודרני והמתקדם. אינני יודע אם רבים מודעים לכך, מי שנמצאים מחוץ לעולם התיירות, מי שבאים ומבקרים ממדינת ישראל, וחלק ניכר מהם, אם הם חשופים למדריכי התיירים שלנו, האנשים הללו יוצאים שגרירים של מדינת ישראל וזה חשוב.

אני עובר ליעדי המשרד, בחלק הספציפי ממטרת העל הגדולה הזאת לאיזה דברים יותר ספציפיים אנחנו מגיעים. אני מדבר על שנת 2017, אני מדבר על הקדנציה הנוכחית. מה שאני רוצה להגיע אליו, אנחנו כאן ציינו כיעד את הגדלת מספר התיירים ל-5 מיליון עד שנת 2017, וזה מ-3.5 מיליון היום, תוך הגדלת חלקה של התיירות ביצירת הכנסות למדינה וביצירת מקומות תעסוקה במקביל. אני מדגיש את עניין הגדלת החלק ביצירת הכנסות המדינה כי חשוב לדעת לא רק מי התיירים, לא רק כמה תיירים מגיעים, אלא מה תרומתם להכנסות. כמובן אני מדגיש במיוחד את עניין מקומות התעסוקה כי בעינינו זה חשוב ביותר. ופיתוח תיירות הפנים כך שתשמש עוגן של יציבות לתעשיית התיירות.

אני מדגיש את עניין תיירות הפנים כי היתה לי תחושה, כשאתה עובד מול משרדי ממשלה אחרים, בעיקר האוצר - אני רוצה באופן מקדים לומר, שמערכת היחסים שלנו עם האוצר מאוד טובה--

זה מאוד חשוב.

--אנחנו מחליפים עמדות. ושם ההתרשמות שלי היתה, שהדגש העיקרי הוא בלהביא תיירות נכנסת. אם אנחנו רוצים, שתעשיית התיירות תהיה יציבה יותר, אתה צריך להישען על תיירות הפנים. הדבר הזה חשוב.
כדי להשיג את אותם 5 מיליון תיירים – זהו יעד אמביציוזי, צריך לאמץ כל שריר כדי להגיע ליעד הזה – אנחנו צריכים למצב את תדמיתה של ישראל כיעד תיירות בטוח ואטרקטיבי. כאן שמתי למטרות דת, היסטוריה ותרבות, כמו כן ציינתי גם נישות מתמחות. אלה דברים חשובים, בעיקר במה שישראל ידועה בעולם, זה בעיקר דת, היסטוריה ותרבות. אנשים יודעים מה זה ירושלים, לא יודעים תמיד מה זה ישראל. לגבי כל מה שקשור בנישות המתמחות - - -

זה לטוב ולרע. הדבר החיובי של העושר התרבותי - - -

וזה לא מנוצל, לפחות לא מתורגם במקומות רבים בעולם. רק כאן, אני רוצה לעשות הבחנה לצורך מיצוב זה של ישראל, צריך לעשות הבחנה בין הטווח הארוך לטווח הקצר. בטווח הארוך אתה צריך לבנות תדמית ולמצב אותה עם תקציבים יציבים, ניכרים. אתה מדבר על לפחות 50 מיליון דולר לשנה.

ואתה אומר שיש לך יחסים טובים עם האוצר, לכן אתה סמוך ובטוח שהדברים יתקיימו.

זה לא אמרתי.

המשמעות, זה לא יחסים אפלטוניים.

יחסים אפלטוניים זה בעיקר ועדת הכלכלה, אנחנו בסוף רוצים לראות את הצ'ק ואנחנו מנסים לשכנע את האנשים.

החלק האחר, אני מבחין בין הטווח הקצר לטווח הארוך. כי בטווח הקצר, היום יש כאן מזג אוויר קשה, אבל בדרך כלל מזגי האוויר הקשים הם באירופה. ואז, מי שרוצה פתאום לנסוע באופניים, ספורט אתגרי, או להתאמן על תחרויות אופניים, מרתון או ללכת לים או להיות בעיר כמו תל-אביב – שאגב, דורגה על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק, אחת מעשר הערים, ערי החוץ, הטובות בעולם. מקום תשיעי.

כאזרח תל-אביבי היום, אני גר שם שש-שבע שנים, זה משהו. למרות שהייתי רמת גני, גרתי עשר שנים בבאר-שבע, תל אביב היא באמת עיר מוצלחת.

פה, אם אתה מבצע מבצעי שיווק טווח קצר, היום אדם יכול באירופה לקבל החלטה: בסוף שבוע זה אני רוצה להיות בתל-אביב, בסוף שבוע הזה אני רוצה לצאת לסיורי אופניים בנגב, ולכן צריך לראות מה זה טווח קצר, מהו טווח ארוך. אנחנו נרצה להוסיף 9,500 חדרים בפרק הזמן הזה, בעיקר בפריפריה. אני גם ציינתי דבר שלא חייב שיופיע כאן, אני מציין, שאם נגיע ליעד הזה, זה אומר תוספת של 46,000 מקומות תעסוקה במשק. כדי שנגיע לזה, אנחנו כמובן מדברים על שדרוג איכות השירות והתאמתו לסטנדרט הבינלאומי.
אני מדגיש, כל זה מתוך הנחה שהאוצר יסייע לנו, עם ביצוע המלצות דוח ארנסט & יאנג לשנת 2006. והם המליצו על 50 מיליון דולר, בלי סין, בלי דרום אמריקה/ברזיל.
מילה אחת לגבי משימות המשרד. רשמתי לי: הכנת תכנית אב כוללת לתיירות. הגיע הזמן שנעשה את הדבר הזה.

מה לוח הזמנים?

בדרך כלל, תכנית אב רצינית לוקחת פלוס מינוס שנתיים. אני ארצה לראות אם אנחנו יכולים להכין את זה בלוח זמנים מהיר יותר, לפחות מזה לגבש גם תכנית חומש לפיתוח. הסיבה שדרושה תכנית אב, כי לעיתים אני שומע מספרים מפי קובעי מדינה וראשי ערים גדולות, שאנחנו יכולים בלי בעיה להגיע ל-10 מיליון תיירים, ל-20 מיליון תיירים במדינת ישראל. ואני שואל את עצמי, אם נגיע ל-10 מיליון תיירים למשל, מה ייקרה לכנסיית הקבר בירושלים? אתה רואה את ירדן, ירדן מתכננת את מספר התיירים לפי הנקיק בפטרה, שאנשים יכולים לעבור. אתה לא יכול להביא אינסוף תיירים. אחד הדברים שאני רוצה לדעת בתכנית הזאת, לגביי התיירים, לא רק כמה אנחנו מסוגלים לאכלס אלא גם איזה תיירים נרצה שיגיעו לכאן, איזה תשתיות צריך לפתח. אלה תשובות שארצה לראות, תשובות מקצועיות.

שימוש שווקים קיימים, כניסה לחדשים, פיתוח תשתיות ציבוריות זה דבר שהוא חשוב, בכלל זה, עידוד בניית בתי מלון ואטרקציות. אני מדגיש בתוך זה, כאילו כמשימה נפרדת, הקמת בתי מלון ואמצעי אכסון עממיים. בנפרד שמנו כאן כסעיף חשוב את פיתוח ושיקום אזור ים המלח. זה גם נדון בוועדה הזאת באופן נמרץ בפעם הקודמת. החסמים העיקריים שכדאי גם לזכור.

לאה קבעה לנו סיור בים המלח, שבו אנחנו נבקר גם את המפעלים וגם את בתי המלון.

הבולענים - עם כל הצרה הסביבתית שיש שם – יכולים להיות אטרקציה תיירותית ממדרגה ראשונה. ראו מה קורה בטבע, הבולען מתאים את עצמו למציאות.

המשרד עובד בתנאים קשים ביותר. כדאי שנהיה מודעים לכך כדי שנוכל לקבל את סיוע ועדת הכלכלה במהלך - - -

האם אתה חושב שמצב המשרד הורע לגבי מצב המשרד שהיה כאשר סטס מיסז'ניקוב ומי היה לפני כן, אהרונוביץ? אתה מרגיש שיש שינוי במשאבים ביחס למשרד על פני זמן?

אתה דורש ממני זיכרון עמוק. אני חושב, העובדה היא, המספרים שהראיתי קודם, שהתיירות עולה.

זאת אומרת, אתה מרוצה.

אני אף פעם לא מרוצה. אבל התיירות עולה כל הזמן. צריך לראות מה הסיבות שהיא עולה ומה הסיבות שהיא לא עולה מספיק. ציינתי 5 מיליון תיירים, שאותם, גם עם התשתית הקיימת, עם שיפורים מסוימים, אנחנו מסוגלים להכיל אותם.
מכל החסמים העיקריים שישנם שם, המציאות הגאופוליטית היא דבר מידי שמשפיע על כל דבר שמתרחש. אבל לא רק זה, אני פה מציין עלויות נופש – מה שהייתי רוצה לציין זה חוסר מודעות - - -

מה שבאמת מעניין אותנו זה נושא העלויות. אתה יודע שפתחנו שלשום בהתייחסות למחירי המזון, ואחת השאלות שעלתה, שבישראל העלויות לתייר מאוד גבוהות. איך אתם פועלים בנושא הזה?

במאמץ ניכר של המשרד אנחנו הובלנו את שינוי חוק הריכוזיות אתמול בכנסת. הבעיה העיקרית של יוקר המחיה היא לאו דווקא יוקר של מחיה בתיירות. הדברים נגזרים, בין השאר, ממה שקורה במדינה בכלל. הנושא של יוקר בתי המלון, אתה כאן עוסק בהיצע שאחד הדברים שמובילים לזה היא העובדה שהיצע בתי המלון הוא קטן, הוא לא מספיק.

קודמך בתפקיד הקים ועדה לנושא הזה, הוא בא ואמר, שהוא רוצה לקדם את נושא תיירות הפנים ולהביא להוזלות.

המנכ"ל ידווח בעניין. אני רוצה לומר עוד דבר, ככל שאנחנו רוצים להוזיל את העלויות של בתי המלון – ובזה עסקה ועדת בר-ניר – אתה ככלכלן יודע, גם כשתוריד עלויות, בסיכומו של דבר, מה שייקבע את המחיר זה נקודת הפגישה של ההיצע והביקוש. לכן אנחנו גם עלולים להימצא במצב, שגם כאשר ירדו העלויות, עדיין המחירים יישארו גבוהים ופה נצטרך לראות מה עושים.
אחד הדברים שרציתי להעיר עליו, הסעיף הזה שהוא חסם גדול, שמו: חוסר מודעות וחשיפה למוצר התיירותי הישראלי. סיפר לי עמי הירשטיין, שהיה מנהל מלונות דן, הזמין לביקור בארץ ידיד טוב שלו שהיה אחראי על נושא התיירות 30 שנה, אחד העיתונאים הגדולים בגרמניה ביקר כאן במשך שבועיים, חזר ואמר לו, אתם לא נורמליים, איך קורה שאני בענף הזה כבר 25 שנים ואני לא יודע מה שיש כאן. לכן, כל הנושא הזה של הבאת ישראל לתודעה – לא ירושלים ולא תל-אביב, שזה חשוב - להביא לידיעת האנשים השונים בעולם, מה יכולה ישראל לעשות, דבר דרמטי בחשיבותו, וכאן, לא רק השיטות, גם התקציבים הם חשובים ביותר.

אני אציע כאן, למשל, יש עניין של אשרות כניסה לישראל, כאשר שני השרים שקדמו לי, גם השר מיסז'ניקוב וגם השר אהרונוביץ, הביאו לביטול הוויזות מרוסיה ולביטול הוויזות מאוקראינה, זה הביא לקפיצה ניכרת ביותר בתיירות. ולכן, החסמים הפשוטים האלה לכאורה, שקלים להסרה, הם חשובים. אבל צריך לזכור, יש מדינות שאין למהר להסיר מהן את הוויזות, יש סיבות ביטחון, יש סיבות של מהגרי עבודה.

אני רוצה לציין עוד דבר אחד, קיבולת הטיסות לישראל. אם יש למשל פוטנציאל גדול לתיירות מסין, שם צוואר הבקבוק זה הטיסות הישירות, יש לנו פחות מדי טיסות ולכן זה דבר שמקשה ביותר על התיירים שמגיעים. לא מצוין דבר שקשור לזה, סיכון גבוה בהשקעות להקמת מלונות למשל. וכשאנחנו מדברים על תיירות כנסים – והיא תיירות מכניסה ביותר - היום לשכנע מישהו לעשות כנס בישראל כאשר הוא צריך לארגן את הכנס הזה לעיתים שנה או שנתיים מראש, וזמן קצר לפני כן זה עלול להתבטל, אנשים לא ממהרים. אנחנו מנסים להיכנס מחדש לכל הנושא הזה. יש טיסות צ'רטר. אני אסיים כאן.

אני מודה לך. תוך כדי ההתייחסות של המנכ"ל, אני רוצה עוד מספר הערות שהצוות שלך יתייחס אליהן. כמובן שאנחנו דנים פה בחלק מהנושאים שרלוונטיים לך, אנחנו אחראים על משרד התחבורה, נושא השמיים הפתוחים שיש לו משמעות, לגבי כל נושא הדיור שאנחנו מעלים, שיווק הקרקעות, מינהל מקרקעי ישראל, ולכן כמו שאמרת, חלק מהמשתנים האלה הם משתנים שמדינת ישראל צריכה לפעול דרך. יש לי מספר שאלות ספציפיות, שהמנכ"ל והצוות יתייחס. ראשית, הסיפור הקשה מבחינת התיירות היה שנת 2000. בשנת 2000 היתה ציפייה גדולה, בנו מלונות בארץ, ואז היו אירועים פוליטיים, בית לחם, נצרת, לא הלך. יש שמועות שלאחר הביקור של ראש הממשלה ורעייתו אצל האפיפיור, שהאפיפיור עומד להגיע לכאן. ביקור האפיפיור הזה יכול להיות מנוף גדול. איך אתם, אדוני המנכ"ל, נערכים לביקור החשוב הזה?
לגבי כל הנושא שקורה כרגע, אני מסכים אתך לחלוטין, אדוני השר, מדינת ישראל יש לה בעיה קשה מכיוון שההצגה שלה ככלכלה הטובה בעולם היא הצגה מאוד מוטעית, למרות שהצמיחה שלה גבוהה מרוב ארצות אירופה והאבטלה שלה נמוכה מרוב ארצות העולם, יש לה המון סטארט-אפים ואין לה אינפלציה והגירעון גם לא גדול, אבל הבעיה האמתית שלה, לא רק שהיא המדינה הענייה ביותר בעולם המפותח, אלא ש-50% מהעובדים מקבלים השלמת הכנסה, פריון נמוך, ישראל לא בונה תעשייה בת קיימא, היא לא מפתחת דברים ולכן היא מתפתחת במהירות.
אני מסכים אתך לחלוטין, שאחד הכלים שישראל יכולה לפתח את התיירות - לכן אבקש גם בהתייחסות של המנכ"ל לקבל קצת אינפורמציה - שמדינת ישראל תשכיל להתקדם בתהליך השלום ודברים אחרים, אם היא באמת תשקיע - מה המשמעות לגבי התפלגות השכר, הכוח שנבנה?
הערה, אני רואה את שער הדולר, אני חושב שהוא פחות או יותר מתייצב, אני לא רואה תנועות ספקולנטיות משמעותיות יותר שהיו בעבר, אני רואה ביקוש לקניית מטבע חוץ ולאור העובדה שנושא הגז בישראל הוא נושא רציף על פני זמן, נושא ההיי-טק יבוא לתנודות למעלה ולמטה, אבל גם כאן תהיה כניסה. אני מניח שהמדינה אכן תקנה באופן סטנדרטי 4 מיליארד דולר כל שנה, אנחנו מתקרבים כבר ל-90 ונגיע ל-100. כבר אמרתי בעבר שתפקיד הנגיד הוא תפקיד חשוב, אבל מבחינה אפקטיבית, דרגות החופש שלו מאוד מצומצמות. שר האוצר הוא תפקיד הרבה יותר משמעותי, לצערי לא משתמשים בו כבר שנים בישראל לשינויים גדולים. לכן, ההערכה שלי, שאנחנו נתייצב על שער שיהיה 3.5 שקלים. גם התעשייה תצטרך להיערך לזה. הייתי שמח אם אדוני המנכ"ל יתייחס גם לנקודה הזאת, מה ההשפעה של השינויים האלה? אולי זה לא רלוונטי מבחינת ההתייעלות והדברים הנוספים.
שאלה אחרונה בנושא שדנו פה בנוכחותך וועדת הכלכלה אישרה את תקנות המשרד, בנושא דירוג בתי המלון בכוכבים. אתה זוכר שהבטחת לי - - -

עד יום ההולדת שלך, אמצע ינואר.

15 בינואר זה יום ההולדת שלי ואתה הבטחת לי. לכן, אנא תתייחס גם לשאלות האלה.

תודה רבה. קודם כל, נמצאים פה שלושת הסמנכ"לים שלנו: גדעון שניר – אסטרטגיה ומינהל, הגברת אהובה זקן – המינהל התיירותי, אורן דרורי – סמנכ"ל השיווק. ונמצאת פה גם כרמית פינץ, שהיא מובילה את נושא התכנון.

לפני שאכנס לפרטים, אני רוצה להשלים ולהתייחס לחלק מהדברים שהעלית פה כי חלק מהם יופיעו בתוך הפעילות השוטפת, כמו ביקור האפיפיור – שאנחנו מקווים שיהיה - משרד התיירות הוא בעצם משרד תשתיות גדול עם השפעה, גם בכספים קטנים הוא יכול לעשות שינוי מאוד גדול. כשאנחנו שואלים מה זה יעשה לרמת ההכנסה? אז קחו למשל עיר כמו עכו, שמשרד התיירות השקיע בה בשנים האחרונות סדר גודל של 100 מיליון שקלים, וכשאתה מחבר את הצוות המקצועי שיש פה, שזה מתחיל בתכנון ומגיע אחרי זה לכל נושא איכות המוצר ועובר לשיווק, כשאנחנו בונים את כל החבילה הכוללת הזאת ובמסגרת צוותים ותכנון אסטרטגי ארוך טווח, אז השלב הראשון הוא 100 מיליון שקל כדי שבכלל אפשר יהיה להגיע לעכו. השלב השני, לתת את הליווי לרשויות, לא כל הרשויות יכולות להתמודד עם זה ולבנות עיר תיירותית בכוחות עצמן וזה מה שהמשרד עושה. בסופו של דבר, כשאתה תביא לשם הרבה תיירות – ועכו היא דוגמה - - -

עכו היא דוגמה שזועקת לשמיים, עיר מדהימה שהוזנחה. ביקרתי שם מספר פעמים, זאת הזדמנות מדהימה.

אז השקענו שם בסכומים שלא היו מביישים את הורדוס. אני מחבר את זה למה ששאלת לגבי ההשקעה שתהיה לזה על האזרח הקטן, הגיע השלב בערים כמו עכו, שפרויקטים קטנים, ייתנו את הפתרונות הקטנים בתחבורה, בנראות, בתוכן ואפילו בשירותים ציבוריים שיהיו הכי אסתטיים ומתקדמים שיש בארץ, שהראשונים יהיו בעיר מתפתחת כמו עכו.

בהצלחה.

זה מה שבונה שם את בתי הקפה, את המכבסות, את ההסעות.

אנחנו בקיאים בזה ומבינים זאת. מה הנקודות שאתה רוצה להסיר חסמים? לא איפה הבעיות אלא איפה האתגרים?

אני אתן סקירה איך עובד המשרד. מינהל הפיתוח והתשתיות, שאני משמש היום סמנכ"ל עד שנבחר סמנכ"ל - - -

מה תקציב המשרד?

תקציב המשרד הוא 680 - - -

660 בשנה קודמת, 700 ומשהו שנה נוכחית. פלוס מינוס 700.

ומתוך ה-700, מה התקציב שהולך למשכורות ומה תקציב גמיש יותר?

משכורות זה סדר גודל של 60 מיליון.

והיתר הולך לכל מיני פעולות של בתי מלון?

בנוסף יש את החברות הממשלתיות, חברות עם תקציבים נוספים.

אז מה התקציב כולו, שאם אתה לוקח את התקציב של המשרד - - -

תלוי באיזה שנה, זה גם החלטות ממשלה, זה מגיע למיליארד שקל.

מינהל פיתוח תשתיות, שהמטרה העיקרית שלו זה פיתוח תשתיות והשקעות, שהבסיס הוא קודם כל מלונות – אני אומר מלונות כי הבנו, זה חסם מאוד גדול, זה מה שמגביל את ההיצע ובעצם גם משפיע על המחירים. לכן, אנחנו מנסים בכל דרך לעודד את בניית חדרי המלון. זה בפירוש חסם, אנחנו תלויים בהרבה גורמים, בעיקר במינהל מקרקעי ישראל ולכן המשרד הפך להיות גורם שמוביל בכל מה שקשור לתכנון עתידי ופיתוח אזורי תיירות. יש לנו בדרך הצלחה קרובה, מתחם הרכס בירושלים, מעל 1,000 חדרים בארמון הנציב, כך שזה יעד מרכזי כאשר המטרה להגדיל ולהגיע ל-10,000 חדרי מלון בשנה וחצי שנתיים הקרובות.
לצד זה אני חייב להגיד, לכן אנחנו גם לא נגד דירות להשכרה, שזה דבר שהוא בתהליך הסדרה אבל השוק מבקש את זה ולכן זה דבר שמגדיל את ההיצע ויוצר תחרות.

בוא נחדד את הנקודה הזאת. יושב פה עמי צדיק, שהוא מנהל המחלקה הכלכלית בממ"מ. כמו שהשר רמז, בין 2008 ל-2013 כמעט לא היה גידול בכמות החדרים. לכן, לגבי המימוש שאתה מתייחס אליו, אתם רואים שתממשו את הגדלת מספר החדרים ל-4,500 עד 2017?

9,500. זה משהו לא נורמאלי אבל כנראה שיש גם בצנרת.

יש בצנרת. מצד שני אני חייב להגיד, דיברנו על עכו, אני חושב שמה שעוזר מאוד לעכו, שבחיפה יש עירייה שדוחפת מאוד את המלונאות, הם מדברים על 3,000 חדרים בשנה וחצי - - -

כלומר, מבחינת התכנון, הדברים האלה, מעבר להצהרת כוונות - - -

אנחנו עובדים חזק מול המינהל.

נשמח לקבל את הדברים האלה ולראות איפה יש חסמים כי גם המינהל נמצא כאן באחריות הוועדה.

להגדיל ב-9,500, ובנוסף אני אגיד, במסגרת זה שאנחנו מחפשים איך לפתח ולגוון את המוצר התיירותי, יש גם מוצרים נלווים כמו הנושא של האורחנים, שבעוד ארבעה חודשים אנחנו הולכים לחנוך קמפינג עירוני ראשון עם תצפית על החומות. בהשקעה מאוד קטנה אתה יוצר 500 מקומות לינה לילדי תגלית למשל, זה לא נספר פה, אבל אנחנו יוצרים בנושא של הקמפינגים מערך מאוד גדול, עם תמיכה שלנו דרך חוק עידוד השקעות הון.

זאת אומרת, בלי שינוים אקסוגניים של בעיות, אתה רואה שהדבר הזה, אחרי ההקפאה שהיתה - - -

כן, פריצה. פריצה שאנחנו ממש עובדים על זה ויש פה צוות שזו המטרה שלו.

אנחנו נעקוב אחר הדברים ותדווחו לנו.

אתה רוצה שינוי אקסוגני של הסרת חסמים, זה מותנה בהליכי תכנון, זה מותנה - - -

ברור לי, לכן אמרתי, המינהל יושב פה, תביאו את הדברים, מה שאפשר לעשות.

הכלי המרכזי שלנו זה חוק עידוד השקעות הון, מתן מענקים בסך 20% מהיקף ההשקעה המוכרת, הקמה, הרחבה, הסבה, השבה של חדרי מלון. לדוגמה, אתמול, במסגרת אירוח של 150 סוכני תיירות מחו"ל, רובם פעם ראשונה בארץ, בית פאלס בירושלים, ברחוב אגרון, אתמול היינו שם פעם ראשונה כשהיה שם אירוע, זו דוגמה להסבה, השבה, פעם זה היה מלון, המשרד תמך, דרך חוק עידוד השקעות הון, 23 מיליון שקלים בפרויקט הזה, פרויקט יוקרתי של 236 חדרים שיהיו שם.
ירושלים זוכה פה לעדיפות, יחד עם טבריה, של 8% יותר, מגיעה ל-28%.

כמה שטבריה זקוקה להשקעות.

תיכף נגיע לטבריה כדוגמה. התקציב פה הוא 200 מיליון שקלים, כאשר אנחנו מחייבים ניצול תקציבי מלא. הביקוש פה הרבה יותר גדול, אנחנו מסרבים לבקשות של בניית מלונות, זה בפירוש דבר שכל עזרה בהגדלת תקציב פה תביא לזה שנגיע ב-2017 עם יותר חדרים.
כדי להגיע לשלב שאנחנו תומכים, אנחנו הולכים קודם לשלב התכנוני ופיתוח מתחמי תיירות. המשרד לקח את המושכות בהרבה מתחמי תיירות. נתתי את הדוגמה של מתחם הרכס בירושלים, אנחנו מאמינים בתיירות עממית, המדיניות של השר זה הוזלת מחירי נופש, בתוך זה - - -

כאן השאלה, מדד שירותי הערכה עלה משנת 2005 עד 2013 ב-33.5%, לעומת עלייה של 21% בלבד במדד המחירים לצרכן. השאלה, כיצד המשרד מתמודד עם המחיר הגבוה של חדרי המלון בישראל? זה מעבר לעלייה הרגילה.

יש מדד של עליית מחירי המזון למשל, באותו פרק זמן? בכמה הוא עלה?

ההשוואה היא לאירופה, עלה בצורה דרמטית.

לא, פה בארץ.

אנחנו בדקנו את כל הקטגוריות, רואים שקטגוריות שיש בהן תחרות, המחירים כמו טקסטיל ומוצרי אלקטרוניקה, דברים שפתוחים לייבוא, המחירים יורדים דווקא מעל ומעבר לעליית המחירים באירופה. לעומת זאת, בקטגוריות אחרות כמו מזון, המחירים עולים בצורה דרמטית. היצע נמוך, המחירים עולים.

אנחנו מושפעים מזה. זה ביקוש וכשאנחנו מקדמים מכרז לרשת בתי מלון עממיים, כשאנחנו היום בפינצטה מנסים לאתר קרקעות, כולל, דחינו עכשיו מכרז - - -

אתה בעצם טוען, שהבעיה הזאת היא בעיית ההיצע, שרק הגדלת ההיצע תביא להורדת מחירים.

התפוסה הממוצעת היום היא 66% בממוצע ארצי לכל השנה. מה שזה אומר, זה ענף מאוד עונתי, שבמקרים מסוימים, במקומות מסוימים, כמו ירושלים לדוגמה, בראש השנה בירושלים קשה להשיג חדרים ואז יש מצב של מכירות אבודות, שאנשים רוצים לבוא לבית מלון אבל אין מקום.

זאת אומרת, אתם טוענים, שהחשוד העיקרי זה חוסר בהיצע לגבי העובדה שהמחירים כאן עלו יותר מאשר מדד - - -

אני חייב גם להדגיש, זה חוסר היצע במקומות האטרקטיביים במיוחד, אני מדבר על תל-אביב, אני מדבר על ירושלים. טבריה זה סיפור אחר, אתה תראה שם ממוצעים נמוכים, מתחת ל-60%.

בים המלח זה הכי גבוה. אנחנו מנסים גם היצע, גם פיזור העונתיות כי היום הישראלים מתנקזים בסוכות, פסח ושבועיים באוגוסט. אנחנו מנסים להוביל למספר סופי שבוע ארוכים, כמו בחו"ל, שסביב ט"ו בשבט אתה מוציא את עם ישראל לצימרים בצפון, שהכול ירוק, ושבדרך כלל מגיעים כבר בפסח שהכול צהוב, לפזר ולדאוג לזה שהעונתיות תהיה עם יותר תדירויות.

בכל מקרה, מבחינה כלכלית צריך לבדוק, האם סל ההוצאות של בתי המלון, בהרכב שלו, דומה למדד המחירים לצרכן?

אני רוצה להשלים ולומר, נושא של מלונות עממיים, שאנחנו חושבים שהוא מפתח פה, אנחנו מקווים - אני לא יכול להתחייב לאיזה יום הולדת שלך נגיע - אנחנו עובדים על זה כדי לאתר מסה של אלפי חדרי מלון בפריסה ארצית, לא באזורי הביקוש, כלומר, לא במרכז תל-אביב, לשווק בחתיכה אחת כמות של כמה אלפים, בתקווה שרשת גדולה תבוא ותיקח את הכול ותבנה הכול יחד עם כל היתרון של הגודל. אנחנו חושבים שזאת תהיה תוספת מאוד משמעותית.

מלונאות יותר עממית, יותר זולה, באיכות סבירה.

כן, בפירוש ללכת על 3 כוכבים, זו המדיניות. אני אומר שוב, בכל מקום שנוכל להגדיל את ההיצע, למרות שיש לנו חילוקי דעות עם התאחדות בתי המלון שמכוונת יותר לפרימיום, אנחנו רוצים שזה יהיה נגיש לכל ויודעים, שגם אכסניות נוער, כמו הצלחות שיש פה בירושלים עם "אברהם הוסטל", שזה מוכיח את עצמו, וכמו בעוד מקומות בארץ, אנחנו לא ממשים את הפוטנציאל של התיירות בגלל היוקר. על ידי זה שיהיו קמפינגים וצימרים - - -

מה אתה עושה מבחינת מערכת תמריצים כדי לעודד אנשים להיכנס לשם?

אנחנו מכניסים גם את הקמפינגים לחוק עידוד השקעות הון, ועם שיתוף פעולה מצוין עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אנחנו בונים מנגנוני סיוע. אנחנו בטוחים שזה יביא לכך, שתהיה פריסה של עשרות אלפי מקומות לינה בפרק זמן קצר יחסית.

לא עשרות אלפי מקומות לינה.

בקמפינגים. אני פה מוכן להתחייב, בקמפינגים זה הרבה יותר קל. אנחנו הולכים גם על הנושא של קידום תב"עות, מוסדות התכנון שציינתי.

זה ברור לנו. אני רוצה שתתייחס לשאלה, שאחת הבעיות המרכזיות לפיתוח הכלכלי בישראל, זה כבר שנים שהפריון מאוד נמוך. התוצר למועסק בענף התיירות הוא רק 57% מהתוצר למועסק במשק. זאת אומרת, אצלכם הפריון יותר נמוך מהמוצע, כשהמוצע הוא עדיין נמוך מאוד, מהנמוכים במדינות המפותחות. כיוון שאמרנו, שאחת הבעיות במדינת ישראל זה התפלגות השכר ושכר ראוי, שהוא פונקציה של הפריון, האם יש לכם ולהתאחדות בתי המלון מדיניות בנושא הזה כדי להגיע לשיווי משקל, עדיף, מעבר, בנושא העסקה?

אני לא יכול לתת לזה תשובה.

יש לנו סמנכ"ל בוגר אגף התקציבים, אנחנו יכולים לנסות לענות על השאלה.

השאלה היא מרכזית.

כל התפלגות השכר, ארצה לקבל את זה, אם לא עכשיו, שתעבירו לנו תשובות לכך.

לא בטוח שנוכל לתת תשובה מסודרת עם מספר בסוף. זה יצטרך, בין השאר, לקבל את התשובה שלו בתכנית הרב שנתית, איך אתה מגיע למשהו שהוא יותר גדול. שני דברים צריך לזכור: האחד, שמספר המועסקים הכולל בענף, ישירים ולא ישירים, הוא בערך 6% השקעות - - -

התרומה לתל"ג, אני אמרתי 2%, אמר חבר הכנסת חנא סוייד 3%. אני כבר רואה פער עצום, בכך ש-6% מהמועסקים תורמים רק 3%, היא הנותנת. אחד הדברים לגבי זה צריך להיות, בין השאר, איך אתה מביא לכאן תיירים שמשאירים כאן כסף ברמה ניכרת יותר? אין לי תשובה מסודרת על הדברים האלה כבר עכשיו. על הדברים האלה נצטרך לשבת ולבדוק.

אבל זה מעבר לתכנית האב, הלא בסופו של דבר יש פה כמה החלטות מרכזיות. סיפרתי להתאחדות המלונות, בתחילת דרכי, באוניברסיטת בן-גוריון ב-1990, אז התחיל הבום של תהליך השלום, החלטתי והמלצתי שנושא התיירות והמלונאות יהיה נושא מרכזי ואנחנו פתחנו B.A למלונאות ותיירות, שבמחזור הראשון והשני היו שם הבוגרים של היחידות הכי מובחרות, הביקוש עלה על בית הספר לרפואה. אבל התניתי את זה ואמרתי לקברניטים – אינני זוכר מי היה אז שר התיירות – רבותי, זה מחייב שהחבורה הזאת תתחייב, תלך קדימה. החבר'ה רואים שהם גומרים את הסיפור הזה ואין להם שום "פייאוף" ללימודים ואז המלונות ותיירות חזר לדרך הרגילה. זאת השאלה המרכזית גם לגבי הפרופיל, אני מציע שלא נענה עליה עכשיו, אבל מעבר לעבודת התכנון העמוק שהשר מציע, אני חושב שכאן יש משתנים מרכזיים. יכול להיות שהתעשייה הזאת לא יכולה להוות פריון ולנושא הזה של הפריון והשכר נצטרך לבנות את ההשקעה בטכנולוגיות, את בניית התעשיות, ובתיירות נסתפק בעובדה, שאנחנו נגדיל את התעסוקה אבל התעסוקה ברובה תהיה עם פריון נמוך. אני מבקש לקבל תשובה מסודרת לנושא הזה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר במפורש מה שאתה אולי רומז אליו או מה שמשתמע מדבריך וזה ממוצע השכר בתחום של העובדים. כל הנתונים האלה מראים שמדובר בממוצע שכר מאוד נמוך של העובדים בתחום הזה.

והפער בין הממוצע והחציון אפילו עוד יותר גרוע מזה. לכן אשמח לקבל את ההתפלגות הזאת. עוד פעם, אנחנו לא באים להלקות, אלא להבין, אם זה המצב, אז יש תעשיות שיעסיקו יותר אנשים ברמת שכר נמוכה יותר. הייתי שמח, מכיוון שאני מודאג לגבי עתידה של מדינת ישראל, שיותר אנשים יתפרנסו בכבוד. אבל פה נשאלת השאלה, אם אתם מסוגלים להוביל שינוי שכזה.

אני חושב שהעסקים הקטנים בתיירות, הסיכוי שהם ישפרו את המצב הוא יותר גדול. אני מגיע לנושא של מיקוד בערים תיירותיות. אדוני היושב ראש, נתת את הדוגמה של טבריה. טבריה היא דוגמה, שהמשרד השקיע סדר גודל של 100 מיליון שקלים, עם החלטות ממשלה וכו', והתוצאות בינתיים לא משביעות רצון.

מה שקלקלו כל כך הרבה שנים לא קל לשנות. אמרו יש רק את ירושלים.

בתיירות חייבים לשדר אופטימיות ואני חושב, שטבריה עומדת עכשיו עם הזדמנות חדשה.

טבריה לקראת מהפכה. אני רוצה שתדווח לנו על כך.

אנחנו עושים צעדים ראשונים וקטנים, אנחנו משקיעים הרבה בנראות, בתוכן ותחזוקה. פעם ראשונה ניכנס באופן אקטיבי לאחריות, יחד עם הרשות, על התחזוקה.

אז אתם מתמקדים בטבריה, בעכו, יש עוד מהערים ההיסטוריות שהוזנחו כאן?

נצרת. אילת, שהיא כמובן לא עיר היסטורית אבל אילת היא דוגמה לעיר שחיה מהתיירות.

אני מוכרח לחלוק אתך, כשפתחו את ההחלטה לגבי אזור סחר חופשי בעקבה, המלך שהיה אז רק שלושה חודשים, הזמין רק שני ישראלים, את ד"ר יוסי ורדי ידידו, ואותי. ראיתי את כל התכנית הזאת, הוא לא הזמין אף פוליטיקאי, אחד הדברים המדהימים, אני אומר את זה בצער, כשראיתי את הפיתוח והמלונאות והתכנון לעומת אילת שמכניסה את כל בתי המלון בלי התייחסות לסביבה, אמרתי, כל כך עצוב, עקבה וכל האזור נבנה עם ארכיטקטורה נכונה, ואיך אילת הפכה להיות לאקפולקו הקטנה ואקפולקו זה לא מקום מושך במיוחד. ולכן השאלה שלי, איך משפרים את החזות?

אז אנחנו מתמקדים היום בחזות, אנחנו מתנים השקעה נוספת בלקיחת אחריות ובתוצאות במה שקשור לתחזוקה, נראות עד הרמה של פחי האשפה. ותאורה כי טבריה למשל, אני לא יודע אם אתם יודעים, שלשום בערב הייתי בטבריה, נפגשתי עם ראש העירייה, טבריה חשוכה, התיירים – אחרי שמחנים את האוטובוס - הולכים עם האייפונים, עם פנסים. טבריה חשוכה. אז אנחנו הולכים על הפרויקטים הקטנים, לא של הורדוס, אבל על הפרויקטים הקטנים.

כשאנחנו מדברים על מקום כמו טבריה, שיכול להיות משודרג באופן דרמטי, דבר אחד שהכספים הקטנים מאפשרים, זה תאורה שזה חיוני, ואוסיף, שירותים ברמה גבוהה.
עכו, מושקע בה הרבה ורואים את זה בשטח. הפוטנציאל בטבריה הוא ענק. יש לך את הקרדו הישן, יש סדרה שלמה של דברים, כל הסיפור הזה לא יכול להתפתח עם התקציבים הקיימים. אבל כשאנחנו מדברים על ערים כמו אילת, כמו טבריה, אתה מדבר על כך שהתיירות זו העיר. בלי תיירות, אילת לא יכולה להתקיים. בלי תיירות ראויה, טבריה לא תוכל להתקיים כפי שצריך. לכן צריך לראות את זה מנקודת המבט לא רק התיירותית, גם הסוציאלית, גם החברתית.

על זה אנחנו מדברים, נושא התכלול – עוזי, אתה ביקורתי על ממשלות ישראל לדורותיהן שהן לא מתכללות – לכן, הפרויקטים האלה שהם פרויקטים אזוריים, איך אתם מארגנים את התכלול עם המקומות האחרים ואיך האוצר עוזר לכם כדי שתפרצו קדימה?

לכן אנחנו מתמקדים באזורים. היום אנחנו גם מתנים שיתוף פעולה ועבודה, למשל, בטבריה אנחנו עובדים עם יוסי ורדי, ראש מועצת בקעת הירדן. אנחנו בפירוש אמרנו לו, שהתנאי להמשך ההשקעות שלנו, שהוא יעבוד במשותף עם טבריה. אנחנו חושבים שהחיבור פה גם ייצור איגום תקציבי, הוא גם ייצור ייעול, גם אפשר יהיה ללכת לפרויקטים בינלאומיים. אנחנו מחברים. יש לי דוגמאות של שישה אזורים שחיברנו מועצה לעיר, כמו ערד - - -

יפה, הבשורות טובות. יש אתגרים נוספים?

רק על אילת אני חייב להגיד דבר אחד, שצריך להיות אופטימיים כי ההצלחה של ראש עיריית אילת בנושא של פינוי הטיילת שם עם הדוכנים, אני חושב שזאת דוגמה לנחישות. הוא גילה פה אומץ ציבורי.

מאיר יצחק הלוי, כל הכבוד לו. אני אומר את זה לפרוטוקול, צריך אומץ - כמו ששמעון לנקרי ידידינו, שאנחנו נפגשים בשבוע הבא, עשה דברים וקיבל כדור.

בניגוד למושל עקבה, שיזם הגיע אליו ואחרי חמישה חודשים יש מלון, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים.
אנחנו רואים מספר דוגמאות של פיתוח תשתיות תיירות, אם זה אופניים שזה תחום מאוד מושקע. לפני שבועיים הבאנו לראשונה, רוכבי אקסטרים, שמונה מכל העולם. היתה להם פה חוויה אדירה, רכיבה מדברית זה אטרקטיבי, זה פוטנציאל גדול. ירדתי אתם לאורך נחל קדרון, לים המלח, היה צריך להסביר להם, שהמים זה לא קרחונים. היתה להם חוויה גדולה, הם הסתובבו פה שבוע עם אופניים וזה בפירוש דוגמה למוצר תיירותי. אנחנו בונים אלפי קילומטרים של שבילים בארץ, שאנחנו עכשיו עובדים על התחזוקה ועל בניית המוצר.

יפה. אני מבקש לסכם כי יש דוברים נוספים שנרשמו.

ים המלח, השקעה מאוד גדולה, אנחנו מקווים שתוך שנה וחצי אנחנו בהתקדמות גדולה בנושא הגנות, וגם הנראות במתחם המלונאי שהיא חשובה מאוד.

שאלה לגבי ים המלח, לגבי ההסכם שנחתם, לגבי הצינור. במקרה הובלתי את הדוח ב-94 של הבנק העולמי לגבי פתרון בעיית המים והתחלת התעלות. חתמו השר שלום עם השרים המקבילים בירדן וברשות הפלסטינית. מה המשמעות בקצב הזמן לביצועים האלה? יש לזה השלכות מידיות?

זה לא פרויקט תיירותי.

אני יודע. זה רק יביא למיצוב מסוים. אולי בשטח הירדני יפתחו – כל הרעיון בהתחלה היה, שאילת ועקבה, בחלק הדרומי ביותר יפתחו רצועה. זה ירד מהפרק.

מדובר על אגמים מלאכותיים. מבחינה כלכלית, הפרויקט לא כלכלי.

אני יודע. לא על זה אנחנו בונים ממשרד התיירות.

אנחנו לא מתעסקים בזה בצד התיירותי של הדברים.

יש לנו מינהל שיווק שהוא מינהל מאוד מרכזי. 20 לשכות בחו"ל שעושות עבודה מאוד מקצועית. אנחנו כמובן "מנצלים" את מדינת ישראל כארץ הקודש, מותג מוביל ירושלים, תל-אביב מתפתחת כמותג מוביל נוסף. ים המלח שזה עוד עוגן, אילת שזה מוצר תיירותי עם אקלים נוח. מנסים לגוון את המוצר, אם זה האופרה, תרבות, ספורט, אופניים.

אנחנו עכשיו בקמפיין מאוד רחב, ביורו-ספורט באירופה, בכל מדינה רואים בשפה אחרת, מרתון ירושלים זו דוגמה לאלפי תיירים, פעולה שיווקית של משרד התיירות, אלפי תיירים שמגיעים מזה השנה השלישית, המספר גדל בקצב גדול מאוד.

אנחנו מבינים. תודה רבה, אני רוצה להתקדם, יש עוד מספר דוברים ויש לנו לחץ בזמנים. תודה רבה לך.

אני מבקש בקצרה שאנשים יתייחסו לאתגרים, לבעיות. ראינו תחזית אופטימית, עם התקדמות, עם רצון בחזון, אבל בסופו של דבר, השאלה, מהם החסמים האמתיים ואיך רואים את זה מנקודת מבט של שחקנים נוספים שמעורבים. אני מבקש מרפי פרבר, סגן נשיא התאחדות המלונות בישראל. אחריו – עמי אתגר, מנכ"ל לשכת הארגונים ואחר כך נמשיך הלאה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, המנכ"ל, ראשית, בהערה ראשונה רציתי לומר, אני מכיר את הוועדה הזאת מזה שנים רבות, היא תמיד היתה תומכת תיירות, עוד מתקופתו של גד יעקבי המנוח, היתה תמיכה גדולה מאוד, דרך אגב, היתה השתתפות יותר ערה מצד חברי הכנסת.

אני רוצה לספר לך, מר פרבר, שהכנסות המודרניות הן הגרועות בתולדות ישראל, לא בגלל שאיכות האנשים היא במיוחד יותר גרועה, אלא מפני שמה שצריך להיות, שאנשים ישבו אך רק בוועדה אחת וילמדו את החומר, מה קרה בישראל? אנשים יושבים בארבע-חמש ועדות, אפשר לעשות חוק נורווגי או אפילו להגדיל את חברי הכנסת, אבל הצרה הזאת שאנשים לא יושבים בוועדות אלא אם כן יש תקשורת, הורידה את רמת הכנסת. זה אחד הדברים המרכזיים, שהתחילו לשפוט אנשים רק לפי הריצות הבלתי פוסקות, הופעה בתקשורת. אני תמיד מציין את חבר הכנסת דב חנין, שהוא מהטובים מבין חברי הכנסת, הציע כבר קרוב ל-1,000 הצעות חוק במושב הזה, כי זו המודרניזציה. איכות נמדדת לא רק במספר החוקים. אמרתי לו, דב חנין, אתה גורם נזק. לכן, אני כובל על זה, אם לא ישנו את מבנה הכנסת, שבה אנשים יישבו בוועדה כמו בסנאט האמריקאי, אנשים יושבים בוועדה ומשתתפים בה – לדעתי אנחנו בהתדרדרות של הכנסת כי תורת התמריצים פה היא שלילית לחלוטין.

אדוני יושב ראש הוועדה, אחת הטכניקות שבה נקטנו בשיתוף הפעולה בין ועדת הכלכלה, משרד התיירות והתאחדות המלונות, היתה להוריד את הח"כים לאזורי התיירות ולזה היה ביקוש גדול. צריך להרבות בדבר הזה.

כשזה קורה אנחנו ממילא הולכים. אני מדבר על הדבר שעניתי עליו, אתמול היו פה הרבה מאוד ישיבות, אבל יש דברים שהם פחות סקסיים, גם בהם אנשים צריכים להיות מעורבים אבל אז הם הולכים לוועדות אחרות כי הם חברים בארבע ועדות.

בכל אופן, יושב ראש הוועדה נמצא פה והוא ידיד התיירות ואנחנו מבקשים שימשיך לתמוך בתיירות ובמשרד.

אתה לא צריך לבקש.

אולי מה שהשר אמר בצנעה, צריך לומר בצורה קצת יותר דרמטית, תקציב המשרד קוצץ בצורה דרמטית, בעיקר בתחום השיווק.

אני אדם מעשי מאוד, בנושאים האלה, המבחן זה הכוח שלו מול שרי הממשלה. אני לא מאשר תקציב. בכל המאבקים אני חושב, שלתיירות יש יתרון אדיר. זאת הזדמנות להמשיך ולפתח אותה, זה קל יחסית לעומת הדברים האחרים ולכן אני אתו. אני חושב שתיירות זה תעשייה. מעבר לזה, תקבלו את כל הגיבוי בדברים שתחתינו, אבל כסף, זה לא פה. זה אצלו מול השרים הרלוונטיים וראש הממשלה.

אני חייב לומר, שהתעודדתי מאוד מהחשיבות שנותן השר לנושא הגאו-פוליטי והשפעתו לתיירות. אני מקווה שהוא יעזור לנו בצד הזה של חיזוק הליך השלום, שלדעתנו, בהתאחדות המלונות, הוא הבלם העיקרי להתפתחות התיירות במדינת ישראל.
לפני 30 שנה דיברתי עם השר עוזי לנדאו על נושאי תיירות וגיליתי הרבה התעניינות בנושא הזה.

לגופו של עניין.

אני רוצה להגיד מילה אחת על מה שקורה היום. יש דבר מדהים שאני רוצה להגיד לכם אותו ואולי הוא יסביר את עמדתנו. בעשור האחרון, משנת 2003, זינק מספר חדרי המלון בבעלות ישראלית באירופה מאפס ליותר מ-160 אלף. באותן שנים גדל מספר חדרי המלון מ-42,000 ל-45,000. בעיר ברלין מול תל-אביב, בברלין לבדה נבנו או נקנו בעשור האחרון יותר מ-9,000 חדרי מלון בידי ישראליים, בעוד שבתל-אביב, עד כהן, יש רק 7,000 חדרי מלון.

אנחנו מודעים לנתונים האלה.

המספרים המדהימים האלה, אני לא יודע אם כולם יודעים אותם – אפרופו, באופן רכילותי, המוביל בתחום הזה הוא בנו של מנכ"ל משרד המשפטים ונציב שירות המדינה, מאיר גבאי, שמו יקיר גבאי, שהוא ענק בתחום הזה באירופה. לשם הגיעו הישראליים.

אנחנו מודעים לנקודה, שישראליים נמצאים בכל מקום. מה זה אומר לגבינו?

מה שזה אומר, שלא כדאי לבנות מלון במדינת ישראל מכיוון שלמרות שזה משתמע כדבר יקר, הרווחיות מאוד נמוכה. כשאדוני מדבר על הדולר, כמו שהדולר הזה הורס את הייצוא, הוא הורס גם את התיירות הנכנסת למדינת ישראל.

מה אתה ממליץ לעשות?

אני רוצה להסביר, כנראה התנאים הגאופוליטיים אינם מאפשרים הקמת בתי מלון. עם כל הכבוד, שמנהל מקרקעי ישראל יעמיד ויעשה מכרזים.

רפי, אני עוצר את זה כאן, מדוע? עמדתי האישית ברורה, גם עמדתה של מפלגתי, שישראל, אם לא רוצה להיות עם לבדד ישכון, היא חייבת להתקדם גם מבחינת השלום, מכל הסיבות, למנוע מדינה דו לאומית, יש מחלוקת בינינו, לא נדון על זה כאן, אני מוכן אפילו להזמין את השר ונשב ביחד באחת המסעדות של המלונות ונדון בפתרון הזה. אנחנו ברורים כאן. אבל אתה טוען, אם נתניהו לא יתקדם בדברים האלה, תהיה לזה משמעות גם מבחינה כלכלית.

גם אם יהיו מגרשים בהר הרכס, לא יבנו עליהם. יקצו את המגרשים, הכול יהיה בסדר, אבל לא יבנו. אין מימון, הבנק לא ייתן מימון כי הבנק חושש מזה, היזם חושש מזה. אני רוצה לתת דוגמה אישית, אני בניתי מלון בירושלים, הבאתי פה כסף זר, פתחתי אותו בשנת 2000, זה מלון רציני מאוד בירושלים, מלון עץ הזית, 304 חדרים, השקעה משמעותית ביותר. שנה לאחר מכן נשארתי לבד במלון, האורות כבו, העובדים הלכו הביתה וכך זה נמשך מספר שנים. הסוף של זה הגיע לפשיטת רגל, ניצלנו ברגע האחרון כשהתיירות חזרה לעצמה.

בגלל תהליך השלום שאתה מדבר עליו. אתה מדבר על אינתיפאדת אוסלו?

רפי תקשיב, אני חייב תיכף לסגור את הישיבה הזאת. לגבי השלום, עמדתי כעמדתך. אם ישראל לא תתקדם בנושא הזה, בסופו של דבר היא גם תוכה מבחינה כלכלית. אבל פה יש לנו חילוקי דעות.

הוזלת עלויות, אדוני היושב ראש, זו החלטת ממשלה. מה שנעשה במסגרת הזאת, זה ביטול המשגיח בחדר כושר.

זאת אומרת, יש גם משגיח כשרות וגם משגיח כושר.

משגיח כשרות יישאר לעד שם. הוזלת העלויות הכבדות של ארנונה, של הביטחון, גם הכשרות, לצערנו, כל הדברים האלה לא זזים וצריך לדחוף את זה קדימה כי זו החלטת ממשלה.
נקודה אחרונה, אנחנו צריכים להחליט, אם אנחנו מדינת תיירות בוטיק או מדינת תיירות - ספרד יש 40-50 מיליון איש, אותו הדבר בצרפת, זה מסות למדינות גדולות. אנחנו מדינה קטנה. כנסיית הקבר, התור לכנסיית הקבר. לכן, אם נרבה בקמפינגים, אופניים וכדומה, כסף לא נכניס למדינת ישראל.

זה לא נכון.

דעתך שונה מדעתי. הייתי רק שבע שנים מנכ"ל ועוד חמש שנים קונסול בארצות הברית, ואני מלונאי וקצת למדתי בחיים שלי. הרבה שנים למדתי מכל הכיוונים האפשריים, אני סבור, עקב קוטנה של המדינה, עקב מגבלת התשתיות פה, אנחנו צריכים להתרכז בתיירים שמכניסים פה יותר כסף. אני לא מדבר דווקא על דה-לקס שנפתח פה בירושלים, אני מדבר על מלונות ארבעה כוכבים וגם שלושה כוכבים.

זאת אומרת רפי, אם אני מסכם, השר הולך להוביל תכנית אסטרטגית. בתכנית אסטרטגית קודם כל צריך לשים למה אתה רוצה להגיע. ופה השאלה המרכזית, אם המטרה להביא מטבע חוץ בצורה משמעותית ותעסוקה, אתה אומר, שהחזון לטווח הארוך, תיירות שמפתחת תיירות בוטיק, וההשלמה של המנכ"ל, אמיר הלוי, תהיה נהדרת, היא לא בהשקעה כזאת גדולה, היא תוסיף מסות של אנשים שיראו ויתאהבו בישראל. אבל הכסף הגדול והתעסוקה יהיה בחזון שמוגדר למלונות בוטיק.

כשאני אומר בוטיק, אני לא אומר תיירות עילית רק. אני מאמין גדול בתיירות הצליינית, שהיא השלד המרכזי. אבל בתחום הזה, לא בתחום של אכסניות נוער, כי משם לא ניוושע. תודה רבה.

אני מודה לך. מכיוון שאני נועל את הישיבה בשעה אחת עשרה, אני מבקש מעמי אתגר, לאחר מכן יעקב מיטרני, יושב ראש אגודת הדרך ותמי ליברמן, החברה להגנת הטבע.

יש לנו אורחים שנכנסים לוועדה, סטודנטים מבן-גוריון בבאר שבע, ברוכים הבאים. בבקשה מר אתגר.

אנחנו בתעשיית התיירות מאוד אופטימיים אבל פה בדיון, פעם ראשונה ראיתי, שאת היעד של 5 מיליון הזיזו ל-2017. אני רוצה להגיד לממשלה ולוועדת הכלכלה ולחברי הכנסת, ב-2006 הממשלה החליטה, אחרי שהקימה ועדה ציבורית, שנגיע ל-5 מיליון – אני מדבר אחרי האינתיפאדה – על 2011. הדברים התעכבו ואחר כך הממשלה החליטה, בהחלטת ממשלה, שב-2015 נגיע ל-5 מיליון.

מר אתגר, אתה אומר, שהאתגר שד"ר לנדאו מציב, הוא אתגר לא כל כך מרשים.

אני אומר, שזו תוצאה, בין היתר, מהעובדה שתעשיית התיירות, שהיא כל כך חשובה ושכולם כל כך מהללים את יכולתה לתרום לכל כך הרבה נושאים בכלכלה ובחברה ובדיפלומטיה, איננה מקבלת את הביטוי המתאים אופרטיבית, בתקציבי הממשלה ובהחלטות הממשלה. אנחנו רואים בדבר הזה, את התקציב, שהוא לא במסגרת הוועדה הזאת, מחדל של ממשלת ישראל בקיצוצים שנעשו בתקציב של משרד התיירות, בתקציבי השיווק של משרד התיירות.
נגידת בנק ישראל נתנה ביטוי יפה לדברים שעולים כאן למה שהיא קוראת "צמיחה מכלילה", איך היא זורמת לכל החלקים בארץ, אל הנגב, אל הגליל. בהקשר הזה אני רוצה לציין עובדה, התיירות במקומות האלה יכולה להיות תיירות שהיא תיירות של קבוצות מהרבה סיבות ואין לנו זמן להיכנס לדברים האלה. מתוך 1.8 מיליון תיירים שנכנסים למדינת ישראל ולנים בבתי מלון, מיליון תיירים מגיעים בקבוצות.

שאלה לגבי התקבולים למדינת ישראל. הקבוצות האלה שמגיעות, הן משמעותיות מבחינת ההכנסה או, כמו שטוען מר פרבר, שהתשומה, מבחינת הדולרים שהם משאירים, היא נמוכה?

הקבוצות האלה הן הרווחיות ביותר למדינת ישראל מהסיבות הבאות: אל"ף, הן לא מגיעות רק לתל-אביב, תל-אביב נמצאת בתפוסה של 75%, אי אפשר להביא לשם יותר תיירים. התשתיות הפנויות יותר יחסית זה בטבריה, בנצרת, בחיפה, במידה מסוימת בירושלים.
בהקשר הזה של הקבוצות אני רוצה גם לציין את הנושא הזה של מספר חדרי בתי מלון. מדינת ישראל חייבת להאיץ את התכנית שהציגו ברמה הרבה יותר גבוהה כי איפה שבונים בתי מלון זה בבית לחם. בזמן שבישראל לא בנו חדרי בתי מלון, נבנו כ-2,000 חדרי בתי מלון בבית לחם. שזה דבר טוב, אנחנו לא רואים בזה דבר גרוע, משום שזה מחזק את הכלכלה הפלסטינית. יש הערכות שזה אחד הדברים שתורמים לשקט היחסי שנמצא. אבל עדיין אנחנו לא רוצים שכל התיירות בירושלים - - -

אז אתה אומר בצורה הכי פשוטה, למרות ההצהרות האופטימיות של השר ושל המנכ"ל, אם רוצים לקדם את הדברים האלה, צריך לקבל הרבה יותר פוש מהממשלה, אחרת נשב פה בעד שנה וחצי ויגידו, המטרה ב-2019 היא 5 מיליון.

אני רוצה להוסיף עוד נושא אחד, כשמדברים על הנושא של הדולר, הרבה פעמים התעשיינים יודעים, שאם יהיה סיוע כזה או אחר בגלל שער הדולר, תעשיית התיירות היא לא רק המלונות אלא בהקשר הזה צריך להתייחס לכלל המרכיבים.
עוד נושא אחד שלכאורה הוא שולי, אנחנו מבקשים שדברים שקשורים להדרכה, יש להוסיף, בדוח. הקבוצות תורמות, בין היתר, כי מעסיקות אוטובוסים ומורי דרך, יש לנו הסכם עבודה עם אגודת מורי הדרך ואנחנו חושבים שהממשלה צריכה לדאוג שלהסכם הזה יהיה צו הרחבה.

אתה יודע מה הבעיה כשאתה אומר שהממשלה צריכה.

זה לא צו הרחבה, יש יתרון יחסי רב מאוד למורי הדרך ולסוכנים במשרד התיירות.

כשאומרים הממשלה, מה זה הממשלה? יושב פה שר בממשלה. לכן, בעיית הממשל הישראלי, שכל שר עובד לבד ואין תכלול. העוצמה של עוזי לנדאו, מפלגתו, חבריו, זה להגיע למצב שיהיה תכלול לבעיות האלה ויקבלו תקציבים.

חלקם לא קשורים לתקציבים, חלקם קשורים לתהליכים כאלה ואחרים.

תודה רבה. יעקב מיטרני, ואני מבקש בקצרה כי בעוד דקות אני סוגר את הישיבה.

בקצרה. אני מצטרף לדבריו של רפי וגם של עמי כי אנחנו באים יחד מאותה מסגרת. המצגת היתה נהדרת, תודה לשר ותודה לצוות שהציג את הדברים כמו שאנחנו רוצים שיהיו. אנחנו באים מהמיקרו והדברים נראים קצת שונים. אתמול הייתי בעכו, אין שם תיירים. השקיעו שם מאות מיליונים ב-50 שנה ועוד לא מצאנו את הדרך לקחת את המסה של התיירות ולהזיז אותה מכפר נחום לעכו, ולהזיז אותם מירושלים עוד חצי יום למקום אחר. אז צריך להחליט איך עושים את זה.

אז אני שואל אותך מר מיטרני, אם אתה היית היום המוביל, מה היית עושה כדי שתיירים יתחילו לבוא לעכו?

מהצד שלי, אנחנו מורי הדרך, אנחנו הבסיס של המוצר התיירותי. אנחנו מלווים מיליון וחצי תיירים. זאת אומרת, כל מערכת של הכשרת מורי הדרך והטיפוח שלו - - -

אתה חושב שהבעיה הזאת תיפתר אם יהיו עוד מורי דרך?

לא. שיהיו יותר טובים ושיהיו מפוקסים בשיווק.

יש פה בעיה מרכזית, שאלתי, איך פותרים אותה? עוד מורי דרך, זה טוב, צריך שתהיה להם האיכות. אבל, אני לא חושב שזאת הבעיה המרכזית.

בעיה נוספת, ההתייחסות לרשות הפלסטינית ולמזרח ירושלים. יש פה מצגת שם והם לא נמצאים שם. זה לא יכול להיות שהם לא נמצאים שם.

הדברים האלה אמרנו, יש לנו את השיחה הזאת בין עוזי לביני, פה ראש הממשלה יצטרך להחליט, זו ההחלטה שלו, הוא צריך להחליט. תקראו את הריאיון שהיה לי ב-1998. ב-1997 טסתי לתת דוקטור לאות כבוד לנלסון מנדלה בדרום אפריקה. שנה אחרי זה, בשנת החמישים לישראל, היה ערב יום כיפור, "ידיעות אחרונות" החליט להוציא מוסף על מנהיגות. בגלל הידידות האישית, דני קיפר שהיה עורך המוסף אמר לי, אנחנו רוצים לשים את מנדלה על הפרונט. צלצלתי לנשיא מנדלה, הוא קיבל אותי, ישבנו שלוש שעות יחד. הריאיון הזה שהתפרסם, כנראה התפרסם בידיעות אחרונות מחדש. לכן אני אומר בצורה ברורה, אני מאמין שההחלטה היא בידי ראש הממשלה להתקדם, כמובן גם בצד השני.

נושא הניהול של התיירות הוא בעייתי, מי מנהל את התיירות? זאת אומרת, זורקים כסף, שמים אותו בעכו, שמים אותו בירושלים ואז מגיעים עשרות אוטובוסים למקום אחד והכול נתקע. המוצר התיירותי הוא עוד לא ראוי בקטעים מסוימים ואין מי שמנהל את זה.

מה שאתה אומר מר מיטרני, שלמרות הכוונות הטובות של ד"ר לנדאו, מר אמיר הלוי, אתה חושב שניפגש כאן בעוד שנה שנתיים ואתה לא אופטימי.

אני אופטימי.

אני מעוניינת לשאול שאלה בנושא של אילת, כפי שנאמר, היא עיר שבמהותה היא תיירותית והפרויקט של רכבת בנמל הופך להיות באילת כנראה. האם יש מקום לבחון את ההשפעה התיירותית לאילת? שהרי ידוע, שאם יהיה נמל בסדר גודל כזה והפרויקט בנמל, אילת תהפוך כלל הנראה לעיר נמל ולא עיר תיירות וזאת בעצם העיר התיירותית. האם יש מקום לבדיקה מקיפה של המשרד בנושא הזה?

אני אישית התנגדתי ומתנגד לפרויקט הרכבת, לא רק בגלל אילת, מכל מיני סיבות, פרט לכך, שהנמל שאמור להיות, לפי הבנתי, יהיה בכלל צפונה לאילת. אדרבא, הוא יסייע לאילת עוד יותר להיות עיר תיירותית כי הוא יפריד את פעילות הנמל בפעילות "התעשייתית", שהיום הנמל משבש באילת, הוא יעביר אותה צפונה. כפי שאמרתי, אני מתנגד לפרויקט הזה.

עד שתגיע הרכבת, בוא נתקדם בשנתיים הקרובות עם הפיתוח הקיים.

אני רציתי לברך את כבוד השר על הראייה של תעשיית התיירות והראייה הכלכלית שלה. רציתי להעיר הערה שמקשרת בין הדברים שנאמרו בין המס לבין הבוטיק והחסמים שהתכנית רוצה לפתור. החסם שאני רוצה להעלות זה החסם של הנגישות ושל הזרימה במקומות.

יש לנו מספר מקומות, אמר השר, כנסית הקבר וכו', כמה אפשר לדחוף שם?

כמה אוטובוסים אפשר להגיע?

זה בדיוק העניין, התכנון.

זה קיבולת אבל זה גם זרימה של כל האנשים. אני מנסה לתאר לעצמי שבאירוע אחד רוצים לבוא הסינים להר הבית וחרדים לכותל - - -

מה אתה מציע? דובר פה על יותר פיזור של בוטיקים כי אחרת כולם יעמדו שם וויה דולורוזה באמת תהיה.

מהניסיון שלי בחוץ לארץ, ראיתי שישנה זרימה של תיירים שיכולים להגיע ולעבור ממקום למקום, חניה - - -

אז תציע לנו בכתב, אני אעביר להם.

בינתיים אנחנו בונים מעבורת שתיקח מחיפה לעכו כדי לעזור לעכו ולהביא תיירות יומית לעכו כי אין שם הרבה מקומות לינה.

יפה מאוד. רות וסרמן לנדה, ראש מנהל קשרי חוץ, מה קורה עם לוד?

לוד במצב טוב, באמת לא הזכרת אותה. למען גילוי נאות, אני גרה שם ובכובע ההתנדבותי שלי, אני גם עובדת שם הרבה בהקשר ההתנדבותי חברתי. אבל בכובע המקצועי, אני עובדת במרכז השלטון המקומי, אני ראש אגף קשרי חוץ וסמנכ"ל במרכז השלטון המקומי. דיברנו פה הרבה על חסמים, הייתי רוצה לומר מילה ברמת המיקרו, אבל אני חושבת שזה יכול לתת זרקור על כמה פתרונות יצירתיים אולי מעשיים. זה לא יגלה את אמריקה, אבל זה כן יכול לתת מענה. מגיעות המון משלחות למדינת ישראל מכל משרדי הממשלה, מכל הגופים הכלכליים, מכון הייצוא, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, משלחות קונגרסיונליות ועסקיות, יש מגוון מטורף. הייתי רוצה, אם יש אפשרות, שתינתן הנחיה, המלצה, לכל אותם גופים, לעבוד ביחד עם השלטון המקומי כדי שנפנה באמת לאותם אתרים, לא רק בתיירות המסורתית - - -

זאת אומרת, מה שאת אומרת, שאין את התיאום הזה כרגע.

לא רק שאין אותו, אלא, הוא באמת מאוד פשוט, אפשר לפתור אותו בקלי קלות.

אני מציע שתיפגשי עם אמיר הלוי ותתחילו להזיז את הדברים.

אפשר להפנות זרקור לפרויקטים אורבאניים ולתיירות לא מסורתית.

אז בוא נסכם, שאם דבר אחד ייצא, לפחות שתיפגשו ותעבדו.

זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו בקשרי חוץ יכולים לעשות שיווק מאוד משמעותי מול כל שלטון מקומי בעולם. כל ארגוני הגג - - -

אני בטוח שהשר לנדאו, תיעזרו בדברים האלה.

אפשר לתת במה נרחבת מאוד להמון מהדברים שנאמרו פה היום.
דבר אחרון בהקשר של שימור אתרים, לא נרחיב את הדיבור, זה ברור, אבל עם עמותות שקשורות בדבר ועם ידע בינלאומי, בעיקר בצרפת, אבל לא רק, מאוד חשוב בעיניי שנקים איזה שהיא קבוצת חשיבה, זה בשביל הרשויות המקומיות, ופעם שנייה, זה מקור לתיירות מאוד מכניס.

אני מאוד מודה לך. הערה של השר ואני אסכם. בבקשה אדוני השר.

כמה דברים. הממשלה עם תקציבים, זה חסם אחד, יהיה תקציב, לא יהיה תקציב. חסם ענק במדינת ישראל זה הפקידות הממשלתית, זה הביורוקרטיה המשפטית, זה משרד המשפטים. לא לשכוח את הדברים האלה.

צריך להיאבק.

אנחנו נאבקים ולא מצליחים לצערי. המערכת הפקידותית והמשפטית מעמיקה את האחיזה שלה בצוואר של כולנו. אני מדגיש, המצב יותר גרוע, לא יותר טוב. מר מיטרני, אתמול הייתי בעכו, אתה היית בעכו, כולנו היינו בעכו, נפגשנו עם ראש העיר, היינו בחברה הכלכלית, אתמול, מספר אוטובוסים שהיו אמורים להגיע הודיעו שהם מבטלים בגלל הגשם.

אלה ישראלים, תיירים לא יכולים לבטל.

שאלתי אם זה ישראליים או תיירים. אני חושב שהם היו תיירים ולא ישראליים.

תיירים לא יכולים לפחד מגשם.

מי שקובע הרבה פעמים את חבילות התיירות זה השוק הפרטי, אתה לא מציע שהממשלה תיכנס לשם. אמר הנשיא רייגן בשעתו, כשפנה אליו אחד התעשיינים הגדולים בארצות הברית ואמר לו, הדבר שהוא פוחד ממנו יותר מכל, שיבוא אחד מפקידי המדינה ויאמר לו: אני בא מהממשלה, במה אני יכול לעזור לך? הוא אמר, אל תפריעו לנו, אל תתערבו לנו.

המטרה של המשרד זה ליצור את התנאים. אנחנו לא נגיד מתי לבוא לעכו ומי יבוא לעכו.

לגבי השלום - הוויכוח במדינת ישראל הוא לא מי בעד שלום ומי נגד שלום, כולם רוצים שלום, כולם יודעים שכאשר יהיה שלום, הוא יהיה מעורב בפשרה. אנחנו לא רק עדות מלחמה, עכשיו הילדים והנכדים שלנו נמצאים שם, השאלה היא, מהי הדרך לשלום? מי שמציע בוויכוח הזה לעשות הינתקות כי אחרי זה יהיה שלום, יקבל אחרי זה את נפילת התיירות בגלל "עופרת יצוקה". מי שרוצה נסיגה מול לבנון ורוצה להתנהג מול החיזבאללה כפי שהתנהגנו ומול הטרור של ערפאת כפי שהתנהגנו, מקבל את אינתיפאדת אוסלו ארבע-חמש שנים, שאחרי זה היתה נפילה ענקית של התיירות. מי שירצה את הנסיגה המהירה, לא רק מלבנון, גם מעזה, רואה בסוף מה קורה. לכן חבר'ה, מי שמדבר על שלום, אנחנו לא מתווכחים על שלום, מתווכחים מה יביא לשלום. ומי שיציע תהליכים שהתוצאה שלהם תהיה טרור, יפגע בתיירות, לא יועיל לה.

אני עובר לסיכום. לפני כן, רק מילה לעורך דין תמר קלהורה ממשרד המשפטים, שהיתה מעורבת, והיא מרגישה שמשרד המשפטים לא מפריע.

אני קצת תוהה למה משרד המשפטים מפריע כאשר החלפה של חוק שירותי תיירותי, שהוא הבסיס לרגולציה של משרד התיירות, תזכיר חוק הופץ ב-2008, נוסח החוק הגיע אלינו ב-2009 - - -

אני אומר לך, אם אני צריך להוציא מכרז, ומכרז על מכרז - - -

אתם מוזמנים לפנות אלינו, אני יודעת על איזה ישיבה מדובר, הייתם אצלנו לפני למעלה משנתיים, אצל הגברת שרית דנה, לגבי המכרז של מספר מגרשים למלונאי אחד, ומאז לא שמענו דבר וחצי דבר מאף אחד.

זה לא מכרז אחד.

משרד המשפטים עומד לשירותכם לכל דבר שתרצו.

עומד גמיש?

גמיש לחלוטין.

אני מאוד שמח.

זה מה שאנחנו צריכים.

רבותי, שבו ביחד, תפתרו בעיות.

אני גם אשמח להתעדכן, מה קורה עם תיקון החקיקה, שכאמור, מאז 2009 לא מתקדם וזה לא בגלל משרד המשפטים.

תמר אני מאוד מודה לך. אני מסכם. קודם כל הערה לגבי תהליך השלום. אני מכבד אבל אני חולק על ידידי עוזי לנדאו, אני גם חלקתי על ראש הממשלה הקודם אריאל שרון, עוד לא הייתי בכנסת, כי חשבתי שהטעות שלו וההתנתקות מעזה היתה בכך, שהוא לא ישב עם אבו-מאזן ולכן בהתנתקות הזאת הוא חיזק את החמאס. הדרך היתה לא נכונה. מצד שני, אנחנו לא מובטחים משום דבר, אבל כדי למנוע מדינה דו-לאומית, אני מכבד את יושב ראש הכנסת לשעבר ואחרים, שגם בימין וגם בשמאל רוצים שתהיה פה מדינה אחת ממערב לירדן של כל אזרחיה. אני חושב שברמת התודעה של השנים הנראות לעין, זה יהיה חיסול המדינה היהודית הדמוקרטית.

ולכן אני אומר, עם כל הקשיים, זו ההזדמנות לראש הממשלה להתקדם קדימה, ללכת להתקדם לגבולות 67 פלוס גושי ההתנחלויות, עם הסדרי ביטחון. להתחיל בתהליך הזה, הוא לא יהיה פשוט, בצד השני אין פרטנרים פשוטים, אבל מסתכל מבחינת האינטרס הציוני הישראלי—

התיירותי.

--והתיירותי, אנחנו נהפוך למדינה דו-לאומית. בתהליך הזה, אולי התיירות תשתפר במדינה דו-לאומית, אבל תהיה לנו בעיה עם מדינה יהודית. ואם לא נעשה את זה, היא גם לא תהיה דמוקרטית.

אני ממליץ לשתף את אנשי תעשיית התיירות והמלונאות בדיונים על ההשקעה בתחום התיירות בטווח הקצר ובעיקר בתכנית האב כי אני חושב שהדבר המרכזי בתכנית האב זה החלטה מרכזית לאיפה הולכים.

זה נעשה יום יום.

מר פרבר אמר דבר מאוד ברור, אתה אמרת דבר שונה, אפשר לשלב אותם. החשש הגדול שלי, אני נותן לכם את הערת האזהרה, הרי אחת עם ישיבות מסוג זה, שאנחנו אופטימיים ואנחנו עושים, אבל אנחנו לא רוצים להתעורר בעוד שנתיים עם אותה ישיבה. התקווה שלי שאתם תבואו בעוד שנה שנתיים ותגידו: עכו, טבריה, לוד, תיירות, בוטיקים, אופניים, יש התקדמות ו- 5 מיליון תיירים ב-2016. בהצלחה. תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>