הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

<פרוטוקול מס' 131>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ל' בכסלו התשע"ד (03 בדצמבר 2013), שעה 11:00

<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

דוד צור – מ"מ היו"ר

רונן הופמן

צחי הנגבי

יצחק וקנין

איציק שמולי

שמעון אוחיון

עמר בר-לב

זבולון קלפה

>
עו"ד אפרת אביאני - סגנית בכירה ליועמ"ש בתחום של אכיפה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר תניב רופא - סגן בכיר למנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נדב גלאון - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמנון ליברמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד דפנה טיש פייגנבוים - משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ע"ד יותם זעירא - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שייקה דרורי - מנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

אפרי רייקין - סמנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

עו"ד עדי גואטה קורן - יועצת משפטית, המועצה לענף החלב בישראל

דורית אשכנזי - כלכלנית, מנהלת מח' תכנון וסטטיסטיקה, המועצה לענף החלב בישראל

אבשלום (אבו) וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אביתר דותן - מנכ"ל, התאחדות מגדלי בקר לחלב

ישראל בלוך - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי בקר לחלב

פרץ שורק - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי בקר לחלב

רחמים אליהו - מזכיר מושב פרזון, התאחדות מגדלי בקר לחלב והמועצה לענף החלב בישראל

חיים דיין - מנכ"ל, ארגון מגדלי בקר לבשר

איתי ברק - ראש מטה, מחלבות גד שיווק, נציגי מחלבות

איציק שניידר - מנכ"ל, אגודת הנוקדים + עזיזה

עירא גור אריה - רפתן, מושב גבעת יואב

מיכאל דוד - רפתן, מושב מנוחה

שמשון תנחלסון - חקלאי, בעל משק חלב משפחתי, מושב אליעד

נחום מרדכי - רפתן, מושב מיטב (יישובי תענך)


דן שיינבויים - רפתן, באר טוביה

אמיר כהן - רפתן, באר טוביה

דוד דהן - הארגונים החברתיים בכנסת

דרור סגל

איתי עצמון

מרב תורג'מן

ענבל דגן (מתמחה)

עידית חנוכה

אירית שלהבת

<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013>

רבותי חברי הכנסת, אורחים, נציגי משרד החקלאות. אני מוכרח לציין שאני נהנה מאוד לעבוד עם משרד החקלאות, אני אומר ברצינות. דנו עכשיו על בעיית המרעה לבדואים. אמרתי, ד"ר רופא, שאני מאוד נהנה לעבוד עם משרד החקלאות כי אני רואה פתיחות, אני רואה רצון לפתור בעיות, לא איזה "ראש קטן". כפי שאמרתי, אעלה כאן את חוק המרעה בחודש ינואר כדי פעם אחת להסדיר את כל נושא המרעה במדינת ישראל.

אנחנו עוברים לדיון על תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013, פרוטוקול מספר 131. אבקש מאנשי משרד החקלאות לפתוח את הדיון.

אומר כמה מילות הקדמה. קודם כול, מדובר בסט תקנות שמסדירות את חלוקת המכסות בענף בכפוף לחוק החלב. זה בעצם השלמת ההסדרה לאחר חקיקת חוק החלב. התחייבנו להגיש את התקנות האלה תוך חצי שנה מרגע שהחוק נכנס לתוקף. באמת הגשנו אותן, אבל אז התפזרה הכנסת ולכן אנחנו מגישים אותן מחדש.

כבר אמרנו, "אלי פאת מאת", אנחנו מתקדמים קדימה.

בדיוק. בעצם התקנות מצלמות מצב קיים, לפיו עובדת ועדת מכסות במועצת החלב על-פי מדיניות משרד החקלאות. התקנות האלה יחליפו צו חירום שנותן כיום מסגרת משפטית לפעילות של ועדת המכסות.

בנוסף, התקנות האלה עברו התייעצות, כנדרש בחוק, של משרד החקלאות מול מועצת החלב וקיבלו אישור ממועצת החלב שהביעה את הסכמתה. כמו כן, ערכנו דיונים אינטנסיביים מול החקלאים. מה שמובא כאן לדיון הוא הסכמות מסוימות בענף.

תיכף נעבור להקראה. השאלה שלי, האם יש אנשים שרוצים להעיר הערות כלליות בתחילה, או להתייחס כאשר נגיע לסעיף מסוים? חבר הכנסת הופמן, אתה רוצה להעיר הערה קצרה?

אפשר גם תוך כדי הדיון בסעיפים.

מה שאתה מעדיף.

אולי הערה אחת, או שאלה אחת בעניין ההגבלה, ההגדרה מי בעצם נחשב יצרן. מעבר לכותרת אתם מתייחסים לאיזו הגדרה מה הוא בעצם יצרן?

בוודאי.

בסדר. אז אעיר תוך כדי הדיון בסעיפים.

ברשותכם, אם אין הערות כלליות אני פותח להקראה ואנחנו נתייחס. אדוני רצה להעיר הערות כלליות? בבקשה. כל מי שיש לו הערות כלליות אנא יירשם אצל עידית חנוכה. הסדרן ייקח את השמות של כל מי שרוצה להעיר הערות כלליות. וגם מי שרוצה להירשם בכלל לדיון, שהשם שלו יהיה כאן.

אני דוד מיכאל, רפתן ממושב מנוחה. לפני שיתחיל הדיון, ברשותכם, אני רוצה להזכיר שענף הרפת סבל מזעזועים ב-10 השנים האחרונות.

אני מבין שאתה רפתן.

אני רפתן. היתה רפורמה, ואחר-כך חוק החלב, והיו השקעות של מיליוני שקלים על-ידי הרפתנים ברפתות. מייד אחר-כך באה מחאת הקוטג' ודוח קדמי. להזכיר לכם, חוק החלב למעשה נכתב במשך תקופה ארוכה. בא דוח קדמי ובתוך פרק זמן קצר מאוד הפך את הקערה על פיה. לכאורה או שנעשתה עבודה לא טובה בחוק החלב, או לחילופין המסקנות של דוח קדמי, ואחר-כך גם מתווה לוקר, נבעו משיקולים אחרים. אני מאמין שלא ייתכן שנעשתה עבודה של חודשים רבים ושנים על-ידי שני משרדים נכבדים למדי בחוק החלב ואחר-כך הופכים את הכול על פניו.

לפעמים הפרה בועטת בדלי ושופכת את החלב.

נכון, אבל למעשה כולם שכחו את הרפתנים שהשקיעו מיליונים. אנחנו הסתמכנו על כך שמשק החלב הולך להיות יציב בשנים הקרובות, שלא ניכנס לזעזוע נוסף כדוגמת מתווה לוקר. מתווה לוקר, בסך הכול אפשר לראות את זה אחד לאחד, הוא בניגוד לעיקרון שהממשלה קבעה, של חיזוק האוכלוסייה בפריפריה. כעובדה, אנחנו רואים את מספר הרפתות במושבים שנסגרו. אני אומר את זה בצער. לא קיבלתי, לא הצלחתי לקבל ממועצת החלב נתונים מדויקים כמה רפתות נסגרו באמת.

הנקודה העיקרית שאתה אומר, הלא היא תעלה בכל הדיונים, בכל הדברים האלה, היתה מדיניות של ממשלת ישראל והיא אמרה: אנחנו מגיעים לקונסולידציה מסוימת לגבי ענף הרפתות. על-פי המדיניות הזאת חלק מן הרפתות הקטנות יותר ייעלם, יתנו אפשרות לקטנות יותר להתאחד, להיות בינוניות ונבוא לשיווי משקל חדש בענף, כאשר הוא מלווה בפיצויים משמעותיים לפורשים. זאת היתה המדיניות שקוראים לה מתווה לוקר. האם הצגתי את הדברים בצורה ברורה?

אתה מדייק.

אתה מתייחס לנקודה הזאת. מה אתה רוצה להוסיף?

ברשותך, התהליך עצמו הוא כזה, היום מדברים על שותפויות במשק המשפחתי, שותפויות ענק. אנחנו רוצים להדגיש שיש לא מעט חששות משותפויות הענק. דרך אגב, גם שותפויות ענק וגם כשירות לקבל מכסת חלב. עלול להיות מצב שבעוד מספר שנים יבוא טייקון גדול ויקנה רפתות ענק. בסופו של דבר רפתות מושביות לא יישארו, זה ברור.

אני רק רוצה להבין את הטיעון שלך, אתה אומר: אנחנו לא רוצים לגמרי להיות טקסס, לא רוצים שכולם יהיו הקאובויים הגדולים. אנחנו עדיין רוצים להשאיר רפתות בינוניות קיימות. ואתה חושב שהתקנות שמוצגות כאן יכולות לפגוע ולמנוע את ההישרדות של חלק מן הרפתות הבינוניות. האם הצגתי את זה נכון?

בוודאי. מה גם שמבקשים מאתנו להתייעל בכל שני וחמישי. בהנחה שעכשיו יאשרו את התקנות האלה, הרי בעוד שנה יגידו: או-קיי, אתם לא יעילים, בואו תיכנסו לשותפות ענק. יש כאן פגיעה בתכלית הראויה שהממשלה קבעה לעצמה.

הבנתי. נעלה את זה בהמשך. תודה. מי אדוני בעל השיער? אני מקנא בך, פעם היה לי גם שיער כזה כאשר הייתי סטודנט.

אני רפתן מגבעת יואב. הייתי בדיונים קודמים ושאלתם איזה דור של רפתנים אנחנו, אז אני דור שלישי של רפתנים. ההורים שלי בני 75 עכשיו. עם כל מתווה לוקר המדובר הזה סנוורו כאן את הרפתנים בעיניים. ההורים שלי בגיל שלהם היו צריכים להיות הראשונים לסגור את הרפת ולצאת לפנסיה. אני החלטתי לקחת על הכתפיים שלי את המשק מתוך שאני ציוני, שאני מאמין בעבודה עברית, שאני רוצה להמשיך לעבוד. המשמעות, אני צריך לפרנס גם אותי וגם אותם. במקום שהיתה להם הפנסיה המובטחת – אתה יודע, החקלאים עצמם לא שומרים לעצמם פנסיה בדרך כלל – עכשיו אני רועד מפחד מהתקנות, מן התמונה הגדולה של מה שהולך להיות. גם אתה אמרת את זה לפני רגע, וגם בישיבה הקודמת, שקראתי בפרוטרוט את הפרוטוקול שלה, את מה שאמרת על שני הטקסנים. כאן אמרת: כן, אנחנו מעודדים שתתאגדו. אני שואל, למה הצורך הזה להתאגד?

הסברתי, זאת המדיניות של החוק, זאת מדיניות הממשלה. זה המצב.

לדעתי היא מנוגדת לחלוטין לשכל הישר. אני רוצה להישאר לבד, ועכשיו אתה אומר: הנה מדיניות הממשלה, והסתמכנו על זה, כפי שהחבר שלי אמר.

השאלה שלי אליך, האם במצב החדש שאתה ממשיך אתה יכול להתקיים או לא?

לא. המדינה עכשיו אמרה: אתה חייב לגדול ולגדול.

כלומר, אתה כרגע מתחת לסף.

הסף הוא דבר מינורי. אני לא מתרגש אם זה 700,000 או 600,000 ליטר. אפרופו, אני זוכר שבזמנו היתה לי שיחה ארוכה עם אבשלום דולב, שאלתי אותו ממה אני יכול להתפרנס. הוא אמר: אתה צריך שיהיה לך 600,000 ליטר. עשינו השקעות גדולות, השקענו מאות אלפי שקלים.

מה הגודל של הרפת שלך היום?

בערך 650,000 ליטר.

ומה הסף?

עד 700,000 ליטר נחשב- - -

כלומר, הוא עובר את הסף, הוא יהיה בסף.

זה לא העניין. כשהתייעצתי עם אבשלום דולב בעת הרפורמה, גם אז דיברו על היתרון לגודל, גם אז הזכירו את נושא השותפויות, ובאמת מי שכבר אז רצה עשה שותפות. ככל שאני רואה בזה רעה חולה אני מבין: בסדר, תעשו שותפות, אחד-שניים, עם כל הרוע שבזה.

עכשיו אנחנו אחרי השקעות. אני זוכר שאז חלבתי 40 פרות, השקעתי את זה לפני בסך הכול 6 שנים, וגם המדינה השקיעה, משלם המסים השקיע המון כסף בזה. גם בניתי אז, השקעתי כסף. כאשר חלבתי 40 פרות, אמרתי: יש יתרון לגודל? טוב, נתכנן לעוד גידול של 20%, אז בניתי מכון ל-50 פרות. לפני 3 שנים כבר בניתי מכון ל-60 פרות. עכשיו הגעתי למצב, נגמרה לי הנחלה, אני לא יכול לחלוב יותר מה-700,000 ליטר האלה. ב-700,000 ליטר האלה לא אצליח לפרנס שתי משפחות. ד"ר תניב רופא שהתכתבתי איתה הסכימה איתי מילה במילה. אם ראית את המכתבים שכתבתי. היא כתבה שהיא מסכימה איתי בכול, ועוד מעט אגיד לך עוד ציטוטים מעניינים שנאמרו כאן. אני עם 700,000 ליטר לא יכול לצאת מהנחה שאוכל עוד לגדול, זה המקסימום שלי. עם יתרון לגודל, כאשר לא מכניסים היום יצרנים חדשים – ברור לי שהרפת שלי תיסגר בעוד 5 שנים או בעוד 10 שנים.

התחלתי מן הפנסיה של ההורים שלי. אבא שלי הוא מאלה שיעבדו כמו חמור. כאשר הוא רואה הרבה פרות זה עושה לו טוב, וזה עושה לו גם טוב לבריאות.

מה אתה היית מציע עכשיו כדי שמשפחת גור אריה, גם הילדים שלך ימשיכו, אולי, אם ירצו, ברפת? מה אתה מבקש?

כפי שהזכיר החבר שלי, משום מה נעשה כאן מהלך בחופזה.

מה אתה מבקש ספציפית? אילו היית המחוקק היום מה היית עושה?

המהלך הזה, התמונה הגדולה, החזון הגדול שלו אומר: אין שום זכות קיום לרפת הבינונית.

אבל אני מדבר כרגע קונקרטית.

קונקרטית היום יש תקנות על שותפויות שמעודדות לגדול ככל האפשר. למה שלושה? אפילו אין מגבלת מספר, לא חמישה ולא שמונה.

נתייחס לזה כאשר נגיע לסעיף הרלוונטי ונדון בו. אני מודה לשניכם. רק שאלה אחת, האם אתה, עם ה-700,000 ליטר, יכול להתפרנס?

נכון להיום, כן. אני מאוד בספק בראייה עתידית. התייעצתי עם כלכלנים.

התשואה לגודל משמעותית מאוד? זאת השאלה האמיתית.

ברור, תמיד יש יתרון לגודל.

האם אתה, עם 700,000 ליטר כרגע, נמצא וממשיך עוד שנים, האם אתה יכול ברפת הזאת לפרנס את משפחתך או לא?

נכון לרווחיות היום, כן. נכון לרווחיות בסוף מתווה לוקר – ואני אומר, כאשר מתווה לוקר יסתיים יבוא מתווה לוקר 2.

אתייחס לזה בדיון. בהערה כללית אולי תציגו לנו את התמונה באופן כללי, לגבי המשמעות של התשואה לגודל והאם אדם כמו גור אריה, שעומד בסף כרגע – ואנחנו רוצים שיהיו גם רפתות בינוניות, אנחנו לא רוצים שכולם יהיו טקסס, כי מספיק שהיה לנו את הטקסס בבנקים וכדומה, אז שיהיו קצת גם דברים אחרים – איך בכל זאת הוא יכול להתקיים במסגרת התקנות האלה, או אולי צריך להכניס בהן שינויים? תודה לך.

אתייחס. קודם כול, כפי שעירא גור אריה אמר, התכתבנו במייל ושוחחנו בטלפון. באמת סוגיית השותפויות עשתה כאב בטן גם במשרד החקלאות, גם במדיניות שנקבעה וגם אצל החקלאים. יש כל מיני אמירות. יש מי שאומרים שצריך להרחיב את השותפויות, ויש מי שאומרים, כפי ששמענו עכשיו, שצריך לצמצם אותן.

כפי שהדגשתי בהתחלה, לב ליבן של התקנות שמוצגות לפנינו הוא נהלים שכבר פועלים לפיהם. הענף כבר פועל לפי אישור של עד שלוש שותפויות. השוני כאן – שהוא שוני מהותי, אני ערה לנקודה הזאת, לכן אמרתי את זה לעירא גור אריה בשיחות שלנו – יש כאן לראשונה אפשרות להגדיל את השותפויות מעל לשלושה שותפים. כמובן אנחנו לא יודעים מה יהיה ההיקף שלהן כי השותפויות האלה ייבחנו. החוק מתיר לנו לאפשר שותפויות רק בתנאי שכל השותפים עוסקים בפועל ברפתות. איני יודעת איך יוכלו שותפים- - -

לדברים האלה נתייחס בסעיף הספציפי.

נכון, אבל צריך להבין שכל השותפויות ייבחנו לפי עיסוק בפועל. אני חושבת שיהיה מאוד-מאוד קשה להוכיח ששמונה – כולם עוסקים בפועל. שלושה זה גם לא פשוט, אבל זה מה שמתנהל היום.

על זה יהיה הדיון הספציפי.

אנחנו גם נגד חוות ענק כי יש לנו חוק תכנון. אנחנו רוצים לתת פרנסה למשפחה. כבר היום מותר עד שלושה שותפים.

רק עוד שאלה אחת אליך, לגבי התשואה לגודל. כאשר עוברים מ-700,000 למיליון ליטר, מה הכימות?

אין לפניי את הנתונים, אבל בהחלט ככל שהרפת גדולה יותר היא הרבה יותר יעילה, אם כי מרכיב הניהול הוא גם מרכיב משמעותי מאוד. יכולה להיות רפת עם 600,000 ליטר שהיא יעילה יותר מרפת של 1.5 מיליון ליטר. מרכיב הניהול חשוב וגם מרכיב הגודל חשוב.

באמת הייתי רוצה לראות את זה. יש עוד הערות כלליות? שמשון תנחלסון ממושב אליעד, אחריו רחמים אליהו מהנהלת מועצת החלב, שהוא רפתן ממושב פרזון.

הוא פרש, הוא כבר לא רפתן. הוא בעל מכסה אבל הוא פרש כבר.

אתה מייצג אותי?

אני מבקש דבר אחד, כל אחד ידבר, לכל אחד תהיה הבמה שלו, ואפילו יש פה עוד איזה רפתן ששמו שיינבוים שאם ירצה לדבר אתן לו גם כן, למרות שהוא מבאר טוביה... שמשון ממושב אליעד, בבקשה.

קוראים לי שמשון ואני ממושב אליעד, שמרוחק 1,500 מטר מגדר הביטחון שעכשיו גמרו לבנות בגבול הסורי. ביישוב יש 200 תושבים. כאשר הגעתי למושב – אני במקור מקיבוץ דפנה – כאשר הגעתי לרמת הגולן, בגלל ציונות, ורציתי לעסוק במקצוע פרטי, אז עדיין זה היה נחשב לציונות טובה והיתה אווירה טובה. גם עסקתי במה שאני אוהב וגם תרמתי. היום אני נחשב לסחטן, למי שפוגע בצרכנות. אבל אני בשלי.

יש פה מה שנקרא "מדד מסכנוּת". אני עוקב בשידורים בטלוויזיה ורואה איזה מדד של מסכנוּת, מי מסכן יותר. אני לא מסכן, אני כבר אומר. אני לא מצליח להסתדר אבל אני הולך למקורות אחרים בשביל להסתדר ולא צריך את הטובות של המדינה.

אילו מקורות?

אני רק צריך שלא יפריעו לי בכל כמה חודשים עם עוד תקנה חדשה.

אילו מקורות יש לך חוץ מזה?

נורא חשוב לי שתדעו, כאשר הגעתי היו במושב 15 רפתות, היום יש רק 5. זה בגלל התהליך של הרפורמה.

מה גודל הרפת שלך?

630,000 ליטרים, וגם על זה יש לי מה להגיד, אבל זה לא המקום והזמן קצר. רוב הרפתות אצלנו היו של 630,000 ליטרים, כלומר רפתות בינוניות. הרפתנים אמרו שהם לא מאמינים במערכת יותר, אי אפשר, בכל 3 חודשים מפילים עלינו עוד תקנה. אתם רוצים לשמוע, עכשיו יש בעיות של מים, חכו. אף אחד לא לוקח את זה בחשבון. יש לנו עכשיו בעיות של מים, מי שפכים. זה עוד עלות, ועוד עלות. צריך להחזיר את זה, מישהו צריך לשלם עבור הדבר הזה. זה מעלה את העלות. ואז אנחנו "סחטנים", כי אנחנו משפיעים על מחיר החלב, אז יורידו לנו את הרווח. במה יורידו? יורידו אותי מתחת לסף המינימום שאני מרוויח היום, מן המשכורת שלי.

מה אתה מציע?

למה אני לא מסכן? כי אני כל-כך מקבל את מה שאתה אומר, שזה מדיניות כלכלית של מדינה שהחליטה שבסוף התהליך יהיו שלוש חוות. תהיה חווה בצפון, של 40,000 פרות עם יִיצור של 400 מיליון ליטר, ותהיה חווה במרכז ותהיה חווה בדרום. הדרך לשם, תפקידי ותפקידכם – כי בכל זאת אתה לא בממשלה, אתה בכנסת ובאופוזיציה, ואני אתכם בקטע הזה – הוא לחכות שאולי אתם תעלו לשלטון ותעשו "סיבוב פרסה" במדיניות. התפקיד שלנו לעכב ככל הניתן את התהליכים של הממשלה הזאת.

דיברת בצורה הכי ברורה, ואני באמת רוצה שמשרד החקלאות יתייחס.

כך יקרה. מה היא השותפות הזאת? שימו לב איך באים אלינו. באים אלינו במין פסקה כזאת: במקרים חריגים יהיה ניתן לעבור את השלוש רפתות וכמובן אנחנו הרגולציה נבדוק את הכול. מה יקרה בסוף? רפת גבעת יואב, שכוללת 11-12 רפתות, אל תתפסו אותי במספר, תהיה רפת אחת. כאשר היא תהיה בשלה ומוכנה בעוד 5 שנים יבוא טייקון, לא ייתן להם 2.80 שקלים לליטר אלא ייתן להם 3.20 או 3.50 שקלים לליטר. פה הופכים את העסק גם למסחר. אתה מבין, את ההתיישבות הופכים לסוחרים קטנים, זאת החקלאות החדשה של מדינת ישראל.

מה שנותר לי הוא להציע לכם לדחות את התקנות, זה זכותכם, כי אתם נותנים יד למדיניות של הממשלה להמשיך לנגוס בחוק החלב, כל כמה זמן לנגוס עוד פיסה ועוד פיסה, או לחלופין אני מציע, לפחות תגבילו את העיסוק בשותפות, שהמדד יהיה 50% מן ההכנסה. לשבחה של אשתו של עירא גור אריה, שהיא משפטנית, היא הציעה לנו איך להעביר את זה בצורה טקטית. אז להוסיף לתקנה שאנחנו מכריחים שיהיה בעל כושר הכנסה, שההכנסה תבוא מן השותפות, מן הרפת, 50% מסך כל ההכנסות.

אני מודה לך. רחמים אליהו, בבקשה.

בתקנות כאן מופיעה הרבה פעמים המילה "בפועל".

לגבי הדברים הספציפיים אנחנו נגיע בדיון על כל סעיף. תעלה בהמשך את הנושא הספציפי הזה, לא עכשיו. עכשיו רק הערות כלליות כי באמת שמנו על הפרק את הנושא הכללי. מדיניות ממשלת ישראל היא להביא לקונסולידציה עקב התשואה לגודל מתוך רצון להפחית את המחיר לצרכנים שנגזר ממנה.

בשורה התחתונה, לעולם המחיר לא ירד. פרט לחיסול החקלאים הקטנים אין בזה שום דבר.

תיכף נשמע את חבר הכנסת וקנין, שהוא גם חקלאי. תיכף אתן לך לדבר. אני שומע מאנשי משרד החקלאות שהם לא רוצים לחסל את הבינוניים והקטנים, הם רוצים שיהיו קיימים, אבל כפי שאומר עירא גור אריה, הוא חושש.

המחירים לא ירדו לעולם, רק ירוויחו יותר כסף.

לכן פה בעצם יהיה שורש הדיון, איך אנחנו בכל זאת מבטיחים את הדברים הללו.

אדוני יושב-ראש הוועדה, על זה אמרו: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. אנחנו צריכים לוודא שבאמת הקונסולידציה הטוטלית הזאת לא תתאפשר.

אני מודה לך. חבר הכנסת לשעבר אבו וילן, בבקשה.

הוויכוח הזה נוגע בנשמת אפה של ההתיישבות. בואו נגיד פה ביושר, חברי הוועדה, ישראל היא מקרה מיוחד מאוד מבחינת ייצור חלב. יש פה יצרנים גדולים, בעיקר המשקים הקיבוציים, ויצרנים קטנים במושבים, ולכן מחיר המטרה המשוקלל אין לו תקדים בעולם בצורה שבה זה נעשה.

משרד האוצר, וכל הקרב שהרפתנים ניהלו עד לפני שנה, ניסה בעצם להוביל למהלך שהקטנים יימחקו מן המפה, בגדול, ורצה לפתוח לייבוא, למרות שרק 5% מתוך 100% החלב שמייצרים הוא מחוץ למדינות. אז גם בארץ יש פה ייבוא של גבינות מיוחדות וכולי. במחירים זה אולי 20% אבל הכמויות לא גדולות, ולא במקרה.

פה צריך להבטיח כמה דברים וצריך להבין אותם. כאשר הוסכם על מתווה לוקר, מאוד-מאוד ברור, החליטו כמה יוצאים, לא מעבר לזה. עושים כל מאמץ כדי להגיע ל-700,000 ליטר לרפת קטנה או בינונית, שזה מאפשר קיום.

תשאלו את עצמכם למה באירופה, במערב אירופה ההגנות הרבה יותר חזקות מאשר בארץ, ברפתות הרבה יותר קטנות. אין שם את הרפתות הגדולות. ברמה העקרונית מוכרחים להבטיח את מה שסוכם, שייתנו כרגע את ה-150, ש-600 הרפתות המושביות ימשיכו להתקיים וצריך לאפשר להן. אם נותנים לשלושה ליצור שותפות – באילו תנאים? הכול בסדר, אבל שהדברים יהיו מאוד-מאוד מוגדרים. הוועדה הזאת חייבת לשמור על כך שמדיניות של פריצת ההתיישבות, באותו מספר של 600 ויותר רפתות מושביות ימשיך להתקיים לצד אותן 160 רפתות קיבוציות, כי זה נכון. אני לא מגלה לאף אחד סוד, החלום האמיתי של משרד האוצר במדינת ישראל, ולא מהיום, הוא להקטין באורח דרמטי את מספר הרפתות הקטנות ולהגדיל מאוד את מספר הרפתות הגדולות. מבחינת פריסת ההתיישבות החקלאות הישראלית זה שגיאה אסטרטגית. אני חושב שהוועדה צריכה לשמור לא לתת לזה לקרות.

אני מודה לך. אמרת שבקיבוצים יש רפתות ענק, אבל במקרה הזה אתה מדבר גם בזכות ההתיישבות של המושבים.

עו"ד עצמון, רצית להוסיף דבר מה.

רק משפט, גם כדי להשלים את הדברים שאמר אדוני. בתקנות שמונחות כרגע על שולחן הוועדה אמורות להיקבע, ואני קורא מתוך הסעיף המסמיך, סעיף 12(א)(4) לחוק תכנון משק החלב: "אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות בין יצרנים, ובכלל זה הגבלות על מספר השותפים בהן, מרחק גאוגרפי בין משקיהם וגודל מכסותיהם". הוועדה תידרש לנושא הזה ותבדוק אם אמות המידה מעוגנות בתקנות, כדי שלא ניתן כאן איזה "כרטיס פתוח" לגוף כלשהו, לוועדת המכסות או לגוף אחר לתת היתר להגדלת מספר השותפים ללא אמות מידה. אתייחס לזה כמובן גם כשנגיע לסעיף הספציפי.

אם כך, נפתח בהקראה. מי מוביל? עו"ד אביאני, בבקשה.

רק עוד הערה לפני ההקראה. התקנות האלה עברו איזה תהליך ודיאלוג ביני ובין נציגי משרד החקלאות. חלק מן ההערות הוטמעו כבר בנוסח. לגבי חלק אחר אתייחס במהלך ההקראה. חלק מן השינויים, כפי שאמרתי, הוטמעו כבר בנוסח לעומת הנוסח שהיה בפני הוועדה בשלהי תקופת כהונתה של הכנסת הקודמת.

והן אכן משקפות גם את ההסכמות.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(א) ו-38 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם מועצת החלב כהגדרתה בחוק, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

הגדרות 1.
1.
בתקנות אלה –
""אזור עדיפות לאומית" –כמשמעותו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009;

"היקף הייצור הכולל" – היקף הייצור הכולל לחלב, שקבע השר לשנה מסוימת, לפי סעיף 4 לחוק;

"ועדת המכסות" – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק;

"יצרן חדש" – יצרן אשר ועדת המכסות אישרה לו לראשונה מכסה לייצור חלב, לפי הוראות פרק ג';

"יצרן יחיד" – יצרן שאינו אגודה שיתופית וכן יצרן שהוא אגודה שיתופית אשר חברים בה עד שבעה חברים, שהם יחידים;

"יצרן קטן" – יצרן אשר נקבעה לו מכסה בהיקף שנקבע כמכסת בסיס שנתית או קטן ממנו, למעט יצרן חלב צאן במשק סגור לפי תקנה 38;

"יצרן שיתופי" – יצרן שאינו יצרן יחיד ואינו בית ספר חקלאי או מכון מחקר חקלאי;

"תקנות מדיניות הפיתוח" – אמות מידה לחלוקת מכסות לתקופה מסוימת או לשנה מסוימת, בשל שינוי בהיקף הייצור הכולל, ככל שנקבעו לפי סעיפים 12(א) ו-38 לחוק;

"מכסת בסיס שנתית" – היקף המכסה שקבעה ועדת המכסות בשנה נתונה, לפי תקנה 8, ליצרן יחיד או ליצרן שיתופי;

"שותפות" – שותפות בין יצרנים, אשר אישרה ועדת המכסות לפי תקנה 24;

"תוספת להיקף הייצור הכולל" ו"הפחתה מהיקף הייצור הכולל" – תוספת להיקף הייצור הכולל, שקבע השר בשנה מסוימת, או הפחתה ממנו, ביחס להיקף הייצור הכולל שקבע השר בשנה שחלפה."

תודה. יש הערות להגדרות?

יש צורך להסביר.

אלה הגדרות של מונחים שיופיעו בהמשך החוק. יש פה אבחנה במונח "יצרן יחיד", שהיא ההגדרה הראשונה שבאמת טעונה הסבר. הכוונה פה ליצרן מושבי: "יצרן שאינו אגודה שיתופית", כי בדרך כלל הקיבוצים הם אגודות שיתופיות, "וכן יצרן שהוא אגודה שיתופית אשר חברים בה עד שבעה חברים, שהם יחידים".

אני מבקש שמי שנכנס לחדר לא יטרוק את הדלת כל פעם, או שלא ייכנס.

זה כדי לתת מענה לחלק מן האגודות השיתופיות שקיימות במושבים, שהוקמו לפני תחילת החוק והחוק מכיר בהן. בעצם זו הכרה ביצרנים מושביים שהתאגדו באגודה שיתופית, אבל אחרי החוק כבר אי אפשר לעשות את ההתאגדויות האלה.

"יצרן קטן" זה הגדרה שמפנה למושג שנקרא "מכסת בסיס". אנחנו גם רואים את ההגדרה אחר-כך. זה מושג שהיום אנחנו יודעים כבר שנעגן אותו במסגרת תקנות נפרדות, שנקראות "תקנות מדיניות הפיתוח", ולכן אולי ההפניה אליו היום בתקנות האלה מתייתרת, כי היום יש הגדרה חדשה של "יצרן קטן". לפי מתווה לוקר זה יצרן שגודל המכסה שלו עד 700,000 ליטר. בעצם גם הנושא של מכסת בסיס היום כולו נקבע בתקנות נפרדות.

את מציעה לשנות את ההגדרה?

גם ההגדרה "יצרן קטן" וגם ההגדרה "מכסת בסיס שנתית" בעצם התייתרו כבר. הן יופיעו בתקנות אחרות.

את מציעה למחוק אותן?

כן.

לגבי "יצרן יחיד", דרך אגב, המספר "שבעה חברים" התווסף כאן לאור בדיקה, מן הסתם. אין מעבר לזה.

נכון, אין מעבר לזה. בדקנו.

לפי המצב של היום זה בוודאות, פרט לאגודה במושב ינון שנמצאת בפירוק.

הגדולה ביותר כוללת שבעה. אני מנכ"ל מועצת החלב ואני גם יושב-ראש ועדת המכסות.

אני חוזר לשאלה הקודמת שלי. איפשהו אני מרגיש שצריך בכלל להגדיר "יצרן".

יש הגדרה בחוק.

כל ההגדרות שנמצאות בחוק בעצם רלוונטיות גם כאן.

זה פותר את העניין שאחר-כך נראה, האם עיקר עיסוקו הוא... ועיקר הכנסתו הוא...?

ההגדרה "יצרן" בחוק מספיק ברורה?

אקרא את ההגדרה "יצרן" בחוק: "אדם העוסק בייצור ובשיווק חלב ונקבעה לו מכסת חלב לפי סעיף 7". זאת אומרת, מי שיש לו מכסה הוא יצרן.

זה מספיק רחב.

זה יותר מדי רחב. זה אומר שגם שלושה שותפים, ששניים מהם עוסקים ביהלומים ונפגשים פעמיים בשנה לישיבה, נחשבים "יצרן".

בנושא השותפויות ניכנס לעובי הקורה. תודה על ההערה.

לכן אני מציע לחדד את ההגדרה "יצרן".

אני יכולה להשיב לחבר הכנסת בר-לב, שבחוק עצמו יש תנאי, שלא תוקצה מכסת חלב למי שאין לו מקנה ולא עוסק בפועל בעצמו בייצור חלב. בעצם השותפות היא חריג לכלל הזה. זאת אומרת, גם נקודת המוצא של החוק היא שאדם שמוקצית לו מכסה צריך לייצר את החלב בעצמו.

השותפות היא לא חריג לייצור בפועל.

לא, היא חריג לסעיף 7(ג).

לשותפות אנחנו נידרש לחוד.

אני מבקש להתייחס להגדרת "תקנות מדיניות הפיתוח". האם בכוונתכם להביא בקרוב תקנות כאלה לאישור הוועדה?

כן. הן עברו עכשיו התייעצות במועצת החלב וצריכות לעלות שוב להתייעצות במועצת החלב. אנחנו מקווים מאוד להביא אותן מהר ככל הניתן.

לשם מה נדרשת ההגדרה כאן?

כאשר כתבנו את התקנות האלה חשבנו שיהיה נכון לומר שבעצם יש עוד שכבה של אמות מידה, שהיא תקופתית. אבל ייתכן באמת שאפשר לייתר את זה.

באילו נסיבות? תוכלי להסביר לוועדה?

אציג את הרקע. נקודת המוצא היא שנקבעת מכסה ארצית. בתחילתה של כל שנה לפי החוק השר, לפי הערכות של ביקושים, של צריכת חלב ומוצריו, קובע מה יהיה היקף המכסה הארצית השנתי לשנה הבאה. ברגע שהוא קובע את זה בצו, מזה נגזרות המכסות האישיות של היצרנים. לפעמים יש לנו שינויים, לפעמים יש תוספת למכסה הארצית לעומת השנה שעברה. למשל השנה יש תוספת של 30 מיליון ליטר לעומת המכסה הארצית שהיתה בשנת 2013, ב-2014 יהיה 30 מיליון ליטר יותר. ואז בעצם נשאלת השאלה, לפי אילו אמות מידה יחלקו את התוספת. בעצם תקנות המכסות הכלליות הן תקנות שאמורות להיות- - -

אני לא רוצה לתקן אותך, אבל בעצם הרוב של מִכְסָה הוא מְכָסוֹת. רק בסמיכות אומרים מִכְסוֹת.

יהיה לי קצת קשה כי כבר הרבה שנים אני אומרת מִכְסוֹת. תתקנו אותי, אנסה להפנים.

התקנות הכלליות אמורות להיות כמו סדרי דין של בדרך כלל, שאמורים להיות נהוגים דרך כלל, אבל כאשר יש תוספת או גריעה מהיקף הייצור הכולל בעצם עלינו לקבוע אמות מידה תקופתיות, שנכונות לאותה שנה. על הצורך הזה באות לענות תקנות מדיניות הפיתוח.

יש כאן בעצם שתי שאלות. שאלה אחת, אני לא בטוח שההגדרה שקראת עולה בקנה אחד עם מה שאמרת, כי מדובר בעצם לא רק על שינוי בהיקף הייצור הכולל אלא על שינוי בהיקף הייצור הכולל ביחס לשנה קודמת, או אם במהלך אותה שנה שינה השר את המכסה.

נכון, זה באמת מדויק יותר, "ביחס לשנה קודמת".

זאת הערה אחת. והערה כללית, האם בכלל אנחנו צריכים להתייחס כאן לתקנות הפרטניות, כלומר תקנות לתקופה מסוימת או לשנה מסוימת, כאשר אנחנו מדברים על עקרונות כלליים?

אני מבינה את ההערה הזאת אבל אני מעדיפה כרגע לא למחוק את ההגדרה עד שנראה באמת לאורך כל התקנות.

את מעדיפה לתקן אותה בהמשך.

כן, ואולי אחרי שנעבור על כל התקנות נראה אם ההגדרה הזאת מתייתרת או לא.

בחוק הבסיסי, ממילא שם בנושא של הגדרת המכסה זה ממוקד לשנה מסוימת.

ברור, המכסה היא שנתית. גם המכסה הארצית היא שנתית וגם המכסה של היצרן היא שנתית.

לשאלתך, החוק הבסיסי מתייחס ממילא לשנה ספציפית.

נכון, אבל הבנתי שבכוונת משרד החקלאות לקבוע, בנוסף לתקנות האלה, את תקנות מדיניות הפיתוח, שיכול שיתייחסו לשנה מסוימת. למשל אם אנחנו מדברים על מתווה לוקר, שהוא לשלוש שנים, יש בכוונתכם לקבוע תקנות שיתייחסו לאותן שלוש שנים.

עד 2016.

קצת היסטוריה. למדנו משהו ב-66 שנים. לא? הגיע הזמן שנתחיל ליישם.

חבר הכנסת קלפה, אלפיים שנים אנחנו לא לומדים כלום...

אז ההחלטה היא שאנחנו משנים קצת את ההגדרה, בהתאם למה שנאמר כאן, ואת מבקשת כרגע להותיר אותה ולא למחוק אותה.

כן.

תודה. אם כך, אני מעמיד להצבעה את תקנה 1, עם השינויים שהוכנסו בה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 1, עם השינויים שהוכנסו בה, נתקבלה.

תקנה 1 נתקבלה פה אחד.

חבר הכנסת יצחק וקנין הצביע במקום חבר הכנסת אריאל אטיאס, חבר הכנסת שמעון אוחיון הצביע במקום חבר הכנסת רוברט אילטוב, וחבר הכנסת זבולון קלפה הצביע במקום חברת הכנסת איילת שקד.

תודה רבה. אנחנו עוברים לפרק ב': קביעת מכסות וחלוקתן.

"פרק ב': קביעת מכסות וחלוקתן

עקרונות כלליים
22.
קביעת מכסות חלב ליצרנים, שינוין, העברתן, התנאתן בתנאים וכל פעולה אחרת בקשר אליהן שוועדת המכסות הוסמכה לגביה, תיעשה על ידי ועדת המכסות לפי תקנות אלה ותקנות מדיניות הפיתוח והמטרות שלהלן:



((1)
שמירה על כושר הייצור של משק החלב, במטרה להבטיח אספקה סדירה לציבור של חלב ומוצריו, במחיר סביר;



((2)
חיזוק האוכלוסייה החקלאית באזורי הפריפריה ובמרחב הכפרי ושימור העיסוק בייצור החלב, כעוגן כלכלי משמעותי בפיתוח המרחב הכפרי ככלל, ובאזורי עדיפות לאומית בפרט;



((3)
חיזוק היצרנים, צמצום פערים בגודל המכסות ועידודם להתייעל;



((4)
שמירה על מגוון יצרנים; לעניין זה ייקבעו מכסות נפרדות ליצרנים יחידים, ליצרנים שיתופיים, לבתי ספר ולמכוני מחקר חקלאיים, בשים לב לשמירה על האיזון בין סוגי המשקים כאמור."

הסבר כללי, בבקשה.

אלה בעצם עקרונות כלליים שבאים להנחות את ועדת המכסות. אנחנו יכולים לחשוב לקבוע רגולציה בהרבה מאוד תחומים ובהרבה פרטים, אבל לפעמים עולה איזה מקרה או איזו סיטואציה שלא חשבנו עליהם ואין לגביהם כלל. פה בא הסעיף הזה בתור סעיף מנחה לוועדת המכסות, לומר לה, כאשר היא נמצאת במין חלל כזה, מה העקרונות שצריכים להנחות אותה בפעולותיה.

יש פה איזו בעיה?

אני מתנצל על ההתפרצות, אבל הנה, הרגע היא דיברה על צמצום פערים. אני רואה עכשיו זיגזג טוטלי עם מועצת החלב. כאשר אמרתי שהגעתי ל-700,000 ליטר שכחתי להזכיר דבר אחד, שגם מבחינה טכנית גודל הנחלה מוגבל, במקרה גם אי אפשר לגדול יותר מזה. עם היתרון לגודל, שעליו התחלת לשאול ולא בדיוק קיבלנו תשובה, זה המקסימום שלי.

מועצת החלב – חם מן התנור – לפני שבועיים הוציאה החלטה. גדלתי עכשיו בעקבות מתווה לוקר בעוד 50,000 ליטר, סדר גודל כזה. מועצת החלב לפני שבועיים הוציאה, חם התנור, החלטה שמותר לקנות 300,000 ליטר. אני מכיר כמה רפתנים, אקראית, התקשרתי בטלפון ואמרו לי: כן, אני כבר יצרן של 1.2 מיליון ליטר, אני הולך לקנות עוד 300,000 ליטר, אני ממילא חורג, אני הולך לייצר את זה, אני רק מחכה לזה. דיברו כאן הרגע על צמצום פערים. איפה צמצום הפערים? אני תקוע עם ה-700,000 ליטר והם ב-1.5 מיליון ליטר.

אתה אומר, קודם כול, שיש שינויים חדשות לבקרים שמונעים יציבות. והדבר הכי חשוב – ועל כך יש לי גם ביקורת, לא ביקורת אישית, על שר האוצר – שכל פעם שרי האוצר משנים את המדיניות, כבר תקופה ארוכה, באשר למס ערך מוסף, מעלים, מורידים, משנים וזה מונע יציבות.

אבל דבר שני, אתה אומר שהיציבות הזאת, הכיוון שלה הוא לקונסולידציה גדולה ולהגדלת פערים. כך אמרת. אתם רוצים להתייחס לזה?

ארצה להתייחס לזה. בשנת 2013 היה מהלך ענק, של העברת כ-60 מיליון ליטר חלב מיצרנים שפרשו ליצרנים קטנים שרצו להישאר. מדובר בהיקף עצום, שבאמצעותו היצרנים הקטנים גדלו מ-400,000 ליטר ל-500,000 ליטר, שורה ארוכה מאוד של יצרנים. נכון, אנחנו מכירים את זה, בז'רגון שלנו זה נקרא "נוהל ניוד ב'", שבו היות ולא היה ביקוש לקנייה במסגרת הזאת אז היינו צריכים לאפשר גמישות קצת גדולה יותר. אבל באופן כללי חילקנו 60 מיליון ליטר.

מר גור אריה טוען בעצם שהכיוון הוא שאנשים מחכים בפתח ויש להם סיגנלים תת-קרקעיים, שהקונסולידציה הגדולה בפתח. את אומרת: לא כן, אנחנו רוצים לאפשר לאלה שמייצרים 600,000-700,000 ליטר.

אני רוצה לחדד את מה שאתה אומר. לפני שאת עונה לו, אני רוצה לחדד את זה. מאחר והייתי שותף לחקיקה של חוק החלב, אחד הדברים שהעלינו לאורך כל הדיונים בצורה חד-משמעית, איך אנחנו גורמים לקטנים לגדול. לגדולים לא צריך לדאוג. איך אנחנו גורמים לקטנים לגדול? את זה העלינו השכם והערב. אמרנו, יש בעיה, יצרן עם 450,000 ליטר לא יכול, כך בלתי אפשרי להתקיים. אמרנו, בואו ניקח את כל מה שאתם רוצים לתת כתוספות – גם עכשיו אתם רוצים לתת תוספת של 30 מיליון ליטר – וניתן אותם לקטנים, רק לקטנים ולא לאף אחד אחר. אני אומר את זה באחריות. מה שקרה בשנים האחרונות, אם נערוך בדיקה מעמיקה, אני אומר לכם, תהיה קטסטרופה, איך גדלו משקים מסוימים בצורה שאי אפשר להבין אותה, והקטנים נשארו קטנים. מישהו ניווט את המערכת הזאת בצורה כזאת.

אתה טוען שלמרות הרצון הטוב של ד"ר רופא ושל אחרים, הניווט באמצעות התמריצים הוא לכיוון טקסס ולא לכיוון של קונסולידציה של קטנים לבינוניים.

אני חוזר ואומר, העלינו את זה. ישבו פה חקלאים קטנים ובכו, ואמרו: חבר'ה, זה החיסול שלנו. בחוק הזה מחסלים אותנו.

ואנחנו רוצים להיות בינוניים.

אני חוזר ואומר, אם לא תהיה פה מגמה ברורה – ומי שצריך לנווט את זה זה לא מועצת החלב, תסלחו לי מאוד, אלא משרד החקלאות צריך לעמוד על זה, כי יש הרבה אינטרסים בתוך המערכת הזאת.

ברור. אני מודה לך מאוד. ד"ר רופא, בבקשה, התייחסותך.

קודם כול, מי שמוביל את כל המהלכים הוא משרד החקלאות. ועדת המכסות פועלת לפי הנחיות של משרד החקלאות והיא לא פועלת בחלל ריק. זה אחת.

שתיים, כפי שאמר חבר הכנסת וקנין, המדיניות צריכה להיות הגדלת הקטנים, והיא בפועל הגדלת הקטנים.

היא לא.

אף אחד לא יפריע פה. פה זה עדיין דמוקרטיה. זה יכול להשתנות מהר מאוד, אבל כרגע מותר פה לכל אחד לדבר.

רק בשנה האחרונה גדלו אלה שהיו במכסות המינימליות, של 410,000 ליטר, ל-500,000 ליטר.

הם גדלו על חשבון אלו שהוצאתם החוצה.

נכון, אבל הם גדלו.

לא על חשבון התוספות. אני חקלאי כמוכם. יש לי מכסות ביצים, וגם אצלנו מתחיל הסיבוב הזה. האמינו לי, אני מכיר את העסק הזה. בסוף יהיו פה טייקונים, קיבוצים, ונגמר הסיפור. תגמרו את זה עם הקיבוצים וזה הכול. קחו את המושבים, תנו להם פיצוי ותגמרו את העסק.

רק אשלים ואגיד שמשנת 2008 המדיניות ברורה מאוד, להגדיל את הקטנים. אם אני לא טועה, ב-2008 המכסה המינימלית עמדה על כ-220,000 ליטר והיום אנחנו מדברים על 500,000 ליטר. זה קפיצה של 50%, והכול בגלל הסעיף שאומר- - -

הבנתי.

קפיצה של 50% לעומת הטייקון, זה מה שאת אומרת? כולנו הבנו שבצורה הזאת החקלאי הקטן לא יוכל להסתדר. אני זוכר את הבכי של אותם חקלאים שסגרו את משקיהם, שאמרו: חבר'ה, אנחנו לא יכולים יותר. הם צעקו, והבנו שיש פה בעיה. אבל חבר'ה, אם לא תהיה מגמה ברורה לתת לקטנים האלה לגדול כל מתווה לוקר לא שווה כלום.

תודה חבר הכנסת וקנין. מר דרורי, בעצם הדוגמה שלי, לנו בממוצע יש שיער יפה ביחד. אני לוקח את הדוגמה של עירא גור אריה, כאדם צעיר שרוצה להמשיך, ומייצר 700,000 ליטר, ואנחנו רוצים שהוא יתפתח, אנחנו לא רוצים שהוא ילך הביתה. החשש שלו, שלמרות הכוונות הטובות שלכם ומערכת התמריצים, שהוא יצטרך ללכת הביתה והגדולים יגדלו עוד יותר. אנחנו רוצים להשאיר חלק מן הבינוניים, כי אחת הבעיות במדינת ישראל, שהיא הפכה להיות מדינה מאוד אי-שוויונית, מאוד-מאוד ריכוזית, היא המדינה הענייה ביותר במערב, יש בה בעיות ריכוזיות קשות ואנחנו מעוניינים. הטענה, גם של חבר הכנסת וקנין, שזה יביא להורדת מחירים – לא ברור לי אם זה נכון. אנחנו עוד נפתח ב-9 בדצמבר את ועדת יוקר המחיה. מר דרורי, בבקשה.

אנסה ב-30 שניות לעשות קצת סדר. ראשית, נושא השותפויות, אם זה גורם לריכוזיות או לא – עוד לא הגענו לזה.

נושא מתווה לוקר, למעשה מחולק, כמו כל דבר בצה"ל, לשלושה חלקים. יש את אלה שעד 700,000 ליטר, מושבניקים מעל 700,000 ליטר, וקיבוצניקים. את הקיבוצניקים נשים רגע בצד.

הם גדולים.

המושבניקים, נקבע במתווה לוקר שמי שמעל 700,000 ליטר, או בשותפות, שרוצה למכור, ויש מי שרוצים למכור, צריך קונים. בשביל למכור צריך גם קונים. מכיוון שהמדינה התערבה ונותנת בחינם למשקים הקטנים, כמעט בחינם, ב-20 אגורות, אבל המחיר האחר הוא 2.80 שקלים, נוצר מצב שאין קונים. לכן התערבנו בזה ואמרנו עכשיו שמי שיקנה, מי שרוצה לקנות במחיר של 2.30 שקלים לפחות, בשביל שאלה שעוזבים, מגיע להם. המדינה תיתן לצערי לא כסף, כי זה קצת קשה אבל לא נגיע לזה, כי זאת היתה ההצעה שלנו, אלא תיתן מכסה, זאת אומרת, עוד 25%. כולם יכולים לקנות, גם עירא גור אריה. נכון שמצד אחד הוא מקבל מן המדינה, וקיבל מכסות ב-20 אגורות. זה קצת יותר מושך ממכסה ב-2.30 שקלים. זה ברור, כלכלה פשוטה.

העלינו, כפי שהוא אמר, את האפשרות למגדלים לקנות יותר מכסה בגלל שיש מעט מגדלים שרוצים לקנות. זאת אומרת, יש היום בסך הכול 150 מגדלים של יותר מ-700,000 ליטר. אנחנו מקווים שיהיו יותר, אבל זה אוכלוסייה קטנה שיכולה לקנות מכסות. לכן זה העניין.

לגבי אופן החלוקה- - -

מר דרורי, כשאתה מסתכל כרגע ונניח לומד שאין אינטרסים זרים, ואתה אומר: מערכת התמריצים הזאת לא עוברת את התהליך הטבעי של הזיגזג הישראלי. אתה מסתכל בעוד 5, 6, 7 שנים. איזה שיווי משקל אתה רואה בשוק החלב? מה יקרה בתהליך הטבעי?

זה תלוי מאוד במדיניות הממשלתית ותלוי מאוד בשותפויות.

זאת אומרת, הסעיף של השותפויות יהיה סעיף קרדינלי בהגדרות שלנו האם גור אריה יחיה או ימות. אני מתכוון לא פיזית.

האם תהיה זכות לרפת של עירא גור אריה להתקיים או לא.

אני יכולה להשלים. בעצם יש פה שיקולים מגוונים. יש פה גם את העיקרון של שמירה על מגוון יצרנים. זה אומר שאנחנו רוצים גם שיהיו לנו תקנים. יש פה גם את העיקרון של שרידות האוכלוסייה החקלאית כעוגן כלכלי וכהתיישבות.

זה כתוב, זה בסדר. אני מדבר על הביצוע עכשיו.

יש פה ערבוב של שיקולים, שחלקם סותרים. החוכמה היא לאזן את השיקולים.

אנחנו רוצים לראות את התמריצים. עו"ד עצמון, היתה לך הערה, וראיתי שלמר אליהו היתה הערה.

יש לי שתי שאלות. שאלה אחת לגבי הרישה של תקנה 2, לגבי התיבה "שוועדת המכסות הוסמכה לגביה". האם יש צורך בתיבה הזאת?

לא, אפשר למחוק אותה.

ושאלה נוספת לשיקול דעתם של חברי הכנסת, האם בפסקה (4) – "שמירה על מגוון יצרנים" – אתם מבקשים להתייחס גם ספציפית ליצרנים קטנים, "בכלל זה יצרנים קטנים"?

אני כבר חשבתי שכאשר אנחנו מדברים על יצרן קטן כבר מסתכלים על עמית. הקטנים-קטנים כבר נעלמו. נכון?

באופן יחסי.

אז נקרא לזה קטן-בינוני, בינוני-קטן, אני לא יודע.

יצרן של 500,000 ליטר היום נקרא יצרן קטן.

ההגדרה של "קטן" – דרך אגב, באופן אישי אני לא אוהב לקרוא לו "יצרן קטן", כי היצרן הוא גדול וחשוב, אבל בכל אופן כך החליטו. אבל הקטן כל הזמן יצטרך לגדול לכיוון המיליון ליטר.

הגודל של הקטן הוא הגדרה יחסית.

כנראה צריך לעשות לו ברית מילה עוד פעם כדי שיהיה כתוב "זה הקטן גדול יהיה"...

נעשה את זה ללא ברית.

יש כאן איזו הסתרה, רב המוסתר על הנגלה, גם מבחינת משרד החקלאות וגם מבחינת מועצת החלב. הם רק לא מספרים שהגידול הטבעי ב-2013, שהיה 30 מיליון ליטר, לא ניתן לקטנים. זה ניתן לגדולים, לאלה שמייצרים יותר מ-700,000 ליטרים, בחינם. הקטנים קנו ב-20 אגורות, אבל הגדולים קיבלו את זה בחינם. רפתן קטן קיבל בשתי מנות, כל פעם 45,000 ליטר, ואילו רפתן גדול קיבל בבת אחת 90,000 ליטר בחינם. את זה הם לא מגלים. למה?

זה מוזר. מה אתם אומרים? שאלה יפה.

הוא אומר, היו שנים שהניווט של המערכת הזאת היה לכיוון אחד בלבד, לכיוון הגדולים, הגדולים, הגדולים.

זאת אומרת, היו שרים שזאת היתה הכוונה שלהם.

זה הלך לכיוון אחד, האמן לי.

אנחנו כבר לא נחזור לעבר כי אם נתייחס לעבר עוד ידברו פה על ז'בוטינסקי וכדומה.

רוצים להמשיך עם זה.

אני רוצה להבין מה ההחלטה לגבי פסקה 2(4) מכיוון שכאשר אני קורא את ההמשך שלה: "לעניין זה ייקבעו מכסות נפרדות ליצרנים יחידים, ליצרנים שיתופיים, לבתי ספר ולמכוני מחקר חקלאיים" אני מבין שזה הפירוט כאשר אתם מדברים על מגוון יצרנים?

כן, אלה הסוגים.

כלומר, אין כאן התייחסות ליצרנים קטנים באופן יחסי. הפירוט בעצם מדבר על המגוון. המגוון הוא הפירוט שנקבע בסיפה.

מה שמתחבא מאחורי העיקרון הזה הוא מה שמוכר בתור "עיקרון החומה הסינית", שבעצם יש חלקים שהיסטורית מיועדים למגזר המושבי וחלק אחר שהיסטורית מיועד למגזר הקיבוצי. על זה אנחנו רוצים שוועדת המכסות תשמור, שלא תהיה דיפוזיה בין החלקים האלה. אפשר לסטות בתנאים מסוימים, אבל זה העיקרון.

זה מקובל.

אז בעצם אין התייחסות ליצרנים קטנים, זאת המשמעות.

לא מעבר לזה.

לא בעקרונות.

רק הערה לתקנה הזאת לפני שנמשיך בהקראה, בבקשה.

הזכיר שייקה דרורי לגבי הקנייה, את מחיר מכסה. נכון, אנחנו שילמנו 20 אגורות על כל ליטר מכסה. כרפתן קטן כך שילמתי. אבל למעשה קצב הגדילה שלנו הוא אדיר, כי אנחנו שילמנו על קנייה של פרות, במקרה שלי, פלוס-מינוס 10 פרות זה 100,000 שקל, על בנייה של סככה, ותוסיף הוצאות לאלה שאין להם מכון חליבה. ההשקעות כאן הן בקנה מידה כזה.

זה ברור לחלוטין, זה לא רק המחיר עבור הגדלת המכסה כפי שציין מר דרורי, אלא כל ההשקעות הנדרשות.

ברשותכם, חברי עירא גור אריה יכול לגדול עד 700,000 ליטר. במשק שלי ניתן לגדול עד 600,000 ליטר. מה אני עושה אז?

תיכף נתייחס לזה.

אין לי שטח נוסף. אני רוצה להישאר רפתן, אבל אין לי שטח, מבחינה טכנית. ואני לא היחיד.

השאלה של מר מיכאל דוד היא זאת: אני לא יכול להגיע לייצור של 700,000 ליטר. אני צריך למכור, או אני יכול להתקיים?

ראשית, אני חוזר לשאלתך לגבי מה שיקרה בעוד 5 שנים. כן, יש בעיה במשקים מסוימים, ואפילו רבים למדי, לא רובם אבל יש, שהנחלה נגמרת באיזה מקום. פה יש שתי אפשרויות. אלה באמת בעיות עם רשות מקרקעי ישראל, שאומרים: בחלק מן המקומות תוציאו החוצה. זאת בעיה קשה מאוד וכמעט לא כלכלית, להוציא החוצה. לבנות רפת היום מן ההתחלה זה לא כלכלי. אפשרות שנייה היא לעשות שותפות אמת במקום.

דוד מיכאל, יש לך אפשרות להגיע לשותפות? אל תפרט, אבל יש לך אפשרות כזאת?

לא. ואני גם לא רוצה.

שותפות זה shoot foot...

אני לא מציג כאן שום עמדה, אבל מה שאומר מר דוד מיכאל, אני מ-600,000 ליטר לא יכול לגדול ולכן נגזר גורלי, זה פחות או יותר.

רק אגיד שיש מקרים נקודתיים שאי אפשר לגדול, וזה בעיה.

הנה, הוא הציג את הדוגמה שלו.

השאלה אם לא תחריגו את זה במסגרת התקנות. הרי לא יעלה על הדעת- - -

הם יכולים להישאר ב-600,000 ליטרים. העניין הוא שהוא אומר שמולו יתחרו הגדולים.

יתחרו אנשים עם תשואה לגודל.

בעוד 5 שנים תהיה לו בעיה כי הוא יצטרך להגיע למיליון ליטר, זאת תהיה רפת ממוצעת, וב-600,000 ליטר תהיה לו בעיה.

הוא יכול להישאר ב-600,000 ליטר.

תודה, הנקודה ברורה. לגבי העקרונות אין לי בעיה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 2 נתקבלה.

תקנה 2 נתקבלה פה אחד. נעבור לתקנה 3: חובת ייצור עצמי של חלב.

"חובת ייצור עצמי של חלב
3.3

יצרן שנקבעה לו מכסת חלב חייב לייצרה בעצמו, לבדו או בסיוע אחרים, ממקנה שבבעלותו, ונמצא במשקו ובישוב שהוא מתגורר בו דרך קבע, אלא אם כן נקבעה לו מכסת חלב לפי סעיף 7(ה) לחוק ותקנות אלה."

זה כתוב בחוק. בשביל מה להזכיר את זה פה?

בחוק כתובה הוראה לוועדת המכסות. זאת הוראה שמופנית ליצרן.

איתי עצמון, זה בסדר? זה פלפול שבפלפול.

החוק אומר לוועדת מכסות: אל תקצי אם לא מתקיימים התנאים, אבל ברגע שהקצית אומרים ליצרן: תייצר בעצמך.

אני לא בטוח שיש בכך צורך, אבל אפשר להשאיר, זה לא מזיק.

בסדר. אנחנו מאשרים את תקנה 3.

תקנה 4 עלתה לשמים.

כן, היא נעלמה. נסדר את זה.

אני חושב שזה קשור לתקנה הזאת, סלחו לי אם אני מתפרץ.

אשתך המשפטנית לימדה אותך רבות.

אם היא היתה כאן אני בטוח שהיא היתה הרבה יותר- - -

תביא אותה. בפעם הבאה תביא אותה. זה לא יסתיים היום.

זה סיפור מסובך. אבל אני מבטיח לך שהיא היתה מנהלת את זה הרבה יותר טוב והיו מגיעים לתוצאות טובות יותר.

אז תביא אותה. בישיבה הבאה אם יש לה משהו קונקרטי לתרום, נהדר.

היא היתה יכולה לתרום המון.

אני כבר אומר לך שיש לה זימון. מה שמה?

מיכל גור אריה.

מיכל גור אריה מוזמנת לישיבה הבאה.

כפי שהזכרנו כאן בהתחלה, שעבדו על החוק 6 שנים ואת מתווה לוקר עשו ב-3 חודשים, הצלחתי לשכנע את חבר הכנסת עמר בר-לב ש"משקו" – איך היא קראה עכשיו? אני לא משפטן, אני מתנצל.

"ממקנה שבבעלותו, ונמצא במשקו ובישוב שהוא מתגורר בו דרך קבע".

זה אותם מונחים שמופיעים גם בחוק הראשי.

אז אולי טעיתי. רציתי להעיר אך מסתבר שלא בתקנה הזאת.

עירא גור אריה, תתחיל לשים לב.

רבותי, אנחנו מאשרים את תקנה 3. כבר אישרנו אותה.

"קביעת מכסה שנתית ליצרנים
55.
ועדת המכסות תקבע בכל שנה מכסה ליצרני חלב, ולצורך קביעתן וחלוקתן של מכסות החלב היא תפעל על פי כללים אלה:



((1)
מכסה לכל יצרן תיקבע על בסיס המכסה שנקבעה לו בשנה הקודמת, ויכול שתיקבע מכסה גבוהה ממנה, זהה לה או נמוכה ממנה לפי תקנות אלה ותקנות מדיניות הפיתוח.



((2)
במקרה של הפחתה בהיקף הייצור הכולל או אם היקף הייצור הכולל באותה שנה זהה להיקף הייצור הכולל בשנה החולפת, תקבע ועדת המכסות את המכסה ליצרנים באופן ובשיעורים שקבע השר בתקנות מדיניות הפיתוח, ובלבד שלא תופחת מכסתם של יצרנים קטנים אלא מטעמים מיוחדים הנוגעים לענף בכללותו, כאמור בתקנות מדיניות הפיתוח."


יש פה קצת הפניות חוזרות.

בואו נעצור, אני רוצה להבין את הפסקאות הללו.

אולי תוכלי להתייחס למונח "יצרנים קטנים" שביקשתם למחוק את ההגדרה.

בעצם יש פה הנחיות כלליות לוועדת המכסות, מה היא עושה בתחילת כל שנה כאשר היא מחלקת את המכסות ליצרנים. קודם כול, נקודת המוצא שלה היא המכסה שהיתה ליצרן קודם. זה נקודת המוצא שלה ביחס לכל אחד מן היצרנים. מהנקודה הזאת היא יכולה או לעלות או לרדת, אבל זאת נקודת המוצא.

עכשיו אומרים, אם היתה הפחתה לכולם בהיקף ארצי אז צריך לראות מה אמר לנו השר בתקנות מדיניות הפיתוח. כך קובעת התקנה הזאת. אומרים כאן שבגלל הרגישות למצבם של היצרנים הקטנים צריך לראות שלא מפחיתים להם אלא מטעמים שקשורים לענף בכללותו.

אני מסכימה עם ההערה שבאמת כל הסוגיה הזאת אמורה להיות מטופלת בכלל בתקנות מדיניות הפיתוח. באמת אם כבר הסכמנו למחוק את ההפניה ל"יצרן קטן" אז- - -

את פסקה (2) אפשר למחוק, לפי דעתי.

גם בעיניי אפשר למחוק את פסקה (2).

תודה רבה. הורדנו את הפלפול הזה.

גם פסקה (3) וגם פסקה (4)- - -

מיותר, אז נמחק אותם גם כן.

גם פסקה (3) מתייחסת בעצם לתקנות מדיניות הפיתוח.

גם פסקה (3) וגם פסקה (4), כולן מתייחסות לסיטואציה שבה יש הפחתה או הוספה ובעצם כבר אמרנו שזה אמור להיות בתקנות נפרדות.

אם כך, פסקאות (2)-(4) נמחקות. נצביע על תקנה 5(1). מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 5(1) נתקבלה.

תקנה 5(1) אושרה פה אחד. אנחנו עוברים לתקנה 6: הפחתת מכסת חלב ליצרן.

"הפחתת מכסת חלב ליצרן
66.
((א)
ועדת המכסות רשאית לקבוע ליצרן מכסה שנתית, נמוכה מן המכסה שנקבעה לו בשנה הקודמת, במקרים אלה:





(1)
הפחתה בהיקף הייצור הכולל;




(2)
העדר יכולת של היצרן לייצר את מלוא מכסת החלב שנקבעה לו בשנים הקודמות;




(3)
אי עמידת היצרן בהוראות ובתנאים שנקבעו לו על ידי ועדת המכסות בקשר לייצור החלב או שיווקו בשנים הקודמות, ובלבד שקבעה את מידת ההפחתה והתנאים לביצועה בנוהל שפורסם לציבור טרם ההפחתה."


אני יודעת שיש כאן הערה. נגיע לזה.



("(ב)
ועדת המכסות רשאית לחלק את המכסה השנתית ליצרן כאמור בתקנת משנה (א), לקבוע מנות מכסה תקופתיות בהתאם לחלוקה, וכן לדרוש דיווח וביצוע מעקב אחר קיום תנאים והוראות כאמור בתקנת משנה (א)(2) על ידי היצרן.



((ג)
החלטת ועדת המכסות, להפחית כאמור בתקנת משנה (א), את המכסה השנתית ליצרן, לעומת המכסה שאושרה לו בשנה הקודמת, תינתן לאחר שנתנה ליצרן הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה בעניין זה, בעל פה או בכתב, למעט אם ההפחתה היא בשל הפחתה בהיקף הייצור הכולל.



((ד)
נימוקי ועדת המכסות לעניין החלטתה להפחית את המכסה השנתית ליצרן לעומת השנה הקודמת או לחלק את המכסה השנתית למנות מכסה תקופתיות, יפורטו וירשמו בהחלטת הועדה; הוועדה תשלח ליצרן הודעה על החלטתה לפי תקנה זו ונימוקיה.



((ה)
יצרן שנמסרה לו הודעה על הפחתת מכסה לפי תקנה זו, יהיה רשאי להגיש בקשה לפדות את מכסתו בהיקפה לפני ההפחתה, לפי הוראות שתקבע ועדת המכסות בעניין זה, עד תום אותה שנה."


הסבר. קודם כול, מדברים פה על סיטואציה שמרעה עם יצרנים. בעצם סיטואציה שאמורה להיות נדירה, שבה מפחיתים ליצרן מכסה. בעצם גורעים מן היכולת שלו להתפרנס. יש פה פגיעה בחופש העיסוק, אפילו בהיבטים קנייניים.

חסר פה משהו מהותי. אם זה נדיר כפי שאת מתארת, למה אין פה זכות שימוע כלשהי ליצרן?

יש. בתקנת משנה 6(ג) כתוב: "... לאחר שנתנה ליצרן הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה בעניין זה, בעל פה או בכתב".

זה בתנאי שזה לא הפחתה לכולם. בהפחתה כללית לא נותנים שימוע.

אני גם יצרן, שלא ישתמע אחרת, קיבוצניק הוא יצרן, עם מכסה "קטנה" של 3 מיליון ליטר.

מותר לו להצביע למרות ניגוד העניינים? מותר לחבר כנסת שיש לו ניגוד עניינים להצביע, נכון?

אני לא בטוח. לפי כללי האתיקה ניתן להשתתף בישיבה.

בזמן שאנחנו יושבים כאן, כדי שלא יפגעו בך, ואני יודע איזה אדם הגון אתה, אני מבקש שמישהו יבדוק עם היועץ המשפטי לכנסת, אם מותר לו להצביע למרות שהוא צד אישי בעניין.

אענה לך על זה כמי שכבר עבר את זה 8 פעמים. הייתי אמור לגעת בזה כאשר הייתי יושב-ראש ועדת האתיקה.

מה גם שהוא לא חבר קבוע בוועדת הכלכלה. הוא מחליף של איילת שקד.

אין לו בעיה להצביע, ג כאשר הנושא הזה ספציפי, מכיוון שפה מדובר על מכסות ויש פה חקלאים. סך הכול זה מתפרס. זה לא שהוא נוגע בעניין בעצמו אישית. לכן כן היה אפשר, עשינו את זה עם חבר הכנסת חיים אורון (ג'ומס), עשינו את זה עם כל חברי הכנסת החקלאים, אפשרנו להם במפורש.

אתה יודע שבשבילי דבריך הם דברי אלוהים חיים, אבל אני מבקש, יושב אתנו יושב-ראש ועדת הכנסת, אני רוצה לבדוק שחס וחלילה לא יפגעו בחבר הכנסת קלפה. אני מבקש שיבדקו את זה, ואנחנו ממשיכים הלאה. תודה. שמישהו יבדוק את זה בלשכה של היועץ המשפטי לכנסת.

אני יכול להגיד מה אני עשיתי. בדרך כלל כשדנו בנושא מכסות הביצים לא הצבעתי, למרות שהיה לי אישור מוועדת האתיקה.

לי יש בעיה. גם בשמן הזית, גם ביין, גם בחלב, גם בעופות, בכל הדברים אני מנוטרל. מה אני יכול לעשות? יש לנו מעט מכל דבר.

ויש לך גם ילדים שלומדים בבית-ספר.

אני מציע לך, חבר הכנסת קלפה, כדי שלא תיפגע, כדי שלא ייפגע טוהר המידות שלך, עד שהעניין ייבדק אל תצביע כאן. תודה רבה. ברור שאתה יכול להשתתף בדיון.

כן, אפשר להשתתף.

לגבי פסקה 6(א)(3), קיבלנו הערה מעורך-דין עצמון. אנחנו מפנים פה, שבמקרה של אי עמידה בהוראות ובתנאים אפשר להפחית "ובלבד שקבעה את מידת ההפחתה והתנאים לביצועה בנוהל". בעצם היום זה מה שמוכר לציבור בתור נוהל אי-ביצוע. זה נוהל שפרסמה מועצת החלב, באילו מקרים אפשר להפחית ליצרנים שבעצם לא מצליחים להגיע למכסה שנקבעה להם לאורך זמן, נוהל אי-ביצוע מתמשך. מקובלת עלינו ההערה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהנושא הזה לא צריך להיקבע בנוהל. זה בעצם אמות מידה שצריכות להיות בתקנות.

יש סעיף מסמיך מפורש בחוק לעניין הזה.

ויש סעיף מסמיך מפורש בחוק. לכן נבקש להביא סעיף או פרק נפרד בעניין הזה עד לדיון הבא בתקנות.

אני מציע שכרגע את פסקה 6(א)(3) לא נאשר.

כרגע אפשר לא להצביע עליה.

עוד הערות? בבקשה.

לידיעתך, בהיסטוריה שלנו אנחנו קנינו מכסות חלב בכסף מלא. מחר לפי המדיניות הזאת יתירו 50% יבוא ויצטרכו לחלק באופן שווה את המכסות. מה בגורל המכסות ששולם עבורן כסף מלא, לא שהמדינה חילקה? אני מבקש את התייחסות הוועדה.

ד"ר רופא, תעני בבקשה למר תנחלסון.

בעת הפחתת המכסה הכוללת מפחיתים לכולם באופן שנבוא לכאן ונקבל את האישור. תקנות הפיתוח על הפחתה גם יגיעו לכאן. המכסה הכוללת, הייצור הכולל משקף את הביקוש. אם יש הפחתה בביקוש – אין מה לעשות, אנחנו לא נייצר כדי לשפוך.

ברור.

הייתי מודע לכך שאתה לא מודע.

מה שאני אומר לנהגי המוניות, פעם בעל מונית היה דבר אחד, ואז באו השר ליברמן וראש הממשלה נתניהו באיזו תקופה ופתאום פתחו את הכול. פעם להיות נהג מונית היה משהו ועשו אותם פחות. ככה זה, אלה החיים. בכל זאת יש ביקוש והיצע. תודה על ההערה.

יש לי כמה הערות. לגבי תקנת משנה (ב), רציתי להבין מה הכוונה ב"מנות מכסה תקופתיות בהתאם לחלוקה".

המכסה היא שנתית. צורכים חלב בארץ לאורך כל השנה, בדקנו את העניין. לכן אם אנחנו נותנים למישהו מכסה והוא, לצורך ההגזמה, מייצר אותה ב-3 חודשים הראשונים, כי אולי זה אפשרי, אנחנו חייבים לחלק אותה. זה דבר שנעשה כבר שלושים שנה.

כלומר, הפיזור על פני השנה.

נכון. החקלאי מקבל הודעה: מכסתך היא מיליון ליטר, ובכל חודש מותר לך 9%. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, מכיוון שאנחנו מנסים להעביר חלב לקיץ, כי הדרישה לחלב היא פחות או יותר שווה לאורך כל השנה אבל הפרה לא כל-כך נותנת, היא בעל חיים עם צרכים משל עצמו, לכן אנחנו מנסים לדחוף את הרפתנים, לתת להם תמריץ, וזה בסופו של דבר כסף, לייצר יותר חלב בקיץ. לכן כבר שנים, כאשר מחלקים את המכסה השנתית אנחנו מחלקים אתה גם חודשית.

עו"ד אביאני, השאלה האם יש צורך בתיקון הנוסח.

אני חושבת שיש צורך בתיקון הנוסח, אבל אבקש שתתנו לנו הזדמנות לתאם את הדברים.

כרגע לא נאשר את תקנת משנה 6(ב)?

אחדד. לדעתי אפשר לאשר אותה, כאשר אני מבהירה שכאשר ועדת המכסות קובעת את המכסה השנתית, יחד עם ההודעה על המכסה השנתית באה גם הודעה כמה מצופה מן היצרן לייצר בכל חודש.

אבל בהתאם למה?

בהתאם לכושר הייצור שידוע לנו. אלה המדדים שדיברנו עליהם קודם. בהתאם למדדים מקצועיים: כושר הייצור של הפרות והתחזיות של הביקוש. אלה הקריטריונים המקצועיים. כך זה קורה היום.

זה קורה כך "רק" שלושים שנים.

אאשר את זה, אבל אני מבקש שאת הניסוח תעבירו לנו.

אדוני, אני מציע, מכיוון שמדובר כאן על מספר עקרונות שצריך לעגן, שמשרד החקלאות יביא נוסח לישיבה הבאה.

בסדר גמור.

אז רק את תקנת משנה 6(ב) כרגע לא נאשר.

שאלה נוספת לגבי תקנת משנה 6(ג). מדובר כאן על זכות טיעון. בהתאם לחוק הראשי, לסעיף המסמיך, בתקנות האלה אמורה להיקבע, בין היתר, הדרך לטעון לפני ועדת המכסות. אני מציע שמשרד החקלאות יביא לישיבה הבאה איזו הוראה כללית בדבר זכות טיעון, מכיוון שלאורך התקנות האלה יש מספר תקנות שלגביהן יש זכות טיעון ליצרן או לגורמים אחרים. אני מציע שתהיה אחידות בהוראות הללו. אני מציע שבינתיים לא נאשר את תקנת משנה 6(ג) ותובא הוראה כללית.

תביאו את הדברים ונאשר אותם בישיבה הבאה.

בנוסף לכך, לגבי תקנת משנה 6(ה), נכתב בתקנה "הוראות שתקבע ועדת המכסות". על אילו הוראות מדובר כאן?

כפי שתורה לו.

כלומר, כפי שתורה לו באופן ספציפי. לא מדובר על הוראות כלליות.

כפי שתורה לו.

מצוין. אם כך, עם אי ההצבעה בסעיפים שציין עו"ד עצמון, פסקה (א)(3) ותקנות משנה (ב) ו-(ג), אנחנו מאשרים את תקנה 6. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנת משנה 6(א) פסקאות (1)-(2) ותקנות משנה 6(ד) ו-6(ה), נתקבלו.

התקנה נתקבלה. נעבור לתקנה 7: הימנעות מקביעת מכסת יצרן.

"הימנעות מקביעת מכסת יצרן
77.
((א)
על אף האמור בתקנה 5, תימנע וועדת המכסות מקביעת מכסה ליצרן אשר חדל לייצר חלב, ושחלפה שנה לפחות מן המועד שבו חדל לייצרו או שאינו עומד בתנאים שנקבעו בסעיף 7 לחוק, אלא אם כן הוא הגיש לוועדת המכסות בקשה כאמור בתקנת משנה (ד) לפדות את מכסתו.



((ב)
ועדת המכסות לא תחליט כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר שנתנה ליצרן הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.



((ג)
ועדת המכסות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך בשנה נוספת את התקופה הקבועה בתקנת משנה (א); ההחלטה המנומקת תישלח ליצרן.








((ד)
יצרן שנמסרה לו הודעה על ביטול מכסה לפי תקנה זו, יהיה רשאי להגיש בקשה לפדות את מכסתו, לפי הוראות שייקבעו בעניין זה."


מדובר כאן על סיטואציה קיצונית, של יצרן שלא מייצר ובעצם לא עומד בתנאים שקבועים בחוק להמשיך להיות יצרן. בסיטואציה קיצונית כזאת ועדת המכסות יכולה לבטל לו את המכסה, אבל היא גם נותנת לו – כך קובעות התקנות – הזדמנות לפדות את המכסה שלו. זאת אומרת, הוא אמנם כבר לא יצרן פעיל, אבל נשמרת לו הזכות והוא יכול, ברגע שיש הזדמנות לנייד, לנייד ולקבל תמורה כספית בעד המכסה שלו.

חבר הכנסת וקנין, זה בסדר?

כן.

אותה הערה לגבי הזכות להשמיע טענות לפני ועדת המכסות, בכפוף להוראה כללית מפורטת שתיקבע בעניין.

בסדר גמור.

לגבי תקנת משנה 7(ד), על אילו הוראות מדובר? בסיפה נאמר "לפי הוראות שייקבעו בעניין זה". על-ידי מי? מכוח מה?

זה מיותר. הסיפה באמת מיותרת. אפשר להגיד: "יהיה רשאי להגיש לוועדת המכסות בקשה לפדות את מכסתו".

כלומר, נוסיף את המילים "לוועדת המכסות".

היא זאת שמוסמכת להעביר את המכסה שלו לאחר ולבטל אותה.

<(היו"ר דוד צור)>

הערות לתיקון? אין. מי בעד תקנה 7? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7 נתקבלה.

תקנה 7 נתקבלה פה אחד.

תקנה 8 היא תקנה שקודם אמרנו כבר שמצאנו שהיא מתייתרת מכיוון שהנושאים האלה אמורים להיקבע בתקנות מדיניות הפיתוח.

אתם חוזרים בכם מן ההוראה הזאת?

אנחנו חוזרים בנו מן התקנה ומבקשים למחוק אותה.

תקנה 8 נמחקה.

"הודעות ליצרנים אודות המכסה
99.
((א)
ועדת המכסות תודיע לכל יצרן, בתחילת כל שנה, על קביעת המכסה השנתית שלו.



((ב)
בנוסף להודעה לפי תקנת משנה (א), תמסור ועדת המכסות לכל יצרן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפחות לפני תחילת השנה, בדבר המכסה השנתית הצפויה לו, אשר תהיה מבוססת על המכסה שנקבעה לו בשנה הקודמת, וכן על שינויים שאירעו במהלכה, המשפיעים על קביעת המכסה השנתית שלו לפי תקנות אלה.



((ג)
ההודעה המוקדמת לפי תקנת משנה (ב), לא תחשב הודעה סופית לעניין המכסה השנתית של היצרן, ולא תחייב את ועדת המכסות בקביעת מכסת היצרן, אשר תיקבע רק לאחר קביעת היקף הייצור הכולל והתקנת תקנות מדיניות הפיתוח, ככל שיותקנו.




((ד)
הודעות לפי תקנה זו יישלחו בדואר רשום לפי כתובת היצרן הרשומה במועצה, ויראו אותן כאילו נתקבלו בתוך שבוע ימים מיום משלוחן אלא אם כן הוכיח כי לא הומצאו."


עוסקים בסיטואציה שבה ועדת המכסות מודיעה ליצרנים מה הוא היקף המכסה שלהם, כאשר בתקנת משנה (ב) מדברים על הפרקטיקה הנוהגת היום, שמכיוון שהמכסה היא שנתית ומשפטית היא נוצרת רק בינואר, אבל היצרנים צריכים את הוודאות עוד לפני ינואר, אז נוצר נוהג, שבו מקבלים הודעה מוקדמת על המכסה הצפויה, שתחולק בינואר. את זה אנחנו מבקשים לעגן בתקנת משנה (ב).
בתקנת משנה (ג), אני כבר צופה את ההערה של עו"ד עצמון לגבי תקנות מדיניות הפיתוח. כפי שאמרנו, אפשר למחוק אותן מכיוון שסיכמנו שכל ההפניות לתקנות מדיניות הפיתוח יימחקו.

לא כל-כך הבנתי. הרי ביקשת להשאיר את ההגדרה "תקנות מדיניות הפיתוח" וההגדרה אושרה. אני רק רוצה להבין כאן מה ההחלטה. אתם מבקשים למחוק את התיבה "ככל שיותקנו"?

רק את התיבה הזאת בסעיף הזה.

כלומר, "אשר תיקבע רק לאחר קביעת היקף הייצור הכולל", נקודה?

כן.

כלומר, בעצם מורידים בתקנת משנה (ג) את ההגנה הזאת שרציתם לשמור לעצמכם?

כל התיבה "אשר תיקבע רק לאחר קביעת היקף הייצור הכולל ...", זה אמירה שהיא יותר אינפורמטיבית ולא נורמטיבית. זאת אומרת, אנחנו בעצם יודעים שהמכסה השנתית של כל יצרן לא תיקבע אלא לאחר קביעת המכסה ורק לאחר תקנות מדיניות הפיתוח.

זה עיקרון שהרי כבר נקבע בחוק.

אז היא בעצם מיותרת.

כל תקנת משנה (ג)?

לא כל תקנת משנה (ג), אלא רק הסוף: "אשר תיקבע לאחר קביעת היקף הייצור הכולל". זה בעצם מיותר.

אז מה המשמעות של ההוראה? אם כך, נשארת בעצם הוראה שאומרת שההודעה המוקדמת לא תחשב הודעה סופית ולא תחייב את ועדת המכסות. מה המשמעות של הוראה כזאת?

<(היו"ר אבישי ברוורמן)>

אז אתם משאירים אותם באוויר.

עד ינואר, שאז נקבעת לו מכסתו.

כל הרעיון הוא לא להשאיר אותם באוויר אלא להודיע כבר מה יהיה. "להם", אני רק רוצה להזכיר, זה גם למחלבות.

אנחנו רוצים ליצור מין רצף.

יש התייחסות במסגרת אותה הודעה מוקדמת, הרי פעמים רבות מעודדים כל מיני יצרנים בקיץ או בחורף להגדיל מעבר למכסה שלהם, בגלל צרכים כאלה או אחרים. באותה הודעה גם מופיע הפירוט של הדבר הזה?

בדרך כלל לא, כי זה ספטמבר, זה קצת מוקדם. אנחנו מודיעים את זה, כפי שהשנה הודענו את זה כבר באוקטובר. אבל הרעיון הוא, מכיוון שהמכסה היא שנתית, שהחקלאי לא יחכה לינואר אלא כבר בספטמבר תהיה לו הודעה. נוסף לזה, גם המחלבה רוצה לדעת כמה חלב היא אמורה לקבל.

אז יוצא בעצם עדכון נוסף בסביבות ספטמבר-אוקטובר?

או לא.

אם יש צורך.

אם יש שינוי. אם מגדילים מכסה, או חס וחלילה מקטינים מכסה, אז יש שינוי.

זה לא דבר שקרה בשנים האחרונות, שהורידו מכסה.

עו"ד אביאני, אני מציע בכל זאת להשאיר את הסיפה "אשר תיקבע רק לאחר קביעת היקף הייצור הכולל" כדי שתהיה איזו משמעות להוראה הזאת. אחרת, מה המשמעות? שההודעה לא סופית?

בסדר.

הערה נוספת לגבי דרך ההוכחה בתקנת משנה (ד): "ויראו אותן כאילו נתקבלו בתוך שבוע ימים מיום משלוחן, אלא אם כן הוכיח כי לא הומצאו". איך בדיוק הוא יוכל להוכיח?

זה רק אם יש תקלות כלשהן. הוא מוכיח שהוא שלח מכתב רשום שלא הגיע ונעלם. פשוט, מהניסיון שלנו, זה קורה, מה לעשות.

השאלה אם לא ראוי אולי להוסיף כאן דרך נוספת להעברת ההודעות, למשל בדואר אלקטרוני, ככל שהיצרן מעוניין.

קודם שלחתם לי אי-מיילים בכל כיוון, אז אולי גם פה.

אנחנו בעד אי-מיילים, והרוב עובד באי-מיילים. אבל גם פה יש בעיה. ייתכן ששלחתי את האימייל והוא לא הגיע. לא רצינו להגיע למצב שזה כמו במכרזים. אנחנו רוצים לתת בכל זאת איזה פתח למקרים קיצוניים, זאת המטרה. המטרה היא רק לתת שירות טוב יותר.

אפשר להוסיף גם דרך מסירת הודעות בדואר אלקטרוני, כי גם כך אתם עושים את זה.

אם כך פועלים בכל מקרה אולי כדאי כן לעגן את זה.

אבל זה גם וגם.

בנוסף. ככל שהיצרן הסכים לכך.

גם וגם. הנה, עו"ד תורג'מן עכשיו אומרת לי: למה קודם לא נתתם אפשרות בדואר רשום? בבוקר דואר רשום, בצהרים אי-מייל.

אני מבין שכך הם עובדים היום בכל מקרה.

כן, אבל צריך להדגיש, ובלבד שזה יהיה לכתובת דואר אלקטרוני שהיצרן מסר למועצה.

בוודאי. בהסכמתו וכפי שמסר.

תודה. אם כך, אנחנו מאשרים את תקנה 9. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 9 נתקבלה.

תקנה 9 אושרה פה אחד. אנחנו עוברים לתקנה 10: עדכון מכסות במהלך השנה.

"עדכון מכסות במהלך השנה
110.
שינה השר את היקף הייצור הכולל במהלך השנה, לפי סעיף 4(ב) לחוק, תקבע ועדת המכסות מחדש את מכסות הייצור ליצרנים, על בסיס תקנות מדיניות הפיתוח שנקבעו לאותה שנה ולפי תקנה 5 ו-6, בשינויים המחויבים מעדכון היקף הייצור הכולל."

יש צורך בהוראה הזאת?

כן.

ברור שאם יש שינוי בהיקף הייצור הכולל יהיו תקנות מדיניות הפיתוח, שבעצם יקבעו מה העקרונות לחלוקה מחדש.

מדברים פה על סיטואציה שבמהלך השנה, באמצע השנה.

זאת סיטואציה קיצונית שלא קרתה מעולם.

אבל צריך שיהיה איזה guideline.

כתוב: "על בסיס תקנות מדיניות הפיתוח שנקבעו לאותה שנה". אני מבין שיכול שייקבעו לתקופה, לא רק לשנה.

נגיד: "הנוגעות לעניין".

בסדר. צריך להוסיף גם את תקנה 6? לא רק את תקנה 5?

כן.

בסדר, אז נוסיף את שני השינויים.

מי בעד תקנה 10? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 10, עם התיקונים שהוכנסו בה, נתקבלה.

תקנה 10 נתקבלה פה אחד. אנחנו עוברים לפרק ג': קביעת מכסות ליצרנים חדשים.

"פרק ג': קביעת מכסות ליצרנים חדשים

פנייה להגשת בקשה לקביעת מכסה ליצרן חדש
111.
((א)
קבע השר בתקנות מדיניות הפיתוח כי ייקבעו מכסות ליצרנים חדשים לפי תקנה 5(3)(ב), תפרסם ועדת המכסות פנייה לציבור המזמינה אותו להגיש בקשות לקביעת מכסה ליצרנים חדשים (להלן – הפנייה).



((ב)

((1)
התנאים ואמות המידה שנקבעו לבחירה ולאישור יצרן חדש בתקנות מדיניות הפיתוח;




((2)
מספר היצרנים החדשים שיאושרו;




((3)
גובה מכסת הבסיס השנתית שנקבעה לכל סוג של יצרנים לפי תקנה 8."


זה התייתר, כי בעצם מחקנו את תקנה 8.



("(ג)
הודעה על הפנייה תפורסם בעיתון יומי נפוץ בשפה העברית, ובעיתון המתפרסם בשפה הערבית; כמו כן תפורסם הפנייה באתר האינטרנט של המשרד ובאתר האינטרנט של מועצת החלב; ההודעה באתר האינטרנט תפורסם בשפה העברית ובשפה הערבית.



((ד)
הפנייה תפורסם חמישה שבועות לפני המועד האחרון להגשת בקשות."



פה זה באמת עקרונות כלליים, שגם מתקיימים היום בהתנהלות של ועדת המכסות והמועצה, בכל הנוגע להקצאת מכסות ליצרנים חדשים.

בשפה הערבית כתוב שהפרסום יהיה בעיתון. זה בעיתון אחד?

בעיתונות רלוונטית.

"ובעיתון המתפרסם בשפה הערבית". זה עיתון אחד כאילו. כתוב "הודעה על הפנייה תפורסם בעיתון יומי נפוץ בשפה העברית, ובעיתון המתפרסם בשפה הערבית".

יש עיתון ימי נפוץ בשפה הערבית?

אני מכיר קצת, הייתי הרי שר לענייני מיעוטים.

אפשר להוסיף: "עיתון יומי נפוץ בשפה הערבית".

אולי זה מצמצם. למה לא "בעיתונות"?

"בעיתונות".

אז תכתבו גם פה "בעיתונות". את רוצה שיפרסמו רק ב"ישראל היום" וב"ידיעות אחרונות", שיתחילו לריב שני העיתונים?

בעיתונות הרלוונטית.

אני לא יודע מה הכוונה.

למה עשיתם אבחנה בין "עיתון יומי נפוץ בשפה העברית" ובין "עיתון המתפרסם בערבית"?

זה נשמע לי כמו הערה שמשרד המשפטים הכניס בתהליך של אישור התקנות.

אז אולי תעשו פה איזה שינוי. כיוון שאני רגיש ומכיר את הנושא הזה, אני רואה פה קצת טעם לפגם.

כל הצעה לנוסח מקובלת עלינו.

איתי עצמון, קח את זה על עצמך, תתייעץ עם אנשי משרד המשפטים.

אתה מבקש בינתיים לא לאשר את תקנת משנה 11(ג)?

לא, אנחנו נאשר את זה עם התיקון.

אבל מה התיקון?

"בעיתונות".

אני לא מבין מה משמעות השינוי. "בעיתון" ו"בעיתונות" – אתה מתכוון במספר עיתונים?

אני רוצה להבין למה במשרד המשפטים, וגם מבחינה כלכלית, אמרו "עיתון", כי אז ישימו את ההודעה רק ב"ידיעות אחרונות" ורק ב"אל סינארה" ולא במקום אחר. לכן יש פה איזו שאלה.

אני לא בטוח. למיטב ידיעתי אלה תיבות נפוצות מאוד בחקיקה: "עיתון יומי נפוץ".

"עיתון יומי" – זה אומר אחד?

אתה רוצה לכתוב "בשני עיתונים"?

אני לא יודע. אני שואל. זה שאלה מהותית.

יש נוסחים של חקיקה שבהם נתבעים לפרסם בשני עיתונים.

יש שאלה של עלות הפרסום. ב"ידיעות אחרונות" זה הון תועפות.

העלות והאפקטיביות.

במגזר הערבי פרסמנו בזמנו ב-2-3 עיתונים רלוונטיים.

אני מבקש שנציג משרד המשפטים – אני לא רוצה לבזבז פה את זמננו – יישב אתכם אחר-כך ותנסחו את התקנה הזאת. אני רוצה לאשר את זה.

צריך להבין מה לכתוב.

כרגע אני מוריד את תקנת משנה 11(ג). אני לא מאשר את תקנת משנה (ג). תנו לי הצעת ניסוח בישיבה הבאה. בשעה 12:40 אסגור את הישיבה הזאת כי יש לנו עוד דיון על תקנות נוספות. זה יהיה בישיבה הבאה.

פסקה 11(ב)(3) נמחקת, ותקנת משנה 11(ג) טרם אושרה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 11, למעט פסקה (ב)(3) ותקנת משנה (ג), נתקבלה.

תקנה 11 מאושרת, עם התיקונים שהוכנסו בה.

"אישור זכאות יצרנים חדשים
112.
((א)
ועדת המכסות תקבע את זכאותם של המבקשים להיות יצרנים חדשים לקבל מכסה, ובלבד שהמבקש להיות יצרן חדש הוכיח כי יש לו יכולת לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 7(ג) לחוק, בתום תקופת הביניים, כמשמעותה בתקנה 13, ובכל תנאי נוסף שקבעה ועדת המכסות בפנייה.




((ב)
לאחר סיום בדיקת כל ההצעות ובירור הפרטים הנדרשים, תחליט ועדת המכסות על זכאותם של המבקשים להיות יצרנים חדשים, בהתאם לתנאים ולאמות המידה שקבע השר בתקנות מדיניות הפיתוח לאישורם של יצרנים חדשים, ולכללים שנקבעו בפנייה."

מה זה תקופת הביניים?

זה מופיע בתקנה 13. עוד מעט נגיע אליה. יש איזו תקופת ביניים בין אישור המכסה ובין התחלת הייצור בפועל, בין אישור הזכאות למכסה ובין הקצאת המכסה בפועל שיצרן חדש צריך לעמוד בה.

בדרך כלל מה אורך התקופה הזאת?

3 שנים, ולפעמים גם זמן ארוך יותר. הבעיה היא בדרך כלל להשיג אישורי בנייה וכולי, זה לוקח הרבה מאוד זמן. למעשה אומרים לחקלאי: יש לך אישור, תתחיל לעשות. הוא עוד לא מקבל מכסה כי הוא בעצם רק מתחיל. הסעיף הזה מדבר על הזמן עד שהוא מתחיל לייצר.

אני מבקש להתייחס לנושא הצבעתו של חבר הכנסת זבולון קלפה. קיבלתי כרגע הודעה מהיועץ המשפטי לכנסת, שאומר שכמקובל ועדה לא יכולה לפסוק בעניין הזה. הנושא הזה יובא לפתחו של היועץ המשפטי לכנסת. במקרים מסוימים, כידוע, ועדת האתיקה גם מחליטה. אז אני מציע שההליך יהיה כפי שמקובל וכפי שהורה היועץ המשפטי לכנסת.

אני מודה לך.

לגבי תקנת משנה 12(ב), מה יקרה אם לא יהיו תקנות מדיניות הפיתוח בתקופה מסוימת? התקנות האלה הרי יהיו הוראות שעה, וכאן הפניתם "בהתאם לתנאים ואמות המידה שקבע השר בתקנות מדיניות הפיתוח".

אם הן נקבעו- - -

ואם הן לא נקבעו?

אם הן לא נקבעו לתקופה מסוימת אז לא יהיו בתקופה הזאת יצרנים חדשים, כי זה אומר שאין תוספת.

זה אומר שאי אפשר להקצות. אם לא נקבעו, אי אפשר יהיה להקצות.

תמיד כאשר יש תוספת של מכסות זה מופיע בתקנות מדיניות הפיתוח.

תרשמו לי את התיקון ואנחנו נצביע.

מה משמעות התיבה "ולכללים שנקבעו בפנייה"?

אפשר למחוק את זה, כי הכול יהיה בתקנות.

תקרא את הנוסח הסופי.

"לאחר סיום בדיקת כל ההצעות ובירור הפרטים הנדרשים, תחליט ועדת המכסות על זכאותם של המבקשים להיות יצרנים חדשים, בהתאם לתנאים ולאמות המידה שקבע השר בתקנות מדיניות הפיתוח לאישורם של יצרנים חדשים". ובהגדרה "תקנות מדיניות הפיתוח" נאמר "ככל שנקבעו".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 12, עם התיקון שהוכנס בה, נתקבלה.

תקנה 12 נתקבלה.

אני מודה לכם. הישיבה הסתיימה. נמשיך בישיבה הבאה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:37.>