PAGE
2
ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
26/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשע"ד (26 בנובמבר 2013), שעה 10:30

<תקנות שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – היו"ר
יעקב מרגי

מיקי רוזנטל

>
שרת הבריאות יעל גרמן
דוד פילבר - מנהל אגף הנחיות ותקנות, מינהל התכנון, משרד הפנים

אורלי בוני - ממונה שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד הבריאות

עו"ד רמי אבישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אביבה קוגוס - יועצת לשרת הבריאות

מירב גת - יועצת טכנולוגית, ניידות ורגישות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד ערן טמיר - ריטיינר, נציגות שוויון לאנשים עם מוגבלות

סנדרה מרון - מובילת נגישות השירות, מכבי שירותי בריאות

עו"ד שמעון פרג' - סגן היועמ"ש, מכבי שירותי בריאות

איסר ברטוב - מנהל אגף תשתיות ואחזקה, קופת חולים מאוחדת

גלית שטיין - מנהלת מדור תכנון, מורשת נגישות, קופת חולים לאומית

אבי תורג'מן - אדריכל ראשי, שירותי בריאות כללית

ד"ר חיים נוימן - ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

עו"ד נועה ביתן - אקי"ם ישראל

עמוס רון - יו"ר ארגון הגג של ארגוני הנכים

ישראל אבן זהב - רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

עו"ד יערה קלמנוביץ' - רכזת פורום הארגונים, בזכות

עו"ד עדי מרלה - יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

פנינה סופר - המשמר החברתי

אשר רוכברגר - המשמר החברתי

אייל לב ארי

וילמה מאור

אהובה שרון חבר המתרגמים
<תקנות שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ג-2013>

שלום לכולם. יש לנו היום אורחת מיוחדת, השרה יעל גרמן, חברה טובה שלנו. יעל, זאת היא ועדת המשנה לענייני נגישות. חבר הכנסת יעקב מרגי חבר קבוע בוועדה ויש עוד מספר חברי כנסת החברים בוועדה.
אנחנו דנים בפרטים הקטנים, בתקנות המאוד קטנות וסומכים מאוד על אנשי המקצוע שנמצאים כאן. אנחנו הפוליטיקאים פחות מבינים אלא פחות או יותר מנצחים על תזמורת שכל כלי בתוכה אנחנו לא מבינים אותו אבל את הפרטיטורה כולה אנחנו כן מבינים. אנחנו מתקדמים מתוך שביעות רצון רבה מאוד למשרד שלך. אורלי כאן אתנו הרבה מאוד זמן.

היום אנחנו דנים בנגישות הבריאות. מי מציג את הנושא? הדיון הוא דיון המשך ואת רצויה כאן ככל שתחפצי אבל את יכולה לסמוך עלינו כי אנחנו עושים עבודה מצוינת.

אם אתה בראש השולחן, אני סומכת על כך שהעבודה היא מעולה.

האנשים כאן מאמינים בנגישות כאידיאולוגיה. אתמול התקיים כנס של הנציבות שהיה מאוד מאוד מרשים. דנו על נושא הנגישות כסטייט אוף מיינד, כדבר שהוא אוניברסלי לגמרי, שכולם עושים בו שימוש בסופו של דבר. סיפרתי להם שלפעמים אני רואה זוג קשישים שיורדים יד ביד ברמפה של עגלת נכים, מדרגות תלולות עבורם, וזה נראה התוויה שונה לאותה נגישות וזה דבר פנטסטי. לכן נגישות ONCE היא נגישות, היא תמיד טובה ואנחנו מנסים. השמים הם הגבול וגם את השמים ננגיש.

אני חושב שהשרה החליטה להישאר לדיון הזה, דבר שיש לו אמירה. לא שמשרד הבריאות עצל בנושא הזה, אבל יש בזה אמירה כי יש תחושה – וראית זאת בכנס שדרות – שכולם מדברים על נגישות אבל שאחרים ינגישו. לפעמים גופים שלא היית מצפה מהם, דווקא שם הדברים זזים. לכן זה שהשרה נמצאת בדיון כזה - זה אחד מני כמה ואלה משרדים רבים שצריכים לסיים את התקנות – אני חושב שזה אומר אמירה גם לאנשי המקצוע במשרד וגם לוועדה. שוב, תודה.

בניגוד אליך אני לא מופתע. אני מכיר אותה. אני שמח אבל לא מופתע.

לא, לא הופתעתי אבל הייתי חייב לומר לה תודה ולומר את זה בצורה ברורה.

מי מתחיל? יש למישהו אמירה כללית שאי אפשר בלעדיה?

כנציגת משרד הבריאות, אני רוצה לומר תודה לשרת הבריאות ולהנהלת המשרד כי באמת אנחנו מנסים ועובדים והמשרד מאוד עובד והכול בתמיכה רבה מאוד של הנהלת המשרד. בלי זה לא היינו יכולים להגיע עד הלום. יש אמונה בדבר.

יופי. עכשיו אנחנו מתחילים בדיון. מי מציג את התקנות?

אפשר לומר משהו?

קצר.

אני אבי תורג'מן. אני אדריכל ראשי של שירותי בריאות כללית. כתושב הרצליה לשעבר, אני שמח שהשרה כאן. אני כבר גר במודיעין אבל ההורים שלי עדיין גרים בהרצליה. אני רוצה לנצל את העובדה שהשרה כאן. יש משהו מהותי שנדון. אני הייתי שותף לדיונים בחוק ועשו הפרדה של בריאות וחינוך בבניין ציבורי רגיל. בעצם האחריות שלך כשרה לחתום על התקנות. מה שכן מטריד אותנו בכללית, ויש לנו המון מרפאות בקהילה, זה שאין כרגע התייחסות לאורך הזמן שניתן להנגשה. בחוק כתבו תאריכים פיזית. כתבו שצריך להתחיל ב-2007 ולהסתיים ב-2018, 11 שנים, כי ידעו שיש בעיה לעשות את ההנגשה.

אני מבקש לעשות שינוי בחקיקה כדי כן לאפשר את הזמן שחשבו לנכון אז. אנחנו עושים הנגשה כל הזמן.

קודם כל, שכחתי לציין כאן את הדבר החשוב ביותר. בזמן שיעל הייתה ראש עיריית הרצליה, הרצליה זכתה לציון העיר הכי נגישה בישראל.

רציתי לנצל את ההזדמנות כדי להעלות את זה כדי כן להביא לשינוי חקיקה כלשהו ולא לתת את פרק הזמן הקצר הזה.

הבנתי שיש לך עוד שנתיים.

אתה מדבר על הנגשת רשויות?

אני מדבר על הנגשת המרפאות בקהילה. יש לנו 1,200 מרפאות ולא ניתן לעשות פרויקט כזה בטווח קצר.

אני מאוד מאוד שמחה שאתה מעלה את הנושא. אני לא מאמינה בדבר כזה שהוא לא ניתן. זה עניין של סדרי עדיפויות.

צודקת.

באותן שנים עד שאתה צריך להנגיש את המרפאות שלך, אתה תשקיע כספים רבים בדברים אחרים. אם אתם תחליטו שנושא הנגישות נמצא בראש סדר העדיפות, נא להעביר ולהסיט תקציבים. אתם ידעתם את זה.

זה לא קשור לכסף.

זה רק קשור לכסף. זה קשור לתכניות ולכסף. זה עניין של סדרי עדיפויות. הנגישות צריכה להיות בראש סדר עדיפות. לא יכול להיות שנכה לא יוכל להגיע ויישאר למטה או יצטרכו לשאת אותו במדרגות. זה לא יכול להיות. אני מכירה את הבעיה, אני שמעתי אותה, יש לנו גם את הבעיה הזאת בבתי החולים. קיימתי ישיבה בנדון ואני אמרתי במפורש בישיבה הזאת שאני מבקשת להוציא קודם כל מכתב לכל הגורמים במשרד הבריאות שידעו שהזמן קרב, שלא יבואו שנה קודם ויאמרו שלא ידעו. נא לדעת. אלה לוחות הזמנים ובהם אתם צריכים לעמוד.

תודה רבה. לא תיאמנו. לו היית מגיע לוועדה, היית יודע שהעמדה של הוועדה היא עמדת השרה בדיוק אחת לאחת.

חברים, אנחנו רוצים להתקדם.

אני רוצה להתייחס בבקשה למשהו כללי אחד. אני סגן היועצת המשפטית של מכבי שירותי בריאות.

כל קופות החולים עכשיו יציגו את עמדתן?

הואיל ואנחנו מדברים על עניין קריטי וכבוד השרה כאן, חשוב לי שהיא תדע שהמתכונת שקיימת בתקנות היום סותרת את חוק השוויון.

זה יעלה תוך כדי הדיון.

אני רוצה לומר לנציג קופת חולים שמרפאת תל אביב א' בברודצקי, שתי קומות, קומה אחת נגישה ולקומה שנייה אנשים פשוט לא יכולים לעלות אליה.

זאת עיריית תל אביב.

אתה חושב שאנחנו צריכים לעבור עד שהם כבר לא יהיו בעולמנו כדי שיעלו לקומה השנייה?

לא, זה לא הדיון. עיריית תל אביב לא נותנת לנו.

עיריית תל אביב אשמה. עיריית תל אביב לא מאפשרת לכם להתקין מעלית?

אנחנו מתקדמים. סדר העדיפויות שלנו הוא כזה שנגישות קודמת לאסתטיקה ולדברים אחרים בהם אתה משקיע.

הדיון בחוק היה ברור והכול עמד לנגד עינינו.

יש לנו לוח זמנים מסודר.

זה לא היה עניין תקציבי. גם אתה השתתפת באותם דיונים. זה לא היה עניין תקציבי.

יש רק אפשרות אחת להימנע מהדבר הזה, אם קופת חולים כללית תבוא לפני ועדה ותוכיח שיש לה נטל כבד.

זה לא קשור לכסף. זה מה שניסיתי להסביר. זה לא קשור לכסף. אני אישית הייתי שותף לכל הדיונים, כך שאי אפשר להגיד שהכללית לא עושה.

אנחנו נתקן את התקנות.

המערכות הפרטיות שהן הראשונות, עד 2015 אנחנו מחייבים כי שם יש נטל כבד. את הציבוריות עד 2018 והמוניציפליות עד 2021. אלה התאריכים.

אבל זה לא היה בגלל נטל כבד.

אתה צריך לחשוב בתוך מה אתה נכלל.

הדיון אז לא היה בגלל נטל כבד. זה פשוט לא ניתן.

מי מציג את תקנות משרד הבריאות?

ממשיכים לקרוא.

נכון, ממשיכים לקרוא. מכבי, במהלך הדיון תגיד את מה שיש לך לומר.

זה רק משפט אחד.

בסדר. משפט אחד.

לדעתי המתכונת שקיימת היום בטיוטת התקנות, ואנחנו בקשר ישיר עם הגורמים במשרד הבריאות, לא רק שהיא לא תועיל אלא היא תפגע בכלל הציבור ובמיוחד בבעלי המוגבלויות ואני מדבר בעיקר על שירות שניתן על ידי גורמים פרטיים מחוץ לקופות. אני לא מדבר על הסניפים שלנו.

דיברנו על זה בדיון הקודם.

אמרת את זה.

אמרת את זה בדיון הקודם.

אמרת את זה ועניתי לך. גם קראתי את המכתב שלכם. היות והעניין כן נתון לנטל כבד, כל אחד יוכל לבחור.

לא, אין נטל כבד.

אז מה הבעיה?

החוק מנע מקופות החולים נטל כבד. זה עיקר העניין.

אתה מדבר על המרפאות הפרטיות.

בוודאי. אני מדבר על מכוני פיזיותרפיה, על מרפאות, על רופאים עצמאיים עם מרפאות בדירות שלהם.

אם מכון פיזיותרפיה לא מסוגל לבצע את מה שאנחנו מבקשים, הוא לא צריך להיות מכון פיזיותרפיה.

אל תתקשר אתו.

אני רוצה לומר משפט אחד.

אמרת.

עוד לא. ב-2018 כל מרפאות רופאים עצמאיים שאין להם שירותים לנכים, שיש להם מדרגות, יידרשו לעבור לקניונים, יידרשו לעבור למרכזים מסחריים ואנחנו לא נראה יותר נגישות של שירות של רופא משפחה שנמצא בתוך השכונות אלא הוא יהיה מרוכז במקומות אחרים.

מה שאתה אומר יכול להיות נכון לגבי כל דבר. כל אחד יכול לטעון את הטענה הזאת. אין לך שום יוצא מן הכלל. הרי רעיון הנגישות הוא שבכל תחומי החיים, בכל תחומי המוגבלויות, זה דבר אוניברסלי, כל אחד משתמש בזה כולל הרופא שנמצא במכון הפיזיותרפיה שלו. אם הוא לא מסוגל לעשות את הדברים האלה, אנחנו הרי לא דורשים דברים בלתי הגיוניים, לא יהיה.

לא יהיה בפול.

כל פעם בא גורם חדש ואומר שאנחנו לא יכולים כי זה יקר לנו. בסדר גמור, אז אל תשקיעו בזה אלא תשקיעו בדברים אחרים.

לא דובר על כסף.

מה אתם בדיוק רוצים? אנחנו כותבים תקנות, אנחנו מנגישים מקומות ולא אם יבואו אנשים מוגבלים אלא שמא יבואו.

המילה סבירות לשירותים, זה כמו שאם יש לך ברחוב אחד שני רופאים ואחד נגיש טוטלי ואחד לא נגיש טוטלי, חסרים לו שירותי נכים, לא נתקשר אתו?

לא.

ואז הקהל יצטרך לחכות שעות.

תודיעי לו היום שהוא הולך לאבד את החוזה ב-2018.

הודענו.

כוחות השוק יעשו את שלהם.

זאת אי הבנה טרגית של עקרון הנגישות. אני לא רוצה יותר לשמוע. תודה רבה.

זה כבר עלה בדיון הקודם. אני מתפלא עליכם.

אבל זה לא נגמר.

נמשיך.

לגבי הסבירות, הוועדה דנה בזה במפורש בתיקון מספר 2. יש איזו התייחסות מפורשת למה היא ראתה באופן סביר, לגבי סעיף 19(כה). יש את זה בכתובים.

אתה תוכל לשלוח לי?

דיון מה-11 בינואר 2005.

אנחנו ממשיכים.

חייב בביצוע התאמות נגישות שאינו ספק שירותים גדול

6.
ביצוע התאמות נגישות

חייב בביצוע נגישות שאינו ספק שירותים גדול ידאג לביצוען של התאמות הנגישות כמפורט בפרקים ז' עד ט'.

אלה הפרקים של נושא ההנגשות הפיזיות והשירות.

ירד נושא חובת ההתייעצות עם מורשה מתו"ס – מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה - ואישור של מורשה מתו"ס ומורה של השירות כנ"ל.

כן נשאלת שאלה האם אמורה לחול החובה של ההתייעצות לגבי מקומות שהם ספציפית מיועדים לתת שירות לאנשים עם מוגבלויות שהם גם נחשבים כמקום שהוא מקום שנותן שירות בריאות. זאת השאלה לאור הסדרים דומים בתקנות מקום קיים ומקום חדש. זה דבר שהוועדה צריכה להכריע בו. כרגע זה הנוסח שמובא בפניה ויש גם אופציה נוספת, האם אנחנו מוסיפים חובה צרה של היוועצות ואישור של המורשים לגבי מקומות שמיועדים ספציפית.

בשפה פשוטה תסביר מה עלינו לעשות. בשפה נגישה תסביר לנו מה אתה רוצה שנעשה.

האם להטיל חובה צרה יותר. במקור הייתה חובה רחבה להיוועץ עם מורשי נגישות ולקבל את האישור של מקבלי התאמות הנגישות. בנוסח שבפניכם כרגע זה ירד.

זה לגבי ספק שאינו גדול.

כן.

איך מוגדר ספק שאינו גדול?

לא בית חולים.

מה שהם ציינו כאן כמכון פיזיותרפי, הוא נקרא ספק קטן?

ספק שירותים קטן. השאלה הנשאלת היא אם הוועדה מחליטה ליצור חובה צרה יותר שתחייב היוועצות עם מורשים ביחס למקומות שמיועדים לתת את השירות שלהם בעיקר לאנשים עם מוגבלות בדומה למה שמוסדר.

מה ההיוועצות הזו אמורה לספק?

ישראל, אתה רוצה לומר משהו?

כן. מכון פיזיותרפיה הוא המקום אליו איש עם מוגבלות מגיע אפילו שהוא לא נכה. קורה לו משהו, הוא שבר יד או רגל, הוא צריך להגיע לשם. אם המקום לא נגיש, איך הוא יגיע?

בסעיף 7, אליו נגיע, החלטנו שאנחנו נוציא טופס מסודר שיכלול את כל הרכיבים של הנגישות שכל אחד צריך לעשות. חובת ההיוועצות, המשמעות היא הטלת נטל כספי על חייב בנגישות. הוא צריך לרכוש שירותים של יועץ חיצוני, בן יועץ למקום פיזי בן לשירות. אנחנו חשבנו שזה יכול להיות מיותר. הוא כמובן יכול לעשות את זה אם הוא רוצה, אבל יש לי טופס מובנה שאומר לו בדיוק מה הוא צריך לעשות,.

אתה מקל עליו. בסדר.

זה מצוין.

אנחנו חשבנו שניתן להקל כאן.

אם כן, מה אתם מציעים?

קודם כל, במקום קיים, אם אני לא טועה, בתקנות של משרד המשפטים, החובה היא רק למורשה לשירות. זאת אומרת, גם שם אין חובה להיוועצות עם יועץ לנגישות במקום.

החובה להיוועצות כעיקרון נובעת מתוך הרצון להגיע למיצוי מקצועי של הנגישות. אם הבן אדם שהוא בעל הבית יודע להנגיש את המקום שלו בעצמו, שינגיש.

זאת העמדה שלנו.

הנוסח הראשוני שהוגש על ידי משרד הבריאות דרש דרישה מחמירה יותר מספקי שירות בריאות משום שזה דרש מהם בכל מקרה ובכל מצב להתייעץ עם מורשים. עכשיו משרד הבריאות חושב שזאת דרישה מחמירה מדי והוא רוצה לחזור בו. אני חושב שהכי נכון לעשות בהקשר הזה, זה פשוט ליישר קו עם התקנות הכלליות ולהגיד שבמקרה ומדובר בשירות שמיועד בעיקרו וכולי.

תודה. ודאי.

אני דווקא כן הייתי רוצה להחמיר את זה כך שכן תהיה חובת היוועצות במורשה נגישות שירות ואני אגיד את זה לאור מה שנעשה כבר בשטח. כאשר הדיור הממשלתי עשה את ההנגשה במסגרות של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה, אנחנו ראינו שהוא עבד לפי התקנות אבל בפועל זה לא התאים לאוכלוסייה שלנו והיה צריך לפרק את זה ולשנות. לכן אני חושבת שבמיוחד בנושא של מרפאות יש כל מיני אוכלוסיות שמגיעות וכמו שאנחנו יודעים לא מספיקות התקנות הבסיסיות.

אני רוצה שהמקום יהיה נגיש על פי התקנים שאנחנו כותבים כאן. למה אני צריך לחייב אותו להתייעץ? אולי הוא יודע לבד? כנראה בתשעים אחוזים מהמקרים הוא יתייעץ כי הוא לא יודע איך לבצע את זה.

אני אסביר בדיוק למה אני מתכוונת. לדוגמה, הנושא של רוחב פתחים. לדוגמה, הנושא של שירותים שהוא קריטי כי אל תשכחו שכל התקנות נקבעו לפי המידות, לפי אדם כמו שמואל שהוא יושב בכיסא, הוא קל משקל והוא מתנייד לבד. למקומות האלה מגיעה הרבה פעמים אוכלוסייה שאני צריכה להשאיר מקום גם למלווה והרבה פעמים עם כיסאות גלגלים שהם יותר גדולים ואנשים אלה פשוט לא יוכלו להיכנס לשירותים.

אנחנו לא דורשים את זה בתקנות.

זה מה שאני אומרת.

תודה. מירב, אנחנו לא נדרוש את זה.

זה לא משנה לחובת ההיוועצות כי אנחנו ממילא לא דורשים את זה בתקנות.

האוכלוסייה שלנו לא תוכל להגיע.

אם נראה שבעקבות זה תקרה רעידת אדמה, אנחנו נשנה את החוק. בסדר גמור. אנחנו יכולים להמשיך.

אמרנו שמקום ייעודי כן יחויב בהיוועצות עם המורשים.

כמו בבניין קיים.

כמו בבניין קיים.

למרות ההגדרה שהוא לא גדול.

כן.

תעשו לי טובה, אל תסבכו. הסברתי לכם את המשחק כאן. שמונים אחוזים לא מבינים מה מדברים ועשרים אחוזים הם עורכי דין שמסבירים להם מה קורה. אני מבקש, אל תסבכו את זה. דברו פשוט. ישראלי, דבר פשוט.

7.
ביצוע בדיקה לקיומן של התאמות הנגישות

חייב בביצוע נגישות שאינו ספק שירותים גדול יבצע, לא יאוחר מתום חצי שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, בדיקה לקיומן של התאמות הנגישות המפורטות בפרקים ז' עד ט'. הבדיקה תיערך על גבי טופס שקבע הממונה בהתייעצות עם הנציב.

8.
פרק זמן לביצוע התאמות הנגישות

פרק הזמן הכולל לביצוען של התאמות הנגישות המפורטות בפרקים ז' עד ט', שעל חייב בביצוע נגישות שאינו ספק שירותים גדול לבצע לפי הפרקים האמורים, יהיה בהתאם ללוחות הזמנים שבתוספת.

כמו שאתם רואים, עדיין אין תוספת אלא זאת השלמה שתימסר לוועדה מאוחר יותר על ידי משרד הבריאות.

לסימן ב', סעיף 7, תרשום לך בבקשה שהבדיקה תדווח על טופס ולא תיערך על טופס.

זה עניין של נוסח. למיטב זיכרוני, זה הנוסח שמופיע בתקנות הכלליות.

תדווח, יש לזה משמעות נוספת כי למי היא תדווח?

אפשר לכתוב שתיעשה על גבי טופס.

תיערך. נבדוק את זה. זה עניין של נוסח. אם תדווח, תדווח, אם תבוצע, תבוצע, ואם תיערך, תיערך.

בסדר.

פרק ד': סייגים לביצוע התאמות נגישות

9.
חדר טיפולים ובדיקה מיוחד

התקנה כרגע לא נדונה כיוון שהיא קשורה לנושא של פרק ז' שהוא התאמות המבנה ומשרד הבריאות ביקש כרגע לא לדון בה. הוא מגבש את התפיסה שלו לגבי אילו הנגשות פיזיות ייעשו במקומות שנותנים שירותי בריאות.

על סעיף 9 כרגע מדלגים?

כן.

אנחנו עובדים על זה.

הסעיף יידון יותר מאוחר במשולב עם פרק ההנגשות הפיזיות.

10.
נטל כבד מדי

חייב בביצוע נגישות, שאינו נותן שירות בריאות ממלכתי, פטור מביצוע התאמות נגישות לפי פרקים ז' עד ט', לפי הוראות לפי סעיפים 19ט ו-19יב לחוק, לפי העניין, אם הדבר מהווה נטל כבד מדי.

הוראות טכניות

11.
מפרט טכני

(1) בהיעדר הוראות מתאימות בחיקוק או בת"י בדבר מפרט טכני של התאמת נגישות בציוד רפואי או בעניינים אחרים שבתחום הרפואה, רשאי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי מטעמו, לאחר התייעצות עם בעלי מקצוע מתאימים הנוגעים להתאמת הנגישות כאמור, ובהסכמת הנציב או מי מטעמו, להורות על מפרט טכני להתאמת נגישות כאמור, לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות למקומות נתינתם של שירותי בריאות.
(2) מפרט טכני שהורה עליו המנהל הכללי של משרד הבריאות יפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות במדור מיוחד לעניין זה.

שאלה בנושא הזה. אם יש תקנים אמריקאיים או אירופאיים, למה לא להשתמש בהם?

אין תקנים.

גם מכון התקנים מכיר.

אין תקנים. אם יש, הוא יאמץ אותם.

בכל מקרה, אי אפשר לאמץ אוטומטית תקנים.

אני חושב שיותר נכון דרך ה-ת"י.

אם זה חלק מהתקן, זה בפנים.

נניח שאין תקן ישראלי, אם יש תקן בחוץ לארץ, למה לא להשתמש בו?

משרד הבריאות יחליט מה שיחליט.

נראה לי שזה יצטרך להיות דרך ה-ת"י.

ישראל, אין התנגדות להשתמש בתקנים. העניין הוא שאין תקנים בנושא של מכשירים רפואיים גדולים.

יש עוד קושי נוסף.

ברכבי הסעה השתמשנו בתקנים זרים. אימצנו אותם.

אבל זה לא קשור לתקנות הבריאות.

משפטית זה בעייתי.

היום מכון התקנים מנסה לאמץ אותם.

אם הוא יאמץ, זה בפנים.

הוא אומר שמשפטית זה בעייתי.

אני גם אסביר. התקנות האלה מטילות חובות שבצדן יש גם עונשין. הפניה לתקן שנקרא לו לצורך העניין תקן זר שלא אומץ אפילו באמצעות התקן הישראלי יוצרת לדעתי גם חוסר ודאות במישור המשפטי ביחס למי שחייב לבצע את הנגישות. יש גם ספק אם דרך התקנות אני יכול לאמץ את התקן שנקרא לו תקן זר כשדרך המלך לאמץ אולי תקנים זרים היא דרך מכון התקנים, דרך חוק התקנים ודרך התקן הישראלי. אני חושב שהרעיון בקונספט הוא נכון אבל מבחינה משפטית הוא בעייתי.

צריך איכשהו לשלב את זה, אם יש משהו מוכן ומשתמשים בו בעולם.

המשרד יעשה את זה.

מכון התקנים צריך לאמץ את התקנים האלה.

אנחנו הולכים לעבוד עם מכון התקנים על הנושא. דיברנו עם מכון התקנים וזה יהיה תהליך ארוך. יש אצלנו אגף שעוסק באישור מכשירים רפואיים והוא יעבוד עם מכון התקנים. זה יהיה תהליך ארוך לאשר כל MRI וכל כיסא וכל רנטגן שיהיה נגיש לפי תקן ישראלי.

תודה. אנחנו ממשיכים.

היום יש תקן לבטיחות למכשירים רפואיים ואין תקן לנגישות.

(3) הוראות טכניות שקבע הנציב לפי לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורו שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011 או לפי תקנות נגישות השירות יחולו גם לעניין תקנות אלה, אלא אם כן הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות לנציב כי הוא מסרב לתחולתן של הוראות כאמור. הוראות טכניות כאמור בתקנת משנה זו, שחלות לעניין תקנות אלה, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות במדור מיוחד לעניין זה.

אנחנו מפרידים כאן בין מכשירים רפואיים לבין ציוד שקיים בתוך בתי חולים וקופות חולים שהוא לא בהכרח מכשירים רפואיים כמו כיסאות לחדרי המתנה או דברים כאלה שייקבעו להם תקנים אותם נאמץ, מלבד הדברים שהם באמת מכשירים רפואיים שכאן זה עניין קצת יותר מסובך. הפרדנו בין ציוד כללי לבין ציוד שמוגדר כציוד רפואי.

יש הפרדה נוספת. כיום יש מספר הוראות תכנון שהנציב קבע, כרגע, למיטב זיכרוני, לפי תקנות מקום קיים. כיוון שבאופן כזה או אחר הנושא של הנגשות פיזיות, בין אם זה דרך תיקון קיים ובין אם בדרך הסדר אחר שיקבע משרד הבריאות לגבי למשל חניות שיופיעו גם בתקנות בהמשך, עת נדון בהן, יכול בהחלט להיות שתהיה ונכון שתהיה תחולה גם למפרט הטכני של הנציב למשל בנושא החניות. לכן פתחנו את האפשרות הזאת ובמקום שמשרד הבריאות יצטרך לבנות תורה שבכתב מחדש, היכן שכבר קיימת תורה כזאת, ככל שהיא מתאימה לנושא התקנות של שירותי הבריאות, היא תאומץ.

זה גם חשוב מבחינת אחידות, שתהיה אחידות לגבי הסטנדרטים של הנגישות. אם הנציב רואה לנכון לכתוב תקן מסוים של נגישות שהוא נכון לכלל הציבור, אין סיבה שאנחנו במשרד הבריאות לא נאמץ את זה. כמובן שבגלל שמדובר בשירותי בריאות והם ייחודיים, אנחנו משאירים עדיין את שיקול הדעת למנהל לוודא שאין סתירה. ככל שאין, אנחנו נאמץ זאת.

השאלה אם כיסא גלגלים או מיטה בבית חולים זה ציוד רפואי.

זה נקרא ציוד רפואי. אנחנו מדברים על תקנים לנגישות. זאת אומרת, לא תקן בטיחות. עם כל הכבוד לנציב, אני לא בטוח שיש לו את הכישורים לקבוע תקן וזאת לא סמכותו לקבוע תקנים לציוד רפואי. למשרד הבריאות נתונה הסמכות לקבוע תקנים לציוד רפואי ולכן עשינו את ההפרדה.

יש דברים מקובלים בעולם ולכן למה להמציא את הגלגל?

המקובל הוא לא תקן.

זה מסבך אותך עם בעיה משפטית ואנחנו לא רוצים להסתבך עם זה.

אנחנו נאמץ תקנים. ברור שאנחנו נאמץ תקנים.

מכלל קיומו של חוק ציוד רפואי, צריך לעשות הבחנה בדבר ההגדרה שם של ציוד רפואי שאני מניח לא אמורה להיגזר משם. הציוד הרפואי שם, לא נראה לי מה שאתם מכוונים לכאן.

לא נתנו הגדרה.

זה לא עניין למשל של מיטה.

אבל לא נתנו הגדרה. אם היינו נותנים הגדרה, אתה צודק.

כל בר דעת יבין שכיסא גלגלים או מיטה, זה ציוד רפואי?

כן. שוב, לאור קיומו של החוק.

בסדר. תמשיך.

עוד שאלה אחת לחידוד. ערן, תוך כמה זמן ייכנסו הוראות טכניות כאלה לתוקף?

מה קבוע בבניין קיים?

למיטב זיכרוני חצי שנה.

120 יום מיום הפרסום.

ארבעה חודשים. תוך כמה זמן נכנסים מפרטים טכניים לתוקף?

מי כותב אותם? הנציבות? אני מבין שמשרד הבריאות צריך לכתוב אותם.

את המפרטים הטכניים של פסקת משנה (א), משרד הבריאות. את המפרטים האחרים, בכל מקרה הנציב. האימוץ שלהם, לפי המנגנון שנקבע.

הארגונים מעורבים איכשהו בזה? יהיה מקום להערות?

לגבי ציוד רפואי, לא נראה לי.

הייתה בקשה מטעם קופות החולים שזה יהיה גם בהתייעצות עם ספק השירות ואנחנו הרחבנו את זה להתייעצות עם בעלי מקצוע מתאימים. לא קבענו שדווקא ספק השירות או דווקא ארגונים אלא באמת אנשים שמתמצאים בתחום. את הבקשה של קופת חולים הרחבנו.

אנחנו יכולים להתערב בספר המוגבלויות גם בנושא של הציוד הרפואי? לא בטוח. במקרה שלך אתה איש מקצועי, אבל אני לא רואה מה הנפקא מינא של ארגונים.

בהוראות הטכניות הכלליות במקום קיים אין את ההיוועצות עם הארגונים.

אין סיבה שלא. אם זה איש מקצוע, אין סיבה שלא.

עוד נקודה אחת מעבר לפרסום באינטרנט. אם תהיה לכם, רמי, מניעה שזה גם יימצא במשרדים שגם הם יהיו פתוחים לעיון הציבור. אני מדבר על 11(ב), על 11(ג), כל מה שהוא בעצם חל כמו במקום קיים, הוראות טכניות שהנציב כאמור יפרסם במקום מיוחד למטרה זו באתר האינטרנט של הנציבות, שזה קיים, ויימצאו במשרדי הנציבות לעיון הציבור בעת שהם פתוחים לציבור.

תעשו הפרדה. פתוח לעיון, זה פתוח לעיון הציבור.

רגע. אנחנו מנהלים שלושה דיונים. מה הבעיה? שהם יפרסמו ברבים?

אנחנו מפרסמים ברבים. אני לא חושב שאני במיוחד צריך לתלות בשלט איקס.

הם יפרסמו. לא נראה לי שרבים מתעניינים בזה.

אני אתלה על הקירות מפרטים טכניים? אני לא מבין.

באתר. באתר זה כתוב.

אם תחליטו שאתם רוצים את זה, תעשו את זה. נמשיך.

הערה לסעיף 12. למה הסעיף הזה נמחק?

כי כל מרפאה וכל מקום שנותן שירות, מוגדר כעסק וחלה עליו חובת רישוי עסקים.

אם כן, למה לא להפנות את זה?

תסבירו גם לנו כדי שנבין. מה הפניה? אתם מפנים כאן?

אנחנו רוצים שתהיה הפניה לרישוי עסקים. אנחנו לא רוצים לוותר על הסעיף הזה.

צריך להבין שמשרד הבריאות בסמכות שלו כמעניק רישיונות היא מאוד מצומצמת ביחס להיקף הסוגים של המרפאות. כיום יש חובה לתת רישיון רק לשני סוגים של מרפאות שזה מרפאות שמבצעות פעולות כירורגיות ומכוני דיאליזה. זאת אומרת, כל רופא אורתופד, גניקולוג, להם אין צורך ברישוי.

לא יתכן שרופא יעבוד בלי רישוי, בלי איזשהו רישיון.

יש לו רישיון לעסוק במקצוע.

יש רישיון מקצוע. רישיון עסק ורישיון מקצוע, אלה שני דברים שונים.

נכון. אני מדברת על רישיון עסק. לא יתכן שהוא יעבוד ללא רישיון עסק.

אין עליהם חובה להוציא רישיון עסק.

אם אני פותח מרפאה, אני לא צריך רישיון עסק מהעירייה?

לא.

לפתוח מקום פיזי כלשהו, אני יכול לפתוח בלי רישיון?

זה לא בעסקים שטעונים רישוי לפי הצו.

למדתי משהו חדש לגמרי.

בית מרקחת פרטי – כן, מרפאת שיניים – לא.

מרפאת שיניים לא נדרשת.

לא יתכן שמסעדה צריכה רישיון עסק ורופא לא צריך.

משרד הבריאות חייב אותנו לעשות רישוי עסקים לכל המסעדות.

אני תופס את הראש עכשיו. אני לא מאמין לזה.

נשאיר את הסעיף כפי שהוא היה לפני כן.

אי אפשר.

אני לא מצליח להבין מה היתרון בסעיף.

אייל, תבדוק.

כשנותנים רישיונות, ממילא יש להם סמכות להכניס כל חובה.

ערן, אייל יבדוק את זה ונראה בהמשך.

אני אומר שיש מספיק אמצעי אכיפה אחרים. אני לא יודע מה זה מוסיף.

אני רוצה לומר שזה משהו שלא נעשה היום והשאלה אם אנחנו יכולים להכניס את זה דרך תקנות הנגישות. זאת אומרת, משרד הבריאות לא עושה את זה היום והשאלה אם דרך תקנות הנגישות נחייב את משרד הבריאות.

קודם כל השאלה היא אם צריך. תבחנו את זה. לא צריך סתם להעמיס.

לא נצליח לעשות את זה. אנחנו לא עושים את זה.

גם הניסוח הקודם לא דיבר על זה אלא הוא דיבר שכאשר נותנים רישיון, אז. זאת אומרת, הוא לא חייב התחלת פיקוח על דברים אחרים.

תבחנו נזק מול תועלת.

זה לא מעלה ולא מוריד.

אנחנו סומכים על המערכות שנותנות רישיון עסק שהן דואגות לא לתת רישיון עסק ללא נגישות, ללא תקני נגישות.

מה שצריך לרישיון עסק, לא צריך את ההוראה הזאת כאן כי זה ממילא מופיע בחוק רישוי עסקים. מה שלא צריך רישיון עסק, זאת הבעיה?

השאלה מה אנחנו עושים. אפשר להביא חקיקה ראשית כך שהם כן יצטרכו לעשות זאת.

אני לא חושב שאפשר לעשות את זה בתקנות. אם כבר צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית.

כך אמרתי.

פרק ו': פיקוח

13.
מרכז נגישות

על חייב בביצוע נגישות המעסיק 25 עובדים לפחות יחולו הוראות תקנה 91 לתקנות נגישות השירות.

מה זאת התקנה הזאת?

כל הפירוט של עבודת רכז נגישות. אמרנו שאם זה כבר פורט שם, אין טעם שנפרט שוב. העתקנו את זה כי זאת הייתה טיוטה.

חבר'ה, לא תאמינו, סיימנו עכשיו מי שרוצה להתבטא, יתבטא אבל אל תחזירו אותי לחומר. מה שאייל צריך לבדוק, הוא יבדוק.

מהדיון הקצר שהיה כאן קודם ביני לבין איש קופת חולים, מסתבר שיכולה רשות מקומית לעצור מהלך של ביצוע נגישות בשירות רפואי בלי שזה קשור בכלל למשהו שאנחנו עושים ואנחנו לא מטילים כל חובה על הרשות המקומית לאפשר את הנגישות הזאת.

לא הבנתי. למה לה, לרשות המקומית, לעשות דבר כזה?

לא יודע. תשאל אותו.

אני יכול להגיד לך שכבר לפני שש-שבע שנים, עת חבר הכנסת יהלום היה יושב ראש הוועדה, אני באופן אישי כתבתי לו מכתב ובו העליתי את הבעיה שיש לנו במה שנקרא נכסים לא מוסדרים. יש מושג כזה שנקרא נכסים לא מוסדרים שהסכמי חכירה לא נעשו. זה משהו מקדמת דנא ואנחנו הרי קופה שקיימת כבר הרבה שנים ויש הרבה נכסים שאין הסכמים מסודרים עם רשות מקומית או עם כל מיני גורמים כאלה. כל פעם שאנחנו צריכים לבקש היתר בנייה על משהו כזה, בעל הנכס צריך גם לחתום ובמקרה הספציפי של המרפאה הספציפית שאני כבר התעסקתי אתה כל כך הרבה שנים, גם שמואל חיימוביץ' ניסה לעזור לי, היא נכס של עיריית תל אביב והיא לא מוכנה לחתום על הבקשה להיתר עד שלא יסדירו כל מיני דברים שלא מצליחים להגיע להסכמות.

כל מיני דברים, בתוכם הנושא של נגישות?

לא. הבקשה להיתר קשורה רק לרצון לשים מעלית. הם דורשים לעשות הסכם נכסי. ביקשתי אז מחבר הכנסת יהלום לנסות מול משרד הפנים לעשות כל מיני קיצורי תהליכים בנושאים שקשורים לנגישות פרופר, אבל כנראה אישור בעל הנכס זה לא משהו שאי אפשר לעקוף.

אתה יודע להפנות אותי לסמכות מכוחה הרשות המקומית פועלת?

סעיף 2 לתקנות התכנון והבנייה הן כלליות.

אתה מכיר את ראש מערך הנכסים בעיריית תל אביב? קוראים לו לוי. אם הוא יחתום, אני עושה את המעלית מחר.

אני שואל כדי למצוא פתרון. כדי למצוא פתרון, צריך קודם להבין את הבעיה.

הבעיה היא נכסית. אין לנו הסכם חכירה על הנכס הזה ואנחנו לא מצליחים להגיע לזה.

הוא רוצה להשיג משהו אחר כשאתה רוצה ממנו משהו.

במלים פשוטות, המעלית הזאת היא בת ערובה במשא ומתן מסחרי וזה לא צריך להיות כך. המעלית שצריך לעשות שם היא כרגע בת ערובה בהליך מסחרי אחר.

צריך לחשוב על דרך לאפשר להוציא היתרים בקלות יותר בלי חתימת בעלים ככל שמדובר רק בהתאמות לנגישות.

של וד"לים לנגישות.

זאת כנראה בעיה כי ניסינו את המהלך הזה.

יכול להיות אבל כרגע אני לא יכול לפתור את הפלונטר הזה. יכול להיות שצריך, לגבי מה שאתה אומר, לחשוב על זירוז.

החוק מתייחס לזה. טוב או רע, אני לא בטוח אבל הוא התייחס לזה בסעיף 19(ח). קודם כל נראה מה המצב החוקי. לפי סעיף 19(ח) לחוק השוויון, במקרה הזה אם הבעלות על המבנה היא של העירייה, האחריות היא של העירייה. הם לא עושים טובה לכללית אלא זאת חובה שחלה עליהם. אם הם לא מבצעים אותה, הכללית פעלו בתום לב ועשו כל מה שנדרש מהם, בכל הנכס – במקרה זה זאת העירייה – אחראי על בעיית הנגישות. זה דבר ראשון שנקבע ב-19(ח)

דבר שני שנקבע בסעיף 19(ח) זאת האפשרות של, במקרה הזה קופת חולים כללית, להפר את ההסכם עם הבעלים.

איך אני יכול כאן לסייע בזה? לא מבחינת חקיקה. הוועדה שלנו אמורה לפתור לך את הבעיה הזאת.

אני מוכן להוציא את הניירת ולהעביר אותה אליך באופן אישי.

לא. אל תעביר לי. יש לי מספיק.

תאמין לי שאנחנו יודעים שצריך מעלית.

שאותו לוי מעיריית תל אביב יסביר לאילן גילאון.

מאז התחילו בחקיקת החוק, אני כאן שותף לכל הוועדות גם במשרד הבריאות ועוד לפני הוועדות כאשר אז הוצאנו הנחיות נגישות למבנה בריאות. זה היה ב-2003, עוד לפני שנוצר החוק. נכון להיום, מאז אני נכנסתי לתפקיד, לפני 12 שנים, הכנסנו לפחות 120 מעליות במרפאות של הכללית. רק לסבר את האוזן, כשאני עשיתי סקר ב-2003, היו 525 מרפאות ששייכות לנו והיו חסרות משהו כמו 130-140 מעליות. אנחנו כבר הכנסנו 120 מעליות. נשארו בודדות בכל מיני מקומות שם יש בעיות נכסיות או בעיות כאלה ואחרות כמו בעיות הנדסיות אבל הן מועטות. בשכורות נקטנו עמדה והעמדה הייתה שכל מרפאה שלא נגישה, נגמרת השכירות, יוצאים ממנה. יש לנו 1,400 מרפאות, יש לנו כל מיני מרפאות קטנות בישובים הקטנים ושם אין בעיה של נגישות, של מעלית, אלא לפעמים יש בעיות נגישות אחרות. אני אומר שמהבחינה הזאת הדברים נעשים. אבל יש כמה פרויקטים שבאמת תקועים באופן אמיתי.

גם עיריית תל אביב נופלת על איזה חוק שאומר שכל הסכם כזה או אחר, הסכם שכירות, צריך לקבל את אישור שר הפנים.

נכון, היא חייבת בהקצאה.

כשרוצים לסבך משהו, מוצאים את הדרך.

אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות שככל הידוע לי לא עלו בתקנות, בנוסח המלא שלהן, והן נוגעות לאנשים עם מוגבלות שכלית. הסוגיה הראשונה היא הנושא של ליווי בתקופת האשפוז הרפואי. אנשים עם מוגבלות שכלית מגיעים לטיפול רפואי ובמידה והם צריכים להתאשפז, הם צריכים איזשהו מישהו שיתווך בינם לבין הצוות הרפואי וזה לפעמים בגלל בעיות תקשורת ולפעמים בגלל בעיות אחרות וההורים לא תמיד מתפנים לזה. אני יודעת שבעיה דומה יש גם אצל אנשים עם מוגבלות נפשית.

אני רוצה להוסיף לדבריך.

זאת סוגיה אחת שאני חושבת שהיא מאוד מאוד מהותית וחשובה.

את אומרת שזה לא טופל.

זה טופל.

אני רוצה להוסיף. מרים בר-ניר לא נמצאת כאן היום כי היא מלווה את הבת שלה שחולה בסרטן ויש לה מגבלה נפשית. היא מאושפזת מאז יום חמישי והיא אומרת לי שהיא לא יכולה לעזוב לרגע את המיטה שלה ולהגיע לישיבה בנושא הזה כי אין מי שידאג לה.

הנושא של הליווי נדון הרבה ואפילו אנחנו הכנסנו נושא של ליווי שהיה מנוגד במידה מסוימת לתפיסה של נציבות שוויון בזמנו. בנגישות השירות דנו בנושא והבאנו את זה אפילו כדוגמה של משרד הבריאות שכן הכניס את התקנה הזאת ודיברנו בפירוש על ליווי של אוריינטציה בלבד. אנחנו לא יכולים בתוך התקנות האלה להצמיד מלווה לבעיות רפואיות כי זה קשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אי אפשר לתקן דברים שקורים בחוק אחד בחוק הנגישות. אנחנו כן הכנסנו את הנושא של מלווה עם אוריינטציה. בן אדם בא עם בעיה כלשהי ומבקש מלווה, אז מלווים אותו ואומרים לו היכן החדר אבל עושות את זה בדרך כלל בנות שירות ומתנדבים. אני לא חושבת שהוא יכול להיכנס אתו לרופא ולשמוע את המצב הרפואי שלו. יש כאן בעיה משפטית. אי אפשר להצמיד אליו בן אדם.

אנחנו כן מכניסים את הנושא של תרגום לשפת סימנים כשצריך, אבל שוב, לביצוע פעולות, לליווי ממש לביצוע פעולות ספציפיות, אנחנו לא יכולים דרך החוק הזה לחייב את בית החולים להושיב מישהו ליד החולה במשך 24 שעות ביממה.

זה מייצר בעיה של חסיון.

יש מקומות שבאופן אוטומטי זה נכון לכלל הציבור. למשל במקרה של ילדים, זה ידוע שמבקשים מהורה ללוות את הילד ולהיות אתו בבית החולים. מה שנדרש מכלל הציבור, אני לא יכולה לקחת את האנשים עם מוגבלות ולהגיד שלאנשים עם מוגבלות נצמיד מלווה מטעם בית החולים ואנשים לא עם מוגבלות יבואו עם בני המשפחה שלהם. מה שנכון לכלל הציבור, נכון לכלל הציבור. אנחנו לא הולכים לשנות את זה דרך התקנות האלה. אנחנו כן מוכנים להקל אבל תחשבו על הנטל. זה לא תפקיד בית החולים להושיב מישהו ליד האדם במשך 24 שעות ביממה. אדם קשיש מגיע, המשפחה רוכשת שירותי אחות שתשב אתו במשך 24 שעות ביממה. זה לא תפקיד בית החולים.

לפעמים לאוכלוסייה הזאת אין כסף.

אבל זה לא תפקיד בית החולים לעשות את זה. תפרידו בין התפקידים.

אורלי, ההסבר שלך מתקבל על הדעת.

אני רוצה להעיר משהו לגבי רכז הנגישות. אני חושבת שדרוש כאן להפנות את רכז הנגישות, להקצות רכז נגישות למטה, למחוז, כי אנחנו מקבלים הרבה פניות בנגישות ישראל מגורמים אחרים, מגופים מאוד גדולים.

כל הפניות של נגישות ישראל מגיעות אלי. יש לנו 99 רכזים בכל הארץ.

מי את?

אני יועצת משפטית בעמותת נגישות ישראל. אנחנו מקבלים הרבה פניות, לא מכוח התקנות האלה אלא מכוח תקנות אחרות, מגופים גדולים ששואלים האם הם צריכים להקצות רכז נגישות אחד לכל הסניפים שלהם או לכל הרשת שלהם. אנחנו רוצים למנוע את זה בעתיד ואנחנו רוצים שיהיה כתוב כאן: רכז נגישות למטה, למחוז, למה? לכל קופת חולים?

הפנייה הזאת הגיעה אלי. אני רוצה לפרט. אני רוצה לומר מה קורה בשטח. בסך הכול אנחנו המשרד המרושת היחיד במדינת ישראל. יש לנו 99 רכזי נגישות כממוני שוויון. אין בית חולים בו אין כתובת, אין קופת חולים בה אין כתובת ברמה ארצית או מחוזית. יש כתובות. אנחנו לא מפרסמים באתר שלנו. אנחנו דורשים מכל מקום לפרסם את האדם שלו, כמו שמפרסמים את האדם שעוסק בפניות הציבור. אנחנו דורשים שיפרסמו מי רכז הנגישות. אנחנו לא יכולים לרדת לרזולוציה. אני לא מחליטה עבור קופת חולים. קופת חולים כללית במקרה, יש לה ועדת נגישות ארצית. בכל מחוז יש להם רכז נגישות עם ועדת נגישות.

שיהיה כתוב.

לא צריך לכתוב את זה.

בוודאי שכן. לא יתכן שנמצא את עצמנו עם רכז נגישות אחד לכל קופת חולים כללית.

כל עוד התפקיד הזה מוגדר כחלק, לוקחים בן אדם בכיר במערכת, כמוני למשל, וממנים אותו. אין הגדרה מוגדרת ואי אפשר לדרוש. קחו את אבי והוא בכיר במערכת. למשל לבית חולים לוינשטיין יש שלושה רכזי נגישות כי הם הבינו שאת התפקיד הזה לא יכול לעשות בן אדם אחד בנוסף לתפקיד הבכיר האחר שהוא ממלא.

שיהיה כתוב כאן.

לא צריך להיות כתוב. אנחנו הולכים לפי החוק. חבר'ה, המערכת עושה מעל ומעבר.

אני צופה בעיות בעתיד.

אנחנו לא נפרט.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>