PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 109>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשע"ד (26 בנובמבר 2013), שעה 12:00

<1. תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשע"ג - 2013>
<2. תקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשע"ג- 2013>

חברי הוועדה: >
מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

>
איגור סטפנסקי - סגן מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

עו"ד שבתאי אלבוחר - הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

עו"ד דפנה גלוק - משרד המשפטים

בוריס שוורץ - סגן מנהל מחוז הצפון לעניינים טכניים, חברת החשמל

איציק ברכה - חבר הנהלת התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל

אלכסנדר רודיאק - מדריך ארצי לבטיחות בחשמל, המוסד לבטיחות ולגיהות

נעה בן שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<1. תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשע"ג - 2013>
<2. תקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשע"ג- 2013>

צהרים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות החשמל, שינויים בתקנות החשמל, עדכונים בתקנות החשמל.
תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון. אני רואה שיהיה דיון מחשמל. אני מבין שאנחנו צריכים לקרוא את התקנות.

אני מבקש מהנוכחים להציג את עצמם.

לשכת היועץ המשפטי, משרד התשתיות.

סגן מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות והאנרגיה.

אני כאן גם בכובע של חברת החשמל אבל גם כחבר במליאת ועדת האורות שכתבה את ההצעה.

מוסד לבטיחות ולגיהות.

משרד המשפטים.

תציגו לנו בקצרה את תכלית התקנות הללו.

נתחיל מתקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו). להיום יש לנו תקנות. זאת בעצם הרביזיה על התקנות הישנות. התקנות מדברות על כל מיני חוקים איך לעבוד בקרבה למיתקן חי ובמיתקן חי. זאת אומרת, כשיש מתח. איך לעבוד, למי מותר לעבוד, איזה רישיונות צריכים להיות לבן אדם המוסמך לעבוד במיתקן חי, איזה מרחקים בטיחותיים צריכים להיות לעבודה במיתקן חי או בקרבתו. את הדברים האלה התקנות אמורות להסדיר.

התקנות באו להסדיר מצב שהתקנות הקודמות לא נתנו לו מענה ולא נתנו פתרונות? לשפר את המצב הקיים?

כן. לשפר את המצב הקיים. יש כמה הבדלים בין התקנות. הרביזיה באה מכיוון שב-2008 יצאו תקנות עבודה במיתקן חי ובקרבתו ולאחר התקנות יש לנו מסגרת פירושים לתקנות ושאלות. קיבלנו הרבה שאלות ובקשה מאנשים מקצועיים – חשמלאים, חשמלאים מוסמכים ומהנדסים - לפרש כל מיני תקנות.

התייעצתם.

כן.

זה חשוב מאוד כי אחת הטענות שאנחנו תמיד מקבלים היא שלא מתייעצים עם האנשים הרלוונטיים. כולם חושבים שהם נורא חכמים ונכון, כולם חכמים, ובכל זאת יש להתייעץ. עכשיו קראנו את דוח מבקר המדינה לגבי שינויים שעשו בתחבורה הציבורית, אבל לא התייעצו עם הנוסעים והתוצאה איומה ונוראית. אם כן, אתם התייעצתם. יופי.

התייעצנו ובעקבות השאלות נעשתה הרביזיה, כיוון שהבנו שאי אפשר לפרש הכול אלא כנראה צריך משהו לתקן. לדוגמה, בחוץ לארץ, בארצות הברית עושים את העדכונים כל שנתיים. אצלנו לוקח הרבה יותר זמן אבל בסופו של דבר צריך לעשות.

ברשותכם, אני מבקש מראש סליחה כי אני לא מבין כל כך בענייני חשמל ולכן מן הסתם חלק מהדברים לא יהיו בהירים לי. אנחנו נשתדל שתבהירו לי את זה בשפה פשוטה בהתאם להיותי הדיוט בתחום.

אנחנו יכולים להתחיל להקריא.

תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל התשי"ד-1954, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, בסעיף 2(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה –
"בדיקת קבלה" – בדיקת ציוד במעבדה להתאמתו לדרישות התקן קודם הכנסתו לשימוש.

"בדיקה תמוגרפית" – אבחון נקודות חמות במיתקני חשמל, באמצעות מצלמה רגישה לטמפרטורה.

זה מחליף את הבדיקה החשמלית שהייתה בתקנות הקודמות, נכון?

לא. זה לא בדיוק. הבדיקה החשמלית בתקנות הקודמות אומרת שבדיקת הפעילות והתקינות של מיתקן חשמלי. כאן בדיקה חשמלית היא, אם אני זוכר נכון, אנחנו לא משתמשים במושג הזה, אז אין צורך בהגדרה.

לגבי בדיקת קבלה, בדיקת הקבלה היא ציוד שאמור להיות בשימוש בעבודות במיתקן חי ובקרבתו. זה ציוד מיוחד, זה ציוד עם בידוד כאשר יש כל מיני דרישות לציוד הזה בתקנים בין לאומיים ובתקנים ישראליים.

היועצת המשפטית של הוועדה אמרה לך שנגרעה הבדיקה החשמלית מהתקנות הקודמות.

כן. מכיוון שאנחנו מחליפים את התקנות הקודמות. זה לא תיקון לתקנות הקודמות אלא פשוט מחליפים את כל הסט. לכן יש דברים שחוזרים ואנחנו עדיין צריכים אותם ברביזיה הזאת. לכן הם חוזרים בדיוק באותה מתכונת ללא שינוי.

הבדיקה התמוגרפית, אתם אומרים שזאת השיטה בה אתם משתמשים.

הבדיקה התרמוגרפית, פעם ראשונה בתקנות אנחנו משתמשים בהגדרה הזאת.

זה כמו סי.טי. לקווי חשמל?

בדיוק. עושים בשטח, לא הייתה הגדרה ואנחנו חושבים שזה מאוד חשוב שתהיה הגדרה ושהבדיקה הזאת תבצע. לכן אנחנו התייחסנו אליה.

"גודל מיתקן" – ערך הנקבע לפי זרם הכיול או הכיוונון של המפסק הראשי בלוח המזין את המיתקן או חלק ממנו שבו מבוצעת העבודה.

"חיבור גלווני" – חיבור במתכוון בין שני מוליכים לצורך העברת זרם.
"חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן" – בעל רישיון המתאים לעוצמת הזרם במיתקן בו מבוצעת העבודה לרבות חשמלאי מסויג.

מה זה חשמלאי מסויג?

בתקנות רישיונות יש כל מיני סוגים של חשמלאים. יש את החשמלאי המוסמך, חשמלאי ראשי וכולי. אחד מהרישיונות הוא חשמלאי מסויג. המסויג מקבל את הרישיון לעבודה מסוימת במקום עבודתו. הוא לא יכול להשתמש ברישיון שלו בכל מקום כפי שבא לו.

זה רישיון בהתליה.

כן. נותנים הקלה לבעלי מפעלים וכולי שהם יכולים להכשיר אדם מסוים, הוא יקבל ממשרד הכלכלה את הרישיון של חשמלאי מסויג והוא יכול לעבוד רק במקום העבודה הזה וגם בעבודה מסוימת ולא בכל העבודות.

"מבודד" – מופרד מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד כדלקמן:

במתח נמוך – בידוד העומד בתקן החל עליו.

במתח גבוה – בידוד כפול וסיכוך מוארק.

"מדידה במיתקן חשמל" – פעולה למדידת ערכים חשמליים לרבות בדיקת היעדר מתח.

"מוליך" – גוף המיועד להעביר זרם חשמלי.

"מיתקן" – מיתקן חשמלי, כהגדרתו בחוק.

"מיתקן חי" – מיתקן או חלק ממנו (להלן – חלק חי) שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל.

"מעבדה" – מעבדה מוסמכת לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997 שיש לה אמצעים מתאימים לבדיקת ציוד לעבודה במיתקן חי, כמפורט בתוספת השנייה.

המעבדה היא רק לבדיקת ציוד.

כן. כשדיברנו לגבי בדיקת הקבלה, מעבדה עושה את הבדיקה. מעבדה מוסמכת לפי חוק רשות המעבדות שנותנת את ההסמכות.

למי שלא מכיר את התהליך, יש לכם הערות? זה הזמן להעיר אותן. אין הערות.

"מתח גבוה" – מתח בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל העולה על 1000 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר ואינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר.

"מתח נמוך" – מתח בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל העולה על 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר ואינו עולה על 1000 וולט בזרם חילופין או 1500 וולט בזרם ישר.

"ניקוי בהתזה" – ניקוי חלקים חיים של מיתקני חשמל באמצעות התזת חומרי ניקוי או מים.

נכון שבתקנות האלה פעם ראשונה אתם מתייחסים לנושא של ניקוי בהתזה?

פעם ראשונה. בדיוק. כמו שאמרתי, התייחסנו גם לשאלה לגבי הניקוי בהתזה. ניקוי בהתזה, מכיוון שבשטח עושים דברים כאלה והניקוי הזה הוא דבר טוב, כמו בדיקה תרמוגרפית, אבל אף פעם לא הייתה הגדרה רשמית בתקנות. לכן הכנסנו את זה.

"עבודת חשמל" – התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכנית טכנית לביצועה.

"עבודה במיתקן חי" – עבודה שבה חשמלאי בה במגע עם חלק חי שאינו מבודד או חלק שאינו מבודד העלול להפוך לחי בשעת ביצוע העבודה במיתקן, לרבות כל עבודה הכרוכה בחדירה של חלק כלשהו מגוף החשמלאי או ציוד שבידו לתחום עבודה במיתקן חי, למעט מדידה במיתקן כמפורט בתקנה 14, בדיקה תרמוגרפית כמפורט בתקנה 15 וניקוי בהתזה כמפורט בתקנה 16.

"עבודה בקרבת מיתקן חי" – עבודה שבה חשמלאי או עובד חודר לתחום הקרבה למיתקן חי עם חלק כלשהו מגופו או מציוד שבידו, למעט עבודה במקום בו קיים מחסום פיסי קבוע מחומר מתכתי מוארק או מחומר מבודד מתאים, המונע חדירה לתחום מיתקן חי.

בתקנות אחר כך יש לכם הסדרים על המחיצות, היריעות והמסכים שאפשר להתקין, אבל כאן אתם אומרים שבכלל זה לא נחשב לעבודה בקרבת מיתקן חי, גם אם זה קרוב בגלל שיש מחיצה או שיש מחסום פיזי. זה לא אותו מחסום פיזי בו מדובר?

כן. יש למשל מיתקן חי ואם אתה תשים את המחיצה מגבס למשל, אתה כבר נמצא מהצד השני ואתה כבר לא בקרבה. אני רוצה להבהיר שאני מקווה שכולם מבינים שאנחנו מדברים על עבודה במיתקן חי או בקרבתו. זאת אומרת, זאת לא כל עבודה עם כל מיתקן. מיתקן אפילו בלי חשמל, התקנות לא חלות.

ברור. זה לא מיתקן חי.

לכן יש כל מיני דרישות מאוד קשות אחר כך לעבודה במיתקן חי ובקרבתו. יש כל מיני דרישות לגבי כמה אנשים, שני אנשים, צוות שצריך להיות ודרישות להדרכות שצריך להעביר ראש הצוות. שמת מחיצה, אתה פטור, אתה יכול לעבוד כמו בן אדם.

"ציוד" – אביזרים וכלים המשמשים לעבודה במיתקן חי אטו בקרבת מיתקן חי.

"קשת חשמלית" – זרם חשמלי העובר דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מירידת ערך הבידוד של האוויר או הגז.

"רדיוס DL" – ערך המגדיר את תחום העבודה במיתקן חי.

"רדיוס DV" – ערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מיתקן לבין הקצה החיצוני של לתחום הקרבה למיתקן חי, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה.

"תחום העבודה במיתקן חי" – תחום המקיף חלקים חיים ברדיוס DL מסביב לחלק חי, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה, לפי המתח הנקוב של המיתקן.

"תחום הקרבה למיתקן חי" – תחום שמעבר לרדיוס DL ועד קצה רדיוס DV, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה.

"תקן" – תקן מן המפורטים בתוספת השנייה, שכולם פתוחים לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי.

באיזה מובן התקנים האלה פתוחים לעיון הציבור? כל אחד יכול לעיין?

כל אחד יכול לבוא ולדרוש.

יש את הספרייה במכון התקנים וכל אחד יכול לעיין ללא תשלום.

אתם מתכוונים שזה יהיה גם באתר האינטרנט?

לא. אנחנו לא יכולים מכיוון שזה עולה כסף. אם בן אדם רוצה לעיין במכון התקנים, בבקשה אבל לקחת ולצלם, הם גובים כסף.

לעומת זאת, נראה שבתקן ישראלי יש הפניה לאתר האינטרנט.

כן, כי העניין הזה של שקיפות חשוב.

בתקן ישראלי יש הפניה ומי שמחפש, יכול למצוא ואז לדעת יותר במה מדובר.
"תקן ישראלי" – תקן ישראלי (ת"י) כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), וכתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו פתוח לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצוינת באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים שכתובתו www.energy.gov.il. בהיעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן ישראלי לעניין תקנות אלה.

אתה רוצה שנקרא לסירוגין, אתה ואני?

בינתיים אני בסדר. זה תרגיל טוב. אם אני יכול לקרוא את זה, אני יכול לקרוא כל דבר.

עבודה במיתקן חי

2. תנאים שבהם מותרת עבודה במיתקן חי

(1) לא תבוצע עבודה במיתקן חי במתח נמוך או במתח גבוה אלא אם כן הפסקת האספקה החשמלית למיתקן עלולה לגרום לאחד מאלה:
(1) סכנה לחיי אדם או לבריאותו.

(2) שיבוש בתהליכי ייצור המחייבים אספקת חשמל רציפה.

(3) שיבוש בקיום שירותים לציבור.

(4) שיבוש באספקת חשמל ממערכת החשמל של בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), עבודות מפורטות להלן אפשר לבצען במיתקן חי:
(1) החלפת מכשיר מדידה, אביזר פיקוד, אביזר הגנה או מיתוג המותקן במעגל פיקוד של עד 10 אמפר.
(2) החלפת, ניתוק, חיבור, בדיקת מכשיר למניית אנרגיה ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(1) קיים קושי באיתור מאבטחי המיתקן או אותם מאבטחים משמשים להגנה על מספר מיתקנים.

(2) עוצמת הזרם של המיתקן אינה עולה על 100 אמפר.

(3) ההחלפה מבוצעת בהתאם להוראה בכתב של חשמלאי הנדסי לפחות.

למה מאפשרים לעשות את הפעולות האלה גם במיתקן חי? בגלל שהזרם נמוך?

זאת אחת הסיבות לרביזיה. מכשיר מדידה למשל, יש לנו לוח חשמל ויש לנו אמפרמטר בלוח. לפי התקנות ב-2008 חשמלאי אחד לא יכול לבצע את זה כי הוא צריך או לסגור את הכול על לוח החשמל, זאת אומרת, לא הייתה אספקת חשמל לכל המיתקן – למפעל או למלון או למקום אחר – או הוא צריך להיות שני אנשים. בסך הכול מה שהוא צריך זה לפתוח דלת ולהחליף את האמפרמטר הזה.

זאת לא פעולה מסוכנת ברמת הסיכון?

לא. גם כאן יש סכנה אם אני מכניס את האצבע.

יש כאן סכנה סבירה שאדם מקצועי מודע לה ויודע לבצע אותה בלי לסכן את עצמו.

כן. נכון. חוץ מזה, אנחנו לא צריכים לשכוח שאנחנו מדברים על חשמלאים עם רישיון מתאים שעברו את ההכשרה והם חשמלאים. לא כל בן אדם יכול להתעסק בזה.

3. תנאים בהם אסורה עבודה במיתקן חי

על אף האמור בתקנה 2, לא תבוצע עבודה –
(1) במיתקן חי פנימי הנמצא במבנה בעל תקרה וקירות, בזמן סופת ברקים.

(2) במיתקן חי שאינו נמצא במבנה בעל תקרה וקירות, בזמן מזג אוויר סוער כגון גשם שוטף, סופת ברקים או רוחות חזקות.

(3) במיתקן חי אם מצויים בו גזים, או חומרים דליקים או נפיצים אחרים.

4. גורם מבצע עבודה במיתקן חי
(1) עבודה במיתקן חי תיעשה בידי צוות חשמלאים כמפורט להלן:
(1) אחד מחברי הצוות יהיה אחראי על ביצוע העבודה (להלן – האחראי).

האחראי יהיה בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המיתקן.


האחראי יהיה נוכח במקום בעת ביצוע העבודה וישגיח במשך כל זמן ביצועה.

(2) חשמלאי אחר, אחד לפחות בצוות, יהיה בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן או רישיון מסוג הנמוך ממנו בדרגה אחת.

בתקנות הקודמות דובר על כך ששאר חברי הצוות לכאורה היו צריכים להיות חשמלאים באותו סוג של רישיון וכאן מדובר רק על חשמלאי אחד נוסף.

כן.

אם יש צוות של שניים, זה אותו הדבר, אבל אם יש צוות של שלושה, בעצם החשמלאי השלישי יכול להיות בדרגה אחרת.

אני הייתי מבקש, בנוסף להערה הזאת, שתסבירו את ההיגיון של הדבר הזה. למה צריך צוות וכולי? למה לא אדם אחד?

אנחנו אומרים עבודה במיתקן חי או בקרבתו. העבודה מסוכנת ביותר כי כמו שאנחנו מכירים את החשמל, אתה לא רואה ואתה לא מריח והדבר מאוד מסוכן. לצערנו זה יכול להרוג. זאת אומרת, כשבן אדם בא לעבוד במיתקן חי, ההיגיון הוא שהוא לא יהיה לבד אלא שמישהו יעמוד לידו ויכול להזהיר אותו. אני יכול לספר לכם מהניסיון שלי עת עבדתי בלוח. לא תמיד עבדתי במשרד התשתיות. היה אתי בן אדם בזמן שאני עבדתי בלוח החשמל הגדול. תוך כדי העבודה התחלתי להרים את הראש, ואפילו לא הרגשתי אבל היה שם פס ספירה, פסים עם חשמל שהיו מעל הראש שלי, ואם הוא לא היה, הייתי יכול להתחשמל. לכן הרעיון שצריכים לעבוד לפחות שני אנשים .

לגבי הרישיונות. חשבנו האם יש צורך לדרוש שכל החשמלאים יהיו בגודל המיתקן והגענו להחלטה לא, כי יש לנו אחד שהוא ממש צריך להיות בגודל המיתקן – זאת אומרת, ההנדסאי, חשמלאי ראשי או משהו כזה – והשני צריך אחד פחות. זאת אומרת, נתנו את ההקלה.

כמה דירוגים יש בכלל אצל החשמלאים?

13.

העובדה שהיה תיקון לחוק שעדיין לא נכנס לתוקף ושמותנה בתקנות, היא לא מפריעה לכם? ברגע שישונו התקנות, תצטרכו לתקן גם את התקנות האלה.

איזה תקנות?

תקנות החשמל (רישיונות).

לא, אנחנו לא צריכים לשנות.

הכול יישאר? המהנדס, ההנדסאי, המוסמך והמסוים?

כן. זה היה בתיאום עם מה שנקבע בתקנות רישיונות.

(2) מספר כל חברי הצוות, ובכלל זה האחראי, יהיה:

(1) במיתקן חי במתח נמוך – שני חשמלאים לפחות.

(2) במיתקן חי במתח גבוה – שלושה חשמלאים לפחות.

(3) עבודה במיתקן חי תבוצע בהתאם להוראות בכתב הנוגעות למיתקן בו מבוצעת העבודה שיינתנו על ידי חשמלאי בעל רישיון:
(1) במתח נמוך -

· במיתקן בעל עוצמת זרם עד 630X3 אמפר – חשמלאי הנדסאי לפחות.

· במיתקן בעל עוצמת זרם מעל 630X3 אמפר – חשמלאי מהנדס.

כאן יש החמרה. נכון?

לא. זאת לא החמרה. היו שאלות לגבי ההנדסאים. הם רצו שיהיה יותר מפורט בתקנות ויהיה כתוב מתי הוא כן יכול לעבוד ומתי הוא לא יכול לעבוד. בהתאם לתקנות רישיונות, ההנדסאי יכול לעבוד עד 630 אמפר. אז הכנסנו לכאן את המספרים ואמרנו שעד 630 אמפר צריך להיות הנדסאי לפחות, בוודאי שמהנדס כן יכול מכיוון שזאת דרגה מעל, ומעל 630 הוא לא יכול להיות הנדסאי כי לפי הרישיונות הוא לא יכול. לפני כן היה כתוב רישיון חשמלאי הנדסאי או חשמלאי מהנדס ואז עלו שאלות עד איזה אמפר יכול לעבוד ההנדסאי, מכיוון שברישיון כתוב 630 אמפר. אנחנו הכנסנו את זה לכאן כדי שיהיה מפורט ושלא יתעוררו שאלות.

(2) במתח גבוה – חשמלאי מהנדס.
(4) על אף האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) יכול שעבודות לפי תקנה 2(ב) יבוצעו בידי חשמלאי יחיד בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסוים.

אלה לא אותן עבודות שדיברנו עליהן קודם של החלפת האבזר?

כן. לפי תקנה 2(ב). כן.

וזה בסדר גם אם הוא רק חשמלאי מוסמך ולא חשמלאי מהנדס.

כן. זה בסדר.

זה לא רק. זה די גבוה.

(5) חל שינוי כציוד או במבנה של המיתקן או בשיטת העבודה, לאחר מתן הוראות כאמור בתקנת משנה (ג) או בתקנה 2(ב)(2)(ג) לפי העניין, יינתנו הוראות חדשות לביצוע העבודה באותו מיתקן.

מי ייתן את ההוראות?

לפי המיתקן, או הנדסאי או מהנדס.

5. תפקידי האחראי

(1) יפרט לכל אחד מחברי הצוות את ההוראות כאמור בתקנה 4(ג) או (2)(ב)(2)(ג) לפי העניין ויתעד בכתב:

(1) הסיבה לביצוע העבודה במיתקן חי, מהסיבות המנויות בתקנה 2.

(2) מטרת העבודה ומהותה.

(3) חלוקת העבודה בין חברי הצוות.
(4) הסיכונים האפשריים במהלך ביצוע העבודה ואמצעי הבטיחות הנדרשים.

(5) גבולות מקום העבודה.

(2) יוודא שכל חברי הצוות הבינו את כל ההוראות הנוגעות לביצוע העבודה.

(3) יוודא שעמדת העבודה של כל אחד מחברי הצוות תהיה יציבה ובטיחותית, ותאפשר לו פעולה חופשית בשתי ידיו.

6. אמצעי בטיחות – עבודה במיתקן חי

לא תבוצע עבודה במיתקן חי אלא אם כן ננקטו אמצעי הבטיחות הנדרשים, לפי תנאי המקום, כדי למנוע הלם חשמלי או פגיעת קשת חשמלית, כמפורט להלן:

(1) בידוד חלקי המיתקן באופן המונע אפשרות של מגע בחלק חי, למעט החלק שנמצא בטיפולך.

(2) בידוד הסביבה שבה מתבצעת העבודה באופן המונע סכנת הלם חשמלי או פגיעת קשת חשמלית.

(3) בידוד חלקי המיתקן והסביבה בה מתבצעת העבודה, יותקן באופן שאינו מאפשר את תזוזתו באקראי.

(4) תיחום סביבת העבודה לשם אזהרת הציבור והרחקתו, באמצעות סרטי אזהרה, שלטי אזהרה או אמצעים אחרים המתאימים למקום העבודה ונסיבותיה.

(5) ביצוע העבודה באור יום או בתאורה מלאכותית בעוצמה המאפשרת ראייה ברורה ונוחה של חלקי המיתקן, לרבות זיהוי צבעים.

(6) שימוש בציוד המתאים לאותה עבודה.

(7) שימוש בציוד מגן אישי המתאים לאותה עבודה, כמפורט בתוספת השנייה.

(8) שימוש בבגדים העשויים כותנה או חומר אחר בעל תכונות דומות כדי להקטין נזק אפשרי לעובד במקרה של הופעת קשת חשמלית.

7. ציוד לעבודה במיתקן חי

(1) המבצע עבודה במיתקן חי, לרבות כאמור בתקנה 2(ב) ישתמש בציוד אליו מתלווה תעודה או עליו צוין בתווית או בסימון אחר שהוא מתאים להוראות התקן לפי הרשימה שבתוספת השנייה. לתיעוד המצביע על התאמה להוראות התקן יישמר בידי בעל הציוד או בידי מבצע העבודה במיתקן חי כל עוד הציוד בשימוש.

(2) בידוד המגן מפגיעת הלם חשמלי או קשת חשמלית יהיה במצב תקין לפני תחילת העבודה ובזמן העבודה.

(3) נתגלה ליקוי בציוד או בבידוד כאמור בתקנת משנה (א) או (ב),ד אין להשתמש בו בעבודה במיתקן חי אלא אם כן תוקן.

(4) אופן השימוש, צורת האחסון והתחזוקה, השינוע, הביקורת והבדיקות התקופתיות של הכלים והציוד המשמשים לעבודה במיתקן חי יוסדרו באמצעות הוראות טכניות בכתב של חשמלאי מהנדס.

גם כאן לא מדובר על הנדסאי אלא רק על מהנדס.

כן. אנחנו לא מדברים על כך שחשמלאי מהנדס חייב להיות עובד קבוע במקום. יש למשל מהנדס חשמל והוא נותן את ההוראות בכתב למנהל תחזוקה במלון כלשהו. הוא אומר שצריך להיות 1, 2, 3 והבן אדם ממלא אחר ההוראות האלה. הוא לא חייב להיות שם כל הזמן. אם משהו השתנה, הוא צריך לעשות את העדכון.

(5) ציוד יאוחסן במקום מוצל, מאוורר, נקי ויבש ולא ייחשף לקרינה ישירה של שמש, לחום, לשמן או למאמצים מכניים העלולים לפגום בו.

8. בדיקת ציוד לעבודה במיתקן חי

(1) ציוד לעבודה במיתקן חי ייבדק בדיקת קבלה.

(2) ציוד כמפורט להלן ייבדק, נוסף על בדיקת הקבלה, בדיקה חשמלית תקופתית במעבדה:

(1) ציוד למתח נמוך – כפפות גומי (Class 0;00) – אחת לשנה לפחות.

(2) ציוד למתח גבוה –
(1) כפפות גומי (Class 1; 2; 3; 4) – אחת לשישה חודשים לפחות.

(2) במת הרמה מבודדת, שרוול גומי, כיסוי מבודד, יריעת גומי – אחת לשנה לפחות.

(3) מוט מבודד למתח גבוה – אחת לשנתיים לפחות.

(3) ציוד לעבודה במיתקן חי ייבדק באופן חזותי לפני כל שימוש בו לגבי שלמות, ניקיון ותקינות.

עבודה בקרבת מיתקן חי

9. הגורם המבצע במיתקן חי

(1) עבודה במיתקן חי תבוצע על ידי צוות חשמלאים.

(2) אחד מחברי הצוות יהיה אחראי על ביצוע העבודה (להלן – אחראי עבודה). אחראי עבודה יהיה חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן ויהיה נוכח במקום ביצוע העבודה וישגיח במשך כל זמן ביצועה. תפקידי אחראי עבודה יהיו כמפורט בתקנה 5, בשינויים המחויבים.
(3) אחד החשמלאים האחרים בצוות לפחות יהיה בעל רישיון חשמלאי כלשהו.

(4) לאחר שיושמו כל אמצעי הבטיחות כמפורט בתקנה 10 יכול שיעבדו בקרבת מיתקן חי גם עובדים אינם בעלי רישיון חשמלאי שמבצעים עבודה אינה עבודת חשמל.

זה רק בגלל שאנחנו מדברים על רק בקרבת מקום חי.

נכון. לכן עשינו את שני הפרקים, כאילו פרק ב' ופרק ג'. בקרבה אפשר לתת הקלה לעומת מה שאנחנו דורשים בעבודה במיתקן חי.

לעניין הנוסח. אני חושבת שלא אומרים חשמלאי אחד לפחות אלא צריך רק חשמלאי אחד נוסף בצוות. במהות אתם רוצים שיהיה אחראי ועוד אדם נוסף בקרבת מיתקן חי.

מה את מציעה? זה ב-9(ג).

כן, בסעיף 9(ג). בצוות יהיה חשמלאי אחד נוסף לפחות.

לא. עבודה בקרבת מיתקן חי תבוצע על ידי צוות חשמלאים. אנחנו לא אומרים כמה יהיו בצוות, שני חשמלאים, שלושה או ארבעה. אנחנו אומרים שאחד חייב להיות אחראי והוא צריך להיות חשמלאי בעל רישיון מתאים לגודל המיתקן. השני, האחר, צריך להיות - לפחות אחד מהצוות – חשמלאי עם רישיון כלשהו.

ויכול להיות שיהיו יותר חשמלאים.

יכול להיות. אם יהיה למשל אדם שלישי, אנחנו לא אומרים שהוא צריך להיות חשמלאי כי יכול להיות שהוא רק החזיק את הכלים. הוא לא חייב להיות חשמלאי.

נשאיר את זה כך.

כן. זה יכול להישאר כך.

10. אמצעי בטיחות – עבודה בקרבת מתקן חי
לא תבוצע עבודה בקרבת מיתקן חי אלא אם כן ננקטו אמצעי הבטיחות הנדרשים, לפי תנאי המקום, כדי למנוע הלם חשמלי או פגיעת קשת חשמלית, והמבטיחים שלא תהיה חדירה לתחום העבודה במיתקן חי כמפורט להלן:
(1) התקנת מחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים או בהיעדר אפשרות להתקינם, ביצוע העבודה בפיקוח צמוד של אחראי העבודה, שישגיח על כך שבשום שלב של העבודה לא יחדור כל חלק מגופו של עובד או כלי עבודה שבידו לתחום המיתקן החי.

(2) מחיצות, יריעות, כיסויים ואמצעי בטיחות אחרים יותקנו באופן שאינו מאפר את תזוזתם באקראי.

(3) תיחום סביבת העבודה לשם אזהרת הציבור והרחקתו, באמצעות סרטי אזהרה, שלטי אזהרה או אמצעים אחרים המתאימים למקום העבודה ונסיבותיה.

(4) ביצוע העבודה באור יום או בתאורה מלאכותית בעוצמה המאפשרת ראייה ברורה ונוחה של חלקי המיתקן, לרבות זיהוי צבעים.

(5) שימוש בציוד מגן אישי המתאים לאותה עבודה.

11. ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי

ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי יתאים לנדרש בתקנה 7, בשינויים המחויבים.

12. בדיקת ציוד לעודה בקרבת מיתקן חי

(1) מחיצות, מוטות, יריעות וכיסויים המיועדים לעבודה בקרבת מיתקן חי במתח גבוה, ייבדקו בדיקה חשמלית במעבדה, אחת לשנתיים לפחות.

(2) על אף האמור בפסקה (1), מחיצות, מוטות, יריעות וכיסויים כאמור המאוחסנים באופן קבוע בחדרי חשמל, יכול שייבדקו אחת לארבע שנים לפחות.

13. מחיצות, יריעות

(1) מותקנים מחיצה, יריעה או כיסוי במרחק שווה או עולה על המפורט בטבלה שבתקנת משנה (ב) מחלק של מיתקן חי, מותר להתקרב עד למגע במחיצה, היריעה או הכיסוי, מהצד בו לא נמצא מיתקן החי. תחום העבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי ביחס לאמור מצוין באיור 2 בתוספת הראשונה.
(2) אם המחיצה, היריעה או הכיסוי מותקנים במרחק הקטן ממיתקן חי כמפורט בטבלה שלהלן או שאין אפשרות לדעת מה המרחק, יש להתייחס לעבודה מאחוריהם כאל עבודה בקרבת מיתקן חי. תחום העבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי ביחס לאמור מצוין באיור 3 שבתוספת הראשונה.
צריך לקרוא את הטבלה?

לא. נציין שזאת הטבלה שמופיעה כאן.

נדלג על הטבלה.

(3) התקנה או הסרה של מחיצה, יריעה או כיסוי שכרוכה בחדירה לתחום מיתקן חי, תבוצע כעבודה במיתקן חי או לאחר הפסקת המתח למיתקן.

(4) מחיצות, יריעות וכיסויים יתאימו למתח הנקוב של המיתקן ויהיו במצב תקין לפני תחילת העבודה ובזמן העבודה.

(5) המבצע עבודה במיתקן חי או בקרבתו יכול להשתמש בציוד מגן אישי ייעודי המתאים לשימוש לעבודות במיתקן חי או בקרבתו במתח נמוך, במקום מחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים.

זה באמת שקול זה כנגד זה? ציוד מגן אישי הוא באמת שקול למחיצות וליריעות? במחיצה ויריעה אתה באמת נמצא מחוץ לתחום של המיתקן החי ובציוד מגן אישי אתה לא נמצא מחוץ לתחום. אתם יכולים לעשות או מסכים או יריעות או בציוד מגן אישי. האם זה שקול זה כנגד זה או שזה בעצם לא אותו הדבר?

המחיצה באה למנוע חדירה של חלקי גוף וחדירה של כלים שלא מתאימים לעבודה במיתקן חי. כל אחד שעובד במיתקן חי, הוא מצויד בנוסף לציוד מגן אישי גם בכלי עבודה מאוד מאוד מיוחדים, מבודדים. כלומר, הוא באופן ישיר נוגע במוליך חשוף שנמצא במתח כי אחרת הוא לא יכול לבצע את העבודה ולכן זה בסדר.

זה אומר במקום המחיצה?

כן. כלי עבודה הוא למעשה בעל בידוד כזה שהוא שווה ערך למחיצה.

כל הנושא של המחיצות והיריעות והכיסויים, זה היה בתקנות הקודמות אבל לא באותה מידת פירוט. נכון?

נכון. תמיד אלו היו הדרישות.

פרק ד': מדידה במיתקן חי

14. מדידה במיתקן חי

(1) מדידה במיתקן חי במתח נמוך תבוצע -

(1) בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.

(2) באמצעות מכשירי מדידה תקניים ומתאימים שתקינותם נבדקה קודם השימוש, ובמידת הצורך גם אחריו.

(2) מדידה במיתקן חי במתח גבוה תבוצע -
(1) בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.

(2) באמצעות מכשירי מדידה תקניים ומתאימים שתקינותם נבדקה קודם השימוש, ובמידת הצורך גם אחריו.

בתקנות הקודמות דובר על חשמלאי לפי גודל המיתקן וכאן אתם אומרים דווקא חשמלאי מוסמך או מסויג או חשמלאי טכנאי או מסויג. זאת העלאת רמת הדרישות או הורדה?

לא. כשאנחנו דיברנו על גודל המיתקן, אם אנחנו ניקח מתח גבוה, אם נסתכל בתקנות הרישיונות כתוב שהעבודות מותרות לחשמלאי טכנאי וכאן מופיע מיתקן חשמלי בעל מתח גבוה. אם אנחנו ניקח למשל את המותרות לחשמלאי ראשי, אין כאן מתח גבוה. לעסוק בביצוע עבודות בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רישיון חשמלאי. זה מה שמותר לחשמלאי שהרישיון שלו מתחת לחשמלאי טכנאי. זאת אומרת, חשמלאי ראשי למשל לא יכול לעבוד לבד ולעשות כל מיני עבודות במיתקן מתח גבוה ואילו חשמלאי טכנאי כן יכול.

כאשר אתה מדבר על המדידה, במתח נמוך ובמתח גבוה, זה בעצם אותו הדבר כמו מה שהיה קודם. אתם לא קוראים לזה אותו הדבר אבל לפי סוגי הרישיונות, זה בעצם אותו הדבר.

כן. לפי סוגי רישיונות, כן. שוב, זה פשוט יותר מדויק. שיהיה ברור ושלא יהיו שאלות.

(3) קיים סיכון למגע מקרי של חלקי גוף האדם בחלק חי, ינקוט החשמלאי באמצעים מתאימים שימנעו הלם חשמלאי או קשת חשמלית, באמצעות שימוש במחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים או לחילופין בציוד מגן אישי כגון כפפות מבודדות, משקפי מגן או מגן פנים.

אני רוצה לציין כאן שאנחנו הצענו להוריד את הנושא של קצר. קצר לא נדרש כאן, נכון? במקור היה הלם חשמלי או קשת חשמלית או קצר. בסופו של דבר הקצר לא רלוונטי כאן.

כן.

גם כאן אנחנו מדברים על כך שהוא יכול להשתמש או בציוד מגן אישי או ביריעות והמחיצות.

כן.

פרק ה': שונות

15. בדיקה תרמוגרפית

(1) בדיקה תרמוגרפית במיתקן מתח נמוך תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.
(2) בדיקה תרמוגרפית במיתקן מתח גבוה תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.

(3) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), עובד שאינו בעל רישיון חשמלאי מתאים יכול לבצע בדיקה תרמוגרפית בתנאי שהבדיקה תבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.

זה אדם שבכלל אין לו הכשרה לתחום או שיש לו הכשרה?

לגבי בדיקות תרמוגרפיות, שוב, גם את החקיקה צריך להתאים למה שקורה כבר שנים. מי שהתחיל לעשות בדיקות תרמוגרפיות, היו אלה אנשים שהם לא היו חשמלאים ולא היו להם רישיונות. מה הם עושים? הם פותחים את הלוח ועושים את הצילומים, כמו רנטגן. עושים את הצילומים של חוטים, של מפסקים ולפי טמפרטורה אחר כך בתמונות רואים אם הטמפרטורה יותר גבוהה ממה שיכול היה להיות לפי דרישות היצרן כי אז מופיעים כי כל מיני סימנים, אדום או צהוב וכולי. אנחנו אומרים כאן או חשמלאי שיכול לעשות או אדם שהוא לא חשמלאי אבל בהשגחה צמודה של חשמלאי. זאת אומרת, לפתוח לוח חשמל – חשמלאי. לעשות כל מיני דברים - לא חשמלאי אבל אם אדם נמצא לא בקרבת מיתקן חי ולא בתחום מיתקן חי, הוא יכול לעשות את הצילומים והוא לא חייב להיות חשמלאי.

בדיקה תרמוגרפית זה בעצם צילום?

זה צילום.

זה מרחוק.

צילום אינפרא אדום. אם הוא לא נמצא במקום המסוכן, שיעשה.

איפה זה כתוב שהוא לא נמצא במקום המסוכן? כן. נכון. הוא לא נמצא. במהלך ביצוע הבדיקה הוא לא ייכנס לתחום.

ציוד שבידו בתחום הקרבה למיתקן חי בתוספת הראשונה.

(4) במהלך ביצוע הבדיקה התרמוגרפית לא יחדור העובד או חלק גוף שלו או ציוד שבידו לתחום הקרבה למיתקן חי DV שבתוספת הראשונה.

16. ניקוי בהתזה

(1) ניקוי בהתזה במיתקן מתח נמוך יבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.

(2) ניקוי בהתזה במיתקן מתח גבוה יבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.

(3) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-0ב), עובד שאינו בעל רישיון חשמלאי מתאים יכול לבצע ניקוי בהתזה בתנאי שהניקוי יבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.

(4) ניקוי בהתזה יבוצע עם חומר וציוד מתאימים לעבודה במתח הנקוב של המיתקן החשמלי.
(5) במהלך ביצוע ניקוי בהתזה לא יחדור העובד או חלק גוף שלו או ציוד שבידו לתחום הקרבה למיתקן חי DV שבתוספת הראשונה.

(6) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ניתן לבצע ניקוי בהתזה ממסוק אם פיית מיתקן השטיפה מתקרבת למרחק שאינו יורד מחמישה סנטימטרים מהחלק החי.

באמת מסוק או זה מכשיר שנקרא כך?

כן. מסוק.

יש מקומות שחברת החשמל שוכרת מסוקים והיא מפעילה אותם.

היא מפעילה אותם כדי לנקות.

(7) מבצע הניקוי בהתזה ישתמש באמצעי מיגון אישי מתאימים להגנת גופו מפני החומר המותז וקשת חשמלית.

17. אמצעי הצלה ועזרה ראשונה

בכל עת ביצוע עבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי יהיו במקום עבודה מוט הצלה או אמצעי הצלה מתאים אחד וכן אמצעי עזרה ראשונה.

18. ביטול

תקנות החשמל (עבודות במיתקן חי או בקרבתו), התשס"ט-2008 – בטלות.

19. תחילה

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) ואולם מותר לעבוד לפיהן מיום הפרסום.

20. תחולה
(1) תקנות אלה יחולו לגבי עבודה במיתקן חי או עבודה בקרבת מיתקן חי במתח נמוך ובמתח גבוה.

זאת אומרת, פחות ממתח נמוך לא נמצא כאן.

לא מדברים על מתח עליון או על מתח על. זאת חיה אחרת לגמרי, סליחה על הביטוי. אי אפשר להשוות. בוריס, בחברת החשמל עושים עבודות במיתקן חי במתח עליון?

אנחנו מתחילים לשקול עבודות מסוימות במתח על.

אבל כרגע לא. כרגע מדובר על מתח גבוה ונמוך.

כן. כרגע זה לא רלוונטי.

(2) החל משנתיים לאחר יום התחילה, תחולתה של תבנה 7 תהיה רק ביחס לתקנים המפורטים בתוספת השנייה שאומצו כתקנים ישראליים.

התקנים האלה מתייחסים לציוד. הציוד צריך לעמוד בתקנים וגם הכנסתם דרישות של תיעוד על ההתאמה לתקן.

כן.

מה יקרה אם התקן הזה לא יאומץ כתקן ישראלי כעבור שנתיים?

זאת הנחיה של משרד המשפטים.

ההנחיה של משרד המשפטים הייתה שאם יש תקן IAC, תקן בין לאומי, צריך להפוך אותו לתקן ישראלי.

לא. ההנחיה היא מלכתחילה שבעצם מכיוון שיש לנו את הבעיה שהוזכרה בתחילת הדיון שבעצם התקנים הזרים הם רק פתוחים לעיון הציבור, הם עולים כסף וכולי ויש כל מיני בעיות אינהרנטיות אתם, למעשה נכון יותר לעבוד לפי תקנים ישראליים. מכיוון שאני מבינה שרוצים לאפשר איזוהי הוראת מעבר, זה נועד כהוראת מעבר כדי להקל. אני מניחה שהכוונה היא שהתקנים האלה יאומצו כתקנים ישראליים ואז באמת הם יהיו גם פתוחים ונגישים לציבור.

באופן תיאורטי מה יקרה אם בתום שנתיים לא יהיו תקנים. מה יקרה אז?

צריך להבין ואני הסברתי גם למשרד המשפטים. מכון התקנים היום, כבר מ-2001-2002, עובד על מנת לאמץ את התקנים. מה זאת אומרת אימוץ תקנים? אימוץ תקנים, לוקחים את התקן הבין לאומי באנגלית ועושים תוספות ושינויים, אם צריך לעשות בעברית, כותרת בעברית, תוכן התקן עצמו נשאר באנגלית. לזה קוראים אימוץ תקן. אימוץ תקן עולה פלוס-מינוס שלושים אלף שקלים. הטענות שלנו הן שכל הציוד שהוזכר כאן, שום דבר לא מייצרים בארץ. זאת אומרת, למי אנחנו עושים ולמי אנחנו נשלם, זאת כבר שאלה גדולה. דרך אגב, ה-ת"י, תקן ישראלי, כמו גם תקן בין לאומי, פתוח לעיון הציבור בספרייה.

כאן אנחנו מדברים על התקנים הבין לאומיים שיהיו. התקנים המחייבים יהיו אלה שנמצאים במכון התקנים. לזה אתה מתכוון.

כן.

מכיוון שלהבנתי יש שאלות שעולות לגבי עדכוני תקן ומה קורה אם התקן עודכן והוא לא נמצא במכון התקנים בנוסח המעודכן שלו, מבחינת התקנות, כדי למנוע חוסר בהירות ואי הבנות, התקן המחייב יהיה מה שנמצא במכון התקנים.

זה ברור. חייב להיות התקן העדכני ויהיה פתוח לעיון הציבור. זה חד משמעית חייב להיות.

יש לזה עלויות גבוהות מאוד כך שיכול להיות שהם לא יעשו את זה.

מלכתחילה ההנחיה היא שאנחנו עובדים לפי התקנים הישראליים מכיוון שהם הרבה יותר נוקשים מהתקנים הבין לאומיים.

איך? סליחה, תסבירי לי מה זאת אומרת יותר נוקשים.

מלכתחילה אנחנו מדברים על כך שהתקנים הזרים הם רק פתוחים לעיון הציבור במכון התקנים ואילו התקנים הישראליים, יש הפניה אליהם ויש אפשרות לעיין בהם דרך משרד האנרגיה והמים. אלה תקנים שהם יותר נגישים.

יש כאן אי הבנה. אנחנו כמשרד עושים את הפניות לתקן מסוים גם אם זה תקן ישראלי וגם אם זה תקן IAC. מכון התקנים בספרייה, אנחנו דאגנו שכל התקנים שאנחנו מזכירים בתקנות, יהיו בספריה. התקן הישראלי בטוח נמצא אבל גם התקן הבין לאומי נמצא בספרייה.

בספרייה, אתה מתכוון במכון התקנים.

כן. במכון התקנים.

אתה אומר שבכל מקרה יש הפניה ושני התקנים נמצאים במכון התקנים, אבל אתם לא יכולים לפרסם אותם באתר האינטרנט.

אני לא יכול לפרסם באתר האינטרנט גם את התקן הישראלי.

בתקן הישראלי יש הפניה ויש איזה תקציר/תמצית של התקן ויכולים להבין במה מדובר באופן כללי. זאת הפניה למכון התקנים שגם לו יש את התמצית הזאת. לגבי תקן זר, אנחנו לא יכולים לעשות את הדבר הזה. אני חושב שהכוונה כן לאפשר יותר נגישות לתקנים. המגמה היא תמיד לשאוף לאמץ את התקן הבין לאומי ולא רק לסמוך על תקן בין לאומי. השאיפה כמובן היא לאמץ את כל התקנים האלו שברשימה לתקן ישראלי.

מדובר כאן בעניין של כסף. תמיד כשמתחילים בכסף, כולם מתחילים להתברבר. צריך לעשות תקן ישראלי. מה יקרה אם לא יהיה תקן ישראלי בתוך שנתיים? לפי איזה תקן יעבדו?

יעבדו לפי מה שכתוב. תוך שנתיים אנחנו רוצים לאמץ את תקן IAC כתקן ישראלי ואנחנו נעשה את זה. אנחנו נדרוש ונעשה. נבקש את התקציב. אנחנו כן נעשה את זה.

אתם תתקצבו את זה.

בוודאי.

הגענו לעניין. נרשם בפרוטוקול שאתם תתקצבו את העניין של התקן הישראלי.

אני כסגן מנהל מינהל החשמל לא יכול לתקצב. אנחנו נבקש תקציב ממשרד האוצר.

הוא לא יכול להתחייב.

מכון התקנים לא מאמץ תקנים בהתנדבות. על כל דבר הוא דורש מימון.

למרות שאני לא מבין כלום, את זה הבנתי מהר.

יש תוספת ראשונה שיש בה גם טבלה וגם שלושה איורים. צריך לתקן את ההפניות לסעיפים. צריכה להיות תקנה 1, תקנה 13 ותקנה 15(ד). אחרי כן יש תוספת שנייה שבה טבלה ובה רשימה של ציוד המגן בנוסף לקיצורים של התקנים, של הגורמים שמוציאים את התקנים.

מספיק שאמרת זאת לגבי הטבלאות המצורפים. לא צריך לקרוא את כל זה. בסדר. לפיכך אנחנו נצביע עכשיו על התקנות, והכל בידי. אם אני לא מרים את היד, אין תקנות אחרי שעבדתם עליהן כל כך הרבה זמן.

הצבעה

בעד – 1
תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשע"ד-2013 – אושרו פה אחד

קודם כל, תבורכו. אנחנו מאשרים את התקנות. צאו לדרך ותצליחו בדרכם בעניין הזה.

ואל תשכחו את התקן הישראלי.

ואל תשכחו את התקן הישראלי. כן.

עכשיו יש לנו עוד סט.

אם אפשר לבקש הסבר קצר על התקנות.

תסביר לנו למה הן נועדו.

אני מאפשר זאת לבוריס כי הוא היה יושב ראש ומוביל את ועדת המשנה שהכינה את הטיוטה ואת רוב העבודה בהעמסת מוליכים. יש לנו תקנות ישנות.

אנחנו רוצים הסבר קצר למה זה נועד ומה התכלית.

למעשה השוני הגדול בהצעה החדשה, ברביזיה, נובע מכך שהטבלאות של ההעמסה השתנו. כלומר, בתקנות הקיימות, טבלאות העמסה, יש להן מספרים מסוימים. אני לא רוצה להיכנס לפרטים. היו שם דברים עד לחתך מסוים של מוליכים ומעבר לכך, לא היו ערכים להעמסה המותרת, ואנחנו למעשה לקחנו תקן אירופאי IAC ותרגמנו את טבלאות ההעמסה שמופיעות בתקן האירופאי, התאמנו אותן לתנאים בארץ מפני שהטבלאות בנויות בטמפרטורה של אירופה, 25 מעלות באוויר ועשרים מעלות באדמה. אנחנו תרגמנו את זה לתנאים בארץ, 35 מעלות באוויר ושלושים באדמה. זה אחד הדברים. כל השאר למעשה מבחינת ערכים של העמסה המותרת בכבלים נשאר כמו בתקן האירופאי. הכנסנו כמה שינויים נוספים שנובעים מנוסחת החישוב של בחירת ההגנה לרמת העמסה המותרת שלמעשה תביא לניצול טוב יותר של כבל בחתך נתון. כלומר, התקנות הישנות טיפה החמירו וזה הביא לכך שלמעשה לא מיקסמנו את הניצול האפשרי של אותם מוליכים שעדכנו במתחם. כרגע על ידי שינוי נוסחאות אנחנו נמצה טיפה יותר את היכולת של אותם מוליכים.

בלי סיכון של קצר.

לא. אנחנו עדיין בתחום הבטוח. אורך החיים ורמת הבטיחות של המתקן לא תיפגע.

בנוסף, הכנסנו גם ערכים של זרם גבוה, שזה משהו מקצועי שהיה חסר והיה צריך ללכת לטבלאות ולחפש. כרגע זה מופיע בתקנות וזה מאפשר לבעלי מקצוע שעוסקים בבחירת מוליכים והגנות על מוליכים, למעשה כל המידע מצוי כאן.

איך המידע הזה יגיע לידי אנשים שבפועל מתקינים ופועלים בתחום?

אנחנו מפרסמים. חוץ משזה יפורסם בקובץ תקנות, אנחנו מפרסמים את זה באתר של משרד האנרגיה. דבר שני, מי שמאוד עוזר לנו בפרסום התקנות זה המוסד לבטיחות וגיהות שהם מפרסמים את הספר הזה ומדפיסים בבית דפוס שלהם. יש כמה גופים כמו למשל ארגונים ציבוריים כמו התאחדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה ששולחים את המידע לכל החברים שלהם. יש ארגון קבלנים אליו אנחנו שולחים. יש ארגון חשמלאים. יש ארגון הנדסאים וטכנאים.

אתם אחראים על הפצת המידע.

כן. אנחנו מפיצים והם דואגים שהחברים שלהם יקבלו את זה.

אתה דיברת על כל הפרטים שמופיעים שעדכנתם. האם תוכל לעשות לנו סדר בתוספות? התוספת הראשונה היא ערכים, הטמפרטורות.

התוספת הראשונה למעשה מביאה מקדמי תיקון. הטבלאות נותנות את רמת העמסה המותרת על המוליכים בתנאי מעבדה, נקרא להם כך. אמרתי, 35 מעלות באוויר ושלושים מעלות בקרקע. מה קורה כאשר אנחנו נמצאים בסביבה שונה? אזי צריך מקדמי תיקון. הטבלה הראשונה מתחילה ממקדמי תיקון כאשר הטמפרטורה האופפת שונה מזו שהזכרנו ומופיעה בהמשך בטבלאות. טבלה מספר 2 מתייחסת לקרקע, ראשונה אוויר, קרקע. לאחר מכן מה קורה כאשר מותקנים מספר כבלים ביחד. הרי הם מחממים אחד את השני ואז כבל שנמצא באמצע נמצא בתנאים הכי קשים וצריך לקחת את זה בחשבון כי אחרת הבידוד שלו ייפגע. כאן מביאים מקדמי תיקון שמאפשרים לעשות תחשיב כמה מותר להעמיס על אותו מוליך כאשר הוא נמצא בשכנות עם מספר מוליכים.

כמובן המרחקים ביניהם, גם הם משפיעים על החימום ההדדי ולכן הם מובאים בטבלה ומשפיעים על מקדמי תיקון.

זאת התוספת הראשונה.

התוספת השנייה למעשה מביאה את טבלאות העמסה המותרות בהתאם לחתך החוטים בתנאי המעבדה או בתנאים מוגדרים, תנאים לפי הספר. חייבים להדגיש שכל טבלה למעשה מתייחסת לצורה מסוימת של התקנה. דרך אגב, זה גם כן אחד הדברים שהרחבנו מאוד מפני שהמציאות בשוק ואופן ההתקנה, שיטות הבנייה ושיטות השימוש במוליכים, השתנתה. מתקינים מוליכים, דוגמה, בתוך חלונות אלומיניום. כלומר, צורות התקנה מודרניות שלא היו בתקנות הקודמות ועכשיו צורות ההתקנה האלה מובאות בטבלה של התוספת השלישית שהיא למעשה שולחת אותך. אתה מסתכל על הציור, רואה איך המוליך מותקן ואז אתה בוחר את הטבלה המתאימה בתוספת השנייה שעל פיה אתה בוחר את הזרם המותר באותו מוליך.

פלוס המקדם, באיזה טמפרטורה אמור המתקן לעבוד בו המוליך נמצא.

תודה רבה. הסתפקנו בהסבר הזה.

תקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשי"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה –
"זרם" – שיעורי האפקטיבי של הזרם החשמלי(rms).

"זרם הבדיקה הגבוה" (I2) – זרם השימוט (הפסקה) המובטח תוך זמן המתאים לפי סוג המבטח.

"זרם העבודה הממושך" (Ib) – הזרם הממושך המרבי שעבורו תוכנן המעגל.

"זרם העמסת יתר" (Overload Current) – זרם יתר במעגל שאין בו תקלה, הנגרם על ידי העמסת יתר.

"זרם יתר" (Over CURRENT) - זרם העולה על הזרם הנקוב של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר.

"זרם מתמיד" – זרם שגורם, למעשה, לטמפרטורה קבועה של המוליך.

"זרם מתמיד מרבי" (Iz) – זרם מתמיד של מוליך המעלה את הטמפרטורה של מוליך לטמפרטורה המרבית המותרת בתנאי סביבה אחידים ובצורות ההתקנה המוגדרים בתקנות אלה.

"זרם מתמיד מרבי מתוקן" I'z)) – ערך הזרם של מוליך המחושב כמכפלה של Iz במקדמי התיקון לפי הטבלאות שבתוספת הראשונה.
"זרם נקוב" – הזרם שעבורו תוכנן הציוד החשמלי.

"זרם נקוב של מבטח" (In) – הזרם הרשום על מבטח או הזרם שאליו הוא כוונן.

"זרם עמידה בקצר" (Short circuit withstand capacity) – זרם הקצר אותו יכולים לשאת המעגל או אמצעי המיתוג, במצב "מחובר", לזמן קצר בהתאם לסוג אמצעי מיתוג.

"זרם קצר" (Short Circuit Current) (Ik) - זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר.

"טמפרטורה אופפת" (Ambient temperature) – הטמפרטורה במעלות צלסיוס בקרבתו המידית של מוליך בזמן שלא עובר בו זרם.

"כבל" - מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף.

"כושר הפסקה" (Breaking capacity) – הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל להפסיק מבלי שיגרום להרס למבטח או לסכנה לאנשים ולסביבה.

"לולאת תקלה" – מסלול זרם קצר ממקור הזינה וחזרה אליו דרך מוליכי זינה, מוליכי הארקה Pe, מוליכי PEN, אלקטרודת הארקה, המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, שהם מחוברים בטור או במקביל.
"מבטח" אביזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו. מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי.

"מוליך" – גוף המיועד והמתוכנן להעברת זרם חשמלי.

"מוליך אפס" (N) – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה והנוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית.

"מוליך "PEN" (Protective Earth Neutral – מוליך המשמש בו זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס (Nׂ).
"מוליך תווך" – מוליך המחובר לנקודת התווך של מקור הזינה.

"מיתקן חירום" – חלק של מיתקן החשמל כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול, למשך זמן מוגדר, בזמן הפסקת הזינה הרגילה וגם בזמן סכנה, כגון שריפה.

"מ"מר" – מילימטרים מרובעים.

"מפסק אוטומטי" – מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל במקרה של זרם יתר, ויכול שיופעל באופן ידני.

"מפסק אוטומטי זעיר" – מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון.

"מפסק אוטומטי מגביל זרם קצר" – מפסק זרם אוטומטי שאינו מאפשר לזרם הקצר להגיע למלוא עוצמתו הצפויה וזאת על ידי הפסקתו המהירה.

"מפסק מגן" – מפסק המיועד להפסקה אוטומטית מיתקן, ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה.

"מקדם תיקון" – מקדם המכמת את ההשפעה של שונות התנאים המעשיים השוררים במיתקן המתוכנן, לעומת אלה ששימשו להגדרת הזרם המתמיד המרבי.

"מקדם תיקן משוקלל" (c) – מקדם המתקבל על ידי הכפלת מקדמי תיקון הנוגעים לעניין.

זאת אומרת, יכולים להיות כמה מקדמי תיקון שונים.

בהחלט.

"מקור זינה" – גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני, מצבר או מקור אחר הזן את השיטה, הכול לפי העניין.

"מתח נמוך" – מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1000 וולט בזרם חלופי או על 1500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת הספקה.

"מתח נמוך מאוד" – מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חלופי או על 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת הספקה.

"קצר" (Short Circuit) – חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות או יותר, שקיים ביניהן הפרש פוטנציאליים במצב תקין.

"רשת חשמל" – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים או כבל עילי או תת קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה.

מבטחים וייעודם

2. כללי

(1) לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא ישנה כוונון ולא יתקן מבטח אלא אם כן הוא חשמלאי בעל רישיון מתאים.
3. חובת הגנה
(1) כל מוליך חי, בקו או במעגל סופי, שאיננו מוליך אפס (N), מוליך PEN או מוליך תווך מוארק, יוגן על ידי מבטח המגן הן בפני זרם קצר והן בפני זרם העמסת יתר, או על ידי מבטח נפרד לכל יעוד.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א) אין צורך בהגנה מפני זרם העמסת יתר, אם מקור הזינה אינו יכול לגרום לזרם העמסת יתר במוליכים או אם המעגל מזין מתקני חירום.

(3) חתך מוליך אפס (N) יהיה כזה שימנע חימום יתר של מוליך זה.

אני רוצה לשאול לגבי תקנת משנה (ב). זאת תקנה חדשה, נכון? היא לא הייתה בתקנות הקודמות, האפשרות לא לדרוש מבטח, הגנה של מבטח.

היא הייתה אבל הסיפור של מעגל חירום הוא חדש. כאשר מדובר – סתם דוגמה – על מעגל שמזין משאבות כיבוי אש בבניין, אז יכול להיות מצב שבגלל עומס יתר יכול שאם נשים הגנה, הוא ינתק את מעגל הזינה למשאבה וזאת לא המטרה. לכן נותנים פטור מהגנה, העיקר שהמשאבה תעבוד גם אם מוליך יפגע בסיום הכיבוי. הרי משאבת כיבוי לא עובדת כל הזמן אלא לפרק זמן מאוד קצר.

המקרים בהם מקור הזינה לא יכול לגרום לזרם העמסת יתר, אתה אומר שזה כבר היה.

כן. כאשר אני מזין איזשהו גוף חימום, זאת לא הפתעה. יודעים מה ההספק שלו.

4. יעוד המבטח

(1) להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד (Overload Current).

(2) להגנה בפני זרם קצר בלבד (Short Circuit Current).

(3) הגנה בפני זרם יתר ((Over Current – אם הוא מבטח משותף לשני היעודים שבפסקאות (1) ו-(2).

5. מבטח להגנה בפני זרם יתר

במבטח להגנה בפני זרם יתר יתקיימו כל הדרישות בפרקים ג' ו-ד', לפי העניין.

מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד
6. מבטח בפני זרם העמסת יתר בלבד

(1) מבטח המגן על מוליך מפני זרם העמסת יתר בלבד, יתאים לכל דרישות אלה:

(1) Ib In I'z
(2) I2 1.45 X I'z


(3) I'z = Iz X c

אלה שלוש דרישות, המשוקלל, המותאם.

המשוקלל, אחרי מקדמי תיקון.

בנוסחה זו –

Ib – זרם העבודה הממושך המרבי.

In – הזרם הנקוב של המבטח או הזרם שאליו הוא כוונן.


I2 – זרם הבדיקה הגבוה.


Iz – זרם מתמיד מרבי.


I'z – זרם מתמיד מרבי מתוקן.



c – מקדם תיקון משוקלל.



יש כאן טבלה שמביאה ערכים של 2I לסוגים שונים של מבטחים שהם נתיך לפי הזרם שיש בנתיך ומפסק אוטומטי זעיר ומפסק אוטומטי הניתן לכוונון.

אני חוזרת לקרוא בסעיף קטן (ב).

(2) אם הטמפרטורה השוררת בלוח שמותקן בו המבטח שונה מטמפרטורת הייחוס בתקנים של המבטח – יש להביא זאת בחשבון זמן קביעת גודל המבטח.

(3) ערכי זרם Iz ניתנים בטבלאות שבתוספת השנייה בהתאם לשיטת התקנתם של מוליכים מבודדים וכבלים, כמתואר בתוספת השלישית. הטבלאות חושבו לפי נתונים אלה:

(1) הטמפרטורה המרבית המותרת בזרם Iz היא:

(1) 70 מעלות צלסיוס - אם הבידוד הוא פי.וי.סי (PVC) רגיל או דומיו (להלן – בידוד 70 מעלות צלסיוס).

(2) תשעים מעלות צלסיוס – אם הבידוד הוא פוליאתילן מוצלב (XLPE) או סוגים של בידוד נטול הלוגנים המתאימים לטמפרטורה זו לפי המפרט הטכני של היצרן (להלן – בידוד תשעים מעלות צלסיוס).

(2) הטמפרטורה האופפת היא:
(1) באוויר – 35 מעלות צלסיוס.

(2) באדמה – 30 מעלות צלסיוס.

(3) ההתנגדות התרמית הסגולית של האדמה היא 2.5 מעלות קלווין כפול מטר חלקי ווט (Km/W).

(4) בתנאים השונים מהאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3) יחושב הזרם המתמיד המרבי המתוקן של המוליך I'z כמכפלה של מקדמי התיקון כמפורט בתוספת הראשונה.
(4) אם מוליך בחתך אחיד עובר מספר קטעים שבהם שוררים תנאים שונים, יחושב הזרם המרבי המתוקן I'z כמכפלה של מקדמי התיקון כמפורט בתקנת משנה (ג).
זאת אומרת, לכל אחד מהקטעים מתאימים את המתאים להם.

לפי התנאים ששוררים. כן.

לעניין הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א), ייבחר הערך הנמוך ביותר של הזרם המרבי המתוקן I'z.
(ה)
מתכנן בעל רישיון חשמלאי מהנדס רשאי לסטות מהערכים המתקבלים מהנוסחאות שבתקנה זו, בתנאי שהוא מבסס עת חישוביו על תנאי ההתקנה והעמסה של המעגל או הקו.
האפשרות הזאת של חשמלאי מהנדס לסטות, היא חדשה או שהיא הייתה גם קודם לכן?

היא הייתה קודם בתקנה מספר 14, רק שהיא הייתה פתוחה לכל מתכנן בלי הבדל ברמתו. אנחנו החלטנו שאכן זאת חריגה מדרישת התקנות. כלומר, בתקנות הישנות כתבו וכתבו ובסוף אמרו שהוא יודע שזה שונה, מותר לי לא לקיים מה שכתוב. כאן אמרנו שמותר אולי, אם הוא מהנדס והוא גם מנמק זאת בחישובים.

ו.
על אף האמור בתקנת משנה (ה9, מוליך בעל בידוד שבעים מעלות צלסיוס בחתך 1.5 ממ"ר, יוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב שאינו עולה על 10 אמפר, ומוליך בעל בידוד שבעים מעלות צלסיוס בחתך 2.5 ממ"ר, יוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב שאינו עולה על 16 אמפר.
כאן אתם מגינים יותר או אתם דורשים יותר בזה שאתם קובעים שזה דווקא המבטח בערך הזה?

כן. למעשה אנחנו אומרים שגם אם אתה רואה שאפשר להסתפק בהגנה נמוכה יותר לשני החתכים האלה, אל תשים הגנה שונה, 10 ו-16 אמפר. אלו מעגלים בבית, דרך אגב.

ז.
מבטח מפני זרם העמסת יתר יכול שיותקן במקום כלשהו במעגל המוגן על ידו, בתנאי שאין לפניו הסתעפות במעלה המעגל או שזרם העבודה הממושך המרבי בהסתעפות נלקח בחשבון בעת בחירת המבטח.


בתקנות הקודמות הייתה התייחסות לנושא של הנגישות למבטח, או שזה מובן מאליו שהמבטח צריך להיות מותקן במקום נגיש.

ודאי. למעשה לפעמים אתה צריך או לנתק את המעגל כדי לטפל בו או לתפעל אותו.

אתם חושבים שצריך לציין את זה בתקנות?

לא.

אני אומר לכם למה, מכיוון שהמבטח בעצמו הוא מורכב בלוח ויש לקנות לוחות, שם כתוב מאוד ברור שהלוח צריך להיות במקום נגיש ואיזה מרחק צריך להיות בין רצפה למבטח הראשון שהוא הכי נמוך. מאוד ברור היכן צריך להיות לוח. המבטח בעצמו לא באוויר אלא הוא בלוח החשמל.

אתה אומר שההוראות האלה כבר נמצאות בתקנות אחרות.

כן.

7. סימון מבטח
ליד כל מבטח או עליו, יימצא סימון ברור ובר קיימא המציין את הזרם הנקוב שלו –
(1) לגבי מפסק אוטומטי הניתן לכוונון – יסומן כאמור זרם הכוונון.

(2) לגבי נתיכים – יסומן הזרם הנקוב של הנתיכים.

8. הגנת מוליכים במקביל

(1) אם משתמשים במבטח משותף להגנת מספר מוליכים המחוברים במקביל בפני זרם העמסת יתר, יתקיימו במוליכים כל התנאים שלהלן:

(1) הם יהיו מאותו חומר.

(2) הם יהיו בחתך שווה.

(3) הם יהיו בעלי אורך שווה.

(4) אבזרי החיבור שלהם ואופן התקנתם יהיו זהים.

(5) זרם ההעמסה יתאים לסוג הבידוד העומד בטמפרטורה הנמוכה ביותר.

(2) הוסף מוליך במיתקן במקביל למוליך קיים, לא יחולו הוראות תקנת משנה (א), ובלבד שיובטח שזרם העבודה בכל מוליך לא יעלה על זרם I'z שלו.

זאת אומרת, אתם אומרים שאם אתה מוסיף משהו, אתה לא צריך לשנות את המוליכים.

להחליף את כל המוליכים. כן. אפשר להשתמש בקיימים.

פרק ד': מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד

9. מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד

(1) מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד, יפסיק את זרם הקצר בכפוף לאמור בתקנה 10.

(2) כושר ההפסקה של מבטח, יהיה גדול מזרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו. יכול שהתניה זו לא תחול אם נתקיימו כל אלה:

(1) במעלה המעגל מותקן מבטח אחר בעל כושר הפסקה כנדרש בתקנת משנה זו, שיפעל לפני המבטח שכושרו קטן יותר.

(2) המבטח בעל כושר ההפסקה הקטן ביותר יהיה בעל זרם עמידה שיאפשר להעביר, ללא נזק לעצמו או לסביבתו, את זרם הקצר הצפוי עד להפסקתו על ידי המבטח שמעלה המעגל.

(3) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מוליכים המחברים מקור זינה אל הלוח ובלבד שהקטע שבין מקור הזינה לבין הלוח יהיה קצר ככל האפשר ולא יעלה על 25 מטרים.

10. המשך המרבי של זרם הקצר

(1) חתך מוליכי המעגל ומבטחו יותאמו כך שבזרם קצר ינותק המעגל על ידי מבטחו תוך זמן שלא יעלה על הזמן המתקבל מהנוסחה שלהלן, אך לא יותר מאשר חמש שניות כנדרש בתקנה 42(א)(2) לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991.
יש כאן את הנוסחה.
בנוסחה זו -

S – חתך המוליך בממ"ר.
Ik min - זרם הקצר החד מופעי הצפוי כאשר הקצר מתרחש בנקודה המרוחקת ביותר של המעגל.

t - משך קיום הקצר, בשניות, שבו מגיע המוליך לטמפרטורה של:

(1) 160 מעלות צלסיוס לבידוד 70 מעלות צלסיוס כאשר הטמפרטורה ההתחלתית היא 70 מעלות צלסיוס.

(2) 250 מעלות צלסיוס לבידוד 90 מעלות צלסיוס כאשר הטמפרטורה ההתחלתית היא 90 מעלות צלסיוס.
K – מקדם לפי הטבלה המצורפת שיש בה ערך מקדם K ויש פה את החומר המוליך שהוא נחושת או אלומיניום ואת סוג הבידוד לפי בידוד 70 מעלות צלסיוס ובידוד 90 מעלות צלסיוס. הערכים הם גבוהים יותר מהערכים שהיו בתקנות הקודמות.

זה מה שאמרתי. זה חלק מהעניין.

כאן אתם מנסים למקסם.

כן. כלומר, הסיבולת של המוליכים היא טיפה יותר גבוהה.

אל תשכחו שהתקנות הקודמות הן מ-1992 והטכנולוגיות - בטוח בייצור הכבלים והמוליכים – עלו. לכן בתקינה בין לאומית נתנו ערכים יותר גדולים שמאפשרים להעביר יותר זרם ויותר חשמל במוליך עם אותו קוטר כפי שהיה קודם.

(2) כאשר t קטן מ-0.1 שניה או כאשר המפסק הוא מסוג המגביל זרם קצר, ייבחר המבטח אשדר בו הולם החום (Heat Shock) ...... לא עולה על ערך שמובא כאן בטבלה. יש כאן נוסחה שאני אפילו לא יודעת לקרוא אותה.
בנוסחה זו –
I(t) - זרם רגעי המשתנה עם הזמן.

(....)
- ערך הולם החום בהתאם לנתוני יצרן המבטח.

(3) כאשר משך קיום הקצר (t) כהגדרתו בתקנת משנה (א) עולה על 5 שניות, יש להתקין להגנה בפני זרם קצר לאדמה, בנוסף למבטח, גם מפסק מגן. מפסק המגן שיותקן כאמור יהיה כזה שלולאת התקלה תאפשר פיתוח זרם תקלה שהוא פי עשר לפחות מזרם ההפעלה של מפסק המגן. מפסק מגן כאמור יהיה בעל כושר הפסקה מזערי של זרם הקצר לאדמה הצפוי בתחילת המעגל. זרם העמידה של מפסק המגן יעמוד בדרישות תקנה 9(ב)(2).

מיקום מבטח

11. הגנה ומיקומה בהסתעפות

(1) מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר ומבטח להגנה בפני זרם קצר יותקנו בכל הסתעפות של מעגל זה חלה הקטנה בכושר ההעמסה של המוליך עקב הקטנת חתכו, שינוי אופן התקנתו או שינוי סוג הבידוד.
(2) קיים במעלה מעגל מבטח בפני זרם קצר, המגן עד לסיום המעגל על המוליכים שבהם חלה הקטנת כושר ההעמסה, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.

(3) בהסתעפות כמתואר בתקנת משנה (א) שאורכה אינו עולה על שלושה מטרים ושאופן התקנתה מקטין עד לסבירות מזערית היווצרות קצר, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.
(4) בהסתעפות כמתואר בתקנת משנה (א) יכול שהמבטח בפני זרם העמסת יתר בלבד ימוקם במקום כלשהו במעגל, בתנאי שאין כל הסתעפות בין נקודת ההקטנה של כושר ההעמסה לבין המבטח.

(5) במעגל של דירת מגורים, המוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב של 16 אמפר, יכול שיסתעף ממוליך בחתך של 2.5 ממ"ר, מוליך בחתך של 1.5 ממ"ר לתאורה בלבד, בתנאי שהזרם הצפוי בהסתעפות אינו עולה על 10 אמפר.

רציתי לשאול לגבי 11(ג). אתם כאן מחריגים התקנת מפסק לזרם קצר בהסתעפות קצרה. בתקנות הקודמות היה תנאי שאין שם חומר דליק. האם זה דבר שבכוונה הורדתם? האם לא נחוץ לציין אותו?

ברגע שאנחנו כותבים בתנאי שיש סבירות מזערית להיווצרות קצר, למעשה אמרנו הכול.

זאת אומרת, זה כולל את כל התנאים.

כן. אם אין קצר, גם יש חומר דליק, לא יקרה כלום. אם יש סכנה של נזק כלשהו, ברור שאסור להשאיר אותו בלי מבטח.

12. איסור התקנת מבטח

(1) במוליך PEN.

(2) במוליך האפס (N) אלא אם כן המבטח מפסיק בו זמנית את יתר מוליכי המופעים.
(3) במוליך הארקה (PE).

(4) במוליך חיבור לפס השוואת פוטנציאלים.

(5) במעגל משני של משנה זרם.

(6) במעגל עירור של גנרטור או מנוע לזרם ישר.

(7) במעגל המזין התראה חיוני כגון צופר או מעגל פיקוד שהפסקתו כרוכה בסכנה.

אולי אלה הוראות של מתקני חירום ואולי מיותר להוסיף את זה. הוספנו את זה כ-(7) אבל אולי זה מיותר.

לא. כאן מדברים על צופר. אני דיברתי על משאבות. שם עדיין צריך אבטחה נגד קצר.

כאן זה התקן התרעה.

כן. זה לא עומס.

בסדר. אם כן, זה נשאר.

שונות

13. בדיקה לפני הפעלה ראשונה או שינוי יסודי

(1) בעל רישיון חשמלאי בודק כמשמעותו בסימנים י' עד י"ב לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985, יבדוק הגנה של מוליך מבודד או של כבל, לפני הפעלה ראשונה של המיתקן או לאחר שינוי יסודי בו. לעניין זה, "שינוי יסוד" – שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בבידוד המוליכים, במספר המוליכים המותקנים במובל, בצורת ההתקנה או בתנאי הסביבה.
(2) בבדיקה כאמור יש לבדוק ולוודא כי במיתקן מתקיימות דרישות תקנות אלה.
(3) תוצאות הבדיקות יירשמו ויימסרו לבעל המיתקן, למחזיקו, למפעילו ולאחראי על המיתקן ויישמרו בידם במשך תקופת פעילות המיתקן.

כאן בעצם הטלתם הרבה חובות על הבודק. קבעתם איזה רישיון צריך להיות לו וגם הטלתם עליו חובות מאוד מפורטות.

זה לא שונה משאר התקנות. אם חוזרים לתקנות הקודמות – זאת דוגמה קלאסית למה מחקנו בדיקה חשמלית. כאן זאת בדיקה חשמלית של מעגל חדש, של מוליכים חדשים. שם אין מה לבדוק. שם אנחנו עובדים במיתקן שיש לו מתח.

14. בדיקה תקופתית

(1) במיתקן בעל זרם נקוב העולה על 3 X 160 אמפר יבוצעו, אחת לשנה, בדיקות אלה:

(1) כוונון המפסקים האוטומטיים בהתאם לרשום בסימון המבטח.

(2) בדיקה שהזרם הנקוב של המבטחים מתאים לתכניות המעודכנות של המיתקן

(3) בדיקה שחיבורי המוליכים מהודקים היטב ולא נראים עליהם סימני חימום יתר.

(2) חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן ולייעודו, יבצע את הבדיקות והתוצאות יירשמו ויימסרו לבעל המיתקן, למחזיקו, למפעילו ולאחראי על המיתקן ויישמרו בידם למשך כל תקופת הפעילות של המיתקן.

גם כאן הוספתם את הבדיקות התקופתיות כדי לוודא.

כן.

אנחנו מנסים בכל התקנות החדשות להכניס את הבדיקות התקופתיות מכיוון שזה מה שנדרש. אנחנו רואים מה קורה. אם אף אחד לא בודק, אחר כך נכנסים לכל מיני בעיות בפעילות של המיתקן דבר שמסכן את הציבור והמשתמשים במיתקן.

בתקנות הקודמות היה גם פרק ג' וגם פרק ד'. אני מניחה שפרק ד', חלק מההתאמות שבו נכנסו לתוספת, ופרק ג', ציינת קודם שתקנה 14 הייתה דומה אבל מצאתם שהפרקים האלה מצאו את מקומם במקום אחר בתקנות האלה. נכון? אני רק רוצה לוודא שהפרקים ההיסטוריים ג' ו-ד' ירדו במכוון.

פרק ד' הוא מקדמי התיקון.

שזה נכנס לתוספת.

זה בתוספת, כן. פרק ג', הגנה בפני זרם יתר, דיברנו על הגנות.

15. ביטול
תקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים עד 1000 וולט), התשנ"ג-1992 – בטלות.
16. תחילה והוראות מעבר
(1) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לפעול לפי תקנות אלה החל ביו9 פרסומן.
17. תחולה וסייג לתחולה

(1) תקנות אלה יחולו על מוליכים מבודדים וכבלים למתח שאינו עולה על מתח נמוך.
(2) תקנות אלה לא יחולו על -

(1) מוליכים מבודדים וכבלים, שאינם חלק ממיתקן.
(2) רשת חשמל עילית, לרבות חיבורים עיליים ותת קרקעיים מהרשת למבנים.

יש לי שאלה שהתעוררה כרגע. אנחנו מדברים על בדיקה תקופתית. אני מדבר על ספק שירות חיוני, לא משנה אם זאת חברת חשמל או בעל רשת ציבורית. התקנה הזאת חלה עליו?

כן.

אחת לשנה, זאת דרישה שתטיל עלויות על ציבור שאני חושב שהיא מיותרת. לא הייתה כאן כוונה.

למה שלא יחול?

פעם בשנה יש אלפי ארגזים ואלפי מתקנים שאנחנו רוצים בדיקות שהן לא נעשות בתדירות כזאת. מדובר על רשת, להבדיל ממיתקן רגיל, שהוא מתוחזק ומטופל לא תמיד על ידי חשמלאים ובעלי מקצוע. כאן מדובר על חברה מסודרת שעושה תפעול והשגחה באופן שוטף.

אני מסכים עם בוריס. המשמעות של התקנה לגבי בדיקה תקופתית, באמת היא לא לספק שירות חיוני. אם אנחנו ניקח את שני מיליון ו-500 אלף צרכנים שיש להם מונה, ופעם בשנה צריך לעשות בדיקה.

מישהו יצטרך לשלם את זה, וחבל.

לא רק לשלם. אי אפשר ליישם את זה.

וזה עולה על 3 כפול 160 אמפר?

אלה המידות של דירה רגילה?

לא.

3 כפול 160 אמפר, זה כבר מיתקן. כל רשת הגז שיש ברחוב עולה על זה.

אבל לא התייחסנו במיוחד לדירות מכיוון שזה לא מעשי. מי שגר בדירה, הוא לא יזמין כל שנה בודק לבדוק. זה מיועד למקומות ציבוריים, לתעשייה, למפעלים, למלונות, לקניונים, לסופרמרקטים וכולי.

חייבים להגדיר את זה.

אולי למעט.

אולי להוסיף פסקה (ג) האומרת שתקנה זו לא תחול על ספק שירות חיוני. נדמה לי שאנחנו השתמשנו בביטוי הזה.

השאלה הרלוונטית היא האם הוא ספק שירות חיוני או האם מדובר במיתקן שהוא חלק מהרשת. יש מיתקנים אחרים שהם רלוונטיים לספק שירות חיוני שאינם?

לא. אנחנו מדברים רק על מיתקנים שהם חלק מהרשת. למעשה הרשת נגמרת במונה.

השאלה אם יש מיתקנים אחרים שחברת חשמל אחראית עליהם או מתחזקת אותם שאינם חלק מהרשת. השאלה אם ההחרגה היא החרגה של ספק שירות חיוני או החרגה של מיתקנים שהם חלק מהרשת ולכן יש להם הסדר.

בעצם הכול הוא חלק מהרשת.

יש כאן את תקנה 18, תחולה וסייג לתחולה. נאמר בתקנה שתקנות אלה לא יחולו על ובואו נסתכל על מה הם לא יחולו. הם לא יחולו על מוליכים מבודדים וכבלים שאינם חלק ממיתקן. והדבר השני, רשת חשמל עילית, לרבות חיבורים עיליים ותת קרקעיים מהרשת למבנים. זה לא עונה לספק שירות?

זה לגבי אופן החישוב של העמסה והתקנת מבטחים.

לא, גם הבדיקה. התקנות לא יחולו.

מוליכים מבודדים וכבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך. אז מוליכים וכבלים, בסדר, אבל מדברים על מבטחים.

אבל אם זה לא יחול על רשת חשמל עילית, זאת אומרת שאנחנו לא מדברים על ספק חיוני או על כל דבר אחר שיש בידיו רשת חשמל עילי?

14(א)(3) למשל, בדיקה לחיבורים מוליכים, זה בסדר. זה ה-18(ב). אבל יש כאן כוונון מפסקים אוטומטיים.

גם סימון מבטחים.

כן.

גם החיבורים וסימנים. כלומר, אתה צריך לעשות בדיקה ויזואלית.

באופן אישי אני בעד להוסיף כאן בתחולה וסייג לתחולה את פסקה (3) ולכתוב שזה לא שייך למיתקנים של ספק שירות חיוני.

יש לנו הגדרה של ספק שירות חיוני?

אנחנו נכניס. ספק שירות חיוני הוא מחוק משק החשמל.

זה כל ספק שירות חיוני?

כל. כן.

ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל הוא רק גורם שמחלק ומוליך חשמל. הולכה וחלוקה.

זה לא גם מנהל מערכת?

זאת לא תחנת כוח. זה לא מנהל מערכת.

היום יש לנו בהגדרה הזאת, הספקים הם חברת חשמל ומזרח ירושלים. כך זה כרגע.

לצורך העניין, זה לא יצרן חשמל.

מה עם תחנות חשמל פרטיות?

אלה לא יצרנים.

הן מוכרות לחברת חשמל.

ספק שירות חיוני הוא הגדרה שמתייחסת רק למי שמוליך ומחלק חשמל. לא למי שמייצר או מוכר.

בסדר.

אז ההגדרה לא עוזרת לכם.

היא כן עוזרת.

היא עוזרת.

אם אנחנו אומרים שזה לא חל על ספק שירות חיוני, על מי זה כן חל?

כל מי שלא מוגדר ככזה.

ספק שירות חיוני זאת החברה שמעבירה את החשמל ומחלקת אותו, כמו חברת החשמל וכמו חברת חשמל מזרח ירושלים. מי שלא, למשל מפעלים, קניונים, אפילו הבניין הזה של הכנסת.

כאן צריך לעשות בדיקה.

כן. מנהל התחזוקה.

אז גם בדירה שלי צריך לעשות פעם בשנה.

לא. גודל המתקן הוא קטן. אין לך 160 אמפר.

אם יש לך וילה בה יש 3 פעמים 160 אמפר, אתה חייב.

אם לאדם כזה יש וילה, הוא צריך לעשות את הבדיקה פעם בשנה. איך הוא ידע? שאלתי אתכם אם אנחנו מפיצים את המידע. אני למשל רוצה לפעול לפי התקנות והחוק אבל אין לי מושג איך להתחיל עם זה. אתם מביאים כאן דרישה, תקנה.

איך מפרסמים כל חוק אחר? איך אני יודע שצריך משהו בתחבורה? אין לי מושג, עד שהמשטרה לא תגיד לי או מישהו אחר.

יש כאן בעיה. אני דילגתי על סעיף 15 כי הייתה בעיה במספרי הסעיפים. בסעיף 15 יש את האחריות.

15.
אחריות

החובה שמוטלת לפי תקנות אלה, יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בודקו, על בעליו, או על מפעילו, הכול לפי העניין, והוא אם אין כוונה אחרת משתמעת.

זאת אומרת, אנחנו או מטילים חובה על הבודק שהגיע ובדק ולא בדק כמו שצריך.

בנו וילה ומי שתכנן עשה את רשת החשמל והוא אחראי שזה יפעל. אחרי שנה הוא כבר לא אחראי על זה. מי אחראי על זה?

לכן זה צריך להיות גם בעל המיתקן. צריכות להיות אחריויות שונות בגלל המצב הזה. מישהו שתכנן כבר עוזב, מישהו שבנה עוזב, מישהו שגר או בעל המקום - יש לו אחריות. אנחנו מדברים על מצב בו אי אפשר להסיר את הידיים ממנו. לכן צריכים את האחריות הזאת. יכול להיות שאולי המשרד יכול לפרסם ברגע שהתקנות ייכנסו לתוקף, ברגע שהשר יחתום על התקנות לקראת פרסום ברשומות, להודיע באתר האינטרנט שיש לנו תקנות חדשות שמטילות אחריות.

הדוגמאות הן דוגמאות מהחיים. אם לאדם יש מפעל ויש לו ציוד חשמלי, מן הסתם הוא ידאג לבדוק את זה פעם בשנה, מה גם שיש שם חשמלאי רלוונטי. אני מדבר על מיתקנים שאין בהם תפעול שוטף של הדברים האלה, הם לא מייצרים שום דבר, ואני מבין שיש כאלה.

איך יודעים על דרישות כבאות? ועד הבית יודע מה נדרש מבחינת הכבאות? הוא לא יודע.

הוא יודע.

מאיפה הוא יודע?

רוב ועדי הבתים חברים באגודה לתרבות הדיור והאגודה לתרבות הדיור מחלקת להם חומר ומידע והמידע מגיע אליהם. לרובם, לרוב האנשים. לכן זאת דרך להגיע.

מצוין. אני יכול להבטיח שאני אשלח את קובץ התקנות ואת הידיעה שיש תקנות לאגודה לתרבות הדיור. בכלל, אני אקח את זה להפצה ואני אשלח זאת גם אליהם כדי שידעו וישלחו למי שהם רוצים.

רוב הבתים המשותפים הרגילים, זה לא חל עליהם. הם לא בגודל המיתקן הזה. בית משותף רגיל גם אם יש בו 18 דירות או 40 דירות.

במגדל. בניין בו יש שלושים קומות וחמישים דירות, המתח לא מגיע.

בניין רב קומות, מי שמנהל את העסק בבניין רב קומות צריך לעשות בדיקה תקופתית מכיוון שהלוח שלו הראשי, אני חושב שלא פחות מ-160 אמפר. זה בסדר. שוב, הפרסום הוא פרסום וכל רעיון מבורך. אני לא חשבתי על זה אבל אני אשלח לאגודה לתרבות הדיור.

מתכנן המיתקן, כולל וילה עליה אתה מדבר, ברגע התכנון, בגלל שהוא חייב ואחרי על הנושא, הוא חייב למסור את המידע למי שהוא מוסר את הווילה, לבעל הווילה.

יש טעם להוסיף הוראה שמחייבת את המתכנן לשים הודעה על הארון שמיידעת את בעל המיתקן שנדרשת בדיקה?

כן.

זה יכול להועיל.

זה יכול לפתור את העניין ואני מציע שנוסיף את זה בתקנות. על ארון החשמל לצורך העניין יופיע שהמיתקן הזה צריך בדיקה של פעם בשנה לפי הוראות אלה ואלה. אז לפחות אנשים ידעו שמישהו צריך לבדוק את זה.

באחריות אפשר להוסיף שעל מתכנן המיתקן או לא רק מתכנן אלא יכול להיות מתקין, יש חובה להעביר את המידע למשתמש על עמידת המיתקן בתקנות החשמל.

אני אומר שעל המיתקן עצמו תהיה הודעה מפורשת שמיתקן זה חייב לעבור בדיקה תקופתית של פעם ב-.

או בנהלים.

אנחנו מדברים עכשיו על כבלים ומוליכים והעמסת מוליכים. אי אפשר לתת את המדבקה רק על התקנות האלה. באותו בניין רב קומות יש גנרטור. לפי תקנות גנרטורים הוא חייב להיבדק כל חמש שנים בדיקה תקופתית. יש בתים רבי קומות להם יש בריכה שלהם ולפי תקנות מיתקן חשמל בבריכות חייבים כל שש שנים לבדוק בדיקה תקופתית.

אבל אלה מי שיש להם מיתקן מיוחד וכאן אין להם מיתקן מיוחד. כל התקנות האלה חלות על מבטחים במיתקנים של מתח נמוך. זה לא שיש להם איזה אמצעי מיוחד כמו שאתה אומר, גנרטור או בריכה.

אין לי בעיה. בסדר גמור.

למה זה מפריע? זה אפילו לא מסרבל שתהיה הודעה על כך.

כן.

זה רק לגבי חובת הבדיקה התקופתית.

כן. רק לגבי זה. כדי שבשגגה אנשים לא יעשו וחלילה יקרה משהו.

זה גם יהיה אימפוט שבן אדם ידע שיש את תקנות החשמל ואולי חוץ מזה יש עוד משהו שצריך לבדוק.

אנחנו נגיד שמתכנן המיתקן – נוסיף בסעיף 14(ג) – או מתקינו.

אין טעם להטיל את זה על מתכנן המיתקן.

את אומרת למתקין?

כן.

אבל המתכנן יודע על התקנות. הוא הראשון והוא יודע שהמיתקן המסוים הזה מתחת לבדיקות או הוא לא צריך בדיקות.

חובת השילוט צריכה להיות על המתקין עצמו.

על מתכנן המיתקן או על מתקינו.

לא טוב לומר "או". הוא יגיד שהוא חשב שההוא עשה וההוא יגיד שהוא חשב שהוא עשה.

יש סיבה שהמתקין לא ידע שהתקנות חלות? הרי גם המתקין אמור לדעת שהתקנות חלות. מה הטעם להחיל את זה על המתקין? מתקין המיתקן שיושב ומתקין את המיתקן, הוא יודע שהתקנות חלות. חלק מהתקן הכללי של איך מתקינים את המיתקן, הוא צריך גם לשים את המדבקה הזאת.

כן. אפשר לכתוב את זה באופן כללי על המכשיר. בסעיף 14 נאמר שעל המיתקן כאמור תודבק הודעה המודיעה על הצורך לבצע בדיקה. משהו מעין זה.

מי יעשה את זה?

זה חלק אינטגרלי.

חובה שמוטלת על התקנות, היא מוטלת על כל שורת האנשים, גם על הבעלים וגם על המחזיק וגם על המפעיל. השאלה אם זה נכון להטיל על כולם כי שוב אנחנו חוזרים לבעל הווילה.

אם זה בעל הווילה, אי אפשר לסלק ידיים מהחובות הבטיחותיות שיש בזה.

אבל לפחות תשובת היידוע, מי יהיה חייב לתת את חובת היידוע הראשונה.

מתקין, זה בסדר.

מתקין הוא מי שבונה בפועל והוא אמור להדביק. מאיפה הוא יודע? הוא צריך לדעת את התקנות.

הוא בעל רישיון. מתקין חייב להיות בעל רישיון והוא מתקין והוא אחראי על מה שהוא עשה. אם הוא ידע שהוא צריך לשים שלט שצריכים לבדוק את העבודה שלו בעוד שנה, זה בסדר.

אנחנו נגיד בסעיף 14(ג) שמתקין המיתקן יקבע לגבי המיתקן הודעה בדבר חובת הבדיקה התקופתית לפי סעיף זה.

ובסעיף 14(ד) אנחנו מדברים על ספק שירות חיוני.

אז נגיע לסעיף 16, בו אמרנו שתחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן ומותר לפעול לפי תקנות אלה החל ביום פרסומן, ונקרא את סעיף 18.

18. תחולה וסייג לתחולה

(1) תקנות אלה יחולו על מוליכים מבודדים וכבלים למתח שאינו עולה על מתח נמוך.

אגב, אם אנחנו מדברים על מתח נמוך, הוא גם כולל מתח נמוך מאוד?

לא. מתח נמוך מאוד לא.

לא קשדור.

(2) תקנות אלה לא יחולו על -

(1) מוליכים מבודדים וכבלים, שאינם חלק ממיתקן.

(2) רשת חשמל עילית, לרבות חיבורים עיליים ותת קרקעיים מהרשת למבנים.

(3) מיתקנים של ספק חיוני כמשמעותו בחוק משק החשמל.

לא. בוריס אמר נכון. אנחנו מתייחסים למיתקנים של ספק שירות חיוני רק בבחינת כוונון מפסקים אוטומטיים והמבטחים. העמסת מוליכים, איך צריך להעמיס את המוליך.

רק לגבי בדיקות תקופתיות.

כן.

בסעיף 14 נוסיף פסקה (ד), כפי שאמרת, האומרת שהוראות תקנה זו לא יחולו על מתקנים של ספק חיוני לפי חוק משק החשמל.

מופיעות כאן התוספות עליהן דיברנו. תוספת ראשונה, שנייה ושלישית.

אתם רוצים לציין שתקנות אלה יחולו על מוליכים מבודדים למתח שהוא מתח נמוך? אם אנחנו אומרים שאינו עולה על מתח נמוך, לכאורה הוא יכול להיות במתח נמוך מאוד.

אם זה לא ברור, אפשר לדייק ולומר שזה מתח נמוך ולא מתח נמוך מאוד.

גם שם אתה צריך אבטחה וכולי. במתח נמוך מאוד אתה לא צריך הגנה מפני איזה קצר?

לא. שם התחשיב הוא אחר. אתה הרי לא תשתמש בטבלאות של זרם במתח נמוך.

אם אנחנו מסתכלים, מופיעה לנו הגדרה של מתח נמוך בתוכו כתוב שהוא עולה על מתח נמוך מאוד ולא עולה על 1000 וולט.

זה לא רלוונטי.

אפשר להגיד שהוא למתח נמוך. מוליכים במתח נמוך. גם בשם התקנות נצטרך לתקן שאלה מוליכים במתח נמוך.

הכול מסוכם. יופי. אנחנו מצביעים על התקנות.

הצבעה

בעד – 1
תקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך),
התשע"ד- 2013 – אושרו פה אחד

התקנות מאושרות כדין.

תודה רבה לכם על המאמץ.

תודה. אני רוצה לומר כמה מלים. תודה לכל צוות הוועדה ובמיוחד לנעה ולחבר הכנסת מיקי רוזנטל. קיבלנו היום התייעלות אנרגטית גבוהה ביותר. פעם ראשונה אנחנו עוברים כל כך מהר ועם הסכמות. תודה.

תודה רבה לכם. תמשיכו לעשות מעשים טובים.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:05.>