PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 41>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013), שעה 11:45

<חיילים בודדים>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

ישראל חסון

>
יעקב דנון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - מנהלת המחוז הארצית לתיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

בת שבע גורדון - מנהלת תחום פניות ציבור באגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

סא"ל חיה אדלר - ראש ענף תנאי שירות, צה"ל, משרד הביטחון

קרן אוהב ציון - יועצת לימודים לשכת ירושלים, אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון

יגאל שטיינמן - רכז תחום צעירים וחיילים בודדים, הסוכנות היהודית

אתי אברג'ל - מנהלת מחלקת פרט ורווחה, האגודה למען החייל

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ציקי אוד - מנהל מרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין, מועצת ארגוני עולים

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה

איליה דובינסקי - מנהל אגף בוגרים, מינהלת נעל"ה

נויה גוברין - מנהלת תכנית לחיילים בודדים, "נפש בנפש"

אברהם זיו - יועץ לחיילים בודדים, "נפש בנפש"

עדינה בנט - יועצת, ארגון נפש בנפש"

ציון גבאי - מנכ"ל, הקרן לידידות

דניאל אהרון - מנכ"ל עמותת "אח גדול"

ניסים סלמה - חבר וועד המנהל - המרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין

יוליה זלקינד - מרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין

גדעון ציפורן - מרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין

אשר צימבל - חייל מטעם מכינה קדם צבאית קשת

מאירה צימבל - אשת חייל מכינה צבאית

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת "בית חם לכל חייל"

סם קדוש - מנכל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

דוד בלחסן - רכז ארצי בארגון C.N.E.F, ארגון להכוונת חיילים משוחררים

גרי ויתקין - מנכ"ל צופים צבר עולמי, תנועת הצופים

עידו לוטן - מנהל המחלקה לקשרים בין לאומיים, תנועת הצופים

חיית פשרל - מנהלת תכנית גרעין צבר, תנועת הצופים

טליה אביר - חיילת בודדת

עמיאל אביר - חייל בודד

שריל סמואל - חיילת בודדת

מנחם סמואל - חייל בודד, לוחם נשוי

איתי פידלמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נירה לאמעי-רכלבסקי

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים
<חיילים בודדים>

חברים, שלום רב לכל המשתתפים, אלה שהספיקו להגיע. הבנתי שהיה פקק בכניסה לכנסת. יש לנו איחור של כ-50 דקות, נעשה את הישיבה הזאת קצת יותר קצרה ועניינית.

אנחנו דנים היום בחיילים בודדים ובוחנים את הסיוע הניתן להם. בשנת 2012 שרתו בצה"ל 5,741 חיילים בודדים. חשוב לקחת בחשבון שרובם הם עולים חדשים או תושבים חוזרים, שבחרו לעלות לבד ולשרת בצה"ל ללא משפחה תומכת.
מהנתונים שיש לי כאן, חייל בודד מקבל מצה"ל 825 שקלים בחודש כדמי קיום לחייל שאינו קרבי, ולקרבי 1,609 שקלים. משרד הקליטה מוסיף עוד 352 שקלים לחייל בודד ולעולה מאתיופיה 525 ₪.

חלק מהחיילים הבודדים מתגוררים בבית החייל או בדירות האגודה למען החייל. כנראה יש גם כאלה ששוכרים דירה בשוק החופשי, כמו שאמרנו. אלה שנמצאים בשוק החופשי, אנחנו כבר מבינים מהסכומים האלה, לפחות אנחנו חיים במדינה הזאת, שהסיוע אינו מספיק. הסיוע בשכר דירה הניתן על ידי צה"ל עומד על 1,046 שקלים. משרד השיכון מוסיף עוד 402 שקלים. כידוע לכל, כ-1,500 שקלים אינם מספיקים להשכרת דירה בשוק החופשי. אני באמת רוצה לשאול, אנחנו נשאל פה הרבה שאלות, אבל למה הסכום הזה לא מתעדכן.

אני חושב שהסיוע בשכר דירה ודמי קיום אינם מאפשרים לחיילים בודדים לחיות ברמה הולמת, לנוכח עליית מחירי הדיור והמזון.

בהזדמנות זאת אני גם רוצה לברך את כל הארגונים והעמותות המטפלים בחיילים בודדים, וקורא למשרד הביטחון ולכל המשרדים העוסקים בנושא, להירתם להעלאת הסיוע לחיילים בודדים. קודם כל מבחינת עמותות, אנחנו כבר ניהלנו פה ישיבה או שתיים בנושא הזה. לי אישית יצא לעבוד קצת מול עמותה בשם – אח גדול ואני חושב שהם עושים פעילות מדהימה, ואני בטוח שיש עוד עמותות שעושות את הפעילות הזאת.

מהנתונים שאני רואה מבחינת הכספים, על פי מדינת ישראל, זה לא מספיק. זה לא מספיק לקיום ואיך אנחנו מצפים שחייל יסתדר אם ההורים שלו מחו"ל לא שולחים לו כסף? איך הוא יסתדר פה, אני לא יודע.

אתמול מישהו שלח לי לקראת הדיון, כששמענו שאני מנהל את הדיון הזה, איזה שהוא פרסום בפייסבוק. אני לא יודע עד כמה זה נכון או לא נכון, מישהו כתב על חייל בודד שהוא עזר לו. קבוצה של חיילים בודדים שמתגוררים באיזו דירה ובאמת נמצאים במצב קשה, ובגלל אני גם לא אומר את השם ולא נכנס לרזולוציה.

זה לא סיפור ראשון שאני שומע, ואני חושב שאנחנו כמדינה לא יכולים להרשות לעצמנו דבר כזה, שחייל בצבא המדינה, במיוחד כשהוא חייל בודד והגיע מרצונו והגיע ללא משפחה. צריך שיהיו לו את כל התנאים הסבירים לקיום. ואני הייתי מבקש אפילו קצת יותר מסביר. למה לא? בן אדם הגיע, חייל או חיילת שהגיעו לכאן ורוצים לתרום לטובת המדינה, וגם הרצון שלנו הוא שבסוף הם יישארו כאן, ציונות, ואם הם חיים פה בתנאים לא טובים והרושם שנוצר להם מהמדינה הוא לא טוב, אני חושב שזה נוגד את כל החלומות של כולנו. אני חושב שכולנו מבינים שזה נושא חשוב. השאלה מה נעשה בפועל.
בעיה שנתקלתי עם החיילים הבודדים שמתחתנים אחת עם השנייה וכאן לוקחים להם את הזכאות, ואז נוצרת בעיה שברגע שאין להם זכאות והם לא מקבלים את הפריבילגיות שיש לחיילים הבודדים, למה הם צריכים לקבל את העונש? כמה זוגות כאלה כבר יש לנו? כמה כסף זה עולה למדינה? אנחנו מכירים את התקציב של משרד הביטחון.

אני חושב שאנחנו מדברים פה על סכומים, אפילו לא נעים להגיד, סכומים מצחיקים, ואני חושב שהמטרה שלנו כאן, אחרי הדיון, אחרי שנשמע את הכל, לצאת כאן עם המלצות ומסקנות ולשנות את זה. לא בהרבה דיבורים. הוועדה הזאת תהיה פרקטית. אנחנו רוצים תוצאות ואנחנו נעקוב שיהיה תוצאות.

לפני שאני נותן כאן לאיתי פידלמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג את עיקרי המסמך, חבר הכנסת חסון, האם אתה רוצה להתייחס עכשיו או אחרי?

אחרי.

אז אנחנו ניתן לאיתי את רשות הדיבור, בבקשה, איתי, בוא תציג לנו.

בוקר טוב. כאמור שמי איתי פידלמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

אנחנו התבקשנו על ידי יושב ראש הוועדה לבדוק את סוגית הסיוע לחיילים בודדים. אנחנו התמקדנו בחיילים בודדים מובהקים בלבד, שזה חייל שהתייתם משני הוריו או חייל שהוריו מתגוררים בחו"ל דרך קבע, שהם כאמור רוב החיילים הבודדים שמשרתים בצה"ל.
איזה שהוא הסבר קטן, אנחנו גם התמקדנו אך ורק בתמיכה הכספית של החיילים האלה, ובעיקר בתמיכה הכספית של הגופים הרשמיים. העמותות שעוסקות בנושא - בית חם לכל חייל ועוד עמותות, גם מסייעות מדי פעם לחיילים בודדים, אבל אנחנו כאמור התמקדנו בסיוע של הגופים הרשמיים.

אז כאמור מי שמסייע לחיילים בודדים, סיוע כספי לפחות, זה צה"ל, משרד העלייה והקליטה ומשרד הבינוי והשיכון, וגם האגודה למען החייל, שהיא חצי חצי בדרך.

מבחינת כספים, הסיוע שצה"ל נותן לחייל קרבי, שזה כולל את דמי הקיום הבסיסיים פלוס מענק לחימה ותלושים לרכישת מזון – מגיע ל-1,609 שקלים בחודש. בנוסף על כך המשרד לקליטת עלייה מוסיף עוד 352 שקלים לחודש לחיילים בודדים. חיילים בודדים יוצאי אתיופיה מקבלים עוד 50% מהסכום הזה, שזה יוצא 528 שקלים.

רגע, אני עוצר אותך שנייה. חייל קרבי מקבל כפול?

חייל קרבי מקבל 700 ו - - -

אבל חייל שכביכול אנחנו אומרים ג'ובניק, הוא נמצא כל יום בבית, אז הצרכים שלו קצת יותר - - -

זה נושא שכן - - -

הוא יכול לעבוד?

הוא צריך לקבל אישור עבודה.

אנחנו עוד מעט ננהל על זה דיון, בוא נמשיך.

אוקיי, זה הסכום שצה"ל נותן ומשרד העלייה והקליטה. בנוסף צה"ל נותן גם סכום של 1,046 שקלים לשכירת דירה בשוק החופשי. על הסכום הזה מוסיף משרד הבינוי והשיכון 402 שקלים. חשוב לציין שחיילים בודדים שעלו לפני שנת 2008 ומתגוררים באזורי עדיפות לאומית א' וב', מקבלים 603 שקלים, ולא 402 שקלים.

לסיכום, סך הסכום שצה"ל וכל שאר הגורמים נותנים לחייל בודד בשירות קרבי, יכול להגיע ל-3,610 שקלים. לחייל בודד קרבי יוצא אתיופיה, זה יכול להגיע לכמעט 3,800 שקלים.

כולל הכל, כולל דירה ומזון.

כולל הכל. עוד פעם, זה משתנה, כי אם הוא שוכר דירה בשוק החופשי הוא מקבל סכום מסוים, ואם הוא חי בבית החייל, אז צה"ל משלם לבית החייל. זה תלוי איפה הוא מתגורר.

אוקיי, בנוגע לסכומים האלה, אנחנו לא יודעים אם הסכום הזה עוזר כדי לשכור דירה בשוק החופשי. כן יש לנו נתונים על עליית מחירי הנדל"ן ועליית מחירי המזון.

גם לנו.

אנחנו פנינו לצה"ל לקבל תשובה בנוגע לעדכון הנתונים האלה. בנושא הזה חשוב לי להדגיש, שצה"ל החזירו לי תשובה טלפונית בנושא, אבל כיוון שאנחנו עובדים מול משרד הביטחון, אנחנו מחכים לתשובה ממשרד הביטחון. התשובה ניתנה לי טלפונית כבר לפני 3 שבועות, וזה עדיין לא הגיע אלי ממשרד הביטחון, אז אני למעשה לא יכול לתת תשובה רשמית, אם צה"ל עדכן או לא. אני מאמין שצה"ל יוכל לענות על כך.

זה משהו סודי ביותר?

זה אני לא יודע. מה שכן שמנו לב, וזה דבר שאולי יש לתת עליו את הדעת, למרות שהסיוע בשכר דירה של משרד הבינוי והשיכון הוא דיפרנציאלי במידת ה..., של צה"ל הוא לא. עכשיו, יתכנו בוא נגיד, אם אני חושב על חיילים שמשרתים במרכז הארץ, בקריה, ונאלצים לשכור דירה ליד ומקבלים אותו סכום כמו חיילים שגרים בצפון. הם אפילו מקבלים קצת פחות, כי חייל שגר בצפון זה בדרך כלל פריפריה, ואז יכול להיות שהוא מקבל קצת יותר ממשרד הבינוי והשיכון. יכול להיות שצריך לחשוב על איזה שהוא מנגנון להתאים את שכר הדירה שניתן, לאזור שבו החייל גר.

למציאות.

כן. דבר אחרון, כפי שציינת, חיילים בודדים - קרביים, מקבלים סכום כסף גבוה יותר. סבירות די גבוהה, הם חוזרים פחות הביתה, או נשארים יותר בצבא. זהו, זה הכל. תודה רבה.

תודה רבה לאיתי על הנתונים. שלא יובן פה לא נכון, אנחנו כמובן בעד חיילים קרביים ורוצים שיקבלו הרבה, זה בטוח, אבל אנחנו צריכים גם לדאוג לאלה שלא קריביים, לא משנה מאיזו סיבה, שיהיה להם קיום סביר, זה מה שאנחנו מבקשים.

אנחנו נשמע מהחיילים מה זאת אומרת קיום סביר והאם זה מספיק. נשמע את אשר זימבל, מכינה קדם צבאית קשת.

אוקיי, קודם כל חילקתי לכם את המחברת הזאת, יש בה את כל החוקים של מה זה חייל בודד ומה מגיע לנו ומה מגיע לחייל הנשוי.

אז כחייל בודד אתה בעצם מקבל כל מיני תנאים יותר טובים, אתה מקבל מיוחדות לחו"ל, ימי סידורים ודברים כאלה. אם אתה מתחתן אז אתה מאבד את זה, וזו נקודה שאני רוצה לגעת בה. כאילו, אני מאבד בערך 1,500 שקלים כל חודש. אני מקבל 1,500 שקלים מהצבא, שכר דירה זה 3,200 שקלים, בערך, תעשו את החשבון. כאילו, אני מאבד כסף כל חודש, אבל זה פחות מעניין אותי, הכסף.

רגע, כמה שכר דירה אתה מקבל?

1,500 שקלים בסך הכל, עם שכר לוחם ושכר דירה של נשוי, שזה פחות מחייל בודד.

הבנתי, לך יש את הנקודה של הנשואים שאנחנו ניגע בה עכשיו, אבל על חיילים בודדים, מבחינתי אני רוצה להבין עכשיו, הסכום הוא 1,500 שקלים. אתה היום נמצא במשבצת קצת אחרת. יש פה מישהו שנמצא כאן שהוא לא נשוי?

אנחנו זוגות.

אבל אנחנו היינו בודדים גם לפני שהתחתנו.

זהו, אז אני רוצה לשמוע קצת חיילים בודדים, אלה שלפני החתונה.

לפני החתונה קיבלתי משכורת גבוהה יותר.

כמה קיבלתם ולמה זה הספיק ומה ההוצאות שלך? תפרט פחות או יותר.

אז הנקודה היא כמו שנגעת בה, לא נמצאתי הרבה בבית, הייתי במסלול וקיבלתי בסביבות 2,000 שקלים בחודש. גרתי בדירה עם שותפים, שזה משהו כמו שרוב החיילים הבודדים הרווקים עושים, גרים בדירה שם שלושה-ארבעה חיילים בודדים. לא כולם נמצאים בבית כל סוף שבוע, אז זה מסתדר בסדר.

אנחנו ניגע בנקודה. בואו נעלה את הנקודה שלכם של הנשואים.

כן, הוא אמר שבעיקרון אפשר להגיע עד 3,000 ומשהו. יכול להיות שרשמית זה ככה. אף פעם לא שמעתי על דבר כזה, שחייל בודד מקבל יותר מ-2,000-2,500 גג. אני מכיר מלא אנשים, כאילו, אם אתה מקבל 2,500 זה נחשב וואי, ממש טוב. אז תכל'ס זה מה שקורה, וזה אפילו לא מספיק לשכר דירה.

פה כתוב לנו, לפי הנתונים שלנו חייל קרבי – 1,606 שקלים + 1,500 של השיכון, זה יוצא לנו 2,100 שקלים.

אני יכול להראות לך החזרות מהבנק.

לא, כל חייל שמקבל 1,600 שקלים זה אם הוא קצין. כמה חיילים בודדים שהם קצינים יש כבר? חייל מקבל 700 שקלים. אולי ניתן לצה"ל לתת את הנתונים.

כן, אנחנו נשמע. אנחנו נחזור לנקודה שלכם, של הנשואים, היא נקודה חשובה.

אבל גם חיילים בודדים אמיתיים לא מקבלים, ההורים באים לבקר ואני לא יוצא כי אני לא חייל בודד, אז אין לי מיוחדת. אז נגיד רשום פה חייל בודד שההורים שלו באים לארץ, מקבל שמונה ימים מיוחדת.

רגע, אתה מדבר על חיילים בודדים נשואים עוד פעם. עומד מעט אנחנו נתייחס, ניתן לכם ממש פרק, כי זה נושא שקל לפתור אותו לדעתי, כי אין הרבה זוגות כאלה ואנחנו נבקש מצה"ל להתייחס ואם זה תקנה, אז לשנות או איך שתקראו לזה.

בואו נשמע את צה"ל, סגן אלוף חיה אדלר, ראש ענף תנאי שירות, בבקשה.

שלום. אני אשמח לתת סקירה מלאה על כל מה שאנחנו עושים למען החיילים הבודדים, אבל מה שאיתי פירט, ואנחנו היינו בקשר איתו בתקופה האחרונה, אז הסכומים שאיתי מפרט הם סכומים שאנחנו העברנו, ככה שהסכומים שהוא ציין לא קשורים לקצונה.

לא, אבל איזה חייל מקבל 1,600 שקלים?

הסכומים שאיתי ציין זה סכומים שמקבלים חיילים בודדים לפי הקטגוריות שהוא ציין. זה סכומים רשמיים, לא צריך להיות קצין בשביל זה.

708 שקלים מקבל חייל לוחם. אין דברים כאלה.

סליחה, זה לא דיון.

רגע, סליחה.

אני אשמח להתייחס ואני שוב חוזרת, הסכומים שהעברנו לאיתי הם הסכומים הרשמיים והם הפרטים.

רגע, חיה, סליחה. יש פה פשוט חברים מהשטח שאומרים אחרת, אז בואי תסבירי לנו בבקשה.

אני יודעת, כן. המענה שצה"ל מגבש לחיילים בודדים הוא מענה שכולל הכל. אני אגע רגע בהיבטים שדיברנו עליהם כאן, אבל הוא כולל גם את ההיבטים שנקרא להם כלכליים, וגם את ההיבטים האחרים שתומכים את השירות של החייל הבודד בצבא. אני תיכף אגיע גם לחיילים שמתחתנים. אבל המענה הוא מענה שנבחן כל הזמן ומתוכף כל הזמן, וצה"ל רואה בעצמו נושא באחריות לחיילים האלה מקצה לקצה, וחשוב לי להגיד את זה כאן.

בחדר הזה יושבים עמותות וגופים פרטיים ולא פרטיים, כמו שציינת בהתחלה, שעושים עבודה מאד חשובה, עבודת קודש מבחינתי, שמשלימה מאד את ומעצימה את הפתרון שאנחנו נותנים, וככה אנחנו מתייחסים לזה, לפחות בשנים האחרונות. יושבים פה גופים שיכולים להעיד על זה. אנחנו מתכנסים איתם, הם שותפים מלאים לעשייה שלנו ותיכף אם צריך אני גם אפרט על חלק מהם.
המענה שלנו בהיבט הכלכלי, כשספרתם את דמי הקיום, יש את דמי הקיום שמקבל כל חייל חובה, ואת המענק לחיילים בודדים שמקבל רק החייל הבודד, שזה בעצם שכר טוראי כפול. אז לעניין העדכונים, אז זה אמור להתעדכן בינואר הקרוב בסדר גודל של 21%, יחד עם דמי הקיום של החיילים בחובה, בלי קשר. זאת אומרת שכר הטוראי עולה, אז מענק הבודד יעלה גם הוא בהתאם, בסדר גודל של 21%.

יפה. זה כבר חדשות טובות.

זה לא כל כך יפה. 74 שקלים תוספת. זה לא מה שיפתור את הבעיה.

אבל אנחנו לא מדברים על כל הסכום. בסדר.

דמי קיום של חיילי חובה זה דיון אחר, אבל אתם יודעים, הוא הולך לעלות, להתעדכן בינואר בהצמדה בסדר גודל של 20%.

ועדת הכספים עוד לא אישרה את זה.

שפרה, אני אשמח אם אני אוכל להתייחס. אני אשמח לשמוע אותך אחרי זה, אבל באמת, תנו לי רגע לדבר. אז זה שכר טוראי ובהתאם מענק לבודד.

חייל בודד מקבל גם כל מה שקשור למענה דיור, שפה אני מניחה שחלקכם מכירים, יש כמה סוגים של פתרונות, חלקם זה אותה השתתפות בשכר דירה, שתיכף נגיע אליה, ובאמת היא מוגדרת כהשתתפות בשכר דירה, היא לא מכסה את כל הסכום שעולה לשכור דירה. בחלק מהמקרים כן, אבל בחלק מהמקרים לא. ואנחנו בשאיפה, אני יכולה להגיד את זה כאן, מעדיפים שהחיילים יהיו בפתרונות מוסדרים שאנחנו מממנים אותם והם נותנים מענה שלם, שתיכף אני אגיע אליו. אבל אני ערה לזה ואנחנו יודעים ואנחנו מאפשרים את זה, שיש חיילים שבוחרים בשכר דירה, כי הם בוחרים שזה הפתרון שמתאים להם ואנחנו נותנים את האפשרות הזאת.

לצד האפשרות לשכור דירה יש אפשרות לגור בקיבוץ. יש סדר גודל של בערך 800 חיילים בודדים שמאומצים בקיבוצים בהסדר שבו הם מקבלים את כל המענה בקיבוץ ובהתקשרות של הצבא עם התנועה הקיבוצית. יש דירות של האגודה למען החייל שגם איתי ציין במסמך ודיברנו עליהן. דירות שהאגודה שוכרת לחיילם בודדים. סדר גודל של 90 דירות, של 6 חיילים בדירה עם כל המענה שאמור להיות שם. הצבא גם שם שם מזון, כדי שיהיה גם מענה של מזון, מרוהטת, מסודרת, אפילו עם ליווי של עמותה מסוימת שמשתפת פעולה. אני מניחה שאתי מהאגודה תדבר על זה, אבל עמותה שמלווה את הדירות גם בהיבט השדרוג שלהן, אבל גם בהיבט של חונכים וצוות שמלווה. זה בהיבט של הדיור, וכמובן בתי החייל, מתקנים של האגודה למען החייל, שגם שם גרים כמה מאות חיילים.

שכר הדירה, לעניין השאלה ששאלת קודם, לא עתיד להתעדכן בזמן הקרוב. אנחנו ערים לכך שהוא לא מממן את כל הסכום, ולכן אנחנו גם, תשאל את החיילים כאן, די מנסים להשפיע שחיילים ייקחו את המענה שהוא מענה שלם ולא רק שכר דירה. שוב, זאת הסוגיה של הדיור.

יש הטבות נוספות שלמות, אני יכולה לסקור אותן כאן, הן קיימות. יש פה גם את המסמך שראיתי ששמו פה ואת המסמך שאיתי כתב. יש הטבות שלמות שהן כלכליות ולא כלכליות מסביב, כולל החופשה שההורים מגיעים, כולל מימון טיסה לחו"ל על בסיס תרומה שאנחנו מפעילים דרך האגודה למען החייל. הרבה הטבות נוספות, ימי חופשה מסוימים, תווים בחגים. אני יכולה לתת פה סקירה שלמה.
אני יכולה להגיד לך באחריות, אני ארבע שנים בתפקיד שלי, שעולם החיילים הבודדים זה משהו שהוא כל הזמן על השולחן ומתעסקים בו מקצה לקצה ובוחנים את המענה ומשתדלים להתאים אותו בכל הסוגיות הגדולות והסטנדרטיות, כמו גם החריגות והנקודתיות שעולות. כמו שאתה אומר, אין הרבה זוגות כאלה. לדעתי היו בשנה בערך 60, ואני אומרת את זה מזיכרון, לא הכנתי את הנתון הזה לפה, אבל סדר גודל של 50 או 60 חיילים שבמהלך השנה התחתנו, שהפסיקו להיות בודדים. שוב, זה מהזיכרון. אני יכולה לבדוק את זה אחרי הדיון.

מתוך כמה חיילים בודדים?

יש בערך 5,800 חיילים בודדים.

5,741 חיילים בשנת 2012.

הייתה לנו סוגיה למשל של חיילים שהוריהם עלו ארצה, שזו גם עוד סוגיה שדומה לזה. אני יכולה להגיד מבחינת סוגיות חריגות אני קוראת להן, שהן לא קורות הרבה, אבל שזה קורה למישהו אחד זה בעייתי, שחייל עולה ההורים שלו עולים לארץ, אז הוא אמור להפסיק להיות חייל בודד, כי המשפחה איתו. מצד שני, נאמר לנו שיש הורים בחו"ל שיודעים שזה מה שיקרה לזכאות שלו לבודד, והם משהים את העלייה בגלל זה, או לחילופין עולים ונתקלים בבעיה כלכלית. פתרנו גם את זה וקבענו שהוא יוכל לקבל את הסיוע, להמשיך להיות חייל בודד.

לעניין החיילים שמתחתנים - - -

לכמה זמן?

אם זה קורה בשנה האחרונה לשירות זה בכלל לא עולה לדיון. אם זה קורה ממש בהתחלה, אז בוחנים איזה מענה נכון יותר לתת לו, כי כמו שאתה יודע יש את העולם של תשלום למשפחה, שיכול להיות שלחייל כזה עדיף להפסיק את היותו חייל בודד, ולתת לו מעטפת של תשלום למשפחה להורים, שזה גם בסכום עולה יותר וגם נותן את ההטבות האחרות. כל מקרה כזה נשקל לגופו. אני יכולה להגיד את אותו דבר גם על חיילים נשואים.

חייל בודד שמתחתן, אמור אוטומטית לקבל שלושה חודשי זכאות של בודד כהתארגנות. זאת אומרת את כל ההטבות הכספיות של חייל בודד הוא ממשיך לקבל כתקופת התארגנות. בתקופה הזאת אנחנו אמורים לבדוק איתו מה קורה עם אשתו – עובדת, לא עובדת, לומדת וכו', עם כל הקריטריונים של תשלומי משפחה. אם הוא זכאי לתשלומי משפחה, הוא יקבל תשלומי משפחה, ואגב שכר דירה של נשוי. חיל נשוי באשר הוא מקבל גם שכר דירה. נכון שזה שכר דירה יותר נמוך, כי החייל הבודד מקבל גם הוצאות החזקת דירה. אבל יש מענה של שכר דירה וזה אמור להיות יחד עם התש"מש.

אם אשתו של החייל הזה לא עומדת בקריטריונים לתשמ"ש - - -

לא, סליחה, את רצה. קחי את הזמן. קחי אוויר, זה חשוב להבין. את אומרת שחייל בודד מקבל שכר דירה, וחייל בודד שנישא – מקבל שכר דירה יותר נמוך?

אז אני אסביר. כל החיילים הבודדים ששוכרים דירה יכולים לקבל השתתפות בשכר דירה, שיש לה שני מרכיבים. כשאומרים 1,046 שקלים, יש בזה השתתפות בשכר דירה של 795 שקלים - - -

שמתי עודכן שכר הדירה הזה בפעם האחרונה?

אני לא יודעת להגיד לך שנה מדויקת, אבל הרבה זמן הוא לא עודכן. לדעתי לפחות 6-7 שנים.

מה אפשר לשכור ב-1,046 שקלים?

אמרתי קודם, יש מקומות - - -

זה כולל הוצאות החזקה.

אני גם חיה במדינה, אני יודעת. אמרתי קודם.

... ...

שפרה, רגע.

שפרה, אני מבקש, אני אתן לך את רשות הדיבור.

יכול להיות שלא מוצאות חן בעיניך התשובות, אבל היא נותנת תשובות כפי שהן. תני לנו לשמוע אותן רגע, אנחנו צריכים לשמוע.

אנחנו ערים לזה שהסכום הזה ברוב המקומות בארץ, בטח במרכז הארץ, לא מספיק לשכור לבד דירה או לנתח שלך כשותף בדירה. ברוב המקומות הוא לא מספיק ולכן אנחנו מעדיפים שהם לא ילכו לפתרונות האלה, כי כמו שאתה אני מניחה בקיא בסוגיה של עדכון דמי הקיום, כל 50 שקלים שאנחנו מעדכנים, במכפלות של כולם זה סכומים אדירים. וגם עכשיו, כשבאים לעדכן את דמי הקיום, אז או שאנחנו מעדכנים את זה או שאנחנו מעדכנים את זה.

מה הפרישה הארצית של הבתים של האגודה למען החייל?

יש בטבריה, בחיפה בצפון, עד אילת. באילת יש דירה אחת.

באזור המרכז.

באזור המרכז יש הרבה באזור נס ציונה, רחובות, ראשון לציון – זאת המאסה הגדולה. נתניה, הרצלייה. אני יכולה להגיד שהדירות לא רק שהן פיתרון שנותן מענה שלם, אנחנו גם בשנה האחרונה עוסקים ב - - -

כמה דירות יש, גברתי?

95 דירות בערך.

95 דירות שיודעות לאכלס כמה?

כל דירה 6 חיילים.

אז אנחנו מדברים על סדר גודל של 500 חיילים בדירות של האגודה למען החייל, מתוך 5,700.

כן. יש עוד, אני אגיד - - -

בואו רגע נבין. יואל, אתה סולח לי שאני שואל את השאלות.

מצוין, אתה שואל את השאלות הנכונות.

יש עוד 900 בערך בקיבוצים, 850.

יש כ-3000 חיילים.

שפרה, אנחנו ניתן לך.

שפרה, אני אומר לך, לי זה מפריע. לא, אמיתי, זה מפריע לי.

אני מתנצלת.

אנחנו מדברים על 1,300 שאנחנו יודעים להסדיר.

ובתי החייל.

בתי החייל שכמה משתמשים בשירותים האלה?

בערך 400 חיילי פרט, אלא שמוגדרים כ - - -

400 חיילים בודדים ששומרים להם את החדרים?

נכון, שהמיטה היא שלהם, שבית החייל הוא ביתם.

שבית החייל הוא ביתם.

נכון.

400 זה המון.

נכון.

כמה חדרים בכלל יש בבתי החייל בארץ?

אני אשלים לגבי האגודה למען החייל בהקשר הזה. יש ברחבי הארץ 17 מתקנים, חלקם נותנים מענה קבוע לחיילים, לא רק לחיילים בודדים ולחיילי פרט, אלא גם לחיילים שמתגוררים מטעמי מרחק. מרכז הלינה של חייל הפרט והבודדים הוא באזור גוש דן, כשרק בחודש האחרון נחנכו בו שני בתי חייל חדשים ברמת גן, אחד בבית השריון בתל אביב והשני הוא ברמת גן, שמצטרפים למתקן נוסף בן 500 - - -

כמה חדרים סך הכל יש? אני לא אזכור את כל זה.

בסך הכל ברחבי הארץ יש למעלה מ-2,500 מקומות לינה ביום.

מיטות ביום.

מיטות.

400 מתוכם הם חיילים בודדים.

הם חיילי פרט. אבל אני רוצה רק עוד מילה אחת להגיד, בהקשר של המענה. הנתונים שמוצגים בדירות האגודה ובמיטות, הם לא המענה המקסימאלי. הם הביקוש. זאת אומרת שאם מחר בבוקר 100 חיילים בודדים נוספים פונים בצינורות המקובלים דרך צה"ל ומבקשים להתגורר בדירות האגודה למען החייל, הם מתגוררים בדירות האגודה.

אנחנו שוכרים עוד דירות, כן.

זאת אומרת אנחנו גמישים לגמרי. מענה הדירות הוא - - -

בסדר גמור. זאת אומרת דירות של האגודה למען החייל זה על פי בקשה?

לגמרי.

כן. אם יש לי עכשיו עלייה בביקוש – אני מבקשת מהאגודה לשכור לי עוד דירות.

זאת אומרת אנחנו נמצאים היום בסיטואציה שיש לנו סדר גודל של 1,700 חיילים שגרים במה שצה"ל והאגודה למען ה חייל, ברמה הממוסדת יודעים לתת. צה"ל אני אומר גם התנועה הקיבוצית. נכון?

כן, כן, זה אנחנו.

זאת תמונת המצב.

אנחנו מממנים את זה, כן.

זאת תמונת המצב. נשאר לנו 4,000 שאנחנו מסתובבים איתם.

יש בערך 2,000, יש לי את הנתון הזה כאן, אני תיכף אבדוק אותו, 2,000 ומשהו ששוכרים דירה. הרוב בוחר לשכור דירה.

אז איפה השאר?

איפה עוד 1,500?

יש בכל רגע נתון, זה נתון שאנחנו בודקים אותו כל הזמן, יש חיילים שמעדיפים לא לבחור בפתרונות האלה, ולהסתדר עם קרובי משפחה וכו', יש גם כאלה, זה בדוק, ואנחנו מעת לעת, בתקופה של בערך אחת לרבעון, בודקים את הנתונים האלה עם היחידות עד למטה, זאת אומרת שיודעים שאין חייל שנשאר בלי מענה.

עד כאן דיברנו על התנאים הפיזיים שלהם. מי עוסק בסוגיה של משפחות מאמצות?

במסגרת העבודה שדיברתי עליה קודם, שבחנה את הכל, הבנו לפני שנתיים, אפילו לדעתי קצת יותר, שהתחום הזה של התמיכה והליווי שנקרא לו יותר רגשי או אישי, גם בלהתמצא במה עושים בצבא ומה קורה בהתחלה בוודאי, וגם בכלל ליווי לאורך השירות בארץ, שהוא תחום שהיה בו סוג של וואקום מבחינת המענה שאנחנו הגדרנו.

זה המקום שבו התחלנו לשתף פעולה, ויושבים פה נציגי העמותות ויודעים, כל אחת בהקשר שלה, ומיסדנו גם שיתוף פעולה לפני שנה וקצת, גם עם ארגון נפש בנפש למשל, שמלווה את החיילים עוד כמלשב"ים, אבל גם בתקופת השירות שלהם, מחבר בין אותו חייל עולה למשפחה בארץ או לחונך בארץ. יש את עמותת אח גדול. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם כולם - אני יכולה לפרוש את זה - שמטרתו אותו ליווי אישי, נקרא לו, של החייל הבודד.

כמה חיילים נמצאים בתוך מסגרות כאלה ? כמה חיילים מאומצים וכמה חיילים לא?

אני יכולה להגיד לך שהפוטנציאל, היקף האנשים, שלמשל נפש בנפש באופן רשמי מטפלים בו, בפוטנציאל הוא קרוב לכמעט כל החיילים העולים. זאת אומרת הוא קרוב ל-2,200 איש בפוטנציאל. אני לא יודעת, לא כולם מאומצים כמובן על ידי משפחות, כולם עברו דרך אותו ארגון. אנחנו התחלנו עם זה בשנה האחרונה, זה דרך הגיוסים.

שוב, חיה, תשמעי, אני ברשותך רוצה להתעכב על הנקודה הזו, כי אני חושב שאת ירית את תנאי השירות ככה בצרורות.

מיהרתי כדי לתת לכולם, זה לא בצרורות, אני חיה את זה.

את בקיאה בזה עד הסוף. בתחום האימוץ אנחנו נשענים עכשיו על גורמים פרטיים ואין צה"ל.

לא - - -

לא, אני לא מבין מזה שצה"ל לקח - - -

אז אני אענה.

לקח על העניין הזה אחריות, משום שאם היית אומרת לי תשמע, אני כצה"ל עובדת למשל עם השלטון המקומי או עובדת עם מועצת הרשויות המקומיות האזוריות, אני עובדת עם הגורמים הללו ואני עושה את זה בצורה ממוסדת, התשובה הזו הייתה מרגיעה אותי.

אז אני אסביר. אני אענה.

עמותות קמו עוד לפני שצה"ל זיהה את זה.

אנחנו בדקנו גם במסגרת אותה עבודה גם את הרצון של החיילים הבודדים במשפחה מלווה. אני יכולה להגיד לך שזה משהו שניסינו למסד אותו בלי שום קשר. לעניין הזה חשוב לי גם להגיד שהרבה מן החיילים בכלל לא מעוניינים בזה, ויעידו פה גם הגופים שמטפלים בחיילים האלה.

חיה, ההיצע יוצר את הביקוש.

לא תמיד. יש פה גופים שמחברים.

לא, היצע יוצר ביקוש.

אבל אני אומרת שיש גופים שמחברים.

היא צודקת.

מי שלא רוצה, תשאלו גם - - -

רגע, חברים, בואו נשמור פה על סדר.

אני אשמח רק להגיד, אנחנו בדקנו את זה מול החיילים, כי באותה תקופה כשעשינו את העבודה הזאת, רצינו למסד גם את הנושא הזה. יש פה עמותות שעושות את זה כתחום הליבה אצלן, והן יכולות להעיד, שכמו ששפרה פה אמרה, כשרוצים אז יש משפחות, אבל יש גם חיילים שלא מעוניינים. זאת אומרת חשוב לי להגיד את זה, כי יש גם חיילים שלא מעוניינים, שזה מפריע להם. כשמגיע ראש השנה ופסח אנחנו מנסים לחבר גם לארוחת החג וכו', כשאנחנו בודקים שלכולם יש איפה להיות ושכולם מסודרים, אז יש חלק שאומרים לנו – אני לא רוצה כלום. אני לא רוצה שום משפחה, זה לא נעים לי להיכנס למקום זר שאני לא מכיר. תנו לי לחזור הביתה בסופי שבוע וכו'.

אלה שכן מגיעים, אנחנו ניסינו למסד את זה. כן, יש לנו שיתוף פעולה עם עמותות, חלקן פרטיות וחלקן לא פרטיות, ונפש בנפש זו לא עמותה פרטית שעושה את זה, אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה.

אבי, אני אשמח אם תתייחס, אבל אנחנו ערים לשמות, יש תקשורת.

כעיקרון אני אגיד, אם יורשה לי, רק כהערת ביניים לסיפור הזה של המשפחות המאמצות. יש לנו מאגר של משפחות שרוצות וגם מאיצות בנו להביא להן חיילים.

שמי אבי זיו, מארגון נפש בנפש. אפילו לקראת החגים ולקראת שבתות, המשפחות מתקשרות לגבי חיילים. כשאנחנו מנסים להביא חיילים למשפחות האלה, לא מצליחים. אנחנו חיים דווקא בסיפור של החייל הבודד, ואני מקווה שאני לא פוגע באף אחד, קצת מסיפורים לפני שנים כשהדברים קצת התעדכנו. החיילים הבודדים, מתוך ההבנה שלי, מתוך ההיכרות שלי, אוהבים לחיות בקהילה שלהם, פחות במשפחות. זה הבדלי תרבות, זה אנשים שלא מכירים פתאום איך זה משפחה מאמצת אותם. בקיבוץ זה מאד מאד אופייני, מאד מאד - - -

בקיבוץ זה חלק מההסדר.

ומי שבוחר בזה - - -

רגע, רציתי לשאול אותך שאלה. תשמע, אני שמעתי אתכם, אני מוכרח לומר לכם שאני קצת חולק עליכם. בתנועה הקיבוצית יש כ-800 חיילים, אין חייל אחד שאין לו משפחה מאמצת.

כי זה חלק מההסדר, נכון.

הוא לא גר אצלם.

רגע, רגע, חברה. את טועה, אל תכשלי בזה, אני בא מהתנועה הקיבוצית, תעזבי.

לא, אבל הנה, הצבא מאשר את מה שאני אומרת, הוא לא גר אצל המשפחה.

הוא לא גר.

סליחה, אני מממן את הפרויקט הזה, אז על מה את מדברת?

חברים, בואו נשמור פה על הסדר.

בתנועה הקיבוצית ל-800 חיילים יש 800 משפחות מאמצות. למה?

זה קשר של ליווי, נכון, אבל הם גרים בנפרד.

זאת אומרת, שהתשובה שאתם נותנים לי פה – שאלתי אותו אם אתה רוצה לבוא לראש השנה, אני משוכנע שהוא לא רוצה לבוא, או חלק גדול לא רוצים. זה לא נעים לדפוק על הדלת, להרגיש קבצן, גם אם אתה פותח את זה עם לב כזה, זה לא נעים לבוא, לאכול, ללכת. עזבו, זה לא נעים.

בגלל זה אני חוזר ושואל, אני טוען שההיצע יוצר את הביקוש, בתנאי שזה חלק מהמדיניות של צה"ל. אני אומר לך, כמו שיש לך את האחריות לחלק את ה-3,000 שקלים, בעיני צה"ל צריך לשאת באחריות למשפחה/משפחות מאמצות מלוות. חייב לשאת באחריות. אם אנחנו משאירים את זה לעמותות ותשלח את זה ותגיד לי ותביא לי ותבקר, לא עובד. לא עובד. התחושה היא תחושה לא נעימה.

השאלה אם אתה מתכוון לנוהל שהוא חובה, או - - -

או אם אתה מתכוון שהצבא ינהל מאגר של משפחות?

חיה יושבת פה ויודעת להסביר לך על כל שקל איך הוא זז ימינה, איך הוא זז שמאלה.

נכון, על הליווי של אותם החיילים בחוץ אין - - -

לא, על התנאים הפיזיים היא יודעת לענות.

לא, אני יודעת לענות גם על זה, וחשוב לי לציין - - -

וצה"ל נושא באחריות.

רגע, חברים, בואו נשמע את חבר הכנסת חסון, בוועדות הכנסת אנחנו לא מתפרצים לדברים של חברי הכנסת.

אני אומר לך, בכל מה שקשור לתנאים הפיזיים אז אפשר פה לדבר, אז צריך להוסיף עוד 100 שקלים ימינה, עוד 300 שקלים שמאלה, עוד למעלה, עוד למטה, בסדר, אוקיי, הבנו. יש גורם, יש גוף, יש כתובת, אתה ואני יודעים לשבת פה ולהגיד תשמע אדוני, אנחנו חושבים שזה לא מספיק, קח עוד 1,000 שקלים לחודש, תן לו. אנחנו נותנים לו את הכסף בשביל לתת את זה, לא היא. היא מחלקת מה שאנחנו נותנים לה.

נכון.

אני טוען שבתחום של האימוץ, בתחום של התמיכה, התמיכה תקרא לזה התמיכה הרגשית, התמיכה הסביבתית, התמיכה המשפחתית, בתחום הזה אין לי גורם אחראי, אתה מבין? את לא אחראית, חיה, אל תיקחי את זה עליך.

לא, לא. קודם כל אני רוצה, וסליחה שאני ככה, אבל בסמנטיקה אני כן אחראית. אנחנו אחראים על החיילים הבודדים וחשוב לי כן להגיד את זה. עכשיו, לעניין המשפחות המאמצות, המשמעות של מה שאתה אומר, וזה עלה על הפרק בעבר, זה לנהל את המאגר למשל של המשפחות בעצמנו. למיין אותן, לראות מי יכול לעשות וכו'.

כן, כן. ממש כן.

אוקיי, זו אופציה.

אני אומר לך שאם ברמת גן יש בית חייל, שחיים שם חיילים בודדים במשך 3 שנים, אני אומר לך, והיית פונה לצבי בר, או היום אני לא יודע מי זה ראש העיר.

ישראל זינגר.

תקשיבי, והיית אומרת לו אני מבקשת ממך שתיקח את זה כפרויקט ואני מולך בפרויקט - - -

לא, אבל זה קיים. אני רציתי להדגיש, שנייה רגע. לקיבוצים, אתה צודק, המשפחות מלוות. גם בבתי החייל, וזה יכולה להיות טעות שלי שלא הצגתי את זה, כי אני לא מתייחסת לזה, זאת אומרת לי זה ברור מאליו שזה חלק מהמענה הקיים. בקיבוצים יש משפחה מלווה לכל חייל, זה חלק מהתנאי בכלל. זה נכון. בבתי החייל יש גם במקומות מסוימים בקהילה, גם ברמת גן למשל, ואם צריך אתי תתייחס לכך תיכף, יש משפחות שחיברו אותם, האגודה במודל של בית חם בבתי החייל שאנחנו שותפים לו, חלק מהעניין שהוגדר זה משפחות בקהילה, ויש עמותות, יושב פה דניאל מאחד גדול למשל, שעושה עבודה יפיפייה עם חיילים בחיפה.

עזבי אותי ממנו. עזבי, הוא נהדר - - -

רגע, שנייה, שנותן חונכים ומלווים. זה בדיוק זה. זה לא דניאל עצמו, לא.

זה לא העניין אם אני נהדר.

שנייה, בתפיסה זה לא דניאל עצמו, זה המודל.

אני רוצה אותה, לא רוצה אותך.

זה המודל שדניאל מפעיל, זה לא דניאל בעצמו ויש עמותות - - -

חברים, בואו נרגיע, הבנו את הסוגיה הזאת, הבנו מה שחבר הכנסת חסון מתכוון. אין לי בעיה שצה"ל עובד עם העמותות שעובדות יפה, אבל כמו שאמרנו אנחנו רוצים אחריות, שאם קורה משהו שיהיה גוף אחראי. האם צה"ל לוקח את אחריות, אנחנו נצטרך לדון גם בסוגיה הזאת.
בואו נשמע את שפרה, בבקשה.

אני מבית חם לכל חייל, אבל אני רוצה רק מילה אחת בהקשר הזה. אז ככה, באמת ייאמר לזכותם של צה"ל ושל האגודה למען החייל, לנו יש היצע של 2,700 משפחות שנרשמו, ודרך אגב המספר הזה משתנה ממש כל יום. נרשמו, נבדקו, מבחינתנו, מבחינת הקריטריונים שאנחנו קבענו שהם קריטריונים מאד מחמירים. רק קצת פחות מ-900 מתוך המאגר הזה נמצא מתאים לאמץ. 300 חיילים מאומצים. כן יש ביקוש, כן אפילו הביקוש מגיע מצה"ל, כי הרבה פעמים מפנים אלינו ממוקד בודדים, מהבא"חים, אז כל יום זה קורה. כל שבוע זה קורה, בוא נגיד לא כל יום, נדייק. כל שבוע לפחות חייל אחד מופנה על ידי מש"קית ת"ש, הוא אומר מה הוא רוצה, הוא עושה ביקור בית יחד עם הצוות שלו מהצבא ורואים אם המשפחה מתאימה, בדרך כלל כבר בהזדמנות הראשונה.

אז כן יש חיילים שמבקשים את זה, לעומת המשפחות המלוות. אנחנו מציעים שוב ושוב, יש לנו מאגר אדיר, גם ברמת גן לצורך העניין, אבל החיילים באמת לא בוחרים בזה. כלומר, חייל שעכשיו קיבל חדר מהאגודה למען החייל בבית החייל ברמת גן והוצעה לו משפחה מלווה שהיא ממש באזור הגיאוגרפי, שהוא יכול להתארח אצלה בערב שבת או בערב חג על בסיס קבוע, לא להיות כזה מקבץ נדבות, אלא ממש. והם לא בוחרים בזה. גם כשאנחנו משדכים להם משפחה, אז הם באים פעם אחת, פעמיים ולא באים.

לגבי האימוץ, האימוץ בהחלט, יש לנו משפחות שבמשך כל שלוש השנים של השירות מאמצות חייל וברוב המקרים החייל גם בקשר איתם לאחר השחרור. כלומר, או שהוא גר שם או שהוא לפחות מבקר אותם. זאת אומרת הוא ממש הופך להיות בן משפחה.

החיילים האלה, דרך אגב, בסטטיסטיקה, הם חיילים שלא נכנסים לחובות, מעבר לסכומי העתק שאנחנו חוסכים לצה"ל כל שנה, כי המשפחות לא מקבלות כסף. אנחנו עומדים על כך, למרות שרמ"ח פרט הקודם הציע את העניין הזה שהמשפחות יקבלו שכר דירה, אנחנו חושבים שהמוטיבציה לעניין לא צריכה להיות כספית, והמשפחות שבאמת אנחנו מפנים אליהן, זה משפחות שלא זקוקות לתמיכה הכספית הזאת, ולכן אנחנו גם חוסכים למערכת כסף, וגם החיילים האלה בסטטיסטיקה, הרבה יותר מצליחים מבחינת הגעה לקורס פיקודי וכאלה דברים. אז קודם כל, הפתרון הזה הוא טוב. זה נכון שרוב החיילים לא בוחרים בו.

השאלה, אני מנסה לחשוב, אני יחסית קרוב לגיל של החיילים הבודדים. אני חושב שאם היום מציעים לי ללכת לראש השנה לאיזו שהיא משפחה ואני צריך לחשוב, או שאני יוצא לבילוי עם חברים, איזו מסיבה, או שאני עכשיו צריך לחשוב איך אני מחזיק את הסכין, איך מסתכלים עלי, איך אני לועס. אני מרגיש לא נעים.

ברור, אבל אני מדברת על משפחות מאמצות שהן הבית של החייל במשך כל השירות. כל השירות, מהיום הראשון ועד היום האחרון.

זה ברור, זה פתרון אידיאלי.

אבל יש לנו כאלה.

יש כאלה ויש משפחות ובטוח, אנחנו יודעים שיש אזרחי ישראל מאד מאד טובים שנרתמים לנושא ורוצים מאד ועוברים את כל הקריטריונים הכי נוקשים.

2,700 רשומים. אני יכולה להגיד לך אפילו יותר מזה, היום זה גם עולה להם כסף להירשם ולעבור את כל המבחנים אצלנו ועושים את זה.

טוב, עוד מעט נסכם את כל הסוגיות הבעייתיות. שפרה, תמשיכי.

אני רק רציתי לדבר על העניין שהועלה. חבר הכנסת חסון ציין שיש לנו 400 חיילים בודדים בבתי חייל, 500 בדירות האגודה למען החייל, ועוד ככה וככה בקיבוצים ועוד ככה וככה, מעטים באמת, במשפחות מאמצות, אבל אני אומרת איפה כל השאר? יש לנו כאן אלפים שבעצם הפתרון דיור שלהם הוא שכר דיור, וכמו שצה"ל ציין, זאת השתתפות בשכר דירה. עכשיו, מה לעשות שחיילים שהם בנים למיליונרים, שאבא שלהם שולח את הכסף ואת הדולרים מחו"ל, יש כמה כאלה, אבל הם ממש, אפשר לספור אותם על כמה אצבעות.

כל השאר, באופן מודע, נכנסים לגירעון חודשי שמסתכם בעשרות אלפי שקלים בשנה. זאת אומרת שהחיילים האלה, אחרי שנה של שירות, כבר נמצאים באיזה מינוס של בין 5,000 ל-10,000 שקלים בבנק, בגלל שההחזרים הכספיים הם לא ריאליים. החיילים האלה מגיעים למצב שהם לא יכולים להוציא 100 שקלים בכספומט בגלל שהכל פקוק, בגלל שהם נמצאים במינוסים היסטריים. כלומר לתת בכלל את האפשרות של סבסוד שכר דירה לחייל שאין לו תמיכה מהבית, אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות כמו פשע או משהו כזה, אבל זה לקחת במודע חייל ולהכניס אותו לחובות, ואנחנו רואים את התוצאות של זה.

החלופה של זה - - -

ואם החייל לוקח דירה יקרה נגיד?

מה זה יקרה? אני מזמינה אותך לראות.

לא, יש גם כאלה, יש גם כאלה, זו שאלה במקום. אנחנו בפקודות שלנו בודקים גם בכמה הוא שוכר, שהוא לא שוכר דירה מאד מאד יקרה. אבל המשמעות - - -

לא, בוודאי, בוודאי, אבל הדירות האלה הן בדרך כלל ריקות לגמרי, מתחיל להיות הליך של קיבוץ נדבות. אני יכולה להגיד לך שרק בחודש האחרון העמותה שלנו תרמה ב-20,000 שקלים מקררים ומכונות כביסה, לכאלה חיילים שאין להם מקרר בבית ושאין להם מכונת כביסה בבית.

שזה אין סיבה שייעשה, כי יש קרן בצבא שאנחנו מפעילים והם מקבלים.

עובדה.

יש קרן בצבא, אבל עדיין יש את הבעיה הזאת.

חיה, האמיני לי, היה לי אחד שהגדרתי אותו כבן ולצערי הוא נפל במלחמת לבנון השנייה, כשהוא היה קצין בגדוד צנחנים. אנחנו כל שנה, פעמיים בשנה, היינו לוקחים שתי משאיות, אוספים מכל מיני חנויות, ברוך השם אלוהים זיכה אותנו ביכולת לעשות את זה, ועוברים בית בית, ומרהטים אותו.

עכשיו, תשמעי, אני יודע, יש הכל. אני חושב שהקונספט פה, הדיון פה בעיני הוא יותר על הקונספט וקצת פחות על הפרטים. בעיני הדיון פה הוא על הקונספט, זאת אומרת מה מידת האחריות שאנחנו צריכים לקחת, מה תחולת האחריות שאנחנו צריכים לקחת - - -

עומק השירות.

כן, בדיוק. זה התחולה. אני קראתי לזה תחולה. עד היכן אנחנו צריכים לגעת ומה אנחנו צריכים להיות אחראים עליו. אם אנחנו מסכימים על הקונספט, תגידי לי אני נמצא כאן, זה הפער שלי וזה המונחים הכספיים שלו או הארגוניים שלו. אני חושב שהדיון פה צריך קודם כל להתחיל בקונספט.

אני פתחתי בקונספט, אני חוזרת עליו, שאנחנו אחראים אחריות מלאה על החיילים. זה נכון.

לא, לא, את טועה, אתה טועה חיה. זו לא אמירה, כי אם את אחראית אחריות מלאה על חייל - - -

שלמי את כל החשבונות שלו

אם את אחראית אחריות מלאה על חייל, אז אני שואל אותך עכשיו, האחריות שלך, במונחים למשל הכלכליים שלי, זה רמת חיים של חייל בודד בהכנסה של שכר ממוצע במשק, שכר מינימום במשק, ואז אני בא ופורט לך את זה. את זה אני יודע. זה משפט מלא. להגיד אני אחראית אחריות מלאה, זה משפט חסר.

אז אני רוצה להתייחס למה ששפרה אמרה.

לא, תתייחסי למה שאני אמרתי.

לא, בהקשר לזה למשל. הרי איפה הפער שעולה פה? אני עונה. הפער עולה בשכר דירה, כי המשמעות היא שאם אני אחראית אחריות מלאה ואני אקח את כל החיילים ששפרה דיברה עליהם, אז זאת א ומרת שלכל אחד אני צריכה לשלם את שכר הדירה הריאלי היום, נגיד 2,500-3000 שקלים - - -

לא, כולל הוצאות, יש להם הוצאות. את יודעת שאנחנו נאבקנו גם בכנסת להגדיל - - -

יפה. תחת ההנחה שאין לי את התקציב הזה, אני מנתבת אותם, מתוך האחריות הזאת, למקומות אחרים.

אז בגלל זה אני טוען, חיה, שההצהרה של טוב למות בעד ארצנו היא הצהרה טובה, אבל אני שואל אותך, באמת, זאת הצהרה טובה, לבוא ולהגיד – אני אחראית באחריות מלאה, היא באמת טובה. אני לא אומר את זה. אני לא מבין מזה שום דבר אופרטיבי.

אז אופרטיבית אני אומרת שאם הייתי רוצה לקחת עכשיו את מה ששפרה אמרה, את החיילים האלה, ולממן לכולם שכר דירה מלא, עם ההוצאות וכו', אתה אמרת לפני רגע – אין לי את התקציב הזה. ולכן בתוך האחריות שלי לתת לכל חייל בודד 3,00 שקלים, או 3,500 שקלים להוצאות וכו', נניח, בקטנה 3,500 שקלים, כפול המכפלות, זה תקציב שהוא לא קיים. אז דווקא מתוך אותה אחריות אמיתית שאנחנו מדברים עליה, אני לא מתחמקת מהתשובה שלך. מתוך אותה אחריות אני מנסה לנתב אותם למקומות - - -

אבל המשמעות היא שהחייל נכנס לברוך.

חיה רגע, אנחנו לא יושבים פה שני צדי מתרס, אוקיי?

בטוח שלא.

אנחנו פה לשירות החיילים הבודדים, ומאחר שאתם האמצעי, אז אנחנו לשירותכם. השאלה פה היא שאלה כזו, מרגע שצה"ל אמר אני נושא באחריות מלאה, אז אני רוצה לעזור לך. אני רוצה שאת תבואי ותגידי לי עכשיו את האמירה – אחריות מלאה בתפיסת עולמי אומרת שאני רוצה שחייל בודד יחיה פה בארץ הקודש, בזמן שירותו בצבא, ברמת חיים ממוצעת, כפי שחי אזרח במדינת ישראל. תאשר לי או אל תאשר לי.

מרגע שאני אומר לך – מאשר לך, את אומרת לי אוקיי אדוני, האחריות הכוללת הזו שלי, שאומרת גם משפחה, שאומרת גם בית, שאומרת גם רמת חיים ממוצעת, שאומרת את זה, חסר לי, יש לי את הדלתא הזאת, חסר לי הסכום הזה, בוא תן לי אותו. אם את היית מגיעה פה לדיון ואומרת ליושב ראש הוועדה, אדוני, אתה אישרת לי שההגדרה של אחריות כוללת אומרת רמת חיים ממוצעת לחייל בודד שעלה לפה לארץ, על כל גווניה, לא קוויאר, אני יושבת פה מולך, אני נמצאת בפער של שליש. אני נמצאת בפער של 40%, הוא היה יודע מה לעשות עם זה.

עכשיו, מה קורה לנו פה בדיון? אני אשב עכשיו ואתווכח איתך על 74 שקלים ימינה 51 שקלים שמאלה? אני לא יודע. אני אשב עכשיו לעשות לך בוחן פתע כמה חיילים חסר להם תנור חימום, חסר להם כירת גאז? לא נעשה את זה. אין לי כלי לעזור לך. אם את תייצרי את הכלי הזה, אני יודע לעזור לך.

צריך להגדיר, כמו שחבר הכנסת חסון אומר, להגדיר מה זה חייל בודד, מה הצרכים שלו, למה אתם מצפים שיהיה לו פה קיום סביר, כמו שאנחנו רוצים, כמו שהגדרתי בהתחלה. ברגע שאתם תעשו את החבילה הזאת, כי גם אני היום לא יודע. אני יודע שיש הרבה בעיות ואני מקבל אותן מהשטח, וכמו שאמרתי - - -

צר לי שני חוזרת לזה, אני ממש חייבת להתייחס לזה, כי הכל מוגדר.

אתם עושים את הכל מצוין, הכל מוגדר.

לא, לא, באמת, זה לא מהמקום הזה.

אבל כמו שאמרת, אין לך מספיק כסף ואני בטוח שאין לך מספיק כסף.

חיה, חיה, את לא יכולה, את טועה. את עושה טעות עכשיו בדיון, תשמעי לי. את עושה טעות. אני אומר לך, יש לך תשובות מהירות מדי לטעמי. את באה ואומרת לי שחייל מקבל 1,050 שקלים ומשהו שכר דירה. אני שואל אותך מתי זה הוצמד, את אומרת לי – אתה יודע שזה לא הוצמד. אנחנו שנינו חיים באותה מדינה. זאת אומרת מה את אומרת לי? את אומרת לי תשובה טכנוקרטית. מה התשובה? תני, לי אני - - -

כן, אני איתך.

את אמורה לשכנע אותי, לא אותך, בסדר? את צריכה לשכנע אותי. אני עכשיו מסביר לך איפה הפער בינינו. את באה ואומרת לי – לי יש תקציב ואני מחלקת אותו כמיטב יכולתי. זה מה שאת עונה לי. דרך אגב, אני בטוח שאת - - -

המשלים של זה זה שאני מנתבת את החיילים למקמות שבהם המענה שלי הוא מקסימאלי ומלא. שיש מזון, שיש מיטה, שיש ליווי, שיש הכל.

יש חייל שמקבל ממך 1,056 שקלים?

אתה מדבר על האוכלוסייה שמקבלת שכר דירה. אני פתחתי ואמרתי שזה לא מענה מלא.

בסדר, תקשיבי שנייה - - -

אבל זאת הבחירה, אבל היא בחירה לגיטימית, חברים, זאת בחירה לגיטימית. אנחנו מבינים שהם רוצים לשכור דירות. תודה לחבר הכנסת חסון.
אנחנו נמשיך את הדיון, אני רוצה בבקשה לתת ליעקב דנון ממשרד הקליטה את רשות הדיבור, בבקשה.

בסוגיה הזאת אני רוצה ללכת באמת בקו הזה, לציין עובדתית – קודם כל הצבא לוקח אחריות כוללת בסוגיה הזו של החיילים הבודדים והחלק המטריאלי של תקציבים, כמה כסף וכן הלאה, דיברנו על זה מספיק.

אני חושב שהחוליה הרכה זה בליווי, ולמה בליווי? כי כשיש בעיה קטנה לחייל בודד, היא יכולה להתגלגל ולתפוח ולהיות בעיה גדולה. איפה אנחנו מזהים את זה? אנחנו מזהים את זה בכל ליקויי השירות שקוראים עם חיילים בודדים.

אני רוצה לציין כאן כמה נתונים ברשותכם. סך הכל חיילים בודדים שהם עולים חדשים אנחנו מגיעים למשהו כמו 3,200, לפי נתונים של שנת 2012, שקובצו מסיבות אחרות. 1,500 הם יוצאי חמ”ע, 830 ארצות הברית, היתר מארצות שונות.

המשרד מתקצב את הסיוע לחיילים הבודדים בהיקף של 13 מיליון שקלים מתקציבו. בהערה שחיה ציינה באשר לעדכון שכר הבסיס ב-20%, זה פצצה מתקתקת מבחינתי. אני יודע על המגמה הזו, אבל זה אומר שגם המשרד שלנו יצטרך עכשיו להצמיד את השינוי הזה, דבר שאם הוא יקרה, יגרום לרווחה משמעותית אצל החיילים הבודדים, ולזה הכוונה.

אני רוצה לציין לגבי הסיוע שניתן על ידי המשרד, שבעצם כל יועצי ההכשרה מכוונים לשרת את החייל הבודד, בכל שעה במהלך היממה. הטלפונים פתוחים לכל פנייה בכל שעה. אנחנו מפיצים רק בימים האחרונים 1,500 מסרונים, SMS, למספרי טלפון של החיילים הבודדים, כדי לזמן אותם למשרד ולהגיד להם – ידידי היקר, אתה זכאי לכסף, בוא אלינו למשרד כדי לעשות את מה שצריך לעשות.

המהלך הזה עדיין לא סגור הרמטית, אני מקווה שנראה את ההצלחה, כי מה קורה? אני אסביר איפה החוליה החלשה. הבחור, החייל, לא אדון לזמן שלו. הוא יכול להגיע רק כאשר הוא מתפנה, מפנים לו את הזמן כדי להגיע למשרד. אז מה שאנחנו עושים כתוצאה מכך, אנחנו משתדלים להגיע אליו לבסיסים, אם זה בתחילת שירות כדי להסדיר את הדברים.

אנחנו עושים מהלך של אוזן קשבת מאד משמעותי בכלא 6 ובכלא 4, כדי להקשיב למצוקות ולראות איפה הלקויות ולמה מגיעים למקום הזה. ומקריאה של דו"חות ואירועים שאני מקבל, על חיילים שנמצאים בכלא, אני מזהה לא פעם מקרים של חיילים שנקלעו לבעיה קטנה בהתחלה, אבל שהלכה ותפחה, שבעקבותיה - אם זה מצוקה כלכלית או מצוקה אחרת – הוא היה צריך ללכת לעשות את הנפקדות, כדי לדאוג להשלים איזה שהוא אוברדרפט בבנק. האוזן הקשבת חסרה לטעמי, וטוב שהיא תהיה יותר.

אני רוצה ברשותכם - לציין שהצבא די פתוח ואני עובד עם הצוות של חיה ויחידות נוספות - די פתוח להקשיב ולהטמיע בתוכו הצעות ושינויים שאנחנו מביאים איתנו. המשרד, מיזמתו של המנכ"ל עודד, מקים יחד עם אחת רח"ט טומק"א וקח"ר – קצין חינוך ראשי, שולחנות עגולים, ששם אנחנו נדון בסוגיות האלה ונמצא להן פתרונות. אני מקווה שזה יקרה מהר.

עומק השירות, על פי הבנתנו, צריך להיות משודרג הרבה יותר ממה שהוא היום, עם כל המאמץ הטוב שאנחנו עושים. הוא צריך להיות הרבה יותר גבוה, כי מה העניין? אנחנו רואים את החייל הבודד כזה שבעקבותיו מגיעה המשפחה כולה לארץ. ולכן יש עניין חברתי-לאומי בסוגיה הזו, לטפח את השירות הזה.

בקשר לסיועים נוספים שניתנים, זה לא רק במשרדים. זה גם שירותי הרווחה בתוך המשרד, שכשיש בעיה לחייל בודד והוא נמצא עכשיו באיזה שהוא קושי מסיבות של אי התאמה או מסיבות של תום שירות ועכשיו פניו לאזרחות, אנחנו מצמידים לו את הבן אדם שיכול להפנות אותו לגורמים שונים ולסנגר על הבקשות שלו; ואני מוצא לנכון לציין שגם בסוגיה שעלתה כאן, פרויקט בית חם, שהוא משותף למשרד הביטחון והענף של חיה - זה הפרויקט של צביקה לוי שאנחנו תומכים בו – כל חייל בודד שהולך למשפחה הקיבוצית, הוא לא רק מקבל את האכסניה של המגורים, של החדר, אלא גם בנוסף לזה מצמידים לו כן את המשפחה המאמצת.

אני חושב שלסוגיה שהועלתה כאן, משרד הביטחון יכול היה לתת צעד קדימה ובאמת לחפש פתרון יצירתי ולא להטיל את העניין של הליווי, אם מדברים על גורם מוסדי - כן, להטיל את הליווי על מש"קית ת"ש ומפקד. מי תהיה העמותה שאליה פונים, תבוא ותיצמד לחייל המסוים. אני חושב שבהתקשרויות, בכל מקום שיש בית חייל ביישוב מסוים, משרד הביטחון צריך לבוא בדברים עם אותה רשות מקומית, כדי שמהלך כזה תישא באחריות, אותה רשות מקומית, כדי לעשות את המהלך הזה.
תודה רבה.

תודה רבה יעקב. אני נותן את רשות הדיבור לפי הסדר, בבקשה, דני מאח גדול.

תודה רבה, יואל. קודם כל אני רוצה להודות לך ולצוות שלך, לחגי וליוליה על העיסוק הרחב בנושא, ולכל שותפי פה בחדר.

כמה דברים. אנחנו בעמותת אח גדול מלווים, באמצעות 200 חיילים משוחררים, כ-400 חיילים בודדים ועוד כ-400 חיילים בודדים במסגרות קבוצתיות יותר, כמו בבתי החייל של האגודה למען החייל.

אני רוצה להתייחס קודם כל לנושא הלוגיסטי. מבחינה לוגיסטית, קיימים די רוב מוחלט של הפתרונות שחייל בודד צריך, הם קיימים בשטח. בין אם זה דרך משרד הקליטה, בין אם זה הצבא, ובין אם זה האגודה למען החייל. בסופו של דבר החיילים הבודדים הם בעלי בחירה חופשית, הם בוחרים איפה לגור, כיצד לגור, גם אם זה אומר ובידיעה שזה הולך להיות קצת יותר יקר. כמובן שלא תמיד הכל עובד, וכמובן יש איפה להשתפר, ואני בטוח שגם חיה יודעת את זה וגם יודעת לעשות את זה בתוך הארגון פנימה, אצלה.

כן נדרש איזה שהוא עדכון, אבל זה לא שורש הבעיה, זהו תסמין. השאלה היא איפה שורש הבעיה ויעקב נגע פה, זה נושא הליווי. דובר פה קודם כל על נושא של משפחות. לאחרונה אני נוכחתי לדעת שקיים מושג חדש, קוראים לו משפחה בודדת. למעשה זה קורה פעמיים בשנה - בראש השנה ופסח – משפחות בודדות מחפשות חיילים בודדים. רוב המשפחות נשארות ללא חייל כזה, אלא אם כן זו משפחה מאד מיוחסת ומצליחה בקשרים אישיים מאד רחבים, להגיע לחייל בודד כזה.
מבחינת ליווי בשטח, רוב הפעמים חייל בודד יעדיף שזה יהיה ליווי קצת פחות מחייב, של מישהו צעיר, בגובה העיניים, כפי שאנחנו עושים באח גדול מזה ארבע שנים, וזה עובד.

אבל מה זה הליווי הזה? אנחנו יכולים להעניק עכשיו לחיילים בודדים תקציב של 4,000 שקלים בחודש. האם יהיו פחות חיילים בודדים עם בעיות כלכליות? אני טוען שלא.

אני טוענת שכן.

אני טוען שלא, מהסיבה הפשוטה, שאם אנחנו מדברים שעכשיו יש לך יותר 1,000 שקלים, ואם הוא לא יודע איך להתנהג עם ה-1,000 שקלים האלה, הוא עדיין לא יידע איך להתנהג איתם. ולכן שורש הפתרון - זה לא שורש הבעיה - זה שורש הפתרון – זה בחינוך להתנהלות כלכלית, לדוגמא. אני לא אומר שלא צריך לעדכן את הסכומים שהחייל מקבל, אבל אם אנחנו נעדכן אותו בלי אחריות לחינוך כלכלי לאותם חיילים, לא עשינו שום דבר. זאת אומרת הוצאנו עוד כספים לחייל, אבל לא באמת פתרנו לו את הבעיה. זה לא רק התנהלות כלכלית, זה גם נושא של מציאת עבודה. יכול להיות שחייל שהוא חייל עורפי, שהוא לא קרבי, יש לו אפשרות למצוא עבודה. האם הוא יודע איך למצוא עבודה? האם הוא יודע איך למצוא את העבודה הכי טובה לו כך שהוא ימקסם את ההכנסות שלו? שוב פעם, בדרך כלל לא.
ולכן, אלה הדגשים שצריך לקחת. אני חושב שצה"ל גם יודע לעשות את הדברים האלה. יש את חיל החינוך, לא צריך להמציא שום דבר מחדש. לדעתי כאן קבור הכלב. זאת אומרת לאו דווקא בפתרונות הכספיים עצמם.

תודה דניאל. גרי ויתקין, בבקשה, מצופים גרעין צבר.

שלום. דבר ראשון תודה על ההזמנה. אני רוצה להגיד כמה דברים שהם חשובים. אני גרי, אני מנהל את הפעילות של צופים גרעין צבר, במסגרתה יש תכנית גרעין צבר, שהיא התכנית הוותיקה ביותר לליווי ולעלייה של חיילים עולים בודדים. במסגרתה נכון לעכשיו אנחנו מלווים עכשיו בצבא קרוב ל-1,500 חיילים בודדים, שנמצאים כרגע בצבא על שלושה מחזורים ועוד קצינים וכו'.

אני רוצה להגיד כמה דברים שחשוב, כי אני מרגיש שיש פה איזה שהוא משהו שהוא קצת אחורה מהתהליכים שיכולים לקרות. אחד, אני קראתי את המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חבל שנעדר שם הנושא שהוא פשוט פתרון הוליסטי, קיים היום לטובת הסיפור הזה, ואני אגיד משהו, כי אני חושב שרוב הדיון מדבר פה על להיות הוליסטיים, ויש פה משהו שהוא חשוב להבין.
אחד, התכנית הזאת בסופו של דבר יוצרת מענה הוליסטי. אני אגיד מה זה מענה הוליסטי, דבר ראשון מבחינת השותפים שלה. אנחנו מדברים על שולחנות עגולים. בסופו של דבר יש פה דוגמא לשולחן עגול של שותפים, בראשות המשרד לקליטת עלייה, צבא ההגנה לישראל כמובן. יש פקודת גרעין צבר בצבא ההגנה לישראל, יש מדור צבר בצבא ההגנה לישראל, שמתפעל את הסיפור הזה. יש לנו את משרד הביטחון, יש לנו את התנועה הקיבוצית, יש לנו מסע, יש לנו את משרד ראש הממשלה. יש פה ארגונים שלמים, הסוכנות היהודית, שבעצם יצרו איזה שהוא הוליזם ששווה פשוט לקחת את זה, או להגדיל את זה, או פשוט לייצר העתק הדבק לסיפור הזה, כי זה בדיוק המצב שיוצרים מענה הוליסטי לחייל בודד.

ברור שאם אומרים לחייל בודד – תיגש עכשיו למשפחה בראש השנה, הוא לא ירצה. הוא צריך את המענה ההוליסטי מא' ועד תו. שאנחנו מדברים על מענה הוליסטי, אנחנו מדברים גם על הכנה לקראת עלייה, לקראת הגירה; גם על סמינרים שמכינים אותם לטובת הסיפור הזה בחו"ל, גם על יצירת מנגנון מיון ועלייה לטובת אנשים שמתאימים לטובת סיפור הזה; וגם על מנגנון ליווי ארוך טווח לאורך כל השירות, כולל נושא השחרור. זה קורה באמצעות קבוצה. אנחנו הופכים חייל בודד לחייל לא בודד, וזה משהו שהוא מאד משמעותי, וזה נעשה באמצעות גם חלק גדול מהשותפות באמצעות התנועה הקיבוצית.

אנחנו דיברנו על משפחות מאמצות. משפחות מאמצות בסופו של דבר, אם זה משהו שהוא ספוראדי הוא שהוא קורה רק באירועים, או שיש לו אפשרות בחירה והוא לאby product של תכנית עצמה, קשה לו לכרות, החיבור, החיבור למשפחה וכל הדברים האלה זה משהו שלוקח לו זמן ונדרש פתרון שהוא פתרון ארגוני לטובת הסיפור הזה. ואז באמת, כמו שאמר חבר הכנסת חסון, הדבר הזה קורם עור וגידים והופך להיות משהו שהוא ברור מאליו ומבינים את המשמעויות של הסיפור הזה.

אנחנו מתעסקים בנושא של הפתרונות ההוליסטיים, אנחנו מדברים על תכנית שקיימת 23 שנים, שהוקמה מהשטח בסופו של דבר, ואני חייב להגיד משהו שהוא משמעותי. בסופו של יום, אנחנו מדברים על אוכלוסיות, יש פה אוכלוסיות מגוונות. צריך לעשות הפרדה בדיון בין אוכלוסיות שמגיעות מארצות דוברות אנגלית בעיקר, צפון אמריקה, אנגליה ומקומות אחרים, לבין אוכלוסיות שהן יוצאי חבר המדינות. זה אוכלוסיות שונות, הצרכים שלהם שונים, המנגנונים שהם נדרשים שונים, והאופי של התפעול של הסיפור הזה הוא שונה, אין מה לעשות.

אנחנו רואים את זה לצורך העניין, גם מנהלת נעלה יושבים פה ואני יכול להגיד שבסופו של דבר מנסים לייצר פתרונות ארוכי טווח, מתוך בקשה של משרד ראש הממשלה ושל משרד הקליטה, לייצר את הפתרונות האלה ליוצאי חבר המדינות. ובסופו של דבר אנחנו מבינים שהצרכים אחרים והפתרונות אחרים והפתרונות הם בסופו של דבר במשרדי ממשלה.

אם לא יהיה שולחן עגול של משרדי הממשלה לפתרון הסוגיות האלה, של אוכלוסיות שונות גם, אז אנחנו יכולים לדבר עד מחר, בסוף העמותה הזאת תיקח עוד 50 והעמותה הזאת תיקח עוד 30 והכל בסדר. זה לא יוביל אותנו לפתרון. אחד נותן מענה, אחד נותן מענה לדיור, אחד נותן מענה למקרר ואחד נותן מענה אני לא יודע למה. בסופו של דבר נדרש פה, אני חושב שהפרויקט שלנו הוא לא מושלם אבל הוא בהחלט נותן מענה הוליסטי. יש כאלה שלא רוצים להיות בקבוצה, ולא מדובר פה על קומונות, אלא מדובר פשוט על תמיכה קבוצתית רגשית לאורך כל תקופת השירות וליווי מתמשך.

אני חושב שבסופו של דבר רק פתרון הוליסטי בין משרדי, ייתן את המענה לסיפור הזה, ובהפרדה בין אוכלוסיות. חשוב להבין. חברה מנעלה מסיימים את השירות שלהם, מה קורה איתם? הם לא יכולים להצטרף לפרויקטים כאלה ואחרים, עכשיו מה הם עושים? או שהם הולכים ומתגייסים כחיילים רגילים, אבל אי אפשר להתייחס לחלקם כחיילים רגילים. החברה ממסע, החברה ממסע מיר ועוד פרויקטים אחרים, בסופו של דבר צריך להתייחס אליהם כאוכלוסיות יעד שונות - - -

עדיין, אני שומע פה הרבה דברים, אני חושב שיש גוף אחראי שזה צה"ל ומשרד הביטחון. יש בצה"ל, אנחנו מדברים פה על 5,741 חיילים. אני חושב שבצה"ל יש מספיק חיילים שייקחו חייל שניים וייכנסו אליו הביתה ופשוט יעשו איזה שהוא מעקב. יבדקו שבבית יש לו מיטה, יש לו איפה לישון, הוא לא נכנס לחובות. אני חושב שזה מה שצריך.

אני רק אסיים את דברי. אחד, צה"ל עושה את זה. אני חייב להגיד, הוא עושה את זה ומשקיע מאמצים עילאיים לעשות את זה. אני אומר את זה מעבודה צמודה עם צה"ל. בסופו של דבר, אם לא יהיה צוות בין משרדי שיבין שמשרד השיכון נותן את זה בשביל צה"ל, לא משנה אם זה כספים לטובת מי מפעיל את זה, אבל אם צה"ל צריך להיות ה..., זה נראה לי הגיוני לגמרי. אבל בסופו של דבר היום, למשרד הביטחון, אפילו בהתקשרויות חריגות של משרד הביטחון, הקושי שלהם ליצירת פתרונות שהם פתרונות הוליסטיים, רק ברמת צה"ל ולא ברמה בין משרדית, זה לא עובד. זה קשה. זה דורש משהו שהוא צריך שילוב ידיים יותר רחב מאשר רק - - -

כן, אבל אני לא מבין, יש לנו פה את משרד הקליטה שנותן ומשרד השיכון, זה שני משרדים שנותנים.

סליחה אדוני יושב הראש, אני אמרתי בדברי שיש כוונה לטפל ולהתמודד עם הנושא הזה בשולחן עגול, יחד עם צה"ל והמשרדים האחרים. מסך כל החיילים הבודדים, למעלה מ-60% הם עולים חדשים, ולכן אנחנו נהיה מובילים ומשמעותיים בתהליך.

בסדר גמור, תודה יעקב. אני רוצה לשמוע בבקשה את החיילים הבודדים ממש בקצרה, תספרו את הבעיה של הזוגות הנשואים כדי שנדע. תתייחסו ממש בקצרה, אני אתן לכם את הבמה ונשמע מהשטח.

קודם כל כולם פה מכירים את ההגדרה של חייל בודד.

לא לחזור על דברים, תהיה קונקרטי, מה בדיוק הבעיה.

טוב, אז כשבעצם חייל בודד מתחתן, לא משנה אם זה חייל בודד אחר או אם זה עולה או עולה חדשים, הוא מאבד כמעט את כל הזכויות שלו. הוא מאבד את יום הסידורים, הוא מאבד את המיוחדת שההורים שלו באים לבקר בארץ, הוא מאבד מיוחדת לטוס לחו"ל, הוא מאבד וגם לא משלמים לו על כרטיס טיסה, והוא מאבד גם את העזרה הכספית של חייל בודד, התשלום הכפול הזה, והוא צריך לעמוד בתנאים של תשמ"ש, שזה תנאים כאילו מוזרים, זה אם אשתך עובדת מספיק שעות בחודש, אז אתה מקבל כסף. אבל אז, כאילו, היא מקבלת משכורת אזרחית, ואז למה אתה צריך את העזרה הזו, כאילו? או שהיא לומדת בשנה שנייה לתואר, וזה אומר שכאילו אם היא לומדת שלוש שנים ומחליפה את התואר, זה לא נחשב. אתה לא זכאי לתשמ"ש. או שהיא חותמת אבטלה, שזה גם קשה לעשות כשאת עולה חדשה ומנסה ללמוד.

אני נשוי תשעה חודשים ועוד לא קיבלתי תשמ"ש פעם אחת. היו גם שלושה חודשים שהייתי זכאי לזה, אבל פשוט לא קיבלתי. גם הם, שישה חודשים נשואים ולא קיבלו תשמ"ש.

גם אנחנו. המשכורת נהייתה חצי. מקצרים את זה. נראה לי בכמה נקודות זה ככה: חייל בודד עכשיו עלה לארץ, הוא צריך מלא דברים. יש מלא ארגונים פה, מלא דברים, דיונים פה בכנסת שמנסים לעזור לו, ובאמת עושים. יש פה ושם שאפשר להשתפר, אבל באמת עוזרים לו הרבה. עכשיו הוא מחליט שהוא רוצה להתחתן, ולא משנה אם זה עם חיילת בודדת, עם עולה חדשה, כאילו, זה לא רק שהוא לא מקבל יותר, כי עכשיו יש לו יותר דברים שהוא צריך לשלם עליהם, הוא לא יכול לגור עם שותפים, הוא צריך לשלם יותר. לא רק שהם לא מוסיפים לו דברים, לוקחים לו הכל. יש לכם את הפקט הזה, כל הפקט הזה זה מה שחייל בודד מקבל, בסוף הקטן הזה, זה מה שחייל נשוי מקבל וחצי מהם דברים חד פעמיים.
אז עכשיו כן, יכול להיות שהוא זכאי לתשמ"ש, יכול להיות זה, פה, שם, השיקול לדעת המפקדים, אבל זה מזל. למזלי אני כן קיבלתי תשמ"ש, שניהם לא קיבלו. תשמ"ש גם יכול להיות, כאילו 200 שקלים, גם יכול להיות 2,000 שקלים.

לדעתי, מה שיעזור הרבה זה פקודות מטכ"ליות. גם כשהייתי חייל בודד, הרבה דברים עם המש"קית ת"ש אפשר, אפשר, אפשר, אבל זה לשיקול דעת המפקד. אני ביקשתי פעם יום סידורים ליום חמישי, שיש לי משהו דחוף שאני צריך לעשות בבנק, טוב, טוב, אתה לא יכול לצאת ביום חמישי, תצא ביום שלישי הבא. יום שלישי הבא לא עוזר לי. מגיע לי יום אחד בחודש והם מחליטים מתי זה.

לדעתי, אני חושב שצריך לעשות כמה פקודות מטכ"ליות שלא נוגעים בהן, גם לחיילים בודדים. אני חושב שבפרקטיקה כן, השכר דירה, פה ושם אפשר לשפר, אבל אני חושב שהבעיה הכי גדולה לחייל הבודד ומה שהכי קשה, שפשוט הוא לא יודע על כל ההטבות שיש לו, כל הארגונים האלה. אני לא שמעתי עליהם בחיים, אני כבר שנתיים בצבא, לא שמעתי עליהם.

לא, זה לא זה, אני מכירה הרבה אנשים בלי - - -

אם אפשר רק לעשות, המטרה שלנו היא דבר ראשון שאנחנו לא נאבד את כל ההטבות של חייל בודד. אני עדיין לבד ארץ, בואו נגיד סיפור טיפה אישי, אני התחתני לפני שישה חודשים, הגעתי לארץ שבועיים אחרי זה. אני עוד לא חייל בודד, אבל יש לי מלא לסדר. אין לי משפחה פה, אין לי חברים פה, לא מכיר אף אחד, אז לקחתי כמה ימי חופש, כי לכל חייל יש איקס ימי חופשה. לקחתי. אבל נגמר לי הכל, אז אחרי זה אשתי הייתה חולה, הלכה לבית החולים, הקצין שלי עשה לי טובה, מיוחדת אישי, שגם לקחתי לפני זה, עכשיו נגמרו לי כל הימים. חודשיים אחרי שהתחתנתי נגמרו לי כל הימים שמגיעים לי.

לפני שבוע אמא שלי מתקשרת אלי, אני רוצה לבקר אותך. אין לי ימי חופש, לא מגיע לי ימים - - -

מגיע, יש נוהל חריג, אני אסביר לך אחרי זה, בהפסקה, בשמחה.

אבל בחריג, אוקיי - - -

יש אין סוף ימי חופשה שאפשר לתת לחייל, בטח לחייל בודד, או לחייל נשוי, או לכל חייל עם בעיה.

זה ממש טוב שזה כתוב ככה, אבל בפועל זה לא קורה. גם כתוב שאני אקבל מכונת כביסה.

הבנו את הנקודה. חברים, אנחנו ממש קצרים בזמן, אנחנו צריכים לסיים בשעה אחת כי התחלנו מאוחר. במשפט אחד, מי שעוד רוצה, אבל ממש משפט אחד.

אז אפשר עוד נקודה אחת שקרתה לנו?

תעלי נקודה אחת, כי אנחנו הבנו כבר את הנתונים. לגבי הנשואים זה אותו דבר, אנחנו הבנו את הנקודה.

זה לא אותו דבר. אנחנו פשוט לא מבינים את ההיגיון בזה – שטוב, הייתי חייל בודד ו - - -

שלוקחים לך את הזכאות של חייל בודד.

והייתי אחראי על עצמי. עכשיו שאני אחראי על מישהו אחר, אני כאילו לא מקבל אפילו - - -

לא, אבל חשוב גם לציין שהחיילים הבודדים, בגלל הבדידות, יש להם באמת נטייה להתחתן יותר מוקדם במיוחד.

הבנו את העניין.

וצריך לעודד את זה.

אני היחידה כאן שהייתי חיילת בודדה ואז השתחררתי. אז באזרחות זה גם פוגע בי, כי אני שרתי חודשיים כנשואה, כולם אמרו לי שזה בסדר שאת משתחררת, את תהיי נחשבת חיילת בודדה ומגיעים לך כל הדברים. עכשיו אני במכינה, ובגלל ששרתי חודשיים מהשירות כשהייתי נשואה, אני מקבלת הרבה פחות כסף, וגם באזרחות. אז שהוא ישתחרר הוא לא יקבל את כל הדברים שמגיעים לחייל בודד, אפילו שרוב השירות שלו הוא היה חייל בודד.

ציקי אוד, בבקשה, מילה אחת ממש.

קודם כל אני שמח שאתם התחלתם לדבר על הנושא של החיילים הנשואים. הקריטריונים באמת של החיילים הנשואים הם פשוט עולם אחר ואני מזהיר כל זוג שעומד להתחתן מבין העולים הדתיים, אני אומר להם תדעו לכם, ייקח לכם שמונה-תשעה חודשים עד שתתחילו לקבל איזה שהוא שכר.

אוכלוסייה אחרת של חיילים נשואים זו האוכלוסייה של חברה שמגיעים מחמ”ע, שמביאים נשים מחמ”ע, שהן לא זכאיות עלייה ואז החייל מאבד את הזכויות שלו כחייל בודד, כי הוא נשוי, אבל הוא לא יכול לקבל שום סטאטוס בשביל אשתו, בגלל שאשתו היא לא יכולה להיות אזרחית ישראלית.

ציקי, הוא יכול לקבל תשמ"ש, וזה מטופל, ודברים כאלה - - -

חברה, זה לא קורה.

חברים, הבנו. חיה, אנחנו נסכם את זה בסוף.

דבר אחר שקורה הרבה מאד בשנה-שמונה חודשים האחרונים, חברה שהם עולים, גם המח"ל, לא דיברו פה על המח"ל. נכון שהם לא עולים חדשים, אבל המח"ל זה היום 332 איש שמגיעים לארץ לא כאזרחים, אבל הם מגיעים רק ליחידות לוחמות. זה מספר שעלה ב-100 מאז השנה שעברה, אבל החברה, סליחה שאני אומר בצורה הזאת – הם מטורטרים בין לשכות הגיוס. צה"ל פתח חוץ מלשכות הגיוס, יש עכשיו גם את מרכז המידע, שגם לפעמים מתפקד כמו לשכת גיוס, ולפעמים שאני מדבר עם לשכת הגיוס על איזה חייל, אז אומרים לי לא, הוא מטופל על ידי מרכז המידע, זאת אומרת צריך ללכת גם למרכז המידע.
יש פה המון בעיות, כיוון שהחברה גם עולים יש המון זימונים בטלפון לעוד בדיקה ולעוד דברים. החברה לא יכולים לעמוד. קודם כל הם לא תמיד מבינים מה שאומרים להם בעברית, והם גם לא יודעים תמיד מי אומר להם ולאן אומרים להם. רק אתמול היו שלושה חיילים שזומנו לאימות נתונים בתל השומר, ואז התברר שהם בכלל צריכים ללכת לירושלים. הכל זה על חשבונם, זה לא חשבון אף אחד אחר. אז צריך פה הרבה מאד עזרה.

אני חושב שצריך לחדד את הנושא של חיילים בודדים, את מה שהיה, סליחה שאני אומר, בתקופה של העלייה הגדולה מחמ”ע - - -

ציקי תקצר, כי אנחנו חורגים מהזמן.

וצריך גם את הנושא של העזרה, את הנושא של לפני הגיוס, צריך הרבה מאד לעזור להם. תודה.

תודה רבה, חברים, אני מסכם. מכיוון שהיה איחור גדול, אז אנחנו חרגנו מהזמן ויש ישיבות נוספות. אני אסכם בקצרה:

קודם כל אני מסכים עם מה שיעקב אמר, שולחן עגול בין המשרדים, למצוא פתרונות ולמצוא מעטפת ראויה לקיום סביר של חיילים.

צריך לדעת, הרי בסוף כשיהיו נתונים ושתהיה איזו שהיא תכנית, ואנחנו כאן בכנסת מתפקידנו לאשר את התקציב. אם צריך לתת לזה עוד 5 מיליון שקלים או עוד 10 מיליון שקלים, זה התפקיד שלנו. אני יודע שזה קשה ואני יודע שזה מלחמות, אבל אנחנו ננהל את המלחמות, כי אני לא מקבל את זה שאני שומע על יותר ויותר מקרים. רק לפני שבועיים בנתניה, חייל בודד לשעבר נכנס לדירה וראה שהם ישנים על מזרונים, אין להם מיטות, אין להם ארונות, אין להם כלום. וזה מצבים שקורים, אז אי אפשר להתנער.

אני בטוח שכל הגופים שנמצאים פה, כולל צה"ל, עושים את העבודה הכי טובה שהם יכולים, אבל כנראה שמשהו פה מתפקשש, שחיילים נכנסים לחובות, חיילים ישנים על מזרונים, חיילים זקוקים כל הזמן, הם מרגישים שהם כל הזמן מקבצי נדבות. לא כולם, אולי קבוצה מסוימת, ואולי כמו שאמרו כאן הקבוצה הזאת לא מתנהלת נכון וצריך לכוון אותם שיתנהלו נכון. יש מספיק כוח אדם בצבא, שאני בטוח שיוכל ללוות אותם.

לגבי חיילים נשואים, אני חושב שאין פה הרבה זוגות כאלה, וגם ההטבות שאחרי השחרור, כמו שטענו פה, גם ההטבות תוך כדי השחרור, ימי החופשה, הנסיעות לחו"ל לראות את ההורים, וזה לא בקשה, זו דרישה של הוועדה לבחון את הנושא הזה ולתת לנו תשובה. אני לא בטוח שזה משהו תקציבי וזה משהו קטן. אם אתם רואים מכשול תקציבי, אז אני בטוח שאנחנו כוועדה נסייע, כי זה פתרון קל, ואנחנו באמת ניתן זמן לצבא, ניתן חודשיים. אני יודע שזו מערכת גדולה ומסורבלת וצריך לעבור הרבה משרדים, אבל יש לכם חודשיים לפתור את העניין הזה. ואם יש עדיין בעיה, לבוא אלינו, אנחנו מקסימום אם צריך נזמן ועדה נוספת ונפתור את הסוגיה הזאת. אני חושב שבאמת יש פה איזה שהוא אי צדק.
לגבי נהלים, נוהל תשמ"ש – אני רואה בכלל, יש פה עניין של אינפורמציה. החיילים בשטח לא בדיוק יודעים מה שמגיע להם מהצבא. וזה לא רק בצבא, זה קורה בעוד גופים. אז כאן אני חושב שיש לנו מספר מדויק, אני חושב שהחייל יודע על כל חייל בודד. צריך להעביר, או שלעשות איזו שהיא חוברת, או אולי יש חוברת כזאת בשפות מסוימות. אבל מעבר לחוברת, אני רוצה שהמידע יגיע דרך המשק"ית ת"ש, מי שאחראי. אבל כמו שאמרתם, לכל חייל יש מישהו שמלווה אותו בצבא. יכול להיות שאותו מלווה לא יודע. אם אני היום אקרא למלווים האלה ואני אשאל כמה ימי חופשה מגיע אם יש לו איזו צרה כזאת או אחרת, הוא לא יידע.

שנית, אני חושב שצריך להיות גוף שיתייחס לבעיות, כי הרבה פעמים שיקול הדעת של המפקד, אנחנו יודעים-. היה לי מקרה שטיפלתי בו לא מזמן, שדרך פייסבוק פנו חברות של איזו חיילת בודדת, שלאמא שלה הייתה איזו מחלה והיא הייתה צריכה לטוס לחו"ל, והמפקד לא נתן לה אישור יציאה. לא היה לה להיכן לפנות.

בגלל זה הקמנו קו חם. סליחה שאני קוטעת אותך, אבל לא ציינתי את זה קודם. לפני שנתיים, במסגרת אותה חשיבה, הקמנו את מוקד הבודדים, שהוא בדיוק הקו החם הזה, 24 שעות ביממה, וגם מהפייסבוק וכל מה שעולה, אנחנו מאתרים את החיילים.

אז זה מצוין, רק חשוב שהם יידעו על זה, כי יכול להיות שיש כאלה שלא יודעים.

אני מסכימה איתך, אבל זה - - -

כי פנו אלי ולא ידעו. בסוף התערבנו פה מהכנסת וסגרנו את העניין הזה.

אני טיפלתי בזה, והייתה שם גם בעיה של רצף של הטיפול ולא רק המפקדים, וגם יכולת של החיילת להמציא אישורים, זה היה מקרה יחסית מורכב. בסוף גם עמותת אח גדול, גם הסוכנות, גם הכנסת, התערבנו והיא גם קיבלה מימון טיסה נוסף.

היא קיבלה, כי זה היה בשיא הקיץ, מחירי הטיסה היו-. זה לא משנה, עוד פעם, זה הגיע דרך הפייסבוק, זה התחיל ממני מהפייסבוק.

אבל הסיפור שם היה גם של יכולת - - -

זה לא משנה, אנחנו לא מדברים פה על סיפור בודד. אני אבקש שהאינפורמציה תגיע דרך אותם אנשים, שממש אין לי בעיה להשתמש במילים כאלה: יטחנו להם ויגידו להם - זה מה שמגיע, שתדעו, כי לא כולם יודעים.

וכמו שאמרתי, עדכון תשלומים מה שמגיע, אם זה עדכון שלפני 6-7 שנים, חשוב מאד. עוד פעם, אם אתם רואים בעיה תקציבית, כי אני בטוח שכל הגופים שכאן רוצים את טובת החיילים הבודדים. עדיין יש איזה שהם פערים, ואנחנו צריכים לסגור את הפערים, זאת המטרה של הוועדה. וגם כאן, אם אתם נתקלים בבעיה, אז אני אבקש שתפנו.
אלה הדברים לסיכום. אנחנו צריכים לסיים.

לגבי הזכויות של חיילים בודדים שהשתחררו ואיבדו את הזכויות שלהם.

אמרתי, שגם משרד הביטחון, אמרתי שחיילים אחרי שחרור, ציינתי את זה. אם זה הצבא תוך כדי השירות, משרד הביטחון אחרי השירות.

שלא יאבדו את הסטאטוס, כי יש לזה השלכות למלגות ולהכל. אז פעם חייל בודד, שיהיה חייל בודד עד הסוף.

אז עוד פעם, זה חשוב ואמרתי, הוועדה מבקשת לקבל את החוברת הזאת ואני רוצה לעבור על החוברת הזאת, מה היא מסבירה לחייל בודד. אני רוצה לשבת עם כמה חיילים בודדים ולראות האם הם מבינים את החוברת, לא מבינים, מה חסר ומה לא חסר. זה נרשם לפרוטוקול ואחרי זה אנחנו נדע איך אנחנו מתקדמים.

חברים, אנחנו עוקבים, זה נושא מאד חשוב, נושא החיילים הבודדים. זו לא ישיבה ראשונה, כפי שאתם רואים. הנושא הזה מאד מעניין אותנו, ואנחנו חושבים שלא יכול להיות חייל בודד אחד במדינה שלנו, שתנאי הקיום שלו לא יהיו סבירים ואנחנו לא רוצים שהם ייכנסו לחובות. אנחנו רוצים שהם יקבלו טעם טוב מהמדינה ויישארו כאן ויביאו את המשפחה.

לפי זרימת המידע שיגיע אלינו, וההשכלות שיהיו אחרי הוועדה, אנחנו כבר נחשוב על דיון נוסף, ונבדוק מה הפתרונות שהשגנו.

תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:15.>