PAGE
13
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 102>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ב בכסלו התשע"ד (25 בנובמבר 2013), שעה 9:00

<1. השבתות מוסדות החינוך ברחבי הארץ והשלכותיהן על ציבור ההורים – הצעה לדיון מהיר של חה"כ יוני שטבון>
<2. הצעה לדיון מהיר בעניין השבתות מוסדות החינוך ברחבי הארץ והשלכותיהן על ציבור ההורים של חה"כ משולם נהרי>
<3. השבתות מוסדות החינוך ברחבי הארץ והשלכותיהן על ציבור ההורים – הצעה לדיון מהיר של חה"כ שמעון אוחיון>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

משולם נהרי

עיסאווי פריג'

>
סימה חדד מה יפית - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

תמר כהן - מנהלת תחום שכר עו"ה, משרד החינוך

עינב לוק - ממונה על מניעת אלימות, משרד החינוך

עו"ד איריס שלו טל - ממונה (דיני עבודה), הלשכה המשפטית, משרד החינוך

יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים

אתי בנימין - יו"ר הנהגת הורים ארצית

אריק קפלן - מ"מ יו"ר ועד הורים, ירושלים

יערה ישורון - יו"ר ארגון הורים עובדים לשינוי

מלאכי בעדני - הורים עובדים לשינוי

עו"ד רויטל לן כהן - חברת הנהלת קואליציית משפחות מיוחדות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<1. השבתות מוסדות החינוך ברחבי הארץ והשלכותיהן על ציבור ההורים - הצעה לדיון מהיר של חה"כ יוני שטבון.>
<2. הצעה לדיון מהיר בעניין השבתות מוסדות החינוך ברחבי הארץ והשלכותיהן על ציבור ההורים של חה"כ משולם נהרי>
<3. השבתות מוסדות החינוך ברחבי הארץ והשלכותיהן על ציבור ההורים – הצעה לדיון מהיר של חה"כ יוני שטבון. >

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה. אנחנו במסגרת דיון מהיר, על פי בקשתם של שלושה חברי כנסת – חבר הכנסת יוני שטבון, חבר הכנסת משולם נהרי וחבר הכנסת שמעון אוחיון.
ידידי חבר הכנסת נהרי, בבקשה. הדיון יתקיים עד שעה 10:00.

בוקר טוב לכולם. כפי שאמר היושב ראש, הדיון בנושא השבתת מוסדות החינוך באופן כללי ובפרט לגבי ההשבתות האחרונות מגיע בעקבות בקשות ופניות של גורמים שונים, ביניהם יושב ראש ועד הורים עובדים לשינוי. את הדיון ביקש ליזום חבר הכנסת יוני שטבון שנמצא בחוץ לארץ ואני וידידי הצטרפנו מפני שזה נושא קרוב לליבנו. שנינו באנו ממערכת החינוך ויודעים מה הנזק הנגרם בגין ההשבתות.

לצערנו לאחרונה אנחנו עדים ליד קלה בשימוש בנשק ההשבתה. זה רק הולך וגובר. אם פעם היינו רגילים להשבתות של מורים את מערכת החינוך, היום גם ההורים משתמשים בזה וכל מי שמוצא את עצמו נפגע בדרך כזו או אחרת, הדרך הקלה ביותר מבחינתו היא להשבית את מערכת החינוך ואת הלימודים.

אני הייתי רוצה לצטט ממקורותינו בכל הקשור לנושא השבתת תלמוד תורה. אני רוצה דווקא לצטט מפסק דין שניתן בשנת 2004 על ידי בית המשפט העליון בקשר לבת ים. ראש העיר לחיאני השבית את מערכת החינוך ואז הוגשה עתירה נגדו ונגד משרד החינוך. השופט חשין מצטט מהמקורות והוא מביא גם פסק דין של הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה. שאלו את הרב עובדיה יוסף – וזה היה בקשר לשכרם של המורים – האם מותר להשבית מערכת חינוך. הוא מצטט שם קטע מהתלמוד: אמר רב אמנונה, לא חרבה ירושלים אלא על שביטלו תינוקות של בית רבן. אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה, אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן שהם הבל שאין בו חטא ואין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש.
גם השופט חשין מביא מהמקורות וכולם מצטטים שאין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש, שזה הדבר שכולנו מחכים לו. לא משנה אם זה בגלל שכרם של המורים או בגלל דברים אחרים. השופט חשין כותב: מה לי השבתת לימודים בידי מורים, מה לי השבתת לימודים בכל דרך אחרת שזו רעה חולה וזו רעה חולה כמותה.

הוא מצטט גם את השופט חיים כהן שאמר, וזה לא היום אלא כבר לפני שנים: השבתת הלימודים מכה ממכות המדינה היא וכשם שהמורים רואים בה נשק לגיטימי להשגת מטרותיהם, טבעי שגם ההורים יראו בה נשק.

השופט ברק באותו פסק דין אומר: שביתה אשר שבתו הורי התלמידים, הרי היא מעשה שלא ייעשה ואין להצדיקו ואין לכפר עליו לא בטענה בדבר טובת הילדים מזה ולא בשביתתם של המורים עצמם מזה.

מוריי ורבותיי, היום כשההורים משתמשים בנשק השביתה, או כל מיני גורמים אחרים שמשביתים את המערכת, כולם סובלים ולא רק הילדים. אם דיברנו עכשיו על הילדים שבכל מצב אסור להשבית את המערכת, לא משנה מה הסיבה, היום גם ההורים נפגעים. דווקא היום, בזמן שאנחנו מעודדים את ההורים לצאת לעבודה, דווקא היום בזמן שההורים צריכים להיאבק על מקום העבודה ולשמור על מקום העבודה כדי שלא יינזקו, השבתה כזאת גורמת נזק בל יתואר ולא רק לתלמידים אלא גם להורים ובכלל לכל הנושא של הכלכלה. זה דבר שיכול להזיק.

אני אומר לכם את זה כמחנך. גם בתקופות הקשות לא הסכמנו שתהיה שביתה מפני שילדים אסור להשבית. דבר כזה יכול לגרום נזק בל יתואר, כי הרי מה עושים הילדים? איפה הם מסתובבים? מה קורה אתם? הם נתונים לחסדי הרחוב? הרי הם לא במסגרת וההורים, במיוחד כשמפתיעים אותם ומקיימים שביתה, מה הם יעשו? איך הם יפתרו את הבעיה?

לכן השבתה בכל דרך היא שלילית. מאחר שאני גם מודע לכך שיש אפשרות להשבתה, כדאי באמת לקבוע גבולות, לקבוע איזושהי ביקורת כדי שלא תהיה השבתה בלי שהדברים ילובנו כמו שצריך, בלי שישמעו את כל הצדדים ואולי כדאי שזה ייעשה רק על דעת בית דין לעבודה. תודה.

תודה. חבר הכנסת אוחיון.

תודה רבה. אני הייתי רוצה להאיר את הנושא הזה מזווית אחרת. למען האמת, התלבטתי אם להצטרף לפנייה הזאת אבל חשבתי לנצל אותה. כמובן כמו כולנו אני מצטער, ואני לא רואה את זה כאידיאל, בוודאי לא בתחום מערכת החינוך, את העניין הזה של ההשבתה, אבל ההשבתה כפי שהיא מתנהלת לאחרונה היא גם סימפטום והיא גם זעקה מסוימת. היא זעקה על מעמדו של המורה שנפגע והולך ונפגע. גם ביחס, לצערי. שותפים לזה כולנו, כולל ארגוני ההורים שאינם מכבדים את מעמד המורה, אינם מכבדים את המורה כשלעצמו ואנחנו לאחרונה עדים לתקיפות ומעשי אלימות כלפי המורים ולמעשה כמעט ואין דורש ואין פוצה פה, כאילו זה דבר שמתקבל, כאילו זה חלק מתופעה קיימת. לאחרונה אנחנו עדים למה שמתחולל בתקשורת וההשפעה של תכניות ריאליטי והמודל לחיקוי, המודל אותו הנוער רוצה לחקות. לצערי זאת לא אותה דמות חזקה של אותו מורה מחנך אותו רוצים לחקות וללכת בעקבותיו וגם אנחנו אשמים בזה.

אותם מקורות, חבר הכנסת נהרי, שאתה בוודאי מצטט אותם, אנחנו יודעים שחז"ל אומרים לעשות הכול ולהשקיע בשכרו של המלמד. קודם כל לגבי שכרו של המלמד, שלא לדבר על מורא רבך כמורא שמים. לפחד ולירוא מן המורה ולכבד אותו כמורא שמים. כלומר, אלה דברי אלוהים חיים ואלה דברי אלוהים חיים וצריך לקחת את זה באיזון.

בוודאי אני פונה לחבריי המורים. בעבר הרחוק וגם בעבר הקרוב אני בא מן השטח הזה ואני מבקש לנקוט באמצעי הזה רק כאשר ממש כלו כל הקצים. זאת הזדמנות עבורנו, אם נעלה את הסטטוס של המורים מכל הבחינות – גם בשכרם, גם במעמדם, גם בהגנה עליהם וביחס אליהם – נקבל בחזרה את אותו יחס. הלא יש קבוצות שמעוגנות ומסודרות בחוק והן אינם שופטים. מעמדם מסודר ושכרם מוגן. לו היה אותו הדבר גם בקרב ציבור המורים במדינת ישראל – ולכך צריך לשאוף כי אנחנו עדים למה שקורה היום בציבור בנקודה הזאת, כאשר באמת הם כבר לא מודל מחנך בעניין הזה ומשפיע באותה מידה אלא זה נתון היום לכל מיני תכניות כאלה ואחרות.

הורים משביתים.

גם הורים משביתים וגם הם צריכים להיות שותפים. אנחנו היינו כאן בדיונים שהתקיימו והדוגמה הטובה ביותר היא נושא המסיבות שעברו כל גבול ומה מתחולל בהן. האם אפשר לזרוק את הכול רק לכיוון המורה? להורים אין אחריות? אם הפקידו את הילד בידי המורה, שייתנו לו גם את הסמכות. אי אפשר לבקש אחריות בלי לתת סמכות. זה הולך ביחד. תן לו את הסמכות, תן לו את המעמד, תן לו את הסטטוס, תתבע ממנו אחריות אבל אל תחבל ואל תהפוך אותו לצולע ואחר כך תבקש ממנו אחריות.

לכן זאת הזדמנות עבורנו גם לקרוא לכל הצדדים, גם להורים וגם לנו, לכל אחד ואחד מאתנו, לקחת אחריות, כל אחד בתחומו וזה כולל גם חקיקה. אני כשלעצמי מנסה עד כמה שאפשר לקדם את מעמדו של המורה משום שאני בטוח שסטטוס חזק בוודאי ימנע גם את הצורך להשבתות ותופעות אחרות.

יוסי וסרמן, הסתדרות המורים. תרשה לי בהזדמנות זו גם לומר שאני מאוד מעריך את זה שאתה טורח ובא לכל אחת מישיבות ועדת החינוך שעוסקות בנושאים עליהם אתה מופקד.

ראשית, אני מאוד מכבד אותך. שנית, אני מאוד מכבד את שני חברי הכנסת. אני מכבד את הכנסת.

תודה. זה לא מובן לאחרים.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש וחברי הכנסת המכובדים. אחרי דברי חבר הכנסת שמעון אוחיון, נשאר לי מעט לומר. לא תמיד חובה לדבר אלא אפשר גם להקשיב ולא לדבר ולכן אני אומר מעט. אני אומר לידידי המכובד, לחבר הכנסת נהרי, שאני מכיר אותו הרבה שנים, סגן שר החינוך לשעבר, מחנך ומורה. מאז אני זוכר את עצמי כמזכיר כללי וגם בתפקידים אחרים בהנהלת הסתדרות המורים, אנחנו נמנעים ככל יכולתנו מלהשבית את מערכת החינוך. יש הבדל בינינו לבין ארגון מורים נוסף, ארגון המורים שמייצג את הילדים הגדולים, אלה שאם הם מושבתים, הולכים לקניונים, הולכים לבריכה עם המטקות ביד והכול בסדר.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות עם יד קלה על הדק השביתה היות והילדים שלנו הם בראש וראשונה החינוך המיוחד, ילדי גני הילדים וילדי הגיל הרך, ילדי בית הספר היסודי וגם ילדי חטיבות הביניים אבל אני מדבר על הילדים הרכים יותר. לכן אנחנו נמנעים ככל יכולתנו. ההיסטוריה של השנים האחרונות מוכיחה זאת. אנחנו לא ממהרים להשבית. אנחנו נמצאים בתקופה של חברה אלימה. החברה שלנו היא אלימה. זה נושא שחייב להדאיג כל אחד מאתנו ובית הספר הוא בבואה של אותה חברה והוא לא נמצא מחוץ לאותה חברה. האלימות הזאת חודרת למוסדות החינוך, לגן הילדים ולבית הספר. הורים אלימים עושים בדיוק ההפך משעושה חבר הכנסת אוחיון, יושב ראש השדולה שלנו, אתה, כמובן יושב ראש ועדת החינוך, ואנחנו שרוצים לעזור ולעודד ולהיות חלק מהפעילות שלכם. אנחנו רוצים לשדרג את מעמד המורים.

מה אנחנו רוצים. אנחנו רוצים שאחרי לכתנו, אחרי שנסיים את תפקידנו, נראה שטובי האנשים הצעירים של מדינת ישראל יבואו לחנך את הילדים והנכדים שלנו ולא נתפשר על איכותם של אותם אלה שיחנכו את הילדים והנכדים שלנו. אנחנו חייבים לתת להם את התנאים המינימליים הנדרשים לאדם שנאבק על מנת להתקבל למקצוע מסוים – שכר ראוי, תנאי עבודה ראויים. אנחנו חברה מערבית, חברה פתוחה, כל אחד בוחר מקצוע כפי שימצא לנכון. אנחנו רוצים את טובי האנשים למערכת החינוך. כשמכים את הגננת, כשמעליבים אותה, כשמכים את המורה, כשמאיימים על חייה, כששורפים גן ילדים בלי לדמיין מה היה קורה אילו היו שורפים חלילה וחס כשהילדים בפנים, כי מי שאלים ברמות כאלה, מי שפושע ברמות כאלה, הוא לא עושה בדיוק את כל החישובים, אז אנחנו באים ומשביתים בדרך כלל שביתת אזהרה לשעה כמו שלצערי נאלצת לעשות גם ההסתדרות הרפואית ובחדרי המיון וגם עובדים אחרים שמאיימים על חייהם ונוהגים בהם באלימות. אדרבה, תבוא המדינה ותמצא לנו פתרון אחר.
אני מודיע בשם עצמי ובשם חבריי בהסתדרות המורים, אלה שמנהיגים היום את הסתדרות המורים, שאנחנו לא מעוניינים שילדים יסתובבו ברחובות. זה כואב לי, זה כואב לנו. אנחנו באנו לחנך את הילדים ולא לשלוח אותם לרחובות ולא להקשות על ההורים. אני מבין את ההורים האלה. אני קולט וחש, אבל תבינו, אנחנו ארגון עובדים שותף למערכת החינוך, לא בכדי הלכנו לרפורמה בהיקף שכזה, כדי להגן על המקצוע, לשדרג אותו ולעזור לפעילות שלך חבר הכנסת אוחיון שהקמת את השדולה למען שדרוג מעמד המורים.

יש לנו מקצוענים כאלה, חברי כנסת כל כך קרובים למערכת החינוך שאני חושב שאנחנו מוכנים לשתף פעולה עם כל אלטרנטיבה שתהא על מנת להגן על המורים, על הגננות ועל כל עובדי ההוראה מפני אלימות קשה, אלימות פיזית ואלימות מילולית אבל לא נוכל כארגון עובדים לשבת בשקט, לעצום עיניים ולומר שאנחנו לא עושים שום דבר. בסך הכול, הרעיון הוא שאנחנו מתריעים ורוצים להביא לתודעה ציבורית, אנשים ישוחחו ביניהם, האנשים הטובים ישוחחו ביניהם ויוקיעו מתוכם את אותם גורמים שליליים שנוהגים כפי שנוהגים במערכת החינוך.

משפט אחרון. אם לא נעשה זאת, אנחנו מרעים עם הילדים שלנו כי הילדים רואים את אשר עושים הוריהם, את אשר עושים ילדים אחרים אלימים, עושים למורים, עושים לילדים אחרים, ואנחנו לא נוכל לחנך את הילדים כיאה וכראוי אם נשתוק ולא נעשה שום דבר. אם למישהו יש אלטרנטיבה אחרת למה שאנחנו עושים, אנחנו תלמידים טובים ונשמח ללמוד, לבצע ולהיות שותפים. תודה רבה.

תודה רבה. יערה, יושבת ראש ארגון הורים עובדים לשינוי.

תודה. קודם כל, תודה על הדיון שהוא מאוד חשוב. אני מעריכה את ההתכנסות. תודה רבה.

אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות. אנחנו מהצד של הורים עובדים לשינוי. דבר ראשון, וזה חשוב שיהיה על השולחן, אין שום עניין וסיבה שיהיו הורים נגד מורים. אנחנו נגד זה באופן גורף. הורים בבסיס שלהם הם בעד, כי אם היינו נגד מורים, לא היינו שולחים את הילדים למסגרות בהם האנשים האלה מלמדים או שוהים עם הילדים שלנו. לכן האינטרס הברור שלנו הוא שלילדים שלנו יהיה חינוך טוב ויהיו מורים טובים. הדבר הזה צריך להיות ברור לכל הצדדים.

אם כולנו באותו צד, בואו נמצא דרך לפתור בעיות. אנחנו קיימים כבר חמש וחצי שנים. המטרה שלנו היא לעשות איזושהי התאמה בין חופשות הילדים לחופשות ההורים, מתוך הבנה שאנחנו היום במשק מערבי שעובד מאוד מאוד קשה והוא מאוד קיצוני לצד אחד ומערכת החינוך מאוד קיצונית לצד שני. להורים עובדים יש היום 12 ימי חופשה בשנה ואין להם כל פריבילגיות מיותרות בשום דבר. הם עובדים מאוד קשה. גם מורים עובדים קשה וגם אנשים אחרים עובדים קשה. יש הרבה אנשים שעובדים קשה במדינת ישראל ולא ראוי לזלזל לא בהורים עובדים ולא במורים עובדים. בואו נסכם שיש כאן כבוד הדדי.

מתוך כבוד לעבודתם של ההורים ומתוך כבוד לעבודתם של המורים, בואו נראה מה קורה כאן בנושא ההשבתה. כשמשביתים את מערכת החינוך מאלצים אוכלוסייה עצומה של הורים ושל ילדים למצוא פתרון, כאילו ילדים הם בעיה. ילדים הם לא בעיה ואנחנו לא צריכים למצוא להם פתרון. אנחנו כן צריכים להיות בעבודה ואם אנחנו פעמיים בחודש אוקטובר נודיע לבוס שלנו שאנחנו לא יכולים להגיע לעבודה כי השביתו את הלימודים, אנחנו לא נישאר עובדים במקום הזה אלא יעיפו אותנו משם כמו טיל. זה לא עובד כך. לכן אנחנו צריכים למצוא מצב שהוא מסדיר את המציאות הזאת. בתחילת אוקטובר נשרף גן ילדים בחלץ. מיד עצרו הורים ואמרו שההורים אשמים. תוך 16 שעות מההודעה עברו להשבתה, כך שהורים גם לא יכלו להתארגן, לא יכלו למצוא לעצמם בייבי סיטר, לא יכלו למצוא פתרונות כדי לשמור על הילדים שלהם כי הילדים שלנו חשובים לנו ואנחנו לא יכולים ולא מוכנים להפקיר אותם. לכן ההורים נאלצו לעשות ג'נגלינג או לא להגיע לעבודה בגלל השבתה כאשר אחרי כמה שבועות נסגרה החקירה בקול ענות חלושה. ללא ספק מדובר במעשה פלילי ואני בטוחה שאם היו עושים אספה באותו גן והיו מצביעים על מי שרוצה לשרוף את הגן או את הגננת, נראה לי שמאה אחוזים היו מצביעים נגד. כך נכון בכל המקומות. גם הסיפור שהיה ברחובות בסוף אוקטובר. אם הייתם שומעים את הבן אדם שהואשם באלימות כלפי המפקחת, הייתם שומעים שזה לא נכון וכי לא הייתה שם אלימות. אולי הייתה שם הרמת קול. צריך לעשות בירור. על זה להשבית 99,999 הורים וילדים ולפגוע בזכויות התעסוקה שלהם, בזכויות הפרט שלהם, בזכויות הזמן שלהם, בזה אפשר לפגוע בלי בעיה, בלי למצמץ ובלי שום פילטר בדרך שבודק האם בכלל היה אירוע אלימות? לא היה אירוע אלימות. בחלץ היה אירוע אלימות אבל הוא לא בורר מעולם. היו שם גורמים פליליים. אדרבה, שהמשטרה תבדוק ותטפל. שיהיה איזשהו פילטר בדרך כך שההסתדרות לא תוכל להשבית, לא מהיום למחר, לא מרגע לרגע. לא יכול להיות שתוך 16 שעות כל ההורים צריכים להתגייס ולעמוד בשורה לפי החלטות ההשבתה של הסתדרות המורים.

מה עם השבתות שההורים יוזמים?

ההורים ישמחו לתת הרבה עזרה למורים וליזום, לא יודעת מה.

אני שואל אותך מה עמדתך לגבי יוזמות של הורים להשבית בתי ספר.

אני חושבת שהשבתה היא מאוד מאוד פוגענית והיא פוגעת בגלים הרבה יותר רחבים מהגלים ששובתים ומשביתים. לכן צריך להשתמש בכלי הזה מאוד במידה. אני לא יודעת להגיד לך מתי בדיוק הושבתו בתי ספר על ידי הורים. אני כן יכולה להגיד לך שאנחנו נפגשנו בעבר עם יושב ראש ארגון המורים, רן ארז, ואמרנו לו למה הם לא משביתים בתי ספר בגין זה שאין מזגנים בכיתות למשל. יש בתי ספר ללא מזגנים. על זה אנחנו מוכנים לבוא אתם ולהשבית בית ספר כי איך זה יכול להיות שהילדים שלנו ילמדו כך?

זאת אומרת, על מזגנים כן אפשר להשבית בית ספר?

צריך לקיים דיון.

אנחנו מקיימים דיון. תסלחי לי, עם כל הרוח והאנרגיות, את מייצגת קבוצת הורים גדולה ואת לא אומרת בצורה ברורה וחד משמעית שאת מתנגדת להשבתה של הורים את מערכת החינוך. זה מה אני מצפה ממך.

אני חייבת לומר - - -

את לא חייבת. את יכולה.

אני יכולה לומר שאני לא מכירה השבתות של הורים. אני מכירה רק השבתות שנובעות מדברים מאוד מורכבים.

יש לך היכרות סלקטיבית.

יכול להיות. באופן כללי אני מתנגדת להשבתה. באופן כללי אני מתנגדת להשבתה בכלל.

אבל אם אלה מזגנים, זה מותר.

תקשיב, זה משהו שצריך לעשות בו מדרג וצריך לבדוק. אם כלו כל הקצים ואם הדבר היחיד שנשאר הוא השבתה, אז בסדר, נשתמש בזכות הזאת, אבל כך, על כל דבר?

תודה רבה. אריק קפלן.

אני ממלא מקום יושב ראש ארגון הורים של ירושלים. אני בן של מורים, אשתי מורה, אחותי מורה, גדלתי בבית של מורים, אבא שלי היה מנהל מחוז ועבדתי עם משולם נהרי. נושא מעמד המורה מאוד מאוד חשוב לי באופן אישי. ינקתי את העניין מילדות. אני חושב שהשבתות עושות בדיוק את המצב ההפוך בו ארגוני ההורים והמורים רוצים להגיע אליו. ההשבתה בחלץ למשל גרמה לכעס גדול על המורים וזה גרם נזק הפוך מהמקום אליו רצו להגיע. אנחנו מגנים. אני חושב שכל מי שיושב כאן מגנה בכל תוקף את מה שהיה. אני יכול להתווכח עם מורים ועם מנהלים ועם מפקחים, אבל אנחנו מתנגדים בכל תוקף לאלימות כלשהי. מותר להתווכח, מותר לא להסכים, אבל מתנגדים לאלימות.
באמת יש אצבע קלה על ההדק. כמו שנאמר במקרה של חלץ, נוצר מצב הפוך. במקום שלהורים תהיה סימפטיה, שהם ירגישו חלק ממה שקרה, הם כעסו על מערכת החינוך. איזה פסיכי, או לא יודעים מי, שרף את הגן, כל מערכת החינוך מושבתת. המשטרה, הפרקליטות וכל מי שצריך צריכים לנהוג בכל חומרת הדין ולמצות את הדין נגד כל מי שפוגע בעובדי הוראה כמו שהוא פוגע בכל בן אדם אחר, חד וחלק. מצדי, שיושיבו אותו בכלא, את אותו אחד שמכה מורה או מפקח, אבל לשם כך להשבית את מערכת ההוראה? אני חושב שזה גורם עוול למורים, מעבר לכך שזה פוגע בנו כציבור הורים שבדקה ה-90 צריכים לחפש פתרונות לילדים. זה פוגע במורים ואני דווקא בא מהצד של המורים לצורך העניין, למרות שאני מייצג את ההורים. זה פוגע במה שהמורים עצמם רוצים להשיג.

מה עם השבתה על ידי ועדי הורים?

אני לא מתנגד לחלוטין להשבתה. אני אומר כהורה השבתתי בעבר את בית הספר שלי, אני מודה, כי לדעתנו כוועד הורים – זאת לא הייתה החלטה שלי לבד אלא רוב ההורים התכנסו - ההורים מודעים למה שהם עושים. הם לוקחים חלק בזה והם שותפים לעניין.

אתה לא חושב שיש כאן מסר כפול? אתה תוקף את הסתדרות המורים ולך יש סימפטיה להשבתה על ידי הורים.

אני אמרתי שני דברים. ראשית, גם לגבי ארגון המורים בנסיבות מסוימות אני מקבל השבתה. בנסיבות מסוימות אני מקבל.

מי יחליט על הנסיבות?

בוא נחליט מה הנסיבות.

מי זה נחליט?

למעט המשטרה, הצבא, אולי מכבי אש, לדעתי לכל המשק מותר לשבות, אז למה שלהם יהיה אסור? אני לא חושב שמהבחינה הזאת צריך להפלות אותם לרעה לצורך העניין, אבל מצד שני לא צריך לאפשר להם על כל פיפס להשבית חצי מיליון תלמידים.

זאת אומרת, מי צריך לקבוע על מה כן ועל מה לא?

אדוני יושב ראש הוועדה יכנס דיון מה מותר, מה אסור ויחליטו.

מי יחליט לגבי ההורים?

אותו הדבר.

הבנתי. מי עוד? בבקה.

בוקר טוב. אני רוצה לפתוח במשפט חשוב. אנחנו כהנהגת ההורים הארצית, אני כיושבת ראש הנהגת ההורים הארצית בשש השנים האחרונות – ואריק יעיד על זה, גם כשהייתי לפני כן שמונה שנים יושבת ראש ארגון הורים בירושלים – מתנגדים בכל תוקף להשבתה של מערכת החינוך הן על ידי הורים והן על ידי המורים. האופציה היחידה מבחינתנו להשבתה היא סכנת חיים לילדים. אם יש בית ספר שם יש בעיות בטיחות שעלולות לסכן את חיי הילדים, מבחינתנו בית הספר הזה יושבת. מעבר לכך, אין שום סיבה להשבית את מערכת החינוך, לא על ידי הורים ולא על ידי מורים. זה קודם כל. זה דבר אחד ואנחנו עושים כל שביכולתנו בכל פניות שמגיעות אלינו מהורים למנוע השבתות. אנחנו לא מאפשרים השבתות. אנחנו לא נותנים גב להשבתות אלא רק במקרים שבאמת יש סכנת חיים ואנחנו יודעים שלא טיפלו ולא נעשה מה שצריך על מנת למנוע את הסכנה הזאת.

אני חושבת שגם על ידי הורים וגם על ידי מורים יש יד קלה מאוד על הדק השביתה. אנחנו יודעים שיש הורים שמאיימים על כל דבר קטן שהם ישביתו, ועדי הורים שמאיימים שבגין כל דבר קטן הם ישביתו ואנחנו לא נותנים לזה יד. אנחנו באמת נכנסים, עושים תהליכי גישור בין ועדי הורים להנהלות בתי ספר על מנת למנוע השבתות בתוך בתי הספר או בין ועדי הורים לרשות המקומית על מנת למנוע את ההשבתה. תמיד אפשר לפתור את הדברים האלה בהידברות ולא להשבית את הילדים מלימודים, כמו שציין חבר הכנסת נהרי.

כנ"ל אנחנו חושבים שיש יד קלה על ההדק בנושא השביתה על ידי ארגוני המורים. לא יכול להיות שכל מקרה של אלימות ייפתר על ידי שביתה. לא יכול להיות שהילדים שלנו יושבתו מלימודים בגין כל מקרה של אלימות. כל מקרה צריך להיבדק לגופו וצריך להסיק מסקנות. לא להשבית את כל הילדים בכל מדינת ישראל כי בזה לא משיגים כלום. אתם כארגוני המורים, בהשבתת המערכת אתם לא משיגים דבר.

חבר הכנסת אוחיון, דיברת כאן על מעמדם של המורים. אנחנו כהנהגת הורים ארצית עושים הכול על מנת לשמור על מעמדם של המורים אבל יחד עם זאת חשוב שכולנו נזכור שהילד צריך להיות במרכז וצריך לשמור גם על מעמדו של הילד. אני לא ראיתי מה מדינת ישראל עשתה בשבוע האחרון כשכל העולם חדד את יום זכויות הילד הבינלאומי אבל כאן, במדינת ישראל, לא ממש ציינו את היום הזה וחבל. לא דיברו על זה בבתי הספר.

כאן בכנסת היום הזה כן צוין.

אני לא מדברת על הכנסת. אני מדברת על בתי הספר. אני חושבת שכן היה צריך לעשות שיחות בתוך בתי הספר על זכויות התלמיד, זכויות כמובן לצד חובות. אין לתלמיד רק זכויות אלא יש לו זכויות ויש לו גם חובות. צריך ללמד את התלמיד במסגרת שיעורי האזרחות או שיעורי מחנך זכויות לצד חובות. היה חשוב להכניס את הסוגיה הזאת במיוחד השבוע, כאשר חגגו בכל העולם את יום זכויות הילד אבל כאן במדינת ישראל קצת התעלמו מהנושא הזה. תודה.

תודה רבה. רויטל.

בפתח דבריי אני רוצה לצטט מפסק דין שניתן בשנת 1981, פסק דין מפעלי רכב אשדוד בע"מ נגד אדם פיזיק. "מימוש זכות השביתה נבחן בישראל כמו במשפט המשווה מהיבטים נוספים. זכות לגיטימית יכולה לאבד את הלגיטימציה שלה בנסיבות מסוימות, נסיבות אלה עלולות להיות ניצול לרעה של הזכות, חוסר תום לב כמו אי מיצוי כלים אחרים ליישוב סכסוכים כגון תיווך, פישור וגישור – שזאת אחת מהתשובות שלי לך – וחוסר מידתיות כגון חוסר פרופורציה בין נשק השביתה לבין המטרה שמנסים להשיג".

אני חושבת שהבעיה העיקרית עם מה שקרה בתקופה האחרונה בכלל בארץ, וגם ממשלת ישראל כבר דנה בנושא הזה, שרואים עלייה מאוד מאוד גדולה בשביתות במגזר הציבורי, גם ביחס למה שקרה כאן בשנים האחרונות ובעיקר ביחס לעולם המערבי ומדינות ה-OECD.

אני חושבת שמה שקרה כאן בשתי השביתות האחרונות באוקטובר, לא הייתה סתם קלות אלא זאת הייתה קלות ראש. המקרה בחלץ הוא מקרה פלילי. אין ספק שזה לא בסדר והשבתת מערכת החינוך לא תגרום לאנשים פליליים מהסוג הזה לומר שבפעם הבאה הם לא ישרפו גן. זאת אומרת, לא השגנו כאן שום דבר. זה לא נתן שום דבר וזה לא אמר שום דבר. ברור שלא שורפים גן. המקרה הנוסף שדובר בו ברחובות, הוא מקרה שאפילו המפקחת הודתה שלא היה שם שום דבר. ההורה הרים קול, היו כעסים ובזה זה נגמר. לא היה שום ניסיון לשום דבר. זאת בוודאי האמת. אני דיברתי עם שניהם.
כשמדינת ישראל העניקה את זכות השביתה או כל מדינה דמוקרטית אחרת העניקה את זכות השביתה, היא העניקה יחד אתה את מה שנקרא מערכת איזונים ובלמים בין הזכות לשבות לבין הפגיעה בקהל השבוי כי ברגע שקורית שביתה, נפגע לא רק הצד כנגדו היא מופעלת אלא בעצם נגד כל מי שנמצא בתווך. כשאנחנו נמצאים במצב כזה בו לא נבדקים הדברים, אנחנו פוגעים יותר.

אני רוצה לומר עוד שני דברים ובזה אני אסיים. במשרד החינוך סיימו – עת אני הייתי בבית הספר היסודי וזה היה מזמן – את מה שהיה נקרא אז עונש קולקטיבי. ילד אחד היה עושה משהו בהפסקה, היו נכנסים לכיתה והמורה הייתה נותנת עונש קולקטיבי. משרד החינוך נדרש לעניין הזה והוא החליט כבר אז שאין עונשים קולקטיביים כי לא מענישים את כל הילדים על משהו שילד אחד עשה, גם אם – בשפת הילדים - הם לא מלשינים עליו. כאן אנחנו רואים באופן גורף שמערכת החינוך לוקחת לעצמה את הזכות להשתמש במשהו שהיא בעצמה אמרה שהוא לא מידתי, לא ראוי, לא נכון ולא חינוכי וזה העונש הקולקטיבי. הורה אחד עשה משהו, עונש קולקטיבי לכל ההורים. זה לא אומר כלום אלא זה רק גורם לכעסים ועל זה כבר דיברו כאן לפני.

בתשובה לשאלתך. בעולם קיים מה שנקרא מוסד לבוררות מוסכמת. יש פתרונות של גישור, פישור, הסדרי ביניים ואני חושבת שלפני שאנחנו מגיעים למצב בו משתמשים בנשק השביתה שאמור להיות משהו שמזעזע את אמות הסיפים, חייב להיות משהו באמצע, כי אחרת אין לו טעם. כי אם כולם עושים את זה, אין לזה שום מטרה. לפני שמזעזעים את אמות הסיפים, חייב להיות משהו באמצע.

תודה. משרד החינוך. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי. משרד החינוך מתנגד לכל ביטול זמן ולשביתות שהן לא כדין. זה בראש וראשונה. בשני המקרים האחרונים ובכלל אני לא חושבת שמשרד החינוך השבית אי פעם את הלימודים בשל אירוע כזה או אחר. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שיש לגנות בכל תוקף כל אלימות כלפי העובדים בתוך המערכת. שני המקרים האחרונים היו מקרים קשים. ניסינו לעשות הכול. עם זאת, אנחנו חושבים וסבורים שיש למצוא פתרונות בתוך מסגרות חינוכיות, הן באמצעות שיחות עם הילדים, המורים, תמיכה וליווי, באמצעות הנראות. יש כאן גם עניין של נראות כלפי הציבור בכלל כאשר לאלימות כלפי תלמידים, אבל אנחנו מתנגדים להשבתת מערכות.

תודה. יש עוד מישהו ממשרד החינוך שרוצה להתייחס?

אני ממונה על נושא מניעת אלימות במערכת, משרד החינוך. אני רוצה להגיד שמשרד החינוך רואה מאוד בחומרה את כל נושא האלימות על כל רבדיה ובוודאי כלפי מורים. הנושא ייכנס בקרוב לחוזר מנכ"ל שיצא עם התייחסות ספציפית לאלימות כלפי מורים הן על ידי תלמידים והן על ידי הורים. כמו שסימה אמרה, חשוב לומר שמצד אחד אנחנו נגד השבתה אבל מצד שני צריך לייצר תהליכים של הידברות משמעותית עם הורים לאורך כל הדרך כדי לייצר שותפות, הידברות וגם כשיש קונפליקטים לראות איך פותרים אותם. אני חושבת שככל שאנחנו מצליחים לייצר יותר תהליכי שותפות משמעותיים, כך אנחנו נגיע פחות לצומת הזאת וגם כשנגיע לצומת הזאת, נצטרך לדעת ביחד – ההורים והמורים – לגנות את הדבר הזה ולייצר איזשהו תהליך של נראות כי לא יכול להיות שינהגו כלפי מורים בדרך אלימה ושלא מכבדת. אני חושבת שזה אינטרס משותף שלנו כחברה, שלנו כהורים, שלנו כמורים.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. הציק לי קצת מה שנאמר קודם. אני מקבלת את כל הדברים שאמרה רויטל אבל שלא יצא מצב שמשרד החינוך אי פעם נתן יד להשבתת מערכת בגין מקרה כזה או אחר. שותפים, אבל הם לא מייצגים את המערכת אלא מייצגים את האינטרסים של המורים וזה בסדר גמור.
אני רוצה לומר שהשבתה מסוג זה היא לא חוקית, היא בניגוד לחוק יישוב סכסוכי עבודה. יש דרכים לייצר מנגנונים למנוע את המצבים האלה כפי שצוין קודם לכן. אנחנו גם שוקלים ניכוי שכר של המורים בעניין הזה. יש הוראות של הממונה על השכר באוצר. הדברים האלה בהחלט ראויים לגינוי מפני שזה לא משיג את המטרה מעבר להד התקשורתי אולי באותו רגע.

תודה. יוסי, משפט או שניים, אם אתה רוצה.

כן, אני מבקש. תודה. ראשית, אני רוצה לומר לעורכת הדין איריס שלו שאנחנו מודעים למה שהיא אומרת. זה נכון. אנחנו פשוט לא רוצים להכריז סכסוך עבודה ולהשבית לתקופות ממושכות. אנחנו רוצים להתריע לשעה אחת על מנת שההורים והמורים, ולעתים ועדי ההורים הנבחרים של אותו מוסד, יחד עם המורים, יושבים בשעה הראשונה הזאת ומלבנים ומחפשים דרכים איך להתמודד ואיך למנוע בעתיד מעשי אלימות באותו מוסד. זאת לא שביתה בה המורים יושבים בבית והגננות יושבים בבית. לא, הם באים בזמן לבית הספר ובחלק מהמקרים יושבים גם עם ועד ההורים המוסדי ומחפשים את הפתרונות.

אם יבוא גורם מוסמך ויאמר – וכולם דיברו יפה מאוד ואני גם מאמין בכנות של הדברים שנאמרו כאן – שהם לא רוצים שתהיה אלימות כנגד עובדי הוראה. אנחנו מייצגים את עובדי ההוראה. נכון, כל ימי אני עוסק בחינוך ומחנך אלפי ילדים במשך השנים. חינכתי אלפי ילדים כמנהל וכמחנך כיתות. אנחנו קיימים עבור הילדים, אבל אם יבוא גורם קובע במשרד החינוך, בגוף המחוקק, ויקבע שמי שנוקט באלימות כנגד עובד הוראה, יינקטו כנגדו צעדים אלה ואלה, צעדים רציניים מאוד, עד כדי הרחקה מאותו מוסד, בבקשה. אבל לא יכול להיות שיכו את המורה, יעליבו אותה ומחר בבוקר יגיעו כרגיל כאילו שום דבר לא קרה והמורה ממשיכה ללמד את אותם ילדים. הבעיות האלה הן לא בעיות של מורה זו או אחרת. זאת בעיה שלנו כמערכת שדואגת לכלל ילדי ישראל ולכלל מחנכי ומורי ישראל. לכן הנושא הזה באמת דורש מחשבה מאוד מאוד מעמיקה. אנחנו יכולים להיות שותפים לכל שינוי שימנע את המעשה הזה של אזהרה והתרעה של שעה אחת כי אנחנו בדרך כלל לא שובתים מעבר לשעה אחת של אזהרה והתרעה.

אבל התשובה הזאת של אלימות – משביתים, עד היום היא לא הוכיחה את עצמה בשום מקרה.

זה ממש לא אלימות – משביתים. האלימות קיימת במוסדות החינוך כפי שהיא קיימת בחברה בכלל. כאן מדובר במעשים חריגים, אדוני היושב ראש, ולא באלימות שגרתית שאומרים למישהו מילה מכוערת. כאשר אב מזהיר מורה בישוב מסוים והוא אומר שאם תמשיכי כך, אנחנו נמצא את העצמות שלך פזורות בשטח, מה רוצה כאן כל הפורום המכובד הזה? שאנחנו נאמר בבקשה, תפזר את העצמות בשטח ואנחנו כארגון מורים שמגן על המורים נשתוק ולא נאמר שום דבר? אין אפשרות כזאת.

תודה.

שלום לכולם. אני רוצה להרחיב קצת את סוגיית השביתה.

להרחיב אבל בצמצום.

ראשית, בואו נסכם שאלימות פסולה וכולנו נגד. אלימות, ולא משנה אם היא בבית ספר. בכל מקום צריך לנקוט במלוא חומרת הדין. אני רוצה להרחיב את הסוגיה ועורכת הדין שלו נמצאת כאן והיא מעורבת בחלק מהמקרים.

מה לגבי שביתות בית ספר? אני מעלה את זה לדיון. כשאין תנאים מתאימים ללמוד בבית הספר, מה קורה? אני מעלה את זה לדיון. מה קורה כאשר הכיתה מלאה מים ויש בה רטיבות? מה לגבי בית ספר שפתאום גילו נחש בחצר? מה לגבי שירותים עלובים שמבחינה בריאותית אסור להשתמש בהם? אני רוצה לשמוע את דעתו של משרד החינוך. מה לגבי השביתות האלו? הורים באים ומשביתים בתי ספר. נכון, התופעות האלו שכיחות יותר בחברה הערבית, לצערי, ובעיירות הפיתוח. אני מבקר את הילדים שלי בבית הספר. חוזרת הילדה שלי – ועמרם, זה קרה יותר מפעם – בשעה 2:30, דוחפת את הדלת ורצה לשירותים. אני בן משפחה מסודרת ולא חסר לי. אני משקיע בילדים מבחינה חינוכית כסף רב. אני כמו משפחה ממעמד ביניים פלוס בחברה היהודית. מה אני אגיד לילדה שלי? זה קורה לא בתדירות נמוכה אלא זה קורה כל שבוע. הבנות לא נכנסות לשירותים. אין חצרות לשחק. כשוועד ההורים בא להשבית בית ספר, איזה סנקציה משרד החינוך חושב או מפעיל כלפי רשויות מקומיות או מועצות מקומיות שאמורות לקבל כסף, ומקבלות את הכסף, אבל הכסף הזה לא הולך ליעדו?

יחילו את חוק הפיקוח.

השאלה מה הסנקציה של המשרד? אני רוצה להרחיב את זה ולא להתמקד רק בסוגיה של אלימות כלפי מורים שהיא פסולה באופן מוחלטת אבל קורית פעם בזמן מה.

יש עוד מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס?

כן. אתה צודק בנושא הזה של תנאים וכי אין תנאים. חוק הפיקוח בעצם בא להסדיר את כל הנושא הזה ולא יינתן רישיון לבית ספר שאין בו תנאי בטיחות ובריאות מתאימים. לצערי הרב החוק הזה חל רק על המוכר שאינו רשמי ואינו חל על בתי ספר בהם המורים הם עובדי מדינה, קרי, בתי הספר הממלכתיים. כבר פעמיים ניסיתי בכנסת להביא לשינוי בחוק הזה ולהחיל אותו גם על בתי הספר הממלכתיים כדי להבטיח את שלומם ובריאותם של הילדים, אך זה נדחה משיקולים כאלה ואחרים. עכשיו אני מביא את זה שוב. אני אשמח מאוד לקבל תמיכה.

אני חוזר על מה שאמרתי בראשית הישיבה. אני נגד שביתה בכל מצב. לא משביתים תלמידים. לא משתמשים בתלמידים לשום מטרה. את התלמידים צריך לחנך. אנחנו חייבים לחנך אותם, גם ההורים. גם במקורות נאמר שאב חייב ללמד את בנו. אם הוא לא יכול, באה החברה ותורמת ונותנת ומקימה בתי ספר ופותרת לו את הבעיה, אבל זאת חובה של כולנו לתת לילד את האפשרות לשבת וללמוד ולא לעסוק בשום דבר אחר.

אני חושב שאין מונעים אלימות באלימות. כשמשתמשים בתלמידים, זה סוג של אלימות. גם אם יש אלימות בבתי הספר, לשם כך קיימים שלטונות החוק. ייכנסו שלטונות החוק ויענישו את כל מי שצריך. מה אנחנו עושים במדינת ישראל כשיש סכסוך בין שכנים או בין עבריינים, אנחנו משביתים את כל המערכת? סוגרים את בתי הספר, סוגרים את המפעלים, סוגרים את הכול? לא. המשטרה נכנסת לתמונה ופועלת כפי שהיא צריכה לפעול.

אני חושב שגם אנחנו צריכים לחשוב על אפשרות של חקיקה בנושא הזה, חקיקה שתמנע שימוש יתר בכלי הזה.

אני רוצה לומר משהו לידידי יוסי וסרמן. זה נכון שבתקופה שלך פחות ופחות שביתות, אין כמעט שביתות, ויהי רצון שכך ימשיך לאורך ימים ושנים. תודה.

אתה צודק. בוודאי כולנו נגד ההשבתות, אבל הייתי מצפה שגם ארגוני ההורים יקבעו לעצמם ערך שנקרא אפס סובלנות לאלימות מילולית ופיזית. אין דבר כזה הבחנה. מילולית, בסופו של דבר מובילה לפיזית ולפעמים היא עצומה הרבה יותר מאשר מכה. אלימות, כלפיה הפכנו להיות סובלנים. אם יש אלימות במערכת החינוך, לך למשטרה. יש כאן איזשהו חוסר מידתיות. אם אני מבקש מציבור המורים לא לשבות, אתם משהו מיוחד, יש לכם אחריות כלפי הילדים שלי, הם יסתובבו ברחוב, המפעלים יושבתו, זה לא יעבוד וכולי - תן להם מעמד מיוחד. כלל ציבור העובדים, זכותם לשבות, להיאבק על צורכיהם, על מעמדם, על שכרם ואל תנאי עבודתם. אני חושב שארגוני ההורים, אי אפשר שיתנערו מאחריות אלא הם צריכים להיות שותפים ואנחנו יחד אתם. חזקו את מעמד המורה ואז נתבע ממנו ונאמר לו שהוא חזק, הוא עם סמכות, קח אחריות. אי אפשר, תסלחו לי, לסרס אותם מכיוון זה ומכיוון אחר ואחר כך באים ואומרים להם שאסור להם לנקוט בפעולה זאת וזאת. עד שלא יחדור לתודעה שלנו שאנחנו רוצים לחזק את מעמד המורים, אני מרגיש שאין לי זכות לתבוע ממנו ולבקש ממנו שיתנהג שונה מאשר איגוד עובדים רגיל.
אני לא מסתפק בחוזר מנכ"ל למשל לגבי זכויות התלמיד ואני באמת מקדם הצעת חוק בה יהיו כל הזכויות לתלמיד, אבל אם הוא ירים יד על מורה, לא נסתפק בחוזר מנכ"ל אלא אוטומטית הוא יורחק מבית הספר וזה יהיה על פי חוק.

תודה רבה. אנחנו מסכמים את הדיון שהוא דיון מהיר, דיון קצר ובו אי אפשר לשמוע את כולם ולדון כאן זמן רב.

אני רוצה לומר שאנחנו מגנים מכל וכל אלימות כנגד עובדי ציבור בכלל ועובדי הוראה בפרט. גם המקרה בחלץ וגם המקרה ברחובות ומקרים רבים אחרים שקורים מדי פעם ראויים לכל גינוי. אני יודע ששלטונות אכיפת החוק, גם המשטרה וגם הפרקליטות, מתייחסים בחומרה רבה מאוד למקרים בהם יש אלימות כלפי עובדי ציבור כי קיים הצורך להגן על עובדי ציבור שאנחנו שולחים אותם לפעמים "לחזית" והם זקוקים להגנה הזאת. אני באמת קורא למשטרה, למרות שאני יודע שעושים זאת, לא לחסוך מאמצים במקרים כאלה של פגיעה בעובדי ציבור בכלל ובעובדי הוראה בפרט ולעשות הכול, להשתמש בכוח ובסמכות שיש לה כדי להרתיע, להעניש וכמובן גם להציג בפני הציבור את ההגנה שאנחנו נותנים לעובדים.

נשק השביתה אמור להיות נשק יום הדין. הוא אמור להיות הנשק האולטימטיבי. דרך אגב, על פי הנהוג ועל פי החוק, נשק השביתה הוא בסכסוכי עובדים ומעסיקים. אנחנו לאורך השנים הרחבנו את השימוש ויש בזה איזושהי קלות בלתי נסבלת בה אומרים משביתים. אני חושב שגם בבתי חולים כשתוקפים רופאים וגם במערכת החינוך, זאת לא תשובה לבעיה. זה גם לא מביא לשום דבר. נכון שזה בזכות הזעקה, נקרא לזה כך, אבל זה לא פותר שום בעיה אלא להפך, זה יוצר עונש קולקטיבי, זה יוצר לפעמים דווקא למי שהיה אלים לתת לו בעצם תהודה לאלימותו ואנחנו יודעים שבמערכות האלה יש לזה משמעות. לפעמים דווקא התהודה הזאת יוצרת ריבוי מקרים במקום להקטין את המקרים. נשק השביתה הוא על פי חוק בידי עובדים במאבק נגד מעסיקים.

בשנים האחרונות, יותר מהשנים האחרונות, הצטרפו למשתמשים בנשק השביתה גם הורים וגם רשויות מקומיות, שעל זה לא דיברנו כאן. אני רוצה לספר לכם שאני כראש עיריית חיפה וירוחם, מעולם לא הסכמתי – גם עת הייתה השביתה הכללית של הרשויות המקומיות – להשבית לא רק את מערכת החינוך, כי מי אנחנו שנשבית את השירותים שאנחנו נותנים לתושבים בגלל סכסוך שיש לנו עם הממשלה?

לכן לדעתי זה פסול ואני חושב שלא נכון מצד הורים להשתמש בנשק השביתה. יש צורך שמשרד החינוך יכפה את סמכותו בהקשר לבטיחות, בהקשר לבעיות שקשורות לחצר בית הספר וצריך לעשות את זה אל מול הרשויות המקומיות שהן בעצם אחראיות על נושא הבטיחות ואל מול משרד החינוך במקרים אחרים שמשרד החינוך אמון עליהם.

אנחנו שוקדים על חוק שיסדיר את מעמדם של ארגוני ההורים. אין להם חוק כזה ואין להם שום מעמד. יכול להיות שצריך במסגרת החוק הזה להתייחס גם לעניין השביתה והשבתה. אני לא חושב שאפשר למנוע באופן מוחלט בחוק את היוזמה הזאת של הורים, אבל צריך להכניס זאת לאיזושהי מסגרת של מה הם הכללים בהם אפשר להכריז על שביתה כזאת.

אני חושב שזה מה שאפשר לומר במקרה הזה.

האם אפשר לצאת עם משהו אופרטיבי?

אמרתי. משהו אופרטיבי אלה הן ההמלצות שאנחנו ממליצים וכמובן החוק שאנחנו מנסים לקדם - ניסו לקדם אותו כבר בכמה כנסות – בנושא ההורים.

לגבי ארגוני העובדים. אין סמכות חוקית שיכולה לאסור עליהם לשבות. אנחנו כמובן רשמנו לעצמנו, והמציאות מוכיחה, שהסתדרות המורים לא השתמשה בנשק השביתה בסכסוכי עובדים לאורך השנים שאני זוכר. בשני המקרים האלה, אני חושב, יוסי – ואני מצטרף לעמדה הכללית שהובעה – שזה היה לא נכון להשתמש בנשק השביתה. להגן על מורים צריך אבל יכול להיות שבמקום שהילדים יישארו בבית, שיבואו לבית הספר ובשעה הראשונה או השנייה המורים ידברו על אלימות, יעסקו באלימות, יוקיעו אותה, אבל בטח לא להשבית את מערכת החינוך.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>