PAGE
50
ועדת הכספים
19/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 217 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשע"ד (19 בנובמבר 2013), שעה 11:30

<שינויים בתקציב לשנת 2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אורית סטרוק

חמד עמאר

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון סולומון

>
נירית גדסי - מנהלת מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר

נעמה קאופמן-פס - מנהלת הסיכונים הראשית, משרד האוצר

שלמה ענתבי - מנהל תחום בכיר תכנון ותקציב, רשות המסים, משרד האוצר

עילי כהן - מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה

אילת שפייר - מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר

נעה היימן - רפרנטית חינוך, משרד האוצר

מורן מזור - רפרנט תחבורה ציבורית, משרד האוצר

אלכס קגנוב - רפרנטית מקרו, משרד האוצר

ניר רמסל - אגף תקציבים

דורון סמיש - אגף תקציבים

עדי חכמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - אגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה פשקוס - אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי גבע - תקציבן הרשות, מינהל מקרקעי ישראל

ערן גיל - סגן החשבת, מינהל מקרקעי ישראל

ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

אופיר להב - מנהל אגף תקציבים, המשרד לקליטת העליה

דניאל קיגל - מנהל ענף כספים וחשבונות, נתיב - המשרד לעניינים אסטרטגיים

חנן פריצקי - מנהל אגף תקציבים, משרד הרווחה

דרורית שטייניץ - משרד ראש הממשלה

דנה חוגרי - פעילה, המשמר החברתי

טמיר כהן

יפעת קדם
<שינויים בתקציב לשנת 2013>

אנחנו מתחילים העברות כספיות. לפני שבועיים הייתה העברה של משרד הרווחה.

מספר הפנייה לוועדה היה 112, עכשיו הוא 251.

הייתה העברה של משרד הרווחה בה היה קיצוץ של 4 מיליון שקל ממוסדות התורניים לילדים בסיכון. העבירו את זה למטרות טובות, אבל את הכסף קיצצו משם. הסיבה שהמשרד מסר בזמנו, וגם השר אמר, היא שכמות הילדים הייתה 11 אלף וירדה ל-9000. מכיוון שממילא נשארה יתרה הוא קיצץ את זה. בבדיקה שנעשתה זה אמנם נכון, אבל בפועל אותם ילדים קיבלו בעבר סכום הרבה יותר גבוה. עכשיו הם ירדו לשפל גדול מאוד. גפני ואני ביקשנו מהשר ואמרנו שזה לא יכול להיות. זה נכון שיש יתרה, אבל הילדים בסיכון קוצצו כל כך הרבה שיש גבול. השר קיבל את זה וביקש ממני למשוך את העברה. עכשיו הוא העביר לנו העברה מתוקנת בה הוא משאיר את ה-4 מיליון במקום שהיה. הוא מצא מקור אחר לנושא. העברה מס' 251 זאת העברה שהייתה כבר, עכשיו היא חוזרת מתוקנת.

כל מה שאמרת נכון, רק שנדע שהתקציב הכולל של הילדים האלה היה 53 מיליון ועכשיו הוא 23 מיליון. גם אחרי ההחזרה של ה-4 מיליון זה 23 מיליון.

כמו שאמר היושב-ראש, האישור הזה היה פה כבר מספר פעמים. לאור הסתייגות של מספר חברי הוועדה בעקבות הגדלה שהגדלנו בנושא תמיכות לארגוני נכים ולמרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית, הפחתנו 4 מיליון שקל ממוסדות ציבור. בעקבות ההסתייגויות עשינו חשיבה מחודשת וביטלנו את הקיצוץ הזה. נכון שבסיס התקציב הוא 23 מיליון שקל כבר מספר שנים. בשנים האחרונות קיבלנו מידי שנה תוספת קואליציונית של 30 מיליון שקל לסעיף הזה. השנה לא קיבלנו תוספת קואליציונית, לכן צודק חבר הכנסת גפני שהתקציב הזה קוצץ. החלטנו אחרי מחשבה שנייה להחזיר את הכסף שקוצץ. השארנו את הגידול בארגוני נכים ובארגונים לתמיכה במוסדות לתקיפה מינית. עשינו את זה מיתרות תקציביות לאור זה שמדובר בסוף שנה. האישור הזה מובא פה לפתחכם לאישור.

אתה יכול להסביר מה זאת תוספת קואליציונית?

היה בעבר.

בשנים קודמות הם הוסיפו מיוזמתם מהתקציב הקואליציוני של המפלגות החרדיות 30 מיליון.

ומה המפד"ל? היא הייתה צמחונית?

להיפך, רציתי לתת לך קרדיט.

יש פה דבר שהוא מאוד חמור מבחינתי. בסעיף הזה, כמו בסעיפים אחרים, האוצר קיצץ. במקום שיהיה 53, הוא כתב 23. הוא אמר לקחת את זה מהכסף הקואליציוני. אני בשנה האחרונה לא הסכמתי ואז זה היה בבסיס התקציב. עכשיו קיצצו. בכל הסעיפים האלה נשאר בבסיס התקציב תקציב נמוך. אנחנו תמיד הוספנו מההסכם הקואליציוני. עכשיו, כשאנחנו לא בקואליציה, האוצר הרוויח והמוסדות הפסידו. אתה צודק במאה אחוז.

אני מבין שלמשרד הרווחה יש קריטריונים ברורים לגבי מי שמקבל. אני מבין שזה ילדים בסיכון.

מדובר במוסדות ציבור. מדובר בעיקר על ילדים שהנזקקות עיקרית שלהם היא נזקקות של תמיכה. רוב תקציבו של משרד הרווחה נעשה באמצעות קניית שירותים. תקציבי התמיכה הם יחסית מאוד קטנים בתוך תקציב המשרד. הילדים האלה היו נזקקים על פי נזקקות כלכלית בלבד, לא נזקקויות אחרות, לכן הם לא נמצאים בפנימיות רגילות של ילדים ונוער. התקציב כאן הוא תקציב תמיכתי. את התקציב שיש לנו אנחנו מחלקים למספר הילדים שמגישים כל שנה מבחנים.

מי זה הילדים האלה? אתה יכול לתאר לי ילד כזה?

הקריטריון לנזקקות של הילד הזה היא כלכלית, בעיקר ילדים ממשפחות בעלי נזקקות כלכלית. במידה והייתה לו נזקקות נוספת, דהיינו סוציאלית בהזנחה, סיכון או כל דבר אחר, הוא היה מקבל מאיתנו מכסה רגילה והיה עובר לקניית שירותים.

כמה כסף זה?

מכסה רגילה נעה בין 4000 ל-10 אלפים שקל בחודש לילד.

מה המונח של ילדים בסיכון במשרד הרווחה? אני מבין שמצוקה כלכלית זו לא סכנה.

נכון, לכן אמרתי שאלה תקציבי תמיכה בשונה מתקציבים אחרים שהם תקציבים של קניית שירות. ההבדל הוא מאוד גדול. יש לנו 10 אלפים ילדים במכסות, שאלה ילדים נזקקים על רקע בעיה של ילדים בסיכון. לגבי כל השאר תקציבי התמיכה שלנו נמוכים לילד. אנחנו מדברים על תעריף של 200 שקל לילד בחודש. את הילדים שאנחנו מחזיקים אצלנו במוסדות אנחנו מתקצבים בסכום של בין 4000 ל-10 אלפים שקל.

השאלה איזה ילדים אלה.

בנושא התמיכה אנחנו תומכים בסדר גודל של 200 שקל לילד בחודש.

זה הקואליציוני.

זה לא הקואליציוני.

הקואליציוני העלה את זה ל-500. זה הבסיס. התוספת העבירה את זה לחמש מאות ומשהו.

בדיוק. במקום 200 היה 500.

מה היה לפני?

היה 160,170, עכשיו זה 200 שקל לילד. אלה ילדים שהם על בסיס של נזקקות כלכלית בלבד.

זה היה לפני הקואליציוני?

כן, לפני הקואליציוני. אחרי הקואליציוני זה הגיע ל-500 שקל.

בשנים קודמות, כשהייתה קואליציה.

השנה אין תוספת קואליציונית. ב-3,4 השנים האחרונות זו הייתה תוספת קואליציונית של 30 מיליון שקל, לכן הגענו לסדר גודל של 500 שקל. הכל זה בהתאם לסדרי עדיפויות של תקציב המשרד. אנחנו מעדיפים לתמחר ילדים לא בסעיפי תמיכות אלא בקניית שירותים בהתאם לילדים שנזקקים על רקע ילדים בסיכון. אלה הילדים שמבחינתנו מקבלים עדיפות בתקציב המשרד.

במשך כמה שנים הם קיבלו את התקציב הזה מתקציב קואליציוני?

סדר גודל – יתקן אותי חבר הכנסת גפני – של 4 שנים.

יותר.

קודם זה היה בבסיס התקציב. יכול להיות שיותר.

קיצצו את זה לפני 7 שנים. הכל היה בבסיס.

זה היה בבסיס, קוצץ - -

זה קוצץ בקיצוצים הגדולים של שירות המדינה.

ברגע שזה מפסיק זה - -

כן, זה חוזר חזרה לסכום היותר נמוך.

זה קיים, דרך אגב, בהרבה סעיפים. גם בעולם הישיבות זה היה פעם.

אני שיניתי את זה.

אמרתי שזה היה פעם וזה שונה וקוצץ.

עכשיו זה לא קיים בכלום.

אין כסף.

אין קואליציוני. יש כספים אחרים שמנסים להשיג. אני רוצה לשבח את שר הרווחה.

יש כספים שנמצאים תחת הסכמים קואליציוניים והביטחון שלהם לא מעוגן בתוך התקציב.

אני רוצה לשבח את שר הרווחה שהסכים, הבין והשאיר את התוספת הזאת של 4 מיליון לרווחתם של אותם ילדים. מי בעד לאשר את העברה מספר 251, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
אושר

חנן, תודה לך. תמסור את תודתנו והערכתנו לשר. העברה מס' 120 נמשכה על ידי האוצר. אנחנו עוברים ל-183.

הפנייה הזאת נועדה לתקצוב 10 מיליוני שקלים עבור תשלום החזר מס ערך מוסף לנציגויות דיפלומטיות זרות על פי הסכמים ואמנות בין המדינות. מדובר בהוצאות שוטפות של הנציגויות הזרות שנמצאות בישראל, עליהן הן משלמות מע"מ. על פי האמנות וההסכמים בין המדינות אנחנו מחויבים להחזיר להם את המס שהם משלמים, לכן אנחנו צריכים להגדיל את התקציב הספציפי הזה ב-10 מיליוני שקלים. היו מספר אירועים השנה שדרשו את הגדלת התקציב מראש. יש שיפוצים בשגרירויות שקרו השנה בהיקף של בערך 6.6 מיליוני שקלים. בהעברת התקציב השנה עלה שיעור המע"מ, לכן אנחנו צריכים להגדיל את התקציב לדברים שלא היינו יכולים לצפות בעת בניית התקציב.

כמה הייתה עליית שיעור המע"מ בכסף?

רק בעניין של הנציגויות?

יותר מעניין אותי איך הסכום מתחלק.

השיפוצים בשגרירויות זה בין 5 ל-6.6 מיליוני שקלים. שאר העלייה במע"מ זה בין 8 ל-15 מיליון שקלים בעניין הזה.

אבל מבקשים 10.

אנחנו מגדילים כרגע ב-10 מיליון שקלים כי זה על פי הביצוע. הצפי הוא שכנראה נצטרך להוסיף עוד 10 מיליון שקלים, אבל זה יהיה רק בהתאם לביצוע בפועל.

כמה זה היה בשנה שעברה?

בשנה שעברה זה עמד על 64 מיליוני שקלים.

אני מתכוונת לתוספת.

בשנה שעברה לא הוספנו. סך כל הביצוע היה 64 מיליוני שקלים. אני לא יודע כמה ההפרש בין התקציב המקורי לתקציב המאושר.

מי בעד לאשר את העברה מס' 183, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נמנע – 1

אושר

פנייה 193-195.

מכיוון שהרפרנטית האחראית לא יכלה להגיע אנחנו מבקשים לדון בזה בשבוע הבא.

פנייה מס' 202.

הפנייה נועדה לתקצב 205 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב למימון עלויות פינוי שדה דב על ידי רשות שדות התעופה בהתאם להסכם שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל ורשות שדות התעופה.

עומדים לפנות את שדה דב. אתם רוצים בשביל זה כסף. מתי רוצים לפנות? זו חדשה מרעישה.

לפני כמה חודשים נחתם ההסכם שמפנה את כל שדה דב בשני שלבים: קודם כל את החלק האזרחי, לאחר מכן את החלק של צה"ל. מה שאנחנו מבקשים פה זה עבור החלק האזרחי שיש לו לו"ז שאמור להסתיים עד אמצע 2016. מתחילים הליכי תכנון במקום.

לרשות מי עוברת הקרקע?

הקרקע תשווק במכרזים.

של המדינה?

כן.

אני לא רוצה להגיד מילים קשות, אבל זה דבר נורא מה שנעשה כאן עכשיו. מפנים את שדה דב. מבקשים מאיתנו, מוועדת הכספים של הכנסת, לאשר 205 מיליון שקלים כדי לפנות את החלק האזרחי של שדה דב. לא היה פה שום דיון על הנושא של פינוי שדה דב, עם ההשלכות הציבוריות שיש לזה. אני לא צריך אפילו להאריך, אני חושב שכל אחד מבין את זה בעצמו. אנחנו פה סתם כדי לאשר את הכסף ושלום על ישראל. אולי יש לנו ביקורת על כל העניין הזה, אולי צריך קודם את האנשים שעוסקים בעניין במשרדי הממשלה ולא רפרנט, עם כל הכבוד שהוא רציני מאוד, ממשרד האוצר. צריך לקיים דיון על הנושא הזה. מה פירוש שאנחנו מעבירים 205 מיליון שקל?

אותי דווקא מסקרנים המכרזים, באיזה מכרזים מדובר, מה הם כוללים, מה הם דורשים. מדובר על מכרזי דיור להקמת דירות. האם הם כוללים דיור בר השגה? איך מוגדר דיור בר השגה?

בשלב הזה הנושא הזה בכלל לא הוגדר. אנחנו עוד לא הגענו לשם. אנחנו בונים את השלב התכנוני מבחינת ייעוד הקרקע. ייעוד הקרקע הוא למגורים. שלב המכרזים יבוא רק בהמשך, לכן אין לי מידע כרגע לגבי איזה סוג מכרזים יוצאו בהמשך כאשר יהיו שיווקים. התכנית תהיה לתכנן ולשווק באזור בין 14 אלף ל-18 אלף יחידות דיור, כפי שייקבע בהמשך.

מי הגוף שקיבל את ההחלטה על הפינוי?

הקרקע היא קרקע ששייכת למדינה ולבעלים פרטיים. ב-30 השנים האחרונות מתקיימים דיונים על איך תחולק הקרקע בחזרה בין הבעלים והמדינה. נוצרה תסבוכת משפטית שהביאה למינוי של מנהלי קרקע רק בשביל האזור הזה שייצגו את האינטרסים של כל הבעלים הפרטיים.

אתה מפספס אותי. לא שאלתי איך הקרקע תחולק. אני שואל על עצם הסטת שדה התעופה משם. מי הגוף שעושה את זה והולך לנושא של בינוי?

רשות שדות התעופה היא זו שמפנה את המתקנים שלה.

מי החליט ששדה דב מתפנה? זו לא רשות שדות התעופה, כי אם זה היה תלוי בה היא הייתה נשארת שם.

ההחלטה התקבלה בסדרה של החלטות ממשלה. הממשלה החליטה על כל שלבי התהליך - מהקמת צוות ההיגוי לקראת הפינוי ועד הפינוי.

יש החלטת ממשלה על פינוי שדה דב?

כן.

ממתי?

מ-2012. זאת החלטת ממשלה 5188 שאמורה לקדם את הפינוי של שדה דב. בעקבות כך נחתם ההסכם בין כל הבעלים.

איזה משרד מוביל את זה?

את הפינוי רשות שדות התעופה, את התשלום על הפינוי רשות מקרקעי ישראל, את שיווק הקרקע רשות מקרקעי ישראל.

מתי מתוכננים להתפרסם המכרזים והתנאים שעל פיהם הם יתפרסמו?

לדעתי רק בעוד מספר שנים. להערכתנו – אני לא יכול להגיע בוודאות - הלו"ז קובע שעד אמצע 2016 הם חייבים לסיים את הפינוי. זה אומר שגם בינוי לא יוכל להתחיל עד לאחר מכן.

מדובר בשטח מאוד מאוד יוקרתי ואטרקטיבי. לא כדאי להיות מוכנים מראש עם תכנית לגבי אופן השיווק של השטח הזה ולמי מתכוונים להציע את המתנה הזאת?

אגף התכנון ברשות מקרקעי ישראל פועל עכשיו להשלים את התכנון של הקרקע. לא מסרו לי לו"ז עד מתי הם יסיימו את אותו התכנון. אני כן יודע שהם לא מתכוונים להתעכב עם זה. הם מתכננים לסיים עם זה עוד לפני שפינוי שדה התעופה יסתיים.

שדה התעופה האלטרנטיבי יהיה נתב"ג?

טרמינל 1 בנתב"ג. ידוע לי שחלק מהמתקנים יפונו באזור חיפה ומחניים. אין לי בדיוק את הפרטים לאן רשות שדות התעופה - -

הייתי לוקח את ההעברה הזאת ומעביר אותה לאיזה יום שהיית מתאם עם רשות שדות התעופה.

את זה אני רוצה להגיד. גפני צודק בזה שאנחנו מתבקשים לאשר משהו שלא בטוח שכולנו יודעים עליו. אני לא מדבר כרגע על חלוקת הקרקע. אני מדבר על הנושא הזה שמשאיר את גוש דן בלי שדה תעופה. אנחנו מודעים לטענות השכנים על כך שזה מפריע, אבל לא נכנסו בסוד העניין. אני חושב שהיה ראוי שנשמע. אני מבין שזאת החלטת ממשלה. בדרך כלל אנחנו לא בודקים, אבל לפחות כאן היה ראוי שיבוא מישהו ויסביר לנו את כל השיקולים על-מנת שלא נצביע על משהו שאנחנו לא בהכרח שלמים איתו. במקום שנקיים עכשיו דיון אם אנחנו שלמים עם הנושא או לא בלי שאנחנו שומעים, אני מציע שניקח יום שנקבע שיהיה דיון על הנושא של שדה דב, כאשר בדיון הזה העברה הזאת תעלה. לאור הדיונים שם אנחנו נאשר או לא נאשר אותה. נעשה את זה בהקדם. זה יהיה בשבוע הבא או בעוד שבועיים.

על מה זה ה-205 מיליון?

פעילות שנגזרת מפינוי כל המתקנים ששייכים לצד האזרחי של שדה דב, העברתם לטרמינל של 1 בנתב"ג והקמה של המתקנים מחדש.

כשמבקשים את זה לשנה הזאת - -

לא מבקשים לשנה הזאת. זו הרשאה להתחייב. השנה יש 25 מיליון שקל לטובת התחלת העבודות. על מנת שרשות שדות התעופה תוכל להתחיל לחתום חוזים להעברה של כל המתקנים אנחנו מבקשים הרשאה להתחייב שתתוקצב בעל שינויו ובהתאם לביצוע בפועל בתקופה שמכאן עד 2016.

את העברה הזאת אנחנו שמים כרגע בצד. אני עובר עכשיו להעברה מס' 197 שהייתה אצלנו פעמיים.

הפנייה הזאת היא הפנייה הראשית של משרד האוצר עצמו. היא מבקשת לעשות התאמות בתקציב ולתגבר איפה שצריך, בהתאם לפירוט הבא: 2 מיליון 100 בהוצאה מותנית עבור פרויקט ניהול נכסים פיננסיים, ניהול סיכונים בחשב הכללי; מיליון שקל ו-8 מיליון בהרשאה להתחייב ליחידה לחינוך פיננסי; כמעט 4 מיליון לעדכון מערכות שכר עידוד בהרשאה להתחייב של אגף שכר והסכמי עבודה; וכ-6 מיליון לחטיבת הנכסים בחשב הכללי. כמו כן, הפנייה הזאת מבצעת שינויים פנימיים. כשהוא רואה במהלך העבודה איפה יש טיפה תתי ביצוע וטיפה עודפי ביצוע הוא מסיט בין התקנות.

מה זה ניהול סיכונים רוחבי למשרדי הממשלה?

פרויקט ניהול הסיכונים הוא פרויקט חדש יחסית בממשלה, לפיכך הוא לא תוקצב מלכתחילה. אנחנו עושים את כל הפרויקט הזה באגף החשב הכללי. אנחנו גם מציעים אותו כשירות למשרדי הממשלה. אנחנו עוזרים למשרדי הממשלה לנהל את עצמם טוב יותר, להביא למצוינות ניהולית. זה אומר לעזור להם למפות את היעדים שלהם, להסתכל על היעדים ועל כל התהליכים שמובילים ליעדים ואיזה סיכונים נמצאים בתהליכים האלה. זה תהליך מתודי מאוד ברור, הוא נעשה בממשלות אחרות. אפילו עשינו אותו לכנסת. הכנסת עכשיו נמצאת בהכנה של תכנית טיפול. היא השתמשה במכרז שלנו. אנחנו מקדמים את זה עכשיו בצורה מאוד אינטנסיבית בכל המשרדים.

זאת - -

לא, זה סיכונים.

זאת יחידה נוספת באגף החשב הכללי, שתפקידה לעשות ניהול סיכונים תפעוליים. זה דווקא ניהול שוטף. המשמעות של ניהול סיכונים תפעוליים היא הניהול של הפעילות המשרדית, לאו דווקא פיננסיים.

יש פה גם העברה של 9 מיליון שקלים.

זה משהו אחר. אני הגעתי לדבר על הנושא הזה.

נשמע שאחת הדרכים הכי יעילות לחנך אותם לתפקוד יעיל יותר זה אם הייתם מעבירים להם את התקציבים האמיתיים שלהם, לא מכריחים אותם לבוא לפה ולהתחנן להעברות מידי שנה.

במיפוי של תהליכי העבודה עולים סיכונים רוחביים, סיכונים משותפים. חלק מהתוצרים של כל הדוחות האלה שימפו את כל הפעילויות המשרדיות והסיכונים הקיימים בהם באי השגת היעדים, שזה בעצם מה שזה אומר, יהיו בתכניות טיפול רוחביות. המטרה היא באמת להרים את זה לרמה שבממשלה יוכלו לתת טיפול רוחבי לכל הבעיות האלו. צריך לעשות עבודה מתודית סדורה.

השינוי מתחיל מכם.

נעמה היא נציגת אגף החשב הכללי, אני נציג אגף התקציבים. אנחנו מתקצבים את המשרדים.

מה לגבי החינוך הפיננסי?

החינוך הפיננסי זאת יחידה שהוקמה בשנת - -

אני יודע. אתם מעבירים לה עכשיו 9 מיליון, כשהתקציב שלה היה 20 מיליון. זה תקציב שאני העברתי בוועדה הזאת.

העברת 10 מיליון. רצינו להעביר 20, עבר 10. עבר מאז פרק זמן לא מבוטל.

זה אותו דבר, אותו פרויקט?

כן, זו אותה יחידה, אותו פרויקט.

אני חושב שצריך להצביע על זה בעד.

היחידה לחינוך פיננסי פרסמה בסוף שנה שעברה את תכניות העבודה שלה לשנים הקרובות. נעשה תהליך של בחינה של תכניות העבודה בהתאם לתקצוב.

הייתה עבודה טובה.

הגיעו להבנות לגבי תהליך התקצוב ומה יקרה בשנים הקרובות לגבי היחידה הזאת רק לאחר העברת התקציב בממשלה, לכן הפניות יועברו ב-13 וב-14 בעל שינויו. ב-15 הן ייכנסו לבסיס התקציב.

מי בעד לאשר את פנייה מס' 197, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

מס' פנייה 203 ו-204.

פנייה תקציבית זו נועדה לתגבור תקציב משרד החוץ בסך 150 מיליוני שקלים לצורך תשלום מיסי או"ם וכוחות שלום. מדובר בתגבור תקציב משרד החוץ לצורך ביצוע תשלומים לארגונים בין לאומיים כגון: דמי חבר באו"ם, כוחות שלום, ארגון מסחר עולמי, ארגון לפיתוח התעשייה ועוד. יש סך הכל מעל ל-30 ארגונים כאלה שמדינת ישראל צריכה לשלם את דמי החבר והמסים.

150 מיליון שקל?

כן.

היא משלמת לאו"ם?

לזה שמגנה אותנו כל הזמן צריכים עוד לשלם?

אין לנו אחריות על הגינויים או ההרחקות.

אם הייתי חבר כנסת מהימין הייתי מצביע נגד.

חכה.

מדינת ישראל מתוקף החברות שלה באו"ם ובארגונים האלה מחויבת לשלם את דמי החבר ואת המסים. דמי החבר והמסים נקבעים ומשתנים בהתאם - -

לגודל האיכותי של המדינה.

יש כמה משתנים שמשפיעים על גודל התשלום לאותם גופים, בין היתר זה גודל התוצר. ככל שהמדינה מתחזקת יותר כך החלק שלה באותם דמי חבר ובתשלומים משתנה.

אני חושב שהסכום הוא כזה גדול כיוון שהאלמנט המרכזי זה כמה פעמים דנים באותה מדינה, אחרת אני לא מבין איך זה סכום כזה גדול.

באיזה ארגונים מדובר?

מדובר בלמעלה מ-30 גופים, בין היתר בית הדין בסיירה לאון, קרן האו"ם לדמוקרטיה, ארגון המוזיאון העולמי, צוות חירום להערכה לאסונות, הקרן לסיוע חירום, ארגון העצמת נשים.

על מה בדיוק אנחנו משלמים להם?

זה דמי החבר והמסים של מדינת ישראל. כל מדינה שחברה בארגונים האלה משלמת דמי חבר על פי חלקה היחסי באותו ארגון.

אנחנו צריכים להיות די נמוכים.

אנחנו יחסית נמוכים. אנחנו סך הכל 0.4% מסך כל התקציב.

תן לי ארגון לדוגמה וכמה דמי חבר אנחנו משלמים.

התקציב השנתי הרגיל של האו"ם זה בין 9 ל-10 מיליון דולר לשנה.

הבקשה הזאת היא על דעתו של שר החוץ?

בוודאי. יש פה את נציגי משרד החוץ. משרד החוץ משמש פה כמעין תפקיד ביצועי בשם המדינה. זה לא חלק מהתקציב שלו.

מי בעד פנייה מס' 203,204, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 2
אושר

אנחנו עוברים לפנייה מס' 205.

הפנייה נועדה לתקצב עוד 120 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לתמיכה ותשתיות ביוב. רוב תשתיות הביוב מהוות חסמי דיור בכל מיני מקומות. אנחנו תומכים בהקמה של מט"שים במספר מקומות שיאפשרו בהמשך שחרור של יחידות דיור.

איפה?

יש שני דברים עיקריים בבקשה: 120 מיליון שקלים העברה של תשתיות הביוב. ככלל, תשתיות ביוב מהוות חסם דיור מאחר ומשרד הבריאות לא מאשר שיווק יחידות דיור - -

ברור שזה מהווה חסם, אבל איפה?

מה החלק השני של הפנייה?

החלק השני של הפנייה זה 2 מיליון שקל בהתאם להחלטת ממשלה שהייתה לאחר האסון בכרמל. בהחלטת הממשלה הועברו הרבה תקציבים. היו 2 מיליון שקלים שהיו אמורים להיות מועברים לאחר שמנחת המסוקים במתחם הבונים הוסב להיות גם מנחת למילוי מטוסי כיבוי. המנחת הוסר, לכן רק עכשיו, חברת הכנסת שפיר, אנחנו מעבירים את 2 מיליון השקלים האלה.

עכשיו נחזור לחלק הראשון. באיזה אזורים?

אני יכולה להעביר רשימה מפורטת. יש את מט"ש דברת, מט"ש נוקדים, בועיינה- נוג'ידאת, מועצה מקומית אשר, מט"ש פטיש במועצה מקומית מרחבים.

מה זה מט"ש פטיש?

אני לא יודעת. אני אחזור אליכם עם זה. פטיש זה מושב בתחומי המועצה האזורית מרחבים.

זה המט"ש שדואג לנקות את המים.

זה מתקן טיהור שפכים. מי בעד אישור פנייה 205, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

פנייה מס' 206.

הפנייה נועדה להעביר סך של 4 מיליון 812 אלף שקל לטובת תקצוב פיתוח מערכת תמ"ר לתכניות עבודה במשרדי ממשלה.

מה זה הראשי תיבות של תמ"ר?

תכניות עבודה מרכזיות.

החלטה היא מ-2011.

החלטת הממשלה היא מ-2011. אני יכולה לעדכן שההחלטה עיגנה סיכומים קודמים. התקצוב מתבצע בהתאם לאבני דרך של פיתוח ושל פריסה במשרדי ממשלה, בין היתר לצורכי מחשוב כאלה ואחרים. אנחנו פשוט לא רוצים לשלם - -

קודם מוציאים ואחר כך מתקצבים?

הפוך. אנחנו קודם פורסים ובהתאם לפריסה אנחנו רוכשים את צורכי המחשוב הנדרשים.

מה היה התקציב הכולל של התכנית?

12 מיליון. זאת בעצם הפריסה האחרונה.

מי בעד לאשר את 206, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
אושר

פנייה מס' 207.

מדובר על בקשה שנועדה להסדיר את תקני הרכב במשרד התחבורה בכמויות ובתקציב. אנחנו פשוט מעבירים בין 4 יחידות כדי להגיע למצב שבו העובדים שנמצאים מקבלים את התקציב מהמקום הנכון. לא מבוקשת תוספת תקציב, רק הסטת התקציב.

למה זה ברשות הספנות והנמלים?

משרד התחבורה מחולק ל-4 יחידות, ביניהן רשות הספנות, רשות התעופה האזרחית והלשכה הראשית - -

זה רק שינויים בפנים, לא העברה. מי בעד לאשר את 207, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר

פנייה מס' 208.

סך כל השינויים שמדובר עליהם זה הגדלת ההוצאה המותנית בתקציב רשות המסים בסך של 31 מיליון ו-900 אלף שקל לצורך תשלום עמלות לבנקים ולחברות האשראי עבור הוצאות הסליקה והוצאות עבור רכישה והחזקה של ציוד ביטחוני למעברי הגבול. כשנישום מגיע לשלם את שוברי המס לרשות המסים הוא משלם עמלה.

מה קורה במעבר באילת? בביקור האחרון שהייתי לא היו שם סככות, לא היה כלום. זה מן משהו שתקוע באמצע המדבר.

אתה מדבר על עניין המכס?

רשות המסים.

אני מניח שאתה מדבר על המעבר באילת בקשר למע"מ. המעבר הזה בהקמה.

מה פתאום בהקמה, אני חנכתי אותו.

אני יודע. הסככות שדיברנו עליהן בזמנו הן בהקמה.

כמה זמן? מתפקידנו לדאוג לאזרחים שמתייבשים שם בשמש. בוא נשמע איך דואגים להם.

אתה צודק, העבודה מתבצעת באמצעות העירייה באילת. זה בתהליך. הם צריכים לתכנן. בהתחלה תכננו סככות מאוד גדולות בעלות מאוד גבוהה. התברר שאין בזה צורך.

באילת?

המעבר הצפוני באילת, לא מעבר הגבול.

אתה אומר שתוך חודש זה ייגמר?

אני לא יודע אם חודש, אבל זה בתכנון.

מי בעד לאשר את פנייה מס' 208, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 2
אושר

פנייה מס' 209, 210.

הפנייה נועדה לתקצוב 24 אלפי שקלים עבור התיישבות צעירה באזורי הגולן. מדובר בבקעה ובמעלה אפרים. מדובר ברשויות גולן, קצרין, מעלה אפרים.

אלה האזורים היחידים שיש בהם התיישבות צעירה במדינת ישראל?

מה פתאום, יש התיישבות צעירה בהרבה מקומות.

ומגילות ים המלח.

אלה אזורים שהמדינה מחליטה שהם יישארו בגבולה?

כן. גם בבקעה זה יהיה?

כמה שנים הכסף הזה מועבר בהעברה תקציבית?

משהו כמו 10 שנים, אני לא יודע בדיוק. מדובר בהעברה שהועברה כבר מספר שנים.

יותר מ-20 שנה. מאז 1992.

ממשלת רבין השנייה.

העברה הזאת עוברת מאז 1992 ברצף. כל שנה הם צריכים להתחנן בשביל התקציב הזה שהם מקבלים. אם ידוע שזה התקציב והרשויות בונות על זה שהן יקבלו את התקציב הזה שהן מכניסות לתקציב שלהן, למה זה צריך להמשיך לעבור בהעברה תקציבית ושלא תכניסו את זה לסעיף?

התקציב הזה לא נקבע מראש, לא יודעים את ההיקף הסופי שלו. הוא נקבע כל שנה בתאם - -

הוא כל שנה אותו מספר.

לא כל שנה אותו מספר.

מה הוא היה בשנה שעברה?

בשנה שעברה הוא היה 24, ב-2011 הוא היה 20 או 22.

אפשר להסכים שהוא כל שנה אותו מספר פחות או יותר מאז 1992. זה יותר מ-20 שנה.

התקציב הזה הוא לא בבסיס התקציב. הוא כל שנה ניתן בהתאם לסיכומים. הוא לא מובטח לרשויות, לכן הוא לא מתוקצב בבסיס.

אבל הרשויות בונות עליו כי הן קיבלו אותו 20 שנה. למה אתם לא מבטיחים להן?

זה שהרשויות בונות עליו זה דבר אחד, זה שהוא לא בבסיס זה דבר שני. אנחנו לא מחויבים.

השאלה איזה תקציב - -

רשויות נמצאות היום בנובמבר באטרף כי יכול להיות שהן בנו על זה. יכול להיות שאם זה לא יגיע חלק מהן יתמוטטו.

הם כל שנה מעבירים.

אני מסכים שצריך, אבל המדינה כנראה לא רוצה להתחייב על זה ולכן כל שנה היא דנה איתם בנפרד. אם האוצר יכניס את זה לבסיס, אז שנה אחרי כן ילחצו והוא יצטרך לתת עוד משהו. ככה הראש עובד.

הרבה יותר נוח להחזיק אותם קצר.

אני רוצה להסביר לכם את ההיגיון שיש לאנשי האוצר. יש לי איתם מחלוקת גדולה. יש צדק במה שהם אומרים ובמה שאנחנו אומרים. הם אומרים שאם הם יכניסו את זה לבסיס אז בשנה הבאה אף אחד לא יבוא ויבקש כי כבר הכניסו את זה לבסיס, אבל אחרי שנתיים ישכחו שזה כבר קבוע והרשויות יבואו לבקש כסף לבקעה ולגולן. זה הטיעון של האוצר בנושא הזה.

אפשר להגיד את זה על כל ספר התקציב.

אני תמיד דורש שיכניסו לבסיס. פה המתח בין שני הדברים קיים. אם תכניסו את זה לבסיס אנחנו רק נודה.

אגף התקציבים מחייב את הרשויות לבוא ולהתחנן.

אם יכניסו את הרשויות האלו הם יבואן בעוד שנתיים לבקש עוד סכומים.

בואו לא ניתן לאף אחד תקציב בסיס ושכולם יבואו - -

תמיד אנחנו דורשים להכניס לבסיס, אני רק אמרתי מה הוויכוח. אני צריך להיות הגון ולהגיד שבחלק מהדברים הם צודקים.

למה אין את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון?

למה אין באשקלון, באשדוד, בביתר, במודיעין?

מי בעד לאשר את פנייה מס' 209,210, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה
בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

פנייה מס' 216.

הפנייה נועדה לתת תוספת של הרשאה להתחייב למשרד המדע בגין תכנית החלל. יש שיגור של לוויין ונוס, שזה פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית - -

היה לנו סיכום על כך שנוכל להגיד לכם את מי להכניס לשם. זה טיל שנוסע לשם ולא חוזר. מה זה עושה בחלל?

זה לוויין מחקר אזרחי. הייחודיות שלו זה בהיפר ספקטרליות שלו. זה שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הצרפתית.

מה ה-benefit?

בגלל שזה לוויין בעל יכולת צילום עם מגוון רחב של צבעים שיכול לצלם מגובה - -

עמוס לא יודע לעשות את זה?

אני לא יודע להגיד בדיוק את ההבדלים בין היכולות של עמוס ליכולות של ונוס, אבל עמוס הוא לוויין תקשורת, לא צילום.

אני מבקש שיזום פגישה - -

מתי זה הוחלט?

ההסכם בין ישראל לצרפת עוד לא נחתם. העניין הוא לממן את החלק הצרפתי. החלק הישראלי ממומן. מוסכם בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הצרפתית, ובהסכמה שלנו, שמשרד המדע יממן גם את החלק הצרפתי, כאשר כל שנה, לפי קצב הביצוע, סוכנות החלל הצרפתית תעביר את הכסף למשרד המדע בתשלומים. התקציב פה הוא תקציב הרשאה להתחייב, הוא לא תקציב מזומן. כל ההתקשרות נעשית על ידי הצד הישראלי מאחר וחברת השיגור לא מוכנה להתקשר עם שני צדדים.

מי בעד לאשר את העברה מס' 216, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

פנייה מס' 217,218.

הפנייה נועדה לתקצב את תחום העדות הלא יהודיות במשרד הפנים. מדובר ב-621 אלף שקל לתקציב שוטף, לתמיכות. בנוסף, 4 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור פיתוח מבני דת בעדות לא יהודיות – דרוזים, צ'רכסים ובדואים, ו-10 תקני רכב בהתאם לסיכום בין המשרדים.

זה הולך למשרד הפנים על מנת להגדיל את האגף שמטפל בעדות, או שזה הולך לעדות?

ההרשאה להתחייב הולכת לעדות עצמן. מדובר בתקציב פיתוח מבני - -

621 אלף?

זה שני דברים שונים. ה-621 אלף זה לפעילות השוטפת. חלק מזה תמיכות, חלק מזה פעילות שוטפת.

מה זה תקני רכב?

ה-4 מיליון שקלים זה פיתוח מבני דת של העדות עצמן. משרד הפנים מעביר לאותן עמותות.

זה ברור לנו. הממשלה הזאת לא נותנת לפיתוח מבני דת יהודיים.

לפני כמה שבועות היה לנו 10 מיליון, לא?

הפוך. היא מקצצת משם.

לפני כמה שבועות היה תקציב בהתאם להחלטת ממשלה. עכשיו מדובר בתגבור נוסף בהתאם לסיכום בין השרים.

מה שבפעם הקודמת העברנו זה אותו דבר רק בסעיפים אחרים?

שם זה היה בהתאם להחלטת ממשלה. זה על אותם נושאים. אני לא יודע אם זה בדיוק אותם מבנים או מבנים אחרים. כאן זו הקצאה בהתאם לקריטריונים.

שם זו הייתה החלטת ממשלה. מה זה עכשיו?

עכשיו זה תגבור בהתאם לסיכום בין המשרדים.

מה זה תקני רכב?

נדמה לי שכשהבאתם את זה ביקשנו שיינתן הסבר כי זה היה עמום. נדמה לי שתקני רכב זה עניין של החזקת רכב, לא לקנות רכבים.

מדובר על החזקת רכבים. זה קשור למשרד, לא בהכרח - -

לעובדי המשרד עבור רכיב בשכר?

כן.

זה לא קשור לעדות.

כשאני שאלתי מדוע זה לא נכנס לבסיס התקציב, התשובה שלכם הייתה שמדובר בתגבור תקציב של פרויקטים שונים. להבא תפרטו במה מדובר. מה זה הפרויקטים השונים? אנחנו לא להקת מעודדות.

לשאלה מדוע זה לא נכלל בבסיס התשובה היא שלפעמים נותנים תגבור מעבר לבסיס.

מה זה לפעמים? אנחנו תמיד נותנים את התגבור. זאת לא השאלה.

תסביר מה זה בהתאם לסיכומים. בסיכום עם מי?

בהתאם לסיכומים בעניין צרכים שעולים.

בהתאם לאיזה סיכומים? מתי הסיכומים האלה - -

לצרכים שעולים במהלך השנה מטעם המשרד נותנים לפעמים תגבור. השימוש עצמו זה הפירוט בפנייה לצורך פיתוח מבני דת בעדות לא יהודיות.

אתה יכול להגיד עם מי הסיכומים האלה?

העברת 4 מיליון זו לא בעיה.

הסיכום הוא בין אגף התקציבים למשרד המסוים. המשרד מעלה צרכים. בהתאם לצרכים מסכמים.

רק תסביר לי איך תקני רכב לא נכנס בבסיס.

הוא נכנס. תקני הרכב זה בתוך ה-4 מיליון?

זה לא מתוך.

זה תקציב נפרד.

מי בעד העברה מס 217, 218, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
אושר

פנייה מס' 219.

הפנייה נועדה לביצוע שינויים בסעיף 04 מצד ראש הממשלה. השינויים הפנימים נועדו לשם הפעולות הבאות: העברת תקציב למשרד לשיתוף פעולה אזורי - זה בהתאם לסיכום בין המשרדים לצורך מימון הקמת אתר משקף מכולות במעבר אלנבי. זאת החלטת ממשלה שהתקבלה בסוף אוקטובר - מימון פרויקטים תשתיתיים לקידום שיתוף פעולה אזורי עם ירדן והרשות הפלסטינית - לצורך הדוגמה זה הקמת מרכז בינלאומי לחקר ים המלח במועצה אזורית תמר, הקמת מרכז טכנולוגי ישראלי ירדני סביבה וחקלאות במועצה האזורית עמק המעיינות, הקמת מרכז בינלאומי לחינוך ומחקר במועצה האזורית הערבה התיכונה - תקצוב של מיליון 20 אלף שקלים עבור תחזוקת הכותל, שזה לצורך התחזוקה השוטפת, ותקצוב של מיליון שקלים בהתאם להחלטת ממשלה 2289 מיום 29.9.2010, במסגרת תכנית ניסיונית רב שנתית לשילוב של נשים מאוכלוסיית המיעוטים המצטיינות בלימודיהן במוסדות להשכלה גבוהה במקצועות מבוקשים.

למה החרדיות לא מופיעות פה?

כי החלטת הממשלה הזאת נוגעת לאוכלוסיית המיעוטים.

תמיד כורכים אותן ביחד.

לחרדים יש סכומים הרבה יותר גדולים. להשתלבות זה בסדר גמור.

יש גם תקצוב של 333 אלפי שקלים בתהאם להחלטת ממשלה 4650 מ-2012.

זה לגבעת התחמושת.

זה לקידום ופיתוח האתר לקליטת הקהל, לרבות פיתוח אתר הנצחה קיים, שיקום גבעת הקרב ותעלות הקשר, שבילים, תצפיות, מוקדי ישיבה וכו'.

הגיע זמן.

זה matching.

ה-333 אלף שקלים?

עוד מישהו צריך לתת כסף.

משרד הביטחון.

זה איגום משאבים בין משרדי ממשלה.

נדמה לי שזה צריך להגיע למיליון סך הכל.

זה היה הסיכום אז, אחרי ההתפטרות - -

זה סיכום שלי.

כמה שנים פועלת התכנית הרב שנתית? מתי היא התחילה לעבוד?

את מדברת על המיליון שקלים לתכנית מצטיינות?

כן.

היא למשך 4 שנים. היא החלה מ-2011 עד 2015. השנה הראשונה הייתה השנה להקמת המערך התשתיתי.

זה 2012,2013,2014 ו-2015.

אתה צודק. ב-2012 עשינו את כל עבודת ההיערכות. השנה יש את כל החוזים, המערך התחיל לפעול ולכן הגיעה אלינו עד עכשיו הרשאה. אנחנו מתקציבים את התקציב בהתאם ליישום.

מי בעד פנייה 219, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

פנייה מס' 220,221.

פנייה תקציבית זו נועדה לתגבור תקציב משרד ראש הממשלה בסך של 211 מיליון 100 אלף שקלים בהוצאה וסך של 559 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

זה נלקח מהרזרבה הכללית?

כן. 116 מיליון בהוצאה נטו ו-284 מיליון בהרשאה להתחייב לצורך יישום החלטת ממשלה בנושא תגלית.

לכמה זמן זה?

התשלום המזומן זה עבור שימוש לשנת 2013 על פי ביצוע שקורה בשנת 2013. ההרשאה להתחייב היא עבור התקשרות עם חברת "זכות מלידה" עבור שנתיים קדימה, 2014,2015.

זה כמעט חצי מיליארד שקל. למה כל כך כאב למישהו תלמידי החוץ בישיבות מיר? מה, הם לא יהודים?

כמה הגיעו לפה השנה בתגלית?

סך כל המשתתפים בשנת 2013 יעמוד על כ-44 אלף בתכנית הזאת. ב2012 היו 42 אלף משתתפים וב-2011 36 אלף.

יש לכם בדיקה כמה מתוכם לאורך שנים חוזרים לארץ?

יש דוח - -

זה צריך להיות טווח ארוך של שנים.

יש דוח קצת יותר מקיף שבוצע על ידי חברת "דלויט", שבחן את כל ההשפעות של שני הפרויקטים, גם מסע וגם תגלית בנוגע לכמה אנשים חוזרים. אין לי מספרים מדויקים סטטיסטית - -

באחוזים?

יש לי רק את הנתונים היותר יבשים.

הדוח הוזמן על ידכם?

על ידי הנהלת הפרויקט.

מה התוצאה?

20% ממשתתפי פרויקט מסע עלו לישראל לפי הממצאים. המטרה של פרויקט תגלית היא ליצור את הקשר הראשוני. זה קצת יותר בעייתי לבדוק את זה. התגלה שהסבירות שהמשתתפים בפרויקט תגלית יגיעו לפרויקטים המשכים, כמו פרויקט מסע, גדלה.

איך מגיעים למספרים האלה?

הם בחנו את סך כל המשתתפים שהגיעו לפרויקט.

מה העלויות? איך אתה מגיע לחצי מיליארד שקל?

התקצוב של הפרויקט הוא לפי משתתפים. על כל משתתף הממשלה והסוכנות היהודית שמות כסף. זה על פי שיטת matching.

יש עוד חצי מיליארד של הסוכנות?

כן.

והדיור הציבורי.

זאת לא הסוכנות, זאת קבוצת תורמים.

לא משנה, זה כסף.

זה חשוב.

הפרויקט הוא מיליארד שקל?

בפרויקט אחד ה-matching הוא אחד לשתיים, זאת אומרת שעל כל שקל שהממשלה שמה, על החברה להשיג 2 שקלים. בפרויקט השני על כל שקל צריך להשיג שקל מצד התורמים.

הפרויקט של תגלית לשנה הוא סדר גודל של 330 מיליון? מה התקציב של תגלית בשנה?

לפי זה זה מיליארד וחצי.

זה מותנה בכמות המשתתפים.

אני שומע שהממוצע הוא אותו דבר.

הממוצע הוא משהו כמו 300 מיליון.

כשהמדינה שמה 116 זה שליש.

יש לנו עוד כסף בבסיס.

כמה?

כ-34 מיליוני שקלים. סך הכל 142 מיליון שקלים.

זה שליש. על כל זה יש פי שניים שנותנים האחרים. זה 420 מיליון. במצב הטוב מגיע מזה 20%.

אתה והם טועים.

בפרויקטים אחרים עולה עשירית מחיר פחות.

כמה זמן בפרויקט מסע או בפרויקט תגלית הנער או הנערה נמצאים בארץ?

בפרויקט תגלית החבר'ה הצעירים מגיעים לכ-10 ימים. בפרויקט מסע זה בין סמסטר לשנה אקדמית מלאה.

בפרויקט מסע המדינה מוציאה את הכסף על זה שהם לומדים כאן?

כן.

האם ה-116 מיליון שאתם מבקשים תוספת - -

זו שנאה תהומית לחרדים.

כשליש ממשתפי מסע הם בני ישיבות.

זה כולל את בני הישיבות.

איזה ישיבות? הורדתם להם.

כשליש ממשתתפי מסע הם משתתפים בתכניות של בני הישיבות.

רק אל תגיד שליש.

איזה בני ישיבות? הורדתם כסף לתלמידי חוץ.

יש הרבה סוגים של תכניות בפרויקט מסע. חלק מהם זה בישיבות.

אני מדבר על תלמידי חוץ.

האם לא נכון שאנחנו מבקשים פה תוספת תקציבית מהטעם הפשוט שהקהילות לא הצליחו לארגן?

לא.

למה אנחנו תמכנו ב-4 השנים האחרונות בלימודי ציונות? תמכנו בסוכנות ביוזמת הכנסת.

בפרויקטים האלה התקצוב הוא על פי matching.

ה-matching הוא כזה שבלי שנכנסים ה-2 שקלים זה לא יוצא. זו הוצאה מותנית.

זה חוזה התקשרות שמותנה בהכנסות.

למה היה צריך פה תוספת? אני מצדיק אם המדינה צריכה להוסיף כשהקהילות מתקשות.

התוספת פה היא בגלל שהתקצוב של הפרויקטים האלה הוא על פי ההשתתפות בפועל. שתי החברות האלו מגישות תקציב - -

האם השתתפו השנה בפרויקט מסע תלמידי ישיבות?

כן.

באיזה ישיבות?

אני יכול לבדוק לך.

ישיבת מיר.

במקרה הייתי לפני שבוע בכנס של הסוכנות היהודית. זה משהו ששאלתי.

הכסף שנמצא כאן למסע ולתגלית הוא 65 מיליון ועוד 125 מיליון.

זה הולך שוויוני לכל המוסדות.

מגיע הנער מאירופה או מארצות הברית והולך לאוניברסיטה העברית. על זה המדינה משקיעה כסף.

הולך למיר.

לא.

הורידו את מיר.

היא משקיעה בסטודנט הזה שמגיע לכאן לסמסטר או לשנה אקדמית. האם בדקתם שלגבי אותו נער שהגיע מאותה מדינה לסמסטר או לשנת לימודים ישיבתית אין אפליה?

של איזה פרויקט? אתה שאלת עכשיו על פרויקט מסע. אתה מדבר על פרויקט תגלית?

אני שאלתי על נער מארצות הברית שרוצה להשתתף בעניין הזה אבל במקום ללמוד סמסטר או שנה באוניברסיטה העברית, הוא רוצה ללמוד בישיבת מיר. בדקתם אם אין פה אפליה שפתאום את זה מבטלים ופה מוסיפים?

לא הבנתי מה אנחנו מפחיתים פה.

אתם מביאים לפה תוספת לתגלית ולמסע. הכל נעשה באופן כזה שהוא הולך ללמוד באיזה שהוא מקום. אתם באותה החלטה החלטתם שמפסיקים את התקציב לאותו נער מארצות הברית שלא הולך למכללה למינהל אלא לישיבת מיר.

מי החליט על כך?

יאיר לפיד החליט.

ככל הידוע לי, הכל בהתאם לחוק, הכל עבר על פי הייעוץ המשפטי.

אנחנו המחוקקים. האם חשבתם שנשאל אתכם את השאלה הזאת? החלטתם פתאום לבטל.

גפני, זה בנט ולפיד. מה אתה רוצה מהם?

עבור מה נותנים את הכסף?

לתכניות שונות. אין לי תשובה ספציפית להגיד. התקופה שהם מגיעים בתכנית מסע היא בין סמסטר לשנה אקדמית מלאה.

מי מקבל את הכסף?

אני לא יכול לתת לך תשובה מי מקבל את הכסף, כי יש הרבה - -

אז בוא נחכה עד שתחזרו עם תשובות.

התפעול של התכניות האלו זה לא עבור פעילות אחת ספציפית. יש פה הרבה סוגים.

תביא את הפירוט.

שאלנו את הגורמים הפוליטיים במשרד האוצר, כולל השר, לגבי ישיבת מיר. בזמנו החלטנו, על פי בקשתכם, לקצץ להם את כל אותם כספים שהיו ניתנים להם כדי לקלוט תלמידים בישיבת מיר. אנחנו הבנו שהעניין הזה מוסדר בדרך כזאת או אחרת. אני לא מדבר על השוויוניות, אני לא מדבר על היכולת ללכת לבג"ץ. אנחנו רוצים לדעת בתור חברי קואליציה מה אנחנו שומעים לגבי הנושא הזה של השוואת תלמידי מיר. אנחנו הבאנו את ליצמן באמצעות מיר להיות אזרח ישראל וסגן שר הבריאות.

אני רוצה לשאול את השאלה קצת יותר רחב. אני לא חושב שהתשובה היא אצלך, אבל אני רוצה לשאול את השאלה כדי שתעבור הלאה. כשהצבענו על התקציב הייתה התחייבות, לפחות כלפיי, לא מהאוצר אלא ממישהו מגבוה שהנושא של בני חו"ל לא ימומש, זאת אומרת שיבוטל הקיצוץ. אחרי התקציב התחיל להיות בלגן בעניין. היה שלב ביניים. שלב הביניים היה ששר האוצר הסכים להחזיר את מבחני התמיכה מאחר ובני חו"ל נמצאים גם בישיבות הציוניות. זה בהתאם לתפישת העולם שלו שהוא לא בא להעניש אלא בא לתמרץ משני הצדדים. אני סירבתי להסדר הזה. התפתח דיון נוסף. בסופו של יום היו אמורים לבטל את הקיצוץ הזה עם איזו שהיא הגדרה מסוימת שמשום מה מתעכבת במשרד החינוך על כך שהוא צריך להגדיל את התחנות או את התבחינים. מה שאנחנו רוצים זה שיגמרו את זה מהיום למחר, כי זה סתם מושך אש, זה סתם לא בסדר, זה סתם מרגיז את כולם וזה סתם לא צודק. אנחנו רוצים שיגמרו את הסיפור הזה אחת ולתמיד - ובמהרה.

בהתאם לכספים שנותנים לתגלית ולמסע אנחנו רוצים שיינתן לעוד פרויקט שמביא עולים חדשים לארץ ישראל. אנחנו רוצים באותן פרופורציות, לא מעבר לזה, שיממנו גם את המסלול השלישי, את בני הישיבות שלומדים שם.

כל אזרח מחו"ל שבא ללמוד בארץ.

עולים משם 30% לפחות. אני מבקש שבאותן פרופורציות של תגלית ומסע יממנו גם את המסלול הזה.

אנחנו מדברים על תגלית, אבל יש ארגונים אחרים שעושים פעילות כמו תגלית, כמו למשל ישראל אקספורט. יש לכם התייחסות לזה, או שיש העדפה מיוחדת לתגלית?

זה הסכמים שונים שמתנהלים כל אחד במתווה שלו.

יש חברות שעובדות מול חברת תגלית לפי תבחינים מסוימים. מי שעונה על הקריטריונים של תגלית – תתקן אותי דרורית אם אני טועה - יכול לקבל את המימון מתגלית עבור הפעילויות הספציפיות שהוא עושה. את הדוגמה שנתת אני לא מכיר, אבל המימון שמגיע ממשלת ישראל והסוכנות מגיע לתגלית. תגלית היא זאת שמתקשרת מול אותן חברות חיצוניות.

מה המבנה של תגלית? איך המערכת הזאת עובדת? זה גוף משפטי? זאת חברה בע"מ?

זאת חברה שיש לה זכות מלידה.

הם זוכים במכרז, או שהם פטורים ממכרז?

יש להם פטור ממכרז.

זאת חברה מסחרית. אני לא מבין מה הולך פה. למה הם קיבלו פטור ממכרז?

זאת לא חברה מסחרית. זו חברה בת של הסוכנות היהודית.

אבל היא חברה בעירבון מוגבל. זאת חברה מסחרית. למה יש להם פטור ממכרז? מה, אחרים לא יודעים לעשות את העבודה? מי אמר שהם הכי זולים?

אם אי אפשר היה להתקשר לא היו - -

זה קצת מוגזם שעל חצי מיליארד שקל פוטרים ממכרז.

אין קשר בין מסע ותגלית לתלמידי חו"ל. אני אוודא שהתשובות לגבי תלמידי חו"ל - -

מה פירוש אין קשר?

יש קשר הדוק מאוד.

בני חו"ל לא בראייה של בני הישיבות, בראייה של קליטת עלייה.

מבחינה תקציבית כן. התשובות לכל מה שהעלית יגיעו לוועדה. אני אעביר את זה לגורמים הרלוונטיים, כי זה קשור לתקציב משרד החינוך.

וגם הסברים למה יש פטור ממכרז.

יכול להיות שמישהו בממשלה מתנה את התקציב למיר באיזו שהיא תוספת למקום אחר.

חמור מאוד.

הדברים האלה לא מקובלים. אנחנו התחייבנו לחברים בקואליציה לא לעבור בשקט על עניין מיר.

למה רק מיר, יש גם ישיבות אחרות?

הוא אומר את זה כמשל.

בכל מה שלא צודק אני איתך. אם אומרים שמיר מותנה בכך שיתנו גם לדברים אחרים - -

מי אמר את זה? לא אמרו את זה.

לא אמרו לי מה.

אני גם רוצה הסבר איך חברה בעירבון מוגבל מקבלת פטור ממכרז על חצי מיליארד שקל.

אני רואה כאן 3 מיליון שקלים להקמת האתר החדש של ארכיון המדינה בערד. אם אני לא טועה, הארכיון הופרט.

הארכיון לא הופרט.

הוא בתהליך של הפרטה.

ממש לא. היה תהליך מכרזי, ועדיין יש תהליך מכרזי, של העברת ארכיון המדינה לערד, אבל זה לא הפרטה של ארכיון המדינה. זה BOT של המבנה, לא של הארכיון.

אנחנו צריכים אולי לעבוד על הגדרות של הפרטה.

יכול להיות שאנחנו לא מדברים באותה שפה. ה-3 מיליון שמיועדים פה הם כחלק מההחלטה של המעבר לערד. המכרז להעברת ארכיון המדינה זה מכרז BOT, זה לא הפרטה.

בידיים של מי תהיה השליטה בארכיון? אם אני לא טועה, המועמדת המובילה במכרז הייתה - -

הארכיון יהיה גוף של הממשלה, הוא יהיה תחת משרד ראש הממשלה.

תחת פיקוח של גוף חיצוני.

לא. מכרז BOT זה לא הפרטה.

תסביר לי את הגבולות.

עניין של הפרטה זה הפיכת הגוף לגוף פרטי לחלוטין. בסוף חיי פרויקט ה-BOT כל המערכת, כולל הנכסים המוחשיים של המערכת, חוזרים לאחריות ולניהול של הארכיון.

אחרי כמה זמן?

אחרי מספר שנים.

מי המועמדים המובילים במכרז?

זה פרויקט מכרזי, אני לא בטוח שאני יכול - -

זה כבר פורסם. אני לא סתם שואלת אותך.

אני לא יכול להתייחס לזה כרגע.

אני אעזור לך. מדובר בשרי הריסון, אם אני לא טועה. זה מה שפורסם בתקשורת.

האם את מעלה על דעתך שמשרד ראש הממשלה עוסק בזוטות כאלו?

אתם מוזמנים לתקן את הטעות.

חברת הכנסת שפיר, אני חייב להתייעץ עם הייעוץ המשפטי לפני שאני נותן את התשובות על המכרז הזה.

תתייעץ עם היועץ המשפטי גם על העניין של תגלית, למה פטור ממכרז. הוועדה מבקשת להכניס בדיקת עומק של רואה חשבון בחברה הזאת.

ה-3 מיליון שקלים שמועברים לארכיון המדינה זה אמנם כחלק מאותה החלטת ממשלה, אבל זה לא על מנת להעביר את ארכיון המדינה לערד לאור העובדה שזה עדיין במכרז.

המכרז לא הסתיים כבר לפני חצי שנה? הוא התחיל באוקטובר 2012.

לא, הוא עדיין בתהליך. היו שני חלקים להחלטת הממשלה הזאת. החלטה אחת הייתה להעביר את ארכיון המדינה לערד, השנייה היא דיגיטציה של החומר הארכיוני. הכסף פה מועבר לצורך הפעולות של הדיגיטציה. זו דוגמה של סריקה של מסמכים בארכיון. בצורה כזאת יהיה קל יותר להנגיש את זה היום בשביל - -

מי הולך לנהל את המהלך הזה?

גנז המדינה. הוא כבר מתנהל.

מי הולך לנהל את המהלך השני של הפיקוח בערד?

בגלל שזה מכרז BOT זה מתנהל במשותף. את התהליך עצמו של הבנייה, של ההקמה והכל זה משרד האוצר, החשב הכללי וכמובן גנז המדינה. הפן הניהולי יהיה בידי גנז המדינה.

מי שמופקד על כלל התכנית הזאת זה גנז המדינה.

על מה המכרז?

הרעיון הוא להקים מערך לכל האחסון של החומרים שנדרשים לשמירה לצמיתות.

זה יעבור ממשרדכם אל גוף פרטי?

המבנה עצמו. זה המהות של מכרז BOT.

המבנה הוא ארכיון.

לא, החומרים בפנים.

של מי יהיו העובדים?

של משרד ראש הממשלה.

לא נראה לי שהעובדים יישארו גם אחר כך - -

זה נכון שיינתנו גם שירותים בתוך המבנה, אבל זה לא - -

לא סתם הייתה מחאה של עובדי הארכיון סביב הדבר הזה.

אני לא רוצה להיכנס לעניין של סכסוכי עבודה.

אנחנו לא נצביע על העברה הזאת. ביום שלישי בשבוע הבא לא נקיים עליה דיון.

התכנית לחיזוק ירושלים בסעיף 3 ו-4 היא מ-2005. מה כוללת התכנית? מה אנחנו מחזקים? מדוע אם זה מ-2005 אנחנו רק עכשיו - -?

החלטת הממשלה היא מ-2005.

זאת תכנית רב שנתית מ-2005 עד - -

החל מ-2005 ניתנו הרשאות להתחייב לצורך ביצוע התכנית. כיום התכניות האלו מגיעות להבשלה, לכן אנחנו רוצים להעביר כסף מזומן ועוד הרשאה להתחייב בשביל להשלים את הביצוע של החלטות הממשלה האלו לאור העובדה שניצלו את ההרשאות להתחייב שניתנו.

מה כוללת התכנית הזאת?

התכנית הרב שנתית מתרכזת בכמה תחומים של סיוע במימון פעולות להגברת התעסוקה בעיר, סיוע להפעלת תכניות מגורים, החייאת מרכז העיר, שיפור איכות החיים, אירועי תיירות, גוש חבילות תמריצים לסטודנטים לצורך לימודים ומגורים בעיר, תכנית להפיכת מרכז העיר למוקד כלכלי מסחרי מוביל, שיקום חומות העיר העתיקה, ניקיון ותאורה, הפקת אירועים בתוך העיר העתיקה.

מה זה האירועים בתוך העיר העתיקה?

אני מניח שאתם מכירים את עיר האורות. יש אירועים ליליים כאלה.

כל הדברים ידועים מ-2005. למה הם לא נכנסים לבסיס התקציב?

הפרויקטים האלה הם פרויקטים ארוכי טווח.

גם המדינה היא פרויקט ארוך טווח.

בשבוע הבא זה יעלה שוב אם תינתן לנו תשובה סופית, לא תשובה שיש לנו היום, בנושא של תלמידי חו"ל.

גם על ארכיון המדינה.

הוא יסביר לך את זה אחר כך.

אני רוצה תשובות לגבי סעיף 7, לגבי התכנית הנפרדת לבדואים בצפון והתכנית הנפרדת לדרוזים ולצ'רקסים. אני רוצה לדעת למה חיברתם אותם יחד בסעיף 2 ובסעיף 7.

ניר, תעביר להם את התשובות אחר כך.

תעביר לי את הפירוט.

אני רוצה לפעם הבאה שתהיה לנו תשובה מסודרת. זה לא חייב להיות דרככם, אנחנו יכולים לקבל את זה ממי שצריך לתת את התשובה. דבר שני שאני מבקש הוא שיבוא לכאן מישהו שייתן תשובה בנושא של מסע או תגלית, איך מסתדר לגבי הקבוצות שמקבלות, שלא מקבלות. אני יודע שכל שנה מגדילים את כמות האוטובוסים, מה שנקרא, אבל מורידים כל מיני כאלה שלא יכולים - -

אירועים גדולים.

שמישהו ייתן הסבר קצר וממצה.

אני רוצה שהוועדה תבקש להכניס רואה חשבון לבדיקת עומק לגבי מה שקורה בחברה הזאת.

אם תוכלו לפני כן לתת לנו חומר כתוב זה יהיה יותר טוב. רק אז נצביע על הפנייה הזאת.

מקובל עלי מה שאמרת. ניר, אני מבקש שתביא לנו את הפירוט של התכניות לחיזוק ירושלים, את מה שנעשה בתכנית הרב שנתית ובתכנית הפרטנית.

לא פירוט שאומר העלאת איכות החיים, אלא אומר מה זה פרויקט - -

פנייה 222,223.

הפנייה הזאת מצורפת לפנייה 55. היא קולטת את העודפים של המדפיס הממשלתי. מה שקרה זה שבסוף השנה היה צריך לסגור מהר את ההזמנות במרכבה והעודפים לא נרשמו כעודפים מחויבים.

מי בעד לאשר את העברה, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

פנייה מס' 234,236.

הפנייה נועדה להתאמת תקציב הפיתוח של משרד התחבורה לקצב הביצוע של חברות התשתית - רכבת ישראל, נתיבי ישראל - בפרויקטים כמו הקו המהיר, עכו-כרמיאל, מסילת העמק, קו אשקלון-באר-שבע.

מה עם כביש 3, מסילבר לקרית מלאכי? הוא היה בתכנון והורדתם אותו.

הפנייה הזאת מיועדת לתקצב בעיקר פיתוח של תחבורה ציבורית.

למה לא כביש 3?

כי זו פנייה שמתקצבת פרויקטים בביצוע. מדובר בתקציב מזומן בפרויקטים בביצוע.

יש פה סכום מאוד גדול.

זה סכום קטן ביחס לפרויקטים האלה.

לא מעניין אתכם לקבל את רשימת הפרויקטים, כמה הפרויקטים האלה עולים? זה רק חלק מהפרויקטים.

האומדן של הקו המהיר הוא 7 מיליארד. האומדן של קו אשקלון באר-שבע הוא מעל 2 מיליארד. האומדן של עכו כרמיאל ומסילת העמק מגיע ל-7 מיליארד. מדובר בפרויקטי ענק ובהיקף אדיר של 450 מיליון. זה תקציב מינורי.

השנה אתם צפויים להגיע ולבקש עוד תקציב?

לא צפויות להיות השנה עוד בקשות לתוספת תקציב.

מהבחינה הזו צריך להודות שעבודות התשתית הן יוצאות דופן.

יהיה פעם ביצוע של כביש 3?

אני לא יודע להתייחס לגבי כביש 3.

מי בעד פנייה 234,236, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – 1
אושר

רביזיה.

יש לנו בקשה של משרד החקלאות. את יודעת להסביר למה זה דחוף?

משרד החקלאות מבקש לצאת לקולות קוראים לפני סוף השנה. בשביל שהוא יוכל לבצע את הקולות הקוראים אנחנו צריכים להעביר את זה השבוע, אחרת בשבוע הבא הם כבר לא יוכלו לצאת בקולות קוראים.

אתמול לא ידעתם על זה?

אתמול ידענו על זה.

למה לא קיבלנו את העברה הזאת?

הם העבירו את זה, רק זה הגיע קצת מאוחר. באופן טבעי אני לא עושה את זה, רק פה הם אמרו שאם זה לא יאושר הם לא יוכלו לצאת בקול קורא והפסדנו את זה.

למה לא יכולנו לקבל את זה לפני 4 ימים?

לכן אני מעלה את זה פה לשיקול דעתנו. בדרך כלל זה לא בנוהל.

פנייה 246 זאת פנייה שדומה לפנייה שהעביר חברי הרפרנט של משרד התחבורה, שנועדה לערוך שינויים - -

הבנו למה זה דחוף, אבל למה לא הגשתם את זה?

אתם צודקים, אנחנו לא הגשנו את זה בזמן מסיבות פנימיות. אני מאוד מתנצלת.

תסבירי את 247.

247 זאת פנייה שנועדה לערוך שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של המשרד. זה מה שהסברתי לגבי הקולות הקוראים. אנחנו מעבירים 49 מיליון 400 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור תמיכה במפעלי ניקוז.

זה בעלי חיים חולים?

עוד 9 מיליון פיצויים לחקלאים בגין השמדת בעלי חיים לפי פקודת מחלות בעלי חיים ו- 2 מיליון שקלים לתמיכה בענף הבקר.

מה הפנייה השלישית?

הפניה השלישית נועדה לעשות שינויים בתקציב הפעולות של משרד החקלאות. הם מקבלים 2 מיליון 776 ממשרד הקליטה לקליטת מדענים עולים.

זה עדיין בסוגיית דברים הדחופים?

זה הגיע ביחד עם שינויים אחרים.

כאן אין לכם בעיה של קול קורא, נכון? על 248 אין לכם.

יש לנו פה 2 מיליון שקל מהמדען הראשי שמגיעים בסוף השנה בגלל סיבות של המדען הראשי בתמ"ת שלא העביר את הכסף עד עכשיו. אם משרד החקלאות רוצה לבצע את המחקרים האלה בתחליפי נפט - -

זה משהו אחר. פנייה מס' 248, שהיא לא דחופה, תעבור לשבוע הבא.

היא גם דחופה.

אנחנו העברנו את הבקשה לפני יותר מחודש. מדובר פה בשכר של אחד המדענים שמועסקים במכון וולקני במחקרים מאוד חשובים. מדובר פה בשכר, על כל המשתמע.

למה השכר שלהם מגיע ברגע האחרון?

כי הם התרשלו.

זו העברה משני משרדים.

יש פה סיכום בין משרדי של שכר למדענים עולים. זאת תכנית שכל שנה נידונה מחדש, אם אנחנו רוצים אותה או לא, אם יש בה צורך או לא.

כחד פעמי - -

אני לא מבינה, הם כבר עבדו בשביל המשכורות האלו.

בגלל שלא ידוע בכל שנה אם התכנית תתוקצב צריך לדון עליה מראש ואם מחליטים להפעיל אותה מחדש מעסיקים את האנשים והמשכורות מועברות באיחור.

זאת שערורייה.

זה חוסר אחריות כלפי אנשים.

הם התרשלו.

מאחר ומדובר כאן בהעברות בין שני משרדים - -

אם הן מיועדות לאנשים שעבדו בזיעת אפם אנחנו מאשרים את זה.

מעיין, מה קורה עם השמיטה שנה הבאה?

יש שנת שמיטה בשנה הבאה.

מה התקצוב שלה?

בדיוק היום ב-16:00 בא אלי מלאכי עם צביקה ממשרד החקלאות. אנחנו לקראת סגירה בתקציבי השמיטה. ביקשנו מהמבקשים של התקציבים לצמצם קצת את הבקשות. הגיעו אלינו בקשות בסך של מיליונים. זה נראה לנו הרבה.

אותן תכניות שהיו בשמיטה הקודמת?

כן.

מה עם הלימודים לחקלאים?

יכול להיות שיהיה צמצום בעניין הזה. עוד לא סגרנו.

המדענים כבר עובדים. זה לא משהו לעתיד, זה לא להמשך.

הם מקבלים את השכר כי למשרד החקלאות יש תקציב שכר. כל חודש הוא נותן את השכר. בסוף שנה הוא נתקע כי הכסף של העולים לא הגיע.

האם אתם מניחים שהוועדה תאשר אוטומטית? הם היו אמורים לקבל רטרואקטיבית, נכון?

אנחנו לא מניחים שהוועדה תאשר אוטומטית שום דבר, אנחנו מניחים שהוועדה תשמע.

אנחנו לא מאשרים לעתיד, נכון?

אתם מאשרים לעתיד.

הם לא קיבלו שכר?

אם אתה לא תאשר הם לא יקבלו שכר.

של מתי?

של נובמבר ודצמבר.

הם מניחים שנאשר את זה.

הם יפסיקו לעבוד. תמיד זה כך הולך.

אנחנו לא חותמת גומי.

זה לא חותמת גומי.

אם לא תחתום האנשים האלה לא יקבלו שכר. מה אתה רוצה עכשיו? אתה רוצה להעניש אותם?

רובי, אתה לא פייר. זה לא הוגן מה שאתה עושה. אמרתי שאני מצביע בעד, אין שום ספק, אבל אני אומר שזה לא צריך להיות ככה.

שמעון, אתה צודק, יש כאן תקלה. הם התנצלו. קיבלנו את זה כבקשה חד- פעמית. מותר לוועדה גם פעם לעשות בקשה חד-פעמית. מי בעד לאשר את פנייה מס' 246, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

מי בעד פנייה מס' 247, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

מי בעד פנייה 248-250, שזה העניין של השכר, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
אושר

מעיין, זאת הפריבילגיה היחידה. אנחנו לא עושים את זה אף פעם.

משרד החקלאות מודה לכם.

רבותיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:10.>