PAGE
2
ועדת הכספים
18/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 215>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 11:15

<תקצוב פרויקט נצח יהודה (הנח"ל החרדי)>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

משה גפני

בועז טופורובסקי

עליזה לביא

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

עמר בר-לב
שמעון סולומון

>
ששון חדד - ראש ענף תקציבי יבשה מיוחדים, אגף התקציבים, משרד הביטחון

אמיר וקנין - ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל

סרן גיא ירמיהו - רמ"ד פנסיה, ביטוח וחסכון, משרד הביטחון

רועי קונפינו - אגף התקציבים, משרד האוצר

הרב ירון דוד - מנכ"ל עמותת נצח יהודה

הרב צבי קלנבאו - ועד מנהל, עמותת נצח יהודה

משה ליפשיץ - בוגר נצח יהודה

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תקצוב פרויקט נצח יהודה (הנח"ל החרדי)>

רבותיי, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקצוב פרויקט נצח יהודה (הנח"ל החרדי).

בדיונים על העברת התקציב, לפעמים תוך כדי דיון על העברה כספית עולות שאלות על עצם העניין ולא תמיד בזמן העברה כספית אפשר לדון בהן. אז אני אומר שנקיים על הנושא דיון בנפרד ואכן אנחנו עושים זאת. אנחנו אוספים את אותם אלה שאמרנו שלגביהם נקיים דיון נפרד ומעלים לדיון ואפילו מהר מאוד. היום תכננו להעלות שני נושאים כאשר האחד היה מערך הגיור, נושא שהועלה בעיקר על ידי אלעזר ואולי גם על ידי עפר, נושא שעלה בהקשר של העברה כספית עת ראינו שכאילו מורידים קצת ממערך הגיור ושאלנו איך יכול להיות. הנושא השני שהתבקש, בעקבות העברות כספיות לישיבות ההסדר עפר העלה את הנושא של גדוד נצח יהודה ואמרתי שגם בנושא זה נקיים דיון בנפרד ואכן זימנו להיום דיון נפרד גם על נושא מערך הגיור וגם על נושא נצח יהודה.

לגבי מערך הגיור יש מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת וצריך להודות להם.

לגבי מערך הגיור, המערך עצמו נמצא במשרד ראש הממשלה. המשרד קיבל את ההודעה אבל רק ביום ראשון ההודעה הועברה למשרד לשירותי דת. אמרתי להם שהם צריכים לבוא עם חומר רציני מה גם שיכול להיות שיהיו שאלות עקרוניות. הם אמרו שלא יספיקו להכין את זה, מה עוד שהרב אלי בן-דהן נסע אתמול לחוץ לארץ. הם ביקשו לקבל קצת יותר זמן כי הם רוצים לבוא לכאן מוכנים. הם דיברו גם עם אלעזר וגם על דעתו הסכמנו שנדחה את הדיון בנושא הזה לשבוע הבא.

אני לא מבינה מה היה להם להכין שעשרים שנים הם לא הכינו. מה עוד יש להם להכין? אני מבינה שזה גם על דעתך.

מה נושא הדיון?

גדוד נצח יהודה.

לא, לגבי הגיור.

הסברתי. לא שמעת.

שמעתי כל מילה אבל לא הבנתי.

הייתה העברה כספית ממנה ראינו שהכסף יורד ממערך הגיור ואנשים שאלו מה הפירוש. לכן אמרתי שנזמין אותם לכאן כדי שייתנו לנו הסבר מלא על תקציב מערך הגיור, אבל לא רק זה. ביקשתי שיביאו מספרים שיאמרו כמה אנשים התגיירו בשנה הזאת ובשנה שעברה, כמה מבקשים וכולי. יכול להיות שיש מאה אלף שעומדים בתור. ביקשתי שייתנו מספרים.

מאתיים אלף.

אל תדאג, אני יודע בדיוק כמה. ביקשתי שייתנו את המספרים. אמרתי שיכול להיות שיישאלו שאלות יותר לעומק בנושא של הגיור. בדרך כלל, אם זה רפרנט של משרד האוצר הייתי עוצר ואומר שזה לא רלוונטי לגביו אבל ביקשתי שהם ישלחו מישהו שיכול להיות שיוכל גם לתת תשובות על שאלות כאלה.

מה זה קשור לאלעזר שטרן ולעליזה לביא?

אני אגיד לך משפט אחד. אם לא נטפל בסוגיית הגיור, לא תהיה כאן מדינה יהודית. אם לא תהיה כאן מדינה יהודית, מי יחזיק אתכם?

כמה עומדים בתור להתגייר?

הוא התכוון לגייר את החרדים.

זה הגיור היחיד שמנסים לעשות.

הרב רביץ היה אומר ערב גיבוש והכרעה בנושא חוק כבוד האדם וזכויותיו שאתם מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית. מה זה דמוקרטית, אנחנו הבנו כי הסברתם לנו, דמוקרטית אנחנו מבינים מצוין, אבל תסבירו מה זה מדינה יהודית.

אל תצחק. אם קראת את פסק הדין של שופט בית המשפט העליון ברק, איך הוא מסתבך שם בפסיקה הראשונה. הוא התפלפל עם הנושא. השם ישמור.

הוא מלומד ותלמיד חכם.

אני יודע. אמרתי, הוא גאון.

אמרתי מה היה אומר הרב רביץ. יש לנו מחלוקת קשה מאוד בתוך המערכת.

גם על דמוקרטית יש מחלוקות.

דמוקרטית הבנו.

נדמה לך שהבנו. רבותיי, זה היה מה שנקרא חימום ובוא נעבור עכשיו לנושא עצמו וזה הנושא של גדוד נצח יהודה כפי שהוא נקרא.

אני לא חושב שהנושא הוא דווקא הגדוד.

רגע. אני רוצה להרחיב את זה. זה התחיל מהגדוד. השאלה התחילה משאלה גדולה. ראינו שאחת המשימות המרכזיות של הממשלה הזאת היא לראות איך אפשר לפתוח את שערי צה"ל בפני אוכלוסיות נוספות ונעשים מעשים וצעדים גדולים כדי שישפיעו, ולכן רצינו לדעת האם צה"ל באמת מוכן לנושא הזה. לו יצויר שבאמת זה מתחיל, האם צה"ל מוכן לזה? התחושה שלנו הייתה שצה"ל לא מוכן לזה. יש אומרים שצה"ל אפילו לא רוצה את זה. אני לא יודע, אבל מוכן או לא מוכן, המשמעות היא בואו נראה אם צה"ל משקיע כספים בעניין. כתוצאה מכך אמרנו שנראה את הפריט. הפריט האחד שיש הוא גדוד נצח יהודה בו נמצאים אנשים – אני לא יודע איך לקרוא לזה ואני אפילו לא רוצה להגיד את השמות – שהתגייסו בהתאם לכיוון הזה. רצינו לראות אם באמת צה"ל משקיע את כל מה שצריך להשקיע ומקבל את כל מה שצריך בהתאם למדיניות של ממשלה שרוצה שזה יהיה אחד הקווים המובילים.

ברשותך ניסן, אני רוצה לתת עוד מסגרת.

לנושא המסגרת, לא הגיע שום חומר לדיון הזה. ראשית, למה לא הגיע? שנית, פנינו ושאלו אותי למה אני פונה כל כך מאוחר. אמרתי שרק אתמול שלחתם חומרים להיום. למה לא מגיע חומר מסודר גם לגבי רקע לחברים שלא מכירים את הגדוד הזה. לא יעלה על הדעת שלא נקבל את החומר הבסיסי ושנצטרך להוציא לבד מה-גוגל חומרים בנושא. אנחנו אנשים רציניים, רוצים לקרוא, רוצים לעשות שיעורי בית כמו שעשינו בנושא של בריל.

אתם רוצים שנדחה את הדיון?

הייתה כוונת מכוון לא לתת להם חומר?

לא. מה פתאום?

אתמול כשפנינו, קיבלנו נזיפה למה פונים אתמול.

ממי קיבלת נזיפה?

לא משנה. מאנשים שלך. אפשר היה להעביר חומרים קודמים, חומרים שקיימים במערכת, ויש. הנזיפה הייתה למה פנינו כל כך מאוחר, אבל אתה יודע שאנחנו פונים רק אחרי שאנחנו מקבלים את החומרים וראינו שאין חומר על הנח"ל החרדי.

יכול להיות. בכל אופן זימנו את מי ששייך ויכול לתת לנו את האינפורמציה. לפי זה, אם נראה שיש צורך בדיון נוסף ובכיוונים נוספים, תמיד אנחנו פתוחים לזה. לשאלה שנשאלה, כך נוצר הדיון כאן בוועדה הזאת בנושא הזה.

אני רוצה להזכיר שיש לדיון עוד מסגרת. במסגרת הדיון על העברות לישיבות ההסדר נטען שהתמיכה בישיבות ההסדר נובעת מהרצון לשלב תורה בשירות צבאי. מכיוון שגדוד הנחל החרדי וצורות השירות האחרות של החרדים הם צורות שירות בהן אנשים אמורים להיות מסוגלים לשמר את אורח חייהם שהוא אורח חיים שכולל לימוד תורה ועדיין לשרת בצבא – ואנחנו כמובן תומכים בזה תמיכה גדולה – הנתונים שיינתנו לנו היום צריכים להישפט גם בהקשר הזה. זאת אומרת, אם הממשלה רוצה לעודד את הדבר הזה – ואני כמובן לגמרי בעד שהיא תעודד – באיזה מסגרות היא מעודדת את זה ובאיזה לא? זה לא רק האם צה"ל מוכן כי ייאמר לנו כאן – אני כבר מקדים את המאוחר – שסביב כל העניין של שירות החרדים מתקיים שיח בין האוצר לבין משרד הביטחון עם שאיפה והבנה שהשיח הזה מגיע להסכם. אנחנו דנו בזה גם בוועדה המיוחדת בשבוע שעבר.

הערך הזה של אפשרות לחיות חיים שיש בהם לימוד תורה יחד עם שירות צבאי הוא ערך מוביל ואם אפשר אנחנו רוצים לראות כמה כסף ניתן לו במסגרות שונות שעוסקות בו.

תודה. נתחיל ואחר כך נראה איך נתקדם עם זה.

ששון דוד, רמ"ד תקציבי יבשה, אגף התקציבים, משרד הביטחון. שתי הערות לפתיח. קיבלנו את הזימון, לא ביקשו מאתנו – לפחות לא ממני – חומר. אנחנו הכנו את המצגת אתמול בלילה ואנחנו מציגים אותה עכשיו. המצגת היא על נצח יהודה. אין לנו כאן חומר על מסלולים אחרים ולא על כל החרדים. תוך כדי הדיון אפשר כמובן לשאול שאלות עליהן נענה כפי יכולתנו, אבל המיקוד כאן הוא נצח יהודה. אנחנו ניתן כאן מצגת שאני מניח שחלק מכירים וחלק לא מכירים. ננסה להביא את המצגת הכוללת ביותר בנושא הזה ולהעמיק בנושא. בסוף המצגת אנחנו נתייחס לדברים שנשאלו כאן כולל עלויות. אני מסכים עם חבר הכנסת שלח שאמר שהנושא הזה בימים אלה נמצא בסיכום עם משרד האוצר לגבי העלויות שלו והתקציבים העתידיים שלו.
מה שאנחנו מציגים כאן, זאת התכנית הכמותית וכמובן שהתכנית הזאת, ככל שהתקציב יהיה יותר גדול, תהיה תכנית עם יותר בשר, אבל זה דבר שעוד לא נסגר עד הסוף ואני מניח שזה יקרה בימים הקרובים.

אמיר וקנין, ראש מדור שילוב חרדים בצה"ל.

איפה אתה יושב?

באכ"א תחת גדי אגמון, תחת ראש ענף תכנון כוח סדיר.

הגדוד הוקם בשנת 1999.

המצגת הזו אחר כך תישאר אצלנו?

כן. אין בעיה להשאיר את המצגת.

הגדוד הוקם בשנת 1999 ביוזמה של אכ"א בזמנו יחד עם האגף הביטחוני חברתי ועמותת הרבנים שנמצאת כאן. יושב ראש הוועדה שאל האם אנחנו ערוכים או לא והיעד עליו כרגע מדברים שייתנו לנו הוא אלפיים חרדים השנה. כרגע אנחנו מוכנים לקלוט מה שאנחנו מחויבים לקלוט בשנת 2016-2017, שזה 3,200 חרדים. הקמנו שני בסיסים נפרדים כאשר האחד הוא בפלס נח"ל, שזאת בעצם הרחבה של הגדוד. הגדוד פעם ישב בתוך בסיס הטירונות של חטיבה 900.

ההחלטות כאן הן החלטות שלכם, של הוועדה, שהן פחות רלוונטיות.

מבחינת היקפי גיוס. לפי המדובר בהצעת המחליטים, מדברים על 3,200 חרדים שיתגייסו לצה"ל בשנת 2016. השנה אנחנו נעמוד בהתנדבות - זאת אומרת, חרדים שבאו בהתנדבות לצבא, לא חייבנו אף אחד להגיע – על אלפיים חרדים. במסלול נצח אנחנו מדברים על 700 עד 800 חרדים שנגייס השנה. אנחנו כבר ערוכים ל-3,200. זאת אומרת, למרות שהשנה אנחנו נגייס אלפיים, אנחנו ערוכים לגיוס 3,200.

נערכנו לכך שהדיון לא יהיה בשידור. אני לא בטוח שאנחנו רוצים לפרסם את כל הנתונים שמופיעים כאן. הכנסת תחליט אם לפרסם.

אני פשוט לא יודע על מה אתם עומדים. אתם חושבים שהנתונים האלה הם נתונים חסויים?

חלקם כן וחלקם לא.

הישיבה היא פתוחה.

זה שהיא פתוחה, זה בסדר. הבעיה שלנו היא השידור.

נניח שנוריד את השידור.

אין כאן סיווג. המספרים לא מסווגים.

המספרים פורסמו.

יש כאן כל מיני מגמות שאני לא בטוח שאנחנו רוצים לפרסם אותם בשידור.

מהניסיון שלי, עכשיו אתה תפרסם אותם יותר.

שזה יסוכם ויאושר והכול יהיה מאחורינו. כאן אנחנו אומרים משהו שלא דווקא נמצא בשלב הזה.

אני לא חושב שיש כאן משהו מסווג.

אין כאן עניין של סיווג, יש כאן עניין של אמירות שהן תלויות בכל מיני החלטות שטרם הוחלטו.

מאחר וזאת ישיבה פתוחה בה יושבים גם עיתונאים, אם יושב עיתונאי וכותב, מבחינתך אני שואל כי אני לא יודע מה אתם עומדים להציג, יש הבדל אם זה ישודר או עיתונאי יכתוב את הדברים?

להבנתנו כן, אבל אתם תחליטו. חלק מהדברים שמוצגים הן תכניות לעתיד שחלקן תלויות, כמו שאמרתי, במסגרת שתסוכם עם האוצר. יכול להיות שנגיד כאן משהו ומחר בבוקר זה לא יצא.

למה אי אפשר להוריד את השידור?

אבל אם אין סיווג, אין סיווג.

אמרתי. אין עניין של סיווג. אמרתי מראש.

אם נוריד את השידור אבל יושבים כאן עיתונאים, מה ההבדל?

אין לך שום בעיה עם זה. אין סיווג, אין שום בעיה. אתה יכול להיות רגוע.

גם הפרוטוקול מפורסם במלואו.

אם תגיעו למקום שתחשבו שלא כדאי להתייחס אליו, נפסיק ונמשיך הלאה.

בעבר המלש"ב החרדי היה מגיע בגיל 16 ללשכת הגיוס והיו מזהים אותו כחרדי.

כשאתה מדבר על אלפיים חרדים השנה, המספר הזה מתייחס ל-2013 או ל-2014?

ל-2013, קלנדרי.

זאת אומרת, יהיו לכם אלפיים?

יהיו לנו אלפיים חרדים חדשים השנה שגייסנו לצבא. בסך הכול היום כ-3,700 חרדים משרתים בצבא וכל זה בהסכמה וברצון של הציבור החרדי להתגייס למסלולים השונים, כמובן למסלולים מותאמים, למסלול נצח, למסלול שח"ר. אני ארחיב בהמשך לגבי מסלול נצח.

בעבר בגיל 16 המלש"ב היה מגיע ללשכת הגיוס, היו מזהים אותו כחרדי והוא לא היה מבצע הליכים אלא מגיע בגיל 18 עם הדיחוי ואז היה דוחה כל שנה את הגיוס. כרגע אנחנו מבצעים הליכים רגילים. כל מלש"ב חרדי שמגיע ללשכת הגיוס, מבצע הליכים מלאים ולא משנה אם הוא מתכוון ללמוד בישיבה או שהוא מתכוון להתגייס. התכנית, לפחות לפי הצעת המחליטים, היא להקים מרכז מיון חרדי כשמטרת המרכז הזה היא הסברה על השירות בצה"ל. כמובן כאן זה תלוי בהחלטה, לפי מה שינחו אותנו בחוק, אם זה גיוס, אם זה שירות אזרחי או שהוא הולך למסלול של דחייה.

אין מסלול אחר בו חרדי בא ואומר שהוא רוצה ללכת ליחידה מיוחדת או ליחידה מסוימת?

הוא יכול. כותרת הגיוס כוללת את כל היחידות בצה"ל. כמובן שאנחנו מכוונים ליחידות החרדים כיוון ששם אנחנו יודעים לטפל בציבור החרדי שמגיע בצורה הטובה ביותר, אבל אם הוא רוצה להגיע לכל מקום בצבא, כל הצבא פתוח בפניו.

יש כאלה?

יש חרדים שמגיעים לצבא ומבקשים לא להיות במסלולי החרדים אלא מבקשים להגיע לפלס"רים השונים.

לא במספרים, אבל כמה כאלה באחוזים?

אנחנו מדברים השנה על בין 300 ל-400.

אתה רואה גידול בבקשות האלה?

ביחס לגידול בגיוס לחרדים, גם הבקשות האלה גדלות.

אנחנו מדברים כאן על הכול מבלי שהגדרנו מה זה חרדי.

מבחינת שותפים בדרך לגיוס לצה"ל. יש לנו את עמותת נצח יהודה שהיא מלווה את החיילים במסלול. זאת אומרת, הרבנים מגיעים לכל מקום, לכל בסיס בו החיילים משרתים, נמצאים שם ומעבירים שיעורים ומלווים אותם ברמה הראשונית.

מי אלה הרבנים?

הרבנים יושבים כאן. אני מניח שהם ידברו בהמשך. האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון בעבר היה אחראי בלעדי על הגיוס ובשנתיים האחרונות אנחנו נכנסנו כגורם מאוד משמעותי בגיוס לתוך המסלול. הם עושים גם גיוס למסלול וגם מלווים את המסלול והם כמובן, כמו שאמרתי בהתחלה, ממקימי המסלול מתחילת הדרך.

הג'וינט עוזר לנו בהשמה של החיילים בסיום השירות. ברגע שהם מסיימים, מקבלים הכשרה בשנת הלימודים, הג'וינט עוזר בהשמה שלהם. קרן לידידות של טורונטו נותנת לנו מלגות ללימודים בשנה השלישית, ובהמשך אני ארחיב בנושא. גם סניפי מפתח, שזה יחד עם הג'וינט, עושים את ההשמה. משרד הכלכלה נותן קורסים בשנה השלישית. קרן גרוס עוזרת לנו בסדנאות הכנה לשחרור.

אתה מדבר כאן על קרנות וכולי. אנחנו מדברים על טווח ארוך.

כל מה שהוא בתוך הצבא, הוא מסודר. כל מה שבתוך הצבא ולמטרת הצבא, אלה דברים מסודרים ומתוקצבים. אני פחות יודע לדבר על תקציבים ולשם כך נמצאים הגורמים הנוספים. מה שמגיע מבחוץ כמו סדנת משתחררים, קרן גרוס נותנת סדנאות משתחררים גם למגוון אוכלוסיות אחרות בצה"ל.

הכנה לקראת השחרור.

האתגרים השיווקיים שלנו. האחד הוא אטרקטיביות. כשאני מגיע למלש"ב החרדי, צריך לומר לו מה יוצא לו מזה. אמנם אחרי כן במהלך השירות הוא ייכנס יותר לכך שהוא תורם, הוא ירגיש טוב עם מה שהוא עושה, אבל בשלב הראשוני כשאני בא לשווק לו, אני לא משווק לו אידיאולוגיה אלא אני יותר משווק בוא, תראה איך אתה יכול להתפתח בתוך הצבא. יש לנו בעיה של התנגדות ברחוב, מה יגידו השכנים, כל מיני סיפורים מסביב.

מי צילם את התמונה הזאת של התפילין?

אצלנו במדור. זה אחד החיילים.

אתה שם לב על איזו יד הוא שם את התפילין? אם הוא שמאלי, בסדר, אבל לקחו תמונה שמדגימה דווקא מישהו שמניח את התפילין על הצד ההפוך.

סימן שהוא מקפיד.

זה לא אומר כלום כי יכול להיות שזאת תמונה הפוכה.

זאת הדוגמה ליהודית ודמוקרטית. גם אלה צריכים לקבל ביטוי.

או דוגמה למשהו אחר. אמרו למישהו שלצורך התמונה ישים.

אילוסטרציה.

במקרה זה בחור שאני מכיר אישית, בחור ששירת אצלנו במסלול.

והוא באמת שמאלי?

לא זוכר לומר לך. כמו שששון יכול להיות שהתמונה הפכה את הזווית.

זה לא יכול להיות. זה בלתי אפשרי. בסדר. תמשיך.

מבחינת סקירה היסטורית של הגדוד. פעם בשנות ה-60 היה נח"ל חרדי, בשנות ה-60 עד שנות ה-70, והמסלול הזה נסגר. בשנת 1999 מוקם גדוד נצח יהודה. הוא התחיל כפלוגה בגדוד 903 בנח"ל.

זאת תמונה מאזנת.

אני חושב שזה אותו אחד שעכשיו הוא מניח את זה על יד שמאל. לפעמים רוצים להדגים ולוקחים דבר חריג, דבר שלא עושה שכל.

כדאי שתחליפו את התמונה. יש כאלה עמי ארצות שיחשבו שלקחתם שחקנים מהבימה.

בשנת 2002 הפלוגה הפכה לגדוד. בשנת 2003 הגדוד הצטרף לחטיבת כפיר והיום הגדוד נוחל הרבה מאוד הצלחות. כרגע הוא מועמד לפרס הרמטכ"ל. הוא קיבל פרסים על תעסוקה מבצעית באיו"ש.

כמה משרתים בגדוד?

כיום בגדוד כ-500 לוחמים. יש עוד כ-270 בשנת הלימודים וכרגע גייסנו עוד שתי פלוגות.

אנחנו גייסנו אותם.

נכון. ביום שהייתם אתנו בשרשרת, התגייסו שתי פלוגות. בשבוע הבא אנחנו מדברים על גיוס של עוד שתי פלוגות. אני מאמין שנעמוד בזה שוב. אם נצליח לעמוד בגיוס של שתי פלוגות ארבע פעמים, בעצם אנחנו מדברים כבר על גדוד חרדי נוסף.

אתה אומר כאן גיוס של חרדים. האם אלה חרדים או שיכול להיות שאלה חבר'ה חרד"לים?

קודם כל, הגדוד עצמו, אם אנחנו נכנסים לאוכלוסיית הגדוד, על פי הגדרת ראש אכ"א בזמנו, שלושים אחוזים יכולים להגיע מהציבור הציוני ושבעים אחוזים מהציבור החרדי. המספרים שאני מציג כאן הם רק הציבור החרדי.

לפי מוסדות הלימוד בהם הם לומדים.

לפי מוסדות הלימוד. שלושים האחוזים ניתנו כהחלטה לחייב את הגדוד לתת מכ"ים שיוכלו לצאת, כשהשלושים אחוזים אינם זכאים לשנת הלימודים. זאת אומרת, הם משרתים שירות של שלוש שנים בתוך הגדוד.

בתוך חטיבת כפיר, הגדוד של החרדים הוא הגדול ביותר?

כן. בתוך החטיבה זה הגדוד הכי גדול., בוודאי עכשיו עם התוספות שיצטרפו, שעד שלא נפריד אותם, זה כבר מתחיל להיות גדוד וחצי.

תתייחס עוד פעם לשלושים אחוזים.

יש שלושים אחוזים ציוני ושבעים אחוזים חרדי כשהשלושים אחוזים לא נספרים כאן. ביעדים שאני מציג כאן, השלושים אחוזים האלה לא נספרים. אני סופר כאן רק את החרדים. אותם שלושים אחוזים משרתים שירות רגיל.

זאת אומרת, מה שהצגת לגבי ה-550, אלה רק שבעים אחוזים מתוכם.

כן. אחר כך אני אכנס למספרים באופן מדויק. כ-480 הם רק חרדים. הדתיים הלאומיים הפסיקו לבוא לגדוד בשלוש השנים האחרונות, גם בעקבות החלטה שהם עושים שירות רגיל בגדוד וגם בעקבות החלטה שההסדר יעשה יותר בגדוד מאשר הוא עושה במקומות אחרים. זאת אומרת, האריכו להם את השירות בגדוד ומי שרצה לבוא כחייל הסדר לגדוד, היה צריך לשרת שנה ושמונה חודשים.

חשבתי שהאריכו גם בגלל שאתם לא נותנים שנה, ובצדק לדעתי.

ההחלטה שמחייבת אותנו היא שלושים-שבעים אחוזים. בפועל אנחנו עומדים כבר על כמעט אולי עשרה אחוזים ציוני כשגם עשרת האחוזים ציוני אינם מקבלים את הזכות של שנה שלישית.

יש לי עוד שאלה.

תסביר לי כל הזמן מה אתה שואל.

כן. זה קצת קשה.

אני לא שואל כלום.

גפני לא מכיר בנושא ולכן אין לו שאלות.

הוא רצה שאני אשאל אם כולם אשכנזים.

אני יכול לענות.

אתה עוד עונה לו?

למה לא? מה הבעיה? אנחנו יודעים את הפילוח.

אתם יודעים את הפילוח?

בוודאי.

למה אתם יודעים את הפילוח?

כי אם אני רוצה לראות לאיזה קהלים אני יכול לפנות ולעניין אותם בגיוס, אני צריך לדעת מי מגיע. זה א'-ב' של שיווק, ניתוח הקהלים אליהם אתה מגיע וכך תגיע לפלחי שוק אחרים.

למרות שיהיה רב ראשי אחד, שם עדיין יש את הפיצול הזה.

אין פיצול. הם לא אומרים שיש פיצול.

הוא צודק. הוא רוצה לדעת אם מגיעים מהליטאים או מהחסידות.

אני יכול להגיד לך שהמספר די שווה לגודל של האוכלוסיות באוכלוסייה החרדית.

אם החיילים רוצים אוכל מהדרין, הם מקבלים?

החיילים מקבלים את כל הכשרויות. כשאנחנו נמצאים בבסיס נפרד, אנחנו מבשלים ספציפית לאותם חיילים ולכן אנחנו מביאים גם מוצרים ספציפיים, כולל דרישות שעלו מהשטח ובעקבות זה שינינו כשרויות בתוך הצבא.

קיבלתי מכתב.

אני לא מבין. אין יהדות אחת?

תירגע. אתה יכול להוציא אותו מהישיבה?

שמעתי שהם רצו לפתוח אזורים. זאת אותה יהדות ולמה לפתוח אזורים?

הייתה לי בעיה בכנסת לגבי מה יהיה המטבח, האם תהיה כשרות בית יוסף או כשרות אחרת.

בית יוסף, אסור על פי חוק.

אני לא יודע על פי איזה חוק.

נדמה לי שאין לבית יוסף היתר מהרבנות.

אמרו לי מה שאומר הרב הראשי של ירושלים. במקרה הרב הראשי של ירושלים היה הרב הראשי לישראל והוא פסק מה שפסק ומאותו יום יש שקט. אני יכול לומר לך שיש כאלה שאוכלים ויש כאלה שלא אוכלים.

אני לא אקרא את כל מה שכתוב במכתב שקיבלתי.

אני אגיד לך למה אני שואל את השאלה.

יש לחבר הכנסת שטרן רשות להפריע לי? אני באמצע רשות הדיבור.

רק משפט אחד. זה לא קשור לדיון בל מה שמשתמע מהתשובה הזאת זה שאפשר להשיג חמש כשרויות לגדוד אחד ואי אפשר להשיג גלוטן ללוחמים שרוצים להיות כאלה. למה אי אפשר להשיג אוכל – ואני אומר את האמת עכשיו – לחיילים שיש להם גלוטן? הצבא לא מגייס.

אני נגד גיוס חרדים. למה הם לוקחים חמש כשרויות כשאין גלוטן לחיילים קרביים? מה זה הדבר הזה?

אלעזר, אתה תראה בשנה הבאה עת תהיה שנת שמיטה ואז תתחיל להבין מה קורה.

גם בעניין זה פסקנו.

נכון. ייאמר לזכותו של יושב ראש הכנסת לשעבר שהוא פתר את הבעיה.

185 מיליון עודפים שצריכים להעביר משנה לשנה בכנסת, אפשר לפתור את זה. נמשיך.

שרגע. אלעזר שטרן מפריע לי בכוונה ואתה משתף אתו פעולה. עוד לא שאלתי את השאלה שרציתי לשאול.

סליחה. תשאל.

אני קיבלתי מכתב. אני יודע שאתם עסוקים מעל הראש עם המוניציפאלי אבל במכתב כותבים לי: אולי גפני ימצא את הזמן להגיש לשר הביטחון שאילתה דחופה בנושא. אני מדלג על הכתוב ומגיע לתמצית הסיפור. "בבסיס צה"ל בשדה דב בו משרתים חיילים חרדים, חלקם במסגרת שח"ר וחלקם בשירות רגיל, סיים אחד ממשגיחי הכשרות את שירותו הצבאי ולא מונה לו מחליף. כתוצאה מכך החיילים החרדים לא יכלו לאכול מהאוכל המתבשל במטבח הבסיס. פניותיהם ופניותינו לגורמים השונים לא הובילו לשינוי מהותי במצב, רק לניסיון לטשטש את הבעיה "ולהתיר" להם לאכול מהמטבח למרות שאין בו משגיח".

המשגיח מטעמם. זה לא שאין לו משגיח.

אני מקבל הרבה פעמים פניות מהסוג הזה. אני יודע גם מאנשים שמביאים אוכל מהבית. יש הרבה פעמים בעיות. אני לא מדבר על חמש כשרויות אלא אני מדבר על משגיח שנמצא בבסיס, שהוא עזב או שהוא סיים את שירותי הצבאי ולא נמצא לו מחליף ולכן לחיילים לא היה מה לאכול. האם אתם מודעים לעניין הזה? זה קורה? מה הסיפור הזה? אגב, שדה דב שייך לכם?

להם אין בעיה כזאת כי שם המטבח הוא אחד. הם מופרדים מצה"ל לחלוטין.

אני לא יודע. נשמע.

חבר הכנסת גפני, אני מוכן לענות.

הוא לא צריך את התשובה.

אני צריך את התשובה, אבל הוא כל הזמן מפריע לי. הדיון בכלל לא מעניין אותו אלא הוא רק רוצה להפריע לי. סליחה, אני מתנצל. תענה.

ביקורת בצבא מתבצעת – ביקורת רצינית – בין פעם לשנה לפעם בשנתיים.

למה בישיבות עושים את זה אחרת? זאת אומרת, הביקורת שעושים בישיבות, לעשות בצבא.

אני מדבר על ביקורת של תפקוד בסיס צה"ל. אצלי במדור יש גוף ביקורות שנמצא פעמיים בשנה בכל יחידה של חרדים. יש לנו מוקד שנמצא אצלנו. את הפנייה שהצגת אני מכיר, זאת פנייה מלפני חודש, והרב היה כבר בשני הבסיסים בהם מדובר ופתר את הבעיה. אני לא אומר שהכול מושלם ותמיד אנחנו לומדים. שוב, גם ההתפתחות הזאת של הכשרויות ולתת אפשרות לכל חייל לקבל את ההכשר בכשרות המתאימה, זה משהו שלומדים תוך כדי. בסופו של דבר אני יכול להגיד שהבעיה הספציפית טופלה וגם שהיום לכל חייל חרדי שרוצה כשרות, יש לו מענה בכשרות המתאימה כאשר גם יש אפשרות, במידה והחייל ממש לא מעוניין לאכול בבסיס מהאוכל שמבושל במטבח, לקבל חמגשית בכשרות בד"ץ עדה חרדית, החייל מקבל אותה אליו ומחמם אותה. החייל יכול לקבל את האוכל המתאים לו.

כמו התרנגולות ברוסיה.

אחרי שבועיים הוא אוכל לחם עם שוקולד.

בזמן הקומוניסטים באו לקולחוז ברוסיה לבדוק אותו.

אתה רוצה שזה יהיה בשידור?

לא אכפת לי. שאלו מה נותנים שם לתרנגולות לאכול. אמרו האנשים שם שאת כל הזבל נותנים להן לאכול. שאלו הפקחים האם התרנגולות שלנו שמטילות ביצים שהילדים שלנו אוכלים, אתם נותנים להן לאכול זבל? נתנו להם דוח. הלכו לקולחוז השני. טילפנו מהקולחוז הראשון ואמרו לקולחוז השני שכך וכך היה ושייזהרו. באו המפקחים לקולחוז השני ושאלו מה הם נותנים לתרנגולות לאכול. אמרו להם שנותנים להן ביצים, חלב, גבינה, לחם. שאלו המפקחים האם את הביצים, החלב, הגבינה והלחם שהילדים שלנו צריכים לאכול, אתם נותנים לתרנגולות לאכול? קיבלו גם הן קנס. טילפנו לקולחוז השלישי ואמרו להם כך וכך היה ושאלוהים יהיה אתכם. באו המפקחים לקולחוז השלישי ושאלו מה הם נותנים לתרנגולות לאכול. אמרו: מה פירוש? אנחנו נותנים להם כסף, שייקנו מה שהן רוצות.

אני חייב לספר סיפור הרבה יותר קצר. יהודי מברוקלין החליט לגדל פרה. מה אתה נותן לה לאכול בברוקלין? הוא אומר: כל יום עשרה ליטר חלב. ומה היא מוציאה? הוא אומר: חמישה ליטר. אז איך אתה חי? הוא אומר שהוא נותן לה חלב מכאן והיא מוציאה חלב ישראלי.

באמת יש בעיה. אני רוצה לומר לך, שטרן וכל האנשים שיושבים כאן, מה קורה אם מחר קמיםה חרדים כולם ואומרים שהם מתגייסים לצה"ל?

זאת שאלה הכי מצחיקה.

הוא אומר שלפי חוק שירות הביטחון, הם הולכים לצה"ל אבל הוא רוצה שתיתנו לו את אפשרות הפולחן.

אין בעיה. אין בעיה.

רובי, השאלה שלך היא שאלה חזקה מאוד והתשובה שלו סתם. סתם.

בגלל השאלה הזאת יש סידור אצל החרדים שמתגייסים טיפין טיפין. רק בגלל השאלה הזאת.

למה הם צריכים כל כך הרבה כשרויות? למה את זה אתה לא שואל?

אתה יודע למה? כי בשר מלנדאו עולה שלושה שקלים יותר מאשר בשר מבית יוסף.

תשאל למה.

בית יוסף ולנדאו עולים חמישה שקלים יותר מאחר וכולי וכולי.

איך תממן את המרצדס בבית יוסף?

אני מתחיל לחשוב שצדקת לגבי קיום הדיון בשידור.

זה פשוט מעצבן. רובי שאל שאלה מאוד רצינית, מה קורה אם כל החרדים מתגייסים. אדוני היושב ראש, זה לא בסדר. שאל חבר הכנסת ריבלין שאלה. הוא שאל מה קורה אם כל החרדים מתגייסים. איפה יהיו החיילות?

החיילות החרדיות?

לא.

איזה חיילות?

אני מדבר על החיילות. לא על הכשרות.

לא, אסור שיהיו חיילות. מה פירוש?

איפה עליזה לביא כשאני צריך אותה?

השאלה שלו היא שאלה נכונה.

כל החרדים מתגייסים לצבא. איפה יהיו החיילות? החיילות יהיו בבסיסים נפרדים?

לחיילות החרדיות יהיו בסיסים נפרדים. לחיילות הרגילות יגידו לבחור.

זמרת תהיה?

רבותיי, מספיק.

מדריכה מקצועית בטנקים, איך היא תבוא ותרביץ תורה באותם חיילים?

נמשיך במדריכת הכושר. עזוב, לא כדאי. יש עוד שאלות יותר מעניינות.

אתה עונה תשובות סתם. למה? הוא מדבר סתם, לא לעניין.

רבותיי, בואו נחזור למסגרת הרצינית. תמשיך.

מסלול נצח הוא מסלול של שנתיים שירות ולאחר מכן שנה של לימודים. אנחנו פונים לאוכלוסיית עוזבי ישיבות בגילאי 18 עד 21. זאת אומרת, אנחנו לא לוקחים חרדים מתוך הישיבות אלא מי שעוזב את הישיבה ורוצה להצטרף, אנחנו מצרפים אותו למסלול נצח יהודה. כמו שאמרתי, אלה חיילים איכותיים מאוד שבסופו של דבר גם מקבלים פרסים ומצטיינים.

מבחינת יעדי השיבוץ בגדוד. בעלי פרופיל 82 ומעלה, אנחנו שולחים לגדוד 97, לגדוד נצח יהודה ולגדוד החדש שיוקם. בעלי פרופיל 72 ומטה – גדוד נצח יהודה כבר לא רק הגדוד, מסלול נצח, אלא זה גם הרבה מאוד בסיסים מחוץ לגדוד כאשר יש לנו את כל יחידות הבינוי של חיל האוויר, יש לנו יחש"מים של חיל החימוש.

זה פרופיל 72 ומטה.

כן.

מה קורה בפער בין 72 ל-82?

אין.

אין משהו בין זה לזה?

אין. יש 72 ומטה ויש 64 ומטה. בשני הגיוסים האחרונים פתחנו מסלול חדש בחיל האוויר של לוחמים שמגינים על בסיסים בחיל האוויר, מסלול מגיני נגב. סך הכול ביעדים של המסלול ניתן לראות השנה 750 ואנחנו נעמוד מעבר, כמו שאמרתי. היעד שלנו ל-2014 הוא 850.

מבחינת התנאים במסלול. כשאנחנו מדברים על שירות מגדרי, הפרדה מלאה מנשים כשהגדוד המהמג"ד ועד אחרון החיילים הוא גדוד מגדרי. כשאנחנו מדברים על היחידות בתוך חיל האוויר ובתוך חיל החימוש, אנחנו מדברים על סביבה קרובה מגדרית, זאת אומרת, הוא נמצא בסדנה, יש לו חדר אוכל צמוד, יש לו בית כנסת צמוד. הבסיס כולו הוא בסיס מעורב, אבל האזור שהוא אזור המחיה שלו הוא אזור נפרד. בשנה השלישית הם זכאים לשנה בה אנחנו עושים להם הכנה לאזרחות.

מבחינת הגיוס למסלול. בסך הכול זה מורכב להגיע לצעירים האלה, זה נושא יותר טעון בתוך החברה החרדית.

מה שאתה אומר זה בפקודה צה"לית מחייבת?

כל מה שאני אומר זה בפקודה צה"לית מחייבת וכל מה שאני אומר, אני דואג לקיים אותו ואני עומד מאחוריו.

הם עושים תעסוקה?

לאט לאט. תנו לו להתקדם.

אני לא שואל סתם. הם עושים תעסוקה?

בוודאי שהם עושים תעסוקה.

אז הם יוצאים מהבסיס ויש מרפאה של הישוב.

לא. גדוד קרבי חי בתוך גזרה גדודית.

כל הזמן.

כל הזמן.

גם המרפאה.

גם המרפאה.

זה חשוב מאוד מה שאתה אומר.

מהרופא דרך החובשים, מש"קי ת"ש. אנחנו מדברים על גדוד מגדרי. כמ"פ במצח יהודה, פעם ראשונה שהיה לי פקיד ולא פקידה.

השאלה מה קורה כשאתה נזקק לשירותים אחרים.

אנחנו מוצאים את הפתרונות.

גם באזרחות זה כך.

מבחינת הגעה לצעירים. אנחנו נמצאים ברחוב, מסתובבים כדי למצוא את הנוער החרדי שמסתובב במקומות שנוער חרדי בדרך כלל לא מסתובב בהם. יש לנו קשר טוב עם בתי ספר שמטפלים בנוער חרדי שכבר לא לומד ויש לנו גורמי טיפול בנוער חרדי, יחידות קידום נוער. אני אראה תמונות. הסתובבנו כאן בירושלים, אנחנו שמים את הג'יפ, בבן יהודה, בכיכר החתולות ושם אנחנו פוגשים מלש"בים חרדים פוטנציאליים ומביאים אותם לגדוד.

פתחנו מודל של גיוס אזורי. לכל אזור יש לנו מגייס שאחראי על גיוס החרדים באזור שלו. הוא יוצר קשר עם גורמי טיפול ונוער, יוצר קשר עם בתי ספר, מסתובב ברחוב כדי בסופו של דבר להביא את הנערים האלה לתוך הגדוד.
מבחינת גיוס אוגוסט. כל הדבר הזה הביא גיוס של שתי פלוגות של לוחמים. אמרתי, כבר צוות שני למסלול מגיני נגב וכ-74 תומכי לחימה כשתומכי הלחימה מחולקים גם לתומכי לחימה קדמיים לגדוד, גם בחיל האוויר וגם באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. באוגוסט בסך הכול גויסו 329 חיילים למסלול.

מבחינת היעדים שלנו לעוד שבוע, לנובמבר. אנחנו נמצאים בכל הארץ. כמו שהצגתי יש לנו מגייס בלשכת גיוס תל השומר, מגייס בירושלים, מגייס בחיפה ובטבריה ומגייס בבאר שבע.

בבני ברק אין?

בני ברק זה תל השומר. זה לפי אזורי לשכת הגיוס. האזור שלו הוא לא רק בני ברק אלא הוא יעבוד גם באילת.


היעדים שלנו לעוד שבוע הם 220 לוחמים, עוד עשרים עד שלושים למסלול מגן נגב ועוד שישים-שבעים תומכי לחימה. בסך הכול בין 300 ל-320 ואם אני מסתכל על שנה שעברה בגיוס נובמבר, אני מדבר על הכפלה. כלומר, המהלך הזה של לרדת לשטח, למצוא את האנשים בשטח, ליצור קשר עם האנשים הרלוונטיים גרם להכפלת מספר המתגייסים של נצח יהודה.


אפשר לראות כאן את הפילוח של האוכלוסייה. כולל מי שנמצא כרגע בהכשרה, יש לנו כבר כמעט 700 לוחמים, 250 תומכי לחימה קדמיים, יש לנו 44 באט"ל, נהגים, מש"קי ת"ש.

איפה הם עושים מילואים?

בגדוד 941, זה גדוד חרדי שהוא כבר בתפוסה של מאתיים אחוזים. הוא הוקם לפני כשלוש שנים. אנחנו כבר צריכים להקים את הגדוד הבא כי החיילים מאוד רוצים לשרת ומעוניינים לבוא ולהתנדב.

מבחינת שנת הלימודים. השנה הזאת היא השנה השלישית בשירות. המטרה שלה היא להעלות את המוכנות והנכונות של החייל במסלול להשתלבות בשוק העבודה האזרחי. המשימה היא שילוב שלו בלימודים אקדמיים, קדם אקדמיים, קדם הנדסיים ולימודים מקצועיים. מבחינת הישגים של השנה הזאת, יש לנו מכינה אקדמית בה לומדים תלמידים שבתחילת השנה התחילו ללמוד את לוח הכפל ו-A, B, C ובסוף השנה הם יוצאים עם תעודת מכינה מלאה אתה הם יכולים להתקבל למוסדות אקדמיים. מה שבחור רגיל עושה בשש שנים בתיכון, שליש מבוגרי מסלול נצח עושים בשנה.

עושים בחינות בגרות בסוף המכינה?

כן. זאת תעודת מכינה.

למה שלא נעשה את זה במוסדות החינוך?

אולי נצמצם גם את עלות תקציב החינוך.

אם תשים מפקדים ותשפוט כל חייל שלא מגיע לשיעורים, יכול להיות שתגיע לאותם הישגים.

נעשה את זה בארבע שנים, אבל ילמדו הרבה יותר.

לגבי מכינת הנדסאים. החבר'ה שסיימו את המסלול הזה משיגים בכל שנה ממוצע גבוה מהממוצע הארצי ויש לנו קורסים מקצועיים שנותן משרד התמ"ת. תשעים אחוזים מסיימים בהצלחה את הקורסים המקצועיים.

בתחילת השנה אנחנו נותנים להם סדנה למיון ואבחון תעסוקתי מלא. שתי פגישות עם פסיכולוג ומבחנים. לאחר מכן הם מחליטים שתי החלטות: האחת, מה ההחלטה שלי קדימה. אם אני רוצה להיות עורך דין, כיוון שאין לי תעודת בגרות ואין לי שום דבר, לכן אני לומד בשנה הזאת במכינה אקדמית. אם אני רוצה להיות מקצועי, אני לומד לימודי מקצוע בשנה הזאת, ואם אני רוצה ללמוד במסלול הנדסאים, אני עושה מכינת הנדסאים.

מבחינת המילואים, אמרנו. כולם מגיעים לשנת משימה, משם כולם מופנים לגדוד 941. כרגע הקמנו עוד גוף שלישותי שצובר את החיילים הנוספים לקראת הקמת גדוד נוסף. יש לנו גם איזשהו מיצוי שהוא לא העיקרי אבל הוא גם ביחידות פיקוד העורף וביחידות סריקה של הרבנות.

אתה יודע להגיד כמה ימים עשה הגדוד הזה, אם הוא אכן עשה? אחת הטענות הן שלא מזמינים אותם מספיק למילואים.

הגדוד עושה מילואים כפי כל גדוד מילואים, לפי הסיכומים הרגילים לגדודים לוחמים באיו"ש.

ב-2013 הייתה ירידה אצל כולם. מה שכן, לא כל הבוגרים משובצים בגדוד המילואים כי יש הרבה יותר בוגרים מאשר הגדוד יכול לספוג.

הם לא משובצים בכלל. בגלל שיש להם תנאים של חרדים, שנים לא עשו מילואים עד שלא יצרו מסגרת מילואים.

יש מסגרות נוספות קטנות, אבל אין מסגרות של גדוד.

זה מה שאני אומר.

המבנה בכל הצבא הוא גדוד מזין חטיבה.

נכון. אני חושב שחשוב להדגיש כאן שיש שני דברים. ראשית, עד שאין מילואים, אין. מצד שני, כשהם כבר נשואים, הדרישות פחותות בהיבט של המרחק מנשים.

אגב, הבעיה הזאת היא לא רק כאן אלא היא בכל המילואים כאשר יש לנו עודף אדיר של מילואימניקים. אחת הפעולות אנחנו עושים היום זה להקטין את המערך הזה בכלל. כאן הבעיה היא יותר חמורה כי כאן מלכתחילה אין לך חטיבה אלא יש לך רק גדוד.

זה גם לא גדוד מלא. הוא שתי פלוגות.

לא. זה הגדוד השני שיקום. עכשיו הבעיה תחריף כי יהיה לך גדוד שני ועדיין רק גדוד אחד מילואים.

עד כמה הגדוד הזה משולב בתכניות האופרטיביות של צה"ל ולא רק באיו"ש?

עד כמה שאני זוכר, רגיל, כמו כל חטיבת כפיר. אני לא חושב שהוא שונה בזה אבל אני יכול לבדוק לך.

האופרטיבי שלו, זה לא מה שאתה חושב.

זאת חטיבת כפיר.

מישהו צריך להיות גם שם.

לסכם. סקר של מוסד שמואל נאמן שבחן אותנו, אנחנו לא היינו חלק מהסקר הזה.

מה זה מוסד שמואל נאמן?

מוסד שמואל נאמן הוא מוסד של הטכניון שעוסק במחקרי חברה.

כלכלת ביטחון.

מתוך אלה שסיימו את הצבא, אנחנו מדברים על 91 אחוזים שהם עובדים או סטודנטים, שני אחוזים שחזרו ללמוד בכולל ועוד שבעה אחוזים שלא עובדים. אני יכול להגיד לך שבדומה למסלולי תעסוקה אחרים שניסו לשלב חרדים בשוק העבודה, זה בכלל לא דומה אלא זה בהיקפים פי כמה וכמה. זאת בעצם ההצלחה שלנו בסופו של דבר.

אותי מעניינים דווקא שני האחוזים שחזרו ללמוד בכולל. הם עשו את כל המסלול וחוזרים ללמוד בישיבות.

כן. כי הם רואים בלימוד התורה ערך.

זה מיקרו קוסמוס. השאלה אם זה דבר שהוא יוצא דופן או דבר שיכול להיות. זאת אומרת, האמירה שבו ברגע שאתה מפסיק את לימוד התורה הוא דבר שמנתק אותך, בכל זאת יש שני אחוזים שחוזרים כי רובם שהגיעו בכלל לא היו בתוך המערכת. זה דבר מאוד מעניין.

ההנחה היא ששני האחוזים האלה היו בתוך המערכת, הגיעו לשרת וחזרו אליה.

אני מכיר אנשים שהלכו לצבא וראה זה פלא, הם הצטיינו באוניברסיטה. הם ניתקו את הלימודים שלהם, חזרו לאוניברסיטה והפכו להיות פרופסורים ודוקטורים.

שאלה לגבי הסקר. זה נבחן אחרי שנת שירות או אחרי שנתיים שירות?

מהקמת הגדוד, נתנו להם את כל הפוטנציאל, משנת 1999 ועד לפני שנה וחצי.

הם מוצאים מיד עבודה או שהולכים ללימודים? או שזה לוקח להם זמן?

מיד כשהם מסיימים הם מוצאים עבודה והם משולבים.

לבד או שהצבא עוזר להם?

אמרתי שאנחנו עוזרים בהשמה.

צריך לזכור שהאנשים האלה בדרך כלל לא חוזרים הביתה. הבית לא באמת קולט אותם.

אלה שחוזרים לכולל, אני רוצה להבין, הם עושים מילואים?

כן. היו לנו פניות בודדות שביקשו שעכשיו, כיוון שחזרו לתוך הכולל, להתחשב בהם, אבל אלה היו פניות ממש בודדות. אני יכול לספור את הפניות האלה על יד אחת. רוב החיילים, אני מקבל הרבה יותר פניות של תעזור לי להיכנס לתוך הגדוד מאשר פניות אחרות.

אם החוק שעכשיו עובדים עליו יגיד שמי שלומד תורה הוא עבריין, העסק הזה גם יתרסק כי אז כולם יצאו נגד. גם החרדים לייט וגם החרדים היותר קיצוניים, לימוד תורה זה הדבר הכי חשוב. אני לא מדבר על שני אחוזים שחוזרים לכולל אלא אני מדבר על ה-91 אחוזים, על ה-98 אחוזים. אם המדינה תחליט שמי שלומד תורה הוא עבריין, העסק הזה יתרסק.

חס וחלילה. אף אחד לא אמר שמי שלומד תורה הוא עבריין.

זה מה שרוצים להגיד בחוק. זה פשוט יפגע בכל מה שאתה רואה.

רבותיי, נמשיך.

השקף האחרון שלי, לסיכום. אני רוצה לומר שהמלש"ב החרדי מגיע – אתם ראיתם מאיפה אנחנו מביאים את הבחור למסלול נצח – ועושה דברים מאוד טובים בתוך הצבא. אנחנו משלבים אותו בהצלחה בתוך הצבא ובסופו של דבר גם נותנים לו פרנסה בעתיד. המסלול הזה רק הולך וגדל והכפיל את עצמו בשנה האחרונה, דבר שמראה שהמלש"בים – בעיקר הם באים דרך חבר מביא חבר – מביאים אחד את השני לתוך הגדוד והם מאוד מרוצים ומעבירים את המסר לאחרים.

לפי מה שאתה מתאר לנו כאן, הכול נראה כמו גן עדן. כלומר, אין שום הוצאות נוספות שהגדוד הזה צורך? אני מבין שיש הרבה מאוד כספים.

מה שהוא עשה, הוא תיאר את המסלול. תכף נדבר על הצד הכספי.

בטח יש הרבה תרומות.

תחזור לשקף של השותפים.

רציתי להעביר את זה לבסיס הזה כי זאת למעשה הייתה השאלה בגינה התחלנו עם כל העניין.

כן, אבל אי אפשר היה לדבר בלי שתדעו את הדברים.

אתה צודק. בסדר גמור.

כמו שאתם רואים כאן, השקף הזה למעשה ממקד את כל ההוצאות, כל אחד מה הוא נותן. אפשר לחלק את זה לשלושה חלקים: לפני הגיוס, בתוך השירות שלו, השנתיים שהוא עושה, ומה שקורה בשנה השלישית.

אני אתחיל מהסוף. השנה השלישית היא שנה בה הוא לא נותן תפוקה לצה"ל לצורך העניין. הוא מקבל את המשכורת שלו, כולל כל מה שהוא מקבל מסביב, כולל קורסים שהוא מקבל מהתמ"ת כעלות אקסטרה. זאת אומרת, זה לא משהו שחייל סטנדרטי עושה. אם יש לנו מסלול מקוצר, הוא פשוט לא נמצא אתנו. כל העלות שלו בשנה השלישית היא מה שנקרא תוספת עלויות. כמה זה עולה? קחו את המשכורת של החייל עצמו ותוסיפו את התשמ"ש שמגיע לו ותוסיפו את מה שהגופים החיצוניים נותנים כמו קורס שעולה כ-10,000 שקלים לשנה. זה מבחינתנו אקסטרה לגמרי.

זה הצבא נותן?

התמ"ת נותן את הקורס, אנחנו משלמים את המשכורת, את התשמ"ש ואת כל העלויות שלו כחייל.

יש לך את מספרי המקרו של מה שאתה אומר עכשיו?

יש לנו את מספרי המקרו. אנחנו מציגים אותם בסיכום שלנו מול האוצר. עוד לא סיכמנו אותם. זאת אומרת, אני יכול לומר מה היה בעבר אבל אני לא יודע לומר מה יהיה בהווה כי אני לא יודע מה גודל הסיפור הזה כי הגודל, ככל שהגודל משתנה, התשתיות משתנות.

אתה יכול להגיד מה היה ב-2012?

סדר גודל ממוצע של עלות, נקרא לזה, כל חודש שירות של חרדי, באופן ממוצע, באופן גס וגורף, מגיע עד כדי 5,000 שקלים מעבר למשכורת הרגילה שלו.

זה כולל שחר.

כולל הכול.

אני מדבר על נצח.

בנצח זה פחות.

אלה חיילים יותר מבוגרים.

בדיוק. זה תלוי בגיל שלהם.

ניטרלת ת השכר.

הורדתי את השכר, הורדתי את הכול, שמתי רק את מה שאני משלם מעבר.

זה חייל רגיל.

אבל אז ההבדלים הם לא כאלה. הוא טועה. ההבדלים בין חייל שחר לחייל נצח יהודה, הוא אמר 5,000 שקלים.

לא דיברתי על נצח. דיברתי בין חייל לחייל במסלול חרדי.

הדלתא של החרדי היא 5,000 שקלים. זה מה שהוא אמר.

מול חייל רגיל.

כן. מול חייל רגיל.

תוספת.

תוספת. לגבי נצח יהודה יש לנו כאן כמה דילמות כי ככל שהמספר יגדל – דיברנו על העבר ואני רוצה לדבר על העתיד – כמובן שהיקף הסיפור גדל. למשל, סתם כדי להקים את הפלוגה הנוספת הזאת, הייתי צריך להקים מחנה שלם כי כפיר כבר לא נכנס. הקמנו את הפלס, יחידה עם תשתיות בעשרות מיליוני שקלים רק עכשיו, רק כדי לקלוט את הפלוגה הראשונה ואני לא יודע מה יקרה לנו אחר כך.

בסדר, אבל בשנייה ובשלישית זה כבר לא יעלה לך.

אבל אני צריך לתחזק מחנה שלם. עד היום ספגתי את זה בתוך התשתיות הקיימות פחות או יותר. כמובן שאם זה יגדל ואם באמת נגיע לסוף בו יהיו שלושה גדודים או אפילו יותר, אולי אפילו חטיבה שלמה תקום ואז בכלל המעטפת היא הרבה יותר גבוהה. מי שמכיר את העלויות הצה"ליות יודע שאתה מגיע לרמה גבוהה יותר, אתה מגיע לתקורה ענקית. יש הרבה אלמנטים נוספים.

אני לא מבין את זה. הרי אתה מגייס אותם במקום חיילים אחרים.

לא. אני לא מכניס אותם במקום חיילים אחרים.

למה?

אתה שואל אותי בתור צבא?

כן, בתור צבא אני שואל אותך.

אלה נוספים. זה סד"כ נוסף.

או שיש לך צמצום או שאתה סוגר סד"כ.

בחיילי חובה אין לי צמצום.

לא נוספו יותר משימות, נכון?

בחיילי חובה?

כן.

צה"ל לא מגייס לפי המשימות.

אם אתה רוצה להגיע למשימות, זה בדיוק הקטע שאני לא רוצה להגיע אליו כי הדיון הוא דיון פתוח. אני לא רוצה להגיע לזה.

רבותיי, עזבו. דבר פשוט, חייל חרדי יש לו דלתא אולי יותר גבוהה מאשר חייל רגיל, 5,000 שקלים.

את זה אני מבין.

ככל שיגדל התקציב הזה, יגדל.

התקורה תגדל.

מדינת ישראל לקחה את זה על עצמה וזה בסדר גמור.

את כל זה אני מבין עד שהוא אומר הקמת בסיסים. למה את זה אני לא מבין? כי אם יש לך עכשיו עוד גדוד או עוד שניים ועוד חטיבה סדירה, הצבא יודע גם לסגור יחידות.

אני לא יודע לשים אותם במקומות שאני סוגר. אם הייתי יודע לעשות את זה, זה היה טוב.

הוא מדבר על צד ההוצאות. אם אתה בגלל זה תוריד ליין של מילואים, הוא לא מחשב אותו.

זה ברור שאני לא מסתכל על מה יקרה לתקציב. אם התקציב קוצץ ואני צריך להוריד סד"כ, זה לא קשור.

רבותיי, נמשיך.

אנחנו נמצאים בדין ודברים עם האוצר. סיכמנו שנסכם ואני מקווה שבימים הקרובים נסכם את זה. המתווה, ברגע שהוא יסוכם, הוא יתורגם לתכנית פעולה מסודרת ואפשר יהיה להציג את זה בצורה מפורטת ולומר מה הולכים לעשות עם מרכז מיון שעולה, עם תשתיות ועם כל מה שיש.
החלק השלישי שלא דיברתי עליו, ואני רוצה לדבר עליו, הוא החלק שלפני הגיוס. יש לנו תקציב שלנו שאנחנו משקיעים בגיוס. יש עמותות שנמצאות בתהליך. אגב, חלקן מלוות את התהליך הזה גם אחרי. באחת מהן אנחנו עושים תמיכה במסגרת התמיכות ותומכים בה בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים. אלה כל ההוצאות שאנחנו מוציאים היום.

כל מה שהם זקוקים לו, צה"ל מספק.

כן.

למה בכל אופן צריכים תרומות של אנשים מבחוץ?

יש את החלק של לפני הגיוס וזה מסע שיווקי, מסע תמיכתי, ובסוף אנחנו לא מגיעים לכל המקומות ולכן נעזרים בכל מיני אנשים, גם באנשים שיש להם אידיאל בנושא הזה. ברגע שהם מתגייסים, יש עמותה שמלווה את גדוד נצח יהודה, עמותה שנותנת מענה שהוא לא צה"לי טהור בצורה של הרצאות וכל מיני דברים מעבר למה שנותנת הרבנות. אנחנו רואים בזה משהו חיובי אבל אנחנו לא נותנים את זה.

הם מקבלים נניח הרצאות או שיעורים או דברים מהסוג הזה והם ניתנים על ידי אנשים שבאים מבחוץ שזה צה"ל לא מממן.

אנחנו ממנים את האגודה בתמיכה. אני מתאר לעצמי שזאת לא כל העמותה והיא בטח מקבלת עוד ממקורות נוספים.

כל צרכיו של החייל, כולל צרכיו המיוחדים בהיותו חרדי, הם על ידי צה"ל.

מלא.

נמצא כאן הרב של הגדוד. אתה רוצה להוסיף משהו?

רב בעמותת נצח יהודה. לא רב של הגדוד.

תן לנו קצת הסבר על הפן הזה.

אני אדבר קצת על הפעילות שלנו כעמותת נצח יהודה. עמותת נצח יהודה, כפי שרואים בטבלה, בשיתוף עם האגף ואכ"א עובדת במשך כ-15 שנים יחד, מאז נפתח גדוד נצח יהודה ועד היום. גדוד נצח יהודה התחיל בשלושה מקורות קטנים, בשלושה בסיסים ועם הזמן ועם השנים הלך וגדל והיום אנחנו בכל מסלול נצח - נצח יהודה הוא גדוד 97, כולל המסלולים – מדברים על 1,300 חיילים שמשרתים היום, חוץ מאשר שנת המשימה בה אנחנו בעצם נמצאים ומתמקדים בדיון הזה.

אנחנו כעמותת נצח יהודה, אנחנו בעצם לא סתם איזה גוף אזרחי שנמצא מהצד. אנחנו מלווים את החייל לפני הגיוס, בגיוס עצמו, כל מהלך השירות שלו, גם במשך השנתיים שכוללות את הטירונות, בקו, וגם בשנת המשימה ולאחר מכן יש ארגון בוגרים שבעצם דואג להם לתת מענה תעסוקתי, לדאוג לכל אחד שימשיך הלאה בבניית הבית שלו ולחבר אותו לקהילה במה שאפשר.

אתה יכול להגיד כמה מלים על העמותה הזאת?

מה התפקיד שלנו.

מי אתם.

אנחנו קבוצה של רבנים ואברכים בתוך הציבור החרדי, יועצים חינוכיים שמגיעים לבסיסים כל יום ושעה שעה מלווים כל בחור ויודעים כל מה שנעשה עם כל אחד. אני אמחיש בסיפור אחד קטן שקרה וקורה במשך כל התקופות וזה קורה גם עכשיו. עד כדי הקשר שמגיע שכולנו יודעים מה זה צבא ומה הקשיים שיש לכל אחד, כל שכן שיש לבחור חרדי שמגיע מרקע חרדי ואין לו תמיכה מהבית. הוא מגיע לצבא והוא לא יודע מה נעשה. הוא מקבל את ההלם הראשוני, קשה לו להתמודד ולהסתגל. אנחנו שם כדי לתת לו מוטיבציה, הסתגלות ולהרים אותו. התוצאות בשטח הן ברורות. אנחנו רואים שהנשירה מגדוד 97 הולכת ומצטמצמת – אמיר יכול להעיד על כך – וזה דבר שבעצם בא לידי ביטוי, כמו שאמר לי המג"ד הקודם כפיר כהן, שהכול הוא זוקף לנו, הרבנים של נצח. כאשר המג"ד כפיר כהן, שהיה המג"ד הקודם, היה צריך עזרה או דברים מסוימים, הוא היה פונה ואומר שיש לו איזו בעיה ומבקש עצה. פותרים את הבעיות ביחד. זאת נקודה מאוד חשובה שחשוב להדגיש אותה.

אנחנו לא מתערבים בצבא. אנחנו מעורבים ונותנים את כל השירות לבחור כדי שירגיש כמה שיותר בסביבה האורגנית שלו, בסביבה החברתית.

מי מתקצב אתכם?

עד שנה שעברה, עד 2012, קיבלנו 260 אלף שקלים דרך האגף. ב-2011 לא קיבלנו מסיבות אחרות. ב-2012 קיבלנו 400 אלף שקלים בגלל שב-2011 לא קיבלנו תקציב. בעצם התקציב לא הוגדר בצורה כזאת אלא בגלל שלא קיבלנו ב-2011. נכון לשנה, עקב פעילויות מכאן ומשם, בקשות והגדלה – אם אנחנו מדברים על שלושה בסיסים בתחילת הדרך, היום אנחנו מדברים על קרוב ל-18 בסיסים בהם אנחנו מבלים ומבקרים יום יום בכל המסלולים, נמצאים ונותנים את כל התמיכה – השנה נתנו לנו 600 אלף שקלים.

מה העלות שלכם?

העלות שלנו היא חמישה מיליון שקלים בשנה, אבל אנחנו מאוד מצומצמים.

איך אתם מסתדרים? הם נותנים לכם 600 אלף שקלים ואתם זקוקים לחמישה מיליון שקלים.

יושב לצדי הרב צבי קלבנאו שהוא בוועד המנהל של עמותת נצח יהודה. הוא זה שדואג לכספים, לבקש מאנשים נדיבי, נדיבי עם בחוץ לארץ. הוא מכתת רגליו ממקום למקום כדי שאנשים יתמכו בפרויקט הזה. הפרויקט הזה הוא פרויקט לאומי, פרויקט אמיתי בו בעצם אנחנו נותנים. כפי שאנחנו רואים מהתוצאות בשטח , זאת לא החכמה רק להביא אותם לצבא. להביא אותם לצבא זה דבר טוב, אבל מה קורה אחר כך?

זה בוודאי.

לפתוח דלת ולסגור דלת שנייה, זה לא לעניין. יש לנו גם את ההמשך ואנחנו צריכים לתת להם את התמיכה כדי שיהיו אזרחים, שישרתו הלאה את המדינה וייתנו את מה שצריך לתת.

עוד שאלה. בכל אופן, מה שאתם עושים זה דבר נועז מאוד ואפילו יותר נועז אולי מאשר עושה החייל הבודד שמגיע. כאן אתם עושים את זה בגלוי כרבנים. יש לכם תמיכה בציבור החרדי ובעולם החרדי? יש לכם התנגדות?

לא מדברים עכשיו על איזשהו חוק גיוס חובה שלוקחים את כולם לבית הסוהר וכל מיני דברים כאלה, אלא מדובר בנוער שלא לומד בישיבה, מה שמוגדר בחור שלא נמצא בישיבה, יש תמיכה מלאה מכל הציבור. בעבר היו הרבה הפגנות וסבלנו אבל היום לציבור הרבה יותר קל לקבל את זה. הוא מקבל שבחור שלא לומד, באמת צריך ללכת לצבא. לא מסתכלים עלינו היום כעל אישזהו שיקצה, כפי שזה נקרא. היום לציבור יותר קל לקבל. בעבר היו הרבה בעיות.

זאת אומרת, אין פסיקה. פעם שמעתי שאמרו שגם אם הוא לא לומד, שלא ילך אלא שיישאר כאן. אין דבר כזה?

אני לא שמעתי.

שמעתי את זה לאחרונה.

אני לא שמעתי. אני דווקא יודע על כאלה שלא למדו בישיבה ודווקא נאמר שאם הרבנים נמצאים שם, תבדקו אם הרבנים נמצאים ואם הם נמצאים, שילך לשם.

הפעילות שלנו לא באה לידי ביטוי אך ורק במתן הרצאות ושיעורי תורה וזאת נקודה שחשוב לי להדגיש אותה. יש לנו צוות של חונכים שמגיעים ולכל מחלקה יש חונך. החונך הזה מלווה את החייל מהיום שהוא נמצא אתו – בטירונות, באימון המתקדם וגם בקו הגדוד. החונכים האלו נבחרים והם כאלו שעסקו בנוער ויודעים לעסוק בו. מחברים בין ההורים לבין הבחורים. מחברים משפחות. לפני כן הרי הבחור לא היה בבית וההורים לא רצו להכיר אותו ועוד יותר כי הוא הלך לצבא, אבל כשאנחנו מגיעים, אנחנו מגיעים אחרת. כשהמפקדים עצמם עושים ביקורי בית, אנחנו מתלווים אליהם כי ההורים כשרואים מפקד או רואים איש צבא, זה גורם להם לרתיעה אבל כשאנחנו מגיעים אתם, זה מראה אחר וזה נותן משהו אחר. היחס והקרבה שיש בינינו לבין החיילים היא גבוהה מאוד. לכן זה לא רק שיעורי תורה וזה חשוב לדעת.

אתם עושים דברים נפלאים. השאלה אם באמת במצב כזה אפשר לסמוך רק על זה שיהיו נדיבי עם כי מה יקרה אם יום אחד העסק יגדל ותצטרכו עשרה או 15 מיליון שקלים?

לצורך זה התכנסנו כאן היום. זה באמת דבר שניתן לשאול אותו.

לכן אני אומר שהמדינה צריכה להיכנס גם לכאן.

המדינה מדברת היום הרבה על שוויון בנטל. דרך אגב, המושג שוויון בנטל הוא לא דבר נכון כי אני לא אוחז בזה שצבא זה נטל. צבא הוא זכות.

יפה אמרת.

אנחנו נותנים כאן את כל הכוח שלנו. הרב צבי קלבנאו שנמצא לצדי משקיע את כל כוחו לאסוף כסף. אם זה פרויקט לאומי, צריך לבוא לידי תמיכה הרבה יותר גבוהה מהמדינה.

אנחנו רוצים להגיד כאן דבר אחד. יש לנו הרבה תכניות - שהן פשוט יושבות במגירה - להגברת הדבר אבל אין לנו את התקציב.

הרב, אם ירצה לומר משהו.

אני ממייסדי עמותת נצח יהודה ושותף לצבא ולמשרד הביטחון מראשית הדרך.

הג'וינט לא שותף בעניין הזה?

לא. היו שלושה שותפים.

הג'וינט שותף רק במה שנאמר לנו, שזה במסגרת הצבא, להכוונה.

בקורסים.

אנחנו ישבנו ביחד עם דודו ורני, עם אלעזר שטרן ועם יודקה שגב וביחד ייסדנו את הדבר. הצבא הכיר בנו שאנחנו העמותה שמלווה את החיילים של נצח יהודה.

אני יכול לחזק את מה שאמר הרב ירון. לא מזמן הבאתי מישהו מאנגליה כדי שיראה את הגדוד ואולי יהיה מעוניין לתרום כסף. הוא חשב שהוא מבין את הצבא, אבל בעצם הוא לא מבין את הצבא וגם לא דובר עברית כל כך טוב, ולכן הוא הביא אתו חבר שהיה מ"פ, יהודי לא דתי, בצבא ומכיר את השטח של הבקעה. הבאנו אותו לטירונות. אכן הם היו בשטח בשדאות. הוא הגיע במחשבה שהרבנים של נצח יהודה מעבירים שיעורים תורניים. אחרי שעתיים החבר שלו אמר לו שהוא טועה כי זה לא עניין של שיעורים אלא הרבנים האלו הם האבא והאימא של החיילים. המעבר מאזרחות לצבא, זה דבר מאוד מאוד קשה. גם המעבר השני, בחזרה לאזרחות, זה עוד סיפור שאנחנו עכשיו עלינו עליו. אבל המעבר מהאזרחות לצבא הוא מאוד קשה. לרבנים זה לא עניין של שיעורים אלא הם פשוט אבא ואימא של החיילים. אני לא אוהב להשתמש במילה מסירות נפש כי היום כל אחד אומר מסירות נפש אבל הרבנים מוסרים נפש יום יום. אין שעות.

הפוליטיקאים מוסרים נפש.

כן, אני יודע, אבל זה עניין של אין יום ואין לילה כי זה לא רק החיילים אלא מדובר גם בהורים, להגיע לעכו בלילה בגלל שהורה לא רוצה לקבל את הבן.

מגיע לכם יישר כוח עצום על הפעילות שאתם עושים. שרק תגדלו. ופרצת ימה וקדמה בנושא הזה. אולי זה כבר במסגרת הוועדה, אני חושב שאנחנו צריכים לדון. זה שיהיו תורמים שרוצים לתרום, בכבוד, אבל אני חושב שהמדינה כמדינה צריכה לקחת את זה על כתפיה. אם רוצים לעשות את זה בגדול, אי אפשר לסמוך רק על תרומות והמדינה כן צריכה להיכנס ולממן את זה. כמו שאמרנו, מדובר בסכומים של עשרה מיליון שקלים, 15, 20 מיליון שקלים, ואלה לא הסכומים שיפילו את צה"ל אבל מצד שני זה הולך לשנות את פני החברה, לפחות לפי תפיסת הממשלה הזאת.

רבותיי, יש עוד מישהו שרוצה לשאול או להתייחס? יש עוד דברים שרוצים לומר ולא נאמר? יש הרבה מה לומר, אבל אני שואל בהקשר.

רק משפט אחד. העמותה הזאת שעושה עבודת קודש, היא עמותה של הגדוד של נצח יהודה. אנחנו כבר עכשיו מדברים עכשיו על כך שהוקם גדוד שני.

אנחנו גם שם.

תכף אני אגיד על זה משהו. אני חושב שהעמותה הזאת צריכה למצוא את עצמה תומכת לא בנצחי יהודה וגם היא צריכה לשנות את השם שלה לחיילים הלוחמים. נצח יהודה הוא יופי של מותג, אבל אני אומר לכם שלא בטוח שהוא רק מקרב ועלול גם טיפה להרחיק בהיבט של הדימוי שיש לו, כמו שאתם מציגים אותו כאן בהקפדה גדולה מאוד. המציאות אליה אנחנו הולכים היא מציאות קצת יותר מורכבת משתי סיבות: האחת, הדימוי של נצח יהודה – ולא סתם שאלתי על הדימוי העדתי - לצערנו הרב בעדה החרדית העדתי, יש לו משקל קשה וכואב. הדימוי של נצח יהודה, יש לו דימוי – אני אגיד בשורה התחתונה – לא מושך מספיק קהלים אותם אנחנו רוצים למשוך אליו.

כל חי"ר מגיע מאותו מוצא. רוב החי"רניקים באים מהמוצא הספרדי.

זה בדיוק מה שאני אומר.

אנחנו נמצאים בגדוד 97. גדוד 97 הוא חי"רניקים.

זה לא בדיוק מה שאמרתי, זה בדיוק כמעט מה שהתכוונתי. אני חושב שאין לנו ברירה אלא לקחת את הניסיון שלהם מבחינתי עם אותם חבר'ה ושהם יבינו שהם תומכים בחיילים הלוחמים ויכול להיות שלנצח יהודה יצטרך לקום גדוד אח, לפי מה שנאמר כאן, כאילו גדוד אשכנזי, דבר שקשה להגיד אותו. אי אפשר להגיד את המשפט הזה ואני כבר מזמן לא יודע להגיד אותו. אני חושב שהדימוי של הגדוד, כשרוצים לגדול, צריך להתעדכן.

יכול להיות. אלה דברים לא פשוטים אבל יכול להיות. לא באופן רשמי, אבל באופן מעשי אולי.

רבותיי, אנחנו באמת מודים לכם על הפעילות ההתנדבותית העצומה שאתם עושים. אנחנו מודים לחברינו שעוסקים בנושא הזה שיש בו חשיבות עצומה. מעבר לכל חשיבות שיש למפקד בצבא, יש חשיבות עצומה וגדולה מאוד. אנחנו רק משבחים אתכם. גם אם יש טעויות וגם אם יש דברים, הטוב הוא כל כך רב על הדברים האלו. יישר כוח עצום.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>