PAGE
18
ועדת הכנסת
18/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 49>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 10:00

<1. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העליה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע-2010.>
2. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום כלדקמן:

א. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), התשע"ג-2013
<ב. הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (הגבלת משקלו של שק מלט), התשע"ג-2013>

"תיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה- פטורין-קרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים ממשלתיים"
<ד. הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התשע"ג-2013>
<3. בקשת יו"ר הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכנסת למיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק יסוד: משאל עם (מ/794). 2. הצעת חוק יסוד: משאל עם, הצעת חבר הכנסת יריב לוין וקבוצות ח"כים (פ/1551/19)>
<4. בקשה לרביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים לדיון בהצעות בנושא ענף המזון>
<5. תיקון התקנון בעניין נציגי הכנסת בוועדה לבחירת דיינים>
<6. מועדי ישיבות הכנסת בחגים בתקופת המושב השני של הכנסת ה-19.>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
רוברט אילטוב

יריב לוין

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

איילת שקד

עפו אגבאריה
משה גפני

עליזה לביא

>
נאזם בדר – סגן מזכירת הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שלומית כהן
<הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע-2010.>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכנסת. יש לנו סדר-יום עמוס אך לא דרמטי. הנושא הראשון על סדר-היום הוא הרכב ועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט, יחד עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שהיא זו שתדון בהצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל. הכנסת החליטה, לבקשת הממשלה, להחיל דין רציפות על הצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע-2010. בכנסת ה-18 ועדת הכנסת קבעה שההצעה תידון בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בהתאם לסעיף 97ב לתקנון הכנסת, המשך הדיון בהצעת החוק, לאחר החלת דין רציפות, יתקיים באותה ועדה משותפת. ההרכב הזה הוא הרכב שטרם אושר. אנחנו מציעים כרגע את ההרכב, ואז נוכל לומר שוועדת הכנסת קבעה את הוועדה המשותפת.

היושב-ראש עמרם מצנע, רות קלדרון, יעקב אשר ושמעון אוחיון. מטעם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: יואל רזבוזוב, דב ליפמן, אברהם מיכאלי וחיליק בר.

האם יש הערות או הסתייגויות? אם לא, נצביע על ההרכב כפי שקראתי אותו.

אין נציג לבית היהודי בוועדה.

זה הגיע משתי הוועדות.

זו בעיה. שיתקנו את זה. זה חשוב לנו. האם יש מפלגה שיש בה שני חברים?

לא. גם לליכוד אין אף אחד. אלא אם כן שמעון אוחיון הוא ישראל ביתנו. אם אתם רוצים לעכב, נעכב.

תוסיפו עוד חבר של הבית היהודי. מה הבעיה?

ליש עתיד יש שני חברים.

אם כך, שיורידו אחד ליש עתיד ויכניסו את הבית היהודי.

נדחה את ההצבעה לישיבה הבאה. אתי תדבר עם שני יושבי-הראש.

אפשר גם להגדיל את מספר הספרדים. מדובר פה על עדות ספרד.

יוני שטבון הוא ספרדי והוא חבר בוועדת החינוך.

נדחה את הנושא לישיבה הבאה. אתי תדבר בשמנו.

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), התשע"ג-2013

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר-היום כדלקמן: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), של חברת הכנסת אורית סטרוק וקבוצת חברי כנסת.

אני מבין שיש הבנה שהחוק הזה ילך לוועדת העבודה והרווחה והבריאות, ונדמה לי שכך גם נכון.

האם יש דעה אחרת? מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת החוק תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (הגבלת משקלו של שק מלט), התשע"ג-2013

הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (הגבלת משקלו של שק מלט), של חבר הכנסת חיים כץ.

ועדת כלכלה.

לגבי הנושא הזה, אני חושב שנכון שזה ילך לוועדת העבודה והרווחה. אני מבין שזה גם פחות או יותר הסיכום שקיים בין ראשי הוועדות הרלוונטיות. הם סיכמו שחוק אחר ילך לכלכלה וזה ילך לעבודה ורווחה.

אם אין פה אף אחד מוועדת העבודה שמעלה את הנושא, כנראה שוועדת הכלכלה תיאמה את זה. אם תהיה בעיה וירצו להחזיר את הדיון לכאן, לא תהיה בעיה.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הנושא יועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

<קביעת ועדה לדיון של הצעה לסדר היום בנושא: "תיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה – פטורין - קרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים ממשלתיים">

הצעה לסדר-היום בנושא פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה – פטורין – קרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים ממשלתיים.
ההצעה הוסבה מהצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה, של חברי הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי כנסת.

אני מניח שזה צריך להיות בכספים.

אם אין הסתייגות – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – נגד
נמנעים – אין

ההצעה תעבור לוועדת הכספים.

הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התשע"ג-2013

הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), של חברי הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי כנסת. חבר הכנסת שטרן מבקש להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הוא צודק. שם זה התחיל.

ושם זה גם ייגמר.

אני מציע ועדת הפנים. אני גם אנמק למה.

בבקשה. אתה יושב פה בדממה מוחלטת, ולא ידענו שיש כזאת דרמה פה.

אין דרמה.

מספיק לך דרמה לשבוע, אני מבינה.

לא מספיק לי שום דבר.

מה עם ועדת המדע והטכנולוגיה?

אם אתם רוצים, אני מוכן לדון בזה בוועדת המדע. אם זו ההצעה שלכם, אני לא אתנגד לה.

זה מה שהצעת במליאה.

אז קודם אסביר למה ועדת המדע?

תסביר מה אתה רוצה שנצביע.

אני מציע שזה יהיה בוועדת הפנים. הנושא הוא רבני ערים, הנושא הוא לא גיור. שמעתי את אלעזר שטרן, זה מה שהוא הסביר במליאת הכנסת, שהוא לא הולך לשנות את מערך הגיור. החוק הזה לא בא לשנות טכנית או מהותית את הנושאים של הגיור. הוא בא לתת מעמד לרבני ערים, שרבני ערים שנבחרים בערים ובמועצות המקומיות ובמועצות האזוריות יוכלו לצרף אליהם רבנים נוספים, והתהליך הוא תהליך טכני. מעמדם של רבני ערים ועניינם נדון בוועדת הפנים, לא בוועדת החוקה. לכן, אם אכן רוצים לפעול על-פי מה שהנושא הענייני מחייב, זה צריך להיות בוועדת הפנים.

אני חושבת שלא כדאי לפרוט את זה. באותה מידה יכולתי לבקש את זה לוועדה למעמד האישה, משום שהיום רוב המתגיירים זה מתגיירות. 75% מהמתגיירים הם נשים. אבל אני מציעה כן להחזיר את זה לוועדת החוקה. שם זה התחיל, שם זה צריך לתת מענה.

זה לא התחיל שם.

אמור היה להתחיל.

מדוע לא התחיל? זה היה מוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אתם והרפורמים הצלחתם לעכב את זה.

נכון. אז בואו נגמור עם הסאגה הזאת שנמשכת כבר למעלה מ-20 שנים.

אני רוצה שיושב-ראש ועדת החוקה ייתן לנו סקירה מה היה עם החוק הזה עד עכשיו.

החוק הזה היה מוכן לקריאה שנייה וקריאה שלישית.

מתי?

בכנסת הקודמת.

בכנסת הקודמת. זה מאוד הפריע לכמה גופים, לכן הפעילו את הרפורמים והקונסרבטיבים. הם לחצו על ראש הממשלה.

זה חוק אחר.

אתה מדבר על חוק הגיור. זה סעיף אחד בתוכו, שעליו היתה הסכמה במסגרת החוק. זה לא קשור בכלל לסוגיה הזאת.

זה בדיוק החוק הזה, שמדבר על גיור על-ידי רבני עיר.

זה החוק הזה. זה בדיוק החוק הזה.

בכל מקרה, ראש הממשלה בשעתו עצר את החקיקה. האם יש סבירות שהפעם זה יעבור?

זה יעבור. כל אלעזר שינה את החוק המקורי.

משרד הדתות מגיש הצעת חוק ממשלתית.

בכל מקרה, הממשלה לא התנגדה.

לא, הממשלה תמכה בחוק הזה, לא רק שהיא לא התנגדה.

אדוני היושב-ראש, שיצביעו מה שיצביעו, ההחלטה בסופו של דבר היא על-פי רוב. אבל רק להעמיד דברים על דיוקם. ראש הממשלה לא עצר את החוק ההוא, שעליו מדבר חבר הכנסת דוד רותם. הוא עצר אותו בגלל המהות של העניין. במהות של העניין מדובר שם על גיור, איך עושים גיור.

השאלה היתה איך מבטלים גיור.

הרפורמים והקונסרבטיבים התרגזו, הם היו בוועדה. הם אמרו שכביכול מוציאים אותם באופן רשמי בחוק מהעניין. הטענה שלהם היתה טענה על מהות החוק, ואחר כך הם הלכו לראש הממשלה. אגב, הוועדה הצביעה בעד החוק. הנושא של רבני ערים, או כל מה שנלווה לעניין הטכני, היה שולי. העיקר היה הגיור. והגיור עניינו בוועדת החוקה, זה מה שאמרתי קודם. כאן לא מדברים בכלל על מהות החוק. לא מדברים על כל הנושא הזה של הגיור. מדברים רק על החלק הזה.

עכשיו עבר קריאה טרומית וזה לדיון מחודש בקריאה ראשונה.

האם אפשר שהיועצת המשפטית תגיד?

ההמלצה של הלשכה המשפטית היא להעביר את זה לוועדת החוקה.

החוק הוא לא אותו חוק. העניין הוא אותו עניין. זו השורה התחתונה.

למה לא ביקשתם רציפות?

כי החוק הוא לא אותו חוק. הוא עוסק באותו נושא, אבל הוא מציע הסדר אחר ממה שהיה קודם.

שם דיברו על תהליכים של גיור, כאן לא מדברים על תהליך של גיור.

נכון. לכן הוא שונה.

לא על זה הרפורמים התנגדו. עובדה שעכשיו הם לא מתנגדים.

מקלב, מה זה משנה? היום הרי אתם מפילים את הממשלה. זהבה גלאון תהיה ראש הממשלה.

לפנינו שתי הצעות: ההצעה של חבר הכנסת גפני היא להעביר את הנושא לוועדת הפנים, וההצעה של חבר הכנסת רותם היא להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני רוצה לקבל נימוק מהיועצת המשפטית של הוועדה. אני רוצה לשמוע, למען הפרוטוקול.

ענייני הגיור נדונים בוועדת החוקה, כולם, ולכן המלצתנו היא חוקה.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת גפני, להעביר את הנושא לוועדת הפנים? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב
נמנעים – אין

תודה. מי בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין

תודה. לשם זה עבר.

<בקשת יו"ר הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכנסת למיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק יסוד: משאל עם (מ/794). 2. הצעת חוק יסוד: משאל עם, הצעת חבר הכנסת יריב לוין וקבוצות ח"כים (פ/1551/19)>

בקשת יו"ר הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכנסת למיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק יסוד: משאל עם. 2. הצעת חוק יסוד: משאל עם. בשתי ההצעות האלה מתבקש המיזוג. בבקשה.

מדובר בשתי הצעות, אחת ממשלתית ואחת הצעת חוק פרטית. שתיהן עוסקות באותו עניין, עיגון הנושא של משאל עם כחוק יסוד. הן גם דומות מאוד בנוסחיהן. הוועדה המשותפת שהוקמה לצורך הדיון בהן מבקשת למזג אותן, על מנת שאפשר יהיה להביא אותן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית כהצעת חוק אחת בפני המליאה. בקשת המיזוג אושרה בוועדה המשותפת, ואנחנו מבקשים לאשר אותה גם כאן.

תודה. האם יש התנגדויות או הסתייגויות? מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה. אישרנו את המיזוג.
<בקשה לרביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים לדיון בהצעות בנושא ענף המזון>

יש לנו רביזיה שאנחנו צריכים לדון בה. ועדת הכנסת אישרה ב-11 בנובמבר את הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים לדיון בהצעות חוק לקידום התחרות בענף המזון. זו היתה הצעה ממשלתית, והצעות פרטיות של חברי הכנסת איילת שקד ונחמן שי. היה הרכב. סיעת הבית היהודי הגישה רביזיה וביקשה להחליף חברים בוועדה זו, ולכן יש שינוי. אציג את ההרכב כפי שהוא מוצע כרגע. השינוי הוא שמטעם ועדת הכלכלה יכהן חבר הכנסת רוברט אילטוב, ומטעם ועדת הכספים יכהן חבר הכנסת זבולון קלפה.

יש הסכמה.

מי בעד הבקשה לרביזיה?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה. הרביזיה המוצעת היא שמטעם ועדת הכלכלה יכהנו: אבישי ברוורמן כיו"ר הוועדה המשותפת, זבולון קלפה, יעקב אשר, מיכל רוזין, רונן הופמן וחנא סוייד. מטעם ועדת הכספים יכהנו עופר שלח, גילה גמליאל, רובי ריבלין, רוברט אילטוב, אלעזר שטרן ויצחק כהן.

לפני כן אמרת שאני אכהן מטעם ועדת הכלכלה, עכשיו אתה אומר שאני אכהן מטעם ועדת הכספים.

העבירו אותך לוועדה אחרת כדי שזבולון קלפה יוכל להיכנס מהוועדה שהוא חבר בה.

ההרכב הוא אותו הרכב, האנשים אותם אנשים. מדובר ב-12 חברים שקראתי בשמם, בראשות יו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן. מי בעד ההרכב המוצע? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה.

<תיקון התקנון בעניין נציגי הכנסת בוועדה לבחירת דיינים>

משה גפני, אתה ביקשת פעמיים לדחות דיון בתיקון התקנון שהיה פה.

לא ביקשתי לדחות, אמרתי את דעתי. אמרה לי היועצת המשפטית, שנאמר על ידך שאתה לא רוצה לדון אם יש מחלוקת על משהו.

רציתי שתציג את העמדה שלך. מתי זה יכול להיות? אתה יכול עכשיו להציג מה הבעיה שלך עם התיקון הזה?

כן.

אני יכולה להגיד מה התיקון. כידוע, תוקן חוק שאומר שמבין שני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת דיינים, לפחות נציגה אחת תהיה אישה.

נכון, זה החוק.

נכון.

אגב, לא ועדה לבחירת שופטים.

רק דיינים.

הבנתי. כי אם החוק הזה של שופטים היה על דיינים, אז ועדת החוקה כבר מזמן היתה אחרי החוק.

למה? הוא בדיוק הובא לדיון. בהתחלה אמרתי שאני לא אגיש את החוק. הגשתי את החוק.

בסדר. הכול מתנהל בעצלתיים. אני בעד, זה בסדר גמור.

לא נכון. זה עבר טרומית.

את דוד רותם זה לא מעניין, את אף אחד זה לא מעניין. הוועדה לבחירת שופטים לא מעניינת.

אותי זה מעניין, וזה יחוקק.

החוק של הוועדה למינוי דיינים בוצע עוד לפני שהחוק נכנס לתוקפו. בוועדה למינוי שופטים הכנסת בחרה שני דברים. שם זה היה יותר דחוף.

נפתור את הבעיה.

תאמינו לי שכולם מבינים את העניין.

חבר הכנסת גפני, שני החוקים הם שלי. אחד עבר ואחד יעבור.

מאה אחוז.

אני לא מבין למה אתה כל כך אמוציונאלי בעניין נשים.

למה לא?

כבודה של בת מלך.

החוק רק קובע את העיקרון שלפיו לפחות אחת תהיה אישה. הוא לא קובע כיצד זה ייעשה, מה הפרוצדורה, ולזה נדרשת השלמה בתקנון. בנוסח שהוצע כאן בישיבה הקודמת שבה נדון תיקון התקנון הוצעה האופציה שלפיה ההצבעה תהיה כמו היום, לא משנים. זאת אומרת, הצבעה מאחורי פרגוד, עם שני שמות. ואם לא נבחרה אישה באחד משני המקומות הראשונים, תוקפץ האישה שהגיעה למקום הגבוה ביותר במקום הגבר השני. לגבי ההצעה הזאת חבר הכנסת גפני אמר לי שהוא מתנגד, שיש לו הצעה אחרת, והוא ביקש לא לדון בזה בהיעדרו.

אני לא החלטתי לעצמי, אני באמת לא יודע בנקודת השקפתי לגבי העניין הזה מה טובת העניין. כשראיתי את ההזמנה אמרתי שדבר כזה דורש חקיקה ראשית. הוא לא יכול להיות בתקנון, ואסביר מדוע. כאשר יש בחירה והבחירה היא רגילה, כפי שמתנהל על-פי החוק החדש אבל הקיים, יכולה להיות אישה שתעמוד במקום שלישי מבחינת התוצאות, והיא תיבחר, ידלגו על מי שהיה לפניה. אני בטוח שזה עיוות של רצון הבוחר. ברור לי שאם היה מצב שבו הייתי בוחר רק נשים, היות שהיא לא נבחרה במקום השני יכול להיות שהייתי בוחר מישהי אחרת. שכל אחד יעשה לעצמו את החשבון מה הוא עושה כאשר הוא בוחר בחירה כללית והוא חושב שתהיה אישה, לבין מצב שבו הוא בוחר כאשר אישה לא נבחרת באחד משני המקומות, או בשני המקומות היא יכולה להיבחר, הוא יכול לבחור מישהי אחרת. זאת אומרת, בנושא הכל כך בסיסי של בחירה, אנחנו עושים את זה באמצעות תקנון. אז אחת מהשתיים, או שעושים את זה באמצעות חקיקה ראשית – סיגל מוועדת החוקה חולקת עלי בעניין הזה. אני חושב שזו התערבות באמצעות התקנון בבחירה עצמה. או לעשות משהו אחר, אם לא נבחרת אישה באחד משני המקומות הראשונים, לעשות בחירה נוספת רק לנשים. זה יכול לקרות גם אחרת, אבל זה ברור שיש 50% לפחות שהתוצאה תהיה שונה. תיבחר אישה לוועדה, ולא זאת שעומדת במקום השלישי בבחירה הכללית. אז אחד מהשניים, או שעושים את זה באמצעות חקיקה ראשית, או שעושים את זה באמצעות בחירה נוספת.

תודה. מאיר, בבקשה.

חבר הכנסת גפני, על-פי מה שאתה אומר, ואתה צודק, יש דווקא דרך שכן פותרת את העניין. אם אתה יודע שחייבת להיות אישה בסוף הדרך על-פי החוק, כל אחד שהולך לבחור יודע שהוא יבחר גבר אחד ואישה אחת מבין הנשים. זאת אומרת, הבחירה כבר מכוונת מראש, כי אתה יודע שצריכה להיבחר אישה וגם היא תהיה במקום העשירי היא תוקפץ.

מאיר, אתה ותיק בכנסת. אתה יודע שיש פעמים רבות שהיות שאתה רוצה לבחור מישהו מוגדר, אתה לא מצביע לאחרים. אתה מכיר את התהליך הזה. זאת אומרת, זה אקראי שהאישה הזאת במקרה נמצאת במקום השלישי. בכלל לא בגלל שמישהו התכוון אליה.

אלא אם חברי הכנסת לוקחים בחשבון שהם בוחרים אישה.

העלית נושא שמחייב שיקול דעת.

כשאתה בא לבחור כחבר כנסת ואתה יודע שצריך לבחור אישה וגבר, רוב הסיכויים שרוב חברי הכנסת יבחרו גבר ואישה, את הגבר שהם רוצים ואת האישה שהם רוצים.

אני חולק על זה. אני מכיר מקרים שבהם מישהו רצה שמישהו מהמפלגה שלו ייבחר, אז הוא לא נתן לאף אחד אחר. לכן האישה שהגיעה למקום השלישי הגיעה באופן אקראי, לא בחרו בה.

ללא ספק זו אפשרות. שתי ההערות שלך הן במקום ויש ביניהן הבחנה. השאלה השנייה היא לגבי הפרוצדורה. אתה מציע תיקון בפרוצדורה. לגבי הדבר הראשון, אתה טוען שזה לא מקומו של התיקון הזה בתיקון תקנון, אלא בתיקון בחקיקה ראשית. לא נקיים כרגע דיון. היועצת המשפטית תבחן את הטענה הראשונה ותאמר לי את דעתה.

אני רק מבקש שתתחשבו בי, אפילו שלא למדתי משפטים.

מאה אחוז, נתחשב. אני רוצה להודות לך. זה יעלה באחת הישיבות הקרובות.
<מועדי ישיבות הכנסת בחגים בתקופת המושב השני של הכנסת ה-19.>

יש כאן הצעה של מזכירת הכנסת בשמו של יושב-ראש הכנסת, בעקבות דיון בנשיאות הכנסת. ההמלצה מונחת לפניכם. אקרא את ההצעה בעניין חנוכה.

בשבועות שבהם חל חג החנוכה תתקיימנה ישיבות הכנסת כמפורט להלן: יום רביעי, כ"ד בכסלו התשע"ד, 27.11.13, זה נר ראשון של חנוכה. הישיבה תיפתח ב-11:00 ותסתיים ב-15:00 לכל המאוחר.

הישיבה שלאחר מכן, ביום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד, 2.12.13, נר שישי של חנוכה, הישיבה תיפתח ב-13:00 ותסתיים בשעה 16:00 לכל המאוחר. בתום הישיבה טקס הדלקת נר בטרקלין.
למחרת, יום שלישי, נר שביעי של חנוכה, ישיבת הכנסת תיפתח בשעה 13:00 ותסתיים בשעה 16:00 לכל המאוחר.

למחרת, יום רביעי, נר שמיני של חנוכה, ישיבת הכנסת תיפתח בשעה 11:00 ותסתיים בשעה 15:00 לכל המאוחר.

לגבי פורים – פורים יחול השנה בימים ראשון ושני, ב-16 וב-17 במרס. לפיכך ישיבות הכנסת בשבוע הזה תתקיימנה בימים שלישי ורביעי, ה-18 וה-19 במרס. ביום שני, ה-16 לחודש, לא תהיה ישיבת מליאה.

חג השבועות יחול השנה בימים שלישי ורביעי, 4-3 ביוני 2014. לכן בשבוע הזה תהיה ישיבת כנסת רק ביום שני, 2.6.14, ד' בסיוון התשע"ד.

צריך לנסח את זה מחדש, כדי שלא יובן שהחג הוא יום בארץ. החג הוא יום אחד.

מתן תורה קרה ביום אחד.

יש מחלוקת בעניין הזה.

בכל מקרה, ישיבת הכנסת תהיה ביום שני, ה-2 ביוני 2014. זו הישיבה היחידה באותו שבוע.

מי בעד ההמלצה כפי שמונחת? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה. ההמלצה אושרה. הישיבה סגורה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:35.>