הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 116>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 12:30

<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת חמד עמאר (פ/1015/19).>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

חמד עמאר

>
דני קבלוסניק - ראש ענף רכב"ל, משרד הביטחון

זהר יצחקי - סגן יועמ"ש אגף טכנולוגיה, משרד הביטחון

שרית זוכוביצקי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנניה אפנג'ר - מנהל משרד הרישוי מחוז הנגב והדרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מקסים טבל - מהנדס רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שרון שליין - מדור תביעות באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

מיכה בר-מאיר - מנהל תחום מידע ומחקר, איגוד ITS ישראל, יבואני ומשווקי חיישני בטיחות

יוסי כהן - מנהל חטיבה באגף המשק, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

פרדי הרשקוביץ - בוחן תאונות, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

מיכאל חרוש - קצין בטיחות, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

חיים קודזידלו - מנהל מחלקת בטיחות, חב' דן, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסי זיסקינד - מנהל הדרכה ובטיחות, קווים תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית

מיכה בר מאיר - מנהל תחום מידע ומחקר, ITS - המרכז לטכנולוגיות חכמות בנהיגה, יבואני ומשווקי חיישני בטיחות

צדקיהו קרני - יו"ר ארגון המוניות-ירושלים, ארגוני המוניות

שלמה דקל - מנכ"ל Safe Drive Technology, יבואני ומשווקי חיישני בטיחות

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת ואחראי על תחבורה, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אלעד צרפתי - דירקטור מכירות אירופה וישראל, מובילאיי, יבואני ומשווקי חיישני בטיחות

צחי ישראל - מנהל פעילות אפטר מרקט ישראל, מובילאיי, יבואני ומשווקי חיישני בטיחות


אבי רובינשטיין - מנכ"ל awacs, משווקת מערכות למניעת תאונות דרכים, יבואני ומשווקי חיישני בטיחות

יעקב רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אביטל סמפולינסקי

לאה ורון

אתי אפלבוים

<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג-2013,
של חבר הכנסת חמד עמאר (פ/1015/19)>

בוקר טוב, ברוכים הבאים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג-2013, של חה"כ חמד עמאר (פ/1015).

הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ב-10.7.2013.

חבר הכנסת עמאר, אנא הצג את עמדתך ונעבור לדיון.

אדוני היושב ראש. אני מודה לך על כך שהעלית את ההצעה החשובה לסדר-היום של ועדת הכלכלה.

הצעתי את הצעת החוק הזאת לאחר שבן של אחד ההורים נסע באוטובוס. ירד מהאוטובוס ועבר לפניו. נהג האוטובוס לא ראה אותו ודרס את הילד. בחקירה שלו הנהג טען שהוא לא ראה אותו בכלל.

איך אנחנו יכולים למנוע מצב כזה כי באמת הרבה ילדים חוצים לפני האוטובוס? גם נהג משאית לא יכול לראות אם ילד עובר לפניו. אם הוא מעמיד את האוטו ומסתכל שמאלה וימינה, הוא לא יכול לראות ילד שעומד לפניו וזאת בגלל הגובה. איך אנחנו יכולים למנוע את זה?

חשבתי על הנושא של החיישנים, או כל מתקן אחר שיכול לסייע לנהג שלא יכול לראות בחזית מי עומד מולו. שתהיה לו את האפשרות הזאת כדי לחסוך בחיי אדם, לחסוך בפגיעה.

היו 375 תאונות בהן היו מעורבים הולכי רגל עם אוטובוסים. 15 איש נהרגו כתוצאה מתאונות אלה. אני מתייחס ל-2012.

כמה מהן היו תאונות חזית?

אלה תאונות חזית עם הולכי רגל.

זאת אומרת, אנשים שנדרסו על-ידי אוטובוס מקדימה.

זה קורה כל יום. אני כבר לא מדבר על תאונות חצר. בשנת 2012 נהרגו 19 ילדים בתאונות חצר. מה זאת תאונת חצר? ילד יושב מלפני האוטו, או מאחורי האוטו. הנהג עולה ולא יכול לראות אותו. אין מתקן שמתריע לגבי הימצאות הילד ואז הוא דורס אותו.

לגבי האחור זה כבר קיים.

נכון, אבל לגבי הקדימה אין.

אני נוסע עם ג'יפ ויש לי חיישנים מקדימה. אם תינוק יעמוד לפני הג'יפ שלי, אני לא יכול לראות אותו. אם אין לי חיישנים אני לא יכול לראות אותו. חיישנים יכולים לחסוך בחיי אדם. לכן הצעתי את הצעת החוק הזאת. אני מקווה שנצליח להעביר אותה ולקדם אותה כמה שיותר מהר על-מנת לחסוך בחיי אדם. הצעת החוק הזאת באמת חוסכת בחיי אדם. העלויות הכספיות של חיישן הן לא עלויות אדירות. ברכב חדש שקונים, אלה עלויות אפסיות.

אני מודה לחבר הכנסת עמאר ואני פותח את הדיון.

אני אבקש מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להתייחס להיבט הבטיחות. מעבר לנתונים שנתן ח"כ עמאר לגבי 2012, מעניין אותי מה קורה במדינות המערב, בארצות הברית ובאירופה, לגבי השכיחות של תאונות האלה ומה עושים בנושא הזה? האם גם הם מחייבים לשים חיישנים מקדימה? מה קורה בארצות הברית, בגרמניה, בשבדיה ובאנגליה?

אני היועץ המשפטי של הרשות. ד"ר שי סופר, המדען הראשי, נמצא היום בכנס ולא יכול היה להגיע. .

אני מקווה שהניסוח המשפטי שלך לא יפגע בתוכן. אצל עורכת דין זוכוביצקי זה בדרך-כלל לא פוגע.

אני מקווה.

כיום המצב הוא שאין חובה כזאת בשום מדינה אחרת.

שום מדינה בעולם לא מחייבת?

אני מדבר על האיחוד האירופי.

אנחנו יותר מתקדמים מהם, אני מקווה.

אני מסתכל על סטטיסטיקות.

מחקרים בעולם מוכיחים את יעילות המערכת, יחד עם זאת, כפי שאמרתי, כרגע אין חובה. האיחוד האירופי קבע את 2015 כשנת יעד שבה ייכנס לתוקף חלק אחר של המערכת. רוב המערכות האלה עושות שני דברים. אחד זה נושא של זיהוי עצמים כשאתה מתקרב אליהם, כמו הולכי רגל ורוכבי אופניים, אופנועים ומכוניות. יש קבוצה מוגדרת של עצמים. דבר נוסף זה נושא של סטייה מנתיב. אתה לא מאותת ויוצא מנתיב, למערכת יש אפשרות לזהות את זה ולתת התראה.

ב-2015 כל המכוניות במדינות של האיחוד האירופי ייכנסו לנושא של התראה מפני סטייה מנתיב. הנושא של שמירת מרחק וזיהוי עצמים עדיין לא נכנס, גם לא בפרספקטיבה של השנתיים הקרובות.

זאת אומרת שכרגע, במידה והחוק יתקדם, אנחנו נהיה הראשונים בעולם שעושים את זה.

למה במדינות אחרות לא קיימו את הנושא הזה? האם מבחינת הסטטיסטיקות? מבחינת עלויות? מה יש לך לומר בנושא הבטיחות?

היעילות הבטיחותית מוכחת. אני לא יודע באיזה אחוזים אבל בשורה התחתונה זה עוזר. כנראה שהנושא שעדיין אין תקן בעולם ובארץ, זה בגלל שהדברים האלה לוקחים זמן.

מה זאת אומרת לוקח זמן?

לכתוב תקן לוקח שנה עד שנתיים. בסופו של דבר, איך שזה נראה, רוב הסיכויים שגם הפן השני של המערכת, של זיהוי עצמים - - -

אתה חושב שבעתיד זה יהיה גם באירופה.

האם יש מישהו שרוצה להוסיף לנושא הבטיחות?

האם יש איזו חובה להתקנת מערכות התראה מאחור?

לא.

זאת אומרת שבאירופה לא מקדימה ולא מאחור.

רב פקד שרון שליין.

כמו תמיד, הכול שאלה של עלות מול תועלת. אנחנו באמת מדברים על שאלה בטיחותית. מבחינת בטיחות אנחנו טרם ראינו מחקרים, ראיות או הוכחות שזה מונע תאונות דרכים. אפשר לשים מערכת לוויינית שקולטת ממרחק של קילומטר. אבל אם דעתו של הנהג מוסחת - - -

בוא לא נערב את הדיון. אני לא מדבר על מניעת תאונות דרכים. אני אומר שאם ילד התיישב או חצה לפני האוטובוס, לפני שהנהג מרים את הרגל מהמעצור הוא יידע שיש עצם לפניו.

אני עומדת לענות לך.

חבר הכנסת עמאר, אתה בא מתוך קריאה אמיתית לעזור לציבור. אנחנו בוועדת הכלכלה רוצים לבחון את כל הנושא. רב פקד שליין צריכה להסביר לנו מה קורה בשטח ומה המשמעויות.

אני מגיעה עכשיו מכנס של בטיחות בדרכים של האוכלוסייה הערבית. הוצגו נתונים לגבי תאונות הדרכים שאתה מדבר עליהן. דווקא באוכלוסייה הערבית 44% נפגעים בתאונות האלה של פגיעה לפני ואחרי רכב. זה אחוז גבוה, בפרט ביחס לכמות שלהם. הדבר לא נובע מהעובדה שיש או אין חיישנים אלא מתרבות נהיגה, מהסחת הדעת.

ומתשתיות איומות שיש בכפרים הערבים והדרוזיים ששם מדינת ישראל לא השקיעה.

אגב, זה לא רק בכפרים אלא בכלל בפריפריות.

לא, שם זה הרבה יותר גרוע. תיסעי לכפר ערבי ודרוזי ותיסעי בישובים היהודיים.

לא זה בפריפריה. גם בכפר ורדים יש בעיית תשתיות.

מאחר ולא הוכחה היעילות וגם אם יהיה צפצוף נפלא מלפנים, כאשר יש מוסיקה חזקה ברכב או כשיש הסחת דעת של טלפון ולא שמים לב אליו, זה לא מה שיפתור את תאונת הדרכים. המטרה שלנו היא כן למנוע את תאונות הדרכים. אנחנו עושים זאת בכל דרך אפשרית, אם באכיפה, אם בחינוך - - -

אני מדבר על תאונות חצר שנוסעים קדימה או מכניסים להילוך אחורי.

לפני שנכנסים לרכב צריך להסתכל מסביב.

אז בואי נחנך את כולם להסתכל אבל יש 19 הרוגים.

נעזוב רגע את תאונות החצר כי החוק לא חל על תאונות החצר.

לאור העובדה שאין תו תקן בעולם, אנחנו לא יודעים האם באמת המערכת מקיימת את הייעוד שלשמו נוצרה. אנחנו לא יודעים אם היא תוכל לעמוד בציפיות והאם אין כשלים מסוימים, דהיינו, הנהג יסתמך עליהם ובעקבות זאת דווקא תיגרם תאונה. אני לא יודעת מה התפוקה שיכולה להיות פה. זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע. כל דבר שהוא נוסף, יכול להיות לטובה. אבל אם זה לא עומד בתנאים זה יכול להיות לשלילה. גם כאן יש לנו בעיה עם העובדה שאין תו תקן. כל עוד לא יהיה תו תקן שיאשר שזה באמת עומד בייעוד שלו, זה בעייתי מבחינתנו.

את אומרת שמבחינה סטטיסטית הדבר לא ברור. את טוענת שמכיוון שכרגע לא קיים תו תקן, יא-אפשר ליישם את זה.

רב פקד שליין, זאת לא פעם שאת נמצאת פה, את אומרת את הדברים בבירור.

עו"ד סמפולינסקי, בבקשה.

רציתי להבהיר שהצעת החוק מדברת על הרכבים הגדולים והכבדים, מתוך הנחה שאלה הרכבים שבהם שדה הראייה מוגבל. במובן הזה, תאונות החצר של הג'יפ, שאולי גם שדה הראייה שלו מוגבל והוא נוסע קדימה, הצעת החוק לא חלה עליו.

רציתי לחדד, שיש הצעת חוק שנמצאת על השולחן וחל עליה דין רציפות, שמדברת על חובת התקנת חיישנים מאחור. גם שם עלה הנושא שאין תקן. היא עברה בקריאה ראשונה והיא מחכה שיהיה תקן של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יחד עם מכון התקנים הישראלי, מתוך הבנה שבלי תקינה ישראלית יהיה קשה לקדם את זה.

היה רשום שם גם רכב מסחרי. הגדרה של רכב מסחרי היא מאוד רחבה. אם כבר מדברים, אז נלך על רכבים כבדים באמת, ששדה הראייה שם הוא חסום, מוגבל. שם יש אולי מקום לשקול.

מה עם הג'יפ הגבוה של חבר הכנסת עמאר?

יש מראות טובות שאפשר לשים מכל הכיוונים.

מקדימה את לא יכולה לשים מראות.

אפשר לבדוק לפני שנכנסים לרכב, לא לשים מוסיקה בקולי קולות, לא לדבר בטלפון בזמן נהיגה.

הצעת החוק לא אומרת רק רכב מסחרי. הצעת החוק אומרת: כל רכב ציבורי או מסחרי שהוא מעל 4 טון. השאלה האם מבחינתכם זה משהו שצריך להעלות אותו או להוריד אותו?

הרכב המסחרי הוא בעייתי. לגבי רכב כבד, אפשר לעשות את זה כפיילוט אולי בעתיד כשיהיה תקן. זה משהו אפשרי כשיהיה תקן, בטח לא בשלב זה.

כל הרכבים היום יוצאים עם חיישנים מאחור ואין תקן. אין היום רכב בלי חיישנים מאחור ואין תקן.

אתה לא יכול להעביר בחוק משהו שהוא וולונטרי.

זה מה שאמרו לנו בחוק השיכרות. בגלל שאין תקן לבדוק, תקעו אותנו שלוש שנים. בסוף העברנו את החוק ועדיין אין אכיפה.

פרדי הרשקוביץ, הבוחן הראשי של אגד.

בוקר טוב. אני רוצה להתחבר למה שאמרה נציגת המשטרה לגבי הנתונים הסטטיסטיים. בנובמבר 2011 התבקשתי לבדוק את אחת החברות, אני לא רוצה להגיד את השם, והתייחסתי לעניין הסטטיסטיקות וגם למה שאדוני שאל.

מחקר שבוצע בהולנד, שהשתתפו בו 2400 משאיות שסופקו על-ידי 123 חברות במשך 8 חודשים – 77 מיליון קילומטר.

מאיזו שנה?

אני בדקתי את זה ב-2011. אני לא יכול להתחייב אבל זה לא היה רחוק מזה. בדקו את נושא ההתנגשות מאחור. היו הרבה מחקרים שדיברו על זה שיש יעילות מסוימת מבלי שקבעו את האחוז. מחקרים שקבעו את אחוז היעילות של הדבר הזה, מדובר על 10% ל-21%. יעילות של החיישנים כשמדובר על חזית אחור.

לגבי סטייה מנתיב, באותו מחקר, בין 5% ל-13% הפוטנציאל המוערך להורדת תאונות הדרכים.

לגבי ארצות הברית. Department of Transportation National Highway Traffic Administration , NHTSA USA. נבחנה יעילות המערכת ונמצא: חזית אחור 15%, סטייה מנתיב בין 6% ל-11%.

מחקר נוסף מ-2010, Insurance Institute for Highway Safety USA נבדק מחקר של מישהו בשם באטל משנת 2007ף בין 23% ל-28% תלוי בסוג הכביש ובנהגים.

המספרים שנתת, כולם פחותים מ-30%. מה את מסיק?

אני מסיק בדיוק מה שהסיקה נציגת המשטרה. בעצם אין הוכחה על מידת האפקטיביות. אני מסכים עם מה שאמרת. אם מידת האפקטיביות היתה מוכחת באחוזים יותר גבוהים אולי היה צריך לבדוק את זה.

עוד נתון אחד, כל עוד אין תקן אין מה לעשות.

ברשותך, עוד שני משפטים. אני לא יודע לגבי משאיות כי לא בדקתי. אני בתחום האוטובוסים כבר 20 שנה. ישנן דרישות חובות של אוטובוסים של משרד התחבורה. יש לי פה מספר עותקים ואני אעביר. מה שנאמר לגבי השטח המת באוטובוסים הוא נכון, כאשר השטח המת באוטובוסים מוגבל ל-60-70 ס"מ מהחזית, בגובה של פחות מ-116 ס"מ או 106 ס"מ, תלוי בסוג האוטובוס. זה כל השטח המת.

זה נכון רק לגבי מצב של התחלת נסיעה ואני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת עמאר. אלא מה? כברת בשנת 2000 הדבר הזה בא על פתרונו על-ידי משרד התחבורה. אוטובוס מסוג מרצדס 404 שבזמנו לא עמד בדרישות החובה של משרד התחבורה, הציבו מראה שלישית , בנוסף למראה שמחויבת בתקנות התעבורה. היא לא מופיעה בתקנות התעבורה אלא מופיעה בהוראות נוהל תקינה של משרד התחבורה. ראה פלא, הכול בא על פתרונו.

ברגע שתהיה מראה קמורה - - -

גם במשאיות, כי כרגע זה רק באוטובוסים.

יושב פה שוקי. יש גם במשאיות.

המראה הזאת נותנת הרבה יותר מ-60-70 ס"מ שמופיעים בהוראות של משרד התחבורה. לא צריך חיישנים, לא צריך תקן. צריך מראה קמורה בגודל כזה או אחר.

עו"ד סמפולינסקי שואלת איך מראה פותרת מקדימה. תסביר את סוג המראה.

בדרך-כלל באוטובוס יש מראות נוטות. אם אני הנהג, המראה הזאת נותנת את הדופן הימנית ועוד מראה קטנה שנותנת את הדרך. שתי המראות האלה בצד ימין נותנות את כל הדופן של האוטובוס. אגב, בתקנות התעבורה כתוב שהמראות הימניות צריכות לתת מבט לדופן הימנית לכל אורכה בגובה של 100 ס"מ. שתי המראות נותנות את המבט הזה.

יש מראה נוספת שמורכבת בצורה שהיא טיפונת מוטית לחזית ויוצאת קצת החוצה. זאת מראה קמורה. המראה הזאת נותנת את כל שטח החזית ולא צריך מעבר לזה.

כמה תאונות היו ב-2012 עם חזית האוטובוס ושבהם נהרגו הולכי רגל?

אין מראה בכל האוטובוסים כי אין חובה בכל האוטובוסים.

כשהצגת את נתוני התאונות עם אוטובוס חזית, כמה מהתאונות קרו במצב כפי שהצגת, שהאוטובוס או המשאית התחילו את הנסיעה ופגעו בהולכי רגל?

ב-20 שנה שאני נמצא באגד אני מכיר שתי תאונות מהסוג הזה. מקרה אחד: אוטובוס עמד לפני מעבר חציה באור אדום וילדה חצתה עם אופניים בשטח המת. התאונה השנייה קרתה לפני שנתיים ואני מטפל בה כרגע מבחינת כתב האישום: שני נהגים התחלפו, הנהג ירד מהדלת הקדמית, הגיע לחזית האוטובוס, התכופף, הנהג לא ראה אותו ופגע בו. אלה שתי התאונות שאני מכיר. הנתון שדיברת עליו נכון לגבי תאונות עם חזית אבל הוא לא נכון לגבי המצב שההצעה שלך אמורה לפתור.

מר הרשקוביץ, אמרת את הדברים בצורה ברורה.

מר יוסי כהן, מנהל החטיבה הטכנית של אגד. יש לך משהו להוסיף?

צהריים טובים לכולם. אני מחזק את דבריו של פרדי כמקצוען בנושא הזה.

כמי שמלווה את ענף האוטובוסים כ-45 שנה, אני יכול לומר שהנראות באוטובוסים היום מכסה את השטח המת. בנוסף לכך, אנחנו למעשה היום מחקים את התקינה האירופאית במלואה. בתקינה האירופאית אין דרישה לחיישנים לפנים.

כשדובר על חיישנים מאחור, אני הייתי אחד המתנגדים, מאחר ואני חושב שחיישן לאחור הוא מסוכן ופחות תורם. אם רוצים לתרום לנסיעה לאחור, הייתי ממליץ להתקין מצלמות לנסיעה לאחור. אם חיישן לא עובד, הנהג לא מודע לכך, נוסע, הוא יכול לפגוע באדם. לעומת זאת, מצלמה שלא עובדת, הנהג ישר יודע שהיא לא עובדת ונוהג במשנה זהירות.

לפיכך אני חושב שאין טעם להתקין את החיישנים לפנים. המראה מכסה את זה ואנחנו פותרים את הבעיה.

הצעת החוק מדברת על שני הדברים, או זה או זה. הצעת החוק מדברת על מה שאתה דיברת, אתה יכול לבחור אחד משניהם.

היות ונושא הבטיחות מאוד חשוב לנו, בשנתיים האחרונות, כממונה על התקינה באגד, הכנסתי וולונטרית מצלמות לנסיעה לאחור בכל האוטובוסים, גם העירוניים וגם הבינעירוניים כדי להפחית את התאונות. אני לא רואה יעילות בחיישנות מקדימה.

מר שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל, בבקשה.

בוקר טוב.

בהחלט אני מצטרף למה שנאמר על-ידי אנשי אגד בעניין הזה. מאחר ואנחנו באמת נמצאים בשטח ורואים את הפעילות של האוטובוסים בשטח, המראות בהחלט נותנות את התשובות מצוין. אוטובוסים חדשים שמגיעים, מגיעים עם זרועות מקדימה עם המראות, כאשר הכיוון מתבצע במדינה. הפעילות של המראות נותנת את התשובה נכון לעכשיו. אין בעניין הזה שום בעיה מיוחדת, מבחינת ראייה מקדימה, לגבי אותם אנשים.

קרני צדקיהו, יו"ר ארגון המוניות בירושלים.

ח"כ עמאר, חשבתי שתדאג קצת לנהגי המוניות. איך להציל את נהגי המוניות מרצח של בני דודים ויהודים. נראה לי שזה הרבה יותר חשוב מהחיישנים האלו.

זה לא על סדר היום.

בסדר, אני נותן דוגמה. אתה רצת יותר מידי קדימה.

קודם כל, משרד התחבורה לא מכיר בנו כתחבורה ציבורית, אז אנחנו לא קשורים.

אתה לא נכלל בחוק. אנחנו מדברים על משאיות ואוטובוסים. אני לא מבין על מה אתה מדבר. אתה לא נכלל בחוק.

בשביל מה זימנו אותנו?

אני לא יודע. החוק שלי מדבר מעל 4 טון. תקרא את החוק לפני שאתה מגיב.

הזמינו את מוניות השירות הגדולות.

אז מה אנחנו עושים פה?

אני לא יודעת.

אז בזבזתי את הזמן? אולי תשלם לי את הכסף הזה?

אני מבקש ממך סליחה שבזבזנו את זמנך. אתה יכול לחזור. תמיד אנחנו אוהבים שאתה פה, ואני מצטער שבזבזנו את זמנך. סליחה.

אני אשמח אם תגיש הצעה איך להגן ולעשות רפורמה למוניות הספיישל ולא למוניות המיניבוסים. כבר עשיתם הפרטה, חילקתם את ענף המוניות לשניים. למיניבוסים עשיתם ולמוניות הספיישל עדיין לא עשיתם הפרטה. אנחנו סובלים מהיעדר פיקוח של משרד התחבורה. מתי שמתאים למשרד התחבורה, אנחנו תחבורה ציבורית ומתי שלא מתאים להם, אנחנו לא תחבורה ציבורית. פעם כן ופעם לא. תחליטו אם אנחנו תחבורה ציבורית או לא. אם אני תחבורה ציבורית, תן לי להיכנס לכל נתיבי תחבורה ציבורית במדינת ישראל.

אני מזמין אותך אלי למשרד.

אתה משוחרר. הזמנו אותך בטעות אבל תמיד טוב לראות אותך.

אלעד צרפתי מחברת מוביליי. מה זה מובילאיי?

מובילאיי זאת מערכת למניעת תאונות דרכים שמפותחת פה בישראל בהר חוצבים. אנחנו למעשה מתקינים מערכות ברכבים בכל תעשיית הרכב בעולם וגם בארץ וגם אצל יצרניות הרכב.

המטרה של המערכת היא למנוע תאונות דרכים ברמה של חזית/אחור, סטייה מנתיב ופגיעה בהולכי רגל.

מה המחזור שלכם? כמה אתם מייצרים? באיזה מדינות בעולם אתם מוכרים?

אני יכול להתייחס לשווי של החברה ולא למחזור. שווי החברה עומד על 1.5 מיליארד דולר.

יש חברות, שבגלל הציפיות יש להם דברים אבל בעצם המחזור שלהם מאוד נמוך. כמה אתם כבר מייצרים.

נכון להיום, יש 3 מיליון כלי רכב בעולם עם המערכות שלנו.

לאן אתם מייצאים?

רוב השוק שלנו מדבר על תעשיית הרכב. כמעט כל יצרן רכב, למעט מרצדס, משתמש במערכת שלנו בקו הייצור. אם תיקח את וולוו 60S ו-S40, שעוצרת לפני פגיעה בהולך רגל, מתבססת על הטכנולוגיה שלנו, EMW. יש עוד הרבה מאוד יצרניות בעולם הרכב. ג'נרל מוטורס איתנו. למעט מרצדס, כל יצרניות הרכב עובדות עם מובילאיי.

אתם המצאה ישראלית?

כן, יושבים פה בהר חוצבים.

איפה אתם מייצרים?

פה בישראל. הפיתוח נעשה בישראל. המעבד נעשה על-ידי חברת אס.טי. מקירואלקטרוניקס, שיושבת באיטליה ויש להם את היכולת הייצורית.

קונים את זה לגבי - - -

פגיעה בהולכי רגל, באופניים, באופנועים. זה מה שנקרא חיישן קדמי שמסתכל בחזית הרכב.

הם מתקינים את זה אוטומטית ומוסיפים את זה לעלות הרכב?

תלוי. כל יצרן ויצרן מתעסק בזה בצורה אחרת. רוב תעשיית הרכב מיישמת את הטכנולוגיה. מדברים פה על רגולציה ועל תקנים בינלאומיים, אז ב-2014 זה הופך להיות סטנדרט בעולם של 4 טון, של סטייה מנתיב. ב-2015, כל הרכבים מעל 12 טון מחויבים בסטייה מנתיב באירופה ובשמירת מרחק או התראה על התנגשות.

כמה זה עולה?

חלק מיצרניות הרכב מתמחרות את זה מאוד גבוה, 2,000-3,000 דולר לצרכן. פה בארץ, להתקנה בכל כלי רכב, מדובר על 3,500 שקלים כולל מע"מ וכולל התקנה.

לאור העובדות שהועלו פה על-ידי מר הרשקוביץ ורב פקד שליין. מתוך המאות מיליונים, כמה הולך בארץ?

אנחנו מדברים בסביבות 50,000 מערכות.

מי הרכבים שלוקחים את זה?

בעיקר רכבים פרטיים ורכבי הסעות. לגבי הסעות תלמידים, היום משרד החינוך הוציא את זה כחלק מהמכרז של הסעות התלמידים.

אני רוצה להתייחס לנתונים הסטטיסטיים עליהם דיברו פרדי ורב פקד שליין.

אני אכן סיפקתי את הנתונים לפרדי. הנתונים שפרדי מציג, מתייחסים לשנים 2008-2009. אני יכול לחלק לכל הנוכחים כאן מסמך של מחקר שנעשה על-ידי המפקח על הביטוח במשרד האוצר. המפקח על הביטוח במשרד האוצר ביקש מאיתנו רשימות של רכבים על-מנת לבדוק את יעילות המערכת. סיפקנו לו כ-10,000 רכבים עם תאריך התקנה, שיש להם לפחות שנת ביטוח אחת. בתהליך הזה הם בדקו על-ידי חברה חיצונית שעושה אקטואריה למפקח על הביטוח. הם מצאו ירידה של 45% בתאונות הדרכים.

זאת אומרת, אתה בעצם אומר - - -

לא אני, המפקח על הביטוח.

אתה מצטט את המפקח על הביטוח. אנחנו יודעים שלאמת יש כל מיני גרסאות. מצד אחד, יש את הגישה של שליין, הרשקוביץ וכהן שאומרים שהנושא הזה הוא ביעילות נמוכה למניעת תאונות והמצלמות יותר אפקטיביות. אתה טוען, שהמשנה שהולכת יותר ויותר היא שלא כצעקתה.

כל תעשיית הרכב הולכת לכיוון של טכנולוגיה של מניעת תאונות דרכים. מצלמה רגילה היא מצלמה פאסיבית. תמיד הנהג צריך להיות בקשר עין עם המצלמה ולנתח מה קורה סביבו. אנחנו, למעשה, מעבירים לו התראה קולית וויזואלית ברמה של לד, שיש משהו סביבו. הנהג, לפי ההתראה הקולית, יודע להבחין בדיוק מה הסכנה.

בדרך-כלל אני לא עושה פרסומת לחברות. אתה יכול להראות לנו את זה.

חזרתי בדיוק סיבוב באירופה. יש פרויקט של לונדון סיטי, שזה מטרופולין ענק של כמעט 8 מיליון איש. יש להם בעיה קטלנית מאוד עם הולכי רגל ואופניים. כל האוטובוסים שם מצוידים ב-16 מצלמות סביב האוטובוס, ועדיין יש להם קרוב ל-10 עד 20 הרוגים בשבוע של הולכי רגל ואופניים.

למרות המצלמות.

למרות המצלמות. יש להם 16 מצלמות פאסיביות שמקיפות את האוטובוס. לכן, התבקשנו על-ידי סיטי אוף לונדון, להמציא להם פתרון. יש להם בעיה, שברגע שהם פונים שמאלה, יש בעיה של פגיעה ברוכבי אופניים שנמצאים בשטח המת או בהולכי רגל שחוצים את מעבר החצייה.

הנקודות אליהן התייחס חבר הכנסת עמאר.

בדיוק.

מה לגבי הנושא שבעצם הדברים הם וולונטריים כי לא מחוקקים את זה ואין תקן ברור.

התקן הוא כבר ברור. מבחני ה-NCAP, שהם מבחני הריסוק של הרכבים, בוחנים כבר היום את המערכות האלה ונותנים להם אפילו ציון. תיכנסו לאתר של NCAP, תיראו שבדגמים שיש להם התראה בפני פגיעה בהולכי רגל, או התראות התנגשות אקטיביות, המערכות האלה כבר נבדקות ומקבלות ציון, מי גבוה יותר ומי נמוך יותר.

אז איפה הבעיה שעדיין אין תקן במדינת ישראל?

תקן במדינת ישראל אלה שני דברים שרחוקים אחד מהשני שנות אור. מדברים שיהיה תקן על סטייה מנתיב ועדיין לא התכנסה הוועדה לדבר על התקן.

התקן הוא בעולם לא רק במדינת ישראל.

אירופה וארצות הברית.

בנושא הסטטיסטיקה ובמדינת ישראל, המפקח על הביטוח ובעקבות התוצאות של המחקר שהוא עשה, על-ידי הגוף שהוא בחר, נתן המלצה לחברות הביטוח לתת 15% הנחה בביטוח חובה ולהכניס פרמטר בביטוח חובה למערכות כאלה.

יש פה שתי גישות. גישה אחת של המפקח על הביטוח - -

ומשרד התחבורה.

- - שאומר: בוא נעשה את זה דרך התמרוץ. אנחנו נסבסד את מי שמתקין את זה כי אנחנו טוענים שזה משפר את הבטיחות. זאת הגישה דרך המחיר ויש גישה אחרת דרך החוק. השאלה מה הדרך העדיפה.

תמרוץ תמיד הוא הרבה יותר איטי.

החוק לא קיים בשום מקום בעולם.

החוק כרגע לא קיים בעולם. בעקבות הפיילוט שאנחנו עושים בלונדון, הם הולכים לתת החלטה שכל רכב מסחרי ואוטובוס שנכנס למטרופולין של לונדון, יהיה חייב במערכת למניעת תאונות דרכים שמזהה הולכי רגל ואופניים. הם בבעיה מאוד חמורה שם, עם כמות מטורפת של נפגעים הולכי רגל ורוכבי אופניים.

(הקרנת סרטון)

מי הממציא?

ממציא ישראלי.

מאוד מרשים.

זאת המערכת שאנחנו עכשיו מציגים בלונדון. הם השקיעו מאות מיליונים. כל אוטובוס כזה עולה 6,000 פאונד להתקנת המצלמות הפאסיביות. הם השקיעו הרבה כסף. הם הבינו שהקשב של הנהג מוסח בגלל כל מיני דברים ולהתמקד במוניטור שהוא צריך לפענח בצורה עצמית, למעשה לא פתר דבר. לכן הם ביקשו מאיתנו את הפתרון הזה של התראה קולית. ברגע שהוא שומע את ההתראה של הצפצוף, הוא לא צריך לחשוב פעמיים. הוא צריך ללחוץ על הברקס וזהו.

תודה, זה היה מאיר עיניים וגם מעניין מאוד.

מיכה בר מאיר, מנהל תחום מידע ומחקר ב-ITS, המרכז לטכנולוגיות חכמות. אתה בעד שליין, כהן והרשקוביץ או שהעיניים שלך לכיוון צרפתי?

אני רוצה לתת מידע מתוך הדוח האחרון שפורסם באוקטובר 2013 של משרד התחבורה האמריקאי, שבחן את כל הנושא של OBSS, On Board Safety Systems. בין השאר הוא בחן שם את הנושא של מערכות כאלה של התראה על התנגשות מלפנים או מניעת התנגשות מלפנים וגם סטייה מנתיב. הדוח התפרס על שנתיים ונבחנו שם 14 ציי רכב שונים. מעל 151,000 משאיות. בין 2007 ל-2009, קרוב ל-21 מיליארד קילומטרים של נסיעה. נבחנו שם מעל 88,000 תאונות דרכים והממוצע למשאית בשנה היה 137,000 קילומטרים.

מיכה, אתה גם מייצג חברה מסוימת?

לא. אני מביא מידע אובייקטיבי לטובת הציבור.

אני רק אגיד שאצלי, המערכת האינטרנטית שאני מספק, פתוחה לקהל הרחב וגם למי שמפרסם שם. אין שם קידום. כל אחד על אחריותו. המידע מובא שם בצורה המקצועית ביותר.

מה אתה ממליץ?

הנושא של סטייה מנתיב, התברר שהוא מונע תאונות ב-47%. הנושא של התנגשות חזית אחור קצת פחות מובהק והממוצע שם הוא 10% כי קשה מאוד לאסוף את הנתונים. בין השאר, בגלל שהמערכת הזאת, מצד אחד, יכולה לחנך את הנהג. אם הנהג הוא בתפישה של נהיגה הימנעותית, היא תעזור לו להימנע מלהתקרב יתר על המידה. לעומת זאת, נהגים שנוטים לקחת סיכון והמצב הזה של הרחבת גבולות הסיכון נבדקה על-ידי ד"ר גיל לוריא מאוניברסיטת חיפה ונמצאה כמאוד מובהקת אצל נהגים, היא עוזרת לא פעם להרחיב את הגבולות, כי סומכים על המערכת.

עדיין, צריך לזכור דבר מאוד חשוב, שהיא מונעת. עצם זה שבמערכת ההיררכיה של שיקול הדעת, איזה פעולה אני עושה, או איזה נתונים אני מעבד, המערכת הזאת מציפה למעלה, ברגע סיכון, את גורם קרבת היתר אל רכב שנמצא לפנים ולכן אני צריך להתייחס אליו, אני לא יכול להדחיק אותו למטה.

מה אתה ממליץ?

המערכות האלה הן טובות מאוד. רק מה? צריך לזכור שבכל הנושא הזה של התאמת מערכות וטכנולוגיות לרכבים, לא נכון יהיה לגזור גזירה שווה על כל סוגי הרכבים. לכן צריך לבנות את חליפת ההצטיידות בצורה כזאת, שמטוס תובלה, לצורך העניין, לא יאוייש במערכות למטוס קרב.

לכן, יש את כל הנושא של מערכות אקטיביות לנושא של שטחים מתים.

אני מבין.

אתה אומר שאין גזירה שווה וצריך להתאים. איך להתאים?

צריך לחלק או לפלח את התחומים השונים שבה התחבורה המסחרית או הציבורית עובדת.

כמה זמן צריך בשביל לפלח?

אפשר בשתי ישיבות לסגור את הנושא של ההתאמה. ההמלצה שלי היא, להשתמש במערכות האלה אבל לא להכליל אותן על הכול. היום תהיה הצעת חוק והיא תגזור שווה על אותם רכבים שפחות צריכים את אלה. למשל, רכבים לפינוי אשפה, ויש לא מעט תאונות בגלל המשקל של הרכב, ששם צריכים בכלל מערכות זיהוי אחרות.

אני רוצה להבין את זה בצורה הפשוטה. את הרעיון החיובי של חבר הכנסת עמאר. יש שתי אפשרויות, לא להעביר את החקיקה ולעבוד לפי תורת התמריצים של הביטוח. אם רוצים להעביר את זה לחקיקה, אתה אומר שצריך לעשות דיפרנציאציה, שהתקנות או החוק יתפוס לגבי קבוצה מסוימת עם מרחב יותר ברור כי הצורה הכוללנית לא מתאימה.

יש כבר תקנים אירופאים גם לזה וגם לזה. הבעיה היא תמיד הרגולציה. בארצות הברית, אחת הבעיות של הרגולציה היא בדיוק בגלל הנושא הזה של איזה מערכות להכניס לאן. ה- On Board Safety Systems זה מספר רחב מאוד של טכנולוגיות.

אבל הבעיה באכיפה היא מאוד פשוטה. אין גוזרים גזירה על הציבור שהוא לא יכול לעמוד בו. אם אתה לא יכול לאכוף, מה זה משנה שאמרת שיש חוק?

אני חושב מבחינה פרקטית. אני רוצה להתקדם ברוח הזאת ולפתור את הבעיה.

אני מאוד מצדד בתפישה של הטמעת הטכנולוגיות האלה ברחבים. צריך לראות גם את הנושא של העלויות. המדינה צריכה לקחת בזה חלק. אי-אפשר להשית על כל ציי הרכב, לא רק בתמריצי הביטוח. אני חושב על התקורות והתשומות של החברות לעומת הנושא של התעריפים שמקבלים בשביל ההסעות, הן בכלל לא יכולות לחשוב על להצטייד בציוד הזה.

מה השורה התחתונה?

לאמץ את הרעיון של הטמעת הטכנולוגיות האלה ברכבי התחבורה הציבורית והמסחרי. צריך רק לבנות את החליפה המותאמת. לא רק לכל סוג של רכב אלא גם לייעוד שלו. תחבורה בתוך העיר שונה מתחבורה בינעירונית.

ולגבי ההטמעה? האם ההטמעה צריכה להיות באמצעות חוק או באמצעים אחרים? אתה מדבר על הטמעה ואני מנסה להוריד את זה לשורה התחתונה.

אני חושב שאין ברירה אלא לחוקק את זה כי אחרת אנחנו נהיה במצב שבו אנחנו לא נהיה אחידים.

אבל את החוק הזה צריך לשפר, הבנתי.

מר כהן, בבקשה.

כפי שידוע לי, הדיון היום הוא על רכב משא ועל אוטובוסים ולא על רכב פרטי. מובילאיי דיבר על פרייבטים ולא על אוטובוסים וזה לא רלוונטי לגבינו.

אבל ראינו בסרט משאיות.

הסרט היה על משאיות אבל בכל הדיבור שלו לפני זה היה על זה שחברות מתקינות. אף חברות אוטובוסים מתקינה את המובילאיי.

כשמדובר על נושא של נראות קדימה, אמרנו שהמראות פותרות. לגבי סטייה מנתיב, לפי תקנות התעבורה במדינת ישראל, החל מ-2009 לא ייכנס למדינת ישראל אוטובוס בינעירוני או תיירותי שלא מותקנת בו מערכת של ESP שהיא סטייה מנתיב.

ESP זה לא סטייה מנתיב. מה פתאום? ESP זאת בקרת יציבות.

בקרת יציבות וסטייה מנתיב.

אני לא אכנס לנתונים הטכניים.

לכן אני אומר שיש את הפתרונות. עובדה שמשרד התחבורה אילץ להתקין את המערכות האלה באוטובוסים בינעירוניים כי רמת הסיכון באוטובוס עירוני היא פחותה כי המהירות הממוצעת היא 12 קמ"ש.

ראש עיריית לונדון, מר ליווינגסטון הוא אדם מאוד יצירתי. זה שהוא עושה את זה בכל לונדון, כנראה שיש לזה סיבה. הוא חושב שזה יעשה משהו טוב.

עוד לא הוכח, אדוני, מה קורה אחרי זה. זה שהצהירו, זה לא אומר שום דבר.
יוסי זיסקינד, מנהל הדרכה ובטיחות בחברת קווים.

אני רוצה לפרוס את היריעה מעבר לדברים הטכניים. אני לא איש שיווק, אני לא יודע לשווק ואני לא יודע להתחרות עם אנשי השיווק.

מה אתה כן?

אני עוסק בתחום הבטיחות בדרכים למעלה מ-40 שנה, בהוראה, הדרכה, כמנהל, כנהג, כמורה, כבוחן, בפרט עם נהגי אוטובוס.

מה המסקנה שלך?

שמעתי פה מגוון רחב של דעות. אני בהחלט מצטרף לרב פקד שליין. אני מצטרף לעמיתיי מאגד. אבל, גם הדברים שמיכה אמר, יש בהם לא מעט.

אני רוצה לקבל ממך המלצה.

אני חייב לתת הדגש לעניין ששכחנו את הגורם האנושי. חברת קווים, במכרזים החדשים שזכתה, חויבה ומשתמשת במערכת המובילאיי. אנחנו מחויבים להתקין אותה על חשבוננו. אנחנו עושים את זה במסגרת המכרז של משרד התחבורה.

עושים מכרז בלי תקנים? מה, אתם עוברים על החוק?

חבר הכנסת עמאר, שאלת שאלה רטורית יפה. עו"ד זוכוביצקי את בבעיה קשה? את צריכה עזרה?

אני חוזר לפרוטוקול, משרד התחבורה חייב את האוטובוסים - - -

הוא לא חייב, זאת העדפה במכרז.

זה תמריץ.

יש העדפה של 10% למערכות האלה.

יתרה מכך. חשוב להדגיש, שאם מיכה דיבר על הטמעת מערכות טכנולוגיות, אני שואל: איך אפשר להטמיע בגורם האנושי של הנהג, את ההתנהגות מול אותן מערכות טכנולוגיות.

מניסיון של מספר חודשים שיש לנו, המערכות האלה מרגיזות את הנהג הממוצע. לנהג אוטובוס יש מטלות מרובות ומורכבות - - -

הוא לא צריך עוד 35 צפצופים. צריך לפשט אותם שזה יהיה כן או לא ולא לעשות תהליך של פרופסור למתמטיקה.

יותר מכך. הם מסתירים את עין העדשה כדי שיפסיקו להם הצפצופים. הם מוצאים תחבולות לעקוף את המערכות האלה. אם מדברים על היסח הדעת, שזה אחד החוליים הגדולים, זאת הסחת דעת.

הבנתי, ולכן מה ההמלצה שלך במשפט אחד?

יש עוד ללמוד את זה טוב. אני חושב שהמראות עושות את העבודה הרבה יותר טוב וצריך לשפר ולהטמיע את התנהגות הנהג כדי שיסתכל במראות.

מה עם זה שמובילאיי מוכרים ללונדון.

אמרתי בתחילת דבריי שאני לא יכול להתחרות באנשי מכירות. נושא הבטיחות ידוע שזאת אחת הבעיות הגדולות ביותר למכור את העסק הזה. צעצועים זה מאוד קל למכור. אני לוקח את זה כרגע - - -

בני אדם הופכים להיות רובוטים ולכן זה חלק מהבעיה.

אכן.

אולי מנהלת הוועדה תזכור. מישהו הביא הצעת חוק למראות. אני זוכר את אותם אנשים ואיזו התנגדות היתה להם למראות. עכשיו כולם מדברים כמה טובות המראות. זה משגע אותי. תזכרי את הדיון, אני הייתי בדיון הזה.

אנחנו מבקשים לראות את זה.

אני אעביר לך כמה דיברו על הנושא של המראות שזה לא טוב.

חבר הכנסת עמאר בוא נבדוק את הפרוטוקולים.


אני מתקרב לסיום. האם ל"דן" יש דעה?

רציתי להצטרף לעמדה של מיכה שיש לסווג את זה בין רכבים בינעירוניים ורכבים בעיר לא צפופה לעומת עיר כמו בני-ברק. חברת "דן" נוסעת במטרופולין גוש דן והערים שם צפופות מאוד. כמו שאמר יוסי זיסקינד, זה ייצור היסח דעת בזה שכל הזמן זה יצפצף כיוון שהנסיעה מאוד צפופה. זה עלול לצפצף בכל רגע וזה עלול להטריד וליצור מצב של "זאב, זאב" ובסוף לא יתייחסו.

מה קורה עם אוטובוס שהוא לא אוטובוס ציבורי ונוסע גם בעיר וגם מחוץ לעיר.

אני מדבר כרגע על התחבורה הציבורית בתוך עיר צפופה כשהנהג נמצא כל הזמן במצבים של סנטימטרים בודדים בין הרכבים. המערכת כל הזמן תצפצף.

לשאלתך, המחקר מהולנד הוא מ-2008 ו-2009.

לגבי הסתמכות יתר של הנהג על המערכות האלה והגורם האנושי. כשהייתי אצלם בחברה, לפחות פעמיים, שאלתי אותם שאלות ובהגינותם הסכימו שאכן יכולה להיות בעיה שהנהג מסתמך יתר על המידה על המערכות האלה. כל תשומת הלב שלו תסתמך על העניין הזה וזה נושא בעייתי.

במשך שנה וחצי עשינו פעילות עם חברת כלל ובה הם חייבו נהגים צעירים להתקין את המערכות. נהגים צעירים נחשבים לנהגים הכי מסוכנים בקרב חברות הביטוח עם שיעור התאונות הכי גבוה.
התוצאה שם, עם הסתמכות על המערכת, פחות 45% תאונות דרכים.

תעביר לנו את המסמך ואנחנו נחלק את זה גם לפרדי ולנציגי אגד ודן.

זה לא דומה לנהג אוטובוס, לחלוטין לא.

את צבא הגנה לישראל קיפחתי. מה יש לצה"ל לומר?

אנחנו מפעילים כלי רכב עם מתארים שהם לא טבעיים לשטח. יש לנו כלי רכב שנעים באזורים עם שיפועים מורכבים, עם סלעים וגם באזורים שבהם אסור להפעיל מערכות מכ"מים. אנחנו נבקש, וזאת מסורת, שרשות הרישוי של צה"ל תהיה רשאית לפטור או להתאים מערכות נפרדות ושונות לכלי רכב צבאיים שרשומים אצלה. יש לנו גם נוסח מוצע, נשמח להעביר אותו לוועדה.

אני רוצה לסכם. אני מודה לכם על הדיון, הוא היה מאוד ענייני.
עד לדיון הבא בנושא הצעת החוק, אני פונה, באמצעות עו"ד זוכוביצקי, למנכ"ל משרד התחבורה בשני דברים. נאמרו פה הרבה דברים ואנחנו לא רוצים לקדם חקיקה של חוק שאי-אפשר לחוקק אותו ושיש בעיות. אני רוצה את עמדת משרד התחבורה בצורה ברורה באמצעותך והמנכ"ל לישיבה הבאה.

עמדת הממשלה היא לתמוך. מנכ"ל משרד התחבורה לא יביע עמדה אחרת.

מעבר לפוליטיקה של התמיכה. עלו פה דברים מאוד חשובים לגבי התקן ואיך הדברים עובדים. היתה הצעה של מיכה בר מאיר. אם אנחנו רוצים להוביל פה חוק – חבר הכנסת עמאר לא רוצה שיחוקק חוק על-שם עמאר ושום דבר לא יקרה ממנו. הדבר הוא לא הסיפור של הפוליטיקה, הבעיה היא מעבר לזה, לאור מה שנאמר כאן, איך לעשות דברים שיהיו אפקטיביים.

לכן אני פונה אליך ולמנכ"ל ולהסתכל על הנושא הסובסטנטיבי ולא בנושא שהממשלה תומכת.

אני מבקש גם ממנכ"ל משרד התחבורה, לאחר מה שנאמר פה, שיסדיר עם בעלי כלי רכב מסחרי וציבורי, התקנת מראה קמורה המאפשרת לנהגים ראיה מקדימה בחלק הנמוך של הרכב. בבקשה, זה דבר שאפשר לעשות כבר עכשיו.

זה ברור לחלוטין, בלי שום קשר לחקיקה וזה קורה בשטח שצריך למצוא דרכים – פה אני פונה אליך, לא כיועצת משפטית אלא כיועצת משרד התחבורה כדי לחשוב יחד ולעודד וולונטארית התקנה של מערכת סיוע לנהיגה ולשמירת הבטיחות בדרכים כמו מובילאיי ואחרים.

התמריץ קיים, זה תמריץ ניסויי.

יש שני דברים, יש חקיקה ויש תמריצים. יש חקיקה שהציבור רואה שהיא אפקטיבית ויש חקיקה שנשארת בספר החוקים ושום דבר לא יוצא ממנה.

לכן, הרוח שלנו היא להתקדם בנושא הזה ולהביא לחוק טוב ולתמריצים טובים. אני מבקש ממך שתעשו את עבודת ההכנה המתאימה במשרד התחבורה לקראת הדיון הבא, כולל התייעצות עם כל הגורמים המכובדים כאן, איך להתקדם בצורה רצינית.

אני מנהל מחוז רישוי בבאר שבע והנגב.
לגבי התקנת מראות ברכב מסחרי או במשאיות, זה לא רלוונטי. יש משאיות שתא הנהג נמצא מאחורי המנוע ולא ניתן להתקין מראה. זה לא ניתן, זה טוב לאוטובוסים.

כפי שאמר כאן מיכה בר מאיר, צריך לעשות דיפרנציאציה מה מתאים ומה לא. את זה אני מבקש לקראת הישיבה הבאה.

אני מודה לך חבר הכנסת עמאר, אנחנו נמשיך להתקדם.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>
29/12/2013

10:23