PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 97>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון - חובת השאלת ספרי לימוד), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
ניצן הורביץ

>
דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

מיכל חורין - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

עמית לוין - יועץ שר החינוך

נועה היימן - רכזת בחינוך באג"ת, משרד האוצר

רות דיין מדר - ראש תחום בריאות, מרכז השלטון המקומי

רוני ליפשיץ - תלמידה תיכון הרטמן

ניר ורגון - רבני צהר

נועם בן פזי - תלמיד תיכון הרטמן

יואב בן שאול - תלמיד תיכון הרטמן

נדב חכם - תלמיד תיכון הרטמן

בנימין מאיר - מלווה הקבוצה תיכון הרטמן

הלל פלוסר - תלמיד תיכון הרטמן

יובל קדרי - תלמיד תיכון הרטמן

נועם קטן - תלמיד תיכון הרטמן

מאור קרן - תלמיד תיכון הרטמן

שמעון יום טוב - חבר ועד מנהל, ארגוני הורים

אייל חסאן - מנהל בית ספר, ארגוני מורים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי
הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון - חובת השאלת ספרי לימוד), התשע"ג-2013

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את דיון ועדת החינוך והספורט, על הצעת חוק שיזמתי עם קבוצת חברי כנסת. היו מספר חברי כנסת שיזמו אותו בכנסות קודמות. החוק מדבר על תיקון לחוק השאלת ספרים, הוא עבר קריאה טרומית ומטרת הדיון עכשיו היא להכין את החוק לקריאה ראשונה. למי שלא מכיר את הנהלים, אחרי שנאשר אותו לקריאה ראשונה, הוא חוזר לכנסת להצבעה לקריאה ראשונה, בהנחה שיעבור בקריאה ראשונה, הוא יחזור לכאן, לוועדה, להכנה לקריאה שנייה ושלישית ואז יחזור לכנסת להצבעה. אם לא תהיה לנו מגבלה בדרך, אני מקווה שנוכל להריץ את זה בלוח זמנים קצר, כדי שמערכת החינוך תוכל להיערך לשנת הלימודים הקרובה.

נרשמו כמה אנשים לדיבור. קבוצת תלמידים נרתמה לקדם את החוק, ראתה בזה פרויקט ציבורי חשוב ואתם שותפים שלנו לעשייה, בבקשה.

תודה רבה. אני מגיעה מספריית השאלה על שם דני גוטמן ז"ל בבית ספר הרטמן. החופש הגדול האחרון היה השני בו התנדבתי בספריה. זו ספריה שעושה מה שכל בית ספר אמור לעשות, משאילה ספרי לימוד למשפחות נזקקות. פגשנו את האנשים האלה, שבאים לשאול מאתנו ספרים, הם אנשים מדהימים ובשלב כלשהו החלטנו שזה לא הגיוני שכל כך קשה להשיג משהו שהוא בסיסי במדינה, שיש בה חינוך חינם. ככה התגלגלו העניינים, העליתי את הבעיה בפגישה עם חברי בנוער העבודה וכולם העלו את אותה מצוקה, שאין את פרויקט השאלת ספרים בבית הספר.

דבר נוסף היה שלכולם לא נודע על אף משאל שנעשה, כמו שהחוק מחייב. ניתחנו את המציאות ואת החוק הנוכחי והבנו שיש בו בעיה, שהוא לא מאפשר אכיפה, בתי ספר לא מקיימים את המשאל, כי הם יכולים למסמס את זה ולהגיד שהיה משאל וההורים לא הסכימו.
עניין נוסף בעייתי בחוק, החוק הזה לא באמת יביא שוויון, שאנחנו מצפים לו. כי מי שיש לו אמצעים לקניית ספרים חדשים יעדיף אותם על ספרי לימוד משומשים ומרופטים וחסרי האמצעים ייוותרו מאחור ללא ספרי לימוד ויגיעו אלינו, כשזה לא התפקיד שלנו.
בעיה נוספת שראינו, כל תלמיד בישראל מכיר את הסיטואציה , בה נדרשים הוריו לקנות לו מידי שנה ספרי לימוד חדשים בלי לדעת מדוע. ספר לשון הוא אותו ספר לשון עם שינוי סדר העמודים, רק בשביל הכסף שירוויחו הוצאות הספרים. ספר מתמטיקה הוא אותו ספר מתמטיקה ורק אם יסתכל טוב יבחין שנעשו שינויים קטנים בתרגיל מסוים.
אציין עוד בעיה, המחירים של ספרי הלימוד משתוללים. הם עולים כל שנה כי אין עליהם פיקוח. נתקלנו בחוק הזה, הוא חוק מדהים שבא לתקן את העיוות הזה.
פגיעה נוספת היא הפגיעה באיכות הסביבה שנגרמת מהחוק בצורתו הנוכחית, כי כשהפרויקט לא קורה נזרקים המון ספרים.

נפגשנו עם חבר הכנסת מצנע בקיץ, אנחנו מברכים אותך מאד על היוזמה. עשינו סוג של לובי בעד החוק ואין חבר כנסת שדברנו אתו ולא הביע תמיכה, כ-80 חברי כנסת שדברנו אתם הביעו תמיכה בתיקון של החוק. כך שהדיון שמתקיים הוא מאד חשוב.
אני רוצה להדגיש שאפילו אצלנו בבית הספר אין את הפרויקט הזה וההורים לא יודעים על החוק כמו שהוא קיים בצורה הנוכחית. זה מצב שצריך להיות אבל הוא לא קורה כי החוק, כפי שהוא היום לא מאפשר בכלל להורים לדעת שיש להם זכות לקבל משאל ויש להם זכות שיהיה פרויקט השאלת ספרים בבית הספר שלהם.

לכן התיקון לחוק הוא מאד חשוב, כי המצב הנוכחי, בו הורים של ילד שהגיעו למצב כלכלי בעייתי מכל סיבה שהיא, לא יכולים להקנות לאותו ילד את הכלים לצאת ממנו, מעוות לחלוטין בעיננו. פתחנו במאבק כי אנחנו לא רוצים לתת להוצאות הספרים לחגוג על חשבון ההורים שלנו וגרוע מכך, לפגוע בחינוך הילדים חסרי האמצעים, כי אנחנו מאמינים בכל לבנו במדינת רווחה, שצריכה לספק חינוך בסיסי לכל אזרחיה, אתו יוכלו לצאת לחיים.

פתחתי את דברי בכך שזו שנה שנייה שאני מתנדבת בספריית ההשאלה ואני רוצה לסיים את דברי בספק תקווה ספק בקשה, שזו תהיה גם השנה האחרונה.

תודה רבה רוני. הרב ניר ורגון, מרבני צהר בבקשה.

אני רוצה גם להצטרף לברכות. אני חושב שהערכים שדברה עליהם רוני, הם ערכים שלנו, לא רק כמדינה דמוקרטית, אלא כמדינה יהודית, מאד חשובים. אנחנו יודעים שבתורה, בהתחלה, כתוב "ושיננתם לבניך ליהושוע בן גמלא", מי שיש לו אבא שיודע אז הוא כן מתחנך ומי שאין לו, לא מתחנך ואז הוא התקין תקנה גדולה "וזכור אותו האיש לטוב", שזה חינוך לכלל, לכל מי שיודע ללמד ולכל מי שלא. העניין של החינוך הזה חשוב לכל אחד, זה ערך יהודי ממדרגה ראשונה, החל מתקופת בית שני.

דבר נוסף, שגם דברה עליו רוני, הוא הנושא של היחס לספרים. ספר זה דבר שצריך לכבד אותו. אני לא מדבר על הנושא של בל תשחית ואיכות הסביבה, שהוא חשוב, אבל לא יתכן שאנחנו זורקים ספרים. ספר צריך לכבד, היחס לחומר הנלמד, לא יכול להיות שיהיה כמו לכוס חד פעמית שאתה משתמש וזורק. ספר הוא קדוש ומקודש, לא רק בלימודי קודש. לכן מאד חשוב הנושא של היחס לספרי לימוד.

גם הנושא שיש הורים שרוצים ולא רוצים, שלפעמים זה לא ישים. לא כל דבר צריך ללכת לפי הרוב, אלא אנחנו צריכים ללכת לפי מה שנכון. "לא תהיה אחרי רבים לרעות". הרבה פעמים לרוב יש אינטרסים, כנסת ישראל צריכה לדאוג לכלל האזרחים, לראות את התמונה כולה ולכן החוק הזה חשוב ומבורך, לא רק מבחינה דמוקרטית אלא גם מבחינה יהודית.

תודה. ארגון ההורים הארצי בבקשה.

שלום, שמי שמעון יום טוב, יושב ראש ועד ההורים בחולון. בארגון ההורים הארצי אני מטפל בנושא של השאלת ספרים. שמחתי לשמוע שיש את ההצעה לתיקון החוק להשאלת ספרים. אצלנו בעיר, נושא השאלת ספרים קיים מכיתות א' עד כיתות ח', אבל כרגע זה עד כיתות ו'. זה נושא של הרשות וזה קיים כבר מעל 50 שנה, כמו בחיפה. מהחטיבה זה עובר לרשת קהילה ופנאי בתוך העיר, שמתחזקת את נושא החטיבות ומטפלת בנושא השאלת הספרים.
אני יכול להגיד את כל הדברים הטובים על נושא השאלת הספרים וכל מה שנאמר פה הוא נכון. מה שאנחנו נתקלנו במהלך השנה שעברה, מול משרד החינוך, בהקמת הנושא של השאלת הספרים, יחד עם האנשים של מרמנת, שחבל שלא נמצאים בדיון. זה היה קודם כל פספוס אדיר של הקמפיין שיצא סמוך לימים שנסגר פרויקט השאלת הספרים, הקמפיין יצא ממש יום או יומיים אחרי שנסגר פרויקט השאלת הספרים.

אולי להדגיש שבחוק מצוין ש"לשם קיום הוראת סעיף זה להודיע להורי התלמידים לפני תחילת שנת הלימודים", צריך להדגיש שיהיה לפני באופן ממשמעותי.

דבר שני, הטפסים שבתי הספר צריכים למלא הם קצת מסורבלים. ישבנו עם מרמנת ועם משרד החינוך בחודש שעבר ובקשנו לנסות לפשט את זה. דבר נוסף, מתוך למידה אצלנו בעיר, אני חשוב שזו לא צריכה להיות עבדוה סיזיפית, שמשרד החינוך עושה כרגע פר בית ספר. העבודה צריכה להיות הרבה יותר רצינית, לעבוד מול רשות, לחייב רשות להיכנס לפרויקט השאלת ספרים. זה צריך להיות יותר בעל משמעות מהסיבה הפשוטה, כי היום אני עושה את הפרויקט אצלי בבית הספר כוועד ההורים או בכובע של מנהל, אף אחד לא מתחייב שאמשיך לעשות את פרויקט השאלת הספרים.

זה עובד בחולון כי פרויקט השאלת הספרים עובד 50 שנה, כי הרשות מחויבת לזה, לא מנהל כזה או אחר מחליט אם זה יהיה קיים. ישנה רפרנטית שיושבת בעיר, מתחזקת את זה, עושה את המכרזים של הספרים. על זה אגב, עלו על המכרזים המפוברקים שהיו, כי מכרז חולון יצא מעט לפני.
יש דרך מנחה שמנחה את הנושא. הספרים לא חוזרים מרופטים. יש הוצאות ספרים שמחדשות אותם ומחזירות חזרה לילדים. כלומר, הילד ממשיך לקבל את אותו ספר. יש בקרה שהספר לא משתנה כל שני וחמישי, נכנס ספר לתחילת העבודה בשנה הראשונה שלו, ורק כעבור חמש שנים הוא מוחלף. שלא לדבר שמבחינה כלכלית, בתוך מעגל סגור, הרשות מרוויחה מזה הרבה כסף. אחד הדברים שהרשות עושה, היא מוציאה חוזרים בתחילת השנה, היא גובה את הכסף, לא בתי הספר, בתוך רישום לבתי הספר, דבר שמקל על המשך התכנית של הרשות. משפחות נזקקות ומכורות במעגל הרווחה מקבלות הנחה על הנושא, אין אפשרות לעקוף את התשלום. מי שירצה לעזוב בעתיד את עיריית חולון, יצטרך לשלם את זה עם ריבית והצמדה בדיעבד, אם הוא לא שילם את זה. בקיצור, כופים את העניין הזה על ההורים.

אני אתן דוגמה פשוטה שלא חושבים עליה, תלמידי כיתות א' מקבלים בדרך כלל הכול בחוברות. תלמידי כיתות ו' בדרך כלל מסבסדים את זה. תלמיד כיתה א' שמגיע וצריך ללמוד את השפה העברית ולא מצליח ללמוד עם תכנית מסוימת, אם כעבור שלושה חודשים היועצת והמחנכת אומרים להורים שהם בוחרים תכנית אחרת לילדים, הם לוקחים את כל ערימת החוברות ונותנים חוברות חדשה בלי לחייב את ההורים. מדובר בערימת חוברות שעולה די הרבה כסף לכיתות א'. הדברים האלה מצליחים להיספג בתוך המהלך שקיים בעיר.

הכסף שמשרד החינוך החליט לתקצב את זה, כרפרנטים שנותנים את זה משנה ראשונה עד שנה רביעית כדי להוביל את הפרויקט הזה, אפשר לתת את זה, כמו שהעירייה אצלנו נותנת את זה, למזכירה שנייה שמנהלת את בית הספר, והיא מובילה את כל הפרויקט הזה בבית הספר מבחינת רכישות, כולל דוחות תקציב שמגיעים בתחילת שנה, אמצע שנה ובסוף שנה לבית הספר. כך שמנהלי בתי הספר יודעים, שאם צריך לרכוש חוברת שהיא לא בתוך סל התקציב הספרי ונשאר תקציב, ניתן לרכוש את הדברים האלה, על מנת להקל על התלמידים.

הערות חשובות שמגיעות מהשטח. מר הלפרין שומע אותם ואני מקווה שינסו להקל. אנחנו מקיימים את הדיונים האלה כבר עכשיו כדי שהחוק, אני מקווה, תוך כמה שבועות יקבל את הגושפנקא שלו ואז יש מספיק זמן לעשות את זה מראש.

תודה על היוזמה, אני שמח להיות שותף בזה. עלות הספרים, כפי שהורים מספרים לי, היא בעיה היום, זה מגיע גם לפעמים לאלפי שקלים במצטבר, אם יש כמה ילדים במשפחה וצריך לקנות כל שנה ספרים חדשים. אני מצטרף למה שנאמר, זה חוק מצוין. אבל אני חושב שיצטרכו חוליה נוספת מצד משרד החינוך, כדי שלא יצטרכו ספר חדש כל שנה, אלא אפשר יהיה להשתמש בספרים הקודמים, חמש שנים נראה לי סביר ואני מקווה שזה ירוץ מהר.

לפני שנקריא את החוק אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. אני מודה למשרד החינוך שראה את זה עין בעין מלכתחילה ולמשרד האוצר שהעמיד ללא שום בעיה את הכספים המתאימים, כי הכוונה שלנו, בשנה הבאה, היא להחיל את זה על כל בתי הספר בארץ. נעשתה פעולה מתואמת.

שמי אייל חסאן, אני נציג הנהגת המנהלים הארצי, אני מגיע במקום שרה ישראלי יושבת הראש, שלא יכלה לבוא. אני מנהל בית ספר באשקלון וחבר הנהגת מנהלי היסודי.

יש עוד מנהלים גברים ביסודי?

בעירי יש עוד מנהל אחד, מתוך 30 מנהלי יסודי. באתי מהתיכון אבל אני חושב שהיכולת להשפיע על ערכים, כמנהל יסודי, היא יותר משמעותית. כי בית ספר עם 600,700 תלמידים זה לא כמו 2,000 ו- 3,000 בתיכון. אתה מכיר כל ילד, עם המשפחה שלו ואפשר להשפיע יותר.

אני מסכים עם הדברים שנאמרו, מבחינת המנהלים, החזון שהציג נציג ההורים מחולון, הכי טוב היה אם הרשויות היו לוקחות את זה על עצמן, כי המנהלים עובדים קשה וכל העיסוק הזה בסוף השנה גוזל משאבים רוחניים ופדגוגיים רבים מהמנהל.

אין שתי מזכירות בבית הספר, אולי ב-10% מבתי הספר, בעירי יש רק בית ספר אחד עם שתי מזכירות. הלוואי והייתה עוד מזכירה שהייתה יכולה לטפל בזה. יחד עם זה אני חושב שהחוק מצוין, ההיערכות עכשיו היא נבונה. שנה שעברה נכנסנו ללחץ והייתי שמח אם המשרד יקבע את זה עד ה-30 במאי, מקסימום 15 ביוני, כי המהלך שניסינו עד הימים האחרונים הוא בעייתי, ומר חיים הלפרין יודע כי הוא נפגש אתנו לא מעט. אנחנו עסוקים בישיבות פדגוגיות, תעודות, הכנת שנה הבאה ובסוף זה נופל עלינו. אז אנחנו נשמח אם הפרויקט הזה ייושם, כל הברים פה נכונים ואנחנו מברכים על המהלך.
הייתי מוסיף שורה, לא רק התכנות כלכלית, אולי נסיבות מיוחדות, כי קודם כל צריך לדאוג לבתי הספר. אין דין עשירון רביעי לעשירון שביעי. צריך לשלול מההורים את זכות הבחירה, כי הורים, לא ההורים היקרים מחולון, לפעמים עושים מניפולציות ומטרפדים את החוק. לפעמים 20 חברי ועד הורים משפיעים יותר מ-200 שקטים שרוצים את החוק. צריך היערכות בזמן ומעבר להיתכנות הכלכלית להתייחס לנושא של העשירונים כי זה יוזיל את הנושא.

דבר נוסף שרציתי להעיר, אין התייחסות בפרויקט השאלת ספרים לנושא של ספרים דיגיטאליים. ככל שבתי הספר הופכים לממוחשבים, ויש מספר כותרים שנכנסו לנושא הדיגיטלי, אין לזה שום התייחסות מבחינה תקציבית.

אני ממשיך. הודיתי למשרד האוצר ולמשרד החינוך. גם אני חושב שנכון שהרשות תטפל בזה, יש לרשות יכולת לתת רשת ביטחון, אם בית ספר מסוים לא הצליח לגבות מספיק כסף, לפחות לשנה נתונה, הרשות יכולה בהחלט להשתתף. גם אם ההורים לא החזירו את הספרים הישנים יש עדין אפשרות. אישית אני חושב שנכון שהרשויות המקומיות תגבינה את הכספים. יש עדיין רשויות מקומיות שבהם בית הספר גובה גם את תשלומי ההורים, תשלומי החובה ותשלומי הרשות. אני יכול להגיד לכם שבעיר חזקה כמו חיפה ובעיירה חלשה כמו ירוחם השאלת הספרים עובדת מצוין והתשלומים נעשים על ידי העירייה, לא על ידי בתי הספר.
אנחנו נצטרך לחשוב האם ראוי שזה יהיה חוק או שמשרד החינוך יפעיל את הסמכויות הקיימות לו כי זה באמת בעייתי. נדמה לי שרוב הרשויות החזקות מקיימות מציאות בה הרשות עצמה גובה את הכספים עם מערכת הגבייה שלה, שהיא יותר טובה ותכליתית ומשחררת בזה את בית הספר מגביית התשלום לספרים, אבל לא בזה אנחנו עוסקים היום.

לגבי ספרים דיגיטליים יש הצעת חוק שלי, ממוחזרת מכנסות קודמות, אנחנו ניכנס לזה בהחלט, לא ירבו הרבה שנים וכל הנושא של השאלת ספרים וקניית ספרים תהפוך להיות שולית.

כל השינוי בחוק שהצענו, כתוצאה מכך שהיו שני חסמים לבתי ספר לעבור לתכנית השאלת הספרים: הייתה נדרשת התערבות אקטיבית של ההורים, היה צריך לקבל אישור של ההורים. הפכנו את השיטה, שאם יש התנגדות של הורים הם צריכים להתנגד. אנחנו חושבים שזה יקל.
הדבר השני, לצערי הרב, לחלק לא קטן ממנהלי בתי הספר, לא היה עניין להיכנס לזה. זה מחייב עבודה מחייב התארגנות, לא היה להם עניין, ההורים לא לחצו כי הם לא תמיד הבחינו בתועלת שיש מהנושא הזה. גם יושב ראש ועד ההורים של חולון וגם רוני עברו ונימקו את הסיבות למה יש רק יתרונות בתכנית הזו, כמובן אם עושים אותה נכון. נעבור להקראת החוק.

בין מה שעבר בקריאה הטרומית להיום, היו דיונים עם משרדי הממשלה השונים.

עשינו הכנה עם משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד האוצר.

אם אפשר לתקן, שזה לא יהיה שר. אני יודעת שאני שלחתי את הנוסח, אבל שזה לא יהיה שר אלא המנהל הכללי או מי מטעמו.

נתחיל לקרוא ואז נתקן.

יש לי דבר אחד להוסיף, שמשרד החינוך השנה חילק כספים ונתן לכל מי שרצה את התכנית ולזכותו ייאמר, רק דבר אחד הוא שכח לעשות, להחתים את כל הנוגעים בדבר להתחייבות על פרויקט השאלת ספרים לפחות לחמש שנים. בית ספר שקיבל 100,000 שקל יכול לקום מחר ולהגיד שהוא לא חייב כלום.

לפי החוק הזה כבר לא.

אם חישקתם את זה פה, אז טוב.

הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון – חובת השאלת ספרי לימוד), התשע"ד–2013
החלפת סעיף 2.

1. בחוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א-2000 (להלן-החוק העיקרי), במקום סעיף 2 יבוא:
"חובת השאלת ספרי לימוד

2. (א) כל בית ספר יקיים תכנית השאלת ספרי לימוד, בהתאם להוראות חוק זה, זולת אם קבע המנהל הכללי, או מי מטעמו, כי אין התכנות כלכלית לקיום התכנית בבית הספר בשל מיעוט ההורים המעוניינים בו בהתאם לקבוע בסעיף קטן (ב)".

אנחנו מבקשים להכניס "בין היתר" כדי לא להגביל.

אבל הרעיון היה שזה יהיה רק מהסיבה הזו.

אולי יש היתכנות. למרות מיעוט התלמידים, יש תרומות למשל.

"בין היתר" הוא לא לתוספת שיקולים נוספים. "אין התכנות כלכלית לקיום התכנית בבית הספר, בין היתר בשל מיעוט ההורים". הבנתי.

"בין היתר בשל מיעוט ההורים המעוניינים בו בהתאם לקבוע בסעיף קטן (ב)".

מה המינימום להכנסת בית ספר? עדיין 60% מכלל בית הספר?

אם יש מקורות חיצוניים למשל, זה יכול להיות גם פחות. לכן נקבע מנגנון שהוא על בית ספר ספציפי. לא קביעת תקנות של 40%-60%, אלא על בית ספר ספציפי, שהמנכ"ל יראה, שבבית ספר ספציפי כל הדברים, כל המקורות שיש לו לא מאפשרים את קיום התכנית.

ניסיתי להכניס את הפרויקט הזה בשנה שעברה והגעתי עד חיים הלפרין, היה לנו 92% משכבה אחת שנכנסה, שכבת ז' ולא היה לנו את שכבת ח' ו-ט'. זה היה מאד קשה משום שלא היה לזה תקנון. צריך להתייחס גם לנושא הזה, אם בית ספר בא ואומר שהוא צומח מכיתות א' ומכניס את זה לאט לאט, איך את מתייחסת לזה? אין לך 60% מכלל בית הספר.

אלא אם יש מספיק כסף לעשות את זה? זו השאלה.

למה צריך "בהתאם לסעיף קטן (ב)"?

את זה אתם הוספתם.
"בבית ספר שלא נכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד", זה דבר שאני כתבתי ואתם מחקתם. אני חושבת שצריך להשאיר את זה, כי המטרה, שבכל שנה תהיה בדיקה. אם בהתחלה לא הייתה היתכנות כלכלית ועכשיו השתנו ההורים.

למה את צריכה להתחיל עם בית ספר שלא נכלל בתכנית?

כי אתה כותב: "מנהל בית ספר חייב, לשם קיום הוראות סעיף זה, להודיע" אם הוא בתכנית הוא לא חייב להודיע, רק אם הוא לא בתכנית.

אבל אחר כך כתוב "שבה עומד בית הספר להיכלל בתכנית לראשונה".

אבל זה אומר, שאת לא יודעת אם הוא ייכלל לראשונה או לא. את יודעת את זה רק אחרי שהוא יעשה את ההודעה וההורים יודיעו או לא יודיעו, אז הוא יידע. זה לא נכון לנסח את זה כך. הכוונה היא שבית ספר שלא נכלל בתכנית, כל שנה למעשה צריך לעשות את הבדיקה מחדש, כי הורים מתחלפים.

הרעיון שמשרד החינוך יפעל עכשיו להכנסת כל בתי הספר.

אבל אם קובעים בשנה מסוימת שאין היתכנות כלכלית בבית ספר, הבית ספר לא נכנס לזה. בשנה שאחרי זה ייתכן שתהיה היתכנות כלכלית ובית הספר ייכנס. לכן, כל בית ספר שלא נכנס, כל שנה המנהל צריך לבדוק ולהודיע להורים.

צריך להוריד את "הראשונה".

עדיין הורים יכולים לסגת. יש בית ספר, שנכללה בו התכנית - - -

ההורים לא יכולים לסגת.

הכוונה שהחדשים פתאום לא ירצו.

החדשים, כמובן.

סוכם, שברגע שבית הספר נכנס לתכנית, הוא בפנים.

הורים לילדים שעולים לכיתה א' יקבלו מכתב במאי, ברוכים הבאים לבית ספרנו, אתם יודעים שבבית הספר מתקיימת תכנית השאלת ספרים, נא לסור למזכירות ולהפקיד שיק, של 280 ₪ לפקודת הפרויקט. לא לשאול אותם, אחרת זה יהיה אנדרלמוסיה.

אנחנו אומרים שהורה יכול לבחור האם לשלם את אותם דמי השאלת ספרי לימוד, כקבוע בסעיף 6(ד) לבין אם הוא רוצה לקנות ספרים חדשים. זו אפשרות שיש לו לבחירה כל הזמן.

בפירוש לא. ברגע שבית הספר עובר לתכנית השאלת הספרים, ההורה לא יכול יותר לבחור.

המשרד גם משקיע את הכסף.

צריך לחדד את זה, זה הופך לתשלום חובה.

זאת לא הייתה ההסכמה שלנו. אמרנו שזה לא יקרה, הלכה למעשה.

אז עזבו את האמירה הזו, אל תכניסו אותה פה. אני חושב שזו המשמעות, אחרת אין לזה שום טעם. המדינה לא תשקיע עכשיו עשרות מיליונים שבשנה הבאה יבואו בכיתה א' ויגידו שלא מצטרפים. ההיתכנות הכלכלית היא רק כשכל בית ספר בפנים.

אם רוצים שזה יהיה תשלום חובה צריך לשנות.

לא כתבנו פה תשלום חובה, אבל זו המשמעות המעשית בסופו של דבר ואגב, זה גם עובד כך. אותם עשרה ילדים בכיתה מסוימת, שאמרו שהם לא רוצים והם קונים לעצמם והיתר זו תכנית השאלה, זה לא עובד כך.

אם רוצים להפוך את זה להשאלת חובה, זה אומר שכל הורה, שיצטרף לראשונה לתכנית, מחויב לשלם, כי הכוונה היא שזה לא ייפול על כתפי המדינה אלא יתבסס מאותם תשלומי הורים.

זה נופל גם על כתפי המדינה.

בהתחלה.

אני מתקנת, המדינה משלמת את התשלום הראשוני, וזה כתוב בחוק. חד פעמי.

וכעבור חמש שנים שוב.

אם הורים במקום מאד מבוסס החליטו שהם רוצים רק ספרים חדשים לילד הפרטי שלהם.

זה לא הרעיון. גם היום, בית הספר מחייב לבוא עם ספרים לבית הספרים, אז חייבים לקנות אותם אבל את לא קוראת לזה תשלום חובה, למרות שחייבים לקנות את הספרים. פה זה תשלום יותר נמוך אבל הספרים מושאלים או משומשים, זה אותו דבר.

זה בסדר גמור, ברשותכם אני רק מחדדת.

זה חודד מספיק.

בפועל לא תהיה בעיה. הורים לילדים בכיתות א' אין להם מה לומר בנושא ספרים, יש להם מה לומר בהרבה דברים אחרים. אם הם יודעים שבית ספר נכנס לתכנית הם באים ברגל ימין. גם אם יהיו בודדים לא כדאי לדון בזה. השטח יוכיח שזה יעבוד בפעימה השנייה.

גם אני חושב כך, לכן לא קבענו שזה תשלום חובה.

בעיקרון, הורה היה יכול לסגת ואמרנו שעד 40% זה עדיין כלכלי. גם בבית ספר שיהיה בו את התכנית, יהיו הורים שלא יהיו בתכנית.

בכל בית ספר תמיד יש הורה אידיאולוג, שלא מוכן לשלם כלום.

זה לא הופך לתשלום חובה אבל התכנית ממשיכה להתקיים.

היא ממשיכה להתקיים ככל שהיא כלכלית.

זה לא יהיה כמו תשלומי שיניים. זה יהיה בטבלה של 6(ד), לא כתשלום חובה.

זה כן יהיה תשלום חובה למי שמשתתף בתכנית.

גם תשלומי רשות, ככל שמשתתפים בתכנית, הופכים להיות לחובה.

זה פר קבלת השירות.

זה קונה מרצון ורוכש מרצון כהגדרת חוזר מנכ"ל משרד החינוך.

אז זה יהיה בתשלומי הרשות להורים שמשתתפים בתכנית.

ועבורם זה ברור שהם לא יקבלו אם הם לא ישלמו.

אני מבקש להמשיך בהקראה. אנחנו מגיעים בסוף למציאות שעודף רצון להיות מדויק בכל פרט ופרט הורג את כל התכניות שלנו.

"(ב) בבית ספר שלא נכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד, יהיה בית הספר חייב, לשם קיום הוראות סעיף זה, להודיע להורי התלמידים לפני תחילת שנת הלימודים שבה עומד בית הספר להיכלל בתכנית, על כניסת בית הספר לתכנית. הורי תלמיד רשאים להודיע למנהל בית הספר כי הם אינם מעוניינים שהתלמיד ישתתף בתכנית. השר" – כאן הורדתם את באישור הועדה. זה מקובל?

יש את נושא זמן ההודעה.

ולהוסיף את המילה: "בכתב". זה חשוב למנהלים.

יש שתי שאלות. הורדנו את "באישור הוועדה". דבר שני, האם לקבוע את מועד מתן ההודעות בחקיקה עצמה?

להודיע בזמן סביר לפני תחילת שנת הלימודים. לא הייתי קובע פה זמן.

זה חייב להיעשות לפני יוני, כי ביולי חייבים לרכוש ספרים עבור כל התלמידים ולחלק אותם בסוף אוגוסט.

משרד החינוך, אתם מוכנים להכניס מועד, עד סוף מאי?

תהליך הכניסה של ההורים מבחינת ההודעה והיכולת להיכנס, הרי תמיד יהיו ההורים שיגידו, אם היינו יודעים לא היינו מקשקשים בספר. במובן הזה, כשמנהל אומרים שנכנסים השנה לתכנית, זו סוג של הודעה שאומרת שצריך לשמור על הספרים, כי אחרת נגיע לסוף השנה ולא יהיו ספרים. זה מבחינת ההודעה טרם ההצטרפות. התהליך עצמו הוא תהליך יותר מאוחר שמתחיל במרץ, אפריל, מאי.

לגבי החוק, האם נכון לכתוב שמנהל בית הספר חייב, לשם קיום הוראות חוק זה, להודיע להורי התלמידים לכל המאוחר עד חודש מאי.

אולי נקבע את זה באותם כללים שייקבעו, כי לא קיימנו דיון לגבי המועד.

אפשר להשאיר את זה לשנייה שלישית.

נגיד "בזמן סביר" ואתם תכניסו את זה בתקנות.

אנחנו, המנהלים, מעדיפים שזה יהיה תאריך מוקדם, זה יקל עלינו.

הם יכניסו בתקנות.

"(ב) בבית ספר שלא נכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד, יהיה בית הספר חייב, לשם קיום הוראות סעיף זה, להודיע להורי התלמידים לפני תחילת שנת הלימודים שבה עומד בית הספר להיכלל בתכנית, על כניסת בית הספר לתכנית. הורי תלמיד רשאים להודיע למנהל בית הספר כי הם אינם מעוניינים שהתלמיד ישתתף בתכנית".

האם לא צריך להכניס משפט שמחליף את 2 הישן (ג), שבתכנית השאלת ספרי לימוד כן ישתתפו, כאן זה רק מי שלא ישתתף. השאלה אם 2(ג) שהורדנו לא חסר?

זה ברור.

אם אנחנו מורידים את זה היום, כביכול הורדנו משהו שהיה מבוסס על התכנית, לא נכון להשאיר את זה. האם לא נכון להשאיר לפחות את אותו סעיף 2(ג) לומר "אכן ישתתפו" כדי שלא יבואו הורים ויגידו, אמנם אנחנו לא רוצים לשלם, אבל יש לנו זכות להיכלל בתכנית.

אפשר להשאיר את זה. אני מבינה את זה שאתם לא רוצים שיהיו טרמפיסטים.

אפשר להוסיף אחרי המילה להודיע את המילה "בכתב"? שלא יהיה בעל-פה. כדי לזרז את התכנית קבלנו גם מיילים, גם אס.אמ.אסים וגם מכתבים כדי להגיע ל-60%. הורה שלא רוצה חייב להודיע או במייל או בכתב.

לא צריך להכניס את זה בחוק.

אופן מתן ההודעות הוא בתקנות. בשלב זה אנחנו משאירים את (ג).
"תיקון סעיף 3 –

3. בסעיף 3 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
(1) השר יעמיד לרשותו של כל בית ספר העומד להיכלל לראשונה בתכנית השאלת ספרי לימוד מתקציב משרדו, סכום חד פעמי שיסייע ברכישה הראשונית של ספרי הלימוד".
אנחנו לא משנים את המהות, רק את הניסוח בעקבות החובה של הכניסה לתכנית.

את לא רוצה לחזור למנכ"ל כמו שדברנו קודם, במקום השר?

זה כסף.

לא שינינו את המהות של החוק המקורי.

"ביטול סעיף 5א

3. סעיף 5א לחוק העיקרי – בטל.
סעיף 5א היה רלוונטי כשהתכנית הייתה וולונטרית, כי זה כשיש יותר מידי בתי ספר שרוצים להיכנס לתכנית, המנכ"ל יכול להכריע מי ייכנס, זה מיותר ואנחנו מורידים את זה.

"תחילה

4. תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ה".
הוראת מעבר

5. בית ספר, שביום תחילתו של חוק זה, הייתה נהוגה בו תכנית השאלת ספרי לימוד, יראוהו כמי שנכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד לפי הוראות סעיף 2 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בית ספר כאמור לא יהיה זכאי לתקציב לפי 3(א)". זה גם היה בחוק הקודם.
"החלה בהדרגה

6. חוק זה יוחל בהדרגה החל בשנת הלימודים התשע"ה על בתי ספר לפי קביעת השר, ובלבד שהחלתו תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ט".

הבעיה היא לא תקציבית, כמו העניין של הערכות.

למה למשוך את זה עד שנת תשע"ט?

זה מתכון להתמסמסות.

הרי יש תקציב לכל בתי הספר.

אמרו לנו שהבעיה היא לא תקציבית אלא בעיה של היערכות.

הבעיה של מוטיבציה ויכולות של בית ספר להתארגן ולעשות את זה. אז להגיד שכולם בשנה הבאה, זה לא ריאלי.

אני מבין למה לא בשנה אחת, אבל למה שנתיים?

אם נצליח, זה יהיה נפלא.

זה גם שוט לבתי הספר, התכנית תיגמר בעוד שנתיים.

אפשר גם לחשוב הפוך.

אני לא מבין למה למשוך את זה. אני מבין למה לא בשנה אחת, למרות שלדעתי זה אפשרי. תורידו פה שנתיים, תשע"ז.

יש בתי ספר שעושים את זה בצמיחה וזה ייקח להם בטוח מעל שנתיים להכניס תכנית כזו.

אז להוריד את כל הסעיף הזה. בתנאי שהחלתו תושלם תוך שלוש שנים.

בסדר.

אני חייב לציין משהו על נושא שאני מבין שיש לגביו חילוקי דעות, בית ספר בצמיחה זה אולי לא כלכלי לשנה הראשונה, אבל בשנים שאחרי זה התכנית כלכלית.

מה זה בית ספר בצמיחה?

שמתחיל משכבה מסוימת כמו א', ב' ומחליט שבשנה השנייה הוא מכניס את ג' ד'. חייבים לתת צ'אנס גם לפי העיקרון הזה, משרד החינוך לא מאשר את זה.

יש את הסמכות לשר החינוך, ולפי קריטריונים שהוא ייקבע, במסגרת ההיתכנות הכלכלית, יכול להיות שהוא יגיד שהטיעון שלך הוא טיעון נכון ובסיטואציה מסוימת נכון וראוי לאפשר את זה, ויכול להיות שלא, צריך ללמוד את הנושא, אנחנו לא יכולים להתחייב עכשיו לזה.

רות דיין ממרכז השלטון המקומי. הבקשה שלי, לגבי מידת המעורבות והאחריות של הרשות המקומית, שיתקיים דיון עם מרכז השלטון המקומי.

השנה, כיוון ששיננו את שיטת העבודה ועבדנו מול הרשויות המקומיות, אז הייתה לנו הידברות עם השלטון המקומי לגבי החינוך. כתוצאה מזה, חוזר מנכ"ל המתוקן שיצא, עבד במבנה של רשות מקומית. אחרי שהשנה התגלחנו עליו, בשנה הבאה הוא יהיה יותר טוב.

מניסיוני, אני מקווה שבעתיד, משרד החינוך יעבוד בכלל דרך הרשויות המקומיות על כל הדברים. זו תפיסת העולם שלי. כל דבר שאתם יכולים לעבוד דרך הרשות המקומית זה נכון, גם מבחינתכם, כדי שלא להתעסק עם כל בית ספר ובית ספר. אתם מאבדים את הסיבה שלטובתה יש משרד ממשלתי בכלל.

לשם הפרסום בכחול, אני צריכה שנועה תעביר לי את העלות התקציבית הכללית.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה אושרה.

אושר פה אחד. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05