PAGE
126
ועדת הכספים
12/11/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 208>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט' בכסלו התשע"ד (12 בנובמבר 2013), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 12/11/2013
שינויים בתקציב לשנת 2013
פרוטוקול
סדר-היום
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
קארין אלהרר
משה גפני
יעקב ליצמן
חמד עמאר
זבולון קלפה
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
עמר בר-לב
ניצן הורוביץ
שמעון סלומון
ראובן ריבלין
מוזמנים
¶
>
נעמה קאופמן-פס - עו"ד, מנהלת הסיכונים הראשית באגף החשבת הכללית, משרד האוצר
נירית גדסי - מנהלת מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר
נעה היימן - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר
אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל, אגף תקציבים, משרד האוצר
יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
שלמה פשקוס - רפרנט השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח אגף תקציבים, משרד האוצר
רועי קונפינו - רפרנט ביטחון, משרד האוצר
יונתן רזניק - רפרנט, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
נעם שטרן - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר
אפרת תבור - תקציבאית, משרד האוצר
אילת שפייר - עובדת במחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר
שרי שלזינגר - ממונה תקציבים, משרד הקליטה
אופיר להב - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד הקליטה
יוני רובין - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים
איתן עוזרי - מנכ"ל, איגוד ישיבות הסדר
אמנון דה הרטוך - יועץ, איגוד ישיבות הסדר
עמי צדיק - מנהל מחלקת פיקוח תקציבי, ממ"מ, כנסת ישראל
ויקטור פתאל - כלכלן, ממ"מ, כנסת ישראל
אילנה בן עזרא - פעילה, המשמר החברתי
דוד הגר - תומך, נח"ל חרדי
צבי לביא - לוביסט, ynet
סטיבן לוי - לוביסט, אימפקט
צבי קסלר - לוביסט, לשכת רואי-חשבון
זכריה רייך - לוביסט, פרילוג
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: שינויים בתקציב לשנת 2013. רבותי, אני מקווה שלכולם יש את חבילת הדפים, למי שחסר שירים את היד יעבירו אליו. לכולם יש. אני עובר להעברות התקציביות. פנייה לוועדה מספר 159 - מי מציג אותה?
יונתן רזניק
¶
במסגרת חוק רשות שידור קיימת הוראת שעה שקובעת שבשנים 2012–2013 המדינה תממן את אגרת הטלוויזיה לאזרחים ותיקים. כאן זה נדרש בעצם למטרה הזאת.
יונתן רזניק
¶
זה קיים משנת 2007, אם אני לא טועה, קשה להגיד לך מה יהיה בהמשך, אבל אני מאמין שזה ימשיך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם אין שאלות, מי בעד לאשר את העברה 159? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – רוב
בקשה מספר 13-030, פנייה מספר 159 אושרה.
יעקב ליצמן
¶
הבנתי, אדוני, שלא רוצים להביא את זה היום להצבעה, ולכן אני חושב שזו זילות של הוועדה שהם - - -
נעה היימן
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של 314.5 מיליון ₪ מהרזרבה הכללית לטובת התאמת מזומנים לקצב הביצוע בפועל של תקציב הפיתוח של משרד החינוך. תקציב הפיתוח מתנהל בהרשאות להתחייב, כאשר התקציב נבנה יש הרשאות להתחייב שנועדו לבניית מוסדות חינוך. המזומנים בעצם ניתנים על-פי ביצוע בפועל, בזמן - - -
נעה היימן
¶
גם ב-13' הוא גדל, גם ב-14' הוא יגדל עוד פעם. תקציב הפיתוח עמד בשנת 2012 בהרשאות להתחייב על מיליארד שקלים, ב-2013 עלינו לכמעט מיליארד שמונה וב-14' יהיה עוד גידול קטן, גם המזומן הותאם.
נעה היימן
¶
יש במשרד החינוך כמה חשבים, יש את החשב של המשרד הכללי ויש חשב לחינוך ההתיישבותי, שזה מינהל נפרד. יש העברה פנימית בין הרשאות של תקנות הבנייה של המשרד לחינוך ההתיישבותי, ולכן אנחנו נדרשים לעשות התאמה.
סתיו שפיר
¶
נעה, אני רק רוצה להקריא לך את התשובה שקיבלתי מהאוצר. שאלתי: מדובר בתקציב לבניית כיתות, תשתיות היקפיות, חידוש מבנים, אם כן, באיזה רשויות מקומיות נמצאים המוסדות? באיזה מוסדות לימוד מדובר? האם הוכחה דחיפות הבנייה במוסדות המתוקצבים על פני מקומות אחרים? על-פי איזה קריטריונים? האם יש כבר זוכים במכרזים? האם מדובר בסדר עדיפויות חדש? וכו' וכו' וכו'.
התשובה שקיבלתי - - -
סתיו שפיר
¶
זהו, אני רוצה לקרוא לכם, כי התשובה שקיבלתי היא כך: תקציב הפיתוח של משרד החינוך מתנהל בשיטת הרשאה להתחייב, בשלב המכרז ניתנת הרשאה להתחייב ומזומן יוצא בהתאם לקצב הביצוע בפועל. מזומן בבסיס מתוקצב לפי הערכות קצב ביצוע ובמהלך השנה הוא מותאם לקצב הביצוע בפועל, מדובר באלפי הרשאות לרשויות שונות.
נעה היימן
¶
אז קודם כול הקריטריונים לא שונו, הם נמצאים כאן, אני יכולה להשאיר לך אותם עכשיו, אחר כך. הקריטריונים של משרד החינוך לא שונו, הם נמצאים באתר האינטרנט של המשרד, הם נמצאים פה. יש רשימת סדרי עדיפות, כל רשות יכולה להגיש בקשה לקבלת תקציב - -
נעה היימן
¶
- - לבינוי. מתוך הרשימה ניתנת עדיפות לפרויקטים העונים לקריטריונים הבאים: ביצוע פרויקטים על-פי החלטות ממשלה, למשל, בינוי - -
נעה היימן
¶
- - גני-ילדים לגילאי שלוש-ארבע; לאחר מכן ביצוע פרויקט על-פי החלטת בית-משפט או הודעת המדינה לבית-משפט; מבנה מסוכן שלגביו קיימת חוות דעת מקצועית של מהנדס בדבר מצבו, שתאושר על-ידי מינהל הפיתוח; השלמת שלב בביצוע פרויקט שתוקצב בשנה קודמת בחלקו, ומצריך השלמה לצורך סיום אותו שלב; בית-ספר שנבנה מחדש ומורחב כתוצאה מאיחוד של מספר מוסדות חינוך וכו', הרשימה נמצאת באתר.
נעה היימן
¶
- - גדול מאשר רשות אחרת, אז נותנים לו בית-ספר, לעומת זאת, אם ברשות אחרת צריכים עכשיו לבנות – אין גנים לגילאי שלוש-ארבע וזו החלטת ממשלה אז נותנים להם, מכירים בצורך ספציפי.
סתיו שפיר
¶
יש מחסור כזה בהרבה מאוד רשויות ואתם מדברים על תקציב מסוים, אז איך אנחנו מתעדפים בכל זאת?
נעה היימן
¶
הפנייה הזאת לא נועדה לתעדוף מחודש, היא לא מכרזים, מכרזים היינו רואים בהרשאה להתחייב, זה מזומן על מכרזים שכבר יצאו בחמש השנים האחרונות.
נעה היימן
¶
אז אני אומרת, זה אלפי בתי-ספר בעשרות רשויות, אין לי רשימה של איזה מזומן משלמים באיזה בית-ספר עכשיו. ניתנו הרשאות בעבר, בחמש שנים האחרונות, ועכשיו משלמים לכל בית-ספר, לכל רשות, לפי קצב ההתקדמות של הביצוע בפועל. זה לא מכרזים חדשים, אין כאן תעדוף חדש, אלא פרויקטים שכבר נבחנו, שכבר הוכרו, שכבר יצאו הרשאות, שכבר בוצעו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אם תמו השאלות, אז מי בעד לאשר את פניות מספר 173, 174? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
בקשות מספר 13-036, 60006, פניות מספר 173, 174 אושרו.
רועי קונפינו
¶
בוקר טוב, מתנצל על האיחור, הייתי בדיון נוסף בכנסת. הפנייה נועדה לתקצב את ישיבות ההסדר בשלב שנקרא "שירות ללא תשלום". מי שנמצא בישיבות ההסדר - - -
רועי קונפינו
¶
מי שנמצא בישיבת הסדר יש שני שלבים: שלב אחד שבו הוא מגויס ונחשב חייל לכל דבר ועניין, נושא חוגר, על השלב הזה אנחנו מדברים. הם לא חיילים שנמצאים בשירות סדיר, במובן הזה שהם לא מגיעים כל יום לבסיס, הם נמצאים בישיבת ההסדר, אבל מבחינת הצבא הם חיילים לכל דבר ועניין, הם - - -
רועי קונפינו
¶
לדוגמה, אם הם חס ושלום נפצעים או נהרגים הם מגיעים לאגף שיקום, הם יכולים להיות מגויסים לשירות מילואים - - -
אלעזר שטרן
¶
מה שאתה אומר, שהם חיילים לכל דבר ועניין, יש פה חודשים שלמים של 1,400, שכמו שאומר חבר הכנסת שלח, הם לא עברו יום אחד של הכשרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע, שנייה, אני רוצה לשמוע. רבותי, לא ככה. רב יעקב, בוא נבין את זה ואחר כך תשאל את השאלות. אתה מוכן לעבור רגע לקדימה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבר'ה, כאילו אף אחד לא נולד כשהיינו בנח"ל, שירתנו בקיבוץ, לא היה כלום, פתאום נולדנו, רק לצורך העניין בגלל שזה ישיבה? כשהכול היה בקיבוץ והיה נח"ל והכל, הכול היה בסדר?
יעקב ליצמן
¶
פתאום עכשיו אתה לא מבין? מה קיבלנו? 240 שקל לעומת 1,000 שהעלית לישיבות הסדר? מה קיבלנו כאן? רק הורדות. מה קיבלנו כאן? שיבוא מישהו יקרא מה קיבלנו - - -
איתן עוזרי
¶
תלמידי ישיבות ההסדר הולכים למסלול של חמש שנים, בשנה הראשונה הם לומדים בישיבה על חשבונם, על חשבון זמנם הפרטי, לאחר מכן הם מתגייסים לארבע שנים שמתוכם הם משרתים - - -
יעקב ליצמן
¶
ארבע שנים לא, סליחה, אדוני, מה שאני יודע, שהם לא מתגייסים לארבע שנים, כמה הם מתגייסים? 18 חודש?
זבולון קלפה
¶
לא, זה היום שלי גם כן, תאמין לי, זה גם היום שלך, אבל זה גם היום שלי. לגיוס יש כללים ברורים. יסכימו אתי כולם: מתחיילים–משתחררים, פרק הזמן הזה נקרא "גיוס", זה הכללים, כך זה נהוג.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רב יעקב, אם אתה כל כך רוצה, אז בואו תשרתו את ה-16 חודש, אתה יודע מה, תשרתו עשרה חודשים והכל ייפתר - - -
זבולון קלפה
¶
לא, לא אתה באופן אישי, לא אתה באופן אישי. אותו דבר, אתה אומר להחיל את זה גם על הישיבות האחרות.
איתן עוזרי
¶
הם מתגייסים לארבע שנים, בתוך הארבע שנים האלה הם עושים 16 חודש שירות פעיל ושאר הזמן השירות שלהם הוא בישיבה. תקופת השירות הזאת היא שירות ללא תשלום, ולכן היא נקראת של"ת. התקציב הזה מועבר לישיבות על התלמידים-החיילים שנמצאים בישיבות, להחזיק אותם.
איתן עוזרי
¶
יכול להיות שלפני הכשרה הם פחות יעילים, אבל אחרי הכשרה הם ודאי יעילים, והם באים ועושים מה שצריך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - כולם - - - היה את המסגרת של הנח"ל שזה היה בדיוק המתכון הזה, רק אז הלכו לקיבוץ במקום זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא מדבר על תיקון עיוות בעיוות. אני אומר, המסגרות האלו היו קיימות והיו לתפארת המדינה, איך אומרים, והרבה לוחמים טובים יוצאים ויצאו מזה ועוד ייצאו מכל זה, זה לתפארת המדינה. אני לא יודע אם עדיין זה קיים - המסגרת של הקיבוץ עדיין או לא, אין לי מושג, כי הייתה תקופה שהפסיקה, אולי חזרה, עכשיו זה נמצא במסגרת הזו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ולכן אני אומר, זו מסגרת קיימת, ואני מציע – כרגע הדיון הוא לא על ההסדר כולו, - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - אני חושב שאנחנו צריכים לחזק את הנושא הזה, כי אם יש אנשים שלא עושים בכלל את הצבא, פה לפחות הולכים - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אני אומר שוב, אם אנחנו כל הזמן רוצים למצוא את הדרך לשלב בין תפיסות עולם, אז יש תפיסת עולם אחת שאומרת: אני לומד תורה אז אני לומד תורה, נקודה. ואני מכבד אותם והם עושים את זה וזה בסדר. יש תפיסה אחת שאומרת: אני בצבא, בסדר. ואנחנו רוצים כל הזמן למצוא את הדרך לשלב. מצאו את הדרך - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, עפר, מצאו את הדרך לשלב בין שני הדברים וזה עובד טוב. אם מישהו רוצה לפרק את זה וגם את זה להרוס, אז הסיכוי שלו למצוא פתרון לצד השני הולך - - -
יעקב ליצמן
¶
עובדה שאתה דורש מאתנו לא לעשות את זה עוד יותר, מאתנו אתה דורש ארבע שנים. זה לא יהיה בן ככה, וזה מה שאתם רוצים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני כרגע לא דורש ממך שום דבר, ואם היה תלוי בי, כל מי שלומד תורה שילמד תורה, ובתנאי שמי שלא לומד תורה תשלח אותו כן - - -
יעקב ליצמן
¶
מה אני מדבר, אני לא מדבר אישית כרגע, אני מדבר על העובדה שאתם דורשים מהחרדים ארבע שנים ומכם 16 חודש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם גפני - - - זה דבר אחד. כשגפני אומר: תבואו תיקחו אותם, ואני אומר: תשלחו אותם – זה כל ההבדל בינינו.
זבולון קלפה
¶
אפשר שאלה במספרים, רועי? התקציב הזה של ה-14 מיליון, אפשר את התמונה הכוללת של המסגרת הזאת? מה התקציב הבסיסי? - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן אני מפסיק. רבותי, אף אחד לא עונה לאף אחד, רק מי שקיבל רשות, אני מתחיל להיות צרוד, אז מה אני יכול לעשות. אני צרוד כבר משבת. שמעון.
שמעון סולומון
¶
לגבי הישיבות, ניסן, אני אומר דבר כזה, קודם כול צריך להגיד – לפחות חצי מהפלוגה שלי אם לא יותר היו הסדרניקים, ואני מעיד שהם חיילים מבין הכי טובים שיש בצה"ל - -
שמעון סולומון
¶
- - וצריך לא להרוס אלא לייעל. ואנחנו מדברים פה על ייעול. אני אומר לך, למשל, אני לא מבין למה הסדרניקים בתקופה הראשונה, בשנה הראשונה הם לא צריכים ללכת לצבא אחר כך לישיבה, כי אז יכולים להתחיל מילואים בדיוק. כי דיברתי עם החברים שלי, נפגשתי אתם לא מזמן, והם עושים מילואים. אני יודע שהם עושים מילואים בתקופה הזאת. אז לפחות שהגיוס הראשוני, בחצי השנה הראשונה שהם יתגייסו, ואז אחר כך יוכלו לעשות מילואים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שמעון, אענה לך, אם אנחנו רוצים – הרי ערך התורה אצלנו יקר מאוד ואנחנו רוצים שילמדו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם בחורים ילכו לצבא לפני שהם לפחות קיבלו שנה בישיבה או שנה וחצי, לא בטוח שהם יחזרו. לא בטוח שיחזרו.
שמעון סולומון
¶
מעדות ראשונה אגיד לך, חצי מהגדוד הפכנו להיות דתיים בזכותם. על מה אתה מדבר? הפכנו להיות שומרי שבת וחובשי כיפות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה אלה שלמדו בישיבה, אחרת אם הם היו הולכים בהתחלה, לא היו ישיבות הסדר, והחבר'ה שלנו היו נשארים בישיבות, לא היו הולכים לצבא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל הרעיון היה שאתה קודם כול הולך לישיבה, מתחזק, ואז אתה יכול ללכת לצבא, זה הפתרון שמצאנו שאנחנו הולכים עליו, תודה.
ראובן ריבלין
¶
אני רוצה לומר דבר, קודם כול אנחנו פה, במסגרת ועדת הכספים שדנה בהעברות, נוגעים בנושא שהוא בנפשה של מדינת ישראל.
ראובן ריבלין
¶
נושא שכבר במשך 40 שנה אנחנו פועלים כאשר יש ישיבות הסדר. רוצה מישהו לבוא ולפרק את כל המערכת הזאת שאני רואה אותה כמערכת – למרות ששירתתי וכל ילדי שירתו, אני מוכרח לומר ששני בני היו מפקדים של פלוגות שהגיעו, ואני רוצה לומר לך, סלומון, שהם באמת חיילים לתפארת.
ראובן ריבלין
¶
יותר מכך, גם החיילים לאחר שהם עוברים את כל האימון והאימון המתקדם הם משרתים את מדינת ישראל בכל רגע שבו הם נדרשים לעשות כן, ורבים מהם הפכו להיות מבין לא רק החיילים המצטיינים, אלא מפקדים מצוינים ומעולים, רוצים לבוא ולפרק את זה? יכולים לבוא, לדון בשאלה זאת.
אנחנו כרגע דנים בנושא שבו אנחנו צריכים להעביר 14 מיליון שקלים. ליצמן שואל: אם כך הדבר, מדוע לא מעבירים לי או מדוע זה על חשבוני? אלה שאלות לגיטימיות. אבל ישיבת ההסדר אם היא טובה או לא טובה, אני מציע לקיים במערכת אחרת דיון על העניין הזה.
ראובן ריבלין
¶
הבנתי, אתה על 14 המיליון. ללא תשלום – באמת יש בעיה שגם דנו בה שנים רבות, שבה החיילים קודם כל הולכים לשל"ת לשנה, הם לא יכולים לשרת את צה"ל כאשר הם לא עוברים רובאי אפס, הם לא יכולים, הם יכולים לשמור על עצמם בקושי. ובאמת, בעניין זה יכול להיות שצריך לקיים דיון, האם לא טוב יהיה לגייס, כמו שסלומון אמר, קודם שיעברו את הטירונות ואחר כך – השלבים יהיו אחרים. אבל כרגע אלה דברים שנקבעו על-ידי כל נבחרי האומה במשך דורות, ואני לא מציע שנתחיל בשולחן זה לבוא ולהתדיין. נבוא ונאמר האם אנחנו מאשרים את 14 המיליון או לא מאשרים.
ראובן ריבלין
¶
יכולים לשאול: מהו המקור לתת את זה? האם לקחו את זה מהישיבות? אלה שאלות לגיטימיות לחלוטין, אבל עכשיו לבוא ולדון? מה, אתה היית ראש אכ"א - - - מיטב הנוער.
ראובן ריבלין
¶
אני לא רוצה לומר אל תפגעו ב-, כי יש לי משיחים אחרים, משיח אחד, אבל באמת אנשים לתפארת.
משה גפני
¶
אדוני היושב-ראש, אני לא נכנס לנושא האידיאולוגי של העניין בכלל, רק על החלק הטכני, רק הערה פוליטית שנוגעת לעניין, זה שהבית היהודי בחר לו את השותפים עם התנועה ועם יש עתיד ושמעתי את עמדתם לגבי ישיבות ההסדר בוועדה אחרת, בוועדת שקד, אבל אתם בחרתם את דרככם. אני עכשיו לא מדבר על זה, אני מדבר - - -
משה גפני
¶
לא, בסדר, אין לי טענות, רק בחרתם את דרככם, בחרתם את השותפים שלכם, שמעתי את עמדתם בניגוד לנו החרדים. כשהייתי פה בתפקיד הזה לא העברתי לישיבות ההסדר 14 מיליון, העברתי להם הרבה יותר, אבל בסדר.
משה גפני
¶
- - שרצו את זה וערבים שרצו – מה שהיום לא נותנים לאף אחד. לכל אחד נתתי. נתתי, הוועדה נתנה. נתנו לכולם.
משה גפני
¶
- - והתברר שזה נעשה פה בהליך, אני לא יודע אם לא חוקי, אבל לא תקני ממש. מה שקורה זה שמשרד הביטחון מאשר בוועדת התמיכות שלו את התקציב לפי תלמידים במשרד הביטחון; מעבירים את זה לאישור ועדת הכספים, זאת אומרת, אנחנו מעבירים את זה – אם הוועדה מאשרת את זה – לרזרבה; אחרי זה תובא פנייה של משרד החינוך שוועדת התמיכות תתכנס, זאת אומרת, שתי ועדות תמיכות הולכות לשבת על אותו נושא; ואז זה יגיע לכאן לאישור על-פי ועדת התמיכות של משרד החינוך. זאת אומרת, אנחנו הולכים להליך שנדע אותו, הליך לא תקין, מה שהיה בין 2012 ל-2013 – התקציב היה אפס ואי-אפשר היה להעביר ממשרד למשרד בגלל שלא היה אישור של תקציב המדינה. תקציב המדינה לא היה מאושר וזה היה בניגוד לחוק והעבירו את זה. ביקש יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה ממבקר המדינה להמתין עם העניין הזה עד שזה יתברר.
אני לא מדבר על זה, אני חושב שישיבות ההסדר זה בסדר, אני תומך בהן. אגב, מה שאמר איתן עוזרי, אני מזדהה אתו לחלוטין, לימוד תורה מציל את עם ישראל, מגן על עם ישראל, בזכות זה אנחנו קיימים כאן. יש פה הליך שצריך לבדוק את החוקיות שלו. אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה בדרך הזאת, זה צריך להיעשות בדרך חוקית. והדרך החוקית זה שמביאים – מה ששאל חבר הכנסת ליצמן לגבי ה"ללא תשלום", שהוא צחק על העניין הזה, זה גם כן צריך לבוא לדיון – על מה נותנים את הכסף, בגלל שמעבר לתקציב הזה שעליו מדובר, יש את התקציב הרגיל של משרד החינוך שהישיבות מקבלות, והן מקבלות על-פי התבחינים החדשים, מקבלות הרבה יותר. זאת אומרת, תלמיד ישיבת ההסדר יכול לקבל פי שבעה ממה שמקבל תלמיד ישיבה רגיל. האם זו באמת תמונת המצב, אז זה רק שידעו בוועדת הכספים שידעו את תמונת המצב. ההליך פה, אתם מעבירים כסף לרזרבה, לא לישיבות ההסדר, ועם התבחינים החדשים שאושרו על-ידי היועץ המשפטי - - -
משה גפני
¶
מעבר לעניין הזה, המציאות היא שמקבלים על-פי התבחינים החדשים תקציב שכמובן יורד מכל הישיבות האחרות. זה לא שמביאים כסף חדש ממשרד האוצר, אלא יורד מכולם וזה עובר לישיבות ההסדר, זה הכול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתן לך גם עוד לדבר, אל תדאג. רק לפני עפר, אני רק רוצה הערה אחת באמת לידידי גפני שהיה יושב-ראש ועדת הכספים, וגם לקודמו יושב-ראש ועדת הכספים. הם צודקים במה שהם אומרים, רק ההליך הזה היה הליך שהיה בכל השנים אפשר להגיד, ואיך אומרים, כמו שהוא היה לגלי לפני שלוש שנים, לא לפני שנה, לפני שלוש שנים וארבע, נניח, ועבר אצלך והתפארת בזה, ואני מצדיק אותך ואני מכבד אותך וגם את ליצמן, אז אי-אפשר שעכשיו פתאום נבוא ונגיד: רגע – לגביכם אני מדבר – רגע, - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - למה לפני שלוש שנים זה היה בסדר ועכשיו פתאום: רגע. רק בגלל שאני קואליציה-אופוזיציה? לכן אני אומר, שוב, וההפך, אני מדבר בהערכה, כי באמת אני מעריך שהוא היה והוא עזר באמת וקידם וכל הכבוד מהבחינה הזאת, אבל אני רק אומר: ההליך הזה היה קיים כל הזמן, זה לא הליך חדש שקיים עכשיו. ההליך החדש שקיים, לצערי, זה שחל קיצוץ בעולם הישיבות, אבל זה לא קשור להעברה הזו בנושא הזה.
עפר שלח
¶
אני רוצה לשאול כמה שאלות מעשיות גם בהמשך לדברים של ההעברה של חבר הכנסת גפני. זאת אומרת, אין למעשה שום קשר בין הסכום הזה שאנחנו מעבירים לבין התקצוב של ישיבות ההסדר, כי תקצוב ישיבות ההסדר ייעשה בנפרד על-פי כל מיני תבחינים. האם אתה יכול להגיד לי איזה חלק זה מתקציבן של ישיבות ההסדר בכלל? אני אומר את זה בהקשר אחר, ההקשר הוא זה: קיימנו בוועדה שעוסקת בחקיקת השוויון בנטל היום דיון - - -
עפר שלח
¶
יש סתירה בין מה שמופיע באופי הפנייה לבין הפירוט, כי הפירוט הוא בדיוק כמו שחבר הכנסת גפני אמר. אבל כאן בדברי ההסבר כתוב שזו תוספת 14 מיליון שקל למשרד הביטחון, לא לרזרבה, וכתוב: "הפנייה נועדה לתגבר את תקציב הביטחון בסכום של 14 מיליון שקל לתקצוב ישיבות ההסדר".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש את שניהם ואומרים למה זה מיועד כדי שנדע, אף אחד לא מתחבא ולא מסתתר, זה בסדר גמור.
עפר שלח
¶
לא טענתי שמישהו - - - . אני מנסה להבין מתוך איזה כלל תקציב מדובר, ואני אומר את זה על רקע עוד דבר – ראו שמתקיים בימים אלה ויכוח בין משרד האוצר למשרד הביטחון לגבי תקצובם של חרדים, שאנחנו כולנו מקווים ועובדים בשביל זה שיתגייסו לצבא, ויש שאלות לגבי - - -
עפר שלח
¶
בנוסף, אני רוצה לשאול באיזו צורה והאם בצורה כלשהי תִקצובו של, כרגע גדוד – ואולי הגדוד השני של הנח"ל החרדי – קשור לעניין הזה, שכן בעיני זה תקצוב חיוני, ואני מנסה להבין סך הכול את העלות התקציבית של ישיבות ההסדר, והאם במקביל יש או החלק מזה יש הפניית כספים גם לכיוון שירותם של חרדים בצבא?
משה גפני
¶
הבאתי בוועדה לביקורת המדינה את הדף של משרד הביטחון, של ועדת התמיכות, ושם מופיעה העברה לגדוד ""נצח יהודה"", שם לא מופיעות דווקא ישיבות ההסדר, ושאלתי את יושב-ראש ועדת התמיכות למה זה לא מופיע פה, אז הוא אומר: זו ועדה כאילו אחרת. לפי דעתי משהו שם לא חוקי, אבל ל"נצח יהודה" יש העברה, לא קשור לזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתן לך לענות. לדוגמה, פעם היו המכינות הקדם צבאיות גם, בסופו של דבר הפרידו, ויש חוק נפרד למכינות הקדם צבאיות. דובר פעם גם לעשות חוק נפרד לישיבות ההסדר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה פירוש? זה כן, אבל אני אומר, היה חוק נפרד לנושא הזה שהיה תלוי. לא סוד שיש גם הרבה שרוצים להפריד ולהגיד: בוא נעשה חוק נפרד לישיבות ההסדר. אני אישית מתנגד לזה, אני חושב שזה לא טוב, הם צריכים להיות יחד עם כולם. לכן אני אומר, זה סכום שנועד לישיבות ההסדר. ל"נצח יהודה", מה שנקרא, יש סכומים אחרים שלצערי הם לא מספיקים, ויש תורמים שמחזיקים את העסק הזה, לצערי אני אומר. כי אם המדינה מחליטה שהיא כן לוקחת, לא יכול להיות שהיא לא מתקצבת את הצבא כמו שצריך ודברים אחרים, גם את מקומות עבודה, אבל זה סיפור נפרד. איתן, תענה אם אתה רוצה.
רועי קונפינו
¶
אז כמה דברים: קודם כול רק להבהיר משהו קצר, הכסף הזה לא עובר לרזרבה במובן מהותי, אלא יש שימוש ברזרבה לצורך העברת - - -
משה גפני
¶
לא חשוב, הסיבות לא חשובות. אבל במשרד הביטחון יכולים לאשר את זה בינואר ובמשרד החינוך באוגוסט, זה יכול להיות תלמידים אחרים.
רועי קונפינו
¶
בבסיס תקציב הביטחון יש 22 מיליון שקל שמיועדים לישיבות ההסדר. מה שאנחנו מציעים לבצע בפנייה הזאת זה שתי העברות: אחת, העברה פנימית בתוך תקציב הביטחון של 6 מיליון שקל מסעיף כללי לסעיף ישיבות ההסדר, מה שיעמיד את סך התקציב על 28 מיליון שקל, זה, אגב, בגדול, הסכום שהיה גם בשנים הקודמות, ב-12', ב-11' וב-10' - - -
רועי קונפינו
¶
מעבר לכך, אנחנו מציעים להעביר עוד 14 מיליון שקל לתקציב הביטחון ואת ה-14 מיליון שקל האלה לייעד לישיבות ההסדר.
רועי קונפינו
¶
בסך הכול אם בתקנה במקור היה 22, הוספנו 6 מיליון שקל משינוי פנימי, אני מביא את זה ל-28, ועוד 14 מיליון שקל, זה סך הכול 42.
אלעזר שטרן
¶
שנייה, זה שיקול של שר הביטחון, שאנחנו פוגשים אותו פה בכל מיני ועדות על המצוקות, לקחת 14 מיליון ולהעביר לשם? אם נשאל אותו, שר הביטחון יגיד לנו: שכשנותנים לתקציב הביטחון עוד 14 מיליון הוא מעדיף לשים את זה שם?
אלעזר שטרן
¶
רובי, לא, אם היו אומרים לי שזה מה שהיה בשלוש השנים הקודמות, ואני אומר עוד פעם, אני באמת בעד ישיבות ההסדר, מה שאני מבין, שתוספת של 14 מיליון על פני מה שהיה בשנים הקודמות, זה מה שהבנתי ממנו.
אלעזר שטרן
¶
- - שמעתי את האמירות של שר הביטחון – אני יודע איזה פרויקטים מבטלים בצבא, אני יודע כמה אנשי קבע מהפריפריה שולחים הביתה בגלל שאין את השכר הזה, אני יודע כמה אנשי קבע ב-14 מיליון בדימונה או בירוחם אפשר להחזיק.
מצד שני גם יש לי ספק לגבי הכמויות הגדולות האלה בישיבות ההסדר של התלמידים, שאגע בזה תכף איך זה מתחלק, ולכן, אני שואל עוד פעם, האם שר הביטחון, שמציג לנו פה כמה אנשים הוא מפטר בפריפריה ואת המצוקה, אומר שאם נותנים לו 14 מיליון שקל הוא רוצה לתת את זה לישיבות ההסדר, שהוא בעד שישרתו 24 חודשים. זה מה שהוא אמר לנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אגיע גם אליך, כל אחד שואל שאלה. אלעזר, אני אומר שוב, אם זה היה תקציב הביטחון פרופר, אז הוא מסדר את זה איכשהו. כאן הוא מקבל העברה כספית לנושא מסוים, והוא מסכים לקבל - - -
אלעזר שטרן
¶
אני אומר, עם כל הכבוד, אני לא ועדת הכספים של תקציב הביטחון ולא של תקציב החינוך, אני של מדינת ישראל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, אסביר. שר האוצר של מדינת ישראל חושב שצריכים לחזק את ישיבות ההסדר, הוא קיצץ הרבה כספים – הוא אומר במפורש – הוא לא רוצה לקצץ - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דקה, שאלת, הוא לא רוצה לקצץ מישיבות ההסדר, אבל יש קיצוץ והקיצוץ חל על כולם - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
באים ואומרים לו: אנחנו רוצים לעשות קיצוץ, אבל לא רוצים לקצץ מישיבות ההסדר, זו המדינות של שר האוצר.
ניצן הורוביץ
¶
עכשיו תורי? קודם כול רק הערה לסדר, אני מחליף פה את זהבה גלאון, אז אני גם אצביע במקומה.
ניצן הורוביץ
¶
שתיים, רובי ריבלין אמר: הדיון העקרוני לא פה. תראה, זו העברה של כסף, ופה מדובר על תוספת של 50% לתקציב ישיבות ההסדר, ודאי שזה עניין עקרוני, והעברה מהסוג הזה, בטח בסדרי גודל כאלה, צריכה להיות מבוססת על עקרונות מסוימים. אם העיקרון שנגיד מנחה את הממשלה הזאת, אתם אומרים, זה שוויון בנטל, אפילו יש ועדה מקבילה "שוויון בנטל", אז צריך לבחון את התוספת הזאת על-פי עקרונות השוויון בנטל, האם שירות בישיבת הסדר, שירות – תכף אשאל שאלה ספציפית לגבי השירות הזה – עולה בקנה אחד עם עקרונות השוויון בנטל, כן או לא, לדעתי לא.
עכשיו שאלות ספציפיות, ופה גם שאל את זה ליצמן קודם, האם האנשים האלה שנמצאים בישיבות - -
ניצן הורוביץ
¶
- - מקבלים תשלום על שהותם בישיבה? כי אתה אומר של"ת, אבל האם יש תשלום או שאין תשלום? זו שאלה פשוטה, יש תשלום או אין תשלום לאותם חבר'ה שנמצאים בישיבה?
ניצן הורוביץ
¶
אני שואל, אז למה הוא מיועד בישיבה? לאוכל? לחשמל? מה, יש גידול בישיבות? יש יותר אנשים שמתגייסים? למה צריך 50% תוספת לישיבות האלה? ובכמה אנשים מדובר? אם אפשר לדעת, הרי זה לא סוד ביטחוני, הם רק לומדים בישיבה, זה לא איזה כור אטומי, אז בכמה אנשים מדובר שאמורים ליהנות מהכסף הזה? זו השאלה.
איתן עוזרי
¶
התקציב הזה מתחלק לפי כמות התלמידים שנמצאים בשל"ת במסגרת ההסדר, מדובר על 3,500 תלמידים בשנה, כמו שאמרתי, זה כולל גם - - -
איתן עוזרי
¶
כן, התקציב הזה ניתן לישיבות ולא לתלמידים, וזה לטובת אחזקת התלמידים בפנימייה בישיבות, הם לומדים - - -
איתן עוזרי
¶
הנקודה היא שהתקציב הזה הוא רק חלק קטן מהתקציב של ישיבה, ובחלקו האחר המדינה קיצצה במקום אחר, ולכן פה היא מפצה על הקיצוץ שהיה.
זבולון קלפה
¶
14 מיליון – לא, אבל עפר, עם כל הכבוד, אז בוא תכלול את כל התלמידים, כי כל התלמידים – מדובר ב-1,400 עד 1,600 תלמידים בשנתון, פה הוא דיבר אתך רק על החבר'ה - - -
עפר שלח
¶
אני לוקח את מה שאיתן אמר: 42 מיליון ל-3,500 איש זה 12,000 לחודש, לחלק ל-12 זה 1,000 לחודש.
זבולון קלפה
¶
אדוני היושב-ראש, מגיעה לי רשות הדיבור. יושב-ראש במיל' או העתיד, אני אומר עוד פעם, בסופו של דבר אני לא צריך להצטרף פה לדברים של האחרים, גילוי נאות, אף אחד מהילדים שלי לא שירת בישיבת הסדר, אני היחיד שחטאתי בחטא הזה. אומנם עברו מאז הרבה שנים ארוכות, אלעזר, ועשינו את זה במשולב.
אלעזר שטרן
¶
זה גם מה שהחרדים אומרים על הישיבות שלהם, אותו דבר מה שאמרת, שמי שלא לומד נשלח משם. לא נשלחים משם ולא נשלחים משם.
משה גפני
¶
לא אמרתי את זה. לא תבואו תיקחו, לא אמרתי – לא לקחת, כן לקחת. אני לא מנהל את המדינה, כולה אני חרדי.
זבולון קלפה
¶
גם על זה אני מצר. אני חוזר קודם כול, רועי, לתקן לפי מה שאני זוכר, בתקציב משרד הביטחון מה שהיה רשום אז בספר הכחול היה מדובר על 28 מיליון, זה דבר אחד, חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת, אשמח שהדבר הזה ייבדק.
לגבי התוספת של ה-14 חשוב לי א. להצטרף למברכים, כי אני חושב שבסופו של דבר בעקבות הדברים שאמר פה גם חבר הכנסת ריבלין וגם אלעזר שטרן שמברך על השירות.
זבולון קלפה
¶
גם מדינת ישראל לאורך השנים, למיטב זכרוני – נדמה לי שאני לא מכיר כל כך הרבה ארגונים או גופים שזכו יותר מפעם אחת לדעתי או נדמה לי פעמיים, תקן אותי, בפרס ישראל על מפעל חיים בנושא הזה.
זבולון קלפה
¶
זה מחוויר לעומת זה. לדעתי עשר שנים של תקציבים של ישיבות ההסדר לא מגיע לשנה אחת של תקציב "הבימה".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גם עכשיו היה 22 וחזר ל-28 שם בבסיס, ועכשיו אנחנו מוסיפים לזה 14, וזה יגיע ל-42 מיליון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן, אבל השר לא רוצה לקצץ לישיבות ההסדר. זו הדרך שלו להוסיף, והוא אומר שזו המדיניות שלו.
סתיו שפיר
¶
יש לי כמה שאלות כדי להבין את המספרים יותר לעומק. תראו, אין מה לעשות שהדיון הזה הוא גם דיון מהותי. יושבים פה גם אנשים – שירתתי את המדינה 36 חודשים מתוכם שירות צבאי מלא ושנת שירות ולא קיבלתי אחר כך שקל ללימודים בתרומה, כך שברור שיש פה התרעמות על העדפות וזמני שירות, אין ספק, וזה גם חלק מהשאלות הכלכליות שאנחנו שואלים פה.
סתיו שפיר
¶
בסדר, בואו לא נשווה 36 חודשים או 24 חודשים בתוך השירות עצמו ל-16 חודש וסבסוד של עוד ארבע שנים, ברצינות.
סתיו שפיר
¶
והשאלה פה היא באמת בנוגע לתלמידים, ביקשתי מהאוצר ולא קיבלתי מספר, איך הדבר הזה מחולק פר תלמיד. האם הם גם מקבלים סיוע חודשי? איך מחולק התקציב הזה בנוסף למה שאמרנו, חשמל ומים, בנוסף לדברים האלה.
ראובן ריבלין
¶
אני בעדם. לא ידעתי שזו תוספת. עכשיו רק צריך לדעת למה. אם זו תוספת למוסד אז אל תבלבל במוח, ואם זו תוספת - - -
סתיו שפיר
¶
רק כדי שאבין, כי אי-אפשר לראות את המספרים באתר, עד השנה התקציב עמד על 28 מיליון? האם היו העברות תקציביות דומות גם בשנים הקודמות שלא מופיעות בבסיס?
רועי קונפינו
¶
אני אומר עוד פעם, לפעמים היה פחות מ-28, נגיד בתחילת השנה בסיס התקציב עמד על 10 או 15 או 20 מיליון שקל, במהלך השנה התווספו עד 28 מיליון שקלים, זאת אומרת, בסך הכול נגיד 8 או 10 או 15 מיליון שקלים, בסופו של דבר - -
סתיו שפיר
¶
אז השאלה האחרונה היא בעצם שאלה ששאלו פה גם לפני אבל עוד לא התקבלה עליה תשובה, ממה נובע הגידול הזה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא לא יודע, מאיפה הוא צריך לדעת, הוא רפרנט הוא לא צריך לדעת כל דבר. קיצצו את התקנה - - -
אלעזר שטרן
¶
תראו, שלא יהיה ספק, אני, להבדיל מחלק מעמיתי לשולחן שאני מכבד את דעתם, חושב שהמסלול הזה חשוב, גם כשלומדים שם על חשבון שירות. אגיד יותר מזה, גם כשלא מוסיפים להם את החודש ה-17 שזו בדיחה בעיני. אבל דווקא בגלל שהמסלול הזה חשוב אני חושב שאנחנו צריכים לשמור עליו שחס וחלילה לא יהיה קרוב למעשים שהדעת לא סובלת ושאנחנו לא יודעים להסביר אותם, בגלל שאז זה יפרק את המסלול. בצד לפני שאשאל את השאלות אני רוצה רק לומר שאני מצטרף למה שאמר עמיתי עופר שלח, שאני מצפה, בהנחה שאין הסבר לכספים האלה, שלפחות חלק מהכספים שאין להם הסבר יעודדו אנשים להיות לוחמים חרדים.
אני חושב שלי באופן אמיתי קשה מאוד שכאילו כל מגזר פה, יכול להיות שזה היה ככה הרבה שנים, דואג לעצמו, ותכף נגיד מה זה לעצמו, ויש כאלה שלא דואגים להם. אגיד לך, כשאני אומר "דואג לעצמו", גם לעתודות הפוליטיות שלו, זאת אומרת, לא רק לעתודות, אלא להווה הפוליטי שלו. לי זה קשה, יכול להיות שזה ככה עובד, אבל בעיקרון השוויון.
אני רוצה להגיד לך, רועי, שכשאתה אומר לי: הם חיילים לכל דבר, אתה כותב לי את זה גם בתשובה, אז אני לא מבין מה זה חיילים לכל דבר. זאת אומרת, חיילים לכל דבר, האם אתה חושב שבאמת כשבוגר מכינת "עלי" או "עצמונה" עשה שנה במכינה ועשה עוד שלוש שנים שירות מלא, האם בשנה החמישית אתה חושב שלא קוראים לו למילואים או שואלים אותו? אני אומר לך, קוראים לו למילואים.
תדע שבשל"ת הזה כשרוצים לקרוא להם למילואים זה הסדרים סופר מיוחדים, לא כמו כל חייל, אין להם יחידות שהם שייכים אליהם בהקשר הזה. זאת אומרת, בסוכות האחרון, בשביל שתבין את העניין הזה רק אתה, אני מכיר אנשים שקראו להם למילואים, או בראש השנה אם אתה רוצה, החיילים האלה היו בחופש בבית, לא בראש השנה, בסוכות, בשביל לדייק בהקשר הזה.
זאת אומרת, הם לא חיילים, הצבא לא יכול – במחלקת מבצעים של צה"ל לא יכולים עכשיו להסתכל על גדודי המילואים, הם לא מופיעים אפילו כמילואים כשהם חיילים. כשאתה אומר "לכל דבר", לא כמילואימניקים, הם לא מופיעים באותן שורות, זה אומר, אוקיי, אני עכשיו צריך לאבטח או לשמור, אז אני לוקח עכשיו גדוד מילואים שעכשיו הוא בתוך ישיבות ההסדר. הם לא מוצבים כגדודי מילואים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה אתה שואל, ודאי שלא, כי הם הולכים ללמוד. בשביל זה הם יושבים ללמוד שם, על מה אתה מדבר? באמת, נו.
איתן עוזרי
¶
חבר הכנסת שטרן, ביום שהם יוצאים לשל"ת הם מוצבים לגדודי מילואים והם יוצאים לשירות מילואים. זה פשוט לא נכון מה שאתה אומר, אני מצטער.
אלעזר שטרן
¶
תראה, כיוון שאומרים לי פה – אני מדבר עכשיו לרועי, נוח לי, אתה יודע – שזה לא נכון, הייתי שמח אם מתוך ה-3,500 אנשים תגלה שבחמש שנים האחרונות, לא כשהיה "עמוד ענן" והיו צריכים קצת – תיקח את הבן שלי אחרי שבע שנות שירות, תראה כמה הוא עשה כשהוא סטודנט, כמה פעמים קראו לו למילואים בתוך השנה הזאת, גם את הבחינות הוא נאלץ לדחות, ותבדוק עכשיו בישיבות ההסדר כמה קראו לחברים שלו שלמדו אתו באותה מכינה.
אלעזר שטרן
¶
תקשיב, ניסן, לא שמעת מה אמרתי. למדו אתו באותה מכינה והם עושים מילואים, לא מדבר אתך על מי שנמצא – בהשוואה למי שלא למד במכינה, אלא רשום בישיבת הסדר, אבל אלך אתך קצת הלאה בתוך הדבר הזה שאני לא מבין.
היה פה קודם דיון על הפרשי שכר, ושאלתי את הממונה על השכר האם יכול להיות שבמוסד ציבורי בין מספר אחד למספר שניים יהיו הפרשי שכר של פי שניים? הוא אמר לי: לא, זה לא מתאים לנו. אמרו לי לפני שבוע כמה רבנים מישיבת ההסדר "אלון מורה" שהתקשרו אליהם להחתים על עצומה, בדקתי בישיבת הסדר "אלון מורה" מה השכר של מספר אחד ומספר שניים, גילית הפרשים של פי 2.4. לזה אני צריך עכשיו להוסיף שכר שאתה לא יודע להסביר לי למה? דרך אגב, זה בתוספת לשכר כרב מועצה באותו זמן. האם לזה בלי שאני יודע - - -
אלעזר שטרן
¶
למה בית-סוהר, זה לא בית-סוהר, אתה רוצה ממני כסף, אני לא משטרה, אני שואל אותו למה אני צריך להעביר כסף למי שמקבל פי 2.4 מזה שמתחתיו? למי שבאותו מקום - - -
אלעזר שטרן
¶
לא, אני לא יודע, אני שואל, אבל גם הוא לא יודע להגיד לי. הוא יודע להגיד לי שזה הולך לטובת הישיבות. יש לי את הנתונים האלה. אני כמו אזרח שיכול לקחת את הנתונים, אספתי והסתכלתי על אותו רב שאמרו לי שהוא מארגן את העצומות, הוא ראש ישיבת הסדר. הסתכלתי מאיפה הוא מקבל משכורת, אז ראיתי פעם אחת במועצה האזורית, ופעם אחת ראיתי בישיבה הזאת, ועוד יש שם גם כולל שעוד לא בדקתי את זה בתוך זה, וגם ראיתי מה שאמרתי לך - - -
אלעזר שטרן
¶
אבל לא אומרים לי, למה לא אומרים לי למה זה הולך? אני שואל למה זה הולך. ניסן, אני יכול להגיד לך משהו? זה הולך גם לשכר שלהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
א. נסגרו, אבל אתה לא יודע את ההבדל בין שנה שעברה להשנה? אתה לא יודע את ההבדל שיש לגבי ההקצבות שלהם? אתה ממש לא יודע? אז מה אתה עושה את עצמך? תסביר לי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נו, אז בסדר גמור. אז מה? הייתי מוכן להילחם שיקבלו אותו דבר אם הייתי יכול, אבל יש מציאות אחרת.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, תשמע, אתה יודע ששאלתי את השאלות האלה על טופס 46 גם פה, ואחרי זה הלכתי לבדוק בקשר לישיבות. באתי לפה לוועדת כספים ולא לוועדת החוץ והביטחון בשביל להסתכל על הדברים האלה בלי קשר לעולם הישיבות בכלל. הבוקר הייתי בחלץ בתשע בבוקר בדיון בוועדת החוקה על הנושא של חברות לטובת הציבור, אני מסתכל על הדברים האלה, למה אתה לא רוצה שאסתכל?
אלעזר שטרן
¶
ואם אני אומר לך במקום אחד ונותן לך מספרים, אז מה? להגיד לך, הנה למיקרופון, שכן אני מסתכל על ישיבה שאומרת שהיא ישיבת הסדר, ואומר לי ראש ישיבה אחר שראש ישיבת ההסדר התקשר אליו להחתים אותו על עצומות, זה העיסוק של ראשי ישיבות? על זה אשלם? אז אני מוכן לשלם הגיוני, מה אתה רוצה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נו, באמת, תעשה לי טובה, אני לא יודע להגיד לך על איזה עצומות ומה, העצומה היחידה שהם חתמו היא שלא לקצץ לישיבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לך 70 מוסדות שצריכים להחזיק אותם, אנשים אוכלים שם, ישנים שם, אני לא יודע, כל מוסד עולה אחרת.
סתיו שפיר
¶
וגם אנשים מקבלים שכר, זה בסדר שמקבלים שכר, אבל השאלה היא מה הנתח של זה, מה הבעיה לקבל את המספרים האלה? בטח יש להם את המספרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה הנתח של זה? בסדר, נו, מה זה. תבקשי שייתנו לך את הנתח, תאמיני לי שתמצאי שב-70 הישיבות תמצאי בסך הכול – מה שהוא אומר, אולי תמצאי בישיבה אחת או שתיים, אני לא יודע להגיד לך, אין לי מושג, אבל מה זה קשור?
סתיו שפיר
¶
ביקשתי אבל לא נותנים. אז נהדר, אבל למה לא להציג את הנתונים האלה? ביקשתי ולא קיבלתי נתונים.
סתיו שפיר
¶
כל המספרים איך מחולק הכסף הזה, הכול: משכורות, חשמל, מים, אוכל, מיטות, מזרנים, הכול. מה הבעיה להעביר את המספרים האלה?
סתיו שפיר
¶
מה זאת אומרת לעשות על זה עבודה? אם ביקשתם תוספת תקציבית אז כנראה שזה נעשה על בסיס של משהו ויש לכם כבר את הנתונים האלה. ניסן, אבל אתה יכול לייעל את כל הישיבה הזו אם תבקש מהם את המספרים לפני שהם בכלל מגיעים לפה. תבקש מהם את הנתונים, מה הבעיה?
סתיו שפיר
¶
ביקשתי, בטח שביקשתי, רוצה שנחזור על זה? אתה לא יכול להגיד לי פה שום דבר על אי-בקשת נתונים.
אלעזר שטרן
¶
לא ראיתי אף ישיבה חרדית, אני לא חסיד שלהם, לא ראיתי אף ישיבה חרדית שחותמת על עצומות נגד הצבא או לסירוב פקודה או לא משנה מה, לא ראיתי כזה דבר.
סתיו שפיר
¶
ניסן, אתה יכול לקרוא בעצמך את התשובות שאני מקבלת, אין פה פירוט של שום דבר שאנחנו מבקשים פירוט עליו.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב-ראש, אלעזר, אני רוצה שתקשיב, קודם כול אני מכבד מאוד את ישיבות ההסדר ואין לי שום דבר, הם לומדים תורה וצריך לכבד אותם.
יעקב ליצמן
¶
עובדה שהעברתי לא פחות בתקופה – נדמה לי שבין יושבי-הראש של ועדת הכספים הייתי יושב-ראש לתקופה הכי ארוכה והעברתי הכי הרבה לישיבות ההסדר. הבית היהודי, שילמתם רעה תחת טובה, זה פוליטיקה, נעזוב את זה. אבל יש לי שני דברים: אדוני היושב-ראש - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל אני לא יודע אם הוא יודע את המדיניות של השר. תשאל אותו, אם הוא יודע – יגיד.
יעקב ליצמן
¶
האם אתה יודע שיש עוד, שמכינים עוד העברה? תגיד את האמת, בוא, אתה בוועדה, אל תסתכל על היושב-ראש.
יעקב ליצמן
¶
אוקיי, ב. היה פעם אחת במדינה יועץ משפטי לממשלה קוראים לו אליקים רובינשטיין, מי שזוכר, היום הוא שופט, אני לא יודע מה היחס שלי לשופטי בג"ץ, אבל אתם מכבדים אותו, הוא בזמנו הוציא הוראה נגד כפל תקציבי, הוראה בכתב.
יעקב ליצמן
¶
אי-אפשר לקבל היום על ישיבה או על מוסדות חינוך גם חקלאות וגם חינוך, גם ישיבות וגם הסדר, אז אין מצב כזה על-פי חוק שמותר לקבל גם ביטחון וגם בחינוך.
יעקב ליצמן
¶
עכשיו לא הייתי מדבר על זה גם כן, אבל אתם לא אומרים את כל מה שקרה בשנה האחרונה. קיבלתם תוספת תקציב לישיבות ההסדר שהורדתם מאתנו. אנחנו ירדנו מ-800 שקל ל-240 שקל, הכסף הלך אליכם. זאת אומרת, קיבלתם פעם אחת, נגלה אחת של תוספת כמעט 1,000 שקל לחודש, 800 שקל לחודש, עכשיו אתם מקבלים עוד 1,000 שקל לחודש, אתם לא מגלים את כל האמת שזו כבר תוספת על תוספת על תוספת, כפל תקציבים, כפל תמיכות.
אני רוצה להבין ממשרד האוצר אם זה חוקי או לא חוקי, האם מותר להעביר משני משרדים כסף תקציב לישיבות, אם ישיבה רגילה רוצה לקבל ממשרד החקלאות היא יכולה לקבל כסף או לא?
רועי קונפינו
¶
- - זו נקודה שציינתי קודם, כדי למנוע מצב של כפל תמיכות התקציב עובר רק באמצעות משרד החינוך.
יעקב ליצמן
¶
מעבר לכל הדברים האלה, אני רוצה להבין ככה: כמה כסף לדעתך צריך לקבל תקציב ישיבות ההסדר השנה?
רועי קונפינו
¶
אין דבר כזה "לדעתי", אני פקיד בסופו של דבר באגף התקציבים במשרד האוצר, מה שמדיניות הממשלה ומדיניות שנקבעת בדרגים הפוליטיים - - -
יעקב ליצמן
¶
מה זה לא רלוונטי? זה רלוונטי לי, האם זה כסף? אם אתה אומר לי: כסף קואליציוני, יכול להיות שארים שתי ידיים, אם אני יודע שלא, תגיד לי אם זה כסף קואליציוני או לא כסף קואליציוני, ואם זה כסף קואליציוני, למה לא כתבת "כסף קואליציוני"? אני שואל אם זה כסף קואליציוני או לא כסף קואליציוני.
יעקב ליצמן
¶
אני רוצה לשמוע את התשובה, מה. אתה מדריך אותו, מותר להדריך עד? אני שואל אותו שאלה פשוטה.
יעקב ליצמן
¶
לא שמעת מה שאמרו היום כאן, דבר חדש בכנסת, כדי למנוע הערות של היועץ המשפטי עושים תרגילים כאן להעביר מאחד, שתיים, שלוש, ארבע, אחת, בכדי שלא יהיה כסף קואליציוני.
יעקב ליצמן
¶
זה בעצם כסף במשרד הביטחון, כי אחרת למה הוא לא מעביר את הכסף ישירות כאן? למה הוא לא מעביר את זה ישירות למשרד החינוך? למה הוא מעביר את זה למשרד הביטחון? כי הוא, א. הוא לא רוצה, - -
יעקב ליצמן
¶
אני יודע, אבל כל השנים לא הורדת מאתנו. עכשיו מה לקחת? מ-1,000 שקל לחודש הורדת ל-240 שקל.
יעקב ליצמן
¶
כפוי טובה זה כתוב בתורה: "למה שילמתם רעה תחת טובה"? כתוב את זה בתורה, ורק אתם באתם, לקחתם את הכסף ששייך לישיבות הכלליות והעברתם את זה לישיבות - - - , אין לי בעיה עם זה, אז למה אתה בא עוד פעם לקחת כסף?
אלעזר שטרן
¶
ניסן, אני רק צריך לתת את הנתון שאמרתי קודם, ראש הישיבה של "אלון מורה" שאמרתי קודם, ברשם העמותות השכר ברוטו החודשי זה 327,000 - - -
אלעזר שטרן
¶
השנתי, סליחה. מתחתיו - 137,000 ופי 2.4. בנוסף לכך – רק במקום אחד שבדקתי, אולי יש עוד מקומות – כרב במועצה האזורית הוא מקבל עוד 214,000 שקלים, אני חושב שכשאתם פה באים - - -
אלעזר שטרן
¶
אז מה שאני רוצה להגיד שמה שאמרתי עכשיו – בגלל ששאלו אותי מאיפה אני יודע ואם אני סתם ממציא – זה רק על דברים שכל אזרח יכול להיכנס - - -
אלעזר שטרן
¶
דרך אגב, גם איתן יכול להיכנס, אם הוא רוצה לדעת כשהוא בא לבקש תוספת של 14 מיליון וחלקם הולכים למשכורות, לדוגמה, של עובד בישיבת "אלון מורה", באמת אולי הוא יכול לתת כסף לישיבה.
עפר שלח
¶
ברשותך, אני מתעקש לקשור את הדבר הזה לתקציב שמועבר, לתמיכות שמועברות לנח"ל החרדי ולתמיכה בשירות חרדים בכלל, כי לא אני עשיתי את זה, מי שעשה את זה זה איתן עוזרי היושב מולי. אם התמיכות האלה נועדו בין השאר, התמיכות המיוחדות, לאפשר לאנשים גם לשרת בצבא וגם ללמוד תורה, אז בעיני זה בא מאותו מקום של הצדקה.
ידידי היושב-ראש, אם תעלה את זה להצבעה אני אצביע לא על-פי הכספים הקואליציוניים, אלא על-פי ההסדר הקואליציוני, אבל אני אומר לך שיהיה לכבודה של ועדת הכספים אם נגיד שנצביע על ההסכם הזה אך ורק כאשר יראו לנו – קיבלתי פה נתון מאדם שיושב בחדר וכולנו יודעים שהוא יודע שהתמיכה בגדוד הנח"ל החרדי בשנה שעברה הייתה 200,000 שקל.
עפר שלח
¶
בדיוק, אני חושב שיהיה לכבודנו לקשור את הדברים האלה ושיביאו אותם יחד, ושנראה שיש עמידה מאחורי האמירה הזאת שאנחנו רוצים לתמוך בשירותם של חרדים בצבא. ואני כן קושר את זה כי זה קשור, כי אחרת כל ההצדקה של ישיבות ההסדר, ואצטרף - כנהוג בדיון הזה - ואגיד שאני מאוד תומך בהן והכל בסדר גמור, אבל כל הצדקה של זה היא - - -
עפר שלח
¶
אגב, מתוך שאני תומך, כמו אלעזר, אני חושב שהסדרים סקטוריאליים שמגיעים אליהם, שהם לא ראויים, פוגעים בישיבות ההסדר ולא עוזרים להם. אמרתי את זה גם בדיון שהיית בו. אמרתי שאם הייתי שייך למחנה ההוא הייתי מתבייש בהסדרים שמגיעים אליהם ובגוורדיה המכובדת שהגיעה בשביל להגן עליהם. אז זו בקשתי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תראה, אני מוכן – לא רוצה להתלות זה בזה בצורה הזאת, אני מוכן שכן נעשה, שנקבל החלטה שאנחנו כוועדה נזמן את מי שצריך לזמן לפה לנושא הספציפי הזה של "נצח יהודה", כדי לוודא שהצבא מתייחס אליהם ומתקצב אותם כמו שצריכים לתקצב כל חייל בצבא.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, אז תגיד שמתוך 14 מיליון - 2 מיליון ילכו לנח"ל, תגיד, הנה יש לך פה 14 מיליון, תגיד, נעביר 12 מיליון, תגיד: נעביר 12 ונשמור בצד 2 מיליון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עזוב, זה לא קשור. עזוב, עזרנו להביא יותר כסף מזה ונשתדל גם, אבל זה לא קשור. לא להתלות דבר בדבר, אחרת לא נגמור אף פעם עם ההתליות האלו וכו'. אבל מה שכן, נזמן במיוחד, כי אני חושב שזה דרוש, איך אומרים, שזו בושה גדולה מה שקורה עם "נצח יהודה", ואם אנחנו רוצים באמת לתת תקווה לציבור גדול - אם יזרום - שיעשה את הצבא, אנחנו לא יכולים ככה להתייחס אליהם וזה סיפור. ואני כן מוכן שנתלה את זה בזה שנעשה כאן דיון בזמן הקרוב ונביא את מי שצריך, כדי שאנחנו כולנו ביחד נפעיל את כל הכוח.
עפר שלח
¶
אגיד יותר מזה, בהמשך לאמירתו של חבר הכנסת ליצמן לשאלה שלו אם זו העברה אחרונה, אני חושב שזאת צריכה להיות - אם אנחנו מאשרים אותה - העברה אחרונה שאנחנו עושים בלי שתהיה צמודה להעברה שנוגעת ל"נצח יהודה".
משה גפני
¶
הולכת להיות עוד העברה. אם ניסן מקבל את מה שאתה אומר, אז הוא הולך לפגוע עכשיו בתקציב של ישיבות ההסדר.
משה גפני
¶
היא נתנה להם עוד שבוע, אבל האוצר עמד על רגליו האחוריות. ואל תשלה את עצמך, יבוא תקציב נוסף לישיבות ההסדר, "נצח יהודה" לא יהיה שם, לא יכול גם להיות, האוצר לא ייתן את זה, הוא נותן רק מה שהוא מחויב על-פי ההסדרים, רק שתדעו את האמת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עפר, א. מה שאני יודע, שוב, לא מתוכנן, אולי אני לא יודע מספיק, לא מתוכנן לעבור לביטחון; ב. לגבי "נצח יהודה" אני מסכים אתך במאה אחוז, ישבתי ארוכות גם עם לצערי עם התורם שמחזיק את זה, שזו בושה שאין כדוגמתה, אבל זו המציאות, כאילו עוד מעט יהיה לנו תורם שמחזיק, ואני מבטיח לך שנעשה את העבודה ויהיה כסף. אם נעשה עבודה יחד על מי שצריך, ואם לא אז גם נביא ממקורות אחרים. מה אני יכול להגיד לך? זו בושה, אבל זה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא יודע, מה, מאיפה אני יכול להמציא, אבל יהיו, כי זו בושה שאין כדוגמתה. אני מעלה - - -
אלעזר שטרן
¶
כל דבר שהיינו פה, כל מקום, כל העברה שעשינו פה הסבירו למה: גידול בצרכים, הסכמי בנייה משנים קודמות, בעיה בצורכי הביטחון - - -
אלעזר שטרן
¶
תן לי רגע להגיד לך משהו, הרי אני יודע שבסוף – יש לי חברים טובים שיגידו עוד פעם: שטרן נגד ישיבות ההסדר, זה ייצא מהוועדה. זה כבר יצא כאילו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אני מנסה להסביר לך, אני מסביר לך עוד פעם, תשמע אותי, א. למה צריך תוספת? כי קיצצו 200 מיליון שקל בתקציבי הישיבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דקה, עשה לי טובה, ליצמן, המדיניות של השר, זו לא המדיניות שלנו, אבל זו המדיניות של השר, של מפלגה שמנהלת, שמקצצת, והיא לא רוצה לקצץ לאותם אלה שכן משרתים בצבא, אבל מה אפשר – חל שינוי בין מה שהיה בשנה שעברה להשנה, כי אנחנו נמצאים באותו קיצוץ, ולכן יש מגמה לנסות להחזיר את הקיצוץ לגבי אותם אלה שמשרתים בצבא, נקודה. לכן יש השנה סיבה - - -
משה גפני
¶
בסדר, יש קיצוץ בסעיף הזה ואתה עושה בישראבלוף דרך סעיפים אחרים. מדינה שוויונית שאתה אומר עליה הלל ביום העצמאות.
אלעזר שטרן
¶
מה שאתה אומר לי, שבסך הכול תקציב ישיבות ההסדר השנה, שאני דרך אגב חושב שהוא צריך לקטון בגלל שיש שם הרבה בטלנים גם - - -
אלעזר שטרן
¶
אבל מה שאני מבין פה עכשיו, לא שלא קיצצו להן – שהוסיפו, עכשיו מה שאתה אומר לי, מה שאני מבין ממה שאמרת, שבסך הכול תקציב ישיבות ההסדר השנה לא יגדל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מקווים שהוא לא יקוצץ. הוא יקוצץ, אבל כמה שפחות. אני רוצה שגם התקציב שלהם לא יקוצץ, אבל לפחות ההסכמה שיש לנו עם שר האוצר, שלפחות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, שהתקציב של ישיבות ההסדר והמכינות וכל אלה כמה שפחות יקוצץ, זו המגמה שלו גם כן, הוא לא התכוון לזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני מעלה להצבעה את האישור של פניות 169, 170 בתוספת עליה דיברנו לגבי הנושא של "נצח יהודה" וישיבה שנעשה פה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, נקיים על זה דיון מיוחד בזמן הקרוב, ונדאג ש"נצח יהודה" יקבל את מה שהוא צריך לקבל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני חוזר, מי בעד לאשר את העברה מספר 169, 170? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 6
נגד – 4
בקשות מספר 13-032, 15-010, פניות מספר 169, 170 אושרו.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים כדי לתגבר את תקציב השכר והגמלאות של משטרת ישראל בסך של 213,787 אלפי ש"ח, ואת תקציב השכר והגמלאות של שירות בתי-הסוהר בסך של 49,782 אלפי ש"ח. בתוך כך יש 40.5 מיליון ש"ח שהם לטובת יישום הסכם רמות פעילות, ועוד כסך של 22.5 מיליון ש"ח בגין פסיקת בית-משפט.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה לתגבר את תקציב המשרד לביטחון פנים על גופיו בסך של 181,760 אלפי ש"ח, וכן לביצוע שינויים פנימיים בהתאם לפירוט להלן. מופיע בפניכם הפירוט, אעבור - - -
זבולון קלפה
¶
איך יכול להיות שבסכומים כאלה גדולים זה עובר ככה, ובסכומים כל כך קטנים היה דיון כזה ארוך?
אסף וסרצוג
¶
מבחינת הפירוט, הפנייה נועדה לתגבר את תקציב משטרת ישראל בסך של 147 מיליון ש"ח, שעיקרם: 11 מיליון ש"ח לשם הצטיידות אורגן כרמיאל בהתאם להחלטת ממשלה 4774 מ-17 ביוני 2012, זה בעצם המשך תקצוב; סך של 21 מיליון ש"ח - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה מוכן לא להקריא לנו, אנחנו יודעים לקרוא, תגיד כמה מילים שיהיה טיפת הסבר מה זה.
אסף וסרצוג
¶
ההעברה לתקצוב תוכניות שנקראות אורגנים, אורגנים זה כוחות משימה ייעודיים לחיזוק שלטון החוק במגזר הלא יהודי. פועלים כיום - - -
אסף וסרצוג
¶
כוחות משימה משטרתיים ייעודיים שמורכבים – בעצם כמו תחנת משטרה, מורכבים מכוחות של סיור, תנועה, חקירות, מודיעין, למעשה תחנת משטרה שהמטרה היא - - -
אסף וסרצוג
¶
הוקמו למעשה עד עכשיו: באזור טייבה-טירה, אחד באזור נצרת, אחד בעיירות בדרום שזה מאחד מספר יישובים, כמו: ערוער, לקיה, תל-שבע וכדומה; הוקם בשנה שעברה אחד באזור כרמיאל; ועכשיו גם מתוקצבים שניים נוספים, בעצם הקמה חד-פעמית, הם יוקמו במהלך השנה הקרובה, אחד באזור עירון ואחד באזור כפר-קאסם.
בנוסף, יש סך של 86 מיליון ש"ח לתגבור תקציב הקניות של המשטרה. זה בעצם בהתאם לביצוע בפועל, בבניית התקציב לא ידענו מה תהיה יכולת המשטרה לבצע בהתאם לתקופה שבה עבר התקציב, היום אנחנו יודעים יותר טוב, אז אנחנו מבקשים להתאים את תקציב הקניות לביצוע בפועל. סך של 7.5 מיליון ש"ח הולך לפרויקט מחשוב נייד, הפרויקט הזה בעצם מטרתו להעניק לשוטרי הסיור של משטרת ישראל את היכולת להיות מחוברים על-ידי טאבלטים למאגרי המידע של המשטרה ולמערכות המידע של המשטרה, - -
אסף וסרצוג
¶
- - ואז לייעל את עבודת השירות שהם יודעים לתת לאזרח וגם את עבודת השיטור, ועוד סך של 4 מיליון ש"ח מיגון מרכז שליטה חלופי לאגף התנועה של משטרת ישראל. אגף התנועה קיים ונמצא בבית-דגן, אגף השליטה החלופי נמצא פה בירושלים, וזה היה לטובת המיגון שלו - זה משטרת ישראל.
לשירות בתי-הסוהר סך של כ-34 מיליון ש"ח. בשנת 2012 התקבלה החלטת ממשלה מספר 5,000 שהמטרה שלה הייתה להגדיל את מספר מתקני השהייה בקציעות, זה קצת יותר רלוונטי היום לאור הדיונים ההולכים וקרבים, אבל שירות בתי-הסוהר קיבל הוראה להתחיל לגייס סוהרים כדי להרחיב את המתקנים. כרגע בשלב זה המתקן הזה עוד לא הועבר לאחריות שב"ס והוקפא בצורה מסוימת, ולכן שב"ס קיבל את הכסף כדי לקלוט את הסוהרים האלה מחזור השוטף. ולכן מדובר פה בתקצוב חד-פעמי, ועוד סך של כ-43 מיליון ש"ח בגין עודפי סוף שנת 2012. בסוף שנת 2012 נלקחו עודפים מהמשרדים - -
אסף וסרצוג
¶
- - והם ניתנו להם על חשבון, כנגד ביצוע בפועל, המשרד הגיש את החשבוניות ועל כן אנחנו מתקצבים אותו, ועוד כ-30 מיליון ש"ח לרשות הכבאות, 19 מיליון ש"ח זה חיבור רשות הכבאות למערכת קשר ניצן - -
אסף וסרצוג
¶
זו בעצם הפנייה האחרונה, החד-פעמית שמחברת את רשות הכבאות למערכת הקשר, ועוד סך של 13 מיליון ש"ח זה בגין פרישת כבאים. במהלך הרפורמה בכבאות בשלהי שנת 2012 בעצם הוחלט על פרישה של כ-80 כבאים, 78 ליתר דיוק, וכאן אנחנו בעצם מבצעים את השלמת התקצוב של המהלך הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם יש למישהו שאלות. אם לא, אז מי בעד לאשר את העברות 179 עד 182? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – רוב
בקשות מספר 13-034, 04-032, 52-003, 07-007, פניות מספר 179–182 אושרו.
שלמה פשקוס
¶
הפנייה נועדה להעביר כ-286 מיליון שקלים לתקציב ההשכלה הגבוהה בסעיף 21, כ-249 מתוכם זה לטובת מימון התוכנית הרב-שנתית להשכלה גבוהה. זו תוכנית שאושרה מתחילת שנת תשע"א עד תשע"ו, שמטרתה לחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה תחת עקרונות של חיזוק המצוינות במחקר והוראה, וחיזוק הנגישות לאוכלוסיות שפחות נמצאות בהשכלה הגבוהה, האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע, אמרת כאן שני דברים שונים - אחד זה למצוינות, ואחד זה לאוכלוסיות שעדיין לא נמצאות כדי לעודד. זה שני דברים נפרדים, כן?
שלמה פשקוס
¶
כיום יש מרכזי מצוינות, זה סעיף אחד בתוך התוכנית, כיום פעילים 22, למיטב זכרוני, אם אינני טועה, 22 מרכזי מצוינות במסגרת אותה תוכנית של מרכזי מצוינות. הייתה תוכנית להגיע ל-30 מרכזי מצוינות, וכרגע מפאת שיקולים תקציביים נשארו עם 22 מרכזי מצוינות ולא 30.
שלמה פשקוס
¶
בסעיף 21 – זה בתוך תקנת פיתוח בסעיף 21. לפיתוח בהשכלה גבוהה אין סעיף ייעודי, זה בתוך סעיף 21 יש להם תקנת פיתוח.
שלמה פשקוס
¶
אז אני אומר, בגלל שתקציבים שאופיים חד-פעמי לא מכניסים לבסיס התקציב, תקציב שהוא חד-פעמי לפיתוח בהשכלה גבוהה שנכנס לסעיף 21 - לא נכנס לבסיס התקציב.
יעקב ליצמן
¶
כל סעיף פיתוח זה חד-פעמי, כשבונים בניין זה חד-פעמי עד שגומרים את הבניין. הוא העביר לך את התשובה, תקריא.
יעקב ליצמן
¶
יש סעיף - 249 מיליון שקל שאני לא יודע על מה זה הולך, אז הוא אומר לי: זה סעיף פיתוח. שאלתי אותו אם יש סעיף פיתוח רגיל, אז הוא אומר לי: זה סעיף פיתוח חד-פעמי. אמרתי לו: כל פיתוח זה חד-פעמי, בונים את הבניין, זה חד-פעמי. מה זה? אני לא מבין.
שלמה פשקוס
¶
בסעיף 21 בהשכלה גבוהה אין להם סעיף פיתוח ייעודי, ותקציבי הפיתוח שלהם לא קבועים כל שנה, וספציפית בשנת הלימודים - - -
שלמה פשקוס
¶
מרכזי מצוינות לא פה. מרכזי מצוינות זה תקצוב שנמצא בבסיס התקציב כחלק מהתוכנית הרב-שנתית להשכלה גבוהה.
שלמה פשקוס
¶
נכון, ההקצאה יוצאת למוסדות בכפוף לקבלת תרומות. אמרתי, יש 22 מרכזי מצוינות פעילים שכולם כבר יש להם commitment על התרומות, זאת אומרת שהכסף כבר יוצא. זה לא סימן שאלה אם הכסף יוצא. אם אינני טועה, ואני יכול לחזור אלייך עם תשובה, זה יחס של שליש–שני-שליש, שליש המוסד מתקציבו, שליש תקציב ייעודי ושליש תרומות, אבל אני לא בטוח בזה במאה אחוז.
שלמה פשקוס
¶
שני-שליש מדינה, אבל שוב, שליש מהתקציב המוסדות להשכלה גבוהה מקבלים תקציב מה שנקרא block grant, כאילו תקציב גדול מהמדינה שלא צבוע לשימושים, והם מחליטים איך להשתמש בו, פלוס תקציב ייעודי לנושאים שונים.
שלמה פשקוס
¶
אז שוב אני אומר, שליש תקציב ייעודי של המדינה למרכזי מצוינות, שליש מהתקציב הכללי של המוסד, שגם יש לו מקורות של שכר לימוד ומקורות נוספים ושליש תרומה ייעודית.
שלמה פשקוס
¶
זה למיטב זכרוני 90%, אני יכול לבדוק את זה ולוודא אם זה שליש-שליש-שליש ולא חלוקה אחרת, אבל אני כמעט משוכנע שזה שליש-שליש-שליש.
שלמה פשקוס
¶
כן. סעיף 3 זו לא פעם ראשונה שאני בא לוועדה לנושא של תחליפי נפט. החלטת ממשלה משנת 2011 – יש מספר משרדים שמבצעים את אותה החלטת ממשלה, בין היתר המועצה להשכלה גבוהה בוועדה לתכנון ותקצוב מתקצבים את המוסדות להשכלה גבוהה לטובת ביצוע רכיב באותה תוכנית, שזה הקמת מרכז לפיתוח דלקים סולריים ומרכז לפיתוח אנרגיה חשמלית.
שלמה פשקוס
¶
בהחלטת ממשלה בעת אישור התקציב הוחלט להפחית את גובה התקציב של התוכנית ולא הוחלט באיזה שימושים יהיה הקיצוץ בגובה התקציב - - -
שלמה פשקוס
¶
התקציב המאושר אחרי הקיצוץ הוא 133 מיליון שקל של כל התוכנית, וכבר אגיד לך את התקציב המקורי.
שלמה פשקוס
¶
התקציב המקורי היה 150 מיליון, ו-133 מיליון זה התקציב אחרי הפחתה, הפחתה של 17 מיליון שקל.
שלמה פשקוס
¶
הסברתי, בגלל קיצוץ של 17 מיליון שקל, לא נאמר בהחלטת הממשלה איך יקצצו אותם, נאמר שזו תהיה החלטה של מנהל התוכנית, זה לא נסגר עד לאישור התקציב, ולכן לא הכנסנו את זה לבסיס התקציב אלא מעבירים את זה.
שלמה פשקוס
¶
לא את כל ה-133, חלקם זה תקציב של משרדים עצמם, אבל מתוך ה-133 - 74 מיליון שקל לא נכנסו לבסיס בגלל שלא ידענו בעת בניית התקציב מה יהיו השימושים המדויקים שלו, של ה-74 מיליון שקל בחלוקה למשרדים.
שלמה פשקוס
¶
33 מיליון שקל – 10.5 מיליון שקל מתוך 33 זו אותה העברה של תחליפי נפט, זה פשוט נמצא בתקציב המדען הראשי, זה לא חלק מהפעילות של המדען הראשי, זה פשוט נמצא בתוך סעיף 38, ו-21 מיליון שקל מתוך זה, זה החלק של המדען הראשי בתקצוב מרכזי ננו. במוסדות להשכלה הגבוהה יש מרכזים שמיועדים למחקר ננו שהמדען הראשי משתתף בתקצוב שלהם.
שלמה פשקוס
¶
סליחה, יש העברה של כ-2 מיליון שקל ממשרד החינוך למועצה להשכלה גבוהה לטובת פר"ח, זה השלמה של - - -
שלמה פשקוס
¶
מתוך ה-3.3 מיליון שקל ממשרד החינוך - 2.1 זה לטובת העברה של מכללת אחווה ממשרד החינוך למועצה להשכלה גבוהה, לוועדה לתכנון ותקצוב; 750,000 שקל זה לטובת השלמה שלל תקצוב של פר"ח, ו-450,000 שקל זה של פרויקט בת-קול, שזה בעצם סוג של פרויקט פר"ח.
שלמה פשקוס
¶
תענה פה אולי רפרנטית החינוך אם היא יודעת. התקצוב של המועצה להשכלה גבוהה – אם אני לא טועה יעמוד השנה על 110 מיליון שקלים, אני יכול להחזיר לך עוד שנייה תשובה מדויקת – והוא יבוצע.
שלמה פשקוס
¶
בתוכנית של פר"ח הייתה הקטנה כלשהי בתקציב, אני יכול להגיד לכם בדיוק מה היקפה, אבל הייתה הקטנה - - -
שלמה פשקוס
¶
אסביר. בתוכנית של פר"ח יש מוסדות להשכלה גבוהה שמתוקצבים על-ידי הוועדה לתכנון ותקצוב; יש מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות לחינוך שמתוקצבות על-ידי משרד החינוך; יש גם פר"ח בסמינרים חרדיים, שזה לא מוסדות להשכלה גבוהה, ויש פר"ח במכללות טכנולוגיות, שזה גם לא מוסדות להשכלה גבוהה, ולכן פר"ח הוא תקציב מורכב.
בשנת הלימודים תשע"ג - כהתחלה - עברה כל האחריות לפר"ח על המכללות לחינוך, האקדמיות, ממשרד החינוך להשכלה הגבוהה, ושם עבר כ-10 מיליון שקל בבסיס התקציב. ההשלמה פה של עוד 750,000 שקל זו השלמה של התחשבנות בין משרד החינוך למועצה להשכלה גבוהה לטובת הנושא הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז מי בעד לאשר את ההעברה הזאת - 184 עד 188? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – רוב
בקשה מספר 13-031, 38-012, 20-009, 04-033, 21-002, פניות 188-184 אושרו.
דורון סמיש
¶
צהריים טובים, הפנייה התקציבית הזאת של משרד המשפטים מבצעת שינויים פנימיים בתקציב בהתאם לביצוע בפועל, מטרת רוב השינויים לתקצב את הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית בסך של 50 מיליון שקל. היתר זה שינויים קטנים, כ-18 מיליון למטה המשרד, שינוי פנימי בהתאם לביצוע בפועל ו-3 מיליון שקלים חדשים בהתאם להחלטתה של מועצת החילוט.
יוני רובין
¶
מועצה החילוט זו מועצה שמחליטה לגבי חלוקת כספים שמחולטים לפי פקודת סמים מפושעים למיניהם, והיא בעצם אחראית על תגבור תקציבים של משטרת ישראל, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון שנמצאת במשרד המשפטים. התקציבים האלה בעצם מיועדים לחיזוק המלחמה בפשיעה והמועצה מחליטה איך לחלק את הכסף בהתאם לתוכניות רב-שנתיות.
יוני רובין
¶
באופן סטטוטורי אני לא יודע. זו מועצה לא של נציגים של משרדי הממשלה, אלא מועצה חיצונית שיש לה יושב-ראש חיצוני שממונה על-ידי שר המשפטים, אני מאמין.
אלעזר שטרן
¶
על הסנגוריה הציבורית – התחושה שלי וגם לפי מה שאני רואה, שזה נהיה סוג של מאגר לחסכון, או במידה מסוימת גם להצגה בבתי-משפט של כאילו אני מסכן ויש לי סנגור מהסנגוריה הציבורית.
קארין אלהרר
¶
זה לא נכון, אלעזר, זה ממש לא נכון. הסנגורים הציבוריים ממונים על-ידי בתי-המשפט באמת אחרי שהייתה בחינה מדוקדקת, לטעמי אפילו מדוקדקת מדי. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים של משרד המשפטים - אחוזי הזכאים לייצוג הם מהנמוכים בעולם, אני ממש לא חושבת בעניין הזה - -
קארין אלהרר
¶
- - שזה המקום – להפך, אם היינו מעבירים עוד תקציבים לאגף הסיוע המשפטי ולסנגוריה הציבורית, אני חושבת שישראל הייתה מרוויחה גם במובן הזה של העומס על מערכת המשפט, כי מערכת המשפט צריכה להתמודד עם אנשים לא מיוצגים, השופטים מוצאים את עצמם במקום בתפקידם לנהל משפט, הם מוצאים את עצמם עוזרים לצד הלא מיוצג לנהל את עניינו. אני בעניין הזה ממש חושבת שצריך להוסיף.
עפר שלח
¶
אי-אפשר להתעלם מזה שתקציב הסנגוריה הציבורית גדל מאוד מאוד וזה גם בגלל שמייצגים יותר אנשים, זאת אומרת, יותר מגזרים נכנסים לתוך האנשים שראויים להצגה וגם מפני שהרבה מאוד אנשים פונים לזה. אני לא יודע לשפוט את זה, אבל כשאת מסתכלת רק על נתונים של כסף, זה עלה, נדמה לי באזור ה-200 מיליון שקל, ולפני שש או שבע שנים זה היה 70.
קארין אלהרר
¶
אז יש קורלציה בין הדברים - יש יותר כתבי אישום, ואם אנחנו באמת מאמינים בזכותו של אדם להיות מיוצג - שוויון עולה כסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סנגוריה ציבורית – צריכים לחזק אותה, כי היא עושה עבודת קודש, גם מבחינת הכמות וגם מבחינה איכותית - צריכים לחזק אותה. לא יודע איך זה מתנהל, היו תקופות והיו תקופות. היו כאלה שקיבלו ריטיינר שם בסנגוריה הציבורית והרוויחו סכומי עתק, מה שנקרא, כי זה היו כמה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - שהם עשו את כל הזהו. אני לא יודע איך זה היום, אם פיזרו את זה, בזמנו הייתה החלטה לפזר את זה - - -
דורון סמיש
¶
קודם כול הסנגוריה הציבורית מייצגת אך ורק על-פי חוק או החלטה של בית-משפט. רוב הייצוגים נעשים על-פי חוק. חוק הסנגוריה הציבורית אכן עבר בשנים האחרונות הרחבות, וקבוצות זכאיות נוספות היום זכאיות לייצוג, מה שבעבר לא, זה אחד ההסברים לגידול שהוא אכן מאוד משמעותי בתקציב הסנגוריה בשנים האחרונות. התקצוב של הסנגוריה הציבורית נעשה בהתאם לביצוע בפועל, אם בשנה מסוימת מגיעים יותר זכאים לייצוג, אז התקציב יעלה; אם בשנה מסוימת יש פחות - התקציב ירד.
דורון סמיש
¶
לגבי החלוקה, הוכנסה מערכת מחשוב מאוד מורכבת לסנגוריה הציבורית כדי לוודא שהדבר הזה לא יקרה. כיום מספר עורכי-הדין שמקבלים סכומים גבוהים הוא מאוד מאוד זניח, והם באמת מייצגים המון בסנגוריה הציבורית, ומנסים לפזר לכמה שיותר עורכי-דין כדי לשמור - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה. אז אם כך, מי בעד העברה 190? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
בקשה מספר 08-004, פנייה מספר 190 אושרה.
נעם שטרן
¶
הפנייה נועדה ברובה כ-10.9 מיליון ש"ח לעידוד פעילות של עסקים קטנים במגזרי המיעוטים לפי החלטות ממשלה שונות ולפי סיכום תקציבי בין משרד ראש הממשלה למשרד הכלכלה. בנוסף, 3 מיליון שקל למסלול חיבור מפעלים לגז טבעי.
נעם שטרן
¶
במגזר היהודי מדובר פה על החלטת ממשלה שהיא בהקשר של מעבר צה"ל לנגב, ושם הפעילות היא חיבור של עסקים קטנים למכרזים להקמת הבסיסים בנגב - כנסים בעניין, הדרכות וייעוץ בנושאים האלה וחיבור שלהם לזכיינים שמקימים את הבסיסים, זו הפעילות. שם מדובר על סכום של 4.5 מיליון שקל תוספתיים בשנה הזאת בתוספת של עוד 4.5 מיליון שקל מהמשרד, סך הכול 9 מיליון שקל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
9 מיליון זה פרויקט ספציפי, זה במעבר לעודד עסקים קטנים סביב, מה שנקרא, מה שפעם היה "גוזלן".
נעם שטרן
¶
9 מיליון בשנת 2013 שמייצגים פעילות שתבוצע בשלוש השנים הקרובות, בשנים 2013 עד 2015, ובשנת 2016 יתוקצבו עוד 6 מיליון שקל לשנים 2016 ו-2017.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מספר 191? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
בקשה מספר 38-013, פנייה מספר 191 אושרה.
נעם שטרן
¶
הפנייה הזו נועדה לתקצוב גם של יישום החלטות ממשלה, הפעם בנושא של פיתוח אזורי תעשייה במגזרי המיעוטים וגם בהקשר של יישום ההחלטה להעברת מחנות צה"ל לנגב.
נעם שטרן
¶
נכון. החלטות הממשלה הן תוכניות שעל פני מספר שנים, ובכל שנה מתקצבים את התקציב שהוחלט לתת באותה שנה.
נעם שטרן
¶
אבל פה מדובר על משהו שהוא על ארבע-חמש שנים, במקרה הזה זה חד-פעמי באופיו, בכל שנה מתקצבים את התקציבים של אותה שנה.
סתיו שפיר
¶
ארבע-חמש פעמים זה לא חד-פעמי, זה חמש פעמים, אם אתה רוצה לדייק, ולכן אי-אפשר להתייחס לזה. אני לא סתם שואלת על אורך השנים או על כמות השנים, אפשר גם להגיד שמשהו הוא לעשר שנים חד-פעמי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר, אבל יש מחלוקת בגישה אז חבל - את בתפיסה הזאת, האוצר בתפיסה אחרת שכל מה שהוא חד-פעמי גם אם זה לחמש שנים, אבל ידוע שהוא חד-פעמי אז הוא חד-פעמי.
סתיו שפיר
¶
זו לא תפיסה. כבוד היושב-ראש, חוק יסוד: משק המדינה, מגדיר שהתקציב עובר בכל שנה עם כל השינויים הידועים עד למועד הגשת התקציב. כרגע אנחנו מדברים שוב על שינויים שידועים לפני מועד הגשת התקציב. מה זה ידועים? מתכננים מראש כמה שנים קדימה, אז אני שואלת שאלה לגיטימית מדוע זה לא נכנס לבסיס התקציב.
נעם שטרן
¶
3708 – מדובר על אזורי התעשייה: עידן הנגב, שגב-שלום, ערוער ואזורי תעשייה במועצה האזורית אבו-בסמה. 2861 – מדובר על היישובים: קיס-רסמיה, פקיעין, אבו-ירכא, אבו-סנאן, ג'וליס, סאג'ור ורמה.
נעם שטרן
¶
סך הכול כל החלטת הממשלה מדברת על 36 מיליון ש"ח, ובהעברה הזאת מדובר על 23.4 מיליון ש"ח. ומה הייתה השאלה הנוספת?
נעם שטרן
¶
זה יכול להשתנות מאוד, זה יכול להיות מפעל מאוד גדול שלוקח הרבה מהכסף, יכולים להיות הרבה מפעלים קטנים שלוקחים כל אחד מהם מעט.
נעם שטרן
¶
זה לא משהו שאפשר לדעת מראש, כי אחרי שמתקצבים מתכנסת ועדה במשרד, מקבלת את הפניות של היזמים, ולפי קריטריונים מחליטה על הקדימות של היזם.
נעם שטרן
¶
זה לפי הקרקע, יש איזשהן בדיקות הנדסיות שבוחנות כמה עולה לפתח כל יחידת קרקע באזור התעשייה ולפי זה, לפי מספר הדונמים באזור התעשייה אפשר לדעת מהו גודל תקציב הפיתוח שנדרש באותו אזור תעשייה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה 192? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
בקשה מספר 76-005, פנייה מספר 192 אושרה.
נעה היימן
¶
הפנייה נועדה לפזר את תקציב הגידול הטבעי של משרד החינוך עבור שליש שנת הלימודים תשע"ד בין תקנות ההוצאה השונות, אסביר מה זה. כל שנה משרד החינוך מקבל גידול טבעי, יש תקנה ייעודית שנמצאת בבסיס שקוראים לה "תקנת גידול טבעי", התקנה הזאת במהלך השנה – בגלל שהתקציב נבנה בתשע"ג, אנחנו היום נמצאים בתשע"ד – לאחר שמספרי התלמידים הסופיים מתקבלים, לפי מודל מסוים של משרד החינוך מועבר כסף מ"תקנת הגידול הטבעי" לנושאים שונים, למשל, שעות הוראה ביסודי, גננות, הסעות וכו', אז זה החלק הזה.
כמו כן, בפנייה אנחנו מתקצבים את החברה למתנ"סים בגין פסק-דין שהתקבל בבית-הדין לעבודה. התאמת תקציב לביצוע – משרד החינוך מבקש לעשות שינויים פנימיים שנוגעים להתאמת תקציב לביצוע בתקציב המלגות של משרד החינוך. בגלל שהתקציב אושר השנה כמעט רק לקראת אוגוסט לא הייתה אפשרות לעשות ביצוע מלא של הנושא הזה, ולכן נוצרו שם עודפים, מכיוון שלא היה ניתן לשלם רטרואקטיבית.
לעומת זאת, נוצרו לנו גירעונות בתקנות אחרות, בעיקר בבוחני בגרויות, אנשים שבודקים את הבגרויות, בגלל שהייתה עלייה השנה בכמות הניגשים לבגרויות במועד ב'.
וסיכום בין המשרדים נועד לתקצב ולתגבר מספר תוכניות של המשרד, שהמשרד מפעיל, הוא כולל בתוכו: הגדלת תקצוב למוסדות להכשרת מורים, שעות תקן ביסודי, בחטיבות הביניים, פעילות חינוך בלתי פורמלית, תרבות יהודית, שירותי רווחה.
יעקב ליצמן
¶
שאלתי: האם זה הסכם קואליציוני או לא. למי מיועדת התרבות היהודית? זה מיועד לאיזה סעיף, לאיזה מגזרים, לאיזה - - -
נעה היימן
¶
משרד החינוך ומשרד התרבות היו בעבר משרד אחד, כאשר המשרדים האלה פוצלו, הנושא של "תרבות יהודית" נשאר באחריות משרד החינוך, בעוד משרד התרבות הפך להיות משרד נפרד.
נעה היימן
¶
בתוך הנושא של "תרבות יהודית" יש מדרשות ליהדות, מדרשות ללימודי ארץ-ישראל שמוציאות טיולים ברחבי הארץ, מרכזים להעמקת - - -
יעקב ליצמן
¶
אבל שאלתי שאלה, היא נתנה לי תשובה, אני רוצה שהיא תצהיר לוועדה שאני יודע ברור שזה לא הסכם קואליציוני.
יעקב ליצמן
¶
שאלתי אם זה הסכם קואליציוני – את יודעת את זה - תעני, אם את לא יודעת - תעני שאת לא יודעת, אז אבקש שתביאי את התשובה מחר.
נעה היימן
¶
אז זה מה שאמרתי, בגלל שהתקציב אושר באוגוסט לא הייתה אפשרות לשלם רטרואקטיבית חלק מהמלגות, ולכן נוצרו שם עודפים שאנחנו משתמשים בהם להתאמת תקציב לביצוע.
משה גפני
¶
יש שם שני סעיפים במשרד החינוך, יש סעיף של תרבות יהודית שהזיהוי שלו, אם נגדיר את זה פוליטית, זה לא פוליטי כמובן, הזיהוי הפוליטי הוא הבית יהודי; יש שם סעיף אחריו – "התרבות החרדית", בפנייה אין, זה יותר מזוהה עם המפלגות החרדיות, שוב, לא פוליטי, אבל זה גופים חרדיים, הם שם בהתרסקות מוחלטת. אז איך אתם מעבירים עכשיו את הכסף לתרבות היהודית בסיכום - - -
משה גפני
¶
- - שאין לנו מזה כלום. בקיצור, אני רוצה להבין איך יש סיכום בין המשרדים, הרי זה מקצועי, למה לסעיף הזה כן? ולסעיף הזה לא? הם בהתרסקות.
משה גפני
¶
אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, התרבות החרדית בהתרסקות, אנחנו מעבירים פה עכשיו את הכסף לתרבות היהודית וזה בסדר גמור, - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לצערי, אנחנו יודעים שסעיף הזה מתעסק כל הזמן, כל השנים רק כספים קואליציוניים שלנו - - -
משה גפני
¶
מה זה לא קשור? זה ועוד איך קשור. היא אומרת שזה סיכום בין המשרדים, תשמע, יש גבול כמה נספוג, בסדר, רק שתדעו. פשוט לא יאומן. יש שני סעיפים - - -
משה גפני
¶
אנחנו היינו מעבירים לתרבות החרדית ולא היינו מעבירים לתרבות היהודית? עולה על דעתי דבר כזה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, אני רוצה להסביר, זה לא שהיה קורה, כל אחד הוסיף לסעיף שהוא מחזיק בו כספים קואליציוניים, זה הכול. פה עכשיו הפעם לחלק הזה אין קואליציה. גם פה אין עוד קואליציה, אבל פה אין, זו בעיה, אני מסכים שזו בעיה, הוסיפו שם 30 מיליון שקל קואליציוני. היום אין את הקטע של ה-30 מיליון האלו.
משה גפני
¶
אלעזר, בוא, אל תעשו את זה ככה. יש במשרד התרבות בסביבות 800 מיליון שקל שהולכים לדברים מהסוג הזה, שיעורי תורה לא נמצאים שם ופעילות תורנית לא נעשית שם וגם ארץ-ישראל, מה שיש בסעיף של התרבות היהודית לא מופיע שם.
מה שהיה לפני הרבה שנים, במשרד התרבות עשו סעיף אחד שפיצלו אותו בסוף לשניים: אחד תרבות יהודית, אחד תרבות חרדית, שלא מקבלים מהתרבות הכללית את ה-800 מיליון, אז עשו את הסעיפים האלה, זה פעם עמד על 93 מיליון שקל, היום זה בקושי עומד על 16.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה שתבין, התקנה הזאת של שיעורים ייעודיים זה לא רק של חרדים, זה גם שלנו. יש שם נניח – אבל התקנה עצמה build in היא בהפסד, כי ברגע שאתה חייב לדווח - אתה חייב לשלם - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כלומר, כל שעה שאתה עושה שיעור תורני אתה מפסיד, ולכן תמיד הוספנו שם מכספים קואליציוניים 30 מיליון לפחות כדי איכשהו לתת להעביר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היום בצד האחד אין כספים קואליציוניים שיכולים להוסיף. אנחנו ננסה לראות מה שנצליח. דיברו אתי כמה, אם נצליח למצוא דרכים שהמשרדים יסכימו להוסיף שם אני יכול, אבל אין, זה חוסר שקיים, אני מודה בזה.
משה גפני
¶
אני לא מדבר על מענק דירה שעובר 250,000 שקל שזה כנראה מיועד למישהו, או 500,000 שקל להעברה למוסדות תורניים שגם מיועד למישהו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבר'ה, אני מסכים לחוסר הזה, אין לנו מקור להשלים את זה כרגע, אין את המקור להשלים את זה כרגע. כל שנה החוסר הזה קיים והוא build in והוא קיים גם לגבי - -
משה גפני
¶
אני אומר לך, לא היה בחיים דבר כזה. לא מתביישים. שמים 15 מיליון שקל על השולחן ואתם תחנקו, נביא לכם. וזה מצטרף לכול.
סתיו שפיר
¶
אני מסתכלת על התקציב, רק על הסעיף הזה של תרבות יהודית, על 203122, ואני רואה שבחמש שנים האחרונות הוא מקבל תוספת בהעברות תקציביות של קרוב ל-100 מיליון שקלים כל שנה.
יעקב ליצמן
¶
אני עונה לה, כי היא לא הייתה אפילו שם. כל שנה שהיינו שם קיבלנו הסכם קואליציוני, הונח על שולחן הכנסת, שם היה כתוב עבור מה זה מיועד, כתוב הכול, אז שם חלק הוספנו לתרבות היהודית.
סתיו שפיר
¶
אוקיי, אז אנחנו לא יודעים. איך היא מתחלקת בין המוסדות? האם מתוקצבים גם מוסדות חילוניים לתרבות יהודית?
סתיו שפיר
¶
זאת אומרת שלא ברור אם מוסדות חילוניים – זאת אומרת, אנחנו לא יודעים מה זה "תרבות יהודית" למעשה.
סתיו שפיר
¶
למה? אני רואה מולי בדיוק מי המוסדות שמקבלים את הכסף הזה. מעניין אותי איך זה מתחלק ומי מגדיר גם מה זה יהודי כדי להעביר למוסדות האלה את הכסף.
יעקב ליצמן
¶
יפה, שאלה טובה, אבל תני לי להסביר לך, הם מקבלים כולם. לא כדאי להם אפילו לבקש כאן כי הם מפסידים שם. לא יכולים לבקש בשני המשרדים, ולכן כל מה שאתם מבקשים, תבואו לבקש במשרד התרבות.
אלעזר שטרן
¶
העברתי שאלה על 196, על מה שאנחנו דנים עכשיו, אבל בתוך הסעיף שאלתי אתכם, יש שם איזה 500,000 ש"ח שמועברים לסעיף 2038 למוסדות תורניים וסכום זהה לתקנה - - -
נעה היימן
¶
אז כפי שענינו בתשובות, במשרד החינוך יש גופים שנקראים "גופי תיאום וקישור", בחוק דחיית שירות הוגדרו שני גופים כמקשרים בין משרדי הממשלה ובין עולם הישיבות. הגופים האלה מטפלים בעיקר בדחיית שירותם ובגיוסם של תלמידי ישיבות לצה"ל.
נעה היימן
¶
אני לא מכירה את כל – רק סדרי גודל, למשרד החינוך יש 800 תקנות תקציביות, אני לא יודעת איזה גופים זכאים בכל תקנה, זה ועדות התמיכה של משרד החינוך, הם אלה שמקצים מהתקנה לגופים השונים שמקבלים על סמך קריטריונים.
אלעזר שטרן
¶
- - צריך להעביר להן כסף. התשובה שקיבלתי: גופים מקשרים בין משרדי ממשלה ובין עולם הישיבות מטפלים בעיקר בדחיית שירות ובגיוסם. ישיבות ההסדר – הדברים האלה נכונים, מטפלים בדחיית שירות ובגיוס, ולכן זה נכון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את פנייה מספר 196? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
בקשה מספר 20-010, פנייה מספר 196 אושרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפנייה אושרה. אני נאלץ לסיים את הישיבה. אין ברירה, יש לי ועדה חסויה שהייתה צריכה להתחיל ב-13:30.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>