ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/11/2013

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 198), התשע"ד-2013

פרוטוקול

 
PAGE
24
ועדת הכספים
11/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 206>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' בכסלו התשע"ד (11 בנובמבר 2013), שעה 10:30
<סדר היום:>
<פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון קלפה – מ"מ היו"ר

יצחק כהן
אראל מרגלית
ראובן ריבלין
סתיו שפיר
שמעון סולומון
<מוזמנים:>
משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

ירדנה סרוסי - עוזרת ראשית, משרד האוצר

שרון אהרוני - מנהל תחום בכיר מיסוי בינלאומי, משרד האוצר

ספי זינגר - משרד המשפטים

דוד דן - משרד הקליטה

שרה שלזינגר - רו"ח, ממונה תקציבים, משרד הקליטה

מאיר לינזן - יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

גיא כץ - לשכת עורכי הדין

יועד פרנקל - לשכת עורכי הדין

עדי גרינבאום, יועמ"ש, לשכת רו"ח - לשכת עורכי הדין

יניב שקל - לשכת עורכי הדין

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

גידי בר-זכאי - נשיא לשכת רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

עופר מנירב - יו"ר ועדת מיסים בלשכת רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

יוסף טנא - יו"ר ועדת מיסוי, פורום מנהלי כספים ראשיים


<ייעוץ משפטי: >
איל קציר
רוני טיסר
<מנהל/ת הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אתי אפלבוים
<פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום: פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.
סעיפים שעיקרם חברת משלוח יד זרה וחברה נשלטת זרה. בראשי תיבות חמי"ז וחנ"ז.
משה, אתה פותח?

אני יוצא לרגע. זבולון, אתה תנהל את הישיבה

(יו"ר זבולון קלפה)
<משה אשר:>

שלום לכולם. אנחנו למעשה באים היום לפניכם להשלים את התהליך שהתחלנו במסגרת חוק ההסדרים, לגבי סגירת פרצות מיסוי בשני מודלים של מס של השקעות של ישראלים מחוץ לישראל. אחד במודל של חברה נשלטת זרה, שמתייחס יותר להשקעות של ישראלים, בין אם זה חברות ובין אם זה יחידים וחברות זרות שמפיקות הכנסות פאסיביות בחו"ל.
<ראובן ריבלין:>
אנחנו דנו בזה מזמן בחוק ההסדרים והחלטנו להעביר את זה.

<משה אשר:>
המודל השני זה משלחי יד של ישראלים שפועלים בחו"ל במשלח היד, באמצעות חברה זרה בחו"ל. שני המודלים האלה, למעשה, עם השנים והניסיון נצבר בהם, גילינו מספר פרצות מס שאותן ביקשנו לתקן.

במסגרת חוק ההסדרים עברנו דיונים, הגענו בסך הכול להסכמות עם לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין. אני מניח שהחברים מהלשכות יאשרו שהנוסח שאנחנו מביאים בפניכם היום זה נוסח שהוא מוסכם על הלשכות המקצועיות.
לשכת עורכי הדין, זה בסדר? לשכת רואי החשבון?

<יניב שקל:>
כן.

<גידי בר-זכאי:>
אני מלשכת רואי החשבון.

מסכימים בתוספת מה שסיכמנו שתקריאו.

<משה אשר:>
גם יניב שקל מלשכת עורכי הדין וגם גידי בר-זכאי מלשכת רואי החשבון יאשרו שהנוסח שיובא בפניכם היום זה נוסח שהוא מוסכם על הלשכות המקצועיות ועל רשות המיסים.

<ראובן ריבלין:>
הוא שונה מהנוסח שהוגש לנו כאשר אנחנו דנו בנושא בחוק ההסדרים.
<משה אשר:>
כן.

בחוק ההסדרים עשינו הרבה דיונים, אבל בנושאים האלה היו לנו ורסיות או תיקונים תוך כדי תנועה. האמת היא שכבר אז הגענו כבר להסכמות.

<ראובן ריבלין:>
זה רק ללמד את חברי הכנסת שמה שבחוק ההסדרים אפשר להעביר כחוק רגיל, המדינה הרבה יותר מתגמשת.

<משה אשר:>
אני לא הייתי שם את הדברים האלה כאמירה כוללת, זאת פרשנות.

<משה אשר:>
בחוק ההסדרים, לפני ההצבעות, כבר הגענו ב-99% לנוסח מוסכם ועשינו את רוב העבודה במסגרת הדיונים של חוק ההסדרים. מכיוון שבסוף לא היה זמן להקריא כי היו צריכים להגיע להצבעות, הסכמנו למשוך את זה ולפצל את זה ולהביא את זה לאחר חוק ההסדרים.

למעשה, רוב העבודה המהותית נעשתה כבר במסגרת הדיונים של חוק ההסדרים.

אני מציע שנעשה הקראה לסעיפים.

<ראובן ריבלין:>
אני חושב שכדאי לשמוע שהם מאשרים כולם.

<עופר מנירב:>
מבחינתנו הנוסח בסדר. יש כמה תיקונים הושמטו ומשה יקריא אותם. אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת.
<יניב שקל:>
אני מלשכת עורכי הדין. אנחנו ישבנו בישיבות גם בזמן חוק ההסדרים וגם לאחריו כדי להגיע לנוסח שלדעתנו הוא מונע תכנוני המס ומצד שני לא פוגע בנישומים תמימים. גם, לדעתנו, יש עוד כמה טעויות הגהה שנכנסו בימים האחרונים. אנחנו נעבור עליהם אבל לדעתנו הנוסח כאן נותן איזון הולם ובעם פותר את מה שעוד היה צריך לפתור בשנת 2003.

<דוד דן:>
אני רואה חשבון ואני נציג של משרד הקליטה. אני לא בטוח לגבי התיקונים. האם נעשו תיקונים לגבי התושב החוזר הוותיק והעולה החדש? יש לזה השלכות חמורות מבחינת עולה חדש ותושב חוזר ותיק.
<גידי בר-זכאי:>
משה, אני מבקש לענות לו.

התיקון הזה, גם בנוסח שהוא מופיע פה היום, הוא למעשה לא פוגע והוא משמר את המצב שהיה קיים, עובר לתיקון חוק ההסדרים לפי תיקון 168. זה אומר שתושבים חוזרים, מצבם נשאר באותה צורה.
<דוד דן:>
הם לא משלמים מס אם הם חוזרים לישראל, אבל האם הם פוגעים בשותפים הישראלים שלהם?
<גידי בר-זכאי:>
אני אומר שוב פעם. ככל שהיתה קיימת פגיעה בשותפים ישראלים לפני התיקון הזה היא נשארה וככל שלא היתה, היא לא מתווספת במסגרת התיקון הזה. התיקון הזה ניטראלי בכל מה שקשור בתושבים חוזרים ועולים.

<משה אשר:>
הנושא של העולים החדשים והתושבים החוזרים זה דיון נפרד. הוא יעשה בנפרד ואז נדון בכל ההשלכות. כרגע שימרנו את המצב הקיים.

<דוד דן:>
אם השותף מניו-יורק מגיע לישראל, הוא לא גורם לזה שהחברה הופכת להיות חנ"ז באופן אוטומטי?

<קריאה:>
חמי"ז כן, חנ"ז לא.
<משה אשר:>
ברשותכם, אני אשמח שנקרא את הנוסח. ירדנה תקריא את הנוסח, בבקשה.

<איל קציר:>
למען הסדר הטוב, אנחנו רוצים שהוועדה תבין מה אומר כל תיקון. בבקשה להסביר כל פסקה ופסקה שאת מקריאה. אם נערכו בה שינויים גם להסביר מה השינויים שנעשו בעקבות הישיבות בחוק ההסדרים.

<ירדנה סרוסי:>
*
(3)
בסעיף 5 –



(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או כלי טיס";






מכיוון שכל ההסדר של חמי"ז כבר לא מופיע בסעיף 5 אז צמצמנו את תכולתו רק לחכירת כלי שיט וכלי טיס.


(ב)
הרישה – תימחק;



(ג)
פסקה (5) – תימחק;



כמו שאמרנו, יועד לזה סעיף חדש.
*
(20)
בכותרת פרק רביעי1 לחלק ד', בסופה יבוא "וחברת משלח יד זרה";

*
(21)
בסעיף 75ב –



(א)
בסעיף קטן (א) –




(1)
בפסקה (1), בהגדרה "חברה נשלטת זרה" –





(א)
בפסקת משנה (א), במקום "הוצעו לציבור" יבוא "הונפקו לציבור או נרשמו למסחר" ובסופה יבוא "לעניין זה, לא יובאו במניין מניות או זכויות שהונפקו או שנרשמו למסחר, המוחזקות בידי בעל השליטה בחבר בני האדם";"


אנחנו מטפלים פה בהגדרה של חברה נשלטת זרה.

(ב)
בפסקת משנה (ב), במקום "בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף 5(5)(ג)" יבוא "כאמור בסעיף 75ב1(ב)";


זה משום שההגדרה עברה למיקום אחר.


"(ג)
בפסקת משנה (ג), במקום "20%" יבוא "15%";


(ד)
בפסקת משנה (ד) –



(1)
בפסקת משנה (1), בסיפה, בהגדרה "קרוב", במקום "כאמור בסעיף 76(ד)" יבוא "כאמור בסעיף 88";


(2)
בפסקת משנה (2)(ב), במקום "פחת שיעור ההחזקה באחד מחברי בני האדם בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין מ-50%" יבוא "היה שיעור ההחזקה באחד מחברי בני האדם בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין 50% או פחות";
<איל קציר:>
את יכולה להסביר את הפסקאות שהקראת, מבחינת הגדרת חברה נשלטת זרה. מה משתנה? למה?

<ירדנה סרוסי:>
אם עד היום שיעור מס החברות על מנת שייחשב חנ"ז זה היה צריך להיות מעל 20%. זה תוקן למעל 15%. במקביל, כשמחשבים את שיעור ההחזקה בעקיפין בחברה נשלטת זרה, אז שיעור ההחזקה של 50% בדיוק לא היה מוסדר בחקיקה הקודמת ולכן כתבנו ש-50% ייחשב לא כהחזקה שהיא מעל 50%.
<איל קציר:>
ומה שיניתם בהגדרה "חברה נשלטת זרה" ב-1(א). קודם זה היה הוצאו ושיניתם להונפקו.

<שרון אהרוני:>

אני מרשות המיסים.

בהוראה הזאת יש דרישה שתהיה גם דרישה והנפקה של מניות בפועל ולא רק רישום. יש הוראה שאומרת, שאם הייתי בעל מניות בחברה לפני כן, בעל שליטה, והוצאו המניות לציבור ואני משתתף בהם, אז ההשקעות האלה שלי לא תחשבנה כדי שלא באמצעות זה אני אצא מהגדרת חנ"ז.

<אראל מרגלית:>
מה קורה אם אני בעל מניות, יש הנפקה ציבורית. אני נשאר בעל המניות והמניות שלי לא מוצעות כחלק מההנפקה. באיזה מעמד אני עומד אז?
<שרון אהרוני:>
אם אישור ההחזקה שלך כבעל שליטה נלקח חלק מהציבור, הוא לא יילקח בחשבון כציבור כי יש עדיין דרישה ש-30% מהמניות יהיו בידי הציבור. אז אם אתה בעל שליטה והיית בעל 100% והגדילו את ההון של החברה בעוד 30% אז החלק שאתה משתתף עכשיו בתור ציבור, הוא לא ייחשב כציבור לצורך העניין.
<אראל מרגלית:>
הבחינה היא האם המניה ציבורית או לא?

<שרון אהרוני:>
כן.

<אראל מרגלית:>
זה לא משנה אם חברתי או לא. ברגע שהיתה הנפקה אז המניה ציבורית. מה שהחזקתי קודם כפרטי עכשיו הוא ציבורי.

<שרון אהרוני:>
ציבורי כן אבל לעניין הגדרת חנ"ז התשובה היא שהחלק הזה לא נספר.

<אראל מרגלית:>
את החלק הזה אני לא מבין.

<שרון אהרוני:>
בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על ההגדרות שעוסקות בחברה ככלל. אם היתה הנפקה למעל 30% שהציבור קנה, הרי שהחברה כולה, על כל בעלי מניותיה, לא תיחשב כחנ"ז. אם זה פחות מ-30% קנה הציבור, כל בעלי המניות ייחשבו עדיין כמחזיקים כחנ"ז. המשמעות היא לבעלי מניות שמחזיקים במעל 10%. בעלי מניות שמחזיקים מתחת ל-10% בחנ"ז ממילא אין לגביהם השפעה כלשהי. המטרה היתה למנוע רישומים בישראל. לא ניתן לרשום ולהנפיק באחוזים מאוד קטנים לציבור. יש בורסות זרות שבהן בעל השליטה יכול לרשום את החברה למסחר ועדיין להחזיק בכל 100% שבאנו למנוע.
(היו"ר ניסן סלומינסקי)

<ירדנה סרוסי:>

(2)
בפסקה (5), בהגדרה "הכנסה פסיבית" –



(א)
בפסקת משנה (א) –

(1) בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין זה לא יובא בחשבון דיבידנד שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15%, ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה מקבלת הדיבידנד בחברה משלמת הדיבידנד הוא 5% לפחות בחברה הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל או 10% לפחות בחברה אחרת."
אנחנו פה ממעטים בהגדרת הכנסה פאסיבית, דיבידנד, שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס חברות, מטעם ברור.
"(ב)
בפסקה (5), אחרי "בעסק או במשלח יד" יבוא "ושאינה ממכירת
נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88";


מהטעם שאנחנו מייחסים לאירוע הזה פסקה נפרדת.

"(ב)
אחרי פסקת משנה (א) יבוא:



"תמורה ממכירת נייר ערך, כהגדרתו (א1) בסעיף 88, אף אם היא הכנסה מעסק, אלא אם כן נייר הערך הוחזק בידי החברה פחות משנה והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי שימש בידי החברה בעסק או במשלח יד;"



הרעיון הוא שתמורה ממכירת נייר ערך עם החזקה של שנה או יותר, היא נחשבת הכנסה פאסיבית.

(ג)
בפסקת משנה (ב), אחרי "בפסקת משנה (א)" יבוא "או (א1)";

(3)
בפסקה (12), בהגדרה "רווחים שלא שולמו", במקום הקטע החל במילים "למעט רווחים" עד המילים "במהלך אותה שנה" יבוא "אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה, למעט רווחים שמקורם בדיבידנד שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ואשר הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי מקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15%, ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה הנשלטת הזרה מקבלת הדיבידנד בחבר בני האדם משלם הדיבידנד הוא 5% לפחות בחברה הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל או 10% לפחות בחברה אחרת", ובמקום "בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף 5(5)(ג)" יבוא "כאמור בסעיף 75ב1(ב)";

שוב, כמו שמיעטנו מהגדרת הכנסה פאסיבית את אותו דיבידנד שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס חברות בשיעור הקבוע, אנחנו ממעטים במקביל גם הגדרה של רווחים שלא שולמו ומפנים להגדרת דיני המס החלים. פשוט הועתק מיקום ההגדרה למקום אחר.

"(ב)
סעיף קטן (ג) – בטל;


(ג)
במקום סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יבוא:


"(ד)
(1)
שולם דיבידנד בפועל לבעל מניות בחברה נשלטת זרה מתוך רווחים שנראו כאילו התקבלו בידיו או בידי חליפו לפי הוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – דיבידנד רעיוני), יופחת מסכום הדיבידנד ששולם בפועל הדיבידנד הרעיוני כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נחשב הדיבידנד הרעיוני כאילו נתקבל ועד למועד התשלום בפועל, אך לא יותר מסכום הדיבידנד בפועל, ובלבד ששולם המס בשל הדיבידנד הרעיוני; "
<אראל מרגלית:>
איפה שולם הדיבידנד הרעיוני?

<ירדנה סרוסי:>
הדיבידנד הרעיוני משולם עליו מס בישראל בשלב הרעיוני. ברגע ששולם הדיבידנד בפועל, אנחנו עושים פה הסדר כדי למנוע כפל מס.
במקום "לעניין זה" אנחנו כותבים
"לעניין סעיף 75ב".

כלומר, בכל סעיף 75ב, כשיהיה המונח "חליף" כהגדרתו שמייד אני אקרא להלן.
אז לעניין סעיף 75ב רבתי
"חליף" – מי שמכר מניה לבעל המניות במכירה פטורה ממס או הורישה לו."

"(2)
קוזז הפסד או נוכתה הוצאה כנגד הכנסה מדיבידנד רעיוני, כולה או חלקה, יראו לעניין פסקה (1) כאילו שולם מס על חלק ההכנסה שקוזז או שנוכתה ממנו הוצאה."
סעיף קטן ד' מדבר על הסיטואציה ששולם דיבידנד בפועל לאחר שמוסה הדיבידנד הרעיוני בשלב הקודם. כדי למנוע כפל מס, הטכניקה היא שמפחיתים מסכום הדיבידנד ששולם בפועל את סכום הדיבידנד הרעיוני, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד. כמובן שקובעים תקרה, שזה לא יהיה יותר מסכום הדיבידנד ששולם בפועל. מתייחסים פה גם למקרה שמי שמקבל את הדיבידנד בפועל הוא גם חליף.

בסעיף קטן 2 אנחנו מתייחסים לסיטואציה שלא שולם המס, אלא קוזז הפסד או נוכתה הוצאה ודינם כדין תשלום המס.
"(ד1)
שולם דיבידנד בפועל לבעל שליטה בחברה נשלטת זרה מתוך רווחים שבשלהם שילם מס כאמור בסעיף קטן (ב), ושולם מס זר בפועל בשל חלוקת הדיבידנד לרבות בדרך של ניכוי מס במקור (בסעיף זה – סכום המס הזר), יחולו הוראות אלה:


(1)
זיכוי סכום המס הזר יינתן תחילה כנגד המס החל על הכנסות החוץ של בעל המניות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל בשנת המס;

(2)
זיכוי יתרת סכום המס הזר שלא ניתן בשלה זיכוי כאמור בפסקה (1), יינתן כנגד המס החל על בעל המניות בשל הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בשנת המס;

(3)
יתרת סכום המס הזר שלא ניתן בשלה זיכוי כאמור בפסקאות (1) ו-(2), תשולם לבעל המניות בתום שנת המס שבה שולם המס הזר בפועל;"

פה מדובר ממש על תשלום המס בפועל. כבר לא זיכוי כנגד מס החל על הכנסות אלא תשלום בפועל של יתרת המס הזר שלא זוכה.
<אראל מרגלית:>
תסבירי.

<ירדנה סרוסי:>
הסיטואציה שמטפל בה סעיף קטן ד(1) הוא ששולם דיבידנד בפועל ושולם מס זר בפועל בשל חלוקת הדיבידנד. מס זר שולם בעת חלוקת הדיבידנד בפועל. המס הזר הזה צריך להביא אותו לידי ביטוי כדי שלא יהיה כפל מס. אז יש פה איזו מערכת היררכית של זיכוי אותו מס הזר כדי למנוע כפל מס. במערכת ההיררכית הזאת קודם כל מאפשרים את זיכוי המס הזר כנגד המס החל על הכנסות חוץ של אותו בעל שליטה, היתרה כנגד המס החל על הכנסות שהופקו בישראל ובסוף שיק עד הבית. מה שלא ניתן לזכות, אנחנו נותנים לו שיק.
<שרון אהרוני:>
זה משום שהוא שילם בזמנו מס בדיבידנד הרעיוני. את המס הזה הוא מקבל בחזרה.

<אראל מרגלית:>
אתם כאילו משלמים מס לרשויות האמריקאיות.

<ירדנה סרוסי:>
לא, אנחנו מתחשבים במס הזר. הם קיבלו ואנחנו חייבים להתחשב במס הזה כדי למנוע כפל מס.

<יניב שקל:>
המודל המקורי שבו כל הסעיפים האלה באו לתקן, היה מודל שבכלל מדינת ישראל לא גבתה מס אם היה חשש שישולם בעתיד מס בארצות הברית, למשל. התוצאה היתה שמדינת ישראל לא גבתה מס כתוצאה מההוראות האלה כי תמיד ידעו הנישומים לבנות מבנים שבהם יהיה חשש שישולם בעתיד מס בחו"ל. החליפו את זה למנגנון של מס בפועל. אומרים: אנחנו נגבה את המס אלא אם כן שולם בפועל המס. המנגנון כאן נועד לפתור בעיה מה קורה כשבפועל משולם המס? הרי כבר שנים קודם לכן גביתי את המס בגין אותו דיבידנד רעיוני. במצב החריג הזה, לדעתי זאת ההוראה היחידה שיש בפקודת מס הכנסה, שמס הכנסה אומר: מכיוון שכבר לקחנו ממך את המס שנים קודם, נחזיר לך אותו גם בפועל.
<ירדנה סרוסי:>
(4)
זיכוי סכום המס הזר כאמור בפסקאות (1) ו-(2) או התשלום לבעל המניות כאמור בפסקה (3), לא יעלה על סכום המס שניתן היה לקבל בשלו זיכוי לפי סעיף 126(ג), ובכפוף לסעיף 126(ה), לפי העניין, אלמלא הפחתת הדיבידנד כאמור בסעיף קטן (ד) וכן לא יעלה על סכום המס ששולם בפועל על הדיבידנד שהתחייב במס לפי הוראות סעיף קטן (ב), שלא על דרך של קיזוז הפסד או ניכוי הוצאה כשסכום המס כאמור מתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נחשב הדיבידנד הרעיוני כאילו נתקבל ועד למועד תשלום הדיבידנד בפועל."
בסעיף הזה נקבעה תקרה לזיכוי המס הזר.

<אראל מרגלית:>
מה זה 26ג?

<ירדנה סרוסי:>
זיכוי עקיף שניתן לחברות. הסעיף הזה פשוט קובע תקרה לזיכוי המס הזר.

(5) נוצרה יתרה של סכום המס הזר, אשר לא זוכתה או הוחזרה, בשל המגבלות בפסקה (4) לעיל, (כלומר, בגלל המגבלות של התקרה, אם נוצרה יתרה – י.ס.) ושמקורה במיסי חוץ שהוטלו על הדיבידנד, יחולו עליה הוראות חלק י' פרק שלישי סימן ב' והיא תיחשב לעניין זה כמס חוץ ששולם בשנה בה נתקבל הדיבידנד בפועל, בגין הכנסת חוץ שאינה פטורה ממס בישראל. לעניין פסקה זו "מיסי חוץ שהוטלו על הדיבידנד" – מיסי חוץ שהוטלו על אותו דיבידנד למעט מיסי חוץ שאינם מוטלים במישרין כאמור בסעיף 203(ב) או 126(ג)."
כלומר, כל יתרה של סכום המס הזר שלא זוכתה, או שלא שולמה בגלל המגבלה של התקרה שמופיעה בסעיף קטן 4, נתייחס אליה כאל כל יתרת זיכוי מס זר, שיש הוראות בפקודת מס הכנסה שמסדירות מה קורה איתה ויחולו ההוראות הרגילות של הפקודה.

"(ה)
(1)
מכר בעל שליטה את אמצעי השליטה שלו בחברה נשלטת זרה, כולם או מקצתם, יופחת מהתמורה במכירה זו, סכום הדיבידנד הרעיוני, שנראה כאילו נתקבל על ידו או על ידי חליפו ובלבד ששולם עליו המס בשל ההחזקה באמצעי השליטה הנמכרים, ושעד למועד המכירה הוא טרם חולק כדיבידנד, כשהוא מתואם מתום שנת המס שבה נחשב הדיבידנד הרעיוני כאילו נתקבל לפי סעיף קטן (ב) ועד למועד המכירה; "
הסיטואציה פה היא סיטואציה של מכר - - -
<אראל מרגלית:>
מה זה "שנראה כאילו התקבל"?

<ירדנה סרוסי:>
מכיוון שבסעיף קטן ב', ככה אנחנו מתייחסים. זה הלשון של הסעיף, שרואים אותו כאילו התקבל כי זה דיבידנד רעיוני. הוא כאילו דים דיבידנד.
<אראל מרגלית:>
כלומר, המס שולם, הדיבידנד נראה.

<ירדנה סרוסי:>
בדיוק.

סעיף קטן ה' מטפל בסיטואציה של מכירה של מניות על-ידי בעל השליטה. שוב, על-מנת למנוע כפל מס מפחיתים מהתמורה את אותו סכום שנראה כאילו נתקבל במסגרת שלב הדיבידנד הרעיוני.

<רוני טיסר:>
אולי תבהירי מה בעצם תיקנתם. הרי סעיף ד' ו-ה' קיימים גם היום בפקודה. מה בעצם עשיתם בעקבות ההערה שעלתה בדיונים. מה ניסיתם לתקן?
<שרון אהרוני:>
בעבר היה מנגנון שמס ששולם בעבר, לוקחים את המס ומצמידים אותו למועד אירוע המס העתידי בפועל, או בחלוקת הדיבידנד או ברווח הון. היום, אמרנו, במקום לקחת את המס ששולם כדיבידנד רעיוני ולהצמיד אותו כל שנה ושנה עד לאירוע מס שבפועל, צובעים את הדיבידנד הרעיוני ומהתמורה בפועל מפחיתים את הדיבידנד הרעיוני. סליחה, מהתמורה או מהדיבידנד בפועל. הדוגמה הזאת זה מהתמורה מרווח הון. זה כדי למנוע את כפל המס. זאת הוראה שלמעשה מתחשבת במס הרעיוני שנגבה בגין הדיבידנד הרעיוני.
<יניב שקל:>
במצב כיום יש תקלה. מקום שבעת אותו אירוע של דיבידנד רעיוני שקוזז כנגדו הפסד או נוכתה הוצאה. כאשר כבר בוצעה אותה רפורמה בהוראות של הסעיף הזה, אז המטרה היתה גם לתקן תקלות שהן לרעת הנישומים. בהקשר הזה רשות המיסים היתה מאוד קשובה בדיון, כשהסברנו כיצד נובעת התקלה. מקום, למשל, שבו היה הפסד בשנה הראשונה ואז לא שולם מס ולכן ההוראה הקיימת מביאה למעשה לכפל מס. לכן תוקן הנוסח לנוסח יותר מודרני שלא מדבר על סכומי מס שמשולמים או מוחזרים אלא הכול נעשה ברמה של ההכנסות. ברגע שעל הכנסה מסוימת שילמתי מס או קיזזתי כנגדה הוצאה ב שנה שבה היתה הכנסה רעיונית, אותה הכנסה לא תיספר בפעם השנייה בפועל. כאן רשות המיסים היתה מאוד קשובה כשהבהרנו להם שהתקלה הזאת קיימת והיא תוקנה.
<גידי בר-זכאי:>
אפשר להקריא את סעיף קטן 4?

<ירדנה סרוסי:>
"(4)
זיכוי סכום המס הזר כאמור בפסקאות (1) ו-(2) או התשלום לבעל המניות כאמור בפסקה (3), לא יעלה על סכום המס שניתן היה לקבל בשלו זיכוי לפי סעיף 126(ג), ובכפוף לסעיף 126(ה)".
<גידי בר-זכאי:>
הנוסח שיש בפנינו היה גם לפי פרק שלישי סימן ב'. זה ירד?

<משה אשר:>
נעשה בדיקה וכבר נחזור.

<ירדנה סרוסי:>
זה היה צריך להיות אנחנו נוסיף את זה. אני מקריאה את כל סעיף 4 מחדש.

"(4)
זיכוי סכום המס הזר כאמור בפסקאות (1) ו-(2) או התשלום לבעל המניות כאמור בפסקה (3), לא יעלה על סכום המס שניתן היה לקבל בשלו זיכוי לפי סעיף 126(ג), ובכפוף לסעיף 126(ה), או לפי הוראות חלק י' פרק שלישי סימן ב', לפי העניין..."
ההמשך אותו דבר.

אנחנו בסעיף קטן ה' (2).

"(2)
קוזז הפסד או נוכתה הוצאה כנגד הכנסה מדיבידנד רעיוני, כולה או חלקה, יראו לעניין פסקה (1) כאילו שולם מס על חלק ההכנסה שקוזז או שנוכתה ממנו הוצאה.";


סיימנו את החנ"ז, אנחנו עוברים עכשיו לחמי"ז.

*
(22)
אחרי סעיף 75ב יבוא:


בעלי מניות ישראלים בחברת משלח יד זרה.

75ב1. (א)
בסעיף זה –





"אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 75ב;




"חברת משלח יד זרה" – חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים בו כל אלה:




(1)
אם הוא חברה – הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א);



(2)
75% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל; לעניין זה יחושב שיעור ההחזקה בעקיפין באמצעי השליטה, בהתאם לאמור בסעיף 75ב(א)(1)(ד)(2), ולא יובא בחשבון שיעור זכותו, במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור;
<יניב שקל:>
סליחה. בנוסח שאצלי מופיע "יחידים תושבי ישראל או בידי אזרחי - - -

<ירדנה סרוסי:>
העברנו את זה להגדרה בהמשך שכוללת אזרח ישראלי תושב אזור. תכף נגיע לזה.



"(3)
בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-50% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות;"




(4)
מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, מקורם במשלח יד מיוחד;"חלק יחסי של בעל מניות ברווחים ממשלח יד מיוחד" – חלק יחסי מכלל הרווחים ממשלח יד מיוחד שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל בשנת המס בהתאם לשיעור חלקו במישרין ובעקיפין, של בעל מניות תושב ישראל בזכויות לרווחים בחברת משלח היד הזרה ביום האחרון של שנת המס שלה;
"משלח יד מיוחד" – עיסוק או מקצוע שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;


"משלח יד מיוחד" – עיסוק או מקצוע שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;


"רווחים ממשלח יד מיוחד" – רווחים שמקורם בהכנסה חייבת של חברת משלח יד זרה שהופקה או נצמחה בשנת המס מחוץ לישראל והנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד;


"תושב ישראל" – לרבות אזרח ישראל תושב האזור כהגדרתו בסעיף 3א."
בעצם סעיף קטן א', עניינו הגדרה של חברת משלח יד זרה. בעצם מדובר על חברה זרה שנשלטת על

ידי תושב ישראל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה תושב האזור?
<ירדנה סרוסי:>
יש הגדרה של תושב האזור בסעיף 3א לפקודה. מה שמוגדר כאזור, יהודה ושומרון.
אנחנו בעצם מטפלים פה בהגדרה של חברת משלח יד זרה, סעיף קטן ב'.

לגבי ההגדרה של משלח יד מיוחד יש קביעה של שר האוצר מה זה משלח יד מיוחד שפורסמה כבר בתחילת שנות האלפיים.
<קריאה:>
זה היה במיקום אחר, אז ההעברה של המיקום לא משנה.
<דוד דן:>
אני רוצה להעיר משהו מטעם משרד הקליטה על הגדרה הזאת. אם יש לי שותף במשרד עורכי דין בניו-יורק והוא במקרה ישראלי לשעבר או יהודי. אם הוא חס וחלילה רוצה לבוא לארץ, אני צריך להגיד לו: תישאר שם כי אם אתה בא לפה אני מתחיל לשלם?
<ירדנה סרוסי:>
התשובה היא שלא. בדיוק התייחסנו לזה בהגדרה שקראתי כרגע.
<דוד דן:>
אני מדבר על הישראלי שפה. ישראלי שחי פה ועשה שותפות עם הבחור בניו-יורק. ברגע שאותו בחור מניו-יורק מגיע לפה, הוא בעצם פוגע בישראלי. זה מה שאני מבין.

<שרון אהרוני:>
הוא לא יובא בחשבון.

<דוד דן:>
הוא לא יובא בחשבון. זאת אומרת, אתם שולפים אותו מתוך המכנה ומתוך המונה בחשבון אבל אוטומטית זה – בעצם, אני כשותף הישראלי צריך להגיד לו: אל תבוא לישראל. אם אתה בא לישראל אתה פוגע בי ולכן עדיף שתישאר שם.

<גידי בר-זכאי:>
עכשיו הוא רק ישראלי. אתה רוצה להפלות את הישראלי ביחס לישראלי אחר. לכן אנחנו צריכים לנטרל את העולה כדי שהעולה לא ייפגע. עם כל הכבוד, יש ישראלים שהם כמוך וכמוני.
<דוד דן:>
אני כישראלי שחי פה הייתי מכניס סעיפים בשותפויות עם ישראלים שגרים בחו"ל או עם יהודים, שהם שותפים טבעיים שלנו. אני אכניס סעיף שאם חס וחלילה הוא רוצה לעלות לישראל או לחזור לישראל, אז הוא חייב או למכור את המניות או לפצות אותי על הנזק שהוא גורם לי.

<ירדנה סרוסי:>
אבל אנחנו לא לוקחים אותו בחשבון, הוא מנוטרל מהמונה ומהמכנה.
<דוד דן:>
הוא פוגע. יש פה פגיעה.
<משה אשר:>
אבל הפגיעה בשוויון לישראלי ביחס לישראלים אחרים היא חזקה יותר.

<דוד דן:>
אבל אתה משנה את כללי המשחק לגבי תושבים חוזרים ותיקים ולגבי עולים חדשים, נקודה. חד וחלק, זה ברור לחלוטין. זאת מגמה של רשות המיסים בשנים האחרונות. אני חושב שזה לא הדבר הנכון לעשות.

<גידי בר-זכאי:>
תרשה לי לעשות סדר. מאחר וקודם אמרתי שזה לא משנה, אז במובן שאתה מתכוון זה לא משנה. אבל מששיניתם את ההגדרה כך שסעיף 3א הלך למקום של הגדרת תושב ישראל, תשימו לב שכשמסתכלים על החמי"ז בנוסח הקודם שלו לפני התיקון, לכאורה השחקנים, תושבים שהגיעו לאזור והם תושבים חוזרים או עולים, משפיעים באופן שונה על המשוואה. אני לא רואה בזה תועלת או נזק לא למדינה ולא לעולים אבל חשוב שאם אמרנו שזה בול אותו דבר, אז בהקשר הזה, זה לא אותו דבר.
<ספי זינגר:>
החלטת הממשלה היתה הרבה יותר רחבה. זה חלק מהחלטת הממשלה, וזאת גם עמדת משרד הקליטה, לצורך העניין, היא יותר רחבה. אנחנו הלכנו צעד אחד אחורה. אני לא רואה איך משרד ממשלתי אומר עמדה אחרת מעמדת הממשלה.

<משה אשר:>
גם לא היה שינוי. גם לפני זה היינו באותו מצב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ספי, אתה צודק לגבי הטיעון הבסיסי שאמרת. זה נכון מה שאמרת אבל אני רוצה לשמוע תשובה לגופו של עניין.

<ירדנה סרוסי:>
התשובה לגופו של עניין אומרת כך: בנוסח הישן של 55, שם היה המיקום של הסדר החמי"ז, נקבע בהגדרה של הכנסה של בעלי מניות תושבי ישראל:

"לעניין זה, לא יובא בחשבון שיעור זכותו, במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו עשר שנים".
זה היה הנוסח הישן וזה נשאר בדיוק אותו דבר בנוסח הקיים. שום דבר בהקשר הזה לא שונה.
<גידי בר-זכאי:>
דן, אני מוכרח להגיד שכל מה שהיה אחרי תיקון 168, למעט ההערה שאמרתי, שאני לא רואה איך היא משפיעה אם בכלל, באופן דרמטי, לא נעשתה במסגרת הסעיפים האלה הפגיעה שממנה אתה חושש. לגבי הכוונה אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, אבל בתוכן, בסעיפים האלה, זה לא קרה.
<עופר מנירב:>
הפגיעה קיימת אבל היא קיימת גם היום.

<ירדנה סרוסי:>
סעיף קטן ב'.


(ב)
לעניין סעיף זה, יחושבו הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חברת משלח יד זרה בהתאם לדיני המס החלים; לעניין זה, "דיני המס החלים" – אחד מאלה, לפי העניין:


(1)
לגבי חבר בני אדם שהוא תושב מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף 196 (בסעיף זה – מדינה גומלת) המגיש דוח על הכנסותיו או הנישום במדינה כאמור – דיני המס באותה מדינה;



(2)
לגבי חבר בני אדם שלא מתקיים בו האמור בפסקה (1) – דיני המס בישראל; המנהל רשאי לקבוע כללי המרה שלפיהם יומרו לשקלים חדשים תשלומים לפי סעיף זה;

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בחישוב ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים של חברת משלח יד זרה (פה אנחנו מוסיפים – י.ס.) וחברה נשלטת זרה (ההגדרה של דיני המס החלים רלוונטית גם לחמי"ז וגם לחנ"ז – י.ס.) שהיא חבר בני האדם תושב מדינה גומלת כאמור ייכללו גם אלה:

(1)
דיבידנד או רווח הון גם אם הם פטורים ממס או שאינם הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה, למעט רווח הון במסגרת שינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע מס ואינו כולל חילופי מקרקעין במקרקעין, לרבות שינוי מבנה מסוג שקבע המנהל; לעניין זה יחושב רווח ההון בהתאם להוראות חלק ה';"
<רוני טיסר:>
אני לא בטוחה שאת יכולה להכניס לכאן את החברה הנשלטת הזרה. זאת שאלה של נוסח, אנחנו נדבר על זה.

<שרון אהרוני:>
זה במסגרת שינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע מס ושאינו כולל.
<ירדנה סרוסי:>
בסדר.

"ושאינו כולל חילופי מקרקעין במקרקעין, לרבות שינוי מבנה שקבע המנהל. לעניין זה יחושב רווח ההון בהתאם להוראות חלק ה'".

"(2)
סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה שאינם מוכרים כהוצאה או כניכוי לפי כללי חשבונאות מקובלים, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה):

(א)
ריבית רעיונית;

(ב)
תמלוגים רעיוניים;

(ג)
פחת בשל קביעת בסיס עלות חדש בלי שעלות זו שולמה;

(ד)
פחת מעבר לעלות ששולמה בפועל;

(ה)
הוצאות נוספות כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ד)(1)
בעל מניות תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברת משלח יד זרה שיש לה רווחים שהופקו או נצמחו ממשלח יד מיוחד , יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, ויחול עליו שיעור המס הקבוע (במקום הקובע – י.ס.) בסעיף 126(א).





(2)
לעניין קיזוז הפסד כמשמעותו בסעיף 28 יראו את הדיבידנד כהכנסה ממשלח יד.


(3)
לעניין בעל מניות שאינו בעל שליטה יחולו הוראות סעיף זה רק במועד התשלום בפועל.



(4)

בסעיף קטן זה, "בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 75ב(א)(3).



(5)
זכאי בעל המניות להטבות לפי הוראות סעיף 14(א) לפקודה בשל היותו תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, יינתנו לו ההטבות לפי סעיף 14(א) לפקודה בגין חלקו היחסי ברווחי החברה ממשלח יד זרה אשר הופקו או נצמחו בחו"ל, כל עוד טרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל"
<רוני טיסר:>
את הסעיף הזה תסבירי בפירוט כי זה לא משהו שעלה בדיונים.

<שרון אהרוני:>
זאת הוראת הבהרה שנתבקשנו ע"י לשכת רואי החשבון להבהיר שהדיבידנד הזה שהתקבל בידי אותו ציבור עולים ותושבים חוזרים ותיקים. הרי הנוסח קובע שזאת הוראה של דיבידנד שיחויב לפי סעיף 126א. היה חשש שרות המיסים לא תראה את ההכנסה הזאת כדיבידנד שהופק מחוץ לישראל. הרי אותו נישום עובד מחוץ לישראל והחברה הזרה עובדת מחוץ לישראל. מחר זורקים לבעל המניות הכנסה רעיונית. אמרנו שלמרות שאנחנו רואים את זה כדיבידנד, על-מנת ליצור הבהרה שלא יבוא מחר איזה פקיד שומה ויטען שהסכומים האלה חייבים, התיישרנו עם הדרישה והבקשה של לשרת רואי החשבון להבהיר שההכנסה הזאת לא פוגעת בזכות של אותו תושב חוזר ותיק או עולה חדש להכנסות שהופקו מחוץ לישראל ויישמרו לו במסגרת ה-10 שנים מהוראת הפטור שקיימת לו בדין הכללי.
<ירדנה סרוסי:>
"(ה) (1)
חלה במדינת המושב של חברת משלח היד הזרה חובת תשלום מס חברות זר, יינתן זיכוי כנגד המס החל לפי סעיף קטן (ד), בגובה המס הזר ששולם בפועל בידי החברה, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות של בעל המניות תושב ישראל ברווחים ממשלח יד מיוחד של חברת משלח היד הזרה.





(2)
סכום הזיכוי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על המס שבעל המניות חייב בו
בישראל על הכנסתו החייבת על פי סעיף זה."
<רוני טיסר:>
בגלל שהסב רנו בפירוט על פסקה 5, תסבירי את כל השינויים שעשיתם בסעיפים ג' ו-ד'.

<ירדנה סרוסי:>
מה שאנחנו פה בגדול קובעים לגבי הסדר החמי"ז זה שבעל המניות תושב ישראל שהוא בעל שליטה ולחברה יש רווחים ממשלח יד מיוחד, אנחנו נראה אותו כאילו קיבל כדיבידנד את אותם רווחים ממשלח יד מיוחד והוא ישלם עליהם, אם מדובר בבעל שליטה, ישלם מס בשיעור של מס חברות שקבוע בסעיף 126א.
מאחר ובכל אופן מדובר בהכנסה שהיא הכנסה מיגיעה אישית, אנחנו נאפשר גם קיזוז הפסד. לגבי בעל מניות שהוא לא בעל שליטה, אנחנו נחייב אותו באותו מס בשיעור מס חברות, רק במועד התשלום בפועל ולא בשלב הרעיוני. זה שני הסדרים בין בעל שליטה לבין בעל מניות שאינו בעל שליטה.
שרון הסביר לגבי הטבות לעולה חדש ותושב חוזר ותיק. בסעיף קטן ה' מתייחסים לסיטואציה שבה יש מס זר ששולם ברמת החברה בחו"ל, כי בכל אופן מדובר בחברה בחו"ל. נצטרך להתחשב במס הזר ששולם בחו"ל ברמת החברה ולכן ניתן זיכוי באופן יחסי לפי שיעור הזכויות של בעל המניות ברווחים ממשלח יד מיוחד, כנגד מס החברות ששולם בחו"ל וזאת כדי למנוע כפל מס.

"(ו)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), שולם דיבידנד בפועל לבעל מניות או לחליפו בחברת משלח יד זרה מתוך רווחים ממשלח יד מיוחד, יחולו הוראות אלה:



(1)
היה בעל המניות חברה תושבת ישראל שאינה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64, חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א, או חברה להחזקת נכסי נאמנות כהגדרתה בסעיף 75ג יחולו הוראות אלו:



(א)
יופחת מהדיבידנד המס ששולם בפועל על ידי בעל המניות לפי סעיף קטן (ג) לאחר שהופחת ממס זה הזיכוי ממס זר לפי סעיף קטן (ה), אם לא חייב את החברה לשלמו; הדיבידנד לאחר ההפחתה כאמור יחויב במס בהתאם להוראות סעיף 126(ב);



(ב)
בעת תשלום דיבידנד בפועל ליחיד בעל שליטה בחברה תושבת ישראל, כאמור בסעיף קטן (1), מתוך רווחים ממשלח יד מיוחד ששולם עליהם מס לפי סעיף קטן (ד), ינתן זיכוי בגובה המס הזר ששילמה חברת משלח היד הזרה בשל חלוקת הדיבידנד לחברה תושבת ישראל. "
<רוני טיסר:>
הכוונה היא לפסקה 1 בסעיף קטן ב', נכון?

<ירדנה סרוסי:>
כן.


"(2)
היה בעל המניות חברת בית, חברה משפחתית או חברה להחזקת נכסי נאמנות כמשמעותן בפסקה (1), או יחיד, יופחת מהדיבידנד המס ששולם בפועל על ידי בעל המניות לפי סעיף קטן (ד) לאחר שהופחת ממס זה הזיכוי ממס זר לפי סעיף קטן (ה), אם לא חייב את החברה לשלמו; הדיבידנד לאחר ההפחתה כאמור יחויב במס לפי הוראות סעיף 125ב ויחולו הוראות סעיף 204, ובלבד ששיעור המס שישולם לפי פסקה זו ולפי סעיף קטן (ד), לא יעלה על השיעור המרבי הקבוע בסעיף 121 ו-121ב רבתי שזה מס יסף (את זה אנחנו מוסיפים – י.ס.).
אני מסבירה: אנחנו מתייחסים פה לסיטואציה של חלוקת הדיבידנד בפועל לבעל המניות כדי למנוע כפל מס. אנחנו מתייחסים פה לשתי סיטואציות. סיטואציה אחת שבעל המניות בחמי"ז זאת חברה תושבת ישראל שהיא לא חברה שקופה, לא בית ולא משפחתית ולא חברה להחזקת נכסי נאמנות. סיטואציה אחרת היא שבעל המניות היא כן חברה שקופה. לכל אחד מהמצבים הללו קובעים הסדר מיוחד, מה יקרה בשלב חלוקת הדיבידנד בפועל כדי למנוע כפל מס.


"חליף", של בעל מניות – מי שקיבל מניה מבעל המניות במכירה פטורה ממס או בהורשה."

<קריאה:>
אני חושבת שהתוספת של הסמכות צריכה להיות לפני התחילה.

<ירדנה סרוסי:>
לפני סעיף 42 אני מוסיפה סעיף קטן ו', אחרי ההגדרה של חליף:

"המנהל יהיה רשאי לאשר וכן יהיה רשאי לקבוע הוראות ביחס לחישוב וכימות ההכנסה וההכנסה החייבת בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף 75ב(ב) ןחישוב וכימות ההכנסה וההכנסה החייבת לפי סעיף 75ב(ד) אם נוכח שמחמת הפרשי עיתוי סכום הרווחים עליהם ישולם מס בישראל לפי סעיף 75ב(ב) עולה על סכום הרווחים שנוצר לו בפועל לפי דיני המס בישראל".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסבירי כי זה חדש.

<שרון אהרוני:>
מאחר וקבענו בדין שאנחנו מחשבים את ההכנסה החייבת לפי דיני המס בישראל, יכלו להיווצר מצבים שבהם, כתוצאה מהפרשי עיתוי בינינו לבין המדינה האחרת שהיא איננה מדינה גומלת, נישום בשנה איקס משלם הכנסה בישראל ובשנה העוקבת אין לו הכנסה כי יש הפסדים כתוצאה מפערים בין שתי המדינות לעניין הדיווח. בסך הכול, על פני שתי שנות מס הוא מרוויח את אותם רווחים אבל אם מחשבים את זה, כנראה הוא לא היה צריך לשלם מס בחו"ל וגם לא בישראל.
קבענו פה איזו הוראה לבקשת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נוצר בגלל תאריכים שונים, שנות תקציב שונות?

<שרון אהרוני:>
כן. הרי המס הוא פר שנה. בגלל שיטות המס בין שתי המדינות אפשרנו הוראה שתאפשר התחשבות בגלל פערי העיתוי. זאת הוראה שתאפשר לקבוע כלים והחלטות מיסוי ולאשר את זה.

<גידי בר-זכאי:>
כבוד היושב ראש, הכוונה היא לא לעניין הפרשים בתאריכים של שנות המס. למשל, במדינה זרה שם יש בשנת המס הפסד ובישראל לא מקזזים את ההפסד ואתה רושם רווח לפי המנגנון של החמי"ז או החנ"ז ואז אתה משלם את המס. שנה לאחר מכן, כשבחו"ל אתה משלם את המס כי נגמר לך ההפסד שם, כי קיזזת אותו כבר שנה קודמת, הזיכוי הוא לאחר השנה שבה שילמת את המס בישראל. אז אתה תמצא את עצמך משלם מס בישראל ולא נהנה מהיכולת לזכות את המס ששילמת שנה לאחר מכן בחו"ל בגלל הפרשי עיתוי בדין. זאת דוגמה אחת שיכולה לקרות הרבה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבין. עיתוי בדין הכוונה ששנות התקציב הן שונות?
<גידי בר-זכאי:>
לא. הכוונה היא שההוראות בדין הן שונות ויכול להיות מצב שבישראל אתה תרשום רווח, בחו"ל ימדדו את זה כהפסד באותה שנה ולכן לא שילמת בחו"ל מס ולכן אין לך זיכוי. בישראל דיווחת על ההכנסה לפי ההוראות החדשות, שילמת מס. שנה הבאה בחו"ל אתה כבר משלם מס כי קיזזת את ההפסד בשנה הקודמת. בישראל אתה מקזז עכשיו, אבל זה לא יעזור לך כי קיבלת את הזיכוי כבר שנה לאחר ששילמת את המס ולא נותנים זיכוי בשנים קודמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יכולה להיות הגדרה שבישראל זה יוגדר כרווח ובארצות הברית זה יוגדר כהפסד - - -

<גידי בר-זכאי:>
עזוב את ארצות הברית, מדינה זרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. איך בסוף אתה כן מסתכל על זה?

<גידי בר-זכאי:>
אם אתה מסתכל על השנתיים האלה כיחידה אחת, ההוראה הזאת מאפשרת לתקן את העיוות כי איך שהדין כתוב כרגע, הוא לא מתוקן. אתה אומר שכשאתה עושה הכנסות בחו"ל אני מודד אותך לפי דיני המס בישראל. אם אתה מודד אותו לפי דיני המס בישראל, זה אומר שלמרות שהוא לא משלם שם מס, כי לפי דיני המס המקומיים הוא לא חייב במס והם קובעים לעצמם, אז בישראל הוא ישלם ובחו"ל לא. שנה לאחר מכן זה מתהפך כי בחו"ל הוא ישלם את המס, אבל אז כבר לא יהיה מי שיושיע אותו כי הוא כבר שילם פה את המס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם יכולה להיות סיטואציה שבישראל הוא נחשב מרוויח, במדינה זרה הוא נחשב כמפסיד וזה לא מתוקן אחרי שנה? זאת המציאות בגלל הגדרות שונות או בגלל שבישראל לא מחשיבים אלמנטים מסוימים כהוצאה מוכרת ושם כן. מה קורה אז?

<גידי בר-זכאי:>
התשובה היא לחלוטין כן. מאחר ולא ניתן לחזות את כל אותם מקרים מראש, אז הוענקה למנהל סמכות לטפל בהם.

<ירדנה סרוסי:>
לזה נועד הסעיף, לטפל בדיוק בבעיות האלה.

<משה אשר:>
אם ייווצר עיוות ברמה הפרטנית בנסיבה מסוימת מול מדינה מסוימת, יהיה אפשר להביא אותה לבדיקה של רשות המיסים והיא תייצר את רציפות המס ולמנוע את כפל המס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, גם בנושאים האלה וגם בגלל פערים.

<משה אשר:>
יש פערים בין מדינות מהרבה מאוד סוגים. חלק מהם זה נושא של שנות מס שונות אבל לא רק. זה גם מתי אתה מכיר בהוצאה? מתי אתה מכיר בהפסד? מתי אתה מכיר בהכנסה? מועדים וכדומה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין שכל זה יתעורר רק אם הלקוח יבוא ויטען את טענותיו.

<משה אשר:>
תאמין לי שהוא יבוא.

<רוני טיסר:>
אבל כרגע זה רק מחמת הפרשי עיתוי.

<משה אשר:>
נכון.

<יצחק כהן:>
מה קורה במקרה כמו שגידי אמר? במדינות כמו הונג קונג, ששם הוא לא משלם מס.

<גידי בר-זכאי:>
שם זה לא יעזור לו ממילא. אם אין לו מס שהוא משלם בחו"ל, אין לו ממה להזדכות.

<רוני טיסר:>
הסעיף הזה צריך לחול גם על חמי"ז וגם על חנ"ז.

<משה אשר:>
אנחנו נשב אחר-כך עם המנסחים ונמצא את המקום הניטראלי שיחול על שני הסעיפים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בעיקרון זה יחול על שניהם ואתם תמצאו את המקום.

<ירדנה סרוסי:>
רוני, את זוכרת שבדיני המס החלים רציתי להוסיף חברה נשלטת זרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יחול על שניהם אתם רק תמצאו את המיקום.

<ירדנה סרוסי:>
כן.

<יניב שקל:>
יש לי שתי הערות נוספות לנוסח הסעיף הזה וגם בכלל. יש שלוש הפניות לדיני המס החלים, גם בסעיף הזה וגם בחנ"ז. בנוסח האחרון פיצלתם את דיני המס החלים גם לסעיף קטן ב' וגם לסעיף קטן ג'. לכן, לצערי, בכל ההפניות האלה, צריך לדעתי להפנות לדיני המס החלים כהגדרתם ב-75ב(1)(ב) ן/או (ג). אם זה חלק מדיני המס החלים אז צריך גם את זה.
<ירדנה סרוסי:>
ברור.

<יניב שקל:>
הערה נוספת. בתחילת הסעיף כתוב
"המנהל יהיה רשאי לאשר וכן יהיה רשאי לקבוע". אני מבין מה זה המנהל יהיה רשאי לקבוע הוראות אבל אני לא מבין מה המנהל צריך לאשר. זה צריך להיות "המנהל יהיה רשאי לקבוע הוראות".
<משה אשר:>
ואם הוא רוצה לתת לך אישור ולא לקבוע הוראות אתה מסנדל אותו? יבוא אליו עכשיו מקרה, הוא צריך לכנס את הוועדה ולעשות כללים, הוא לא יכול לאשר?

<יניב שקל:>
אבל לא כתוב מה לאשר. לאשר שהסיטואציה קיימת, את זה הוא יכול לאשר. אבל לקבוע פיתרון זה כבר לקבוע הוראות.
<גידי בר-זכאי:>
הנוסח בסדר, אתה עכשיו מצמצם לו את היכולת לפעול. כל הסעיף הזה זה סעיף שהוא לא יהיה מסונדל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם כל נראה את העיקרון ואחר-כך נדבר על הנוסח. אנחנו מסכימים שאצל אשר יש אישור לפתור את הבעיות מהסוג הזה. עכשיו השאלה איך מנסחים את זה בצורה שתהיה ברורה. להיפך, אנחנו לא רוצים להגביל את הסמכות שלו כי אנחנו לא יכולים לצפות פני עתיד לכל הסוגים.
בואו תדברו איך תנסחו אם הרעיון ברור.

<יניב שקל:>
הנוסח צריך לקבוע הוראות.

<גידי בר-זכאי:>
יניב, זה משאיר לו את כל האפשרויות שהוא יחליט אחר-כך.

<יניב שקל:>
אבל גידי, משפטית כשכתוב לאשר ואחרי זה יש תקלה, לא כתוב - - -

<גידי בר-זכאי:>
זה או זה או זה.

<יניב שקל:>
אבל לאשר מה?

<גידי בר-זכאי:>
זה רולינג.

<יניב שקל:>
אבל עם כל הכבוד, לאשר זה לא רולינג. רולינג קובע הוראות.
<גידי בר-זכאי:>
אז מה אתה רוצה שהוא יעשה? עכשיו אתה אומר לו: אתה תתכנס, תקבע כללים ועליהם תעשה אחר-כך רולינג? אתה מוסיף לו בירוקרטיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ספי, מה אתה אומר.

<ספי זינגר:>
יותר הגיוני להוריד את החלק הראשון ולהשאיר רק את המילים "לקבוע הוראות". זאת אמירה יותר כללית.
<יניב שקל:>
אתה צריך נורמה פרטנית.
ספי, אתה צריך גם מקרה לנישום פרטני.
<ספי זינגר:>
אבל עכשיו בדיוק הסברת למה לא צריך להיות.

<יניב שקל:>
לא, אני רק אמרתי שהנוסח של לאשר זה לא נוסח נכון.

<ספי זינגר:>
מה אתה מציע במקום?

<יניב שקל:>
לקבוע הוראות במקרה כללי או פרטני. לאשר זה לא ניסוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל מקרה, גם פרטני – אם נניח מחר יחזור אותו מקרה פרטני אז הוא יעשה דין אחר? הרעיון הוא שכל מקרה הוא יכול לקבוע אבל הוא קובע את זה כהוראה. אם עוד יומיים יבוא אותו מקרה בדיוק, אז כבר יש את ההוראות. שלא יהיה מצב שהוא יכול לעשות איך שבא שלו.

<יניב שקל:>
כאן יש חשש פרקטי. עם כל הכבוד, קביעת הוראות, מטבע הדברים, היא ברמה כללית יותר. יש מקרים שבהם, בצל הנסיבות של הנישום הספציפי הזה, שהראה, למשל, שאירעה לו תקלת מס, אנחנו נצפה שהמנהל, במקרה הזה, יפתור את הבעיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מקובל על כולם.

<יניב שקל:>
הנוסח של לקבוע הוראות יכול להתפרש בעתיד כמחייב רק הוראות כלליות. זה לא נוסח טוב.
<שרון אהרוני:>
לקבוע הוראות זה מה שאמר היו"ר. כשקבעתי הוראה אחרי זה היא אחרי זה תחול על מקרה שיקרה בעתיד.
<ספי זינגר:>
הסעיף היה כתוב בצורה כזאת שגם אם מחר מגלים ברשות המיסים שיש פה מס שלא מזדכה לעולם, ידיהם כבולות והם לא יכולים לפתור את הבעיה מפני שהחוק כתוב בצורה מאוד ברורה. לכן עכשיו הממשלה עכשיו היתה לעשות כללים וגם שאפשר יהיה לאשר. זה כן לוקח את זה לסעיף 158ג'. למה אני אומר את זה? כי עכשיו מה שיקרה הוא, שכשיבוא מקרה נקודתי שמישהו יעשה פעם השקעה בטימבוקטו ועכשיו בשבילו יצטרכו לקבוע כללים, 10 עמודים ו-10 חודשים עבודה או לאשר לו נקודתית. כשאתה מוציא מילה "לאשר" אתה הרגת את זה פה.
<יניב שקל:>
המילה לאשר, המשמעות המילונית והמקובלת שלה זה כן או לא, לאשר שמשהו קורה.

<גידי בר-זכאי:>
זה גם לאשר בתנאים.

<ספי זינגר:>
לאשר לפי סעיף 158ג', מה זה משנה?

<יניב שקל:>
בדיוק. "לתת החלטת מיסוי לפי סעיף 158ג' וכן לקבוע הוראות". זה יהיה ניסוח מצוין.

<ירדנה סרוסי:>
למה אני צריכה הסמכה תמיד אני יכולה לפנות?

<ספי זינגר:>
אבל לא תוכלי לתת החלטה בניגוד להוראות החוק.

<יניב שקל:>
את יודעת מה? תעשי "לקבוע הוראות" ותוסיפי בסוף "לרבות בדרך של החלטת מיסוי לפי סעיף 158ג".

<ירדנה סרוסי:>
מצוין.

אני אקריא את זה שוב.
סעיף קטן ו' יאמר כך
"המנהל רשאי לקבוע הוראות, לרבות בדרך של החלטת מיסוי לפי סעיף 158ג ביחס לחישוב וכימות ההכנסה וההכנסה החייבת בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף 75ב(ב) ןחישוב וכימות ההכנסה וההכנסה החייבת לפי סעיף 75ב(ד) אם נוכח שמחמת הפרשי עיתוי סכום הרווחים עליהם ישולם מס בישראל לפי סעיף 75ב(ב) עולה על סכום הרווחים שנוצר לו בפועל לפי דיני המס בישראל".

<יניב שקל:>
הערה אחרונה, ברשותכם. כמו שמפנים ל-75ב(ד) צריכה להיות ב-ב(ה), כי אותה תקלה יכולה להיות גם במצב של מכירה.
<ירדנה סרוסי:>
בסדר.
אז יהיה כתוב כך
"לפי סעיף 75ב(ד) או (ה).

<גידי בר-זכאי:>
דרך אגב, ב1 הוא לא בסוגריים, נכון?

<שרון אהרוני:>
ב1 הוא לא בסוגריים, זה ב1 רבתי.

<ירדנה סרוסי:>
"מס הכנסה – תחילה, תחולה והוראות מעבר

42.
(ב)
תחילתן של ההוראות כמפורט להלן, ביום כ"ט בטבת התשע"ד
(1 בינואר 2014), והן יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום האמור ואילך:



(1א)
סעיף 5, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה;



(9)
פרק רביעי1 לחלק ד' לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(20) עד (22) לחוק זה;


(ג1)
תחילתו של סעיף 75ב(ד1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(21)(ד) לחוק זה ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), והוא יחול על רווחים שלא שולמו ושנצברו מאותו מועד ואילך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זהו, אפשר להצביע.

אני מעלה להצבעה על סעיפים 40(3)(20) עד (22) ו-42(ב)(9), מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (מ/768), חברת משלוח יד זרה וחברה נשלטת זרה, סעיפים שפוצלו, בנוסח שסוכם פה עם הניסוחים הסופיים שיסוכמו.
מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקבל.
לא להאמין, אבל קיימנו את ההבטחה שלנו, הצענו, דנו, אישרנו.

אנחנו רואים שאם עובדים במשותף הדברים מתקבלים יותר טוב וגם יותר מהר וכולם בשמחה ומחייכים.

שיהיה לכולנו בהצלחה.

הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:20.

קוד המקור של הנתונים