ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/11/2013

הצעת חוק הקמת מאגר מידע לענין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013, הצעת חוק פרסום מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013, הצעות לתיקון תקנון הכנסת., בקשת יו"ר הכנסת לאפשר לנשיא צרפת לשאת דברים בשפתו במליאת הכנסת, חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכנסת
11/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 48>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ח' בכסלו התשע"ד (11 בנובמבר 2013), שעה 10:00
סדר היום
<1. קביעת ועדה משותפת לדיון בהצעות החוק הבאות:>
<א. הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013>
<ב. הצעת חוק פרסום מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013>
<ג. הצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013>
<2. בקשת יו"ר הכנסת לאפשר לנשיא צרפת לשאת דברים בשפתו במליאת הכנסת>
<3. הצעות לתיקון תקנון הכנסת.>
נכחו
חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
רוברט אילטוב

יריב לוין

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

מאיר שטרית
מוזמנים
>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ



זהבה אילני - מנהלת סיעת העבודה

עליזה בראשי - מנהלת סיעת הליכוד

רונית חייקין-יעקבי - מנהלת סיעת מרצ

תמר כנפו - מנהלת סיעת הבית היהודי
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
מנהל/ת הוועדה
אתי בן-יוסף
רישום פרלמנטרי
חפציבה צנעני
<קביעת ועדה משותפת לדיון בהצעות החוק הבאות:>
<1. הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013>
<2. הצעת חוק פרסום מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013>
<3. הצעת חוק הקמת מאגר מידע לענין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013>
היו"ר צחי הנגבי
אני פותח את הישיבה. שבוע טוב לכולם. יש לנו שלושה סעיפים בסדר-היום. הסעיף השלישי, בעניין בקשת יו"ר הכנסת לאפשר לנשיא צרפת לשאת דברים במליאה בשפתו, יוצג על-ידי מזכירת הכנסת כשהיא תגיע.
מיד נתחיל בסעיף הראשון בו נתמקד במהלך הישיבה, אבל נפתח בסעיף ב' שהוא יותר פשוט: קביעת ועדה משותפת לדיון בהצעות החוק הבאות. ראשית, אני מעלה את הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון.
אתי בן-יוסף
לא כולן ביחד?
היו"ר צחי הנגבי
אחת-אחת. יש שלוש הצעות: הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון; הצעת חוק פרסום מחירי מוצרים ברשתות שיווק; הצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק. אנחנו מציעים להקים ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים, וההצעה היא כדלקמן: מטעם חברי ועדת הכלכלה – אבישי ברוורמן שגם יכהן כיו"ר הוועדה, איילת שקד, יעקב אשר, מיכל רוזין, רונן הופמן וחנא סוייד; מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט - - -
אורי מקלב
חוקה או כספים? אמרת: כספים וכלכלה.
יריב לוין
אורי צודק.
אתי בן-יוסף
פה הטעות שלי.
היו"ר צחי הנגבי
זו לא ועדת חוקה אלא ועדת כספים.
אתי בן-יוסף
כן. כתבנו כאן "כספים", וזו טעות שלי.
היו"ר צחי הנגבי
אנחנו סולחים לך.
מטעם ועדת הכספים
עפר שלח, גילה גמליאל, רובי ריבלין, רוברט אילטוב, אלעזר שטרן ואיציק כהן.
אורי מקלב
סך-הכל עשרה או סך-הכל אחד-עשר?
היו"ר צחי הנגבי
12. בראש הוועדה אבישי ברוורמן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

קביעת ועדה משותפת לדיון בהצעות החוק: הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013, הצעת חוק פרסום מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013, והצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ג-2013, נתקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
זה עבר ברוב מוחץ של שניים נגד אחד.
אורי מקלב
לא.
היו"ר צחי הנגבי
הרמת יד ב"נגד".
אורי מקלב
לא מספיקים להצביע.
אברהם מיכאלי
עד שסוף-סוף מצביעים עם הקואליציה, אתה לא סופר?
היו"ר צחי הנגבי
אתה רואה.
אברהם מיכאלי
אחר כך יריב לוין יגיד שאנחנו נגדו כל הזמן.
היו"ר צחי הנגבי
לא שיניתי. לפרוטוקול: שלושה הצביעו בעד, ואף אחד לא הצביע נגד.
<בקשת יו"ר הכנסת לאפשר לנשיא צרפת לשאת דברים בשפתו במליאת הכנסת>
היו"ר צחי הנגבי
ירדנה, הגעת ממש בשנייה הראויה. אנא הציגי את בקשת יו"ר הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
סליחה על האיחור. אנחנו הפנינו מכתב, על דעתו ולבקשתו של יושב-ראש הכנסת, כדי שוועדת הכנסת תאשר. קיום הישיבה המיוחדת – נשיא צרפת יגיע לכנסת, וסעיף 22 בתקנון מאפשר לו לדבר - - -
אורי מקלב
מתי זה? ב-18 לחודש?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
הוא יגיע ב-18 לחודש. הישיבה היא בסביבות 17:45 ואולי תגלוש ל-18:00. לוח-הזמנים מאד קצר ומאד לחוץ.
אורי מקלב
איזה יום זה בשבוע?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
יום שני. אנחנו נפתח כרגיל עם הצעות אי-אמון או שאנחנו נמצא איזו שהיא דרך לתחום את הצעות האי-אמון כדי לסיים את הסעיף זה לפני הישיבה המיוחדת. תידרש, כמובן, הסכמה ושיתוף פעולה של הסיעות השונות. זו הבקשה שלנו: שאנחנו נוכל לקיים את הישיבה המיוחדת. הוא ינאם בשפתו ויהיה תרגום סימולטני. יושב-ראש הכנסת ידבר, ראש הממשלה ידבר, ראשת האופוזיציה תדבר והנשיא יסיים. לאחר מכן הם ייצאו מכאן לארוחת ערב בבית הנשיא, אבל זה כבר לא לענייננו.
אברהם מיכאלי
זה לא הקטע של הח"כים. הח"כים – אסור להזמין אותם לשם. זה בסדר.
היו"ר צחי הנגבי
אני מניח שאין לנו מתנגדים.
אברהם מיכאלי
יש גם תקדימים. אנחנו תמיד אומרים: יש תקדימים – אנחנו מאשרים.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
לא. אנחנו גם תיקנו את התקנון. ציינו גם בתקנון מי רשאי לדבר במליאה.
אברהם מיכאלי
גרמנית אישרנו, אז זה בסדר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
מי בעד? מי נגד? תודה.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת יו"ר הכנסת לאפשר לנשיא צרפת לשאת דברים בשפתו במליאת הכנסת, לפי סעיף 22 לתקנון הכנסת, נתקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
בקשת יושב-ראש הכנסת התקבלה.

<הצעות לתיקון תקנון הכנסת>
היו"ר צחי הנגבי
אנחנו עוברים להצעות לתיקון תקנון הכנסת. כמדומני, יש 16 סעיפים שאותם מבקשים לתקן. למעשה, זה קובץ תיקונים, שחלקם עוד מתקופת הכנסת הקודמת, שהצטברו בעקבות סדרת דיונים בלשכה המשפטית של הכנסת. אנחנו נדון בהם, ונקווה לסיים אותם. כרגע לפחות לא נראה שיש בהם משהו שהוא קריטי, דרמטי או שנוי במחלוקת, אבל כמובן שנעבור אחד-אחד. הטכניקה תהיה שארבל תציג סעיף, ואם יש כמה סעיפים שקשורים אחד לשני נציג את כולם, ונשמע הערות. ארבל, בבקשה.
ארבל אסטרחן
כמו שאמר יו"ר הוועדה, מדובר באמת בסדרת תיקונים שאין ביניהם קשר אלא אלה דברים שנאספו במשך הזמן. על רוב הדברים כבר חשבנו בכנסת הקודמת, אבל אז היא סיימה את כהונתה והוועדה לא הספיקה לדון ולתקן אותם, והם מובאים כעת. אין פה איזה שהם דברים שהם מאד דרמטיים מהפכניים. חלק מהדברים הם ממש טכניים וקטנים. אסביר לגבי כל דבר על מה מדובר. אני רק אציין שכל התיקונים האלה גם על דעתו של יו"ר הכנסת.
הסדר הוא לפי סדר הסעיפים שמתקנים, זאת אומרת זה לא איזה שהוא סדר חשוב במיוחד.
הסעיף הראשון מתקן את סעיף 6 לתקנון שמדבר על יו"ר הכנסת. היום, קובע סעיף 6(ה) ש"יושב-ראש הכנסת לא יהיה חבר בוועדה מוועדת הכנסת, פרט לוועדת הפירושים, ואולם רשאי להשתתף בדיוני כל אחת מוועדות הכנסת". בכנסת הקודמת כבר התעוררה השאלה מה זה אומר "בדיוני כל אחת מוועדות הכנסת". האם זה כולל גם ישיבות שהן חסויות וסגורות בפני כלל חברי הכנסת, כי הרי כל ישיבה היא פתוחה וכל חבר-כנסת יכול להשתתף? לכן, מוצע כאן להבהיר שהיו"ר יכול להשתתף בכל ישיבה, "לרבות ועדות משנה או ועדות משותפות, אף אם הפרוטוקול שלהן חסוי".
אברהם מיכאלי
אני לא מבין.
קריאה
הגיוני.
היו"ר צחי הנגבי
זה להבהיר דבר שמקובל.
ארבל אסטרחן
זה לא היה ברור.
אברהם מיכאלי
אם יושב-ראש כנסת לא ישתתף שם, מי כן ישתתף?
ארבל אסטרחן
לא. חברי הוועדה.
אברהם מיכאלי
לא. למה? מי העלה את הקושיה? לא הבנתי.
ארבל אסטרחן
זה התעורר בכנסת הקודמת. אגב, אני רוצה רק להבהיר שזו הרחבה די רחבה. למשל יש היום – אמנם אין הרבה ועדות כאלה – מה שקוראים: ועדת השניים, שזה יו"ר ועדת חוץ וביטחון ויו"ר ועדת ביקורת. מדובר פה על כל ועדה שיו"ר הכנסת יוכל להשתתף. זה התיקון הראשון.
היו"ר צחי הנגבי
לפני שנתקדם, אנחנו נצביע על כל סעיף. אם יש הערות לסעיף הזה - - -
אורי מקלב
חבר הכנסת מיכאלי, אני דווקא כן רוצה לומר שמבחינתי זה לא מובן מאליו.
אברהם מיכאלי
לא מובן?
אורי מקלב
צריך לאשר את זה, אבל זה בכלל לא מובן מאליו. יושב-ראש כנסת שנבחר, אני לא חושב שדווקא כשבוחרים בו לוקחים בחשבון את הכישורים שלו להשתתף גם בוועדה החסויה, ועדת המשנה, של חוץ וביטחון. אני לא חושב שזה מה שעומד לנגד עיניהם של מי שבחרו.
אברהם מיכאלי
הוא משתתף. הוא יושב-ראש כנסת.
אורי מקלב
דווקא בדברים האלה פחות חשובה ההצבעה ויותר חשובה ההשתתפות.
אברהם מיכאלי
אני במחילה חושב שמי שהעלה את הקושיה יש לו חשיבה מעוותת. מה לעשות?
היו"ר צחי הנגבי
הנקודה היא מאד נכונה, אבל אני יכול רק להעיר מניסיוני: הרי הסעיף הזה קיים מזה עידן ועידנים. הוא לא הובהר, אבל כתוב שהיושב-ראש יכול להשתתף בכל אחת מישיבות הוועדות, וזו הפרשנות – שזה לרבות ועדת משנה. אבל בחמש השנים שאני כיהנתי כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, למרות שהסעיף הזה קיים לא בא יו"ר הכנסת והצטרף לישיבות ועדות המשנה. אבל, זה מאפשר במקרים מיוחדים כשהוא ימצא לנכון אם יש איזה נושא דרמטי.
אורי מקלב
אני אומר לחבריי, שאני בהחלט תומך בדבר הזה. יכולה להיות סיטואציה שייבחר יושב-ראש הכנסת כזה אחד שאם זה לא היה יושב-ראש הכנסת לא היו נותנים לו להשתתף בוועדות חסויות. יכול להיות דבר כזה.
היו"ר צחי הנגבי
אז נשנה את הסעיף, במקרה שזה יקרה. זה אפשרי.
ארבל אסטרחן
זה נכון. זה לא בהכרח חלק - - - להיות שותף לישיבות חסויות.
אורי מקלב
לא. לכן להגיד שזה מובן מאליו ולהגיד שזה כל כך ברור – אני אומר שזה בסך הכל... אני מצביע בעד זה.
היו"ר צחי הנגבי
לא הווא אמינא.
ארבל אסטרחן
אגב, זו לא בקשה של היו"ר הנוכחי. זה עוד קודם.
היו"ר צחי הנגבי
זה נועד לתקופת כהונתו העתידית של אברהם מיכאלי כיו"ר הכנסת...
אורי מקלב
אם זה זה, אז אין בעיות.
היו"ר צחי הנגבי
אם אין מתנגדים, הסעיף אושר. נעבור לסעיף הבא.
ארבל אסטרחן
הסעיף הבא הוא תיקון לסעיף 8 שעוסק בסיעות הכנסת ושמות הסיעות. היום, קובע הסעיף שכל סיעה מקבלת את הכינוי של רשימת המועמדים שהוגשה ושממנה קמה הסיעה. הסעיף קובע מה קורה במקרה של התפלגות סיעה. כאשר סיעה מתפלגת – כמו שאנחנו יודעים, שליש מסיעה יכול להתפלג – קובע התקנון ש"הסיעה החדשה, שבה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה". זאת אומרת, איפה שהרוב יכולים להמשיך לשאת את השם. העניין הוא שיכול להיות מצב שרוב מסיעה מתפלג ועכשיו מקים לעצמו מפלגה חדשה. אני לא אתן דוגמא מהכנסת הנוכחית, אלא נלך אחורה ונגיד: כשקדימה התפלגה מהליכוד, באותו מקרה לא היה רוב אלא שליש. אבל נניח שהרוב היה מתפלג, התפלג חלק מהליכוד. אם, נניח, זה היה רוב, הם היו יכולים להמשיך להיקרא "סיעת הליכוד" למרות שהם היו צריכים להקים מפלגה חדשה, בעוד שהסיעה שנשארה, שממשיכה לייצג את מפלגת הליכוד עלול להיות שלפי זה היא הייתה צריכה למצוא שם חדש. לכן, מה שמוצע להבהיר כאת הוא שבכל מקרה של התפלגות ועדת הכנסת צריכה לאשר את שמות הסיעות החדשות, וזה כתוב גם היום. מוצע להוסיף ש"וועדת הכנסת לא תאשר לסיעה שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו או שם הזהה, או שם הדומה עד כדי להטעות, לשם של סיעה אחרת או של מפלגה שמיוצגת בכנסת על-ידי סיעה אחרת, לרבות המפלגה שהחלק שהתפלג נמנה ערב הפילוג עם הסיעה שייצגה אותה". זה ניסוח אולי טיפה מסורבל לומר שכאשר חלק מתפלג מסיעה, הוא יצטרך למצוא שם חדש. אם הוא הרוב, יש לו זכות להמשיך לשאת את שם הסיעה הקודמת, אבל ועדת הכנסת לא תאשר שם שיכול להטעות או שהוא שם של מפלגה אחרת שמיוצגת על-ידי סיעה אחרת בכנסת. בדוגמא שנתתי: אם רוב מהליכוד היה מתפלג ויוצר סיעה חדשה שמייצגת את מפלגת "קדימה", הסיעה לא יכולה להיקרא "הליכוד" כי מפלגת הליכוד מיוצגת על-ידי סיעה שלא התפלגה על-ידי החלק שנשאר מפלגת הליכוד.
היו"ר צחי הנגבי
אז איך מפלגים מפלגה?
ארבל אסטרחן
מפלגה מיוצגת על-ידי הסיעה. ההתפלגות היום בכנסת היא רק על-ידי סיעה, זאת אומרת חלק מסיעה יכול לעזוב ולהגיד: אני עכשיו מקים מפלגה חדשה ומייצג מפלגה חדשה.
היו"ר צחי הנגבי
אם רוב חברי מפלגה רוצים להתפלג – אני שואל לא בנסיבות אלא פשוט כדי שנבין. ברור מה לא, והשאלה היא מה כן.
אורי מקלב
תדבר על מפלגת העבודה, ויהיה יותר קל. הוא מביא דוגמא מהליכוד, והוא יביא דוגמא מהעבודה.
ארבל אסטרחן
אני יכולה לתת דוגמא: "עם אחד" הייתה מיוצגת בכנסת, ושניים מחבריה רצו להצטרף לסיעת העבודה, ואחד מהם היה גם עמיר פרץ שהתמודד על ראשות העבודה אז, וכך הם עשו. אחד מתוך הסיעה, שלא רצה לעשות את זה, שהיא אז דוד טל, התפלג. אבל חברים בסיעה לא יכולים להגיד "אנחנו לא רואים את עצמנו יותר כחלק ממפלגה". במקרה כזה, עלולים להכריע עליהם כפורשים. ההתפלגות היא תמיד רק של סיעה בכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
זאת אומרת, את לא מכירה ובחוק המפלגות אין טכניקה של התפלגות מפלגה שלא באמצעות הסיעה.
ארבל אסטרחן
לא.
היו"ר צחי הנגבי
למשל: מרכז מפלגה מסוים – חלק ממנו, שהוא אפילו הרוב, רוצה להתפלג מטעמים כאלה ואחרים מהמפלגה, אבל מכיון שהוא הרוב הוא רוצה לשמור לעצמו - - -
ארבל אסטרחן
זה לא עניין של שם הסיעות בכנסת. זה לא עניין לכנסת. זה משהו חיצוני.
אברהם מיכאלי
בכנסת לא מכירים את המושג של "מפלגה" כגוף עצמאי.
ארבל אסטרחן
נכון. אנחנו לא עובדים מול מפלגות.
אברהם מיכאלי
זה כמו יושב-ראש מפלגה, שהוא תמיד הבכיר במפלגה, ובכנסת לא מכירים בו כיושב-ראש מפלגה.
רוברט אילטוב
אבל אם חברי מרכז של מפלגה מסוימת רוצים להתפלג מהמפלגה, הם יכולים.
היו"ר צחי הנגבי
לא. השאלה היא מה קורה כשהם הרוב. הם רוצים לשמור על שם המפלגה. על זה מדובר.
מאיר שטרית
זה רשם המפלגות, וזה לא הכנסת.
ארבל אסטרחן
נכון. פה אני אולי רוצה להעיר משהו שגם נמצא פה בהערה.
מאיר שטרית
אם ברשם המפלגות יש להם רוב ממקימי המפלגה, הם יכולים להחליף את השם. הייתה התפלגות של שרון.
היו"ר צחי הנגבי
לא. השאלה האם רשם המפלגות לא יאמר למשל: רבותי, אנחנו לא מקבלים את החלטת רוב חברי מרכז הליכוד לפרוש ולהקים את מפלגת הליכוד כי יש לכם 120,000 מתפקדים. תביאו רוב מהמתפקדים, כי המפלגה שייכת למתפקדים.
מאיר שטרית
לא, הוא לא יכול. על-פי חוק המפלגות, ברגע שמי שקובע את שם המפלגה זה הרשומים – מה שנקרא: מייסדי המפלגה. למשל: כשעשינו את ההתפלגות של שרון, אני הגשתי אז לוועדת הכנסת הצעה לקרוא למפלגה החדשה "אחריות לאומית".
היו"ר צחי הנגבי
אבל אז הייתם רק שליש – 14.
ארבל אסטרחן
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
מה קורה אם מתוך 38 הייתם 20? האם הייתם יכולים לבוא לרשם המפלגות ולומר אנחנו רוצים את השם "הליכוד"?
ארבל אסטרחן
לא.
מאיר שטרית
לא, לא יכולים.
היו"ר צחי הנגבי
למה?
מאיר שטרית
יכולים ראשי המפלגות לעשות את זה – רק מי שחתום ברשם המפלגות על המפלגה.
ארבל אסטרחן
אני גם אגיד למה, ולא אמרתי את זה קודם. הסעיף הזה דומה לסעיף שקיים בחוק המפלגות, והוא אומר: "8. (א) לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. (ב) ...לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה: (1) מפלגה רשומה או שהייתה רשומה;" – ולכן לא היו מאפשרים לחלק לעזוב ולהיקרא באותו- - -
היו"ר צחי הנגבי
גם אם החלק הוא רוב.
ארבל אסטרחן
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
אז למה נדרשת התוספת?
ארבל אסטרחן
כי אנחנו מדברים עכשיו על שם של סיעה, וזה בעצם מתאים. לקחתי את אותם מינוחים שקיימים בחוק המפלגות ואמרתי: אותו דבר. ועדת הכנסת לא תאשר שם של סיעה.
היו"ר צחי הנגבי
ברור.
אתי בן-יוסף
התאמתְ.
מאיר שטרית
אבל, ארבל, מותר לחלק מהליכוד להתפצל ולקרוא לעצמם "חירות"?
רוברט אילטוב
כן, למה לא?
היו"ר צחי הנגבי
כן. זה כבר קרה. בני בגין ומיכאל קליינר הקימו את "חירות".
מאיר שטרית
נכון.
ארבל אסטרחן
במקרה הזה, ועדת הכנסת תצטרך לראות אם השם מטעה או דומה לשם של מפלגה שמיוצגת בכנסת. ברגע שזו לא מפלגה אחרת שמיוצגת על-ידי סיעה בכנסת, יכול להיות שוועדת הכנסת תאשר את זה.
מאיר שטרית
עוד שאלה – לפי התיקון שאת מציעה לסעיף הזה, האם רוב המפלגה, רוב הסיעה שמתפצל, יכול להחליט שהוא שומר את השם "הליכוד"? הוא יכול, נכון?
ארבל אסטרחן
את זה התיקון בא למנוע.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
זה התיקון.
אברהם מיכאלי
זה מה שכתוב פה – שהרוב כן לוקח את השם.
ארבל אסטרחן
היום כתוב שהרוב לוקח את השם.
מאיר שטרית
כשהרוב מתפצל --
אברהם מיכאלי
כן, כן.
מאיר שטרית
--הרוב יכול לקרוא לעצמו "ליכוד".
אברהם מיכאלי
כן, כן.
מאיר שטרית
למרות שמפלגת הליכוד היא אחרת.
יריב לוין
לא, אי-אפשר. זה בא למנוע.
ארבל אסטרחן
לא. מה שאתה אומר אפשרי כיום, והתיקון בא למנוע את זה. התיקון בא למנוע בדיוק את מה שעכשיו שאלת.
יריב לוין
אי-אפשר.
מאיר שטרית
מה שהתיקון בא לעשות זה להגיד שאם יש רוב של חברי המפלגה, חברי הסיעה, שמתפצלים מהמפלגה, הם לא יכולים לקרוא לסיעה שלהם בשם - - -
ארבל אסטרחן
נכון, כי יש סיעה אחרת --
מאיר שטרית
יש מפלגה אחרת.
ארבל אסטרחן
--שמייצגת מפלגה עם השם הזה.
יריב לוין
אלא אם הם מבצעים במקביל ברשם החברות את אותו מהלך ולוקחים את זה. אבל, בדרך-כלל, כשאתה מתפלג, אתה רוצה להיפטר מהמוסדות של המפלגה ולא לקחת אותם אתך.
מאיר שטרית
יש כאלה שדווקא רוצים לקחת.
היו"ר צחי הנגבי
הרוב לא יכול להתפלג מעצמו. אם יש לו רוב, אז הוא רוב.
ארבל אסטרחן
לא. רוב יכול להתפצל.
היו"ר צחי הנגבי
אני אומר שמבחינה מעשית זה לא - - -
מאיר שטרית
הוא לא יכול לקחת את השם.
אורי מקלב
ארבל, לגבי מה שאת אומרת, ניקח דוגמא שאולי יכולה להיות מציאותית: השניים של קדימה יעברו למפלגה אחרת.
ארבל אסטרחן
הסיעה שלהם תתמזג עם סיעה אחרת?
אורי מקלב
לא נשאר שום דבר, וזה לא שנשאר רוב ומיעוט. לא נשאר שום דבר מהסיעה, כששניים עוברים. אבל המפלגה – אף אחד לא משנה שם. האם שם הם יכולים לקחת כסיעה? הם לא פוגעים בפלג. אנחנו מדברים על רוב ומיעוט, אבל מה קורה כשכל הסיעה עושה את זה?
ארבל אסטרחן
תתאר לי את הסיטואציה: סיעת קדימה מתמזגת עם סיעה אחרת.
אורי מקלב
סיעת קדימה עוברת כל כולה למפלגת העבודה והיא רוצה להתמזג בשם: קדימה-עבודה.
ארבל אסטרחן
אין בעיה.
אורי מקלב
זה על אף שבמפלגה "קדימה" נשארת.
ארבל אסטרחן
"קדימה" נשארת, והיא ממשיכה להיות - - -
אורי מקלב
היא נשארת במפלגה, והיא נשארת ברשם המפלגות.
היו"ר צחי הנגבי
אם היא רוצה. היא יכולה לבטל את קיומה.
אורי מקלב
אם היא רוצה. אין להם שליטה היום.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כן, אבל זה היה בהסכם בליכוד: חירות, ליברלים, לעם. לכל מפלגה היה - - -
היו"ר צחי הנגבי
היו הרבה מפלגות שהתמזגו במפלגה אחרת והפסיקו להיות.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
בטח, התמזגות. אחר היה הליכוד.
אורי מקלב
אני שואל: המפלגת "קדימה" תישאר מפלגת "קדימה" שאולי תחשוב לרוץ בקדנציה הבאה? אבל אלה של הסיעה היום לוקחים אתם את השם.
ארבל אסטרחן
את שם הסיעה בלבד. כן.
אורי מקלב
את שם הסיעה.
היו"ר צחי הנגבי
בהזדמנות הזאת, אני רוצה לברך את תלמידי י"ב בבית-הספר המקיף למדעים ולאמנויות בחדרה. אתם שותפים לדיון שעוסק בתיקון תקנון הכנסת. למעשה, תקנון הכנסת התנ"ך של הכנסת, על פיו פועלת הכנסת.
אברהם מיכאלי
להבדיל.
היו"ר צחי הנגבי
להבדיל. לעתים, אנחנו משנים את התקנון או מעלים כמו היום הצעות לשינוי התקנון, כדי לשפר אותו על סמך דברים שאירעו בעבר.
מאיר שטרית
למה זה בא עכשיו?
רונית חייקין-יעקבי
בדיוק.
ארבל אסטרחן
הסברתי בהתחלה שזה תיקון שהתחיל כבר בכנסת הקודמת, ופשוט הכנסת התפזרה ולא הספקנו.
היו"ר צחי הנגבי
יש פה הרבה תיקונים שהיו על השולחן. היו בחירות, ולא הספקנו. אנחנו עכשיו משלימים את החסר.
לעניין זה, התייחסויות נוספות. בבקשה.
אברהם מיכאלי
נניח שוועדת הכנסת לא מאשרת את השם לקבוצה שמתפלגת. מי הגורם המכריע בסוף?
ארבל אסטרחן
היא צריכה למצוא שם אחר. ועדת הכנסת – תיתן לה שם. אז יאמרו לה: "את השם הזה לא אישרו לכם. תביאו שם אחר".
אברהם מיכאלי
אז אין תחנת ערעור על ועדת כנסת.
היו"ר צחי הנגבי
יש. בית-המשפט.
ארבל אסטרחן
אם יגידו שההחלטה שלה לא סבירה, אבל - - -
אברהם מיכאלי
זה לא מקובל.
אורי מקלב
אנחנו לא מוכנים להגיד שיש דבר כזה...
אברהם מיכאלי
לא רוצים שבית המשפט יעלה - - -
היו"ר צחי הנגבי
היו כבר ערעורים לבית-המשפט על החלטות של ועדת הכנסת.
אורי מקלב
מבחינתנו, זה לא קיים. מבחינתנו, זה לא הליך תקין.
ארבל אסטרחן
היה למשל שם שלא אושר בוועדת הכנסת: "הציונות הדתית". אם אני לא טועה, כשאפי איתם ויצחק לוי התפלגו מהמפד"ל, הם רצו להיקרא "הציונות הדתית" או משהו כזה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היה ולא אישרו.
ארבל אסטרחן
היתה לזה הרבה התנגדות. אמרו שהם לוקחים שם שמייצג פלג שלם. ועדת הכנסת לא אישרה, ובסוף הם נתנו שם אחר: "ציונות לאומית דתית".
אברהם מיכאלי
זו האינסטנציה האחרונה בקביעה.
היו"ר צחי הנגבי
בכנסת.
ארבל אסטרחן
גם היום הסמכות היא של ועדת הכנסת לקבוע שם.
מאיר שטרית
מצד שני, נניח שעכשיו סיעת ש"ס – וזה סתם. חלילה אני לא אומר - - -
אורי מקלב
מעניין שכל אחד מביא מעולם הדמיון- - -
רוברט אילטוב
"התנועה" היא דוגמא טובה יותר.
קריאה
כל הדוגמאות תיאורטיות.
מאיר שטרית
לא. סיעת ש"ס.
היו"ר צחי הנגבי
תדבר על "התנועה".
מאיר שטרית
אוקיי. נניח שב"התנועה" ארבעה חברים רוצים להתפצל מהתנועה – אני אומר את זה כדי שלא יחשדו בכשרים – ארבעת החברים האלה רוצים לשמור על שם התנועה. יש לנו רוב. אז למה - - -?
ארבל אסטרחן
איזה מפלגה הם ייצגו?
מאיר שטרית
"התנועה".
ארבל אסטרחן
הם לא יכולים. הם אלה שעוזבים. הם צריכים עכשיו להקים מפלגה. הם לא יכולים להגיד לשניים שנשארים "אין לכם מפלגה".
מאיר שטרית
זה המצב הקיים היום. היום אפשר.
היו"ר צחי הנגבי
אי-אפשר.
ארבל אסטרחן
הם לא לוקחים אתם את המפלגה.
מאיר שטרית
לא את המפלגה – את השם.
יריב לוין
לא תוכל, כי ועדת הכנסת לא תאשר לך את זה.
מאיר שטרית
אבל היום אפשר.
ארבל אסטרחן
היום, כן.
מאיר שטרית
לפני התיקון, אפשר.
אורי מקלב
עד היום היית יכול לקרוא "סיעת התנועה" ולא "מפלגת התנועה".
מאיר שטרית
לפני התיקון, היה מותר לעשות את זה.
אורי מקלב
לא. לא תוכל לקרוא לזה "מפלגת התנועה".
יריב לוין
המצב היום הוא שבלי התיקון אין איסור מפורש, --
מאיר שטרית
נכון.
יריב לוין
--אבל יש איסור הלכה למעשה, כי כשזה יבוא לפה יגידו שתהיה הטעייה; הרי מה יקרה? אם נניח מחר מבקר המדינה מפרסם דו"ח על המפלגה, אז אתה נקרא "סיעת התנועה" עם ארבעה אבל הדו"ח על המפלגה הוא על המפלגה של השניים וכן הלאה כשיש להם אותו שם. זה לא יכול להיות.
ארבל אסטרחן
זה ממש נועד למנוע בלבול.
יריב לוין
זה ברור שזה מצב בלתי-אפשרי.
היו"ר צחי הנגבי
אבל מה שמעלה מאיר זה מצב מעניין. בהקשר של מפלגת ה"תנועה", ככל הידוע לי, מפלגת התנועה - - -
ארבל אסטרחן
אין מפלגה כזו. יש מפלגת "חץ".
היו"ר צחי הנגבי
אין מפלגה? לא נרשמה מפלגה?
מאיר שטרית
עוד לא.
ארבל אסטרחן
מפלגת "חץ" היא שהגישה את הרשימה שנקראה "התנועה" שהפכה לסיעת "התנועה".
מאיר שטרית
אני עכשיו חתום ובא כוח "חץ".
היו"ר צחי הנגבי
מעניין. אז אני לא אשאל את השאלה כי חשבתי שזו מפלגה שרשומה. אין לה מוסדות.
מאיר שטרית
בדרך.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
מפלגת מדף.
היו"ר צחי הנגבי
בהנחה שלא יהיו לה מוסדות, כי יש הרבה מפלגות בלי מוסדות, --
מאיר שטרית
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
--גם אם החברים בה הם רוב הסיעה הם תקועים ולא יכולים להתפלג מהמפלגה ולקבל את השם.
מאיר שטרית
יכולים ורק לא יכולים לקחת את השם.
ארבל אסטרחן
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
אם היה מוסד, המוסד יכול להחליט על פילוג.
יריב לוין
המייסדים יכולים לקבל החלטה כזאת. יש לך מייסדים שרשומים.
מאיר שטרית
ברשם המפלגות. הם היחידים שיכולים.
היו"ר צחי הנגבי
מי זכאי להחליף את זהותם של המייסדים האלה?
מאיר שטרית
בתקנון המפלגה כתוב.
היו"ר צחי הנגבי
כל מפלגה על-פי התקנון שלה. זה לא תקנון אחיד?
ארבל אסטרחן
לא.
יריב לוין
לא, זה לא אחיד. זה תלוי בתקנון.
היו"ר צחי הנגבי
הבנתי.
ארבל אסטרחן
אגב, אני רק רוצה להבהיר שזה חל רק על התפלגות שהיא של שליש ולא על התפלגות של סיעה שמלכתחילה הוגשה על-ידי כמה מפלגות כמו "דגל" ו"אגודה" למשל ששם אין שאלה בכלל מה השם.
היו"ר צחי הנגבי
בסדר גמור.
אורי מקלב
כן קיים מה השם. נניח שהרוב ב"דגל התורה" ירצו לפרוש ולקחת את "דגל התורה".
יריב לוין
זה סיפור אחר. זה חל גם עליכם.
אורי מקלב
כדוגמא: שתי סיעות ומפלגה אחת, "דגל התורה" ו"אגודת ישראל". ל"דגל התורה" יש שלושה חברים ושניים מהם מתפלגים.
ארבל אסטרחן
הם לא יכולים, כי שניים משבעה זה לא שליש. שניים לא יכולים. השבעה של "יהדות התורה" יכולים להתפלג או ברגע שיש שליש, זאת אומרת לפחות שלושה, או לפי המפלגות. לא יכול לעשות זאת חלק מהמפלגה.
אורי מקלב
אז נניח שיש מפלגה שיש בה שתי סיעות – שתי סיעות שמקימות מפלגה אחת, ורוב מסיעה אחת מתפלג.
ארבל אסטרחן
רק אם הוא שליש מהסיעה כולה.
אורי מקלב
ואז, חל עליהם אותה - - -
ארבל אסטרחן
צריך להקים מפלגה ולמצוא שם.
אורי מקלב
אותו דבר. זה חל גם אם הוא לא מפלגה וגם אם הוא סיעה לבד.
ארבל אסטרחן
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
מאה אחוז. זה חידוד חשוב.
יריב לוין
לא יכולה להיות דרך אחרת.
היו"ר צחי הנגבי
לעניין הסעיף הזה, לפני שנאשר אותו, האם יש הסתייגויות?
ארבל אסטרחן
סליחה. יש כאן עוד תיקון אחד. היום כתוב ש"תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות" – מתווסף לזה: "את שם הסיעות החדשות, לפי הצעתן", זאת אומרת הן יתנו את הצעת השם, וזה קשור גם למה שחבר-הכנסת מיכאלי שאל, ואז יש את המגבלה שלא יאשרו שם שהוא מטעה או פוגע בכו', וזה באותו מינוח שקיים גם בחוק המפלגות. אלה שני התיקונים לסעיף 8.
היו"ר צחי הנגבי
ליתר ביטחון אקרא שוב את הנוסח של תיקון סעיף 8.
(קורא סעיף 2 להצעה לתיקון תקנון הכנסת.)

תיקון סעיף 8
2.

בסעיף 8(ב) לתקנון הכנסת –




(1)
בפסקה (2), במקום "הסיעות החדשות" יבוא "הסיעות החדשות, לפי הצעתן";



זה מה שארבל עכשיו הסבירה.
תיקון סעיף 8
2.
(2)
אחרי פסקה (2) יבוא:





"(3) על אף הוראות פסקה (2), ועדת הכנסת לא תאשר לסיעה לשאת שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו או שם הזהה, או שם הדומה עד כדי להטעות, לשם של סיעה אחרת או של מפלגה שמיוצגת בכנסת על-ידי סיעה אחרת, לרבות ה מפלגה שהחלק שהתפלג נמנה ערב הפילוג עם הסיעה שייצגה אותה".



מי בעד?
אורי מקלב
אני באמת החלטתי לתמוך. אבל לפני שתהיה הצבעה אני רוצה לומר שיש כאן מפלגות שאין להן כרגע ייצוג.
היו"ר צחי הנגבי
כל חברי-הכנסת קיבלו ימים רבים מראש.
רוברט אילטוב
הוזמנו.
זהבה אילני
תיקוני תקנון הם בהסכמה בדרך-כלל. אז - - -
היו"ר צחי הנגבי
אני כבר מודיע לפרוטוקול שאם כל סיעה כלשהי תרצה להעלות את הנושא או כל נושא מהסעיפים שנדונים היום כי היא לא נמצא פה, נעלה את זה לדיון מחודש. אין שום בעיה.
ארבל אסטרחן
בכל מקרה, אם אנחנו נחליט להניח את זה, זה מונח לשבועיים, אם תהיה השגה.
היו"ר צחי הנגבי
נכון. זה מונח לשבועיים על שולחן כל חברי הכנסת.
אורי מקלב
יש לכם את האפשרות להחזיר חזרה.
זהבה אילני
לא. אנחנו יודעים. את הסעיף הזה – להחריג.
ארבל אסטרחן
אבל תדברו אתי, כי זה לא סעיף שאמור להיות בעייתי בכלל.
אורי מקלב
נכון. הן לא רוצות לקחת אחריות.
ארבל אסטרחן
בסדר.
זהבה אילני
אני רוצה להיות זהירה.
היו"ר צחי הנגבי
בסדר גמור. אני מודיע שוב: שלחתי את זה לכולם בהנחה שאם יהיו הערות, יהיו. אני מתייחס לעובדה שאנשים לא נמצאו כאן לא כהסכמה אלא כדבר שיוכלו להעלות מחדש. אין שום בעיה.
אברהם מיכאלי
אדוני היושב-ראש, שאלה אחת לארבל: אם שתי הסיעות המפולגות נלחמות על אותו שם.
ארבל אסטרחן
ועדת הכנסת היא זו שמחליטה.
אברהם מיכאלי
אז אין עדיפות אחת על פני השנייה.
קריאה
יש.
ארבל אסטרחן
יש.
אברהם מיכאלי
לרוב.
ארבל אסטרחן
לסיעה שיש בה רוב יש עדיפות לשם המקורי, ובלבד שאין בו כדי להטעות.
היו"ר צחי הנגבי
האם החלטת ועדת הכנסת בעניין העתידי של שם כזה או אחר דורשת הצבעה במליאה, דיון במליאה או כלום?
ארבל אסטרחן
זה נסגר בוועדת הכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
פה נגמר העניין.
אברהם מיכאלי
כדאי להישאר יושב-ראש ועדת הכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
תודה.

אנחנו עוברים לסעיף לגבי תיקון סעיף 21.
ארבל אסטרחן
זה משהו באמת טכני מאד. היום קובע חוק הכנסת את הדרך שבה הכנסת מתכנסת בפגרה, וכתוב שזה או לפי דרישת הממשלה או לפי בקשת 25 חברי כנסת. מוצע פה להוסיף הבהרה לגבי דרישת הממשלה ולומר: "דרישת הממשלה לכינוס הכנסת בתקופת הפגרה... תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת". זה מינוח שהשתמשנו בו בתקנון הרבה פעמים כדי להבהיר את הדרך, כך שזו לא איזו בקשה בעל-פה או בקשה של שר או של ראש הממשלה, אלא יש דרך מסודרת לעשות את זה. אני חושבת שכך זה גם נעשה בפועל.
קריאה
זה לא היה כתוב.
היו"ר צחי הנגבי
אני אקרא את הסעיף לפני הצבעה.

(קורא סעיף 3 להצעה לתיקון תקנון הכנסת.)

תיקון סעיף 21
3.
בסעיף 21 לתקנון הכנסת, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:




"(ה) דרישת הממשלה לכינוס הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת.".



מי בעד? מי נגד? תודה.

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 להצעה לתיקון תקנון הכנסת נתקבל.
היו"ר צחי הנגבי
אושר.

עתה, סעיף 41.
ארבל אסטרחן
אגב, כמו שאתם רואים ליד כל סעיף יש גם דברי הסבר. אמנם זה בפונט קטן, אבל זה מסביר את הכל.
סעיף 41 הוא גם סעיף טכני שעוסק בהתנהגות חברי הכנסת במליאה.
היו"ר צחי הנגבי
גם בוועדות.
ארבל אסטרחן
נכון. ההשלמה שלו הוא סעיף 16 האחרון שלפניכם – אותו דבר חל גם בוועדות.
זהו סעיף שלמרות שבתקנון החדש כבר השתמשנו באותו נוסח שהיה בתקנון הישן, כתוב היום: "חבר כנסת לא ישוחח במליאת הכנסת בטלפון ויקפיד שמכשיר הטלפון או הזימונית שברשותו לא ירעיש".
אברהם מיכאלי
היום קיים זימונית?
ארבל אסטרחן
בדיוק.
היו"ר צחי הנגבי
היום קיימים זימונים וגם אייפד ולפטופ.
ארבל אסטרחן
יש שפע של דברים.
אברהם מיכאלי
אני חושב שהחברה פשטה את הרגל כי הזימוניות שלהם כבר בוטלו.
ארבל אסטרחן
לכן מוצע לקבוע שייאמר "מכשיר הטלפון או מכשיר אחר שברשותו לא ירעיש", ולהוציא מפה את ה"זימונית".
מאיר שטרית
אבל את הרי יודעת שתכל'ס חברי כנסת לא עומדים בתקנה הזאת.
אברהם מיכאלי
הוא לא מרעיש. מה אתה רוצה?
מאיר שטרית
לא מרעיש – בסדר. אני מציע לבטל את המלים "לא ישוחח", מכיון שאנשים משוחחים.
אורי מקלב
לא כתוב "לא ישוחח". כתוב "לא ירעיש".
היו"ר צחי הנגבי
נקרא את כל הסעיף הקיים.
ארבל אסטרחן
בסעיף הקיים כתוב: "(ח) חבר כנסת לא ישוחח במליאת הכנסת בטלפון ויקפיד שמכשיר הטלפון או הזימונית שברשותו" – ועכשיו ייכתב "שמכשיר הטלפון או מכשיר אחר שברשותו" – "לא ירעיש".
מאיר שטרית
אף אחד לא עומד בחלק הראשון. אולי צריך לכתוב: "ישתדל לא לשוחח".
היו"ר צחי הנגבי
אפשר להשאיר את זה. הוא יכול לצאת ולדבר או לשלוח SMS.
אורי מקלב
הזימונית עוד קיימת.
ארבל אסטרחן
כל מכשיר שברשותו.
אברהם מיכאלי
גם אס.אם.אסים אוסרים עלינו לשלוח. לא הבנתי. מצלמים אותנו ושמים אותנו אצל אייכלר שאנחנו גם שולחים אס.אם.אס. מה קרה?
היו"ר צחי הנגבי
זה רק התקשורת. לא נורא. זה חלק מחובתנו לתקשר עם הציבור.
מאיר שטרית
מותר לשלוח אס.אם.אסים. לא כתוב שאסור.
אורי מקלב
ארבל, אם כבר מתקנים, המכשיר הוא "פלאפון" ולא "טלפון".
ארבל אסטרחן
לא, מה פתאום? המכשיר הוא טלפון נייד. "פלאפון" זה שם של חברה. זה "מכשיר הטלפון או מכשיר אחר שברשותו לא ירעיש".
אורי מקלב
אז זה: "טלפון נייד".
היו"ר צחי הנגבי
למה נייד דווקא?
מאיר שטרית
לא חשוב.
ארבל אסטרחן
טלפון.
אורי מקלב
זה מונח אחר לגמרי.
היו"ר צחי הנגבי
מה אם אתה שם אייפד ואתה בסקייפ?
אורי מקלב
אם עד כדי כך מקפידים אז...
קריאה
אז מה זה? נייח?
ארבל אסטרחן
זה התיקון. אותו תיקון בדיוק מוצע לסעיף 121 שמדבר על ישיבות הוועדה, וזה בסעיף 16 כאן.
היו"ר צחי הנגבי
נצביע על שניהם אחד אחרי השני.

תיקון סעיף 41
4.
בסעיף 41(ח) לתקנון הכנסת, במקום "הזימונית" יבוא "מכשיר אחר".
ארבל אסטרחן
אותו דבר בסוף – בסעיף 16.
היו"ר צחי הנגבי
נצביע על זה, ואז נעשה את השני. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 להצעה לתיקון תקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
אושר.

תיקון סעיף 121
16.
בסעיף 121(ד) לתקנון הכנסת, במקום "הזימונית" יבוא "מכשיר אחר".



זה עוסק בנושא הוועדות. מי בעד?
הצבעה

בעד סעיף 16 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 16 להצעה לתיקון תקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
תודה.
ארבל אסטרחן
עכשיו יש לנו כמה דברים שהם קצת פחות טכניים. סעיף 5 מתקן את סעיף 57 שעניינו הדיון בוועדה בהצעות לסדר-יום, ואותו תיקון בדיוק מוצע גם לגבי דיון בוועדות בחקיקה. לפי התקנון היום, כמו שאתם יודעים המליאה מעבירה, בין אם זה הצעת חוק ובין אם זה הצעה לסדר, לאחת הוועדות.
יפעת קריב
את אומרת שכל ההצעות האלה, כל התיקונים, הן רק מהכנסת הקודמת, ושום דבר לא מהכנסת הנוכחית?
ארבל אסטרחן
לא. חלק עלו גם בכנסת הנוכחית.
יפעת קריב
יש גם תיקונים מהכנסת הנוכחית?
ארבל אסטרחן
לא. יש גם דברים מהכנסת הנוכחית. יש פה למשל השלמה לתיקון לחוק שנעשה בכנסת הזאת שחייבת להיות אישה נציגה בוועדה לבחירת דיינים. צריך לעשות לזה השלמה בתקנון, וזה כאן.
אברהם מיכאלי
בקדנציה הקודמת עשינו רפורמה שלמה בתקנון, וממש ישבנו פה. יריב ישב פה ישיבות שלמות.
יפעת קריב
יכול להיות שהיו רפורמות שהלכו לכיוונים מאד מסוימים, אבל צריך לבחון אותם.
אברהם מיכאלי
את תמיד יכולה - - -
ארבל אסטרחן
זה איזה שהם השלמות. כמו שאמרתי, אין פה איזה מהפכים.
אברהם מיכאלי
שום דבר לא לוקח. הכל אפשר ליזום חזרה.
היו"ר צחי הנגבי
אפשר להתווכח על הטקסט.
אברהם מיכאלי
ש"ס לא שלטו פה. זה בסדר. תהיי רגועה.
ארבל אסטרחן
זה פשוט אוסף של דברים שחברי-כנסת ביקשו או שבאו מהלשכה המשפטית או מיו"ר הכנסת.
כמו שאמרתי, המצב הרגיל הוא שהמליאה מעבירה הצעה לסדר או הצעת חוק לאחת הוועדות. ברגע שבמליאה מישהו צועק ועדה אחרת, זה עובר לוועדת הכנסת, ואז היא קובעת ורק מודיעה במליאה. אלה שתי הדרכים לקבוע ועדה: או במליאה או ועדת הכנסת.
התקנון קובע שאחרי שנקבעה ועדה, בין אם במליאה ובין אם פה, יכול יוזם של הצעה או יו"ר הוועדה שאליה עברו הנושא או הצעת החוק או יו"ר ועדה אחרת או אם זו הצעת חוק ממשלתית אז הממשלה – כל אחד מאלה יכול לפנות לוועדת הכנסת ולבקש להעביר מוועדה לוועדה. זה קורה מעת לעת. אתם רואים את זה.
מאיר שטרית
זה רע מאד.
היו"ר צחי הנגבי
לפני שהחל הדיון או בכל שלב?
ארבל אסטרחן
מה קובע התקנון? הוא קובע שוועדת הכנסת תדון בבקשה כזו ובלבד שהוועדה שנקבעה לא החלה את דיוניה אלא אם היו"ר שלה הסכים. לפעמים הוא מבין שזה נכון שזה יעבור.
אבל, עוד דבר שנקבע בתקנון, וזו הוראה חדשה מהכנסת הקודמת, הוא: ברגע שהוגשה בקשה לוועדת הכנסת להעביר מוועדה לוועדה, הוועדה שנקבעה לא תדון.
מאיר שטרית
ניתקו. שיתקו את היכולת של יושב-ראש ועדה להתחיל את הדיונים.
ארבל אסטרחן
נכון.
מאיר שטרית
זה לא בסדר.
ארבל אסטרחן
אבל ועדת הכנסת תדון באחת משתי ישיבותיה הקרובות. אמרו: הוועדה שנקבעה לא תדון, וועדת הכנסת מהר תחליט לאן זה צריך ללכת.
אורי מקלב
לא נקבעה בגלל שהייתה דעה אחרת. אז לא נקבעה ועדה.
ארבל אסטרחן
לא.
מאיר שטרית
נקבעה במליאה.
ארבל אסטרחן
או שנקבעה במליאה כי היו"ר אמר "זה עובר לוועדת הכלכלה" ולא הייתה דעה אחרת, או שהיו כמה דעות וזה עבר לפה וועדת הכנסת החליטה וזה עבר לאחת הוועדות. זאת אומרת, אנחנו במצב אחרי שנקבעה כבר וועדה בין אם במליאה ובין אם פה.
היו"ר צחי הנגבי
אבל לא התחיל הדיון.
ארבל אסטרחן
לא התחיל הדיון. יו"ר ועדה אחרת או המציע מבקש להעביר מוועדה לוועדה. לפי התקנון, במצב כזה ועדת הכנסת חייבת להחליט באחת משתי ישיבותיה הקרובות, ואם זה בפגרה תוך שבועיים, והוועדה ההיא שנקבעה לא יכולה להתחיל לדון.

מה קרה? בכנסת הזאת קרה לנו כבר יותר מפעם אחת שהיו"ר האחר, שמבקש להעביר את ההצעה אליו, בין אם זה ענייני ובין אם זה סתם 'למשוך', מתי הוא הגיש את הבקשה? בערב לפני הדיון או בבוקר הדיון כשכל המוזמנים כבר בדרך, ולפי התקנון במצב כזה עכשיו הוועדה, שיש לה דיון עוד שעתיים או מחר בבוקר, לא יכולה לדון, והיא עכשיו צריכה לחכות שוועדת הכנסת תתכנס. היו טענות בעניין הזה, ולכן יש כאן איזו שהיא הצעה. תכף תראו שיש פה גם דברים בסוגריים כי צריך בדיוק להחליט עליהם. מוצע להגביל את הזמן שבו אפשר לבקש להעביר מוועדה לוועדה. כאמור, אנחנו במצב שוועדה כבר נקבעה, בין אם במליאה ובין אם בוועדת הכנסת, והיוזם או יו"ר ועדה שזה עבר אליה או יו"ר ועדה אחר או הממשלה אם זו הצעה ממשלתית רוצים להעביר לוועדה אחרת. מוצע כאן שבקשה כזו להעביר תוגש תוך – פה אני כתבתי בסוגריים "[חמישה/שישה]" והיום גם דיבורים על "ארבעה" – כך וכך ימים מיום שנקבעה וועדה. אז יגידו: בסדר, אפשר להגיד שאפשר לבקש בקשה כזו רק תוך חמישה ימים. אבל אז מה קורה אם יו"ר הוועדה שנקבעה שם את הישיבה אחרי יומיים?
קריאה
מהיום למחר.
קריאה
מירי רגב עשתה - - -
ארבל אסטרחן
נכון. פה מוצע לקבוע: אם כונסה הוועדה לדיון בנושא בתוך התקופה הזאת – עד שעתיים לפני תחילת הישיבה, והכל אלא אם כן הסכים יו"ר הוועדה שהבקשה תוגש במועד מאוחר יותר. זאת אומרת, יכול להיות שהוא הסכים. זה מה שמוצע.
מה שאין לי פה פתרון זה מה קורה אם היו"ר קובע את הישיבה תוך פחות משעתיים מרגע שזה נמסר במליאה, אבל אני מקווה שאלה דברים שלא יקרו וזה גם לא דבר שהוא מקובל זאת אומרת שהישיבה תתקיים תוך שעתיים מרגע הקביעה במליאה.
היו"ר צחי הנגבי
יש איזו מגבלה בתקנון על זימון מהרגע להרגע?
מאיר שטרית
אין מגבלה, אבל מצד שני - - -
ארבל אסטרחן
דיברנו על זה בכנסת הקודמת. יש הוראה שבדרך כלל ישתדלו להוציא זימונים בשבוע שלפני – יש הוראה כזו – ככל האפשר ביום רביעי.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
קובעים את מכסות הישיבות בפגרות. אנחנו הדגשנו שסדר-יום יפורסם: לא יהיה פחות מארבעה ימים בפגרה.
ארבל אסטרחן
בשוטף ככל האפשר עושים את זה עד יום רביעי בשבוע שלפני, אבל לא תמיד מצליחים.
אורי מקלב
נראה לי שזה צריך להיות בדיוק הפוך, כלומר שיהיה שאפשר להגיש תוך כמה זמן מאז שהתפרסם מועד הישיבה. דהיינו, אם התפרסם שהישיבה שהיא בעוד שבוע – אז הוא יכול אחרי יום, ואם התפרסם שזה עוד שעתיים – הוא יכול מידית. זאת אומרת המגבלה צריכה להיות לגבי מתי אפשר להגיש את הערעור לבקש מוועדה אחרת. את מדברת על כמה אופנים. זה יכול להיות פעם שעתיים ופעם שבוע, ואז הוא יחכה ליום האחרון. אנחנו אומרים שלפעמים היושב-ראש מתעורר או מישהו אחר מתעורר בעקבות פרסום שהולכים לדון בוועדה. מתי זה קורה? אם זה סתם – זה סתם, אבל אם זה אמתי – הוא לא חבר ועדת הכנסת והוא לא עקב איפה דנים בישיבה, ואז פתאום הוא רואה שוועדה אחת מתכוננת לדון בזה. בעצם, המניע והדבר הסביר הוא: אחרי שהתפרסם, אחרי שהוועדה פרסמה, שהיא עומדת לדון בנושא. כאן צריך לתת זמן סביר מסוים עד מתי אותו יושב-ראש ועדה או מי שרוצה יכול לבקש לדון בוועדה אחרת, ואז ועדת הכנסת תדון. זה נראה לי הסביר, ואז זה ימנע גם אם זה שבוע קודם וגם אם זה שעתיים קודם. ברגע שהוא מתפרסם, הוא מיד יכול לבקש. זו נראית הצעה שהיא הכי סבירה, אם אדוני היושב-ראש הבין אותי. אנחנו צריכים לתת את הזמן לגבי תוך כמה זמן לאחר שהתפרסם מועד הישיבה.
מאיר שטרית
לי יש ספקות בכלל בכל הסעיף הזה. אני מוכרח לומר, ואני חושב גם בעיניים של קואליציה ואופוזיציה, שהמשחק הפרלמנטרי הוא באמת כזה שאם המליאה מחליטה להעביר לוועדה מסוימת ואף אחד לא מערער על ההחלטה לדעתי אין שום סיבה לשנות את זה, ולא משנה אם ליושב-ראש הוועדה התחשק כי הוא תופס בטריטוריה שלו והוא אומר "אני לא אזוז". אגב, אני יכול להביא מהכנסת שעברה דוגמא. בכנסת שעברה הכנסת העבירה הצעת חוק בנושא טלפונים סלולאריים – אגב מה שכחלון עשה, אחר כך והפילו אותי לצערי, היה לבטל את העניין של הנעילה של הטלפונים למשל או התכנית לילדים. המליאה העבירה את זה לוועדת המדע שאני הייתי יושב-הראש שלה על-פי בקשתי. שר התקשורת דאז, כחלון, ביקש להעביר לוועדת המדע. הוא ידע שכשזה יבוא לוועדת המדע, אני אחתוך את זה אחת-שתיים. זה עבר לוועדת המדע. הלך יושב-ראש ועדת הכלכלה, הדובר שלי לשעבר, לוועדת הכנסת וביקש ואמר: מה פתאום? זו הצעה של ועדת הכלכלה – תעבירו לוועדת הכלכלה. ניסיתי להילחם בוועדת הכנסת, ולא עזר לי. הייתי באופוזיציה והיה רוב נגדי, וזה נפל. שנה חיכיתי, וועדת הכלכלה לא כינסה אף ישיבה אחת. הגשתי בקשה לוועדת הכנסת וביקשתי להעביר את ההצעה לוועדת המדע מכיון שעל-פי התקנון אם חצי שנה הוועדה לא דנה זכותי לבקש להעביר החלטה. אז פתאום כינסו ישיבה אחת, עשו רבע שעה ואמרו "נדון בפעם הבאה" – ועוד שנה לא עשו כלום. זאת אומרת, יש שימוש לרעה במכשיר הזה. לדעתי, המשחק הפרלמנטרי הוא הרבה יותר חי. אם דיון בחוק שנופל לוועדה של יושב-שראש ועדה עובר לוועדה אחרת, מה האסון הגדול? למה צריך להכניס את המרוץ הזה? אם המליאה החליטה על העברה לוועדה ואף אחד לא התנגד, נקודה. זה סוף הדרך. המליאה יותר חזקה מוועדת הכנסת. לדעתי, מי שרוצה שיהיה ראש ועדה בכנסת בזמן הדיון על החוק ויגיד "אני מבקש להעביר לוועדה שלי" או שחבר שלו יגיד "אני מבקש להעביר להעביר לוועדה שלו". זה בסדר. כל עוד יש ערעור במליאה, ועדת הכנסת צריכה לדון. אחרת, אנחנו מתעסקים וכל היום יש מלחמות סרק. יושב-ראש ועדה יידע שזה עבר לוועדה – נגמר. גם אם זה עבר לוועדה אחרת, מה האסון? מה, חברי הוועדה פחות טובים מאחרים? לכן, לדעתי, צריך לבטל את הסעיף הזה בכלל ולהגיד: "העבירה המליאה לוועדה, וקיבלה המליאה ללא ערעור, הוא יישאר בוועדה הזאת". יושב-ראש הוועדה האחראי או שהוא חושב שהוא אחראי לא יכול לערער. רק אם יש ויכוח, ועדת הכנסת תחליט. זה הכי הגיוני.
משה זלמן פייגלין
אני חייב לומר שאני מסכים. חשבתי על הדברים תוך כדי, ולקחת לי את המלים מהפה.
מאיר שטרית
סימן שכיוונתי לדעת גדולים.
משה זלמן פייגלין
אם צריך לעשות תיקון, התיקון הוא אחורנית. אני רק מחזק את מה שמאיר אמר. המצב עכשיו הוא מצב בעייתי. דבר שהוחלט במליאה והוחלט בוועדה אמור להיות סופי. איזה מין דבר זה שאחרי זה מתחילים לשחק עם זה.
היו"ר צחי הנגבי
אלא אם כן מציעים ועדה אחרת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
זה בא לוועדת כנסת, ואז אתה מודיע את זה במליאה.
מאיר שטרית
ועדת הכנסת מחליטה.
היו"ר צחי הנגבי
אבל זה לא נושא שעומד במוקד ההצעה. זה חלק מהתפיסה. אפשר ללכת לעניין הזה, אבל זה לא פותר לנו את הבעיה שבמסגרתה היתה כבר החלטה.
אני רק אגדיר: בהנחה שקרה מה שקרה, בין אם היה ערעור או לא היה ערעור, ועדת הכנסת קיבלה כבר החלטה, ועדיין יש, לפחות היום בתקנון, אפשרות של ערעור נוסף. השאלה היא מה מסגרת הזמן שבו הערעור הנוסף הזה תקף.
ארבל אסטרחן
זה בסיבוב הראשון כי לפעמים זה עבר מהמליאה לְוועדה.
מאיר שטרית
אבל אם מקבלים את התיקון שאני מציע, לא צריך את זה.
אורי מקלב
כן צריך את זה. אומר היושב-ראש שצריך את זה בכל מקרה. אומר היושב-ראש שיכול להיות שהיו שתי הצעות וזה הגיע לוועדת הכנסת, ואז גם החלטה אחת.
מאיר שטרית
זה מגיע לוועדת הכנסת – נגמר.
היו"ר צחי הנגבי
אני רק רוצה לומר שאת הנושא הזה נעביר לישיבה הבאה שבה יהיו דברים שלא נספיק היום.
רוברט, בבקשה.
רוברט אילטוב
אני חושב שהדינמיקה שקיימת היום היא דינמיקה נכונה. יכול להיות שיש צורך בשינויים גם מעבר למה שקורה במליאת הכנסת, אם זה לצרכים פוליטיים ואם זה לצרכים ענייניים וגם אם זה צרכים לא ענייניים. גם לאופוזיציה צריך לתת את האפשרות להעלות את הנושא הזה, וזו גם זכות האופוזיציה לבוא ולהגיד שהם רוצים להעביר את זה מוועדה לוועדה גם כשבמליאה הוחלט. אני חושב שהדינמיקה היום היא דינמיקה היא הכי נכונה. לבוא ולהגביל כרגע את חופש הפעולה של יושבי-ראש מול יושבי-ראש אחרים או יוזמים או ממשלה אני חושב שזה לא נכון.
אורי מקלב
מה שמאיר העלה זה לא הנושא שאפשר לדון עוד פעם. הוא העלה שיושב-ראש ועדת הכלכלה לוקח את החוק ולא דן בו. באותה מידה אם הוא היה, מה יקרה? עכשיו הוא מאד-מאד ישתדל, והוא ישלח מישהו שיעקוב אחרי הדיונים.
מאיר שטרית
טוב מאד.
אורי מקלב
הוא יבקש את ועדת הכלכלה, ואז הסיפור היה דרך ועדת הכלכלה.
מאיר שטרית
בסדר גמור.
אורי מקלב
לא הרווחת שום דבר מהעניין הזה. אנחנו עשינו את הדבר הזה, שבכל אופן אנחנו חיים בתוך עמנו, --
מאיר שטרית
מי רוצה להרוויח?
אורי מקלב
--ואנחנו יודעים שאי-אפשר לעקוב כל זמן ולהיות בתוך המליאה. אתה יכול להיות בחוץ ובשנייה הוא ידון ואתה לא אמרת את זה. לכן זה נתן עוד אפשרות לדון, והדבר הזה חשוב ולא משנה מאיזה צד אתה נמצא.
מאיר שטרית
זה מה שגורם לזילות של הדיונים בכנסת.
אורי מקלב
זו זילות, אבל זה קיים. מצד אחד זו זילות, ומצד שני זה מקום שאין מחטפים ולא החלטות - - -
מאיר שטרית
זה לא מחטף. מה המחטף? יושבים חברי מפלגות בכנסת ומצביעים על חוק. באותו רגע כל חברי הכנסת - - -
יריב לוין
סכסוכים מיותרים וכל מיני.
מאיר שטרית
נכון. זה סתם מלחמות עולם בין המפלגות.
יריב לוין
סתם.
אורי מקלב
הרבה פעמים זה לא סתם. זה בוודאי לא מגיע לתכלית שאתה רצית להגיע אליה בזה שאני אומר שיושב-ראש ועדה מעכב את זה איך שלא יהיה. אם היה סיפור כזה, יושב-ראש ועדת הכלכלה – לא שהוא עצמו – היה אומר "כלכלה" והכל - - -
מאיר שטרית
מקלב, אני יכול לתת לא סיפור אחד אלא עשרה סיפורים. זה יוצר סכסוכים סתם בין ראשי ועדות.
היו"ר צחי הנגבי
רבותי, אנחנו צריכים להתקדם. אנחנו לא הולכים להצביע על זה.
אורי מקלב
בשבוע הבא - - -
היו"ר צחי הנגבי
נחשוב על זה.
אורי מקלב
אדוני היושב-ראש, מה שאני הצעתי בעניין הזה הוא בכל אופן לתת את הזמן: מאז שנקבעה הוועדה. זה פותר את כל הבעיה.
היו"ר צחי הנגבי
נדון בזה ונסכם בפעם הבאה.

אני רק אומר שמה שמוצא בעיניי בגישה של מאיר: שינוי גדול זה לא יעשה, אבל זה יחייב אנשים להיות יותר עם היד על הדופק, --
מאיר שטרית
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
--ולהבין מה קורה במליאה. ראש ועדה שרוצה להיאבק על הזכות שלו לדון בנושא אז הפעולה שנדרשת ממנו לא דרמטית. אם הוא לא יכול להיות, הוא יכול לבקש ממישהו. תמיד יש אנשים, קואליציה ואופוזיציה. אבל, נדון בזה ונסכם בשבוע הבא על אחד הכיוונים.
נתקדם לסעיף הבא.
ארבל אסטרחן
סעיף 5 הוא ביחד עם סעיפים 11 ו-12. זה ביחד כי זה על הצעות חוק.
שני הסעיפים הבאים, סעיפים 6 ו-7, על תיקון סעיפים 60 ו-61, עניינם דיון מהיר. זה נושא שעלה בכנסת הנוכחית בישיבות נשיאות הכנסת. כידוע, הצעה דחופה לסדר יכול להגיש רק ח"כ אחד מסיעה באותו נושא, ואם מגיע ח"כ שני מאותה סיעה עם הצעה באותו נושא שכבר הגיש ח"כ מהסיעה שלו – אומרים לו: אתה לא יכול.
מאיר שטרית
נכון.
ארבל אסטרחן
לעומת זאת, על דיון מהיר אין הוראה דומה. יו"ר הכנסת העלה, בישיבות הנשיאות, את העניין הזה, כשהוא ראה שיש כמה ח"כים מאותה סיעה שהגישו הצעות לדיון מהיר באותו נושא. הוא הציע לתקן את העניין הזה, וזה התיקון שמוצע כעת. יש פה כמה דברים שלובים, ואסביר אותם. קודם כל, התיקון לסעיף 60: היום כתוב עד מתי תוגש הצעה לדיון מהיר – "הצעה שהוגשה עד שעה 13:00 ביום ראשון, תידון על-ידי הנשיאות באותו שבוע, ולא תובא לאישור הנשיאות יותר מהצעה אחת בשבוע של אותו ח"כ". זה מה שקיים היום: ח"כ אחד יכול להגיש הצעה אחת לשבוע לדיון מהיר. עכשיו מוצע להוסיף: "לא תובא לאישור הנשיאות: (1) יותר מהצעה אחת בשבוע של אותו ח"כ" – וזה קיים היום – או "(2) הצעה של מציע שח"כ מסיעתו הגיש באותו שבוע הצעה לדיו מהיר בנושא דומה".
אברהם מיכאלי
איך יודעים מי הגיש לפני מי?
ארבל אסטרחן
הנשיאות יודעת.
רונית חייקין-יעקבי
יש מספור.
היו"ר צחי הנגבי
זה כמו בקופת-חולים.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אם יש צורך, יש גם שעה.
ארבל אסטרחן
ההשלמה לזה מופיעה בסעיף 7. אני שמה לשנייה בצד את פסקה (2) כי היא עניין אחר. סעיף 61 לתקנון אומר מה קורה כאשר יש הצעה לדיון מהיר והצעה דחופה באותו נושא. זה איזה שהוא חידוש שנעשה בכנסת הקודמת, ואז נאמר שאם יש הנשיאות הצעה לדיון מהיר והצעה דחופה באותו נושא, היא תחליט לגבי שתי ההצעות כאחת, אם לדחות את זה, אם לאשר את שתיהן כדיון מהיר או אם לאשר את שתיהן כהצעה דחופה. עד היום היינו צריכים לעשות פה קצת התאמות, כי דחופה אי-אפשר היה של שניים מאותה סיעה, אז אם הפכו מהיר לדחופה היינו צריכים להתמודד עם השאלה מה קורה עם מצב ששניים מאותה סיעה. לעומת זאת, אם הפכו דחופה למהיר, לא הייתה בעיה והיו יכולים להיות שניים מסיעה. היות ואנחנו לא רוצים גם את המצב הזה - - -
מאיר שטרית
בסוף התהליך הם באים ורואים שאף אחד לא בכנסת וחברי הכנסת לבד והשר לא נמצא גם כן, ונגמר העניין.
אברהם מיכאלי
מליאה ריקה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אנחנו לא יכולים יותר מלתת כלי עבודה.
אברהם מיכאלי
אנחנו יכולים גם בסוגיה הזאת לתת.
אורי מקלב
לא הבנתי את התקנה החדשה. את התיקון הבנתי, אבל מה החידוש?
קריאה
הוא רוצה שדיון מהיר יהיה - - -
מאיר שטרית
שלא יהיו שתי הצעות של אותו חבר גם דחוף וגם מהיר – מאותה סיעה.
רונית חייקין-יעקבי
לא.
זהבה אילני
גם לא רוצים שבדיון מהיר יהיה גם שטרית וגם שטרן.
מאיר שטרית
בדיוק, מאותה סיעה, וגם לא של אותו חבר.
זהבה אילני
וגם לא אותו נושא.
אורי מקלב
מה היתה התקנה בכנסת הקודמת?
ארבל אסטרחן
בכנסת הקודמת מה שאמרנו הוא שאם לוועדת הכנסת יש לה דיון מהיר והצעה דחופה באותו נושא, היא יכולה לאשר את שניהם כדחופה או את שניהם כמהיר. היא לא תיקח את אותו נושא --
קריאה
פעמיים.
ארבל אסטרחן
--ותאשר גם מהיר וגם דחופה באותו שבוע.
זהבה אילני
זה ברור.
אורי מקלב
לא ועדת הכנסת אלא נשיאות הכנסת.
ארבל אסטרחן
סליחה. הנשיאות. זה נקבע בכנסת הקודמת. אם אתה זוכר, בישיבת הנשיאות, ואני חושבת שזה היה גם כשאתה היית, העיר יו"ר הכנסת על כך שמוגשות הצעות של ח"כים מאותה סיעה לדיון מהיר. צריך לעשות התאמה, כי אם הופכים עכשיו הצעה לדיון מהיר להצעה דחופה, ומי שהגיש את הדחופה ואת המהיר הם מאותה סיעה, אנחנו רוצים למחוק אחד מהם כי לא ייתכן - - -
רונית חייקין-יעקבי
מה הבעיה? אז מוחקים.
ארבל אסטרחן
אוקיי. פשוט צריך להגיד את מי מוחקים.
קריאה
מי שקדם.
קריאה
את מי שראשון.
ארבל אסטרחן
אגיד לכם מה מוצע.
אורי מקלב
מה זה "מי שקדם"? מי שעשה דיון מהיר תמיד יקדם, כי זה ביום ראשון עד השעה 13:00 וזה רק ביום שני. באופן טבעי, מי שהגיש את ההצעה לדיון מהיר יקדם.
זהבה אילני
אבל דיון מהיר זה ביום ראשון. אז איך אתה משחק עם המספור?
ארבל אסטרחן
מה שמוצע הוא לא הראשון. מה שמוצע הוא: אם שני ח"כים מהסיעה שלך הגישו באותו נושא, אחד מהיר ואחד דחופה, אז אם הנשיאות מאשרת את זה כמהיר – זה שיגיש כמהיר הוא זה שידונו בהצעה שלו והשני יימחק. אם מאשרים כדחופה – זה שיגיש דחופה ידונו בשלו והשני יימחק.
רונית חייקין-יעקבי
אני רוצה להגיד משפט.
אורי מקלב
את משתתפת בנשיאות, ואת יודעת שהצעה דחופה לסדר – דנים בה בנשיאות קודם, אז ממילא יהיה שהדיון המהיר תמיד יתייתר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
לא, לא. אני תמיד מכינה לפני הנשיאות ואני תמיד מדווחת.
ארבל אסטרחן
ירדנה תמיד מעירה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אני מעירה אם יש שאילתא דחופה. אני עושה את ההתאמות. אני אומרת אם יש שאילתא דחופה, אם יש דיון מהיר ואם יש הצעות דחופות, והיושב-ראש יודע את זה לפני הנשיאות.
אורי מקלב
את צודקת שאת מעירה, ואנחנו יודעים ברקע שיש, אבל בסופו של דבר מקבלים את ההחלטה על ההצעות לסדר. אז מקבלים ארבע-חמש הצעות.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אבל, זה כשאתם יודעים שיש גם דיון מהיר.
אורי מקלב
אבל תמיד מתבטל ההצעה לדיון מהיר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
לא. היו לנו דברים שעברו לדיון מהיר. לא תמיד זה עבר לדחוף.
אורי מקלב
אדוני היושב-ראש, אני לא כל כך מתמצא בטכניקה, אבל לאור התיקון הזה מי שצריך להגיש את זה בעצם מנהל הסיעה. אני למשל לא יכול לדעת. אני צריך להגיש עד השעה 13:00. אני מגיש הצעה לדיון מהיר, ואני לא יודע שיפסלו לי את זה. אחרת, הייתי נותן נושא אחר. אם אני לא יודע ובסוף רק למחרת יגידו לי שזה פסול, אני יכול בעצם למצוא את עצמי בזה שאני רציתי להגיש איזו הצעה לדיון מהיר ואני לא אוכל להגיש אותה כי עבר הזמן ובזה היא תיפסל מכיון שעוד מישהו הגיש.
ארבל אסטרחן
איחרת את המועד. נכון.
אורי מקלב
לכן, מישהו צריך כאן לרכז את זה, כדי שיידע להגיד לי: בנושא הזה יש מישהו, ואתה צריך - - -
רונית חייקין-יעקבי
סליחה, בשביל מה יש מנהל סיעה?
זהבה אילני
אנחנו עושים את זה. זה התפקיד שלנו.
אורי מקלב
אצלי בסיעה עד היום הצעה דחופה לסדר – מנהל הסיעה עושה את זה, והצעה לדיון מהיר – הלשכה שלי עושה את זה ישירות. עד היום זה מה שהיה.
רונית חייקין-יעקבי
כל ההצעות הדחופות לסדר וכל הדיונים המהירים והשאילתות בעל-פה צריכים לעבור דרך מנהל הסיעה.
אורי מקלב
בהצעות דחופות לסדר והצעה לדיון מהיר אנחנו הגשנו.
רונית חייקין-יעקבי
כשהגישו אצלי הצעה דחופה לסדר בנושא X, הם יודעים שבנושא אותוX דורשים דיון מהיר ויש חפיפה בין שני - - -
זהבה אילני
גם לגבי שאילתות דחופות.
אורי מקלב
בדיון מהיר אצלי בסיעה אנחנו הגשנו ביום ראשון בכלל.
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי, אז תכניסו את מנהל הסיעה לעניין.
רונית חייקין-יעקבי
חבר הכנסת מקלב, זה לא משנה אם זה ביום ראשון או ביום רביעי לפני כן.
אני רוצה להגיד עוד משפט. בהצעות דחופות לסדר הרי כל דבר זה שלוש דקות במליאה. בדיונים מהירים אם יש לי שלושה מאותו דבר, חבר'ה, זה אותו זמן. תנו להם את הכלים האלה. זהו. הבנתם מה אמרתי?
ארבל אסטרחן
כן. זו בקשה שלהם.
אורי מקלב
למה אותו זמן?
זהבה אילני
בוועדה דנים באותו נושא.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
רונית, היה רצון לעשות האחדה, סטנדרטיזציה, בכלים הפרלמנטריים בדרך הייצוג של הסיעות.
היו"ר צחי הנגבי
זה מאד חשוב. זה מכניס סדר.
רונית חייקין-יעקבי
אני לא חושבת שזה קריטי.
קריאה
לא, בכלל לא.
היו"ר צחי הנגבי
לכאן או לכאן זה לא קריטי.
רונית חייקין-יעקבי
מה אכפת לכם אם יש שניים מסיעת מרצ שמגישים על הרווחים הכלואים? הרי הדיון בוועדת הכספים הוא אותו דיון והוא לא יהיה פחות זמן או יותר זמן. אבל במליאה זה כן לוקח זמן, כי אם יש שניים זה שלוש דקות כל אחד.
ארבל אסטרחן
זו הייתה המחשבה בכנסת הקודמת שלא הגבילו.
רונית חייקין-יעקבי
אז אתם רוצים לעשות? אז תגידו שדיונים מהירים והצעות דחופות לסדר - - -
היו"ר צחי הנגבי
ז

זה לא הם. זו בקשה של היושב-ראש. הם פועלים על-פי הבקשה של יושב-ראש הכנסת.
אורי מקלב
בכל אופן, יש הבדל. בהצעה לדיון מהיר אותו מציע מקבל את הקדמה בהצגה בוועדה. כשזה שניים מאותה סיעה, אני לא חולק עליכם, אם יהיו חמישה חברי כנסת שיגידו אותו דבר, זה מאבד משהו מתכלית הדיון ומאופי הדיון. ככה הם יוכלו לדבר אחר כך. --
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
רונית, אני רוצה להעיר משהו. הרי איך נולד הדיון המהיר?
אורי מקלב
--גם בוועדות יש ייצוג לסיעות.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אני רוצה לסבר את האוזן. הרי הדיון המהיר נולד ככלי פרלמנטרי שבא בעצם לדלג על המליאה. זאת אומרת, התקנון מאפשר לאשר עד חמישה נושאים בשבוע כהצעה דחופה שיידונו במליאה באותו שבוע, ובכל אופן יש איזה שהוא נושא שהוא חשוב אבל הוא לא יאושר כדחוף. באה הנשיאות ואומרת: הנושאים האלה יעברו במסלול מהיר לוועדה. הרי אם זו הייתה הצעה דחופה, זה היה אחת לסיעה. פה בא יושב-ראש הכנסת וחשבנו על זה ואמרנו שנעשה סטנדרטיזציה, האחדה, של דרך הייצוג של הסיעות בכל אחד מהכלים הפרלמנטריים, וזו ההצעה לפתחכם.
אברהם מיכאלי
ממילא הוא יכול לבוא לשם לדבר, אז זה לא מפריע לו.
היו"ר צחי הנגבי
אני חושב שזה תיקון טוב וסביר. יש עוד סעיפי משנה.
ארבל אסטרחן
עוד לא גמרתי לקרוא. לגבי סעיף 61 מוצע כך: (1) חבר כנסת לא יגיש באותו שבוע הצעה דחופה והצעה לדיון מהיר באותו נושא. זה אותו ח"כ.
קריאה
זה ברור.
ארבל אסטרחן
עוד מוצע: (ב) "החליטה הנשיאות כי הצעה לדיון מהיר תאושר לדיון כהצעה דחופה..." – לפי מה שאמרתי, בגלל שהיא היתה דחופה באותו נושא – "ובשל כך היו להצעה הדחופה כמה מציעים מאותה סיעה, תאושר לדיון רק הצעתו של חבר הסיעה שהגיש את הצעתו כהצעה דחופה". כלומר, לו יש עדיפות.

אותה תמונת ראי של זה יש בדיון המהיר, וכך נאמר: "(ג) החליטה הנשיאות כי הצעה דחופה תאושר לדיון מהיר..., ובשל כך היו להצעה לדיון מהיר כמה מציעים מאותה סיעה, תאושר לדיון רק הצעתו של חבר הסיעה שהגיש את הצעתו כהצעה לדיון מהיר". זו ההצעה.
היו"ר צחי הנגבי
הגיוני.
מאיר שטרית
פה צריך לשאול האם באופוזיציה מסכימים. צריך הסכמה שלהם.
קריאה
אני לא יודעת.
ארבל אסטרחן
אני יכולה להגיד שבנשיאות כן הייתה על זה הסכמה.
זהבה אילני
זה מהווה בעיה, אבל יש בזה שכל. בוא ונודה שזה גם פותר לנו הרבה בעיות בתוך הסיעה.
היו"ר צחי הנגבי
זה הכי פשוט.
ארבל אסטרחן
לסעיף 60 לגבי הדיון המהיר מוצע פה תיקון בעניין אחר – להוסיף ש"יו"ר הכנסת רשאי במקרים מיוחדים --
היו"ר צחי הנגבי
זה סעיף 6(2).
ארבל אסטרחן
נכון. זה סעיף 6(2) שבפניכם. היום סעיף קטן (ו) אומר: הסתיים דיון בהצעה לדיון מהיר, יונחו מסקנות הוועדה על שולחן הכנסת, אלא אם החליטה הוועדה שזה עלול לפגוע בביטחון המדינה וכו'". מוצע להוסיף: "ויו"ר הכנסת רשאי לקבוע, במקרים מיוחדים, כי הכנסת תקיים דיון, אישי או סיעתי, במסקנות שהונחו על שולחן הכנסת". היום אין אפשרות לעשות דיון במסקנות של דיון מהיר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
דרך-אגב, פעם זה היה. לקחו את זה, וגפני בא להגיש דיון במסקנות ואמרנו לו "אי-אפשר", ואז הוא אמר: "אני רוצה שזה יחזור". האמת שיש בזה...
היו"ר צחי הנגבי
פעם בכמה חודשים יהיה דבר כזה.
רונית חייקין-יעקבי
כשיהיה אי-אמון פעם בחודשיים או פעם בחודש, יהיה זמן בימי שני.
מאיר שטרית
אפשר גם בימי שלישי.
ארבל אסטרחן
אלה התיקונים לסעיפים 60 ו-61.
היו"ר צחי הנגבי
מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיפים 6-7 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 6-7 בהצעה לתיקון תקנון הכנסת נתקבלו.
היו"ר צחי הנגבי
עבר. תודה. נתקדם.
ארבל אסטרחן
סעיף 8 הוא לגבי סעיף 62, וגם בו יש שני תיקונים שונים. התיקון האחד הוא טכני לגמרי, וזה הסעיף שמדבר על נציגי הכנסת בוועדות מינויים – הוועדה לבחירת שופטים, דיינים, קאדים וקאדים מד'הב. התיקון הראשון הוא תיקון טכני: בחוק הדיינים תוקן שם הוועדה לבחירת הדיינים. פעם זה היה "ועדת המינוי", וזה הפך ל"ועדה לבחירה". צריך לעשות לזה התאמה בתקנון. זה משהו שהוא לחלוטין טכני, וזה מה שמופיע אצלכם כפסקה (1) בסעיף 8.
התיקון השני מהותי יותר. הוא גם בא להתאים לחקיקה. אני רוצה להעיר פה שבעקבות ההפצה לחברי-הכנסת בשבוע שעבר הוא התקשר אלי ואמר לי שהוא לא מסכים לנוסח הסעיף זה ובכל מקרה הוא מבקש שזה יידון בנוכחותו. אמרתי לו שאציג את הבקשה.
היו"ר הצחי הנגבי
הוא איננו. אני חושב שנכבד את הבקשה. חבל להציג את זה כי נעשה את הכל עוד פעם. נעבור לסעיף הבא.
ארבל אסטרחן
אוקיי. אני רק אגיד שהוא מדבר על נושא בחירת אישה.
מאיר שטרית
בחירת אישה לוועדה למינוי דיינים.
ארבל אסטרחן
בדיוק. צריך לעשות לזה השלמה.
היו"ר צחי הנגבי
בפעם הבאה אנחנו נגיד שצריכים שהוא יבוא. אם הוא לא יבוא, אנחנו נתקדם.
ארבל אסטרחן
את הפסקה הראשונה אפשר לתקן.
היו"ר צחי הנגבי
אבל נשאיר אותה.
ארבל אסטרחן
אוקיי.

הסעיף הבא גם עוסק בנושא הזה של בחירת נציגי הכנסת, אבל לא קיבלתי הערה. חוק הרבנות הראשית היום קובע שחמישה נציגי הכנסת באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשית ואת מועצת הרבנות הראשית ייבחרו על-ידי הכנסת או על-ידי ועדה שהכנסת תסמיך. כמו שאתם זוכרים, בכנסת הנוכחית זה נעשה בוועדת הכנסת, ובכל השנים האחרונות זה נעשה במליאה. לכן התקנון מתייחס רק לאפשרות של בחירה במליאה. התקנון אומר היום בסעיף 64: "לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לכינוס האסיפה הבוחרת..." – ולפי חוק הרבנות הראשית – "תבחר הכנסת את נציגיה לאסיפה הבוחרת... והם יכהנו על עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם;" – זה מינוח שקיים בכל הוועדות – ויחולו על זה ההוראות שחלות על בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, דיינים וכו' שזה הצבעה שמית וכו'. אין התייחסות בכלל למצב שבו הבחירה נעשית בוועדה כפי שנעשה הפעם, ולכן יש מקום להתאים את התקנון לשתי האפשרויות שחוק הרבנות הראשית מציע. לכן מה שמוצע הוא להחליף את סעיף 64 לגמרי ולהגיד כך:

תיקון אחד שאנחנו רוצים לעשות זה להתאים מצב שבו הבחירה נעשית בוועדת הכנסת.
תיקון נוסף הוא
אנחנו כתבנו בתקנון שהבחירה תיעשה לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לכינוס האסיפה הבוחרת. בתיאוריה זה נשמע מאד יפה, אבל מה שקורה בפועל הוא שלא תמיד מודיעים מראש מתי תתכנס האסיפה, ותמיד הדברים האלה נעשים ברגע האחרון וכל פעם מאריכים בהוראת שעה את כהונת הרבנים הראשיים. אתם מכירים את זה. לכן מוצע לקבוע "בחירת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת" תיעשה אותו דבר – "לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לכינוס האסיפה הבוחרת", ולהוסיף: "לא נקבע מועד כאמור, תיעשה הבחירה לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד האחרון לבחירת הרבנים הראשיים לישראל... או חברי המועצה". ואז אנחנו במצב שהכנסת בכל מקרה תבחר את נציגיה. אם הם קבעו תאריך או לא קבעו תאריך, נציגי הכנסת ייבחרו בזמן. זה תיקון אחד שמופיע בסעיף 64(א).

סעיף 64(ב) חוזר על מה שקיים היום – פשוט בגלל שאנחנו מחליפים את כל הסעיפים, כותבים את זה מחדש – ואומר: "נציגי הכנסת שנבחרו... יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם". אפשר לקבוע גם אחרת, אבל זה קיים גם בכל הוועדות האחרות לגבי שופטים וכו'.

על בחירת נציגי הכנסת יחולו הוראות אלה: אם נערכה הבחירה במליאה, יחולו הוראות – וכאן אנחנו מפנים לסעיפים שחלים על בחירה במליאה של הנציגים בוועדה לבחירת שופטים וכו', זאת אומרת כך וכך ימים מראש צריך להודיע לחברי-הכנסת, הבחירה היא חשאית, כל חבר כנסת יכול להציע את המועמדות שלו, מזכיר הכנסת מודיע 48 שעות מראש, ומה קורה במליאה. בנוסף, יש לנו את ההוראה שחבר-כנסת שהוגש נגדו כתב אישום יכולה ועדת הכנסת לקבוע שהוא לא יהיה מועמד. זה כל הדברים האלה שקיימים גם היום במליאה. ואז, יש את התוספת, וזה מופיע אצלכם בסעיף 64(ג)(2): "נערכה הבחירה בוועדה שהסמיכה הכנסת לכך יחולו הוראות" שאנחנו מכירים על בחירה בוועדה. היום יש כבר נושאי תפקידים שנבחרים בוועדות. למשל ועדת החוקה בוחרת נציג לוועדה שבוחרת את היועץ המשפטי לממשלה, וועדת החינוך בוחרת נציגים למועצת יד בן-צבי. אם הבחירה נעשית בוועדה כמו שקרה בכנסת הנוכחית, יחולו אותן הוראות גם מבחינת הסייגים למינוי בשל הרשעה וכו', גם מבחינת זה שבוועדה ההצבעה גלויה ולא חשאית, כמה זמן מראש צריך להודיע לחברי הוועדה וכו' – כל מה שאנחנו מכירים על בחירה בוועדה. שוב, זו התאמה של התקנון להוראות החוק.
היו"ר צחי הנגבי
האם התקנון היום מתייחס למצב שבו נבחרו נציגים, וזה בהקשר אחר, ולא תמה הכנסת אלא הנציג עצמו התפטר מהכנסת או שהוא נהיה שר או סגן שר?
ארבל אסטרחן
כתוב: "מונה נציג הכנסת בוועדת מינויים" – וזה יחול גם על הרבנות – "לשר או לסגן שר, יחדל לכהן כנציג כאמור עם מינויו ויתקיימו בחירות לנציג במקומו".
היו"ר צחי הנגבי
גם אם הוא עוזב את הכנסת.
ארבל אסטרחן
זה ברור. זה נציג הכנסת. זה כתוב: כל עוד הם חברי-הכנסת.
אברהם מיכאלי
זה כתוב במפורש.
ארבל אסטרחן
מה שמיוחד הוא שאם תמה כהונת הכנסת אבל הם כן נבחרו לכנסת הבאה, הם ממשיכים עד שהכנסת החדשה תבחר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כל עוד הם חברי-כנסת.
אברהם מיכאלי
מי יקבל את ההחלטה אם זה ילך למליאה או ילך לוועדה?
היו"ר צחי הנגבי
מליאת הכנסת.
ארבל אסטרחן
כתוב "ועדה שהכנסת הסמיכה". מה שלא כתוב כאן זה מי יציע את זה לכנסת. אם אני לא טועה, הפעם זה היה יו"ר הקואליציה שהציע לכנסת.
אברהם מיכאלי
כן, יריב הציע הפעם שנעשה את זה בוועדת הכנסת.
ארבל אסטרחן
נכון, ואז הכנסת הסמיכה את ועדת הכנסת.
אברהם מיכאלי
אז, בעצם, בתקנון זה לא קבוע ואנחנו צריכים לבוא ולבקש את זה מהכנסת?
ארבל אסטרחן
חוק הרבנות הראשית הוא זה שאומר שמי שיבחר את חמשת נציגי הכנסת זה הכנסת או ועדה שהכנסת הסמיכה לכך. האפשרות קבועה כבר בחוק. אנחנו פה קבענו איך תהיה הדרך: אם זה במליאה – זה יהיה חשאי וכו', ואם זה יהיה בוועדה – זה גלוי עם כל הפרוצדורה. נכון שלא כתוב כאן מי יציע לכנסת.
אברהם מיכאלי
מי יציע ובאיזה הליך.
היו"ר צחי הנגבי
בוועדה לבחירת שופטים יש נציג אופוזיציה וקואליציה. בזה לא?
ארבל אסטרחן
זה לא מוסדר. מה שאמרת עכשיו זה עניין של נוהג.
מאיר שטרית
הבחירה של הדיינים?
היו"ר צחי הנגבי
לא, לבחירת שופטים.
מאיר שטרית
בבחירת שופטים יש.
היו"ר צחי הנגבי
לא. היא אומרת שזה נוהג ולא חלק מזה.
עליזה בראשי
רק נציגים. אז חשאי. מה זה?
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי. בסדר.
אברהם מיכאלי
בשביל ההשלמה, איך אנחנו פותרים את הקטע של הנוהל? מי מביא את הבקשה למליאה?
ארבל אסטרחן
אפשר היה להוסיף כאן. לא חשבנו --
אברהם מיכאלי
אם כבר מתקנים, רוצים להתקין את זה בצורה הגיונית.
ארבל אסטרחן
--מי יציע את זה למליאה.
היו"ר צחי הנגבי
יושב-ראש הכנסת.
ארבל אסטרחן
לפי הצעת יושב-ראש הכנסת? בסדר.
אברהם מיכאלי
יושב-ראש הכנסת לא ירצה להיכנס לזה. הרבה פעמים זה חשבון פוליטי.
היו"ר צחי הנגבי
אין לו ברירה. הכנסת צריכה לבחור. יושב-ראש הכנסת חייב לוודא שהכנסת - - -
אברהם מיכאלי
אפשר שיושב-ראש הקואליציה הציע את זה וועדת הכנסת הסמיכה.
היו"ר צחי הנגבי
ועדה שהכנסת הסמיכה. לפעמים זה יכול להיות אחרת.
ארבל אסטרחן
מי יציע למליאה להסמיך ועדה?
אברהם מיכאלי
מי יציע למליאה? – אתה מבין?
היו"ר צחי הנגבי
יושב-ראש הכנסת.
אברהם מיכאלי
יושב-ראש ועדת הכנסת זה אולי עדיף.
היו"ר צחי הנגבי
ליושב-ראש הכנסת יש מחויבות.
ארבל אסטרחן
בסדר: לפי הצעת יו"ר הכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי. לעניין זה יש הסתייגויות לנוסח?
ארבל אסטרחן
זה עם התיקון של חבר הכנסת מיכאלי.
היו"ר צחי הנגבי
מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 9 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 9 לתיקון תקנון הכנסת, בכפוף לתיקון שהוצג, נתקבל.
היו"ר צחי הנגבי
אנחנו מסיימים ב-11:30, ויש לנו עוד קצת זמן. בבקשה.
ארבל אסטרחן
אין לנו עוד הרבה. הסעיף הבא הוא סעיף 10 שבפניכם, והוא תיקון לסעיף 77 שמדבר על הדיון המוקדם. זה לא איזה עניין מהותי. סעיף 77 זה סעיף שמדבר על הקריאה הטרומית, הדיון המוקדם במליאה. יש שם את סעיף קטן (ד), ואתם מכירים את זה, שאומר: אם הממשלה תומכת בהצעת חוק או לא מביעה עמדה, רשאי אחד מחברי הכנסת להציע להסיר. הוא יכול לנמק את זה שלוש דקות. אני חושבת שזה עניין שמזכירת הכנסת העלתה בפני עוד בכנסת הקודמת.
אברהם מיכאלי
יש בלאגן עם זה.
ארבל אסטרחן
עוד לפני שנפתחת המליאה, חברי כנסת כבר באים ואומרים לה: תרשמי אותי.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היו כבר מחכים ליד חדרי.
אברהם מיכאלי
זה לא רק זה. יש ויכוח מי לפני מי.
ארבל אסטרחן
נכון. לכן מה שמוצע לקבוע: רשאי אחד מחברי הכנסת הנוכח במליאה כפי שיקבע יו"ר הישיבה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
בקדנציה הקודמת היו מקרים מאד-מאד לא נעימים, ולבקשת יושב-ראש הכנסת דאז הוצאתי מכתב לחברי-הכנסת שברגע שנפתח הדיון בהצעת החוק מי שנוכח במליאה ורוצה להתנגד יצביע וכשיגיע המועד יושב-ראש הכנסת יראה והוא יחליט. עכשיו, בעצם, אנחנו מעגנים את זה בתקנון.
ארבל אסטרחן
בדיוק.
היו"ר צחי הנגבי
זה קיים גם בעניין ועדת חקירה פרלמנטרית.
ארבל אסטרחן
בדיוק אותו נוסח.
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי. מי בעד? מי נגד? תודה.

הצבעה

בעד סעיף 10 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 10 בהצעה לתיקון תקנון הכנסת נתקבל.
אברהם מיכאלי
אגב, גם בנוכחים יש לךְ לפעמים בעיה. לפעמים קופצים שניים, והשאלה היא מי קפץ לפני מי. היו לך בעיות השבוע.
היו"ר צחי הנגבי
זו בעיה של יו"ר הישיבה. זה לא ליד החדר שלה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
לא. יושב-ראש הכנסת רואה.
אברהם מיכאלי
השבוע היו לה ויכוחים שם.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
נכון, היה גם, והוא באמת פסק.
ארבל אסטרחן
לא נדון בסעיפים 11 ו-12, כי הם גם קשורים לעניין הזה של העברה מוועדה לוועדה.
מאיר שטרית
השאלה היא למה זה חוזר פעמיים.
ארבל אסטרחן
פעם זה על הצעה לסדר, ופעם זה על הצעת חוק – אחרי טרומית, ופעם הצעת חוק – אחרי ראשונה. לא נדון בזה עכשיו.
סעיף 13 שבפניכם מתקן את סעיף 90 לתקנון, שזה הסעיף שעוסק בהסתייגויות במליאה, ויש פה שלושה תיקונים. כמו שאתם מכירים, היום, כאשר יש סעיפים רצופים שלא רשומה להם הסתייגות, מצביעים עליהם ביחד. זאת אומרת, על סעיף 1 היתה הסתייגות ומצביעים עליו, ואחר כך היו על סעיפים 2, 3 ו-4 אין הסתייגות ומצביעים עליהם ביחד, ועוד פעם – אם על סעיף 5 יש הסתייגות מצביעים עליו לחוד. המינוח שכתוב היום זה: סעיפים רצופים שלא נרשמו להם הסתייגויות אפשר להצביע עליהם ביחד. נשאלה השאלה מה קורה אם לסעיף 2 היתה הסתייגות והיא נדחתה ולסעיפים 3 ו-4 אין הסתייגויות? בפועל, היו"ר אומר: "אוקיי. מצביעים על סעיפים 2, 3 ו-4".
מאיר שטרית
נכון.
ארבל אסטרחן
נכון, אבל זה כאילו לא עומד במינוח שאומר "סעיפים שלא נרשמו להם הסתייגויות" כי למשל בסעיף 2 נרשמה הסתייגות. למה הדבר הזה עלה? הוגשה איזו שהיא עתירה נגד חוק שעסקה מהותית באותו חוק ובין היתר העותר העלה גם את הטענה הזאת. אנחנו אמרנו שככה מקובל בכנסת ושאין עם זה בעיה וגם בית-המשפט אמר שזה לא איזה פגם אבל העיר שהנוהל הזה לא עומד בדיוק-בדיוק בלשון הסעיף. לכן, מה שמוצע הוא להגיד: סעיפים שלא נרשמו להם הסתייגויות או שלא התקבלה הסתייגות שנרשמה להם – יצביעו עליהם ביחד. בעצם, זה קיים גם היום.
מאיר שטרית
אולי אפשר לתקן עוד תיקון אחד? לבטל את ההצבעות השמיות. זה מנהג סתם מוזר.
היו"ר צחי הנגבי
אין בעיה. תשיג את הסכמת רוב האופוזיציה. האופוזיציה מונה 52, ותשיג הסכמה של 27.
זהבה אילני
אתה היית פעם באופוזיציה. זה תרגיל של האופוזיציה.
מאיר שטרית
אני ויתרתי על הצבעות שמיות. זה סתם טרטור של עצמנו. מה ההבדל? הרי בהצבעה אלקטרונית רואים מי הצביע מה. ככה אף אחד לא רואה כלום.
ארבל אסטרחן
נכון.
זהבה אילני
איך נתיש אתכם? איך נתיש אתכם?
מאיר שטרית
הייתי בסרט בקדנציה הקודמת והתשנו את עצמנו. בסוף אמרתי: די, אין יותר הצבעות שמיות.
אברהם מיכאלי
בגלל זה קדימה לא קיימת. מה לעשות?
היו"ר צחי הנגבי
אל תעליב את שאול מופז וישראל חסון. הם אנשים קיימים.
אברהם מיכאלי
סליחה, אני מתנצל.
היו"ר צחי הנגבי
זה ברור. מי בעד סעיף 13(1)? מי נגד? תודה.
הצבעה

בעד סעיף 13(1) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 13(1) בהצעה לתיקון תקנון הכנסת נתקבל.
ארבל אסטרחן
הפסקה השנייה בסעיף 13, בו מוצע לתקן את סעיף 90 – יש היום הוראה שאם התקבלה הסתייגות, יצביעו על הסעיף עם ההסתייגות. זה ברור. עוד פעם, זה קצת פינות. מה קורה אם ההסתייגות היתה למחוק סעיף שלם, למשל "סעיף 6 יימחק"? האם צריך עכשיו להצביע על האין-סעיף? ברור שלא. אם ההסתייגות היתה "להוסיף אחרי סעיף 6 סעיף 6(א)", האם עכשיו בקריאה השנייה צריך להצביע על סעיף 6(א) אחרי שההסתייגות היתה להוסיף אותו והצביעו? אנחנו חשבנו שצריך להבהיר שאם התקבלה הסתייגות למחיקת סעיף או להוספת סעיף, אין להצביע שנית על הסעיף שנמחק או שנוסף. זה בסעיף (2).
היו"ר צחי הנגבי
מצוין. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 13(2) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 13(2) בהצעה לתיקון תקנון הכנסת, נתקבל.
היו"ר צחי הנגבי
עבר.
ארבל אסטרחן
הפסקה השלישית, בסעיף 13 בו מוצע לתקן את סעיף 90, שמוצע לתקן היא מה קורה כשהמסתייג נעדר מהמליאה. הכלל היום הוא שאם נעדר המסתייג, לא מצביעים על ההסתייגות. אם ההסתייגות הוגשה על-ידי כמה ח"כים, מספיק כמובן שאחד יהיה. אם ההסתייגות הוגשה על-ידי שר או סגן שר, המצב היום הוא שמצביעים אם נכח אחד השרים או סגן השר שהגיש את ההסתייגות או סגן השר של השר שהגיש את ההסתייגות ולא סתם כל סגן שר.
מאיר שטרית
זאת אומרת, ההודעה האחרונה של אופיר אקוניס על הודעת הממשלה על רצונה להחיל רציפות בטלה?
ארבל אסטרחן
אנחנו בהסתייגויות, ותכף נגיע לרציפות.
קריאה
זה סעיף אחר – סעיף 97.
רוברט אילטוב
אם אתה מקבל את זה רטרואקטיבית, כן.
ארבל אסטרחן
אגב, זו שאלה טובה. זה הסעיף הבא.

התעורר מצב שהשר שהגיש את ההסתייגות לא הגיע בין אם הוא ויתר עליה או לא עניין אותו להגיע, וישב במליאה שר תורן. לכאורה, לפי מה שאמרתי שמספיק שיהיה איזה שהוא שר במליאה בשביל שיצביעו, מצביעים. אבל, נניח שהשר התורן לא יודע בכלל מהי ההסתייגות, כן רוצה או לא רוצה. מה שמוצע לקבוע כאן זה שאם המסתייג, שהוא שר או סגן שר, נעדר – יצביעו רק אם נמצא שר אחר או סגן השר של השר שהגיש וביקש להצביע על ההסתייגות. זאת אומרת, ישאלו את השר שנמצא "האם אתה רוצה להצביע?", כי היו מקרים שאמרו לו שהוא צריך לצאת. אתם זוכרים?
רונית חייקין-יעקבי
אז הם יעשו פוילישטיקים.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
לא, להפך. זה בא לעשות סדר.
ארבל אסטרחן
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא קשור לאופוזיציה. זה קשור לקואליציה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
או שהשר לא רצה שיצביעו ורצה רק להביע את ההסתייגות או שאי-אפשר לא להצביע עליה.
היו"ר צחי הנגבי
כן, שוכנע.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אם הוא לא יודע מה הייתה מהות ההסתייגות - - -
היו"ר צחי הנגבי
היום חובה להצביע אם יש שר.
ארבל אסטרחן
בדיוק, אם נמצא איזה שהוא שר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
בדיוק ככה.
ארבל אסטרחן
אם נמצא השר שביקש את ההסתייגות או סגן השר – יצביעו, אבל אם הוא לא נמצא ונמצא שר אחר – רק אם השר האחר מבקש.
מאיר שטרית
זאת אומרת, אתם רוצים להגדיל - - -
ארבל אסטרחן
כבר היום זה מוגדל. כבר היום מספיק שיהיה איזה שהוא שר.
קריאה
אם הוא לא נמצא, שלא יצביעו בכלל.
מאיר שטרית
הוא יכול לבקש בלי הסכמות של השר הרלוונטי?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אבל אם שר מגיש הסתייגות, מקובל שהוא הגיש את זה על דעת הממשלה.
ארבל אסטרחן
הוא יושב שם כנציג הממשלה. השר הרלוונטי הגיש את ההסתייגות.
מאיר שטרית
זה לא אומר כלום.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
זה שר אחר. זה הקטע. צריכים להגיד שהוא רוצה.
מאיר שטרית
אני מתנגד לזה, ואסביר מדוע. אני לא מסכים לזה.
קריאה
מכשירים את - - -
מאיר שטרית
אני רוצה להסביר את העניין, מאחר והיה לי סרט כזה. כשהייתי שר המשפטים, היה ויכוח חריף מאד בין שר התקשורת דאז רובי ריבלין לבין דידי לחמן-מסר ממשרד המשפטים. בדיון בוועדה על נושא התקשורת דידי לחמן-מסר הגישה המון הסתייגויות למרות שאני לא נכחתי באותו יום. היא הגישה, יעני פקידים במשרד המשפטים מחליטים שהם השר; לשר יש עמדה אחרת.
ארבל אסטרחן
זה עם חתימה של השר. בלי חתימה של השר לא מצרפים הסתייגות.
מאיר שטרית
לא, מה פתאום? הגישו הסתייגויות.
היו"ר צחי הנגבי
הוא היה השר.
מאיר שטרית
בדיוק, אני הייתי השר. אני לא חתמתי על שום דבר.
ארבל אסטרחן
אני מאמינה, אבל בלי חתימת השר לא אמורים לצרף הסתייגויות.
רוברט אילטוב
לא שמת לב.
מאיר שטרית
ממש לא שמתי לב...

בקיצור, הגישו הסתייגויות. רובי נכנס ללחץ אטמוספירי בעניין הזה. הוא אמר לי: מה, אתם הורסים לי את החוק, וזה לא בא בחשבון. מדובר על העברה בין זיכיונות לרישיונות, ואני תמכתי בזה. הוא בא אלי ואמר: מה אתה עושה לי? הורגים אותי. אמרתי לו: אל תהיה מוטרד. רובי, מה אתה מוטרד? אני לא מתכוון לנמק את ההסתייגויות. זה מה שקרה. הלכה למעשה, כשבאו ההסתייגויות, הודעתי שאני לא בא והיה דיון.
היו"ר צחי הנגבי
לא נימקת – זה לא קשור למה שכתוב פה. זה לגבי האם מצביעים עליהם או לא.
מאיר שטרית
אבל זו דרך. ברגע שאני לא מנמק, לא מצביעים וההסתייגויות נפלו.
ארבל אסטרחן
לא, אתה לא חייב לנמק.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אתה לא חייב לנמק. אתה רשאי לנמק. אבל אם אתה נוכח, צריכים להצביע.
מאיר שטרית
לפי התקנון הקיים היום, אם השר לא נמצא, ההסתייגות לא מוצבעות.
היו"ר צחי הנגבי
ההפך. יש מישהו אחר.
ארבל אסטרחן
לא. התקנון היום אומר שאם הוגשה הסתייגות בידי שר או סגן שר, יצביעו על ההסתייגות אם נכח באולם אחד השרים. מספיק ששר אחר יהיה.
מאיר שטרית
זה המצב היום?
ארבל אסטרחן
כן.
מאיר שטרית
אז קלקלו כבר את הקודם.
ארבל אסטרחן
נכון.
היו"ר צחי הנגבי
זה נועד לעזור לסיטואציה שאמרת.
רוברט אילטוב
מאז שהיית שר המשפטים קלקלו.
מאיר שטרית
זה לא בסדר.
ארבל אסטרחן
מה שמוצע פה זה דווקא ללכת לכיוון שלך, שאם השר שהגיש את ההסתייגות נמצא או סגן השר – יצביעו על ההסתייגות, ואם הוא לא נמצא ונמצא סתם שר תורן – יצביעו רק אותו שר יבקש.
היו"ר צחי הנגבי
זה רק אם הוא ביקש. איך הוא יבקש?
מאיר שטרית
ראש הקואליציה יגיד לו לבקש והוא יבקש.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
הוא יבקש, כי מישהו יגיד לו.
היו"ר צחי הנגבי
הקואליציה מייצגת את השר. חזקה על השר שהוא יגיד לקואליציה: חבר'ה, ויתרתי על זה, לא צריך להצביע. אם הוא לא יעשה את זה, זו בעיה. אבל זה נכון, כי זה מקל דווקא למנוע את הסיטואציה שאתה תיארת.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד סעיף 13(3) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 13(3) להצעה לתיקון תקנון הכנסת, נתקבל.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. עשינו את סעיף 13(3) – אז עשינו את כל הסעיף.
ארבל אסטרחן
נכון, עשינו את כל סעיף 13.
קריאה
יש לנו ישיבת סיעה.
רוברט אילטוב
יש חבר כנסת תורן?
מאיר שטרית
אופיר אקוניס. אני צריך ללכת.
היו"ר צחי הנגבי
יש עוד שלושה סעיפים אחרונים, ואנחנו מסיימים.
ארבל אסטרחן
לדעתי, פחות, כי את סעיף 16 כבר אישרנו, ונשארו רק סעיפים 14 ו-15.

סעיף 14 מדבר על נושא רציפות. בתקנון החדש ניסינו להבהיר בכל מקום: לא מספיק שיהיה כתוב "הממשלה תביע עמדה" ו"הממשלה תגיד", אלא מי יכול לדבר בשם הממשלה. יש דברים שונים: באי-אמון זה יכול לדבר, בהצעה לסדר זה יכול לדבר ובחקיקה זה יכול לדבר.
מאיר שטרית
אני מציע לשים את השר המקשר או את סגן השר המקשר במקום השר המקשר.
ארבל אסטרחן
נכון.
זהבה אילני
לא מספיק בערעור?
ארבל אסטרחן
על רציפות היום כתוב שהודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות תוצג על-ידי שר או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן. זאת אומרת, אם זה חוק של משרד הכלכלה, רק סגן שר הכלכלה יכול לנמק או כל שר. הוא יכול גם להציג רציפות וגם להשיב להתנגדויות לרציפות.
מאיר שטרית
הוא קובע: סגן שר מקשר.
ארבל אסטרחן
יש פה בקשה של מזכירות הממשלה שמקובלת גם על יו"ר הכנסת.
אברהם מיכאלי
ואם היה שר מקשר?
ארבל אסטרחן
היום, כל שר.
אברהם מיכאלי
סגן שר יכול להציג?
קריאה
סגן שר לא יושב בממשלה. זה העניין.
ארבל אסטרחן
זו הודעה בשם הממשלה. כאן יש בקשה של מזכירות הממשלה --
מאיר שטרית
להסמיך סגן שר מקשר.
ארבל אסטרחן
-- רק לעניין רציפות ולא לעניינים אחרים – לא לאי-אמון ולא לחקיקה – שסגן השר המקשר, אם קיים, גם יוכל להציג רציפות ולענות להסתייגויות על רציפות.
אברהם מיכאלי
אין לזה שום משמעות. הרי בהצבעה ממילא יצביעו איך שרוצים להצביע.
היו"ר צחי הנגבי
כן. זו גם הצבעה שתמיד השרים נמצאים, אבל לא משנה.
מאיר שטרית
תעבור על ההודעות של אופיר אקוניס בישיבה הקודמת של הכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
אני לא יודע על מה מדובר.
אברהם מיכאלי
למה? יכול להיות שעוד מעט הוא מתחלף עם מישהו אחר.
מאיר שטרית
הוא נתן כמה הודעות על החלת רציפות.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
הלנו אתה אם לצרינו?
היו"ר צחי הנגבי
מי מחליף אותו?
מאיר שטרית
לא חשוב. אני מציין עובדה. מה לעשות?
ארבל אסטרחן
בקריאה ראשונה למשל לא יוכל סגן שר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
רק סגן השר שבאותו משרד.
ארבל אסטרחן
זה רק רציפות.
מאיר שטרית
נכון.
זהבה אילני
הרחבת הסמכויות של אקוניס.
ארבל אסטרחן
זו באמת הרחבה.
אברהם מיכאלי
אבל, הודעת הרציפות היא הודעה טכנית. אז מה? הוא מקריא הודעה. מה?
ארבל אסטרחן
אגב, בעבר לא היה סגן שר מקשר, וככל שאני זוכרת לפחות לא בשנים האחרונות, כך שזה לא התעורר. זו הבקשה.
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי. זה מקל.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כן היה. שילנסקי היה סגן שר מקשר. הוא סגן שר במשרד ראש הממשלה והמקשר.
היו"ר צחי הנגבי
מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 14 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 14 להצעה לתיקון תקנון הכנסת, נתקבל.
היו"ר צחי הנגבי
תודה.
סעיף אחרון להיום. בבקשה.
ארבל אסטרחן
הסעיף האחרון הוא סעיף 15, וזה עניין שרלוונטי לתחילת כנסת וזה לעניין הרכב הוועדות שנקבע בתחילת הכנסת. כידוע, היום, הוועדה המסדרת מכינה הצעה של הרכב הוועדות ומביאה את זה למליאת הכנסת. לפי חוק יסוד: הכנסת, ההרכב אמור להיות הרכב שמי, כי המליאה קובעת את חברי הוועדה. זאת אומרת, אומרים: "ועדת הכנסת – אלה החברים, ועדת החוקה – אלה החברים וכו'". מה שקורה הוא שלפעמים בתחילת כנסת יש סיעות שלא נותנות או לא יודעות עדיין לתת את שמות החברים או חלק מהחברים. את יכולה להגיד: "אלה החברים שלנו. ועדת חוקה? נחליט עוד שבוע".
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
נודיע.
אתי בן-יוסף
חסר. בהמשך.
ארבל אסטרחן
העניין הוא מה קורה אם לאורך זמן סיעה לא נותנת את השמות שלה. האם במצב הזה כל אחד מחבריה יכול לבוא או שמא אף אחד מחבריה לא יכול לבוא? זה נקבע בוועדת הכנסת ובמליאה; הרי לא יתנו לסיעה כזו לעכב את הרכב הוועדות. אז המליאה מאשרת את הרכב הוועדות ואומרת: "אלה שמות חברי ועדת הכנסת, ויש עוד מקום לסיעת מרצ שתיתן שם". כמה זמן סיעה יכולה לא לתת את השמות? ומה קורה בזמן הזה? אף אחד מחבריה לא יכול לבוא, כי הכנסת לא בחרה את הנציג שלה?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
ומי שיבוא – הוא חבר ועדה?
אברהם מיכאלי
אם הם לא באים, למי זה מפריע? אם הם לא באים, שלא יבואו. מה, אני צריך להיות מוטרד מזה?
ארבל אסטרחן
אין לזה היום הסדרה. מוצע כאן שבאמת הכנסת היא זו שתקבע את ההרכב לפי הצעת הוועדה המסדרת, והקביעה תהיה בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת, בגודל הסיעות וכן בהודעת הסיעות על שיבוץ חבריהן אם נמסרה. פה מוצע להגיד שאם לא מסרה סיעה הודעה כזאת, יהיו חבריה רשאים להשתתף בישיבות ועדה כממלאי מקום, כלומר יש מקום למרצ וכל אחד יוכל לבוא, במשך תקופה שלא תעלה על 45 מיום שהכנסת בחרה את חברי הוועדה. בחלוף התקופה לא יהיו חברי הסיעה רשאים להשתתף כחברי הוועדה בישיבותיה עד לבחירתם על-ידי הכנסת כחברי הוועדה.
אברהם מיכאלי
למה נולד הצורך הזה? עוד לא הבנתי.
רונית חייקין-יעקבי
כן, רציתי לדעת באמת. מאיפה זה?
ארבל אסטרחן
כי זה קרה גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הנוכחית. המליאה הרכיבה את הוועדה.
אברהם מיכאלי
שלא באו?
ארבל אסטרחן
לא שלא באו אלא שהסיעה לא נתנה שמות.
היו"ר צחי הנגבי
למה זה מפריע למישהו?
רונית חייקין-יעקבי
זו בעיה של הסיעה.
זהבה אילני
זו בעיה של הסיעות.
ארבל אסטרחן
לא.
רונית חייקין-יעקבי
למה?
היו"ר צחי הנגבי
בואו וננסה להבין למה.
ארבל אסטרחן
הרי הכנסת קבעה: "אלה חברי ועדת הכנסת, והאחרון הוא מרצ – נציג".
היו"ר צחי הנגבי
מרצ לא מילאה נציג 97 ימים.
ארבל אסטרחן
נכון. אני חייבת לומר שהיתה מחלוקת גם אצלנו בלשכה המשפטית וגם כשדיברנו על זה עם ח"כים האם זה אומר שיש מקום למרצ וכל אחד יכול לבוא, ואז בעצם אין לה אינטרס לתת שם של חבר, או שמא זה אומר שכל עוד היא לא נתנה חבר אף אחד לא יכול לבוא.
היו"ר צחי הנגבי
מה זה "לבוא"? להצביע הוא לא יכול.
ארבל אסטרחן
להצביע.
היו"ר צחי הנגבי
ממלא מקום יכול להצביע גם אם הוא לא מונה על-ידי הכנסת?
זהבה אילני
אם אופוזיציה מתמודדת על ראשות ועדה, אז איך אנחנו יכולים לשבץ? אנחנו לא תמיד יכולים לשבץ במיידי.
ארבל אסטרחן
עוד 45 יום?
היו"ר צחי הנגבי
לא. השאלה היא: להצביע.
זהבה אילני
הרי גם אנחנו לא הגשנו שמות.
ארבל אסטרחן
45 ימים? לא.
אברהם מיכאלי
אומרים: חברים, שיגישו בזמן.
ארבל אסטרחן
45 ימים זה המון זמן אחרי שקמו הוועדות. הרי יש זמן עד שנותנים - - -
זהבה אילני
אבל האופוזיציה והקואליציה זה אותו סיפור.
היו"ר צחי הנגבי
אני רוצה להבין את נושא ההצבעה. מרצ לא מינתה נציג – למה יש לה מישהו שיכול להצביע שם?
ארבל אסטרחן
מה שקורה הוא שכשהקימו את הוועדות במליאה ידעו שרוצים שיהיה כך וכך לליכוד ושנתנו שמות ושיהיה כך וכך לעבודה וכו', וידעו שמגיע למרצ מקום בוועדת הכנסת. אז כשהקריאו את ההרכב לאישור המליאה, אמרו: "אלה הם החברים, חבר הכנסת הזה, הזה והזה ומרצ". ברגע שאמרו את זה במליאה, מה זה אומר? נציג מרצ יכול לבוא ולהצביע או לא יכול? וזאת בתקופה הזאת עד שנתנו שם.
רונית חייקין-יעקבי
יש מצב שאת יכולה לא לתת לחבר-כנסת להצביע?
ארבל אסטרחן
כן, כי המליאה לא בחרה אותו.
היו"ר צחי הנגבי
הוא גם לא קיים. כתוב "מרצ".
רונית חייקין-יעקבי
כאן יש לו מקום. בסדר, חבר'ה,...
היו"ר צחי הנגבי
כתוב שיש מקום לסיעה, והסיעה יכולה לקבל החלטה מי האיש שלה. אבל, אם היא לא מקבלת - - -
רונית חייקין-יעקבי
אז אתה מונע מהסיעה?
אברהם מיכאלי
יש פגיעה חוקתית בכך שסיעה מסוימת שהתרשלה ולא הגישה את המועמד שלה שזכויותיה נפגעו בזה שהם לא ישבו בוועדת הכנסת הזמנית? אני לא מבין את זה.
היו"ר צחי הנגבי
לא. אנחנו שואלים: מה הוא מחיר ההתרשלות?
אברהם מיכאלי
נכון, מה יקרה?
היו"ר צחי הנגבי
איפה יש אינסנטיב? איפה נותנים תמריץ לסיעה לעמוד במחויבות שלה?
ארבל אסטרחן
לדעתי, 45 ימים זה המון זמן.
רונית חייקין-יעקבי
למה זה קריטי?
ארבל אסטרחן
למה? כי הפעם התעוררה מחלוקת אמתית. אני חושבת שהייתה סיעה אחת, או שתיים, שמשכה ומשכה ולא נתנה שמות, והם באו ושאלו.
רונית חייקין-יעקבי
למה?
ארבל אסטרחן
לא יודעת. זו סיעה קטנה.
היו"ר צחי הנגבי
ויכוח פנימי.
אברהם מיכאלי
ויכוח פנימי שלהם.
ארבל אסטרחן
הם באו ושאלו אותנו – כשהקריאו את ההרכב במליאה, אמרו שיש להם נציג – האם עכשיו הנציג יכול לבוא ולהצביע. אני חייבת לומר שאני חשבתי שכן, ואחרים חשבו שלא.
קריאה
שלא.
קריאה
שלא?
רוברט אילטוב
זה נשמע "כן"?
היו"ר צחי הנגבי
אפשר להאריך את זה מעבר ל-45 ל-60 יום, אבל יותר מחודשיים לקבל החלטה על מינוי בוועדה זה - - -
אברהם מיכאלי
כמה זמן הוועדה הזמנית קיימת?
היו"ר צחי הנגבי
זה לא הזמנית.
אברהם מיכאלי
זה בכלל?
ארבל אסטרחן
בכלל בוועדות.
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי, ניתן 60 ימים ונלך על הסעיף הזה.
ארבל אסטרחן
אני חשבתי ש-45 ימים זה הרבה, אבל בסדר.
אתי בן-יוסף
מהכנסת הבאה.
ארבל אסטרחן
רק שלא יחשבו כל הסיעות שיש להן עכשיו 60 יום.
היו"ר צחי הנגבי
לא. עובדה שעשו את זה גם בלי זה.
ארבל אסטרחן
הרי היום כבר נותנים זמן לסיעות מלכתחילה לתת את השמות. כולם נתנו את השמות. סיעה שלא נתנה – עכשיו לתת לה עוד 60 יום? אני לא יודעת. 45 יום לא נשמע לכם מספיק?
אברהם מיכאלי
אני חושב שזה פינוק לסיעות. שיתווכחו עד מחר ושיתנו את השמות בזמן, וזה הכל. אחר כך שיחליפו ביניהם את החברים.
היו"ר צחי הנגבי
קודם כל, אלה באמת מקרים חריגים, כי לסיעה ולח"כים יש אינטרס להיות חברים בוועדות. זה קורה כשיש מחלוקת. אנחנו המתנו בסבלנות שבעה חודשים עכשיו למנות את הוועדה – מה ששר הביטחון ביקש – בעניין פטור לבנות. אבל גם זה הגיע עד- - -
רונית חייקין-יעקבי
כמה זמן תמתין ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון?
היו"ר צחי הנגבי
אני חושב שכבר היום יצטרכו לגמור את זה.
עליזה בראשי
זה בוער לך עכשיו. אחרי 60 יום זה לא בוער לךְ. זה הכל עניין של... זה לא אישי.
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי. נלך לקראת האופוזיציה וניתן לה עוד 15 יום, כלומר זה 60 ימים.
ארבל אסטרחן
אני רק מבהירה שב-60 הימים האלה כל אחד מהסיעה יכול להצביע בגלל שיש להם נציג.
רונית חייקין-יעקבי
בדרך-כלל, הרי 98% נותנים את זה בזמן ו-2% לא נותנים.
ארבל אסטרחן
אני מקווה שזה לא יגרום - - -
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
חל על זה שאם יש מחלוקת מי מייצג את הסיעה – זה יושב-ראש הסיעה?
ארבל אסטרחן
כן.
היו"ר צחי הנגבי
רבותי, אנחנו אישרנו רק דברים בודדים לדיון ההמשכי.
אתי בן-יוסף
הצבעת, כן?
היו"ר צחי הנגבי
אני מודה לכם. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:27.>

קוד המקור של הנתונים