הכנסת התשע-עשרה

PAGE
2
ועדת הכלכלה
03/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 129>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ל' בכסלו התשע"ד (03 בדצמבר 2013), שעה 9:00

<תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) (תיקון), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
אפרת אביאני - סגנית ליועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מועמר חאג' יחיא - מנהל תחום ביטוח כלכלי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה טיש פיגנבוים - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נדב גלאון - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמנון ליברמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן רטמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יותם זעירא - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

שייקה דרורי - מנכ"ל, מועצת החלב

איציק שניידר - מנכ"ל, התאחדות מגדלי הצאן בישראל

חובב ינאי - פעיל, המשמר החברתי

אפרי רייקין - סמנכ"ל, מועצת החלב

מרב תורג'מן

לאה ורון

הדר אביב
<תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) (תיקון), התשע"ג-2013>

רבותי, בוקר טוב. יום שלישי, ל' בכסלו, אנחנו עוד מעט ניכנס לטבת. סדר היום: תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) (תיקון), התשע"ג-2013. ממשרד החקלאות, מי מציג את הנושא?

שלום, אפרת אביאני מהלשכה המשפטית. דוקטור נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינריים גם נמצא כאן.

תיזהר מאוד להסתובב בכנסת עם שם כזה, כי הבן של זהבה גלאון, נדב גלאון, מריץ עכשיו את פואד לנשיאות, אז שלא פעם יגידו לך נשיא, לא נשיא.

למדתי את זה כבר.

אולי הוא בסוף ימצא את עצמו בכלל בבית הנשיא.

בית הנשיא, כן.

בבקשה, סליחה.

אני רוצה להקדים ולומר תודה ליושב-ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה, על ההזדמנות להביא בפניכם את התקנות וגם על כל מה שיהיה פה בהמשך היום הזה, על ריכוז כלל הנושאים הדחופים שהיו לנו בתחום החקלאות.

אנחנו הבטחנו למשרד החקלאות שאנחנו נקדם את הנושאים., ואנחנו עושים זאת.

תודה רבה.

התקנות העיקריות שאותן אנחנו מבקשים לתקן עוסקות בהסדר הפיקוח הווטרינרי על בקר, שהוא בעצם הסדר די הרמטי של פיקוח וטרינרי שכולל סימון ורישום של כל ראש בקר במדינה, ובתיקון הזה אנחנו רוצים לייעל ולהגביר את הפיקוח הווטרינרי בכמה היבטים.
היבט אחד נוגע להקדמת הגיל שבו יסומן רוב הבקר שמוחזק בישראל, מגיל חצי שנה לשבעה ימים. וזאת כדי שיהיה פיקוח קצת יותר הדוק, איפה שהדבר אפשרי, כאשר אנחנו מחריגים מזה את הנושא של בקר למרעה. דוקטור גלאון יוכל להסביר על ההבדלים בין בקר שמוחזק ברפת או במפטמה, לבקר שמוחזק במרעה – שם אנחנו מבקשים להשאיר את המצב כפי שהוא, שיסומן החל מגיל חצי שנה.

היבט נוסף שאנחנו מבקשים להסדיר פה הוא נושא חובת קיומו של הסדר לפינוי פגרים. זו בעיה גם של פיקוח וטרינרי, פיקוח על מניעת הפצת מחלות וגם בעיה תברואתית, בעיה של איכות הסביבה, הנושא של טיפול בפגרים.

למעשה, בתקנות האלה אנחנו מבקשים לקבוע שמי שמחזיק בקר צריך להיות אחראי לסיכונים החברתיים, הבריאותיים, שנובעים מהחזקת הבקר שלו, וצריך להיות לו סוג של הסדר לפינוי פגרים. כפי שמי שנוהג ברכב צריך שיהיה לו ביטוח - - -

כשהוא דורס מישהו - - -

נכון, ביטוח חובה. ככה, למי שמחזיק בקר צריך להיות סוג של הסדר חובה לפינוי הפגרים, כי הבעיה של פינוי הפגרים היא בעיה גדולה.
רוב ענף הבקר מוסדר, כל הבקר שנמצא ברפת החלב מוסדר. יש לנו שוליים, וגם בעניין הזה ירחיבו אנשי המקצוע.

אפרת, אם הכול כל-כך ברור – יש איזושהי בעיה כאן?

אני לא יודעת שיש בעיה עקרונית.

יפה. דוקטור גלאון, בבקשה.

אנחנו לא מזהים בעיה. נתחיל בעניין הכילוי שהוא פשוט.

מדוע הדברים האלה לא היו מוסדרים קודם? מה היתה הסיבה, שעכשיו אנחנו מכניסים את זה לתקנות? בעבר היה יותר מערב פרוע כזה?

יש חובה להעביר לכילוי, אבל זה בתקנות אחרות, תקנות הפסדים, שקובעות שאם מישהו מחזיק בבקר, הוא צריך להעביר אותו לכילוי או לאתר הטמנה.

אבל לא אכפו את זה באמת.

זה קשה לאכיפה, כי כשאתה מוצא את הפגר, אתה גם לא יודע למי הוא שייך - - -

ולכן התקנה הזאת, חובת הסימון. ואז אפשר יהיה גם להעניש ולאכוף.

נכון, וגם להקדים תרופה. זאת אומרת, לא כשכבר יש פגר קמה החובה, אלא עוד בזמן שהבקר חי ואתה מחזיק בו, יש לך הסדר.

דרך אגב, אני מניח שזה קיים בארצות-הברית, באירופה.

בהחלט, זו חובה ברורה.

אני מודה לך. דוקטור גלאון, מה יש לך להוסיף לנו?

לגבי הסימון, למעשה באמצעים הטכנולוגיים שקיימים היום, והם פשוטים, יכול כל מגדל לסמן עגל שנולד או עגלה שנולדה ברפת ליד ביתו מיד עם היוולדם. כלומר, אנחנו אומרים עד גיל שבוע, ועוד שבוע על-מנת לדווח את זה לרשויות, אלינו. זה מקטין את חלון הזמן שלצערנו אפשר להשתמש בו למכירה של זה בשוק כזה או אחר, שבסוף מגיע ל"שחיטה שחורה".
לגבי הבקר שנולד במרעה, שם זה יותר מורכב מבחינת הממשק. הפרה נמצאת רחוק, הבוקר לא לידה, אז שם אנחנו משאירים את חלון הזמן של עד שישה חודשים. אבל גם שם, אם הוא מוכר אותו לפני שישה חודשים, הוא חייב לסמן אותו.

אני מודה לך.

וזה מכוח מה, שהוא חייב לסמן אותו אם הוא מוכר אותו?

זו הוראה שכבר קיימת בתקנות העיקריות.

אה, אוקי, כי זה לא מופיע בתקנות המוצעות להוראה הזו.

אם כך, אנחנו נעבור להקראה. בבקשה, אפרת.

"תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) (תיקון), התשע"ג - 2013
בתוקף סמכותי לפי סעיף 22 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו - 1976 (להלן – התקנות העיקריות) -
(1) אחרי הגדרת "המנהל" יבוא :

""לשכה וטרינרית מחוזית" – כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עימן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן – אתר המשרד);";

(2) אחרי הגדרת "מוביל" יבוא:

""מסמן בקר" - מי שהוסמך לסמן בקר לפי תקנה 6(א)"."

יש למישהו הערה לסעיף 1?

הצבעה 1

בעד – פה אחד

תיקון תקנה 1 נתקבל.

אני מאשר. בבקשה, סעיף 2.

"החלפת תקנה 2
והוספת תקנה 2א
במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:
"2. חובת רישום, סימון ודיווח –



(1) לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה :
(1) בקר במרעה - מגיל שישה חודשים ומעלה;
(2) בקר שאינו במרעה – מגיל שבעה ימים ומעלה.
(ב)
סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
(ג) לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה."

לגבי ההגדרה של בקר במרעה – אני שוחחתי עם עורכת-הדין אביאני, אני סברתי שיש מקום להגדיר מהו בקר במרעה. הואיל והתקנות האלה, יש להן סנקציה פלילית, ראוי שתהיה הבחנה ברורה מהו בקר שגדל במרעה מהו בקר שגדל שלא במרעה, דהיינו, במפטמות או ברפתות.

והפתרון אליו הגעתן?

אני הצעתי הגדרה, לגבי בקר במרעה: בקר המוחזק בדרך קבע בשטח פתוח המיועד לרעייה.

אני חושב שזה עובר את מבחן העברית, ואת מבחן אביאני גם כן.

ואת מבחן גלאון גם.

המושג "רעייה" הוא מושג ברור וידוע, והשטחים הם שטחים ברורים וידועים.

אז אנחנו מצרפים את זה עם התיקון הזה. הלאה, הערה נוספת.

הערה נוספת נוגעת לאופן הדיווח. כאן בתקנות מוצע שהדיווח יהיה בדואר אלקטרוני בלבד, ואני סבורה שאולי יש מקום להוסיף אפשרות לדווח בדואר רשום ולא רק בדואר אלקטרוני. יכול מאוד להיות שיש מצבים שלאותם מגדלים אין חיבור.

עדיין אין דואר אלקטרוני. אני מניח שבעוד חמש שנים זה כבר לא יהיה. מר ליברמן, בעוד חמש שנים הכול יהיה בדואר אלקטרוני?

לחלוטין.

אבל עד אז, אולי כדאי דואר רשום בינתיים.

גם וגם. זאת אומרת, לאפשר את האופציה הזו, ואת האופציה הנוספת.

אנחנו כבר היום נמצאים במצב ש-90% מהבקר מסומן על-ידי המגדלים, ויש להם דואר אלקטרוני. אותם אחוזים בודדים שעדיין אין להם, יכולים עדיין לדרוש שאנחנו נסמן. אבל התנאי הזה, שאם הוא רוצה לסמן בעצמו, הוא כן יידרש למחשב ביתי, זה כל מה שנדרש, יקל עלינו. ואנחנו גם מפתחים אפליקציה שקיימת, למשל, בדיווחי חיסון כלבת, שבטלפון סלולרי ניתן לדווח את זה.

אני אומר את האמת. סלולרי יש כבר לכל מגדל, אז אם סלולרי, אז זה מספיק. בשביל מה צריך את הדואר הרשום?

פעם, אני יודע, במערב הפרוע, וגם אני, כשהיינו מסתובבים במדבר, חבר'ה, לא היה להם לא טלפונים, לא כלום. היית צריך לשלוח להם דואר רשום, לא היו מקבלים, היו קאובויז. היום זה כבר, כולם עם אימייל.

זה נכון. אני מסכימה, אבל אני עדיין חושבת שקודם כל, מבחינת חקיקה, מבחינת אחדות החקיקה, עדיין לא ראיתי חקיקה שמדברת על דיווח אלקטרוני בלבד. אני חושבת שבכל זאת חייבת להיות האופציה הזו.

עורך-דין אביאני, תפתרו לי את הסיפור הזה.

אנחנו יכולים להסכים לדיווח בפקס, כי קודם כל, דואר רשום זה גם לוקח יותר זמן.

בסדר, פקס.

אז פקס זה בסדר. פתרון ביניים.

עכשיו, מתוך ה-90% ששולחים אלקטרונית, 50% יחזרו לפקס, אנחנו חוצים את הבעיה של הקלדה נוספת, טעויות ברישום.

אני רוצה לפשט.

יש גם התאמה חקיקתית. בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, אנחנו מסמיכים מסמני כלבים, וכל הדיווחים הם בדואר אלקטרוני, לפי החוק. ובאמת, אנחנו חושבים שהסיכון שלאחד המסמנים לא יהיה דואר אלקטרוני, ובגלל הצורך בהסמכה הוא יפתח תיבת מייל, אז זה לא נטל שהציבור לא יכול לעמוד בו.

להחלטתך.

אני אגיד לך מדוע אני נוטה פה לגישה של אביאני וגלאון – משום שאני מסתכל על האוכלוסיה. אם באמת היתה אוכלוסיה של אנשים מבוגרים יותר – אבל בסופו של דבר, אוכלוסיית הבוקרים זו אוכלוסיה שעדיין, גם כשהם מבוגרים הם במיטב שנותיהם, וגם כשהם בני 80 הם "ג'אברים", עם אימיילים והכול. אז אני לא רואה שיש פה בעיה, שאנחנו נפסיד איזה פלח שוק, בנושא הזה.

השאלה היא אם כל המגדלים - - -

אתה מכיר את המגדלים כולם.

אני אומר, אותם מגדלים בודדים, לנו אין בעיה היום לסמן עבורם. יותר קל לנו לסמן עבור ה-5%, שזה הרי מופיע בחוק, שאין להם את האמצעים האלה ולשכנע אותם לעבור לאמצעים, אבל לא לאבד את ה-95% האחרים שיחזרו לפקס.

אז איך? אתה רוצה תמריץ, שגם ה-5% האלה – יש להם פלאפון?

כן.

יש היום מישהו שמגדל בקר שאין לו פלאפון? – שיקום. אין. אז אני חושב שבמקרה הזה, אני הולך עם - - -

זה להחלטתך, כמובן.

כשאתה אומר "לסמן עבורם", איך אתה יודע עבור מי לסמן?

כל מי שלא מעביר דיווחים - - -

אה, אתה מחכה שהוא לא יעביר דיווחים, ואז? - - -

לא, זה פשוט. קודם כל, אנחנו מדברים על אוכלוסיית משקים של כ-1,300 מקסימום, ורפתות החלב, שזה בעצם אלה שנולדים, זה אפילו פחות מ-900. אנחנו מכירים אותם אחד-אחד, ויש לנו שש לשכות. כל לשכה מכירה בדיוק מי הקהל שעובד מולה, וממילא נשארו רק בודדים - - -

חבר הכנסת לשעבר, אבו וילן. בוקר טוב לאיש הבקר, רפתן לשעבר.

בוקר אור.

רפתן ובן לרפתנים.

כן, האבא שלו, אני חוזר תמיד, היה התלמיד הכי מבוגר והכי מוצלח שלי. הוא היה משהו-משהו.

ואמא שלי היתה 40 שנה רפתנית.

וסימנה לבד את העגלים.

גברת ורון?

כן, אדוני היושב-ראש?

ההסבר של דוקטור גלאון סיבר את אוזנך?

אדוני צריך להחליט.

אדוני החליט, אבל רציתי שגם - - -

אז תחליט, אז בסדר גמור. זה בסדר גמור.

תודה. אנחנו מתקדמים היום, בעידן האימייל.

אם יהיה דואר אלקטרוני.

תודה רבה.

אם כך, אנחנו מאשרים - - -

רגע, לא, לא קראתי את החצי השני של התקנה.

כן, אני יודע. אנחנו רוצים לאשר את החלק הראשון. את 2א אני מאשר עם התיקון של מרב לגבי הגדרת בקר במרעה.
הצבעה 2

בעד – פה אחד

החלפת תקנה 2 נתקבלה.

תודה רבה.

עכשיו 2א, בבקשה.

2א. הסדר פינוי פגרי בקר


(1) לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או מיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
(2) מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם."

אז זה באמת מה שדיברנו קודם, שאנחנו מבקשים שיהיה להם את סוג ההסדר הזה בכל זמן שמחזיקים בקר, עוד לפני שהוא מת.

עורך-דין אביאני, מהי העלות של התהליך הזה, והאם תהיה לו השפעה על מחירי הבקר הנמכר?

דוקטור גלאון יסביר.

הדרישה הזאת היום כבר נדרשת מבעלי הרפתות ומעגלים שנולדים בארץ, מעגלים שנולדים במרעה. היא תידרש גם מיבואנים שמביאים בקר לארץ וכיום משתמשים במטמנות.

העלות שאנחנו מעריכים, ונמצא פה נציג החשיבה הכלכלית של המשרד, היא סדר גודל של כ-12 שקלים לראש בקר, תוספת ביטוחית לשנה. אם נחשוב שמחיר העגל שנכנס לארץ הוא כ-2,000 שקל, אז מוסיפים על זה 12 שקלים.

לחשוב שמהעגל הזה יש כ-200, 250 קילוגרם בשר, אז זה 12 שקלים שמתחלקים על ה-200–250 קילוגרם בשר. מבחינת מחיר לצרכן, אין לזה השפעה.

אז אולי יש לך את היועץ הכלכלי שלך, מר ליברמן, יעשה את החלוקה ויגיד כמה זה מוסיף לזה.

מחיר שולי לחלוטין.

תודה רבה. אני מודה לך.

יש למישהו הערה בנושא? אם לא, אני מאשר אותה.

הצבעה 3

בעד – פה אחד

הוספת תקנה 2א נתקבלה.

אנא, עורך-דין אביאני, תמשיכי.

"תיקון תקנה 6
בתקנה 6 לתקנות העיקריות -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון";

(2) בתקנת משנה (א), במקום "או מי שהסמיך המנהל" יבוא "או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל";

(3) תקנת משנה (ב) תסומן (ו), ולפניה יבוא:




"(ב)
מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).




(ג)
המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
(1) יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות שפורסמו באתר המשרד;
(2) יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.




(ד)
המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.




(ה)
ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי הפקודה, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו."."

אולי תני לנו את ההערות של התוכן, ויש הערות לעורך דין תורג'מן, היא תוסיף.

את רוצה לומר את ההערות?

אולי כדאי שתבהירי קודם מה נדרש כאן.

היום, כפי שדוקטור גלאון הסביר, יש אפשרות להסמיך מסמני בקר, אבל ההסדר הוא מאוד חלקי, הוא מובלע בתוך תקנה אחרת. ובעצם אין לנו אפשרות, מכיוון שאנחנו רוצים להשתמש במסמנים האלה בצורה משמעותית יותר, אז גם יותר חשוב לנו להסדיר את מערכת היחסים בין השירותים הווטרינריים לבין המסמנים, שגם יהיה תהליך הסמכה מסודר, גם שיהיו דרישות ברורות מהם, גם שתהיה דרישה להשתתף בהשתלמויות, וגם שתהיה אפשרות לשלול את ההסמכה, שכל זה בעצם לא מופיע בתקנות היום. אז זו בעצם המטרה.

כמה מסמנים יש? על כמה מסמנים מוסמכים היום מדובר?

היום בפועל, כבר מסמנים מעל כ-800, וכל האוכלוסיה היא קרוב ל-900. אלה בעצם המסמנים.

מרב, יש לך עוד הערה?

כן. ההערות שלי הן, בעיקרן, לגבי סעיף קטן (ה) – ביטול ההסמכה.

סעיף קטן (ה), בבקשה.

"ראה המנהל כי חדלו להתקיים", כלומר, המנהל או מי שהוא הסמיך לשם כך. ולכן אני סבורה שביטול ההסמכה צריך להיעשות בידי המנהל בלבד, ולא בידי מי שהוא הסמיך אותו לעשות.

מקובל, דוקטור גלאון?

מקובל.

זו גם הערה עליה הסכמנו בינינו.

אז התיקון, תורג'מן, בבקשה.

אז מה שאנחנו נוסיף זה: לעניין זה המנהל – מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.

בבקשה.

הערה נוספת – קיימת אפשרות לבטל את ההסמכה, אם הוא לא השתתף באחת מההדרכות או ההשתלמויות, וכן אם הוא הפר הוראות אחרות לפי הפקודה. הפקודה כוללת הרבה מאוד הוראות שחלקן כלל לא נוגעות לתפקידו. ואני סבורה שיש מקום להגביל את ההפרה ביחס להוראות שנוגעות לתפקידו. הרי לא כל הפרה שלו לפי הפקודה, תגרור אחריה ביטול ההסמכה.

דוגמה? אני תמיד אוהב דוגמאות.

יש בפקודה. רגע, אני אמצא את הפקודה.

יש הוראות בקשר להובלת בקר, יש הוראות בקשר לרישום של כלי רכב להובלת בעלי-חיים.

או בעל-חיים אחד נגוע, שהוא לא ידע עליו או שהוא ידע עליו ולא דיווח.

ההערה מקובלת.

ההערה מקובלת, אז תנסחו לי אותה, וכבר תמצאו את הנוסח המתאים?

אני הצעתי להוסיף את המילים: "הנוגעות לתפקידו", "או הפר הוראות אחרות לפי הפקודה הנוגעות לתפקידו".

מקובל?

מקובל.

התווסף. אם ככה, אני מאשר את תקנה - - -

רגע, סליחה, ברשותך.

לגבי הערעור, הובהר שזה ערעור לבית-משפט לעניינים מנהליים, בעקבות תיקון מספר 6.

ועוד הוראה שאולי חשבתי שנכון יהיה לעשות היא לעבות בעצם את ההליך של ביטול ההסמכה, מלבד לאפשר לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אולי גם צריך לחשוב על איזשהו הליך של התראה או זמן מסוים שבו ניתן יהיה לאפשר לו לטעון את טענותיו, לפני שאנחנו מבטלים את ההסמכה שלו. הרי זה בפועל עיסוקו העיקרי.

לסמן בקר זה לא עיסוקו העיקרי.

אז זה חלק מעיסוקו.

דוקטור גלאון, תסביר לנו עכשיו, תעשה לנו סדר.

הסימון הוא בעצם לתת לבן הבקר שנולד תעודת זהות כבקר בישראל. זאת אחריות גדולה. אם יש לנו מישהו שפה ושם מוכר בהמות ללא אישור, או מעביר ללא אישור, או יודע שמוטל עליו הסגר - - -

או לא השתתף בהדרכות ובהשתלמויות.

ההדרכה היא חד פעמית.

אבל נניח שהוא היה בגולה הדוויה. למה שלא תשלחו התראה, אנחנו עומדים לבטל - - -

רגע, אנחנו מדברים פה על ביטול. ההדרכה היא כדי לקבל את ההסמכה.

אין רענון?

אני מבינה שלפי התקנות יש רענון.

דוקטור גלאון, זה לא כזה מסובך, שכל פעם יש קורסים איך לסמן.

לא, ממש לא. אמא של חבר הכנסת וילן סימנה במשך 40 שנה, ללא הסמכות.

אבל אז לא היו צריכים להודיע תוך שבוע. היו נותנים שבועיים.

וגם לא במייל. אתה לא היית בחלק הראשון.

אתה רואה, דברים זורמים.

במייל מודיעים?

הבעיה שלי, לא לגזור על הציבור גזירה שהיא לא רלוונטית.

הציבור יכול לעמוד בזה. אני לא רואה פה את הבעיה.

אפשר לקבוע משך זמן של - - -

לא, אנחנו לא רוצים חלון או יכולת שהמגדל בעצם קיבל סמכות שהוא חוטא בה, ועכשיו יש דיונים מנהליים וכאלה - - -

אז איך אתה מקצר ומצמצם? יש לך פה סיום?

אפשר לקבוע לפחות פרק זמן שהוא סביר בנסיבות העניין, לתת הזדמנות לטעון.

אז קצר, קצר ולעניין.

נגיד, 14 ימים לפחות.

כמה?

שבועיים.

שבועיים. יאללה, גמרנו.

צריך להבין שלרפתן בעל רפת משפחתית יש 40 - - -

אז: ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו לתקופה של שבועיים?

שבועיים מספיק.

שבועיים מראש, או משהו כזה, ונתאם את הנוסח.

עוד משהו עורך-דין תורג'מן?

לעניין הסעיף הזה לא.

אם כך, אנחנו סיימנו. אני מאשר - - -

לא, יש לנו גם את סעיף - - -

אני יודע, עורך-דין תורג'מן, לפני הנייר.

הצבעה 4

בעד – פה אחד

תיקון תקנה 6 נתקבל.

אני מאשר את סעיף 3, ואנחנו עוברים לסעיף התחילה, סעיף 4. עורך-דין אביאני, בבקשה.

"תחילה
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), 30 ימים מיום פרסומן.
(ב) תחילתה של תקנה 2א לתקנות העיקריות שבתקנה 2 לתקנות אלה, 90 ימים מיום פרסומן."

אני אקדים ואומר שבשיחה מוקדמת יותר עם עורכת-דין תורג'מן, היא הציעה שכל התקנות ייכנסו לתוקף בתוך 90 יום. ההערה הזאת מקובלת עלינו.

תיקון, תורג'מן, בבקשה.

אבל אולי גם כדאי להסביר למה, מדוע.

אנחנו גם נסביר למה: מכיוון שיש פה גם זמן התארגנות ליצירת הסדר הפינוי-כילוי, וגם זמן התארגנות לסימון וגם זמן התארגנות להסמכת המסמנים. אז כדי שיהיה זמן לכל התהליכים הללו, אנחנו בהחלט מסכימים שאפשר לדחות את התחילה ל-90 ימים מיום הפרסום.

תחילתן של כל התקנות, 90 ימים מיום פרסומן.

אני מאוד מודה לכם. ברגע הזה אני מאשר.

הצבעה 5

בעד – פה אחד

סעיף התחילה נתקבל.

לכן, מר ליברמן, תדווח לשר החקלאות שהתקנות אושרו. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>

11/02/2014
12:09