PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 128>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשע"ד (19 בנובמבר 2013), שעה 9:00

<הליכי תכנון ובנייה במגזר הדרוזי>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
חמד עמאר
באסל גטאס

חנא סוייד

>
שוקי אמרני - המנהל הכללי בפועל, משרד הפנים

סאהר איסמעיל - יועץ השר, משרד הפנים

בינת שוורץ - מנהלת מנהל תכנון, משרד הפנים

אלכס שפול - ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

יוסף משלב - ממונה מחוז חיפה, משרד הפנים

עו"ד יאיר לנג - תובע רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

פאני סספורטה - מנהלת פרויקטים לאומיים, רשות מקרקעי ישראל

שאול אדם - יועץ הוועדה

השייח מופק טריף - ראש העדה

השייח תאופיק סלמי - מזכיר המועצה הדתית הדרוזית

ראיד שנאן - יועץ משפטי, המועצה הדתית הדרוזית

זיאד דגש - ראש המועצה מרר, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

מועדאד זהר אלדין - ראש המועצה עין-קניה, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

והיב חביש - ראש המועצה ירכא, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

מעדא חסבאני - ראש המועצה ינוח ג'ת, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

נוהאד משלב - ראש המועצה אבו סנאן, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

ד"ר ג'אזי פארס - ראש המועצה פקיעין, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

חלים מוהנא - מהנדס המועצה המקומית פקיעין, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

סלאח סלאח - חבר במועצה המקומית ירכא, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

עבדול אמיר - חבר במועצה המקומית ירכא, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

נביה נאסר אל דין - יועץ לענייני דרוזים, מרכז השלטון המקומי

יאסר חביש - נציג התושבים, ירכא

עפיף עאבד - פעיל חברתי, ירכא

מאיר דויטש
–
עמותת רגבים

ורד קירו-זילברמן
תומר רוזנר

יפה שפירא

יעקב סימן טוב
<הליכי תכנון ובנייה במגזר הדרוזי>

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון שני בסוגיית התשתיות במגזר הדרוזי. הדיון הראשון נערך במסגרת סיור שערכנו במגזר, והיה סיור מאוד יפה, מכובד, ענייני, בראשותו של כבוד השייח שנמצא פה, איתנו, כבוד השייח טריף. ברוך בואך לכנסת ולירושלים.

תודה.

לחברי ולראשי המועצות שנמצאים פה, ולחברים שמלווים אותנו באמת בכל הסוגיה של לקדם את הנושאים שקשורים באיכות החיים של הדרוזים. הגיע לכאן גם מר סאהר איסמעיל, שלום לך, יועץ שר הפנים. שלום. מר עפיף עאבד, שהוא גם פעיל חברתי שנמצא פה, ויחד איתנו מוביל דברים. וכמובן חבר הכנסת חמד עמאר, ששותף לכל הפעילות של ועדת הפנים והגנת הסביבה במגזר. גם בסיור הראשון, גם בוועדה הזאת, גם בתתי ועדות שאתה תוביל בעניין הזה. תודה לך על כל שיתוף הפעולה. ואני מודה גם מראש לשר גדעון סער, למר שוקי אמרני שנמצא פה, ממלא מקומו. לגברת בינת שוורץ. וכמובן לחברי יוסף משלב, האלוף משלב בשבילי, שנמצא פה. שגם בצבא תמיד התייחס בכבוד ובגאווה גדולה לכל מה שקשור במגזר הדרוזי, יחד עם חבריו היהודים, שאני הייתי ביניהם, שפעלנו למען. ואני שמחה מאוד שאתה בתוך המערכת הזאת, נמצא פה איתנו.

תראו, חברים, זה לא סוד שבמגזר הדרוזי כמו גם במגזר הערבי – שעליו קבעתי גם עם חבר הכנסת חנא סוייד, שאנחנו נעשה סיור. אתה עוד לא העברת לנו את הסיור, את לוח הזמנים של הסיור – יש בעיות בתשתיות. בעיות שנוצרו כתוצאה מבעיות של תכנון, בנייה, לאורך שנים. ואז מה שקרה, המציאות כפתה על בעצם אזרחים שמשלמים מיסים, שעושים מילואים, שהולכים לצבא, לעשות דברים.
הגורם המשפטי נמצא פה? משרד המשפטים פה? ביקשתי שמשרד המשפטים יהיה פה. תבדקי בבקשה, הגברת יפה שפירא, מה קורה עם משרד המשפטים. כי מעבר לסוגיית התמ"אות, והתב"עות, וכל מה שקשור לתשתיות, ביקשתי שגם הגורם המשפטי יתייחס להריסת הבתים ולקנסות המאוד גבוהים שכרגע מציפים את חלק מאותם חיילים משוחררים שבנו את הבתים שלהם, ועכשיו יש להם בעצם קנסות מאוד-מאוד גבוהים. משום שהם בעצם, בתכל'ס המדינה לא אפשרה להם מקום לחיות בו, ואין להם איפה לגור. נכון שלכאורה הם לקחו את החוק לידיים, אבל מצד שני הם עשו את זה מתוך מצב שבעצם, איך אמר לי פה קודם ראש מועצת ירכא? הוא אומר לי: היה לנו אישור ל-1,500 בתים, אז מה יעשו האחרים? איפה הם יחיו? איפה הם יחיו? איפה הם יגורו? אין להם לאן ללכת. לכן, אנחנו צריכים למצוא פיתרון אמיתי, שהוא כמובן מידתי, וכפוף לחוק, אבל לאפשר לאותם תושבים לחיות בצורה מכובדת.

אני מבקשת מהשייח מופק טריף לפתוח בבקשה בכמה מילים. לאחר מכן, אנחנו ניתן לגורמי משרד הפנים להתייחס. ראשון הדוברים מבחינת חברי הכנסת הוא חבר הכנסת חמד עמאר. ונרשמו פה שלושת ראשי המועצות. מי שירצה לדבר, אז נא להירשם.

בבקשה, כבוד השייח.

תודה. למעשה, זה הדיון השני אחרי הדיון שהיה בג'וליס. וכמובן אני בתחילה מברך את חברי הוועדה, את יושבת-הראש, ואת ראשי הרשויות החדשים שנכנסו לתפקידם רק לפני כמה ימים. נמצאים גם - - - ראש מועצת מרר. עכשיו, ינוח, ופקיעין וירכא - - -

ראש מועצת כיסרא גם.

כבוד היושבת ראש, תכניות המתאר שבתוקף, נכון להיום אינן מתאימות להתפתחות היישוב הדרוזי, ובמקרה הטוב הינן מתאימות לסוף המאה הקודמת. כיום אין ולו ישוב דרוזי אחד שיש לגביו תכנית מתאר העונה על צרכי היישוב. נכון הוא כי הוחל בהליך מול מינהל התכנון לקידום תכניות המתאר לפני שנים, אך מדובר בתכניות כוללניות שלא ניתן להוציא מכוחן היתרי בנייה. עד היום לא אושרה ולו תכנית אחת. אנו נמצאים בשלב של הפקדה בלבד. מדובר בקצב איטי ביותר, אשר לא עונה על הגידול הטבעי של היישובים.

במקביל לתכנון האיטי הנמשך שנים על גבי שנים, נאלצים צעירים רבים, ובלית ברירה, לבנות בתים, בתי מגורים, על חלקות אדמה שבבעלותם הפרטית. המדינה על שלל זרועותיה, למרות שהיא מודעת לבעיה, מגישה כתבי אישום לבתי המשפט, ואותם צעירים נקנסים בסכומים אסטרונומיים של מאות אלפי שקלים; נרשם לחובתם רישום פלילי, וגם מוכתמים כעבריינים. רק אתמול היה דיון בבית המשפט המחוזי, של שלושה אחים מחורפיש: אחד – רב סרן, אחד – מ"פ, ואחד משרת את המדינה בחוץ לארץ. המדינה ערערה למחוזי. נקנס ב-230 אלף שקל, נקנסו. רוצים שני מיליון שקל. שני מיליון שקל. זה לא יעלה על הדעת. המדינה לא יכולה לדבר בשני קולות: מצד אחד, מודעת ומכירה את הבעיה. ומצד שני, מעמידה את האנשים לדיון. אנו דורשים להקפיא את כל ההליכים המשפטיים שננקטו נגד אלה שבנו על אדמתם הפרטית. אני מדגיש: על אדמתם הפרטית. שנמצא בתוך תוואי מאושר באופן עקרוני לתכנון. לפי מה שקיבלנו, ייעוץ משפטי – אפשר לפתור את הבעיה בשתי דרכים: או החלטת היועץ המשפטי לממשלה. גם פרקליט המדינה יכול לעשות את זה; או על ידי חקיקה בכנסת. אם חברי הכנסת ייקחו על עצמם לעשות חקיקה, יכולים להקפיא את העניין הזה.
בנוסף להליך המשפטי יש להאיץ את הליכיה תכנון. אין הדעת יכולה לסבול שהליך תכנון יימשך שנים על גבי שנים, עד שיסתיים ההליך. נמצא שוב את עצמנו בתכניות שאינן מותאמות את התקופה שאנחנו מדברים עליה. אם אנחנו נאשר תכניות שהוגשו לפני שנים אז זה יתאם, לא יהיה תואם למה שקורה היום.

לנושא הבנייה במגזר הדרוזי ישנו גם היבט אחר: מזה שנים רבות צמצמה המדינה בצורה ניכרת חלוקת מגרשים לחיילים המשוחררים מחוסרי הדיור. ובנוסף לכך, נדרשים החיילים לשלם מחירים מופקעים בגין הזכות לקבל מגרש. אנו דורשים להפשיר עוד מגרשים ולהוזיל את המחירים המשולמים. קידום נושא המגרשים יכול להקל באופן מיידי את מצוקת הדיור הקיימת היום בקרב אלפי צעירים מבני העדה.

עניין חיבור החשמל – מאות בתים שמתגוררים בהם משפחות אינם מחוברים לחשמל. כולם מסכימים שזו בעיה שיש לפתור אותה לאלתר, אך אין פיתרון. שוב תירוצים בירוקרטיים מונעים קידום פיתרון. מדובר בסכנת חיים ממשית אשר התממשה בעבר וגבתה חיים של משפחה שלמה בעוספיה. צריך לקחת את ההחלטה האמיצה ולחבר את הבתים. אני חושב שאבו סלאח, מר יוסף משלב מכיר את העניין. והגיע הזמן גם לחבר את העניין הזה בדליית אל-כרמל ובעוספיה.

לא אוכל גם שלא להתייחס לענייני התכנון. אנחנו מתואמים עם מר אלכס שפול במקומות הקדושים, אבל מערימים עלינו הרבה-הרבה תנאים. מקום קדוש ברמת הגולן שלקחה המועצה הדתית על עצמה, שנסדיר את זה על פי חוק. לא ייתכן שיבקשו התייחסות של גורמים שלא שייכים לזה. אז תוקעים את התכנית שנה ושולחים לנו מכתב שהתכנית מבוטלת, תתחילו מחדש. תתחילו מחדש. עד שנקבל התייחסות מגורם כמו משרד התחבורה. מה למשרד התחבורה יש - - -

תוכל להבהיר עוד פעם את העניין של מקום קדוש? אני לא הבנתי את זה.

כן. עניין המקומות הקדושים, שאנחנו מתואמים עם מר אלכס שפול והתחלנו להריץ את העניין. וגם בחיפה, גם אצל מר יוסף משלב. אבל הגשנו כמה תכניות למקומות קדושים. שנה ביקשו התייחסות של משרד התחבורה. מה שייך משרד התחבורה לעניין תכנון מפורט במקומות קדושים? זה נתקע שנה. שלחו לנו שהתכנית מבוטלת, תתחילו מחדש. זה אבסורדי.

מר אלכס שפול, אתה תוכל להתייחס לעניין הזה, מן הסתם.

כן.

אני גם מדגיש שראש הממשלה והשר ביקרו בבית העדה בחודשים האחרונים, והם הבטיחו באמת לטפל בעניינים. ואני מאמין לשר שיש לו כוונות טובות, והוא התחיל ונתן הנחיות גם למר שוקי אמרני - - -

חד משמעית. הוא גם דיבר איתי. הוא אמר לי שהוא מתכוון עם שר הפנים לקחת את הסוגיה הזאת בצורה רצינית ביותר.

כן, כן, עם מר שוקי אמרני ועם מר סאהר איסמעיל. אנחנו מקווים שבאמת העניין יקודם ויטופל כראוי. מה שחשוב, להקפיא את התהליך המשפטי עכשיו.
תודה.

כן, זה הדבר הכי חשוב. תיכף, אני מחכה כאן גם לנציג של משרד המשפטים.

אני מבקשת ממר שוקי אמרני, ממלא מקום - - -

דבר אחד גם: לא ייתכן שיוטל עלינו לתכנן דברים ואין תקצוב. תקצוב. צריך תקצוב גם למקומות הקדושים, לתכנן.

על המקומות הקדושים – באמת אנחנו לא הבאנו לפה גם מישהו שאחראי על המקומות הקדושים. אני חושבת שזה השר לשירותי דת.

אנחנו נוכל לתת תשובה.

לא, לא, שר הפנים. שר הפנים.

זה משרד הפנים גם? אוקיי. אז תיכף מר אלכס שפול ייתן לזה תשובה. אבל אני מבקשת קודם התייחסות של מר שוקי אמרני, ולאחר מכן הגברת בינת שוורץ. ואם יש עוד לגופי התכנון או שאתם רוצים לדבר רק בסוף אחרי ההתייחסות של הנציגים ושל חברי הכנסת.
אז מר שוקי אמרני, בבקשה.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, כבוד השייח, חברי הכנסת. הבעיות שקשורות לנושא התכנון והבנייה במגזר הדרוזי הן לא חדשות. הן קיימות המון-המון שנים. ואנחנו מזהים ארבע בעיות מרכזיות מבחינתנו בהתייחסות: אל"ף, הסוגיה הזאת, כפי שנאמר כאן – נושא של תכניות המתאר, שייתנו מענה לצרכים של היישוב; נושא הבנייה והשימושים הבלתי חוקיים; נושא של תכניות מפורטות לדיור, שיש שם איזושהי בעיה גם בהיבט התכנוני. ורק כדי להמחיש נקודה אחת: כאשר בתכנון אנחנו מדברים על צפיפות על פי תכנית תמ"א 35, ומדברים שיש צפיפות 1 ל-4 – אז מבחינה תכנונית זה כאילו שבאותו דונם יש ארבע, אבל למעשה בפועל יש אחת. אלה סוגיות שאנחנו מנסים להתמודד איתן; וכמובן הנושא הרביעי, זה כל הסוגיה הזו של התשתיות, שמהוות בחלק מהמקרים חסם מאוד-מאוד משמעותי ליכולת לקדם תכניות גם למגורים וגם לתעסוקה.
בהקשר לפעילות של משרד הפנים - - -

זה אותן ארבע הבעיות של כל המגזר הערבי, לא רק הדרוזי. אותן בעיות.

כן. בסדר. אנחנו כרגע עוסקים, אדוני, במגזר הדרוזי.

אנחנו נקיים דיון - - -

בשבילנו זה אותו - - -

לא, לא, לא, לא. אבל אנחנו כרגע עוסקים במגזר הדרוזי. אנחנו קבענו שנעשה דיון ממוקד גם על המגזר הערבי, כולל סיור שאמור להוביל אותו חבר הכנסת חנא סוייד. יש גם תאריך לסיור הזה. אנחנו נתייחס לזה גם בהיבט של חלק מחברי הכנסת הערבים שביקשו את ההיבט של המשטרה בביטחון האישי. אנחנו נטפל בסוגיה הזאת, כמו שאמרנו, עוד במושב הזה. כרגע, בוא נתייחס לדיון נקודתי, בהמשך לדיון ראשון שעשינו במגזר הדרוזי, כדי להמשיך בעצם את אותם נושאים שהתחלנו. ולצערי עדיין יש בעיות רבות שצריך לפתור אותן.

אני דיברתי מקצועית, שזה אותן ארבעה דברים שהם בכולם.

בסדר, מאה אחוז. בסדר גמור.

אוקיי. אני אמשיך, ברשותך יושבת הראש, שר הפנים, גדעון סער, כפי שגם נאמר כאן על ידי השייח וגם על ידי אחרים, למעשה קיים עם כניסתו לתפקיד פגישות וישיבות, גם עם ראשי הרשויות, גם עם הגורמים המקצועיים, גם עם העדה, ונתן הנחיה חד משמעית מבחינתנו לכל הגורמים המקצועיים, גם בתחום המוניציפלי וגם בנושא תכנון ובנייה, לפעול לקידום הנושא הזה. כאשר, בין היתר, הוא ביקש לפני כחודש ימים להכין תכנית בכל הנוגע למתן מענה לבנייה הבלתי חוקית, מה שמוגדר, שימושים בלתי חוקיים, שלמעשה מהווים גם קושי גדול, גם מבחינת האזרחים וגם מקשים על יכולת התכנון. התבקשתי על ידו להכין תכנית כזו. הכנתי תכנית לאחר עבודה מאוד מאומצת עם הגורמים המקצועיים וגם עם אנשי העדה, והגענו לאיזושהי תכנית מתווה. את המתווה הזה הצגתי לו בשבוע שעבר. הוא למעשה אישר את המתווה הזה, בשבוע שעבר.

ובין היתר, מאחר ומדובר כאן בסוגיות משפטיות שאנחנו זקוקים גם לכלים משפטיים, השר ממנה צוות מצומצם, כולל ממשרד המשפטים. וישנה פנייה למשרד המשפטים כדי למנות אנשים בעלי יכולת קבלת החלטה, כדי שנוכל למצוא את אותו איזון בין הרצון שלנו לתת מענה, לפתור. בגלל שלאף אחד, לא רק שלא נוח, לאף אחד אין שום עניין; ובמיוחד גם השר הדגיש את זה, שקבוצה כזו גדולה של אזרחים למעשה נמצאים בסיטואציה שעוברים על חוק התכנון והבנייה, הן בשימושים, הן בבנייה וכולי.
גם בתחום של תכניות המתאר יצא - - -

רגע, שנייה, אמרת פה את העניין של בעצם הבנייה הבלתי חוקית והשימושים הבלתי חוקיים, שבעצם הצגת לשר מתווה. אתה יכול בגדול להגיד לנו מה עקרונות המתווה הזה?

המתווה הזה שכבר התחיל לפעול, העקרונות מאורגנים בארבעה שלבים למעשה: השלב הראשון זה מיפוי של כל הבעיה. שני הממונים על המחוזות שיושבים כאן, קיבלו כבר לפני שבוע ימים מכתב ממני, שהתבקשו לערות מיפוי מקיף של כל הבנייה והשימושים הבלתי חוקיים לפי קטגוריות מסוימות. זה השלב האחד.

עד מתי הם צריכים להגיש את זה?

קיבלו סדר גודל של כחודש ימים, מאחר ויש להם צורך, גם מקצועי, לעשות מיפוי גם בתוך הקו הכחול, ולעשות את כל הסטטוסים – גם הסטטוס המשפטי - - -

אוקיי. חודש – מיפוי של הבעיה, של השימושים החורגים בכל הכפרים במגזר. הלאה, מה הדבר השני של המתווה?

במתווה הזה, השלב השני זה אותו צוות שגם משרד המשפטים צריך להיות שם וגם משרדי ממשלה אחרים, כדי שהצוות הזה ייתן לנו המלצות בגיבוי של משרד המשפטים – איך מתמודדים עם סוגיות מסוימות - - -

מי עומד בראש הצוות הזה?

השר עוד לא החליט לגבי ראש הצוות. זו סוגיה שאנחנו בוחנים אותה בימים הקרובים. יוצאים עכשיו מכתבים כדי לקבל את הנציגים. זה משהו שהוחלט עליו לפני ארבעה ימים – כדי להבין מבחינת לוחות הזמנים – לאחר עבודה מאוד ממושכת שנעשתה בתחום הזה כדי לבחון את הסוגיה. והכוונה היא, כפי שציינתי, על פי הנחיה של השר, שהצוות הזה יגבש המלצות אופרטיביות כדי לתת מענה עם גיבוי משפטי, על מנת שגם מערכת התכנון תוכל להתגמש באותם מקומות שאפשר להתגמש בהם.
פעולה נוספת כמובן זה שנקיים אצלנו, אצל השר, דיון בהמלצות האלה. לקבוע אלו המלצות ישימות על סמך הצוות הזה. ויכול להיות שבמסגרת הזו, יכול להיות שנגיע למקום שנצטרך לקבל גם החלטת ממשלה ייחודית בנושא הזה, מאחר ובהחלט אנחנו מודעים, גם על פי הנחיית השר, שלמרות שהבעיות האלה, כפי שנאמר, קיימות במקומות אחרים, לאוכלוסייה הדרוזית ישנם מאפיינים מאוד-מאוד ייחודיים בכל מה שנוגע למגורים, למשל. שהם צריכים לגור באותו מקום, וצריך לתת מענה לצרכים, לגידול, וכל הסוגיות האלה שאנחנו מכירים אותן. הנושאים האלה נדונו על ידי השר בישיבות שהוא קיים. ואני מאמין שנצליח בטווח די מהיר לגבש איזושהי תכנית - - -

מה זה "טווח די מהיר"?

אנחנו עושים על פי הנחיה - - - לפעול במהירות המקסימלית שניתן, והשר פועל לפי לוחות זמנים, כמו שאת מכירה, לוחות זמנים מאוד-מאוד קצרים. אבל אני אומר: אל מול המהירות חשוב גם שנמצא את האיזונים המתאימים כדי שהתכנית הזאת תהיה ישימה. בגלל שהרבה תכניות היו. אני מכיר את המערכת הזו. הרבה הצעות טובות והרבה רצונות טובים. בסוף צריך להגיע למקום שאנחנו יכולים לתת פתרונות.

אנחנו חושבים גם על פתרונות יצירתיים בכל מה שקשור לתכניות המתאר. לנסות לראות איך תכנית המתאר נותנת באמת צרכים גם לגידול וגם לבעיה של הבתים שנבנו או שימושים בלתי חוקיים, אבל אני אומר: אפשר למתוח את הגומייה הזו של התכנית עד איזשהו גבול מסוים, אבל אסור לנו לקרוע אותה, לצורך העניין. ובגישה הזו אנחנו פועלים.
אני מניח גם שבהצעת ההחלטה שנכין אותה, הצעת החלטה – צריכים גם היבטים תקציביים. בגלל שישנן כאן רשויות מקומיות ומועצות שאין להן את היכולת התקציבית לממן את אותן תכניות. נעשות פעולות. גם מר יוסף משלב הוביל גם במחוז שלו פתרונות, עד איזשהו גבול מסוים שאנחנו מסוגלים לעשות. אבל כדי לעשות את זה אנחנו בהחלט זקוקים לתקציב וגם לסיוע של משרד המשפטים. והסוגיה הזו מאוד - - -, מן הסתם, בתפקידיי הקודמים. ואני מקווה מאוד שהמתווה הזה ייתן מענה. ויכול להיות שזה יהיה גם מודל לפתרונות במקומות אחרים, שכפי שציינת, את רוצה לקיים דיונים, יכול להיות שהמודל הזה, אנחנו נוכל לקדם אותו.

אני מציע, בשלב הזה - - -

מה עמדתכם לגבי חיבור הבתים לחשמל, כפי שנעשה לפני 15 - - -

אני הולכת לטפל בזה. זה יטופל. אני יושבת על - - -

מבלי לחכות שזה יעבור.

סוגיה, אדוני, כפי שאתה יודע, זו לא סוגיה שנמצאת בפתחנו. כמובן שאנחנו בעד זה - - -

עזוב, עזוב. אני אעדכן אותך: אנחנו הולכים לטפל בזה בכל המגזר, החיבור - - -

אני מציע בשלב הזה שהגברת בינת שוורץ תתייחס - - -

תיכף אני אתן לגברת בינת שוורץ להתייחס. ואני רוצה גם שראשי המועצות ידברו.

אני רק רוצה להגיד, מר שוקי אמרני, דבר אחד: תראה, קודם כל, אני מבינה שגם בגלל הלחץ של הוועדה הזאת, וגם בגלל השר שבעצם קבע את זה, יש כאן באמת ניסיונות שלכם לאסוף את הנושא של הבעיות במגזר ולטפל בהן. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לחכות עם זה יותר מדי זמן. את הנושא המשפטי ידענו מספר חודשים. כבר כמה חודשים שאנחנו אומרים שיש פה אנשים שמקבלים קנסות על קנסות על קנסות בגלל שבעצם הם עשו שימושים חורגים או לא בהתאם לנהלי התכנון והבנייה, למרות שזה על האדמה שלהם. אנחנו צריכים לקחת את זה הרבה יותר ברצינות. ואני אומרת לך שוב: אני אעשה בחודש הבא דיון, בתחילת ינואר, נוסף על העניין הזה, שבו אני מצפה שתבואו עם איזשהו בשר נוסף בעניין של איך אנחנו מתקדמים בהיבט המשפטי. צריך לשבת עם ההיבט המשפטי ולראות איך פותרים את הבעיה הזאת. כי בסוף יש פה אנשים, שבאמת הם נמצאים והם קורסים תחת לחץ כלכלי. אני לא צריכה להגיד לך שנשים דרוזיות כמעט, לא כולן יוצאות לעבודה. גם אם הן יוצאות לעבודה יש בעיה עם מקומות העבודה ומקומות תעסוקה. בעצם, הגורם היחיד שמפרנס את הבית ואת המשפחה זה אב המשפחה. אנא, על חיי היומיום, שגם ככה הם קשים, כמו לכל אזרחי המדינה, אתה נופל עליהם עכשיו עם סוג קנסות כאלה שהוא בעייתי ביותר.

גברתי, אם מותר לי, ההיבט המשפטי, לדעתי, על פי חוק התכנון והבנייה, ישנו, קיים. הוא צריך החלטה של השר. ואני מפנה לסעיף 157(א) פסקה ח'. שם יש סמכות לשר הפנים לפתור את הבעיה של חיבור בתים לרשת החשמל.

לא, זה עזוב. אני אטפל בזה. עזוב - - -. אבל זה לא רק החשמל - - -. זה לא רק עניין החשמל.

זה פותר 90% מהבעיה.

תראי, אם תשאלי את ראשי המועצות מה הבעיה אולי העיקרית; זה גם פותר בעיות אחרות. זה פותר. זה פותח פתח גם לרישוי הבניינים. אז לא צריך כאילו לחוקק - - -

זה נקרא טופס 4?

לא, לא - - -

בכל מה שקשור לטופס 4?

זה לא צריך חקיקה חדשה. צריך שהשר יכתוב מכתב ויחתום. אני רוצה להדגיש את העניין, גברתי: צריך שהשר יכתוב מכתב ויחתום. לא צריך לספר הרבה סיפורים, וארבעה שלבים, ומשרד המשפטים. התשתית המשפטית קיימת. אני אומר את זה באחריות מלאה.

מר יוסף משלב, אתה רוצה רגע להתייחס? אתה או הגברת בינת שוורץ, בעניינים האלה, לפני שאנחנו מתקדמים?

אני מציע שבחלק שלי אני אתייחס גם - - -

אוקיי, בסדר. אז אנחנו - - -

אולי רק משפט אחד, גברתי, בהתייחס להערה שלך: הסוגיה המשפטית הזו, חשוב שכל אחד יבטא את החלק שלו. כל נושא התביעה נגד אנשים, זה חלק גדול מהדברים האלה, אם זה בתחום של ההריסה, נעשה על ידי היחידה שבפרקליטות, היחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה. זאת אומרת, זה לא בשולחן שלנו. אני לא חושב שמישהו מצפה שאנחנו נעשה דברים שהם לא במסגרת החוק. אנחנו מתגמשים - - -

לא, לא. אנחנו צריכים לעשות רק דברים בהתאם לחוק. אבל מה שאני אומרת, משום שמשרד הפנים יש לו ראייה כוללת על מה שקורה בעניין של התשתיות ובעניין של המתאר, והוא מבין שבגלל שלא נעשתה פעולה כזאת או אחרת במשך שנים, נוצרה בעיה. אז תתכללו את הטיפול. אל תגיד לי עכשיו: הקוף נמצא אצל ההוא, אז עכשיו. זה לא יפתור לנו את הבעיה. צריך להקים איזשהו צוות, שבעצם מאחד את כל הגורמים ביחד; ששר הפנים מנחה אותם ואומר: נוצרה כאן בעיה במשך שנים. יש כאן פערים במשך שנים, שאנחנו כמדינה צריכים לפתור אותן. ועכשיו נראה ביחד איך אנחנו עושים את זה בצורה הכי נכונה.

זה בדיוק מה ששר הפנים עשה.

אוקיי. בסדר. אז מצוין.

זה מה שהשר עשה.

אז אני מתארת לעצמי שבעוד חודש או חודש וחצי תוכלו באמצע ינואר לבוא ולהציג לנו מה הצוות הזה עשה.

הגברת בינת שוורץ, את רוצה להגיד משהו או קודם כל אחרי? אז בואו נתחיל עם התייחסויות. אז אני מבקשת שחבר הכנסת חמד עמאר הראשון, ולאחר מכן ראש מועצת ירכא, מר חביש והיב.

בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לברך את כולם. להודות לכולם שהגיעו מהצפון מוקדם, ב-9:00. זה נושא מאוד חשוב לכולם. אכן, יצאו מוקדם מהבית והגיעו לכאן.

אני בהתחלה רוצה באמת להודות לחברת הכנסת מירי רגב, יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שלקחה את הנושא לידיים, מנסה לעשות את הכול על מנת לקדם. דוחפת, ובאמת תודה לך. ואני רואה שיתוף פעולה אדיר בנושא הזה. ואני מאמין שניתן לפתור את הבעיה הזאת. ואני אעלה כמה נקודות בהמשך הדברים שלי.

ואני רוצה להודות גם לשייח מופק טריף שהגיע, שהוא מלווה את הנושא הזה. מנסה להיכנס ולעזור. תודה רבה. וגם לחבר הכנסת חנא סוייד, שבאמת הוא נמצא בכל דיון בנושא תכנון ובנייה, ואנחנו נעזרים הרבה במומחיות שלו. אחד המומחים הגדולים בכנסת שנמצאים כאן. ולמר סאהר איסמעיל שנמצא איתנו. גם לחבר הכנסת באסל גטאס אני מודה שהגיע. ואני רוצה לאחל בהצלחה לראשי הרשויות החדשים: מר ג'אזי פארס מפקיעין, מר מעדא חסבאני מינוח, מר והיב חביש מירכא, מר זיאד דגש ממרר, מר נוהאד משלב מאבו-סנאן. אני רוצה להודות לכולם ולאחל לכולם בהצלחה.
תראו, הנושא הזה לא חדש. אנחנו דנים בו כבר חמש שנים. בעצם, עוד חודש זה חמש שנים שאנחנו מקיימים דיונים. מהיום הראשון שאני נכנסתי לכנסת אנחנו מקיימים דיון בנושא הזה. ואני אומר לכם, ניתן לפתור את הבעיה. ואני פונה לאנשי התכנון: ניתן לפתור את הבעיה, קודם כל בלהקל על האנשים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות – לחלק את הנושא לכמה שלבים. לבוא ולהגיד: אנחנו יכולים לפתור את הבעיות של תכנון ומתאר; אם אנחנו פותרים את הבעיה של הרחבת תכניות המתאר והכרה בכל תכניות המתאר, עד שניכנס לתכניות מפורטות זה ייקח לנו עוד כמה שנים, ואז אנשים ימשיכו לסבול עוד כמה שנים.

מה שאני רוצה, קודם כל, שבאמת נתחיל להקל על האנשים. ואיך אנחנו מתחילים להקל על האנשים? להגיד: כל מי שהפקיד תכנית מתאר, אנחנו מקפיאים את כל ההליכים המשפטיים בתחום שהבתים נמצאים בתוך ההפקדה, הפקדה של תכנית מתאר. זה יכול לקחת שנה, זה יכול לקחת שנה וחצי. אבל אם נחכה עד שנגיע למצב של תכניות מפורטות, זה ייקח עוד עשר שנים. זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות – להקל על האנשים.

חשמל. שזה הדברים הכואבים. בנושא הזה קיימנו הרבה ישיבות, ומר יוסף משלב השתתף איתנו בהרבה ישיבות, גם במשרד ראש הממשלה. וגם ראש הממשלה בעצמו, לא מישהו אחר. ראש הממשלה בקדנציה הקודמת, שמכהן גם עכשיו כראש ממשלה, הוא אמר. עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הגענו להסכם שגם מי שמפקיד תכנית מתאר, בתחום ההפקדה ניתן לחבר לחשמל. בלי להיכנס לחוק. ומבחינה משפטית שר הפנים יכול להוציא צו, ולהגיד: אני יכול לחבר את הבתים לפי סעיף 157.

אבל אני מדבר על ראש הממשלה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה – הגענו לסיכומים בקדנציה הקודמת, ויצאנו גם לפרסום, וגם משרד ראש הממשלה יצא לפרסום, שפתרנו את בעיית החשמל. אנחנו צריכים להביא, להתקין כמה תקנות, איך אנחנו נותנים אפשרות. לא תקנות, בעצם. כמו שעשינו בחוק שחל, שאמרו: מי שבנה לפני שנת 1987 או 1986, אני לא זוכר; מי שאין לו צו הריסה, ניתן לחבר אותו לחשמל. צריך להתקין כמה דברים, ואז ניתן לחבר לחשמל.
הנושא הזה ניתן לפתירה. שני הדברים האלה ניתנים לפתירה תוך חודשים. נוכל להגיע למצב שאנחנו פותרים אותם ואנחנו מתקדמים.

ואני כאן רוצה לענות על כמה שדברים שעלו: בנייה לגובה. תאמינו לי שהיום אצל הדרוזים בונים לגובה.

אין שום סיבה שלא.

בונים לגובה. בונים לגובה. אבל אין לנו תשתיות שיכולות לספק את הבנייה לגובה. אין לנו את התשתיות האלה. ומנהלי המחוזות שנמצאים כאן יכולים להעיד על זה. אין לנו מערכת ביוב, אין לנו כבישים שתיתן, אין לנו מגרשי חנייה למכוניות. אין לנו. אנחנו אומרים: תבנו לגובה. זה זריקה. זה אומרים שהיא זריקה בשביל לפתור את הבעיה. לא ניתן לבנות לגובה, ואנשים בונים לגובה.

זו מנטרה. זו מנטרה.

נקודה שנייה שגם תעלה בדיון: יש שטחים ריקים. אני נכנס לבית ג'אן – יש 20, 30, 50 דונם באמצע בית ג'אן, שיכולים לבנות עליהם והם ריקים. אבל האדמה הזאת שלי, ואני לא רוצה למכור לאף אחד. אני רוצה לשמור את האדמה הזאת לנכדים, לנינים, לכולם, ואני לא רוצה למכור. זו אדמה פרטית, לא אדמה של המדינה. זו לא אדמה של המדינה. לכן, גם אם יגידו לך: יש שטחים ריקים אצל הדרוזים בתוך היישובים, והם ריקים, זה אדמות פרטיות של האנשים, שהם לא רוצים למכור. הם רוצים לשמור את האדמות. הנה, מר אלכס שפול מהנהן כי הוא מכיר את הבעיה. אנשים לא רוצים למכור. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. שמדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל יבוא, יכשיר שכונות חדשות, יכשיר שטחים ענקיים לעדה הדרוזית. ומבחינת ריבוי טבעי, אנחנו היום 1.6%, 1.7%. אנחנו הכי נמוך במדינת ישראל. יותר נמוך מהיהודים, יותר נמוך מהנוצרים, יותר נמוך מהמוסלמים. אנחנו הכי נמוך. אין לנו. זו המציאות. אנחנו הכי נמוך – 1.8%. אז בעיה של להכשיר אדמות של רשות מקרקעי ישראל ויש אדמות של רשות מקרקעי ישראל. אני בעצמי עשיתי עבודה עם קובץ של מהנדסים ליד כל ישוב ויישוב. ויש הרבה אדמות להכשיר אותן ולתת להן את כל התשתיות הדרושות.
אנחנו מדברים על תקציב. אין שר, גם שר הפנים שדיברתי איתו, ויושב מר סאהר איסמעיל, גם שר הבינוי והשיכון שאמר: תקציב לתכניות מתאר לא חסר. תבוא, תגיד לי. ואני אומר לכם: זה מה שקיבלתי, התשובה האחרונה שקיבלתי. גם בשבוע שעבר, כשהעליתי את הנושא של הדרוזים בנאומי דקה בשאילתה לשר הבינוי והשיכון, הוא אמר: תקציב לא חסר למגזר הדרוזי. מי שחסר לו שיבוא אליי. אני אומר לכם: מי שחסר, נלך לשר הבינוי והשיכון. הוא אמר שלא חסר תקציב בנושא הזה של התכנון והבנייה. מי שצריך תקציב - - -

זה משרד הפנים דווקא, לא - - -

משרד הפנים - - - אבל, בסדר. כן. אוקיי.

לא, משרד הבינוי והשיכון יכול לתקצב. גם במשרד הבינוי והשיכון אני רוצה. משרד הבינוי והשיכון, בדרך כלל, מתקצב - - - של רשות מקרקעי ישראל, אבל הוא אומר: גם אדמות פרטיות שאצל הדרוזים, יש לי תקציב לנושא הזה. אני מצטט את שר הבינוי והשיכון. והשייח היה איתנו גם בישיבה, שהוא גם אמר את זה בישיבה, והוא אמר את זה במליאה – שתקציב לא חסר. ואני מקווה שתקציב לא חסר.

אני רוצה גם להגיד כאן: בשבוע שעבר קיבלתי מכתב מהיחידה להתיישבות. אושר תקציב לתכנון של היישוב החדש, ומתחילים גם בתכנון של היישוב החדש. אני מקווה שבעוד 10 שנים, 15 שנה זה ייתן לנו פתרונות לכל הצעירים של העדה הדרוזית. יוצאים לתכנון כבר. הוציאו מכרז לתכנון.

לא, כולה 250 יחידות. זה לא פתרון לבני העדה - - -

לא משנה.

לא, לא, לא, התכנית של היישוב מדברת על 7,000 דונם.

7,000 דונם זה עוד 250 יחידות.

7,000 דונם זה לא 250 יחידות. 7,000 דונם. אני בעניינים שם. אם אתה לא מעודכן, אני מעודכן ממקור ראשון.

איפה זה?

איפה זה?

בחנבליה.

חנבליה. זה בתיאום עם ראשי הרשויות הקודמות. כל ראשי הרשויות.

בנייה בלתי חוקית. אני מבקש לא להשתמש במושג "בנייה בלתי חוקית". בנייה בלתי חוקית – כשאני פולש ובונה על האדמה של רשות מקרקעי ישראל אני פולש. אצל הדרוזים זה בנייה בלתי מורשית. תתחילו לשנן את המושג הזה – בנייה בלתי מורשית. והסברתי את זה יותר מפעם בכנסת. נפסיק להגיד בנייה בלתי חוקית. אין אצל הדרוזים בנייה בלתי חוקית. הם לא גונבים לאף אחד את האדמה. הם לא נכנסים לאף אחד בקרקע שלו. זו הקרקע הפרטית שלהם, שהם רוצים לבנות את הבית שלהם ולהתפתח.
ואם יהיו דברים אנחנו ניכנס. תודה רבה לכולם.

תודה. תודה רבה לך.
ראש מועצת ירכא, בבקשה. ולאחר מכן, חבר הכנסת חנא סוייד, אם אתה תרצה לדבר. אם לא, אני אתן לעוד כמה ראשי מועצות.

איך שאת רוצה.

אז אני אתן לעוד כמה ראשי מועצות ואז.

בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני מודה ליושבת ראש הוועדה. באמת תודה על תשומת הלב. אבל תרשו לי בכמה משפטים להבהיר את הנקודה שכל תושב דרוזי מרגיש אותה במדינת ישראל. היישוב ירכא היה 33,450 דונם. תחום השיפוט שלו היום – 15,300 דונם. וזה גורלו של כל ישוב דרוזי במדינת ישראל. האדמות שלנו נגזלו מתחום השיפוט שלנו, וזה סיפור בפני עצמו.

ישנה מדיניות מכוונת, ואני אוכיח את זה בכמה משפטים. אם אנחנו מדברים על אזור תעשייה ותעסוקה ליישובים הדרוזים, במיוחד לבנות, אז כולכם יודעים את המצב, וזה גורם לאוכלוסייה הדרוזית להיות אוכלוסייה ענייה. ואם ישנם כאלה שמתפרנסים, אז לוקחים את זה, כמו דלת מסתובבת, מהצד השני – בקנסות, ובהרבה דברים כאלה. אז הפכתם אותנו לאסירים: כשלא מרחיבים את המתאר, אנחנו מתחילים לבנות אחד מעל השני. דבר שני, הפכתם אותנו לעניים. דבר שלישי, הפכתם אותנו לאוכלוסייה בעלת איכות חיים הכי נמוכה במדינת ישראל, שזה משפיע גם על מערכת החינוך, גם על הרווחה, גם על הכול.
אז אם אנחנו מסתכלים על המכלול, אנחנו האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל, למרות שכל ההתחייבויות שלנו כאזרחים טובים – הוכח בכל המקומות ובכל הזמנים שאנחנו, מגיע לנו להיות חלון הראווה של מדינת ישראל, אם מדינת ישראל מדברת על דו-קיום, ועל זכות לחיות בה לכל העדות במיוחד.

אני רוצה ממש להגיד לך בפירוש, ואני פונה פה, עכשיו, לראשי הרשויות החדשים: את המצב הזה - - -. יודעים שנעשו הרבה מאמצים והרבה תודות לחברי כנסת, כמו חבר הכנסת חנא סוייד, שהוא בא, ומבקר, ובודק. כאיש מקצוע - - -. ידוע לנו שישנם הרבה מאמצים, במיוחד מכיוונו של שר הפנים, במגמה לפתור את הבעיה. וידוע לנו שישנם מנהלי מחוזות, שניים, שהם קרובים לעדה הדרוזית. אבל הסך הכול, לא - - -

אין פתרון.

אין פתרון. אז לכן אני מכריז על זה - - -

- - - יותר מדי מאמצים, אבל בתכלס התוצאות לא באות.

אני מכריז על זה חד-משמעית.

אני מאוד מכבד את מה שקבעת. קבעת שלושה חודשים? ניתן לך שלושה חודשים. אם לא יהיה פתרון לבעיה הזו תוך שלושה חודשים – להקפיא את כל הליכי המשפט; כי אני אגיד לך מה קורה בהליך משפטי: אם את מקבלת צו להרוס ואת לא הורסת, מה קורה? את הופכת להיות עבריינית, הפרת צו שיפוטי, וזה קלון. אז הפכו כל תושבינו עם קלון. אז זו בעיה שאי אפשר לחיות.
אני פה פונה לראשי הרשויות: אני הולך להכריז בירכא על אוטונומיה פנימית בכל נושא התכנון והבנייה. אני הולך להנפיק היתרי בנייה לכל תושבי ירכא. כל אלה שבנו ללא היתר, אני הולך להנפיק את זה. אם אתם רוצים אותנו עבריינים, אז אני רוצה להיות עבריין מספר אחת בירכא. אז תנו לי להיות העבריין והתושבים יקבלו.

וכפי שנעשה, אני אגיד לך גם איפה זה נעשה: זה נעשה במטה אשר. ראש מועצת מטה אשר הנפיק היתרי בנייה לתושבי כליל. גם הליך לא חוקי.

אתה לא מצפה שאני אתן לך גיבוי להליך - - -

אני לא רוצה לגיטימציה.

אני מבינה את מה שאתה אומר. אני מבינה בדיוק את מה שאתה אומר, ואנחנו צריכים לתת לזה פתרון ומהר.

מודה לך.

מאה אחוז.

ואני אומר לך: והיב חביש קיבל את הלגיטימציה שלו מתושבי ירכא, ואני בטוח שאני לא רוצה להיות עבריין, ולא רוצה לקחת את החוק לידיים. אבל אני אומר לך: ניתן את ההזדמנות - - -

מר והיב חביש, אני לא רוצה לנצל את תעודת המבקר הרשמי שלי בבתי סוהר לגביך.

אם זו המטרה – לקחת את הנושא לידיים, לפתור את הבעיה - - - בבית סוהר זה כבוד גדול בשבילי.

תודה.

מאה אחוז. בסדר.

מר והיב חביש, אני מבינה בדיוק את מה שאתה אומר, וזה גם יהיה הסיכום שלי. ואנחנו, עוד לפני שלושה חודשים, נקיים דיון בעניין הזה.

מודה לך.

תיכף היועצת המשפטית שלי גם תקבל משימה בנושא הזה.

ראש מועצת פקיעין, בבקשה. ולאחר מכן, ראש מועצת ינוח-ג'ת. ואחרי השלישי, אתה, חבר הכנסת חנא סוייד.

אני לא.

אוקיי.

תודה על הארגון ותודה לכולם.

אני גר בכפר פקיעין, וידוע לכם שכפר פקיעין נמצא על שטח שיפוט של 5,400 דונם מאז 1968. אז האוכלוסייה מנתה 2,500 אנשים, והיום אנחנו 5,500. בשנת 1980 הוקמה שכונת החיילים המשוחררים. והיום הצורה הגאוגרפית של הכפר זה שלושה גושים שזה - - -

תדבר אל שישמעו אותך, כי זה בתמליל. מה אתה אומר?

מבחינה גאוגרפית הכפר בנוי בעצם בשלושה מקומות: פקיעין הישנה, פקיעין המערבית, ושכונת החיילים המשוחררים. כאשר המרחק בין כל גוש לגוש זה בערך שלושה קילומטר. אין רצף טריטוריאלי בין המקומות.
מאז שנת 2003 קיבלנו 56 מגרשים, שחולקו בשכונת החיילים המשוחררים. ובשנה מתחתנים אצלנו בערך, בממוצע, 30 בחורים דרוזים, ובערך 10, 15 בחורים נוצרים. זאת אומרת, יש לנו בשנה 400 אנשים שמתחתנים. במשך עשר שנים זה 400 חלקות שאנחנו צריכים, ואנחנו קיבלנו 56.

עכשיו, הצורה הגאוגרפית של הכפר היא צורה קשה מאוד. מקומות הבנייה הם קשים מאוד. צריך לבנות קומות כדי להגיע לכביש. שם - - - של ממש תהום באזור של החיילים המשוחררים, וצריכים לשלם המון כסף כדי לבנות, כדי להגיע לבסיס. כמובן, המגרשים האלו הם יקרים, גם אלו שמקבלים אותם. ואתם יודעים, אלו, רוב החבר'ה - - -

משלמים גם על הפיתוח או שהפיתוח שם, בגלל שזה הפריפריה זה נכלל?

ודאי, ודאי.

ודאי.

משלמים, משלמים - - -

משלמים על הפיתוח.

משלמים.

משלמים.

במחיר המגרש זה כלול. כלול.

כן.

המצב הסוציו-אקונומי נמוך מאוד אצל כולם. אלו חבר'ה אחרי צבא. חבר'ה שצריכים ללמוד או אחרי לימודים. זו בעיה מאוד רצינית.

וחוסר הרצף הטריטוריאלי בתוך הכפר בעצם גם גורם לכמה בעיות: יש אנשים שהם שייכים למעלה יוסף, שהם גרים בסמוך לכפר. שהכפר נותן להם את השירות והם לא משלמים ארנונה לכפר, כי מבחינה חוקית הכפר לא יכול לגבות מהם וגם מעלה יוסף לא גובה מהם. זה בעצם עושה בעיה מאוד-מאוד רצינית.

מר שוקי אמרני, בעניין הארנונה לפקיעין, פה זה עניין ממש שלכם, משרד הפנים, שאתם יכולים לבדוק את זה נקודתית ולתת לזה מענה.

כן.

לאותם תושבים שהם בין פקיעין לבין מעלה יוסף. זו סוגיה שממש יושבת אצלכם.

נכון.

אני חושב שהטיפול הכי טוב זה לעשות רצף טריטוריאלי בין שלושת המקומות, ואז כל הבעיות האלה נפתרות. זה דבר, לדעתי, אלמנטרי שחייבים לעשות אותו.

טוב.

רק דבר אחד, מה שאמר חבר הכנסת חמד עמאר בקשר לריבוי: הריבוי הטבעי שלנו הוא נמוך מאוד, כי אנשים לא רוצים להתחתן כי אין להם איפה לגור. ואנשים עוזבים את הכפר. ואנחנו, התפקיד שלנו גם לשמור על העדה. הבנות שלנו, אתם יודעים, לא יכולות לצאת החוצה. החבר'ה יוצאים החוצה. זה עושה לנו בעיה סוציאלית קשה מאוד.

אנחנו מבקשים באמת שניקח את הדברים ברצינות. המצב הוא ממש על הסף.

מאה אחוז. מאה אחוז. תודה רבה לך.

ראש מועצת ינוח-ג'ת; ולאחר מכן, מרר.

בוקר טוב לכולם.

בוקר אור.

אז, אל"ף, אני מצטרף לדבריו של ידידי, ראש מועצת ירכא, ומחזק את המשפטים שסיים בהם. ועל מנת שבאמת לא יהיה היחיד, היות והקדים אותי בדיבור, אז כנראה גם אצטרף אליו. - - - שיש שניים באמת במעצר ולא אחד. שלפחות שם נוכל לשוחח אחד עם השני.

לצערי, זה דיון שני שאני מגיע לכנסת תוך עשרה ימים על הבעיה הזו. פעם אחת בוועדת הכלכלה, וזו הפעם השנייה. ואני מלווה את הבעיה של הדיור במגזר, בכפר שלי, מזה כלא פחות מחמש, שבע שנים. ולצערי, אנחנו אימצנו פה; נראה לי, הכנסת אימצה לעצמה את תורת הכדרור, ועושה את זה ברמת מיומנות ראויה לציון באמת, ולהערכה. ואם אתה בודק עניינית מה התוצאה, מה התוצר שאנחנו מקבלים לפתרון בעיה, שלהבנתי כולם מאמינים, למרות שלא קוראים לילד בשמו: בעיה לאומית. שפוגעת בחברה הדרוזית בצורה בלתי רגילה. גורמת לה נזקים אדירים. התוצאה הסופית היא כלום. פשוט כלום. אפס. זו התוצאה. ואני שואל את עצמי באמת: אם זו התוצאה שאנחנו מקבלים במעורבות כל כך אינטנסיבית, של כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה שרים; שהם לא יכולים להסתכל אחורה כי אי אפשר להפנות את האחריות למישהו אחר, כי היא רובצת על הכתפיים, והתוצאה היא כזו אפס, משהו פה קורה, מדבר בעד עצמו. והשאלה לאן? לאן אנחנו הולכים פה?
וגם נניח שיאשרו תכנית מתאר עכשיו. האבסורד הוא שגם אם תאושר תכנית מתאר, התקנון של תכנית המתאר זה אסון לאומי. אסון לאומי במלוא מובן המילה. ומי שניסח אותו – זה מנותק לחלוטין מהמציאות. פשוט מנותק. וכנראה התהום הזו בין מה שקרוי מדינת ישראל שיושבת בתל אביב ובירושלים – אני מחבר את ירושלים כי זה הכנסת פה – לבין הפריפריה הוא כזה נתק עמוק ותהומי.

אפילו לא תופסים על מה מדברים. לא תופסים על מה מדברים ומה כותבים, ואם אני אגיד לכם חלק מהתקנון? אני בהלם. כלומר, איך אפשר לכתוב כאלו דברים? איך אפשר להנחות כאלו הנחיות בתקנון של תכנית מתאר שבאה לתת מענה ליישוב וכולי? אני אתייחס אליה תיכף בכמה נקודות.

אם יש בעיה כזו, התהליך הבירוקרטי – יכול להיות שהוא כל כך ארוך? ב-2002 מופקדת התכנית של ינוח – ניתן את הדוגמה של ינוח, רק לשם ההמחשה. אנחנו רואים את הדיון בוועדה המחוזית בנובמבר 2009. אנחנו רואים את הפרסום בנובמבר 2011. אנחנו רואים אחרי זה את ההתנגדויות במרץ 2013. ואנחנו רואים את ההתייחסות המחוזית באוקטובר 2013. דרך אגב, התכנית הזו אמורה לתת מענה לתושבי ינוח-ג'ת למימוש עד 2020. אנחנו ב-2013 ומתי? על מה מדברים פה בדיוק? על מה מדברים? אם התכנית אושרה ב-2020, איך אפשר להפנות אצבע ולהגיד: אנשים עבריינים? באיזו זכות עושים את זה בכלל? מה פתאום שיקראו לנו עבריינים? שהתכנית שלנו שהפקדנו, והלכנו בתהליך סדור, נכון, וב-2020 לא נקבל את האישור. אז מה יקרה ב-2040 באמת?

תראו, אני אכנס לתקנון. מה זה איחוד וחלוקה? רשום. בהסכמה או בלי הסכמה של הבעלים. עולה על הדעת עכשיו שיש שכונות; כלומר, יש מקומות קיימים כבר. אתה רוצה שנעשה תכנית חלוקה, איחוד וחלוקה למקומות קיימים? אנשים גרים. אתה רוצה שנבוא ונדבר על בעלות פרטית, אדמות חקלאיות בבעלות פרטית? נבוא ונדבר על איחוד וחלוקה. ועוד מה? לקבוע מראש את הקריטריון של גודל המגרש – 500 מטר. נניח שיש לי 500 מטר. באיחוד וחלוקה אני אמור לאבד את החלק היחסי, יישארו לי 300 מטר. מה אני עושה איתם באמת? מי הסכים לזה בכלל? עולה על הדעת שזה יקרה? אנשים פשוט מנותקים. מדברים איתך מהאולימפוסים עליו, וכאילו הם הורידו הנחיות שזה יקרה.
עכשיו, באים לקבוע לך הנחיות לתכנון ובנייה. מה קובעים? חומה בקצה דירה, בדירת קצה.

בוא רק תסכם את הדבר הכי חשוב מבחינתך, כי אני רוצה לתת לעוד אנשים לדבר.

אני אסכם. רגע, סליחה, גברתי היושבת הראש, אנחנו באנו לפה, ואני אגיד לך את האמת, אנחנו גם טעונים מעוצמת הכאב, ואין לנו תשובה, ולא יכולים להסתכל לילדים שלנו בעיניים.

אני מבינה אותך.

וזו בדיוק הסיבה שאנחנו באים לפה.

אני מבינה אותך. אתה לא היחיד, דרך אגב.

אני לא היחיד. אז מה?

גם ראשי הערים בכל הארץ מגיעים לפה הרבה יותר, דרך אגב.

מאה אחוז.

עכשיו, מה זה דירת קצה, דרך אגב, שהיא מוקפת חומה? מה, אנחנו בונים את הגטו העתידי? מה קורה פה? מה זה לתחם? אתה רוצה לנתק אותי מהשטח שלי? אני חקלאי. אני פלאח. נולדתי - - - פלאח, ואני רוצה להישאר פלאח. מה פתאום? מה זה החומות האלה מסביב? מי יקים את זה בכלל? מה זה מתנים?

שימו לב מה קורה בכנסת הזאת. אתה צריך לקבוע מועד, בתכנית לקבל היתר, להתחבר לנקודת ביוב. הביוב הוא בתאגיד. התאגיד אין לעצמו את הסמכות. התאגיד בכלל מנותק מהעולם, בשלו. עוסק ברכב, ובתנאי שירות, ובכסף שלנו. ואחרי זה אנחנו צריכים להתחייב. איך אני יכול להתחייב על כזה דבר? איך? ומחייבים אותך בפתרון קצה.
עכשיו, בכלל, רוצים אדריכל נוף, וקבעו שם ציפוי קירות באבן. באמת? אני במודל ירושלים עכשיו. הגענו לירושלים. בשמחה. באמת. אין לנו כסף לבנות את הדירה, אתם רוצים שנצפה גם קירות באבן, ואדריכל נוף? איך זה עולה על הדעת?

ואם אני מחבר לזה את המצב הסוציו-אקונומי, אז הבעיה באמת בשיאה. המימון: מי יעשה את התכניות המפורטות? מי זה? מי אמור לממן? מי אמור את תכנית האיחוד וחלוקה? מי? מגיש את התכנית? מי זה? קובעים לך דרכים. דרך אגב, בתוך - - - היישוב הקיים, הדרכים, מחויבת נסיגה מהקו של שלושה מטר. עכשיו, בחדש – חמישה מטר. איך מתחברת שכונה חדשה עם שכונה קיימת? זה שלושה וזה חמישה. איך? מישהו יסביר לי מה ההיגיון. איך?

אוקיי, משפט אחרון.

משפט אחרון. דרך אגב, אני רוצה לעדכן אותך ולבשר פה שיש שיפור, דרך אגב, בסוגיה של הקנסות. היינו בוועדת הכלכלה לפני שבוע. באמת העלינו את הסוגיה של הקפאת ההליכים וכולי. חל שיפור. יפה. מה השיפור? שכבוד הממונה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שעד עכשיו נתן עבירות או הגיש כתבי עבירה נגד סעיף 206. עכשיו גם מוסיף, אחרי שנה מגישים עבירה בגין סעיף 210. שם על 30 אלף שקל. עכשיו, קונסים אותו ב-50 אלף שקל ומעלה. תראי את השיפור.

שני מיליון שקל. שני מיליון שקל.

את מבינה מה קורה פה? מה האבסורד הזה?

וגם 210 על מאתיים - - -

סעיף 210 לחוק הבנייה, תכנון ובנייה. זה השיפור, דרך אגב. זה השיפור עכשיו, אצלנו. חל שיפור.

אם עד עכשיו הם קיבלו על עבירה של בנייה ללא היתר, ועכשיו על הבנייה ללא היתר – של?

שימוש במבנה ללא היתר.

שימוש במבנה ללא היתר.

זה שימוש בהיתר, על מנת שיוסיפו עוד משהו לעבירה. עוד. לסחוט עוד יותר את הלימון.

תן לי רגע, אני רוצה לסכם את זה. זה נושא חשוב שהוספת.

משפט אחרון.

עכשיו, אני מברך את השר ואת המנכ"ל על ההחלטה להקים את הצוות הזה. אני מקווה שהצוות הזה לא יתמחה בכדרור, יתמחה בעשייה בהבקעה. יבקיע מהר את השער. אבל הייתי מבקש לצרף לצוות הזה מישהו מהמגזר שמכיר את הבעיות, מכיר את האופי, מכיר. ייצור את החיבור הזה. שלא לדבר – מישהו מדבר בירושלים משהו, ומה שקורה בינוח-ג'ת זה משהו אחר לגמרי, שביניהם אין שום מפגש.

תודה.

מאה אחוז. אוקיי, תודה רבה לך.

ראש מועצת מרר, בבקשה.

טוב, בוקר טוב לכולם. תודה לך על הדיון, על - - -. תודה לחברי הכנסת. תודה לשייח.
הבעיות כמעט דומות בכל היישובים. במרר כבר תכנית המתאר, תתפלאו לשמוע, מ-1998. עד עכשיו זה מתגלגל. אנחנו הכנסנו את התכנית לאיחוד וחלוקה. אני לא יודע מתי זה כבר הסיום הזה של התכנית. אני כבר צופה בעיות עם התושבים. ואני לא יודע כמה זמן ייקח - - - שלוש-ארבע שנים. לא יודע.

כבר מעל 200, 200 ומשהו בניינים ללא היתרים. אני מצטרף לחבר'ה, גם כן, פה, כל הבעיות שהעלו.

הבעיה הבוערת שלנו, כראשי רשויות חדשים – אני חדש-ישן. הייתי גם בקדנציה, לא שעברה, לפני כן – ואני טיפלתי בגיוס הכספים של התכנית, אבל - - -

של החלוקה וההפרדה?

כן.

אתם בעצם באותה בעיה של ינוח-ג'ת.

כן. איחוד וחלוקה. כן.

ולצערי, היום אני רואה את התכנית. אני אתמול דיברתי עם המהנדס – זה ייקח עוד שלוש-ארבע שנים. אני לא יודע אם זה ייפתר גם. אז כל הבעיות כמעט דומות בכל היישובים.

הפכו את התושבים שלנו כבר לעבריינים. עברייני בנייה. חייל שמשתחרר, רוצה לבנות, רוצה להתחתן; זה אחרי הלימודים, אם יש לימודים בכלל – יש לו את הלימודים, אם יש אפשרות. אז בעיה קטסטרופלית הולכת ומתרחבת אצלנו ביישוב. זה דומה בכל המגזר.
להזכיר, אנחנו ישוב מעורב בשלוש עדות. מה אני אגיד לך, העניין של הבנייה כבר הולך להתפוצץ בכל היישוב. לא יודע איך אנחנו נפתור את הבעיה הזו. הבעיה העיקרית אצלנו כראשי רשויות, הבעיה העיקרית עכשיו – רק לטפל בתכניות המתאר. זה הכי חשוב. הכי חשוב עכשיו. אז כל החבר'ה העלו כבר בעיות דומות. אני מבקש, כמה שאפשר להתחיל. באמת להתחיל. להתחיל כבר לטפל בבעיה הזו, שכבר שנים על גבי שנים זה הולך, וכל פעם נכנסת כנסת חדשה, ועוד פעם ועוד פעם מדברים על זה, ועד עכשיו לא נפתר כלום.

מאה אחוז.

תודה לכם.

תודה רבה לך.

ראש מועצת אבו-סנאן, בבקשה. לאחר מכן, אחרון הדוברים האזרחיים לפני חברי הכנסת זה נציג השלטון המקומי. אתה רוצה לדבר גם, מר סלאח סלאח? אבל ממש קצר. - - - חברי הכנסת. ואני רוצה לאפשר פה, לתת תשובות, כדי שנראה איך אנחנו ממשיכים הלאה. וגם מר סאהר איסמעיל, עוד כמה מילים.
אבו-סנאן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה לברך את חברי הכנסת, גם חבר הכנסת חנא סוייד, והחבר שאני לא מכיר את השם שלו.

באסל גטאס.

ושייח מופק טריף, גם כן. וחבריי, עמיתיי, מהמועצות, החדשים והוותיקים.
אני מייצג את היישוב אבו-סנאן. אבו סנאן יושב על 6,500 דונם. פעם היה 100 אלף דונם, אבל צמצמו ל-6,500. זה לא מה שאני בא לפתור עכשיו – למה היה 100 אלף דונם, ולמה עכשיו 6,500 דונם. אבל אבו-סנאן נמצא במצב סוציו-אקונומי 3 – מהנמוכים.

כמו שהזכיר אחד החברים, אני ראש מועצה חדש-ישן, כמו שאמר חברי. ואנחנו מתמודדים – מצליחים פה, מפסידים פה, ראשי הרשויות. ובאים ככה, פותחים את העיניים, מוצאים עצמנו באותן בעיות שהיו לפני שנים או בקדנציה הקודמת או שלפני הקדנציה הקודמת.

היישוב שלי, יש לו מפעל ארנונה, שבקושי הוא מתקיים, המפעל הזה. יש לי אזור תעשייה עם שלוש נגריות. גם שלוש הנגריות לא יכולות לשלם את הארנונה כי מצב העבודה לא הכי טוב אצלם.

לכן, אני לא רוצה להאריך הרבה. מסכים עם כל חבריי, עם כל מילה שאמרו, כמובן. ואני מבקש לטפל בסוגיה המשפטית, בהיתרי הבנייה. כל אחד – כמו שאמר גם כן אחד החברים – הוא לא פלש, לא גלש. הוא בונה באדמה שלו, שמלפני מאות שנים. זו אדמה שלו.

אז אנא ממכם, אני מבקש להקפיא את כל המשפטים, כדי שהתושבים בעזרת הממונים – שר הפנים; לתת אפשרות לשני ממוני המחוז, ולתת להם גיבוי. וגם יש להם רצון עז, גם לצאת מהבעיה ולפתור אותה. ולא נחכה עד הקדנציה הבאה, עד המפלגה הבאה, שתשב בשלטון, עם כל הכבוד. אבל לפתור את הבעיה, לפתח את היישובים שלנו. ותודה רבה לכם.

מאה אחוז. תודה רבה לך.

נציג השלטון המקומי, רק בקיצור-בקיצור, כי באנו לשמוע את גורמי המקצוע. בקיצור, ולא לחזור על דברי אחרים. בבקשה.

בקיצור מאוד. אני רוצה רק לחדד נקודה אחת: התנהלות ועדות התכנון המרחביות והמחוזיות היא בדיוק שקבעה את המדיניות להראות שבני העדה הדרוזית הם עבריינים, במקום להציג - - - חלופות על מנת לפתור את הבעיה. אנחנו לא פעם ראשונה שמתכנסים כאן. זאת לא הוועדה הראשונה שהיא - - -

רגע, אתה אומר כאן אמירה שבעצם הוועדות המחוזיות בהתנהלות שלהן והוועדות המרחביות בהתנהלות שלהן הפכו את התושבים לעבריינים. זה מחויב הסבר.

הוועדות המחוזיות והמרחביות - - - גברתי, להציג תכניות איך לפתור את הבעיה כואבת הזאת במגזר הדרוזי.

מרכז השלטון המקומי עשה סקר. אנחנו רואים שכל תכניות המתאר של כל היישובים וגם המפורטות הן ותיקות מאוד. לא עולות היום על בקשות של היישוב הדרוזי. ואם אנחנו נמשיך במצב הזה, יבוא יום וגם הרחוב והקהילה תתפוצץ. לכן, אנחנו מבקשים פתרון.

אוקיי.

מר סלאח סלאח – קצר, ואז חברי הכנסת.

משפט אחד: אני רציתי לדבר על ההנחיה שניתנה לאחרונה לוועדות התכנון לא לקבל תיק בנייה אם האדמה לא רשומה על שם מגיש התכנית, למרות שהוא קיבל אותה בירושה. זה ממש, מקשים על האנשים לקבל היתרים. רק השבוע נתקלתי בחמישה חבר'ה שהלכו להגיש תכניות, וועדת התכנון לא הייתה מוכנה לקבל את התיקים.

לא, דווקא הנקודה הזאת, אני דיברתי עם מר אלכס שפול - - -. מר סלאח סלאח, אני דיברתי עם מר אלכס שפול בנושא הזה, והוא אמר לי: אם אתה מחתים את האנשים – נכון, מר אלכס שפול – להחתים את האנשים. לא חייב - - -

החתימו ולא קיבלו את התיקים.

לא קיבל את זה.

מר אלכס שפול, הנה, אתה יכול לתת תשובה לזה, כי אמרת לי אם חותמים, פותרים את הבעיה.

הבעיה לא מר אלכס שפול.

רגע, רגע. עזבו את מר אלכס שפול, כרגע.

לא מוכנים לקבל תיק אם האדמה לא רשומה על שם מגיש התכנית, אפילו שהוא קיבל אותה בירושה.

אם זה על אבא שלו הם לא מקבלים. זו הכוונה. אבא או סבא.

אז מה, רוצים שאבא שלו יקום מהקבר?

ממש לא. אנשים לא יכולים לקבל היתרים.

מה הוא יעשה, אבא שלו, יקום מהקבר?

או סבא שלו.

או סבא שלו. לא, באמת, אני שואלת.

- - -

מר אלכס שפול, מה?

אפילו נתקלתי במקרה - - - היתר.

טוב, מר סלאח סלאח, נתתי לך לדבר מילה אחרונה, הערת כאן את כולם. הבנו. אוקיי.
חבר הכנסת חנא סוייד, ולאחר מכן חבר הכנסת באסל גטאס; ואחר כך, ראשונת הדוברים, כמובן, הגברת בינת שוורץ.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש. אני רוצה לברך אותך על העקביות והאומץ שאת מובילה את העניין הזה. ואני רואה גם את הלחץ הפיזי המתון שאת מפעילה על אנשי המקצוע כאן. אני מקווה מאוד שזה יועיל, בסופו של דבר.
אני גם רוצה לברך את ראשי הרשויות שנבחרו לאחרונה, ושהגיעו לכאן היום. אני יודע שחלק מהם נוסע כבר מ-5:30 בשביל להגיע לנושא החשוב הזה. אז זה רק מראה כמה שהעניין שבאו בגללו הוא כאוב והוא חשוב, ואנחנו צריכים לתת להם כתף. אם כבוד השייח נותן תזה מנומקת, כמעט מקצועית, שמתכנן ערים לא יכול להגיש אותה, כאן, בנושא הזה, זה אומר שהנושא הזה כאוב והנושא הזה חשוב.

אנחנו כחברי כנסת, את כיושבת ראש ועדה, משרד הפנים – צריך לעבור משלב המילים, והדיבורים, וההצהרות וההבטחות לשלב של הפעולה, כי זה לא נושא חדש.

נכון.

כפי שאמר חבר הכנסת חמד עמאר, אנחנו העלינו את הנושא הזה כמעט עם אותו קהל, רק ראשי המועצות התחלפו. ולפני מספר שנים, אותן בעיות, אותם הדגשים, אותן הבטחות, עלו כאן. אז אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו נעבור את השלב הזה.

אני מאמין שאנחנו צריכים לעבוד כאן במקביל. מצד אחד, לנקות את השולחן מתחלואי העבר; ולפלס דרך קדימה – איך אפשר לספק ליישובים האלו להתקדם.

לצרכים שלהם.

לפלס קדימה, אני אתן לך דוגמה קטנה: את, עכשיו, גברתי, עוסקת ברפורמה של חוק התכנון והבנייה. והיום מדברים על ועדות מקומיות לפי סעיף 18 ו-19. למה לא תעלי אפשרות שבאחד היישובים הדרוזים הגדולים – נגיד, ירכא; זה ישוב שמתל אביב מגיעים לעשות עסקים בו. לתת ועדה מקומית, נגיד. ואז הוא ינפיק היתרי בנייה, והוא לא ילך לכלא, ולא תצטרכי לבקר אותו, וזו זכות. והוא יודע לפתח את היישוב שלו. את זה את יכולה לעשות היום. היום.

אתה בדיון היום תזכיר לי את זה.

אני אזכיר לך את זה. אבל לנקות את השולחן.

ובשביל לא להגזים לא צריך להגיד: עכשיו, בכל היישובים הדרוזים נעשה. לפחות, אחד. ניקח אחד, תוסס, גדול. יש בו בעיות אבל יש בו גם פוטנציאל פיתוח לעתיד.

אני הזכרתי את העניין של חיבורי חשמל. אני חוזר ומדגיש: לא צריך חקיקה. החקיקה קיימת. צריך רק רצון טוב, מכתב וחתימה. זהו.

יטופל.

עכשיו, העניין של צווי הריסה וקנסות: אני מכיר בחורים, אני מכיר שלושה בחורים ממשפחה מבית ג'אן; דרך אגב, בבית ג'אן בית ספר תיכון הכי טוב בארץ, כן? זה אומר שהמטריה היא טובה, כן? רק שלושה אחים ממשפחה אחת נאסרו ובילו עונש מאסר, כמה חודשים, בבית סוהר. למה? כי הם עשו מה זה מעשה זוועה – הם בנו בית על האדמה שלהם.

300 אלף שקל הקנס היה.

ופלוס קנסות, שעכשיו כבר מעלים אותם. סדר גודל: לא מ-30 אלף שקל ל-40 אלף שקל – 300 אלף שקל. בשלב הבא, בדיון הבא כנראה יהיה שלושה מיליון שקל.
אז אני אומר שבשביל זה, גברתי, יש לי הצעת חוק – אני הגשתי אותה כבר מספר פעמים; שתכנית שעברה הפקדה, כלומר, הוועדה המחוזית בעיקרון אישרה את התכנית, פלוס עוד מספר תנאים מצטברים, גברתי היושבת ראש. במקרה כזה, אם התכנית מתעכבת רק בגלל בירוקרטיה, למה לא לתת היתרי בנייה? הרי התכנית מאושרת, בעיקרון. היא טובה, היא בסדר.

ובחוק יש כזה דבר – סעיף 97 - - -

כל החיים נתנו, כל הזמן נתנו היתרי בנייה כשעוד לא היו תכניות מתאר. מה היה בשנות השבעים והשמונים?

- - - מה שהוא אומר, כאן, בעניין הזה. עורכת-הדין ורד קירו-זילברמן, פה, בעניין הזה אני מבקשת, אני רוצה בעניין הזה להעלות - - -, עם ההיבטים שאמר כאן חבר הכנסת חנא סוייד, והוא צודק בעניין הזה. ושום סיבה של אדמה פרטית שלהם, שכבר התכנית הופקדה - - -

ועוד תנאים, ועוד תנאים. זה לא רק תכנית שהופקדה. אני חייב להגיד.

עוד תנאים? בסדר, עורכת-הדין ורד קירו-זילברמן תדבר איתך, ואנחנו נכין מכתב ליועץ המשפטי לממשלה. נעביר את הצעת החוק?

אני מוכן, גברתי היושבת-הראש, כג'סטה, מכיוון שאת ציר בקואליציה, אני מוכן להעביר את הבעלות על הצעת החוק שלי אלייך, - -

לא, לא, לא, לא. לכבוד הוא לי לחתום איתך פעם אחת על הצעת חוק משותפת.

אוקיי.

- - ולהעביר את זה רק בשביל שהאנשים האלה - - -

פעם אחת שנעשה משהו טוב ביחד. לא, לא, לא, אני חותמת איתך על הצעת חוק משותפת.

עכשיו, רק משפט אחרון. אני לא רוצה להאריך, יש הרבה דברים מה להגיד, באמת. אבל אני רוצה פעם אחת לדבר בנושאים של תכנון ובנייה, דווקא ביישובים הדרוזים באמת ביושר, אני אגיד; ולתאם ציפיות. לא ביושר, לתאם ציפיות. תראי, כשמכינים תכנית מתאר ליישוב דרוזי אז מדברים על צפיפות בנייה של שש יחידות דיור, שבע יחידות דיור, חמש יחידות דיור. זה לא יהיה. התושבים לא מבינים את זה ולא מקבלים את זה.

אז יבינו את זה. אבל יש דברים שהדרוזים צריכים גם - - -

לא, זה לא יקרה. תוך עשר שנים זה לא יקרה. עוד 20, 30 שנה.

כולנו צריכים להתגמש בעניין הזה, חבר הכנסת חנא סוייד.

לא, לא, לא. אז זהו, אז זה, אני שם את זה - - -

כולנו בונים לגובה. גם הם צריכים לבנות לגובה.

אני שם את זה על השולחן - - -

תשים את זה על השולחן. נפתור להם את הבעיות, נכין את התשתיות.

אוקיי. זהו.

אבל כמו שאצל היהודים בונים לגובה, גם אצל הדרוזים וגם - - -

- - - לא נכון.

אז זה לא נכון – בסדר.

אז זה ייקח זמן. צריך לעשות את זה באופן הדרגתי, - -

- - - מאה אחוז. מאה אחוז.

- - בהבנה - - -

הם רוצים, מצד אחד, שהילדים יחיו לידם. מצד שני, הם לא רוצים לבנות לגובה. גם אימא שלי רוצה שאני אגור לידה.

נו, נו, נו. זו עוד נקודה. תראי, כשמציעים מגרשים במכרזים ביישובים הדרוזים; אני חייב להגיד, תראי, ביישובים הדרוזים צריך לספק פתרונות דיור לחיילים, - -

לא, זה ברור. זה ברור.

- - אבל גם בני אדם אחרים צריכים פתרונות.

מאה אחוז. מאה אחוז. מה זה? חד משמעית.

לא יכול להיות מצב שבו מחירי מגרשים יאמירו - - -

אני איתך, חבר הכנסת באסל גטאס; ואחר כך הגברת בינת שוורץ, ורק אחר כך הנוספים שהגיעו. כי אני מסיימת את הדיון ב-10:30. וכמו שאמרתי לכם, יהיה לנו דיון נוסף. ואני רוצה לשמוע את הדברים, ואני רוצה לסכם כדי להתקדם לקראת הדיון הבא בעוד חודשיים. ואנחנו נתקדם. עם טופס 4 אנחנו נתקדם. אני מקווה שעם זה נביא פיתרון לעוד חודשיים.
בבקשה. סליחה.

ברכותיי לכל המשתתפים. במיוחד חבריי, ראשי המועצות החדשים וגם הוותיקים. ברכה גם ליושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, ולוועדת הפנים והגנת הסביבה על המאמץ.

את נוגעת בעניין התכנון והבנייה. שמעת מראשי המועצות – זהו העניין הכאוב ביותר בכל האוכלוסייה הערבית. זאת ציפור הנפש. אם יש דבר כה משמעותי ביחסים בין האזרחים הערבים של המדינה לבין המדינה זה עניין התכנון והבנייה. במיוחד נושא הבנייה, וצווי ההריסה, ותכניות המתאר וכולי. אם יש משהו שיפוצץ את היחסים האלה זה העניין הזה.

עכשיו, אני יודע שהשר יודע מזה, שמע את זה מאיתנו מעל הבמה. אני יודע שכולם, גם מינהל התכנון. אבל הבעיה העיקרית היא בעיית המדיניות. היא בעיית המדיניות. כפי שאמר חבר הכנסת חנא סוייד: היום, מחר, שר הפנים יכול לחתום על משהו שיקל לפחות בנושא חיבור לחשמל.

אביא לכם עוד דוגמה, וזה לא רק עניין של בנייה ותכניות מתאר: מה עם אזורי התעשייה? מדינת ישראל המציאה – ממשלות ישראל – פטנט עולמי של הקמת מועצה אזורית לאזור התעשייה תפן, רק בכדי שאזור התעשייה הזה לא יהיה בשליטה או הכנסותיו יחולקו בין הכפרים. תראו איזה אי צדק: אותן אדמות שקם עליהן אזור התעשייה תפן הופקעו מאותם כפרים, והם לא ייהנו מהפירות שלהם. הקימו מועצה אזורית-תעשייתית, שכל ההכנסות של עשרות או מאות אלפי מטר מרובע של אזור התעשייה תפן, וכולנו יודעים כמה הוא מצליח. תסתכלו כמה ארנונה של אותו אזור תעשייה היו יכולים לעשות באותם כפרים של ג'ת, ינוח והכפרים הערבים והדרוזים מסביב.
אז מה זה? זו מדיניות. היום שר הפנים יכול בהחלטה שוב לשתף. אנחנו לא רוצים מישהו במקום מישהו. לא רוצה הדרה. אנחנו לא באים להדיר, אנחנו מודרים. אבל שהחלטה שאותם כפרים יהיו שותפים באותו אזור תעשייה. יתחלקו. מה זה דורש? זה דורש רק החלטה.

בנוסף, אני אומר לכם, ואני שמח על הדיון הזה במיוחד, כי כל הזמן דיברו על דרוזים וערבים. כפרים דרוזים וכפרים ערבים. לגבייך, כבוד יושבת הראש, בשבילנו הדרוזים הם חלק אינטגרלי - - - של האומה הערבית. המשוררים הכי גדולים, הכי מפורסמים; מי שהקים את התרבות הערבית, - - - התרבות הערבית ב-100, 200 השנים האחרונות, היו מרימי הדגל מבני העדה הדרוזית בלבנון, בסוריה ופלשתין. ואם אני שוגה במשהו, שיגידו לי.

לא, לא, לא, זה לא הזמן להגיד.

אוקיי.

זה - - - להגיד אם הוא חלק מכם או לא חלק מכם.

אני אומר: כל הממשלות ניסו להפריד בכל מיני צורות. בדיוק בעניין תכנון ובנייה וקרקעות, מטפלים בעדה הדרוזית יותר גרוע, אני אומר לך, משאר האוכלוסייה.

אל תנסה לחמם אותם, זה לא יעזור.

לא, אני לא. את יודעת מה? - -

לא, לא, זה לא יעזור. זה לא יעזור. אתה מנסה לחמם ולהצית אש. זה לא יעזור.

- - כואב לי. אני מכפר ראמה. בכפר שלי יש דרוזים, נוצרים ומוסלמים. אני הייתי סגן ראש מועצה בין 1988-1983. בראמה לא היה בית אחד לא חוקי. לא היה. לפחות מחוץ לקו הכחול. אולי בתוך הקו הכחול מישהו עשה תוספת פה, סגר חדר שם – כן. אבל לא היו. היום יש. לכן, תשמעי טוב, גברתי היושבת ראש, המצב – מה שאמר חבר הכנסת חנא סוייד – לא קפא במקום, הוא הידרדר ב-20 השנים האחרונות. בראמה – אומר לכם, בתקופה ההיא, כשהייתי סגן ראש מועצה – לא היה בית אחד בנוי מחוץ לקו הכחול. היום עשרות בתים בלתי חוקיים מחוץ לקו הכחול.

זה עניין שאת יכולה באמת להוביל, גם ביישובים הדרוזים, בכל המגזר הערבי, ולהביא לפתרונות. ואני חושב וחוזר על מה שאמר: זה במקביל, להקל על המצב ולחפש פתרונות ארוכי טווח.

מאה אחוז. תודה רבה באמת לשניכם על כל ההערות. כמובן, חבר הכנסת חמד עמאר שכאן שותף בכל הנושא הזה, אבל לשניכם על ההערות החשובות.
הגברת בינת שוורץ, אני מבקשת שתעני כאן על התשובות. ואם תשכחו משהו, אז אני רשמתי לי את הנקודות שאני רוצה התייחסויות. מה שחשוב לי, לקבל התייחסויות – זה או את או מר אלכס שפול או מר יוסף משלב, אני לא יודעת מי – על המקומות הקדושים, שדיבר כאן השייח. כמובן, על כל תכניות המתאר, ועל הבנייה לגובה, וכל הדברים האחרים.
ובנושא המשפטי, אני כבר מסכמת את זה שהיועצת המשפטית מול היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו נכתוב מכתב מסודר. תיקחי מחבר הכנסת חנא סוייד את כל הפרטים. חבר הכנסת חנא סוייד, נחתים את החוק שלך, לעניין הזה, את כל חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, ונראה איך אנחנו מקדמים את החוק הזה, בלי שום קשר. במקביל נעשה את זה. וזה באחריות הזאת שאנחנו נוציא מכתב.

הגברת בינת שוורץ, בבקשה.

אני חושבת שכדאי שקודם מר יוסף משלב יתחיל לענות על חלק מהדברים. ואז זה יהיה מר אלכס שפול - - -

בבקשה. אין לי בעיה. אז בבקשה, מר יוסף משלב ומר אלכס שפול, ואחר כך את תוסיפי.

טוב, אני, ברשותכם, רוצה להיות ממוקד. לצערי, יש רק שתי רשויות דרוזיות במחוז: דליית אל-כרמל ועוספיה. אבל לשמחתי יש לי עוד עשרה ישובים ערבים, מתוכם שתי ערים. והמצב הוא הרבה-הרבה יותר חמור מאשר עולה כאן. כמי שהזדמן לו להיות פה בוועדות האלה אני חייב להגיד שזו הישיבה המתורבתת והשקטה ביותר שחוויתי מזה חמש שנים. ואני באתי לפה רק לכבודך, כי אני רואה את הגישה שלך, החיובית, כלפי שני המגזרים.

עד היום לקחו את הזעם של ראשי הרשויות, זרקו אותו על מנהלי המחוזות, וככה בא לישראל גואל. הבעיה היא לא כך. במחוז, אני שמח לבשר שמזה כארבע שנים מתבצע פיילוט. הפיילוט הזה הוא בסיומו. בכל ואדי ערה אין ישוב אחד שאין לו תכנית מתאר, ואין ישוב אחד שסובל מהיעדר תכניות מפורטות. היישוב היחיד הוא כפר קרע, והוא בגלל נסיבות הקשורות בראש רשות, כזה או אחר. ששם, בתוכו, יש לו כרגע מעל 2,000 בתים ללא היתר – אני לא אומר לא חוקיים. ללא היתר – ואין תכנית מתאר. אתמול היה אצלי ראש המועצה החדש, ואני מקווה שאנחנו נוכל לפתור את הבעיה.

המהלך הזה אפשר דיון ב-18 תכניות מפורטות שתוקצבו, חלקן על ידי הרשויות, חלקן על ידי ראש הממשלה, חלקן על ידי המשרד, וזה הביא לידי כך שמעל ל-12 אלף בתים כשרים ויכולים לקבל היתר. עדיין יש בעיה – מה שאמר מר מעדא חסבאני, הוא צודק – עם כל נושא מתחמי האיחוד והחלוקה. ואכן - -- במגזר הלא יהודי, ערבי, הסתיימה. כולל אום אל פאחם לבד, מעל 6,000 בתים בעשר תכניות מפורטות. כשאני מדבר על מה - - - מדברים, על בית או שניים, שגם הם יקבלו מענה במסגרת תכנית המתאר - - -

אני מאוד מסכים עם מה שאמרת. הפערים הרבה יותר גדולים. זה אבסורד. אין ביוב בעוספיה, אין ביוב בדליית אל-כרמל. אין תכנון. עשיתי את הסקר שמר שוקי אמרני, לא חיכיתי להנחיה – 8,456 בתים, מתוכם, 2,420 בלבד עם היתר. כשבן אדם בונה לא חוקי אז הוא לא חוקי – שניים, עשרה. יש פה בעיה.

יש פה תופעה.

כמה? אתה יכול לחזור על המספרים?

8,456 בתים בנויים, מתוכם רק 2,420.

בשני היישובים?

שיש להם בשני היישובים.

מר יוסף משלב, תגיד לי אתה, יש לך הרבה מאוד ניסיון, אתה מכיר מצוין את שני המגזרים. אתה פועל באמת, וזה נתונים מדהימים. אנחנו נעשה גם דיון על המגזר הערבי, כמו שאמרנו, ושם אתה גם תיתן את הסקירה שלך. איפה אתה רואה היום, איפה אתה יכול להגיד: פה ופה, אלה שני הדברים שאם תמשכו את החוט נכון ותזיזו את זה, אנחנו נוכל לעשות פה מהלך?

אני שם ואני מושך את החוטים, כרגע. אני לא מצפה באמת מהחבורה המכובדת פה שתפתור לי את הבעיה, כי אני לקחתי עליי את הוועדה המקומית. אני ארבע שנים שם. הקמנו ועדה מאפס. זה כלי חשוב מאוד. שתי תכניות המתאר: עוספיה – גמרנו לדון בערב בחירות, בוועדה המקומית. וקיבלנו החלטה להפקיד, להמליץ לוועדה המחוזית להפקיד. שובץ לדיון. אוטוטו, בשבועיים הקרובים אנחנו בוועדה המחוזית, דנים בתכנית המתאר. דליית אל-כרמל, ראש הרשות החליט מסיבות שלו לא לקדם. הגיע ראש מועצה חדש, מוכן לקדם. אני אומר את זה לכל חבריי, ראשי הרשויות.

בסדר, אבל כאן הם כולם לא מדברים על המחוז שלך. הם מדברים על המחוז של מר אלכס שפול, שתיכף מר אלכס שפול יתייחס.

אני מוסמך לדבר רק על המחוז שלי. אני אומר לך מה הפיילוט. אז, קודם כל, שתי תכניות. למה צריך תכנון מתארי? שהטקטיקה לא תעצב את האסטרטגיה. שתהיה ראייה כוללת, גדולה, רחבה, שתסדיר את צרכי הציבור עד שנת 2060 בעזרת מר אהוד יוסטמן והגברת בינת שוורץ. זה האופק שאנחנו נותנים לתכנית הזאת. ושם כלול הבית האחרון בתחום השיפוט הנוכחי וגם העתידי, שמאפשר לעוספיה להתפתח. כשיש תכנית כזאת, אפשר ממנה ולא מותנה בה, אפשר להיכנס לבעיה הבאה. הבעיה בעיית כסף של תכנון מפורט. מי אמור לתת אותו? הרשות המקומית. כל הרשויות פה בהבראה. אני מכיר אותן אצלי. הן בגירעון של 150 מיליון שקל. חבר הכנסת חמד עמאר התערב בזה, ובעזרתו פתרנו גם את הבעיה, אצלי, במחוז, לתכנון מפורט.

הזמנתי גם את המהנדסת שלי, תוכל לתת לכם סקירה רחבה. בגלל קוצר הזמן רק אעמוד על הדברים הבאים: אחד, בעוספיה, עמק הזיתים א' – תכנית שנדונה כבר בוועדה המחוזית. קיבלנו החלטה להפקיד. נמצאת במילוי תנאים להפקדה. אני באמת צופה שבחודשיים הקרובים תופקד. התכנית הזאת, יש 2,000 בתים. מתוכם 350 בתים בנויים. הבתים הבנויים בתכנית הזאת, עם הפקדת התכנית בפועל, לא ההחלטה להפקיד, על פי סעיף 157א(ח)(1), ובתנאי שיש מעל 200 יחידות דיור, תוכל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבקש משר הפנים להוציא צו, ואז אפשר לחבר את הבתים האלה מתוקף הצו של שר הפנים. זאת מהפכה. זה לא היה קודם. ולא נכונה לעוספיה, נכונה גם לברטעה, ונכונה לכל מקום אחר שזה - - -

מיד תקצבנו גם תכנית נוספת – עמק הזיתים ב'. שכונת חיילים משוחררים וזוגות צעירים או זוגות צעירים וחיילים משוחררים. סדר גודל של 2,000 יחידות דיור. זה אופק.

רגע, מר יוסף משלב, אני חייבת להפסיק אותך כי תיכף צריך להתחיל דיון חדש, ואנחנו חייבים לשמוע גם את מר אלכס שפול וגם את הגברת בינת שוורץ ברמה הכללית. אז בבקשה.

אז אני אסכם, אני אסכם. לא רוצים לשמוע כי, לדעתי, הדיון צריך להתמקד במה שאני אומר, לא בכללי, הרגשות – עובדות בעין. איזה תכניות, מה מכסות, ומה הסטטוס שלהן. זה הדיון.

אוקיי. יכול להיות שזה הדיון הבא שנעשה – פירוט תכניות ומה הסטטוס.

אז חבל שאתם לא מתחילים בזה, כי את אותו מהלך יש גם בדלית אל-כרמל ויש תכניות.

השורה התחתונה, יש עוד סדר גודל של שמונה מיליון שקל חסרים. חבר הכנסת חמד עמאר מכיר את זה. צריך לפתור את הבעיה לשתי הרשויות. עדיין אנשים חיים במיטב היחידות של המדינה, ואי אפשר לקדם אותן.
מה אני מציע? לגבי השאלה שלך: אחד, אני גם ראש הוועדה המחוזית וגם ראש הוועדה המקומית. צריך לייצר לוועדה המקומית בראשותי כוח של ועדה מחוזית, סמכויות של ועדה מחוזית.

ועכשיו זה יהיה בפורום התכנון והבנייה החדש.

לא. סעיף 32א(ח)(1)ו-(2) אומרים שאפשר להקים ועדה מיוחדת בשני מצבים: אחת, ישוב חדש – חנבליה, לדוגמה. שתיים, ביישוב שהוא על אדמת מדינה, 75% בהתחלות בנייה. אין סעיף שאומר שיש פה כאוס תכנוני, שזו הלבנה. אני לא הולך להרוס אף בית, אני אומר לך. אני הולך להסדיר אותם תכנונית. אני צריך עוד איזה סעיף בחוק. תוך שבועיים להכניס את הסעיף הזה, שאני אוכל לדון - - -

יכולים לעשות את זה, הגברת בינת שוורץ? אולי במסגרת - - -

- - - חקיקה. - - - תוך שבועיים.

זה אחד.

מה אני מצפה מהוועדה? בתוך תכניות המתאר של שני היישובים האלה יש 2,362 דונם. זו שמורה, שיש הסכם חתום בינינו כמחוז לבין הרשויות לבין רשות שמורות הטבע לגזור אותן. זה צריך את כל האישורים. עכשיו, זה 20 מדורי גיהינום עכשיו.

זו קרקע פרטית?

לשחרר פארק זה ועדת הכנסת, ואישורי ארבעה שרים. הייתי מאוד מבקש, אם אפשר, - - -

אתה יכול להעלות את זה, את הנושא של הפארק בכתב?

אני הפניתי את זה לגברת בינת שוורץ. הגברת בינת שוורץ תעביר לכם את זה.

יש נוהל של גריעה, גריעת שטחים - - -

כן, אני יודעת.

אני אקצר. הבעיה השלישית, נדון בה במסגרת המשרד לגבי הנושא של - - -: איך יוצרים את המהלך הזה חלק ובמקביל. ואני חושב שהגברת בינת שוורץ תעזור לנו בעניין.

תודה.

מאה אחוז. תודה רבה, מר יוסף משלב.

מר אלכס שפול, בבקשה.

טוב, קודם כל, באמת אני מודה לכבודך שבעקביות לקחת את הנושא הזה וממשיכה. ובמיוחד לשר שלנו, שר הפנים גדעון סער, שלפי דעתי, בחודש הראשון או בחודש השני כבר, כשהתחיל לכהן כשר הפנים, הזמין את הישיבה והעלה את הנושא של תכנון ביישובי הדרוזים כנושא הכי חשוב.

ואני רוצה פשוט לדווח לכבוד היושבת ראש שאין אף ישוב במחוז הצפון שלא נמצא בהליכי תכנון. בהליכי תכנון בשלבים שונים.
עכשיו, אני אדווח רק על השינוי שחל מתאריך - - - ליוני, שאת היית בג'וליס, כי אז הייתה סקירה.

נכון.

אני רוצה להגיד שב-12 לספטמבר, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה פרסמה לעיון הציבור הרחב את תכנית המתאר לבית ג'אן. 12 בספטמבר. עכשיו, מדובר על תוספת של 1,500 דונם לפיתוח היישוב.

9 לספטמבר 2013 – הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החליטה לאשר את התכנית. אני הולך רק על מהנקודה הזו

הדלתא. מהדיון שעבר.

מדובר על תכנית שיש לה תוספת או פוטנציאל בנייה של 1,225 יחידות דיור.
אני שמח לדווח לידידי שב-3 לנובמבר נשלח נוסח לאישור בקשת תכנית המתאר לירכא. 3 לנובמבר 2013. מדובר על תוספת של 2,300 דונם, כבודו, עם 1,250 יחידות דיור. 2,000 דונם תוספת לפיתוח בירכא.
17 לספטמבר 2013 – הוחלט להעביר את התכנית של חורפיש למינהל התכנון להמשך טיפול, כי שינו לתמ"מ 2.

ויש לי את הדיווחים – נגיד, סג'ור. ב-20 לאוגוסט 2013 הוועדה המקצועית לביוב אישרה את פתרון הביוב המוצע, ואז אין מניעה לתת תוקף לתכנית הסופית.

שאר היישובים ממשיכים להתקדם. זאת אומרת, תכנון וועדת היגוי. ובחלק מהיישובים האלה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במקום מינהל התכנון לקחה לעצמה לקדם את התכנון. באמת רואים את ההתקדמות.

להגיד שזה הפתרון, אני לא יכול. זה לא פתרון.

מר אלכס שפול, סליחה, אני חייב לשאול שאלה, והיושבת ראש תסכים עם מה שאני אגיד: מה המרחק, מה הדלתא של הזמן – אתה מדבר על דלתות היום – מה הדלתא של הזמן בין הדברים להחלטות שאתה דיווחת עליהם היום, לבין הוצאת היתר בנייה? זה חמש שנים, עשר שנים?

אני אסביר. תראה, למה זה לוקח הרבה זמן. והשורש של כל הבעיה הזו שיש כללים כלל ארציים: צפיפות ביישוב שהוא מעל ככה וככה שטח, שטחים הנדרשים לצרכי ציבור - - -

אבל למגזר צריך לתת קריטריונים אחרים.

זה מה שאני ביקשתי. נכון.

אז אני פועל, כוועדה לתכנון ובנייה אני פועל לפי כללים כלל ארציים.

אבל אתה לא יכול. אתה מייצג מגזר שאתה צריך לפעול. לבוא לגברת בינת שוורץ ולהגיד לה: גברתי היקרה, הכללים שקבעתם בכלל ארצי לא מתאימים למגזר הדרוזי ובוודאי גם לא לערבי. נכון?

נכון.

אז למה לא לשנות את הכללים? ובינתיים, אנשים מקבלים קנסות ואחר כך נותנים להם עוד. עכשיו, אחרי הדיון הזה ייתנו להם עוד סעיף 260 אחרי סעיף 210.

צודקת את שמה שמתאים ליישובים שקמו, נגיד, על קרקע של המדינה, פרופר, שאני מדבר על היישובים במגזר היהודי, לא עובד בקרקע פרטית. אומר כבוד ראש המועצה: איחוד וחלוקה לא ילך. קרקע פרטית כולה. אני צריך בתוך השטח הזה דרך 12 מטר לפחות? גן ילדים אני חייב? שטח ציבורי פתוח אני חייב? עכשיו, אם אני לא אקח את זה מאותם 500 מטר של אותו אחד, ממי אני לוקח? אני לא יכול לבנות את הדרך בעמודים, גם זה לוקח. אני לא יכול לא לבנות גן ילדים ואחר כך - - -

הוא לא התנגד לזה, הוא התנגד לתזמון.

זה לא מה שאמרתי.

הוא לא התנגד לזה, הוא התנגד לתזמון. שכבר יש לך שכונה קיימת, קשה לך לבצע את זה.

זה מה שאמרתי.

- - - שהשכונה מאוד קשה לבצע את זה, - -

נכון. זה מה שהוא אמר.

- - כי מי שבנה את הבית, הוא כבר תפס את הקרקע.

נכון.

מי שלא בנה את הבית, אני צריך לבוא עכשיו כאיש כאילו שומר החוק ולקחת ממנו קרקע לדרכים, מבני ציבור, גני ילדים, פעוטונים, בית ספר - - -

בסדר אבל - - -

אני מסכים שזו בעיה, רק צריכה פתרון. רק צריך פתרון.

זו בעיה אבל עושים את זה.

זאת בעיה של אי צדק. עכשיו, זאת בעיה של אי צדק שאחד תורם כי הוא התאפק ולא בנה. השני כבר שם את זה בידיים כי אין לו איפה לגור, כי האבא לא נותן לו לבנות מעל. יש לו אבא – סביר להניח שלכולם יש אבות – והוא בנה בקרקע חקלאית. עכשיו, כשאני בא לתכנן את זה אני מקבל כ-1,000 התנגדויות, כ-100 התנגדויות. למה התעכבנו בתכנית ג'ת? כמה התנגדויות היו?

100.

100. וכל אחד צודק. וכל אחד צריך לתת לו זכות שימוע.

בפי גלילות היו מיליון התנגדויות.

תעזוב עכשיו.

עכשיו, אני רוצה מקומות קדושים - - -

מר אלכס שפול, רק מקומות קדושים ואני רוצה שהגברת בינת שוורץ תענה.

וגם תתייחס לנושא של התב"ע, מה - - -

אוקיי, שני נושאים. אני אנסה בקיצור.
בנושא של המקומות הקדושים במגזר הדרוזי: אנחנו עשינו מהלך, את עוד תקבלי את זה. מדובר על 42 מקומות. והמקומות האלה, זאת אומרת המקומות הקדושים הם בשטחים מאוד רגישים: זה שמורת טבע, זה שטח מוגן מפיתוח. בדרך כלל, זה בשטחים מאוד כאלה שהם מוסתרים.
כששמענו את כל מה שקורה, ואני רואה שזה מה שיקרה, אמרתי: אנחנו לא נלך בתכנית פרטנית. אנחנו נעשה תכנית מתאר מחוזית כוללת שבמסגרתה נשחרר את כל המקום מהגבלות של תכניות מתאר ארציות, ויחד עם זאת יהיה כבר תשריט גודל שאחרי זה ילך תכנית מפורטת. כי מה שיקרה, אם אנחנו נלך בתכנית מפורטת, כל תכנית תיקח אישור נוסף.
משרד הפנים מימן לנו – 400 אלף שקל, לפי לדעתי, כבר יש לנו.

אז זה יספיק לתכנית אחת, למקום אחד.

- - -

אני אומר: נצטרך לעשות, אבל נבחר גם צוות תכנון. אנחנו מקדמים את התכנית כשינוי לתכנית מתאר מחוזית. אני מקווה מאוד שעד סוף השנה הבאה אנחנו כבר נהיה משוחררים - - -

אחת מהבעיות – זה לא רק עניין של קרקע פרטית. אחת מהבעיות שהקרקע לא מוסדרת מבחינת בעלות. שקרקע לא רשומה על שם, היא רשומה על שם סבא של סבא שכבר 40 שנה - - -, ואף אחד לא תורם לרשום את זה. למה? כי ברור, זה מיסים. אז זה הכסף. לרשום את הקרקע זה הכסף. מצד אחד, אנחנו חייבים בהתאם לחוק לתת היתר לבן אדם שהוא רשום כחוק. שלא יקרה מצב שאיציק יבנה בקרקע של שמוליק, והוועדה לתכנון ובנייה תיתן לו את היד. יחד עם זאת, יש פריצה שמי שכן רשום שיחתום על ההיתר הזה. אבל שאם הוא רשום ויש לו מספיק, את אותם 400 מטר, אז אנחנו לא ניכנס לעניין ההסדרה הפנימית בין האנשים, אנחנו ניתן את ההיתר. אני לא חושב שזה פתרון כזה - - -, כי אחר כך אנחנו ניצור בעיה בתוך המשפחה. אבל בשלב הזה אנחנו, כמוסדות התכנון, יכולים לשחרר את ההיתרים, ויש לנו את חוות הדעת המשפטית, אבל בסופו של דבר צריך להסדיר את הקרקע. אם הם נותנים כבוד למקרקעין, ואני יודע את הרגישות של המגזר לקרקע, אז בואו נסדיר אותו.

טוב, מר אלכס שפול, תודה. הגברת בינת שוורץ, בבקשה.

אני חושבת שמה שמאוד בולט זה שיש גם הרבה פעילות ברמה התכנונית, גם הרבה מאמץ, וגם הרבה רצון טוב, מצד גורמי המדינה, הממשלה, ביחס למגזר הדרוזי. אני מבינה שלא תמיד הרצון הטוב, והמאמץ, והפעולות אכן נותנים מענה מלא לכל הצרכים בשטח.
שמענו ברמה המחוזית גם את מר אלכס שפול וגם את מר יוסף משלב על מה שקורה שם. אני רוצה לעדכן שברמה הארצית בדצמבר יגיע עדכון של תמ"א 35 למועצה הארצית, כי תמ"א 35 זו אחת התכניות שהן היוו חסם לפיתוח של חלק מהיישובים.

מה שאני יכולה אולי להציע זה שאיזשהו צוות משותף מטעם מנכ"ל משרד הפנים, שיהיו בו גם נציגים שלכם, יעשה מעקב באופן קבוע אחרי: אחת, ההתקדמות של התכניות. שתיים, הבעיות שעולות. שלוש, ועדות שיפוט, אם צריך להקים – לא מקימים, כן מקימים. ארבע, חלוקת ההכנסות של אזורי תעשייה. כל התחומים שהם באחריות משרד הפנים, לרבות ההפרדה של ועדות מוועדה מרחבית. ויכול להיות שצוות כזה בראשות מנכ"ל משרד הפנים יוכל לעבוד, לנתב את המאמצים ואת הרצון הטוב למקומות שבאמת אתם מרגישים שצריך, ואנחנו לא תמיד מצליחים שם.

נוכל לעיין בתיקון של תמ"א 35?

מה?

התיקון של תמ"א 35, נוכל לעיין בו לפני - - -

- - -

תודה.

- - -

ממש קצר, מר סאהר איסמעיל, כי אנחנו פה באמת כבר בלוח זמנים ממש קצר.

טוב, קודם כל, תודה. אני אצטרף לכל הברכות שנאמרו כאן, ואני שמח על הקואליציה הרחבה שיש בנושא הזה מכל הגורמים: הן ראשי רשויות, חברי כנסת, ועדה. אבל חשוב להגיד שמדיניות משרד הפנים השתנתה מאז כניסתו של השר גדעון סער. מיד קיימנו דיון עם ראשי הרשויות. אני לא אחזור על כל מה שנאמר על ידי גורמי המקצוע: הן ממוני המחוזות והן הגברת בינת שוורץ, אבל צריך לחדד את הדברים בצורה הברורה ביותר: כל נושא פתרון הבעיה הוא מאוד מורכב, וזה צריך להיפתר בשני מישורים: אחד, מה שהולך להיות, מה שהשר מביא עכשיו בכל הנושא של הרפורמה בתכנון, בנושא קיצור בירוקרטיות, סמכויות לוועדות המחוזיות והמקומיות. אבל, יחד עם זאת, גם המצב הקיים, בוצעו הנחיות השר בצורה ברורה. חלוקת היישובים לשני מוקדים, הן בטיפול המחוזות והן בטיפול המטה, ועם לוח זמנים מדוד, חברים.
עכשיו, אני לא מתעלם מהבעיה שהייתה. זו הירושה שקיבלנו. אני, כבן העדה הדרוזית וחשוב לציין, שיושב לימינו של שר הפנים, זה נושא על סדר עדיפות עליון של שר הפנים, והוא נתן לוח זמנים מדוד לכל הנושא הזה. וכמובן, בשיתוף פעולה עם ועדת הפנים והגנת הסביבה בכל הנושא, בכל קידום כל נושא החקיקה. ובעזרת ד', על פי המתווה שהשר קבע, אנחנו נגיע לפתרון הדברים.
אני רציתי להיכנס לדברים אחרים, לא אכנס לאור קיצור הזמן, אבל הדברים בכיוון חיובי בכל מובן המילה בנושא תכנון ותכניות מתאר מפורטות.

טוב, אני רוצה להגיד שדעתי לא נוחה מהדיון הזה, הגברת בינת שוורץ. כל הסוגיה של המגזר הדרוזי, עם כל הכבוד, מטופל יותר מדי זמן. ובסוף נוצר מצב שהניתוח הצליח אבל החולה מת. זה העניין. כולם מסבירים כמה אנחנו עושים, וכמה אנחנו עושים, וכמה אנחנו מטפלים, וכמה אנחנו עושים. בסופו של דבר, התוצאה היא שהציבור, והאזרחים והתושבים הדרוזים – כרגע אנחנו מדברים על דרוזים ולא על מגזר אחר – סובלים. סובלים מביוב; סובלים מהנושא של החשמל; סובלים מהעניין של הקנסות; סובלים מעניין של תעסוקה, שזה לא בעניין הזה, זה נושא אחר. המציאות הזאת לא יכולה להמשיך. היא לא יכולה להמשיך. התפקיד של כולנו פה להבין שהם אזרחי המדינה שמשרתים בצבא, שמשלמים מיסים, שעושים מילואים, והם בוודאי צריכים לקבל את אותן תשתיות בסיסיות שאנחנו חייבים לתת להם. ואני לא אוהבת את מה שאני שומעת פה בדיון הזה. לא אוהבת. הגברת בינת שוורץ, אני לא אוהבת את זה. חבל שמר שוקי אמרני לא פה.
ואנחנו צריכים להיכנס למהלך יותר מהיר, ואנחנו יודעים לעשות את זה. רוצים להביא את הנושא של המתאר הדרוזי לווד"לים? נביא את זה לוו"דלים. גם פינוי-בינוי מביאים, נביא גם את המתארים של הדרוזים. נגיד: המגזר הדרוזי, בוא בבקשה. וד"לים? וד"לים. אפשר לקדם את זה, השאלה היא ברצון.

עכשיו, מרגע שאני יודעת שיש רצון, כי אני יודעת שהשר, שר הפנים, רוצה להוביל מהלך, צריך להתכנס לתאריכים ולוחות זמנים כדי להראות שמשהו מתחיל לקרות. להראות שמשהו מתחיל לקרות. לא בדיבורים. כי למפות, להביא צוות למיפוי הבעיה – כולם מכירים את מיפוי הבעיה.
לכן, מר שוקי אמרני, פה, שהשר מינה אותו להוביל מהלך, צריך לקדם את המהלך הזה בצורה יותר מהירה. כי אני יודעת שהשר רוצה לטפל בזה. הוא גם אמר את זה. הוא גם היה בדיון. ואני יודעת שגם אתה מוביל את כל המהלכים האלה בתוך המשרד. אבל אנחנו צריכים בסוף להגיע לתוצאות, הגברת בינת שוורץ. יש כאן אוכלוסייה שהיא סובלת, ואוכלוסייה שתגיע בסוף למצב של פיצוץ, כי כמה הם כבר יכולים לספוג? כמה הם יכולים לספוג? ואנחנו צריכים לתת לזה מענה. זו סוגיה ששנים נמשכת, הגיע הזמן לתת לזה מענה.
ואני מבקשת כמה דברים, ואנחנו נקיים דיון על זה. נא לסכם: בעוד חודשיים – אחת, אני מבקשת להקים צוות פנימי של הוועדה – היושב ראש חמד עמאר. אני רוצה שחבר בוועדה הזאת יהיה חבר הכנסת חנא סוייד.

חבר הכנסת חנא סוייד יהיה חבר בוועדה.

לא, אבל אני קובעת שהוא יהיה חבר. אם אתה רוצה עוד נוספים, אין לי בעיה. חבר הכנסת חנא סוייד – חשוב לי שיהיה חבר בוועדה הזאת שלך. את נציג השלטון המקומי. ואני מבקשת שהשייח יחד עם ראשי המועצות – תבחרו שלושה ראשי מועצות. תחליטו מי.

מה הוועדה הזאת - - -

ועדה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הוועדה הזאת - - -

- - -

אמרתי – נציג השלטון המקומי.

- - -

בסדר, אתם תגידו את זה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת חמד עמאר ירכז את הצוות הראשוני, ימפה את העניין, יביא את הדברים, ותוך חודשיים יציג את עבודת המטה של הצוות.

ולא תפסת מרובה לא תפסת כלום. לכולם יש בעיות. לכולם יש בעיות תקציביות. זה לא רק אתם המגזר היחיד. בואו נראה מה הדברים הכי חשובים. והדברים החשובים זה הנושא של חשמל; והדברים החשובים זה הנושא של הקנסות עכשיו על אדמות פרטיות, שלא יכול להיות שזה נמשך. ופה, עורכת-הדין ורד קירו-זילברמן, אני מבקשת מכתב בעניין הזה ליועץ המשפטי לממשלה, ואני מבקשת פה סיוע שלכם, הגברת בינת שוורץ.

הוחלט בקבינט להקים מוסד תכנון ארצי, חדש, בעל סמכויות נרחבות לטיפול במשבר הדיור. אני מבקשת לבחון שהמוסד הזה יטפל במשבר התכנוני של העדה הדרוזית. יש עכשיו מוסד נוסף. אתמול הציגו בקבינט של הדיור הלאומי. שיטפל בבעיה של המגזר הזה. אני מבקשת את המלצתך בעניין הזה.

אני מבקש דיור לאומי גם אצל הדרוזים.

שנייה, שנייה. דיור לאומי יהיה גם אצל הדרוזים. זה ברור.
ולחשוב על מה שאמר פה חבר הכנסת חנא סוייד בעניין של ועדה מקומית בירכא. אני חושבת שזאת חשיבה נכונה. ומה שאמר פה בעצם מר יוסף משלב, להתיר לו סמכויות נוספות. עכשיו, אם זה שינוי חקיקה – תביאי את זה, נשנה את זה. עורכת הדין ורד קירו-זילברמן, תביאי לפה את סעיף החקיקה שצריך לשנות בעניין הזה של לאפשר לו יותר סמכויות.

תיקון משלב; החוק שמוביל אותו חבר הכנסת חנא סוייד, שהוועדה תצטרף אליו, והמכתב ליועץ המשפטי לממשלה; ועדה מקומית בירכא שתטפל במגזר. זה דברים שהם בבית שלנו, שאפשר לעשות את זה. בבית שלנו זה אומר גם אצל שר הפנים ואצלך.
הנושא של מוסד תכנון ארצי שיטפל בסוגיית הדיור של המגזר הדרוזי. והנושא של סעיף 4, שאני לוקחת את זה על עצמי את הנושא של החשמל.

יפה.

והוועדה שחבר הכנסת חמד עמאר מוביל, שיעדכן אותי עד השבוע הבא מי הם חברי הוועדה, דיוני הוועדה - - -

הצוות, הצוות.

הצוות, הצוות. סליחה. תודה לך, היועץ המשפטי של הוועדה.

גברתי, תרשי לי, היות ואני הנציג היחיד - - -

אני מה זה מתנצלת. אני מתנצלת. - - - אתה בא מרמת הגולן.

לא, אני הנציג היחיד של יישובי רמת הגולן.

אני יודעת, אבל אני חייבת להתחיל את הדיון.

וגם כשמעלים את שם היישובים הדרוזים במדינת ישראל, לא כוללים את היישובים האלה. והם אי שם בחור הזה, סובלים ממש מכל הכיוונים.

קודם כל, ברוך הבא.

תודה.

אני מקווה שבעניין של רמת הגולן כולנו נסתדר עם היישובים הדרוזים. כולנו נסתדר וכולנו נתאים את עצמנו לנורמות, לערכים של מדינת ישראל.

אז אני מבקש שבצוות הפנים בראשות חבר הכנסת חמד עמאר יהיה נציג אחד לפחות מהיישובים הדרוזים, בבקשה.

אז אתה - - -. בגלל שהוא יושב ראש הצוות, ואני קבעתי לו רק קביעה אחת, שחבר הכנסת חנא סוייד יהיה בצוות; ושיהיו שלושה עד ארבעה ראשי רשויות. הוא יחליט מי יהיו ראשי הרשויות.

אני אשמח להשתתף.

ואני בטוחה שהוא שומע את דבריך בקשב רב. הוא יישב עם השייח, ותסגרו.
ואני אשמח גם בעניין של רמת הגולן. איתן, סוגיית רמת הגולן – נא להביא אותו פעם נוספת אליי לפגישה נפרדת, כי כבר פעמיים פספסתי אותו. אבל פספסתי אותך פעמיים כי פעמיים אחרת. אז להגיע בזמן.
תודה רבה לכולם.

תודה, גברתי.

תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:49.>