PAGE
9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 95>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י' בכסלו התשע"ד (13 בנובמבר 2013), שעה 9:00

<דווח לוועדה על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך - התשע"ב>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

>
עירית ליבנה - המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

לירן שפיגל - עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החינוך

כמאל עטילה - לשכת הדובר, משרד החינוך

מירב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי
<דיווח לוועדה על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך - התשע"ב>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בעניין דיווח לוועדה על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך. מי נמצא פה?

משרד החינוך.

רשות השידור לא צריכה לבוא לאירוע כזה?

למה רשות השידור? זה פרסומת בתוך בית הספר.

מירב, תסבירי לנו על מה התכנסנו בשעת בוקר זאת.

אני אומר משהו על המסגרת. בשנת 2007 נחקק על-ידי ועדת החינוך חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך. החוק קבע שמנהל מוסד חינוך לא יאפשר ביצוע של פעולות מסוימות מטעם עוסק או מפרסם בשטח מוסד החינוך, וזה כולל: כניסה לשם פרסום ושיווק לשטח מוסד החינוך, הצגת פרסומות, חלוקת חומר פרסומי או מתנות, שימוש בעזרי לימוד לשם פרסום או לקידום מכירות וגם קבלת פרטים מזהים מתלמידים או של בני המשפחה שלהם כדי לשווק או לפרסם. לאיסור הזה יש חריג שלפיו המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך שזאת הוועדה לאישור פרסומת מסחרית – ותכף גברת ליבנה תספר לנו על הוועדה הזאת – יכולה לתת אישור מיוחד מטעמים שיירשמו לביצוע אחת מהפעולות האלה. זה יכול להיות לעניין מסוים או באופן כללי או לשנה או לתקופה אחרת שתיקבע.
הדיווח שאנחנו דנים בו היום זה מכיוון שסעיף 6 לחוק קובע שהמנכ"ל ימסור לוועדת החינוך של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על האישורים שניתנו על-ידי הוועדה. זאת המסגרת.

לשם כך התכנסנו, ואנחנו דנים בתשע"ב.

ותשע"ג.

ותשע"ג.

אכן. אתמול קיבלנו גם לגבי תשע"ג.

אוקיי, בבקשה.

החוק ב-2007 הוא המשך - -

נכון. הוא המשך למשהו שהיה קיים עוד קודם.

לירן מהלשכה המשפטית יכול להסביר יותר מבחינת החוק, אבל הוועדה היא חלק מתוך תהליך שאנחנו מנסים לעשות בתוך מערכת החינוך. הילדים חשופים לדברים, ואנחנו רוצים למנוע, וכשהם באחריותנו זה בטח חלק מאתנו כי בסך הכול הם חשופים 24 שעות, אבל בחלקת האלוהים הקטנה של מערכת החינוך אנחנו מנסים שהדברים ייאכפו. קודם כול אנחנו נעזרים כל פעם בחוזר מנכ"ל ומפנים כל פעם לחוזר מנכ"ל כי זה אחד הכלים שלנו. זה מעבר לכתיבה של החוזר שוב, אלא להזכיר בכל האמצעים שיש לנו, בכל מיני פורומים – גם למנהלים, גם למפקחים, גם לבעלי תפקידים במשרד – לחזור תמיד לחוזר מנכ"ל שהוא המנחה והמפורט.

הוועדה פועלת על-פי פניות שמגיעות אליה. כשמגיעה פנייה היא קודם כול נבדקת בתחום הדעת – אם מדובר בתחום דעת מסוים או באוכלוסייה מסוימת. זאת אומרת יש תהליך של בדיקה: האם זה תואם למדיניות? האם זה משלים? האם זה לא נוגד? – זה ברור; מה מעורב? באלו היקפים זה נעשה? מי קהל היעד? ואיך בא לידי ביטוי אותו גורם שפנה או הופנה לוועדה? הוועדה מקיימת דיון ומתירה או לא מתירה, אבל מתירה בהסתייגויות. כשהוועדה מקבלת פניות או תלונות – מהורים או מכל מיני גורמים, לפעמים אפילו גורמים מתחרים – היא מטפלת בכלים שיש לה. כשמגיעה תלונה היא נבדקת, והיא מטופלת כראוי.

אוסרים על מנהל בית הספר?

קודם כול החוק מדבר על מנהל. אנחנו תמיד מזכירים למנהלים כי הפיתוי הוא לפעמים גדול, ולא תמיד מקפידים על קוצו של יוד.

יש לך דוגמה מהשנים האחרונות של אירוע שטופל על-ידכם? מנהל בית ספר שננזף?

לא ננזף. יש לנו כלים אז אנחנו מעבירים את זה למנהל המחוז, ומנהל המחוז בפירוש משוחח בכלים שלו.

יש איזו דוגמה שאת יכולה להביא לידיעתנו?

לא זוכרת, אבל היו פעילויות.

את לא זוכרת משהו חריג.

אני לא זוכרת. זה לא בראש חוצות - -

איך מתרשמים מזה?

- - אבל זה הועבר למנהלת מחוז מרכז ששם היה איזשהו סיפור, ומנהלת בית ספר נקראה.

דוגמה ספציפית?

לא זוכרת.

כמה מהפניות אתם מאשרים או לא מאשרים?

פניות בדרך כלל זה כאלה שיודעים שיש להם סיכוי לקבל אישור.

יש דברים שהם שנה אחרי שנה.

יש דברים שאנחנו דורשים שיתחדשו. למרות שזה צריך להיעשות כל שנה, וזה מתיש, והכללים נשמרים, ואין תלונות אז אנחנו חושבים שצריכים לתת. אין הרבה פניות. בערך 50%.

הדוח שאתם מביאים כולל את כל הפניות?

שאושרו על-ידי הוועדה.

פניות שעוד לא אושרו לא מגיעות.

יש לפעמים פניות הזויות כמו: פיתחתי מוצר, למה שלא אחשוף אותו?

לפי החוק, אתם צריכים לדווח על האישורים.

אילו זה היה משהו מאוד קרדינלי זה היה בעניין הוועדה.

היה מעניין לשמוע.

אם מישהו רוצה לתרום ספר לספרייה זה נחשב פרסום?

בנושא העשרת ספריות בתי הספר הרכישה היא על המדינה, על הרשות.

לא אין פה רכישה, יש פה תרומה.

הבסיס הוא שאם יש ספרייה בבית הספר צריכים להיות בה גם ספרים, ויש מחויבויות. יכול להיות שתרומה של אדם פרטי זה לא משהו גדול אז אנחנו אומרים, אוקיי, יש תרומה, אז קודם כול נברך עליה, נאפשר אותה.

מעניין שזה הגיע בכלל. הרי מישהו היה יכול לתרום ספרים לספרייה בלי שזה מגיע.

אני חושבת ששמים איזשהו פתק.

לפני כ-4 שנים בנק הפועלים רצה לתרום ספר לספרייה. אבל סטף ורטהיימר, למשל, שספרו נמצא ראוי להימצא בספרייה - -

"אדם ליד המכונה".

כן. זה הגיע לוועדה, אנחנו אפשרנו. אנחנו גם מיידעים את בתי הספר שזאת תרומה. אנחנו משיתים את ההובלה ואת ההפצה, אנחנו לא לוקחים עוד עלויות על המשרד בגלל שזה חלק מהנושא הזה. אנחנו חושבים שכל תרומה שהיא תורמת, שהיא של אדם או של חברה - -

אני מסכים, אני רק לא מבין למה זה מגיע לוועדה לאישור פרסומת. אם סופר תרם ספר - -

אבל זה לא הסופר תרם, זאת ההוצאה.

לפעמים ההוצאה לאור תורמת, שהיא גוף מסחרי.

ואז יש על זה פתק: "נתרם על-ידי"?

לא תמיד. אם זה קיבל את האישור אז אפשר לשים בלי לוגו ובלי שמות מותגים.

אני מסתכל על תשע"ב. מה זה פה?

בחוק יש גם איסור על העברת פרטים של תלמידים ובני משפחתם כדי לעשות בהם שימוש מסחרי.

שבית ספר לא יעביר.

נכון. אז פה יש אישור להעביר פרטים של תלמידים.

של הורים שאכן הסכימו.

כן. ואז הם מטביעים את זה על הכרטיס.

זה היה עם משרד התחבורה שרצה לעודד תחבורה ציבורית, אבל זה בכל זאת חברה פרטית.

אבל אתם מטילים מגבלות, בוודאי, על השימוש בפרטים.

ברגע שזה מועבר אז זה מועבר רק לצורך זה. ההתניה היא שאסור לעשות בזה שימוש לשום מטרה אחרת. הלשכה המשפטית תמיד מטפלת בזה.

אני רואה שמחברת חשמל יש אישור קבוע מתשע"ב ואילך.

כן, מכיוון שאלה תכניות שמשולבות במדעים - -

אני מכיר את התכנית הזאת.

- - למשל רשת "אורט" רצתה לעשות, ועכשיו אנחנו בדיון, ואם זה יימצא ראוי מבחינת תכנים ומשולב בתכנית הלימודים האינטגרלית אין טעם כל שנה להגיש בקשה.

רשות הטבע והגנים צריכה אישור?

מה המעמד המשפטי שלה?

זה תאגיד סטטוטורי.

תאגיד ממשלתי.

החברה להגנת הטבע.

לא, רשות הטבע והגנים.

הגנת הטבע זה עמותה ציבורית.

כשאני מעיין בזה אני מעריך מידע אישי לא רשמי שיש כל כך הרבה דברים שעושים, וכנראה לא פונים בכלל. לא פונים, ואף אחד גם לא מתלונן.

אז אמרתי מראש שבמידה שמגיעה תלונה - -

כי הלוא לא נגד זה יצא החוק. זה יצא נגד החברות המסחריות.

זה חברת תקשורת, זה היה הסיפור.

מנהלי בתי הספר לומדים מה מותר ומה אסור.

היו כמה מקרים: הייתה חברת משקאות שעשתה פעילות מאוד גדולה ופנתה לבתי ספר. עסקית שפנתה. הייתה גם חברת תקשורת סלולרית גדולה שצבעה בכתום את תחום בית הספר.

נכון. אז למדו. אני חושבת שלמדנו יחד.

אירעו כמה מקרים שבגללם החוק נחקק.

כשאת אומרת שיש ועדה, מי בוועדה?

קודם כול הלשכה המשפטית, החשבות – סגנית החשב, מנהל מחוז, נציג מנהלי אגפי החינוך, מנהל בית ספר ואנשים. הדיונים הם עם עוד אנשי מקצוע רלוונטיים מתחום המשרד כי יש פה המון. האישור הוא האם רלוונטי ללימודים ולתכנים, והבדיקה היא הרבה יותר רחבה; כי באמת יש פה לפעמים משקל של תכניות שיכולות לתרום, והן צריכות להתאים לתכנית הלימודים ולמדיניות של המשרד.

תשע"ג קיבלנו אתמול.

עוד מישהו?
רשמנו לעצמנו את הדיווח של משרד החינוך לשנת תשע"ב-תשע"ג.

היום זה ח' כסלו.

כמעט הצלחנו.

זה תשע"ג.

בשנה הבאה נשתפר.

זה על השנה הקודמת.

נכון. אבל בשנה הבאה נקדים.

אני מוכרח לומר שמהדיווח שכולל מעט מאוד פריטים יש לי הרגשה שמתחת לפני השטח מתחוללת פעילות הרבה יותר ענפה וגדולה שכנראה גם לא מבקשת אישור וגם אין עליה מתלוננים. אינני יודע להעריך את היקפה, אבל אין ספק שהקפדה על-כך שבית-הספר לא ישמש פלטפורמה לשיווק מסחרי וכלכלי היא ראויה. כפי שדיווחתם אני מבין שאתם גם מחדשים כל פעם את התזכורות למנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות, להקפיד בנושא הזה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:15.>