PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 90>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ח' בכסלו התשע"ד (11 בנובמבר 2013), שעה 9:00

<תשלומי הורים>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

יעקב אשר

עיסאווי פריג'

יוני שטבון

>
רם זהבי - מפקח ארצי על בתיה"ס העי"ס בחמ"ד, משרד החינוך

חגית מאיר - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

דוד פלבר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד החינוך

נועה היימן - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

זאב גולדבלט - ועד מנהל, ארגוני הורים

אודי לבון - מנכ"ל, ארגוני הורים

דפנה הר אבן - אחראית תחום החינוך, רשות ההסתדרות לצרכנות

יעל לידי טישלר - שותפה במשרד משרד עורכי דין קרן רז מורג

קרן רז מורג - שותפה במשרד משרד עורכי דין קרן רז מורג

שמחה שמואל - יו"ר המנהלים הדתיים בהסתדרות המורים, הסתדרות המורים

שרית אורן - סמנכ"ל הכל חינוך

יואב ללום - מנכ"ל עמותת נוער כהלכה

אביגיל שקוביצקי - רואה חשבון איגוד מנהלי הת"תים

רויטל לן כהן - חברת הנהלה קואליציית משפחות מיוחדות


עו"ד אורי קידר

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הדס צנוירט
<תשלומי הורים>

בוקר טוב, שבוע פרלמנטרי טוב. על סדר-היום: תשלומי הורים ושכר לימוד. מדובר בעצם בכמה מגזרים, על החינוך המוכר שאיננו רשמי, על תשלומי הורים במקצועות לימוד ברמה המוגברת בחטיבת הביניים ועל גביית תשלומי הורים בבתי ספר ניסויים וייחודיים. אנחנו גם נדבר על תשלומי הורים במסגרת תשלומי החובה והזכות.
כזכור, ערב תחילת שנת הלימודים עשינו דיון אחרון בנושאים האלה. כהרגלנו, דיון ערב פתיחת שנת הלימודים – הרבה חופש פעולה אין, וצריך לאשר את תוכנית התשלומים, כפי שמביא אותה משרד החינוך. הבטחתי אז שנעשה דיון מקיף יותר, דיון עומק. זו מטרת הדיון היום.

בתחילת הדיון אבקש ממשרד החינוך, להציג בעצם את חוזר המנכ"ל שהוא, אני מבין, עדיין במסגרת טיוטה, שהופץ לקראת שנת הלימודים הבאה, ועוסק באותם שלושה תחומים – בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, בתי ספר ניסויים וייחודיים ותל"ן. אפשר בהחלט להעלות נושאים נוספים שקשורים בתשלומי הורים, בשכר לימוד וכל הדברים הקשורים בכך. אנחנו עדיין במועד שבו בהחלט אפשר להשפיע על מה שנכון להשפיע לקראת שנת הלימודים הבאה. בבקשה.

קודם כל, בפתח הדברים, אני מברכת על היוזמה, כיוון שבתחום הזה יש הרבה מאוד יצרים בזירה הציבורית, הרבה מאוד התלהמות, ולצערי, גם בסיס הידע שעליו בא על כל הדיון הציבורי, הוא רעוע ביותר. אז קודם כל, עצם הקיום של הדיון הזה הוא מבורך כדי לסדר את בסיס הידע של כולנו – שאנחנו מדברים שפה אחת.

בדרך כלל במחוזותינו על המסקנות והמשמעויות אין ויכוח; הוויכוח הוא רק על הנתונים.

קודם כל, צריכים להסביר שבמדינת ישראל מתקיים לימוד חובה. שכר הלימוד מתוקצב על-ידי המדינה. עם זאת, כאמור, חוקי המדינה מגדירים את גבולות הגזרה של לימוד חינם, ומסדירים תנאים, נסיבות ונהלים לאישור גבייה מהורים בעבור חינוך בבתי ספר - גם רשמיים וגם מוכרים שאינם רשמיים. יש שני חוקים עיקריים שעניינם ההסדרה הזאת: חוק לימוד חובה עצמו ותקנותיו מגדירים ומסדירים גבייה מהורים עבור שירותי חובה ורשות; חוק חינוך ממלכתי ותקנותיו מסדירים גבייה מהורים עבור תוכנית לימודים נוספת. למעשה, החוק הזה מציג את זה כזכות של ההורים, לבקש וליזום תוכנית לימודים נוספת, והוא מגדיר את התנאים לכך, כולל ההערות לגבי מי יישא בתשלום.

שכר הלימוד שמשלמת המדינה מכסה את משכורות המורים והמנהלים. חלק משכרם של עובדים אחרים, תחזוקת מוסדות החינוך, אספקה נדרשת לתפעולם של מוסדות החינוך ותשלומי הורים הם תשלומים עבור שירותים נוספים, שאינם מתוקצבים על-ידי המדינה או על-ידי הרשות המקומית והבעלות. כל שנה צריך לאשר אותם מחדש תחת שורה של מגבלות ובקרות על-ידי הגורם המוסמך. לגבי שירותי רשות וחובה הוא הוועדה המכובדת הזאת, שר החינוך והוועדה המכובדת הזאת, שצריכה לתת לו גושפנקא. לגבי תל"ן, החוק אינו מגביל גבייה ואינו מצריך אישורים – לא החוק ולא התקנות, אלא שמשרד החינוך מינהלית מגביל את הגבייה כדי להסדיר את הדברים ולמנוע עליות מחירים פרועות. הדבר החשוב כאן, הוא שתשלומי הורים אינם שכר לימוד, ולצערי, זה הבסיס להרבה מאוד אי-הבנות לגבי החינוך המוכר שאינו רשמי. תשלומי הורים אינם שכר לימוד; הם תשלום עבור שירותים של מעבר למה שמתוקצב במסגרת שכר הלימוד במוסדות חינוך.

חשוב להבהיר את הנקודה הזאת. אני מבין שלגבי חינוך מוכר שאינו רשמי ופטור, שבו יש השתתפות חלקית של משרד החינוך, התשלום שמדובר הוא שכר לימוד.

לא בדיוק, ואולי חבריי המשפטנים יתמכו בי. סעיף 28ג לחוק הפיקוח על מוסדות חינוך מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך, נדמה לי, לפרסם צו שכר לימוד. כל עוד לא פורסם צו כזה, אין היתר לגביית שכר לימוד. זה המצב השורר כיום, לצערנו, במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, ולכן אותה טיוטת חוזר מנכ"ל, שאתה מבקש לדעת עליה, באה להסדיר בדיוק את הנקודה הזאת.

עד היום הנושא הזה לא הוסדר? זה היה רעוע לחלוטין?

לא היה צו שכר לימוד בתוקף.

וכתוצאה מכך כל אחד גבה כמה שהוא רצה?

בפועל זה מה שיצא.

אני הבנתי שהשוני בין שכר לימוד לתשלומי הורים – תשלומי הורים זה בעצם תשלומי החובה והזכות, כפי שמובאים לאישור הוועדה אחת לשנה.

ותל"ן, אם הורים ביקשו.

זה תשלומי הורים. שכר לימוד, במוסדות החינוך הפורמליים אין תשלומי שכר לימוד.

נכון.

ביקשת להגדיר, כדי שלא תהיינה אי-הבנות, והגדרת את זה קצת, לדעתי, מעורפל.

לא מעורפל לגמרי. תשלומי הורים הם שירותים ותוספות שמעבר לשכר הלימוד שמתקצבת המדינה.

שמה שמאושר פעם בשנה כאן בוועדה.

כן.

ותשלום החובה היחיד נכון להיום הוא ביטוח.
עכשיו יש שכר לימוד. שכר לימוד – אסור לגבות למוסדות ממלכתיים, ומותר לגבות לכל המוסדות האחרים?

לא בדיוק. בואו נסתכל לפי קבוצות, שכבות גיל. בחינוך המיוחד המדינה נושאת ב-100 אחוז שכר הלימוד גם במוסדות הרשמיים וגם במוסדות המוכרים שאינם רשמיים על-פי חוק חינוך מיוחד. כאן אין שכר לימוד. בחטיבה העליונה המדינה נושאת ב-100 אחוז שכר לימוד בכל המוסדות, כי פורמלית, כאילו כולם במעמד של מוכר שאינו רשמי - הם אינם מוסדות חינוך של המדינה. בשתי רשתות החינוך מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל המדינה נושאת ב-100 אחוז שכר הלימוד על-פי סעיף שהוכנס לחוק יסודות התקציב. מה שנשאר אלה בתי הספר המוגדרים יסודיים, ששם המדינה נושאת במלוא שכר הלימוד במוסדות הרשמיים, ובמוכרים שאינם רשמיים בשיעור של בין 65 ל-75 אחוז בהתאם לפרמטרים של מיון, סינון וכו', ובמוסדות הפטור. כלומר כל הדיון לשכר לימוד רלוונטי לגזרה מצומצמת מאוד – של החינוך היסודי המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור. כל האחרים מתוקצבים ב-100 אחוז, ושכר לימוד ירד שם מעל הפרק.

אגב, בדקנו את זה באגף תקציבים במשרד החינוך, כמה מוסדות יסודיים הם בחזקת מוכר שאינו רשמי, שרשאי לשכר לימוד. הגענו ל-320 – לא פטורים אלא מוכר שאינו רשמי, מכלל כ-4,000 מוסדות חינוך. זה המצב.
מהם הנושאים שעבורם מאושרת גביית תשלומי הורים. אישור גביית תשלומי הורים זה לא צ'ק פתוח אלא זה תלוי נושא. זה קודם כל ביטוח תאונות אישיות, שהוא התשלום היחיד שהוא ממש חובה. מה משמעות חובה – חייב אדם לשלם, גם אם הוא לא נהנה מהשירות, ואני מאחלת לכל הורה ישראלי לא ליהנות מהשירות הזה. סל תרבות, השאלת ספרי לימוד, שהם שניהם מפעלות שהמדינה משתתפת בהם באופן חלקי, והרשות המקומית, סל תרבות. נושאים של מסיבות כיתתיות ומסיבות סיום, דמי חבר בוועד ההורים הישובי וארגון ההורים הארצי, טיולים, גיחות במסגרת לימודי של"ח, הזנה במסגרת חוק ארוחה יומית לתלמיד - כולם מאושרים בוועדה הנכבדה הזאת.

מה במסגרת של"ח?

גיחות. חלק מהלימודים שם, פירושו שהתלמידים צריכים לצאת אל השטח. יש עלות של הסעתם לשם, ואת זה גובים מההורים.

תל"ן – יש גבייה מההורים. זה אינו טעון אישור, כאמור, אבל טעון אישור של כל הורה בחתימת ידו, ואם הורה לא אישר, והוחלט בכל זאת לקיים תל"ן במהלך יום הלימודים, אי-אפשר לגבות ממנו. יש פסיקה מפורשת של בג"ץ, שהסדירה את הגבייה עבור תל"ן – מתי חייבים לשתף תלמיד על אף שהוריו לא שילמו, ומתי אסור. אנחנו הולכים לאור הפסקה הזאת. חוזרי מנכ"ל מעוצבים לפיה.

אין לזה שום קשר למציאות.

קיימים מקרים של פרויקטים מיוחדים, שמאושרים כניסוי, כרכישה מרצון. אנחנו מאוד מגבילים את זה, ורוצים להסדיר את הנושא הזה בצורה מחמירה יותר. גם שם צריך חתימה של כל הורה על הסכמתו. אלה הנושאים שהגבייה מאושרת.

בפירוש יש נושאים שהגבייה לא מאושרת – לא הבאתי אותם פה - שהיא אסורה בפירוש, לא משנה אם מסכימים או לא, וזה קודם כל תוספות לכל הדברים האלה. היתה לנו תופעה בתחילת שנות ה-2000, למשל, שבתי ספר ביקשו להאריך את הטיולים שלהם או להרחיב אותם מעבר למה שמתאפשר מהגבייה שמאושרת בוועדה. ואז היו פונים ואומרים: כל ההורים מסכימים, אז נאריך. במקרה כזה הורה אחת עתר עתירה מינהלית, ואנחנו הצטרפנו לעמדתו; אמרנו שרצון של אזרחים, עם כל הכבוד, לא יכול להוות מעקף להחלטה של הכנסת. בנושא הזה הנושא הודק.

בנוסף, כל הדברים שהמדינה או רשות מקומית אמורות לממן, אסורים בגבייה מהורים, ואפילו ההורים מסכימים, החל מנושאים של היגיינה. הורים רצו מתקנים מיוחדים לסבון, לגבות. סירבנו להם בתוקף, כי כל הנושא של התקנות בבית ספר, הם בחובת הרשות המקומית. למשל, תקנות לחוק חינוך חובה קובעות במפורש שירותים שאסור לגבות בעדם כגון שיעורי עברית לעולים חדשים, שיעורי עזרה ראשונה בבתי ספר. יש רשימת שירותים שנקראים שירותים מקובלים, ואסור לגבות בעדם, וחייבים לתת אותם ממקורות של המדינה או הרשות המקומית.

המצב הוא בעיתי, ולא נתכחש לזה. הוא בעייתי מעצם קיומו. כל הזמן מתקיים קונפליקט, גם בין ההורים לבין עצמם, גם בינם לבין בית הספר, גם בתוך מוסדות החינוך, בינם לבין הפיקוח. לכולם יש רצון לקבל ולתת שירותים טובים יותר, משופרים יותר, רבים יותר, גדולים יותר, אבל זה כרוך בנטל כלכלי, כי זה מעבר למתוקצב על-ידי המדינה. הדברים הללו הם מאוד בעייתיים. יש פער, הפער הכי בסיסי של המחשבה המדינית בין החירות לקיים חינוך שנתפס כרצוי וראוי לבין פגיעה בשוויון ההזדמנויות. אתן דוגמה הכי קטנה שנפלה על שולחני לפני שבועיים – תוכנית חדשנית, ללמד תלמידים באמצעות מחשבי מחברת, מה שיפטור אותם מהצורך בספרי לימוד, במחברות וכו' – כל החומר במחשב. היוזמה היתה של רשות מקומית קטנה, שרצתה מאוד לקדם את החינוך בצורה חדשנית. הרשות אף עשתה מכרז לאספקת מחשבים כאלה בניסיון לנצל את יתרון הגודל, להוזיל את מחירם. היה רק קוץ אחד באליה הזאת – שהורים צריכים לרכוש מחשב לילדים בשווי 1,700 שקל. היו הורים שששו ושמחו, כי זאת הקדמה, והיו הורים שאמרו: למה אני חייב לשלם דבר כזה עבור חינוך?

היה גורם מקצועי במשרד, שמאוד רוצה לקדם החדרה של טכנולוגיה חינוכית. כאן התחילו קונפליקטים בין הורים לבין עצמם. כשהגיעו אליי, אמרתי: יש לנו נקודה אחת בלבד. אם הדבר הזה באמת חיוני, אנא שכנעו את שר החינוך, והוא בטובו יפנה לוועדה הזאת, וישכנע אותה שהדבר באמת חיוני. כל עוד הדבר הזה לא אושר, אנחנו לא יכולים לקיים אותו. מצד שני, באים בצעקות – אתם עורכי ישראל, עוצרי הקדמה החינוכית. אנחנו כל הזמן בקונפליקט הזה. זה קיים לאורך כל הדרך.

דבר שני, יש לנו חריגות גבייה מן המותר. אחת הבעיות הקשות שלהם, שהם מכבידות את הנטל הכלכלי על ציבור ההורים. ברגע שאדם הוא הורה לתלמיד במערכת החינוך, הוא צריך לשלם. לפני שנתיים יצא הציבור לרחובות על הנטל הכלכלי, וצריך להתחשב בעובדה הזאת, כי עצם העובדה שחלק מהדברים בבתי הספר בנויים על תשלומי הורים, המשמעות הישירה של זה היא נטל כלכלי על הורים. זו תופעה מובנית, שצריך לתת עליה את הדעת.

דבר נוסף, הפיכת בית הספר לגובה יוצרת מחלוקות בין ההורים לבין המוסד החינוכי, בין ההורים לבין עצמם. יש פה העכרת יחסים, שהיא מיותרת לחלוטין. וכשאני אומרת ההורים – כמניין ההורים כן מניין האינטרסים: יש הורים שרוצים לשלם כמה שיותר, ולוחצים על בתי הספר להרבות גבייה כדי להעלות את רמת השירות; יש הורים שאין להם פרוטה לשלם; יש הורים שלכאורה לא נחשבים מה שנקרא מקרה סוציאלי, אבל הם חיים ממשכורת, ושמענו כולנו שהשכר החציוני במשק נמוך מהשכר הממוצע, והפירוש הוא שאנשים נלחמים כדי לקיים את עצמם כלכלית ללא גירעונות; ויש לנו הורים שישלמו כי הם חושבים שזה חשוב, אבל זה מעיק עליהם; יש הורים שלא יכולים לשלם; ולצערי, יש גם טרמפיסטים ועוכרי ישראל, בעלי הפרינציפים- - -

למה עוכרי ישראל? למה לקלל אותם? הם דורשים לקבל חינוך כמו שצריך. עוכרי ישראל.

המונח באמת לא מתאים.

הורים שדורשים שחבריהם יממנו את השירות גם עבור ילדיהם, על אף שביכולתם לשלם. יש לי מכל המינים, וכל הציבור הזה, כל אחד עם האינטרסים שלו, מעכירים את האווירה סביב הגבייה בבית הספר. צר לי שהצוות החינוכי נסחף לזה, כי זה נוצר מקשה אחת, ועצם קיום הגבייה בבית הספר הוא בעייתי.

דבר נוסף שיש לזה הד ציבורי שלילי, כי אנשים מתלוננים ובצדק, כי העול הוא עול.

בנוסף, יש לנו ארגונים ציבוריים וגם יחידים שפועלים באפיק המשפטי. זה חיובי מהבחינה שמקומות שלא הוסדרו על-ידי המחוקק, והרשות המבצעת אולי לא תפקדה בהם כמו שצריך, יבואו לידי הסדרה. מצד שני, עדיף שההסדרה תבוא ברמת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, כי כשהדברים תלויים ועומדים בבית המשפט, נוסף גורם נוסף. אנחנו עומדים באי-ודאות עד שבית המשפט אומר את דברו. אני סבורה שעדיף להסדיר את הדברים ברמת המחוקק. הבעייתיות היא שארגונים פונים לאפיק המשפטי, גם הורים. לצערי, היו מקרים שהורים פנו לאפיק משפטי כאשר לא צדקו, ועפו מכל המדרגות בבית המשפט – סיפור אחד, אבל היו מקרים שהורים צדקו, רק ניגשו בצורה לא נכונה לבית המשפט, ולא קיבלו את הסעד.

אני מציע שנעבור להנחיות החדשות שהוצאו.

בחרנו להסדיר שלושה גורמים שמאוד הטרידו אותנו, כי היו בחזקת - אין לי פה, משום שהחוזר הזה עדיין בעבודה משפטית עליו, בעקבות הערות הציבור בחרנו להסדיר שלושה תחומי: אחד, עניין שכר הלימוד במוכר שאינו רשמי, שכאמור, עניין מוסדר. לאור זאת שר החינוך הקודם גדעון סער הושיב ועדה ציבורית לדון בנושא ולקבל מסקנות. ועדה מכובדת, עבדה שמונה חודשים, כמדומני, ועדת מתוקי. היא שמעה עדויות והמליצה את המלצותיה לשר החינוך הקודם. הניחה אותן על שולחנו. בינתיים התחלף השלטון. שר החינוך החדש קיבל את ההמלצה, לכתוב חוזר מנכ"ל חדש, שיסדיר את הנושא. כמובן, חוזר מנכ"ל לא ייתכן בלא הסדרה משפטית – שאנחנו צריכים נושא של צו שכר לימוד וכו'. נכתבה טיוטה של חוזר מנכ"ל, והחלטנו שהיות שהמהלך הוא מאוד יסודי, אנו רוצים את הערות הציבור. הטיוטה היתה פתוחה להערות הציבור באתר משרד החינוך, פורסם בעיתונים שהיא פתוחה להערות הציבור. קיבלנו עשרות רבות של הערות – חלקן קונקרטיות פרטיות; חלקן מאוד עמוקות של ארגונים, ציבורים ואחרים, ובעלי עניין. רובן הערות מהתחום המשפטי. היתה שם גם הערה של רואת חשבון, שמתמחה בתקצוב חינוך, לגבי נוסחת החישוב של שכר הלימוד. ההערות האלה בהחלט מובאות בשלב התיקונים של החוזר, כי היא עלתה על מספר נקודות, שצריך היה לשפר את הנוסחה.

מה חוזר המנכ"ל הזה מנסה לשנות, ואם את יכולה להוסיף את ההערות העקרוניות שאתם שוקלים.

תענה היועצת המשפטית שלנו, עו"ד דורית מורג.

אפשר לקבל את החוזר?

בהחלט.

התפרסמו שלוש טיוטות של חוזר מנכ"ל. התקבלו הערות רבות – לא רק משפטיות. הנושא אמור להיות גם בהנהלת המשרד, כלומר עדיין לא התקבלה החלטה. אפשר לקבל כאן, כמו שביקשנו, את הערות הציבור, אפשר גם לשמוע כאן את הערות הציבור, במקום הנכבד הזה, אבל אני חושבת שלא נכון שנציג היום את אותן טיוטות חוזרי מנכ"ל.

למה לא?

כי הם עדיין בשלב- - -.

גברתי היועצת המשפטית, אתם הפצתם טיוטה להערות לציבור. הכנסת זה גם הציבור. מה הבעיה, להציג את החוזר מנכ"ל בטיוטותיו, להציג בפנינו גם כמה נושאים שעלו, ולהציג את ההתלבטויות? על זה הערתי בכמה דיונים. הוועדה הזאת אינה חותמת גומי. היא לא מתכנסת רק כשמשרד החינוך הגיע למסקנה בנושאים אלה ואלה; היא בהחלט רוצה שמשרד החיינוך והגורמים השונים, ולדעתי זה רק לתועלת למשרד החינוך, יבוא לכאן כשיש לו נושא שהוא עדיין לא סיכם אותו, הוא מתלבט, יש אפשרויות שונות, עולים נושאים שונים - להציג את זה. מה הפחד?

עדיין לא התקבלו הערות.

אז תציגו רק את הטיוטה, ואנחנו נדון עליה.

מתוך אזהרה?

רשמנו את האזהרה. אני חוזר גם לך וגם לאנשי משרד החינוך ואומר גם לחברי הכנסת ולמוזמנים – חברים, הדרך הנכונה ציבורית, לדון בנושא, בטח בנושא עקרוני, גם כשאין החלטת הממשלה – היא באה לפה, אומרת: זה הנושא, אלה האפשרויות, יש לנו התלבטויות כאלה, אחרות. זה סדר הדברים הנכון, לדעתי.

ככל שאנחנו מתייחסים לדיון הזה כחלק מהדיון הציבורי, אכן, וכך צריך להיות.

מתי חזר מנכ"ל אחרון יצא לפני הטיוטה הזאת, בעניין התשלומים? מתי החוזר האחרון שהופץ, לפניו?

חגית אמרה שעד היום לא היתה הסדרה בנושא הזה.

לא היה חוזר מנכ"ל לגבי שכר לימוד במוכר שאינו רשמי.

חוזרי המנכ"ל יצאו, אותה הנחיה יצאה הן למוסדות הרשמיים והן למוסדות המוכרים שאינם רשמיים. חוזר מנכ"ל שמדבר על תשלומי ההורים, על תוכנית לימודים נוספת אומר במפורש שהוא חל גם על המוסדות הרשמיים וגם על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים. כך יצא כל השנים, וגם חוזר המנכ"ל האחרון. זה היה הנוסח. הנושא אולי פרוץ היה בגלל היעדר פיקוח, אבל מבחינת חוזר המנכ"ל, זו היתה הכוונה. הטיוטות מדברות לגבי הגבייה במוכר שאינו רשמי היסודי – עם חשיבה, אולי כן היה מן הראוי להסדיר בכל זאת, כפי שהחוק אכן מאפשר, גביית שכר לימוד בנושאים מסוימים.

אני מבין את הזהירות המונעת בדבריך לפרוטוקול, אבל העובדה היא שהנושא הזה לא הוסדר עד היום, תשלומי הורים במוכר שאינו רשמי ובבתי הספר הייחודיים. נעזוב את העבר עכשיו. יצא חוזר מנכ"ל, טיוטה – אגב, עשיתם דבר נכון: הפצתם אותו לציבור, ואמרתם: תנו הערות. אנחנו מתכוונים להחיל אותו לתשע"ה, אמרתם: מי שרוצה, יכול להחיל אותו כבר, אבל הוא ייכנס לתוקף לקראת תשע"ה - נא העירו את הערותיכם. זה נכון. אתם לא צריכים לעניין הזה להתנצל אלא כמובן, רק להתנצל על שלא עסקו בנושא הזה מזמן – עסקתם בזה, כי זה היה פרוץ לחלוטין. בתי ספר ייחודיים, גם בתי הספר בעיקר בממלכתי-דתי, שבו יש גם לימודי קודש, והתל"ן – כל הדברים האלה יצרו מציאות שבה הורים נדרשו לשלם תשלומים גבוהים מאוד. כפי שנאמר, ההיסטוריה מוכיחה שרוב ההורים נענו לבקשה ברצון, וחלק מההורים אמרו: זה בלתי-אפשרי. לכן אתם מסדירים את זה.

לשאלתך, חבר הכנסת עיסאווי, זה לא הוסדר עד היום. זה הוסדר בכלל, לא היה שום פיקוח על זה, זה יצא מכלל שליטה. לכן נדרש משרד החינוך - תכף ניכנס לתוכן ותשמע את ההערות השונות – אבל נדרש להציג את זה. אני חוזר ומבקש שתציגו, מה אומר חוזר מנכ"ל, טיוטה, להערות, שמונח היום בפני הציבור.

החוזר בעיקרון אומר כך: אנחנו בודקים קודם כל את אותם מקומות שבהם משרד החינוך לא מתקצב את מלוא שכר הלימוד. לגבי המוסדות האלה, כאמור נקבעה נוסחה, שעכשיו נמצאת בתיקון, לאור ההערות שהתקבלו, שאומרת מה אפשר לגבות מהורים עבור החלק החסר להשלמת ה-100 אחוז. הגבייה הזאת בפירוש לא נועדה, ויש נגדה סנקציות, כדי לקיים רמת שירות מעל מה שהמדינה נותנת, כלומר זה לא היתר לייסד בתי ספר שבהם גובים מהורים סכומים גדולים ונותנים שירותים מעל ומעבר לסטנדרט הרגיל.

למה זה ביחד בדיון? הלוא פה מדובר בשתי רמות דיון לגמרי – העניין של החינוך הבלתי-מוכר והשלמת התקציב. היא באמת בעיה קרדינלית.

זה הנושא המרכזי. הנושא המרכזי היום אינו תשלומי הורים.

זה אומר שחוזר מנכ"ל לא חל על רשת החינוך ועל החינוך העצמאי?

הם 100 אחוז.

ולהם מותר לגבות תשלומי הורים?

רק תשלומי הורים כמו במערכת- - -

הם גובים תשלומי הורים מעבר, וזה בסדר.

לא.

זו המציאות בשטח.

אנחנו לא מדברים עדיין על המציאות. בואו נחזור רגע למסלול הדיון. כפי שהזכירה חגית, חוזר המנכ"ל עוסק בשלושה תחומים: תחום אחד, מה מותר לגבות במוסדות שלא מתוקצבים ב-100 אחוז על-ידי המדינה. אלה שמתוקצבים ב-100 אחוז על המדינה, אסור להם לגבות שום תשלום מיוחד שאינו מופיע בהיתרים שהוועדה נותנת פעם בשנה, כי תשלום החובה היחיד הוא ביטוח, וכל היתר – זכות. אם גובים, זה מחוץ לכללים. תל"ן זה דבר אחר.
חגית, פה צריך להבין – לקראת שנת הלימודים תשע"ה אתם אומרים שמי שיגבה יותר מהדלתא של מה שהמשרד מתקצב ל-100 אחוז, תישלל מנו ההקצבה בכלל.

זה שלב הטיוטה. יש לנו שלוש סנקציות אפשריות שעלו, מדורגות. פה זה נושא להחלטה, איזו סנקציה. בכל מקרה, לא ייתכן מצב שמישהו יחרוג בגבייה מההורים, וייצא נשכר. הרעיון הוא, היות שמדובר בסך הכול כאמור בכ-320 מוסדות – הוצאנו ממאגר הנתונים של משרד החינוך – כשמתקבל אצלנו מצבת התלמידים במוסד הזה, ואנחנו יודעים פרופיל המוסד, שהרי תקצוב המשרד מביא בחשבון את שכר המורים, ושכר המורים משתנה בהתאם להשכלתם ולוותק שלהם, המקדם הזה שמכליל בתוכו את הדברים האלה, נקרא פרופיל מוסד. בהתאם, פרופיל גבוה מקבל יותר, ונמוך – פחות. הכוונה היא שמשרד החינוך יקבע לכל מוסד כזה, מהו הדלתא שהוא יכול לגבות, בתוספת תקורות שהוא יכול לגבות על העניין שהוא לא מתוקצב במלואו על-ידי הרשות המקומית לנושאים של אחזקת המוסד. כל בית ספר יקבל- - -

מה עם ההורים? ההורים צריכים לדעת.

אנחנו מעלים כל דבר לאתר משרד החינוך, כך שהדברים פתוחים לציבור.

זה תחום בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. יש תחום רחב מאוד, של בתי הספר הניסויים והייחודיים. גם שם זה היה פרוץ, ואתם פה מגבילים את זה. אלה בתי ספר שהמשרד משתתף ב-100 אחוז, ובגלל זה שהם ייחודיים וניסויים וכל מיני מונחים נוספים- - -

כל התחום הזה של ייחודיים, ניסויים, על-אזוריים, פתיחת אזורי רישום – כל הנושא הזה נמצא בהסדרה במשרד עכשיו. קיימת ועדה משפטית מקצועית, הוועדה לבתי ספר ניסויים, ייחודיים ומרחבי חינוך, והיא הוועדה שנותנת בעצם למוסד את האישור, האם הוא ייחודי, האם הוא לא, האם הוא ניסויי, האם הוא על-אזורי וכו'. העניין הוא שהאישור של הוועדה עד היום, הוא אינו אישור גבייה, וזה נכתב במפורש באישור שנשלח לבית הספר. האישור הוא אישור לתוכנית החינוכית. בית הספר מחויב לפעול לפי כל כללי ונוהלי משרד החינוך בכל תחום, והגבייה מהורים בכלל זה, כלומר האישור הזה אינו כרוך בתשלום.

אבל בארץ יש בתי ספר רבים שמכוח המסורת או מכוח פריצת חוק וכו' מגדירים עצמם ייחודים.

אנחנו מדברים על בתי ספר שאתם הגדרתם.

החלטנו בחוזר המנכ"ל הזה, קודם כל, שאם בית ספר כזה, אכן התוכנית הפדגוגית שלו מצריכה תקצוב נוסף, והמשרד אינו מתקצב את זה, בית הספר צריך לגשת לאותה ועדה שאישרה את הפדגוגיה שלו, שתתוגבר במומחים כלכליים, ולהגיש תוכנית תקציבית כפופה לתוכנית פדגוגית. במרה כזה ועדה של המשרד תבחן את התוכנית, ותאשר, לא תאשר או תאשר חלקית.

מאיפה תבוא התוספת התקציבית?

מההורים.

כלומר עושים את זה מסודר, אבל בעצם יוצרים פה שתי מערכות חינוך.

המקור החוקי לגבייה הזאת, לגבי רוב המקרים מדובר בתוספת שעות לימוד. היות שההורים בחרו את בית הספר, המקור החוקי הולך על בסיס תל"ן.

גם במוכר שאינו רשמי אותו סיפור. הדיון הוא בתל"ן.

כדאי שנבהיר, כי התופעה הזאת גם קיימת בממלכתי, הממלכתי-דתי. אם קבוצת הורים רוצה ללמוד תחום מסוים בצורה מתוגברת, הם משלמים.

מעבר.

אבל גם זה מוגבל.

ודאי. התופעה הזאת קיימת – היא לא רק לייחודית ניסויית; זה גם נפתח לאחרים.

זה הבסיס החוקי.

חגית, אני מדבר עכשיו על התהליך. בעצם אתם קובעים בטיוטה, שמדי שנה עד חודש יוני כל בית ספר צריך להגיש בקשה לתוספת גבייה מההורים.

הייחודים.

המוכרים שאינם רשמיים?

לגביהם, המדינה תקבע להם- - -

אבל הם צריכים להגיש את פרופיל בית הספר. כך כתוב פה לפחות.

הפרופיל - כל המידע נמצא בנתוני משרד החינוך. לגבי המוכרים, כל המידע נמצא במשרד החינוך.

אני קראתי, אם איני טועה, שבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ומוסדות פטור יגישו מדי שנה לאישור מנהל המחוז עד 15 ביוני בקשה. הבסיס הוא שהם צריכים להגיש בקשה עד 15 ביוני. 15 ביוני 2014 הוא אוטוטו. עד אז אתם צריכים לסכם את הדברים, כדי שהם יוכלו להגיש בקשות, אם רוצים שבתשע"ה זה ייכנס לתוקף.

זה בעבודה ממש.

לפני שאנחנו עוברים לדיון, אני רוצה לבקש, למי שיש שאלות הבהרה, כי המונחים מספיק מסובכים – לא להתווכח, האם המציאות שונה מהכללים – זה אנחנו יודעים, כל אחד עם העוצמה שלו. שאלות הבהרה, בבקשה.

מה הבחינה? אני מבין שלבית ספר ייחודי יש תוכנית לימודים מאוד מיוחדת, היא תוספתית על הקיים.

לא בהכרח; לפעמים מדובר בשיטה פדגוגית. הוא לומד אותם דברים בדיוק, אותן שעות בדיוק – רק השיטה הפדגוגית חורגת.

ומשרד החינוך מאשר גביית תוספת בגלל גישה פדגוגית שונה.

יש פה בעיה של שפה משותפת. המונח ייחודי – תקנו אותי, אנשי משרד החינוך, אם אני טועה – ייחודי זה בתי הספר האזוריים, העל-אזוריים, אזורי רישום פתוחים, וניסויי זה בתי הספר שבהם יש תוכניות לימוד מיוחדות.

את הניסויי, אגב, משרד החינוך מתקצב להם במשך מספר שנים, תוספת שעות לימוד.

היוזמה באה מצד?

בית הספר. יש לו גם מחויבות. אם הוא אושר כניסויי, והניסוי מצליח או קונה הד, יש לו מחויבות, להיות חונך ותומך בתי ספר אחרים, שרוצים להצטרף לשיטה הזאת.

ההורים בבית הספר הזה משלמים- - -

הם לא משלמים. המשרד כאמור משלים.

מה ההבדל בבדיקה בין המוסדות המוכרים הרגילים לבין המוסדות הייחודיים, הניסויים?

בתי הספר הניסויים והייחודיים הם כולם במימון מלא של משרד החינוך.

לכן אני שואל, מה בודקים במוכר שאינו רשמי?

בודקים את הפער.

כרגע הקריא היושב-ראש, שגם המוסדות האלה צריכים להגיש בקשה.

הם צריכים להגיש בקשה לגביית שכר לימוד; הם לא צריכים בדיקה. פעם אחת הכירו אותם – הם מגישים בקשה, ובהתאם לנתונים ייקבע להם שכר לימוד.

שאלות, בבקשה.

בישיבה שהיתה ביוני אמר משרד החינוך, שמספר בתי הספר שהגישו את הנתונים שלהם, נתוני תשלומי רשות, לאישור אפיק, היו כ-40 אחוז. אם את יכולה להציג את הנתון – אל"ף, בסך הכול, כמה בתי ספר הגישו השנה, ובי"ת, מה האחוז של בתי ספר שמוכרים ואינם רשמיים, שעשו את זה?

הנה הטבלה לפניכם, נכון לאמש. התהליך עדיין נמשך, של האישור, אבל אלה שלא ניגשים לאישור – סרבני אישור, דוחי אישור, דוחי קץ, כמעט כולם – שימו לב לשורה של מוכרים, מוכרים לא חרדיים, המעיין ורשת החינוך העצמאי. אלה המוסדות, שמתוך 4,300 מוסדות אושרו 1,871, אבל כולם זה המוסדות הרשמיים.

למה מוסד רשמי צריך להגיש בקשה?

זה לאישור תשלומי הורים. בית הספר מוציא חוזר תשלומים מוסדי, שקודם כל, ההנהלה צריכה לשבת עם ועד ההורים המוסדי, ולדון אתו, אילו שירותים בתשלום הורים היא מבקשת לקיים, ו-וועד ההורים המוסדי קודם כל צריך לאשר את זה. שום מנהל בית ספר לא הצליח לגבות שקל אם ועד ההורים שלו אמר לו: לא מקובלת עליי התוכנית הזאת, לא מקובלת הגבייה. זאת תשובה לד"ר קדמן. כלומר ועד ההורים המוסדי צריך לאשר את הגבייה, ואז הוא צריך לפנות לפיקוח, לגורם המאשר, ולבקש אישור.

גם אם זה במסגרת עמותה?

כן, כי תלוי לאילו סעיפים מפנים את הכספים.

כן, כדי שלא ייווצר מצב שגובים עבור אותם שירותים שאסור לגבות עבורם.

בירוקרטיה מיותרת. אם ועד ההורים ומנהל בית הספר מסכימים- - -

אני חושב שאתה טועה. למשל, בית ספר בנהריה, ועד ההורים לא חרג מהמסגרת הכללית, אבל בתוך המסגרת הכללית אישר לבית הספר לרכוש מכספי ההורים ציוד היגיינה, למשל.

אני מדבר על מצב שבו ועד ההורים ומנהל בית הספר מסכימים כלשונה וככתבה, על-פי החקיקה. למה אז צריך להעביר?

הבעיה היא אחרת - שיוצרים לפעמים מראית עין, שגבו לפי החקיקה, רק לא נותנים את השירות שלשמו זה ניתן. אתה חייב רגולציה.

אתה חייב רגולציה כדי לוודא שוועד ההורים מול בית הספר, מי שמבקר אותו, גורם חיצוני, שזה משרד החינוך. מובן למה צריך.

אני לא מבין.

היו לנו לא מעט מקרים שגבו בהצהרה עבור השאלת ספרי לימוד; השאלת ספרי לימוד לא התקיימה מעולם, והאריכו את הטיול השנתי מעבר לסכום.

זה לא נושא הדיון.

כשנעשות הסכמות בין שני הצדדים, מישהו צריך לבקר אותם. צודק זאב.
האישור נעשה במערכת אינטרנטית, שהגורם המאשר רואה, האם הסעיפים מותרים כן או לא. מעלתה הגדולה, שמרגע שבית ספר אושר, חוזר התשלומים שלו עולה לפרסום באתר משרד החינוך באינטרנט.

את מבינה באיזו מציאות אנחנו חיים. אישור הוועדה כאן ניתן ערב פתיחת שנת הלימודים. בתי הספר והרשויות כבר גובים – מותר להם.

לא מותר להם.

מותר להם לגבות לחלק הראשון, של מה שהיה בשנה שעברה, אבל תראו איזו בירוקרטיה - אתם יודעים שמנהלי בתי הספר הפכו להיות ממלאי טפסים כל הזמן?

דווקא המערכת הזאת היא המקור העיקרי שלנו לדיווחי הורים על חריגות. הורים אומרים: באתר כתוב ככה, ובפועל תראו איזו חוזר תשלומים שלחו לי, מפה ועד הודעה חדשה.

זה סיפור אחר. שאלות הבהרה, בבקשה.

עקרונית, אני מוטרד מהעניין של שוויון הזדמנויות בחינוך. באיזו מידה באמת זה נלקח בחשבון, ומה הסיכויים באמת שנראה שינוי, רפורמה בגישה הזאת? אנחנו מדברים כרגע על צמצום- - -

אבל אני רוצה שאלות הבהרה.

טוב. באיזו מידה בא לידי ביטוי העניין של שוויון הזדמנויות בחינוך?

הוא בא לידי ביטוי בעובדה שאנחנו פועלים על-פי החוק וכפופים לחוק, וטיוטת החוזר גם עברה ביקורת. שוויון ההזדמנויות הוא כמו בחקיקה.

כלומר את מחזירה את זה אלינו, למחוקק.

בבקשה.

שרית אורן, הכול חינוך. אשמח להבין, למה תל"ן תורני, למשל, לא יכול להופיע בסוף שעות היום, ואז לאפשר להורים לבחור אם לשלם עבורו או לא? מדוע תל"ן תורני מופיע בשעות הבוקר, ולא מאפשר להם בחירה? מדובר באלפי שקלים בשנה עם קושי עצום. אנחנו מקבלים המון פניות בנושא הזה.

גם תל"ן חילוני.

התל"ן התורני זה הסדרת מצב שהתקיים עוד לפני קום המדינה במספר מוסדות, שבהם באו הורים ציוניים, הורים אזרחי המדינה, חסידי החינוך הרשמי, שאמרו: אני רוצה לגדל את הילד שלי בן תורה, אבל שיהיה אזרח שלומד בבית ספר רשמי - לפני קום המדינה זה עוד לא היה רשמי. אני מוכן לשלם על החלק התורני, ואני רוצה לקבל את החלק הרשמי ביחד. היו כמה מוסדות כאלה לפני קום המדינה, והתופעה התפשטה והלכה.
האפיון של מוסד כזה הוא שלימודי הקודש זה לא תוספת לימודים אלא זה אורח חיים, שמשליך על כלל אורח החיים במוסד. עם השנים התגבשו כללים מסוימים, שמסדירים את אורח החיים הזה. בין השאר, נוהגים ללמוד דווקא את לימודי הקודש בשעות הבוקר. זה חלק מאורח החיים במוסדות הללו.

זו דרישה של ציבור מאוד גדול במדינת ישראל, סוג החינוך הזה.

יש כאן דרישה של ציבור מאוד גדול מתוכם, שמבקש שהשעות האלה תהיינה אחר הצהריים.

יש להורים בחירה. יצא חוזר חדש, ואחד הדברים שהוסדרו בצורה מאוד יסודית, שהורה שאינו מעוניין בתגבור תורני, צריך- - -

אני עדיין רוצה שאלות.

דפנה הר-אבן, רשות ההסתדרות לצרכנות. בשקף הקודם שהצגת היה כתוב שאותו חוזר מנכ"ל, פסקה מס' 2, יטפל גם במגמות בחינוך העל-יסודי. השאלה שלי, לכל בתי הספר או אך ורק בתורניים?

לגבי מגמות, הסיפור הוא אחר. למעשה, קובצו שלושה נושאים, ומדובר בדבר אחד. מקצועות לימוד ברמה מוגברת, 5 יח"ל, או יש בתי ספר שמגבירים יחידות נוספות, מעבר לתוכנית הלימודים. השאלה היא, המדינה מממנת את שכר הלימוד המלא לשני מקצועות, 5 יח"ל, במלואו.

כל מקצועות החובה פלוס שני מקצועות בחירה.

כל מקצועות הבחירה פלוס שניים, ויתרה מכך – גם בתוך מקצועות החובה מתמטיקה ואנגלית, המדינה מתקצבת אותם כאילו היו מוגברים גם אצל תלמידים שלומדים ברמה נמוכה יותר, מתוך מחשבה שהשעות האלה ישמשו לתגבור אצל מי שמתקשה.

זה בעצם אומר שכל מה שמעבר לזה, כל המגמות, שלוקחים עליהן אלפי שקלים, זה מותר, כי יש שני דברים, בדרך כלל האנגלית והמתמטיקה, שהם ברמה מתוגברת – 5 יחידות.

שני מקצועות ברמה מתוגברת – המשרד מתקצב.

והשאר על חשבון ההורים.

בשביל זכאות לתעודת בגרות צריך תלמיד את כל מקצועות החובה ברמה מסוימת פלוס מקצוע ברמה מוגברת אחד. המדינה מתקצבת את כל מקצועות החובה, ואנגלית ומתמטיקה בשיא כאמור, פלוס שני מקצועות. כלומר זכאות לבגרות איכותית, שמאפשרת קבלה לאוניברסיטאות, מתקצבת המדינה.

האם אותו חוזר מנכ"ל יטפל גם בשאר המגמות והתוספות?

כן.

לפי הכתוב בחוזר, הוא מגביל.

זה גם תל"ן?

אם זה תוספת שעות – בחזקת תל"ן.

בבקשה.

שמחה שמואל, יושבת-ראש ארגון המנהלים הדתיים בישראל. יש לי שתי שאלות: כפי שציין היושב-ראש, אם ועדת החינוך של הכנסת מאשרת את תשלומי ההורים בפורום מסוימים, בבתי הספר כבר גבינו שליש מתשלומי ההורים טרם אפילו אישור ועדת החינוך, כי יש סכום מסוים שבתי ספר יכולים לגבות. מדוע פיקוח צריך לאשר אחרי שוועדת החינוך אישרה, אחרי שוועד הורים מוסדי אישר, בתיאום עם ועד הורים עירוני, ועם כל הגורמים העירוניים? מדוע הסרבול הזה מול משרד החינוך?

שאלתי את השאלה וקיבלנו תשובה – כדי לפקח.

כדי לוודא שהגבייה משמשת למטרה שלשמה היא נגבתה, שזה המנדט שלנו.

אמרתי את דעתי בעניין. בבקשה.

לגבי הפרסום, האם שקלתם, דווקא מכיוון שאתם עוסקים בחינוך מוכר שאינו רשמי, שלהרבה שם אין גישה לאינטרנט, פרסום בתוך המוסד בצורה בולטת, על מסמכי הרישום? ושאלה שנייה, כמה מפקחים מוקצים לצורך אכיפה של נושא תשלומי ההורים, שזאת העבודה היחידה שלהם?

אין דבר כזה במשרד החינוך.

מפקחים לא מספיקים לעשות את מה שהם צריכים לעשות.

עוד שאלות? אם אין שאלות, ניכנס לדיון. מר קדמן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזה בלתי-רגיל חשוב, שאתה מכנס את הישיבה בנושא תשלומי הורים בחודש נובמבר ולא בבהלת חודש מאי, יוני, יולי, אוגוסט, שאז אומרים לנו תמיד: אין ברירה, בואו תאשרו את זה, כי אחרת לא תיפתח שנת הלימודים.
אבל אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, בוא נצא מהקופסה. השאלה היא לא עוד חוזר מנכ"ל ולא עוד שם מאלפי שמות מכבסת המילים שמשתמשים בהם לתשלומי הורים. למה צריכים הורים בישראל לשלם עבור חינוך, כאשר כל קברניטי המדינה בכל הממשלות אמרו: החינוך זה הדבר הכי חשוב במדינת ישראל. אנחנו לא משלמים עבור שירותי צבא, אנחנו לא משלמים עבור שירותי משטרה - בינתיים, אנחנו לא משלמים עבור שירותי רווחה. למה צריך לשלם עבור שירותי חינוך? זה התחיל מדברים קטנים וזה היום מפלצת שגובה כ-3 מיליארד שקל בשנה. מדובר פה בסכומי עתק.
לפני 21 שנה הוקמה ועדה ממלכתית. היה לי הכבוד להיות חבר בה – שמינה שר החינוך דאז המנוח זבולון המר, בנושא תשלומי הורים. הוועדה הזאת קיבלה החלטה פה אחד, להוציא את נציג האוצר, שהשתפן בישיבה האחרונה ופשוט לא הופיע, כשהיה צריך לחתום על ההמלצות – לבטל מכול וכול את תשלומי הורים. היא הציעה גם אלטרנטיבה – איך אובדן ההכנסה הזאת למדינה, איך הוא ימומש. הציעה הצעה של 4 פרומיל תוספת לדמי הביטוח הלאומי כך שהעול ייפול על הציבור כולו, לא יכביד רק על ההורים, ודאי לא ההורים הצעירים. 21 שנה עברו מאז, כל שרי ושרות החינוך לדורותיהם הצהירו – יש לי ההצהרות של כולם – אנחנו בעד המלצות ועדת לנגרמן. אף אחד מהם לא עבר משלב האימוץ לשלב הביצוע.

לפני כשנתיים-שלוש – הזכרת, אדוני, את המחאה החברתית. בין יתר הדברים שעשתה ועדת טרכטנברג יש מתווה לא לביטול, לצערי, אבל להפחתה הדרגתית של תשלומי הורים. הדבר הזה התקבל כהחלטת ממשלה. 200 מיליון שקל ראשונים כבר הועברו לצורך זה, ובזכות זה הטיולים הוזלו לפני שנה. יש הורים ששילמו את מלוא הכסף ללא הוזלה. אני מזכיר להם - מחכה לכם כסף שאתם צריכים להזדכות בשבילו. זה יכול להגיע גם ל-231 שקל להורה. הרבה הורים לא יודעים שמגיע להם הכסף חזרה.
על-פי מתווה טרכטנברג, השנה היו צריכים להיות 350 מיליון שקל תוספת להפחתת תשלומי הורים, ובשנה הבאה ואילך 500 מיליון שקל כל שנה. זו החלטה טובה שקיבלה הממשלה הקודמת בעקבות ועדת טרכטנברג. היא בוטלה על-ידי הממשלה הנוכחית. אגב, הגדילו את קרן המלגות מ-50 ממיליון שקל ל-100 מיליון שקל. זה לא נותן כמעט מאומה. אגב, כשלוקחים ממך 350 מיליון שקל – זה מה שעשו השנה – ונותנים לך 50, אתה עדיין במינוס 300; לא בתוספת 50.

לכן מה שצריך לעשות זה תוכנית פעולה עם כמה שלבים: ראשית, לאשר מחדש את ההחלטה. אגב, יש הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, שקראה לבטל את תשלומי ההורים מכול וכול. זה הדבר הראשון יש לעשותו. גם אם אהיה יותר סקפטי, ואולי יותר ריאלי, ואי-אפשר לעשות את זה בבת אחת, צריך לפחות לקבוע תוכנית רב-שנתית - לטעמי, לא יותר משלוש שנים – שבהם ייקבע בהדרגה ביטול מוחלט של תשלומי הורים. אבל בינתיים אפשר לעשות כמה דברים נוספים, ואמנה אותם.

אל"ף, תוציאו את הגבייה של תשלומי הורים מבתי ספר. זה ביזיון למורים, למנהלים, לתלמידים. מי שמתכחש לעובדה שמורידים עדיין ילדים מאוטובוסים לפני טיול כי ההורים לא שילמו, לא יודע מה הוא מדבר. עד שתבוטל הגבייה, תעבירו אותה לרשות המקומית. נתקו את המשולש הזה: הורים-מורים-כסף. לא צריך להיות בבית ספר הדבר הנורא הזה. זה הופך את החיים לבלתי-נסבלים.

הדבר השני, שאפשר לעשות אותו באופן מיידי, והומלץ גם בוועדת שושני – היום תשלומי הורים, שבסך הכול זה מס חינוך, מס רגרסיבי לחלוטין - אדם עני ואדם עשיר משלמים אותו דבר. זה לא נכון, כי אדם עני משלם באחוזים מתוך הכנסתו פי כמה מאדם עשיר. תשלומי ההורים במתכונתם היום מעבירים כסף מעניים לעשירים – בדיוק הפוך ממה שצריך להיות. הטבלה צריכה להיות פרוגרסיבית. היא צריכה להיות לפי הכנסת ההורה, לפי הכנסת המשפחה. עושים את זה כבר היום במפעל ההזנה, עושים את זה כבר היום בתשלומים למעונות יום. רק בתשלומי הורים במערכת החינוך יש לנו מס רגרסיבי, שהעניים משלמים הרבה יותר מאשר העניים. אפשר להפסיק את זה.

בנוסף, צריך להתחיל – ואני אומר להתחיל, כי שמענו אין ספר הצהרות – לאכוף ולו את ההוראות של משרד החינוך. כיום יש בשטח הפקרות מוחלטת. אני , להגדרתה של הגברת חגית מאיר, עוכר ישראל. אני לא מוכן לשלם עבור טיול סכום שעולה על מה שמשרד החינוך קבע, ואני לא מוכן שיכתבו לי פה בסעיף אחד: תשלום עבור טיולים, ובסעיף הבא: תשלום עבור בית ספר מטייל. כל העסק הזה זה ישראבלוף אחד גדול. אתה נדרש לשלם עבור מגמות, ואתה נדרש לשלם עבור טרום מגמות. בטופס נכתב לך: אתה לא חייב שהילד שלך יהיה בטרום מגמה, אבל כשבשנה הבאה ירצה לבחור מגמה, אנחנו נתחשב, אם הוא היה בטרום מגמה או לא היה בטרום מגמה. כולכם מבינים מה הסחטנות הזאת אומרת. אני לא מוכן כעוכר ישראל, למרות שאני ציוני נאמן, לשלם – אני קורא מתוך טופס תשלומי הורים – תרומה עבור זרי זיכרון לאנדרטאות. חבר'ה, השתגעתם.

למה החוזר לא הועבר אלינו? הוא מנופנף פה ולא הועבר? האם שם בית הספר מחוק?

כן, כי ההורים רועדים מפחד. אנא, אדוני היושב-ראש, יחד עם הוועדה הנכבדה שלך, תוביל לצעד היסטורי, לבטל סוף-סוף את תשלומי ההורים, לעשות את החינוך שוויוני, בחינם.

תודה רבה. זאב, בבקשה.

לא אביא את הציטוטים של כל השרים; רק ציוטט קצר של השר הנוכחי בתחילת הקדנציה שלו ביוני 2012 – אמר: החזון שלי, שבמהלך הקדנציה הנוכחית שלי, תשלומי ההורים יבוטלו. לזה מצטרפים דבריו של מר קדמן, כמובן, שציטט כאן גם מדוח ועדת לנגרמן וגם דוח ועדת טרכטנברג, שקראו גם הם לביטול תשלומי ההורים, ואנחנו כארגון ההורים הארצי תומכים במסקנות שתי הוועדות האלה בכל לב.

כשלוקחים את ההצהרה על חזון שר החינוך, כבר ביקשנו בישיבה ההיא- - -

אתה יודע שההורים וארגוני ההורים משתפים פעולה עם גביית יתר היסטרית שקיימת בהרבה מאוד מבתי הספר?

אתייחס לזה. כבר אז ביקשתי מהשר, שבמהלך השנה הנוכחית, שאנחנו אוטוטו מסיימים אותה, כי כבר ביוני צריכים להגיש את החוזרים החדשים, שיבוצע בשיתוף פעולה אתנו או שיציגו או שיכינו תוכנית, איך בצורה מדורגת מפחיתים בצורה דרמטית את תשלומי ההורים, מתוך הנחה שביטולם במכה אחת בשנה אחת, אולי הוא בלתי-אפשרי. עד רגע זה לא ראינו תוכנית, כולל כאן, למרות שהשר אמר שילכו לכיוון הזה. אני חושב שיש מקום לעשות את זה, ואפשר.
כמה דברים שאנחנו חושבים שיכולים לסייע כדי להתקדם לכיוון הנכון – אחד, הקפדה על יישום נהלים המחייבים של אישור חוזר המנכ"ל בפני מליאת ועד ההורים המוסדי – דבר שמופיע בחוזר מנכ"ל, מופיע בתקנון הארגון; לא מבוצע בכל בתי הספר, לצערי. יש להקפיד על זה, ולחייב את מנהלי בתי הספר לעשות את זה.

הדבר השני, שנובע מהראשון – שוב, מחויב בחוזר מנכ"ל, רק חלק קטן מבתי הספר משיימים את זה בפועל - דוח שימושים שחייב להיות מוגש בישיבה ראשונה של ועד ההורים המוסדי על-ידי מנהל בית הספר ובאישור יושב-ראש ועד ההורים. לא מבוצע. לכן בפועל חלק לא קטן מההורים לא יודעים באמת אילו שימושים עשו בכספים שלהם, עד כדי כך שמצאנו לא פעם בית ספר כזה או אחר, שבהם הנהלת בית הספר עשתה בכספי ההורים כבתוך שלה.

נושא נוסף, הפצנו, כדי להקל על ועדי הורים, חוברת הדרכה. נשמח אם משרד החינוך, שהחוברת הועברה אליו, יעבור עליה, וייתן סוף-סוף התייחסות, כי יש שם גם הנחיות לוועדי הורים, מה הזכויות שלהם, ואיך הם צריכים לפעול בנושאי כספי ההורים, כולל כל התהליך שמתחיל במאי.

אנו מבקשים שהנהלת משרד החינוך תנחה את בתי הספר אפילו באיומים, בכל מה ששייך לתשלומי יתר, והאחריות שלהם שהכספים יגיעו לייעודם. רק בשבוע שעבר נאלצנו לטפל בכמה בתי ספר שבהם הכספים לא הגיעו לייעודם.

תשלומי היתר בשנה שעברה הגיעו לקרוב למיליארד שקל. זה תשלומים לא חוקיים שנגבים בפועל. כדי לצמצם את התופעה צריך, אל"ף, את השקיפות שדיברתי עליה קודם; בי"ת, הצענו כבר בישיבה הקודמת למשרד החינוך, ליצור איזשהו מנגנון, בשיתוף אתנו ההורים, שיצמצם את העלויות – אם זה של הטיולים, על-ידי זה שאנחנו עושים את זה בריכוז יישובי או בריכוז ארצי. יש לך העצמה, שאתה חותם חוזה מול חברה מטיילת, כגוף שמונה 30-20 בתי ספר כגוש אחד, העלות של כל טיול מצטמצמת בצורה דרמטית. לא עושים שום דבר בכיוון הזה, לצערי, עד רגע זה. אותו דבר לגבי סל התרבות – כשרוכשים הצגות, יש הבדל אם תיאטרון זה או אחר חותם על חוזה של 90-80, אפילו מעל 100 הצגות, לבין זה שהוא חותם על חוזה על הצגה בודדת. אפשר לצמצם את העלויות גם כאן בצורה די דרמטית, וכארגון הורים אמר לי אז יושב-ראש הוועדה: תרים את הכפפה. הרמתי את הכפפה, ואני מוכן לשבת עם משרד החינוך בכל עת, בכל זמן ומקום - רק שיגידו שמוכנים, ונעשה את התכנון יחד.

בנוסף, דבר קטן אך משמעותי, לפחות לגבי שלושה שנתונים. גני הילדים – לא דיברו עליהם פה. נדמה לי שיש מקום לדבר גם עליהם, וגם אותם להכניס תחת הפיקוח של תשלומי ההורים. מהרגע שהוחל חוק חינוך חובה מגיל 3, נא להכניס גם אותם למעטפת בקרה גם של הוועדה וגם שר המשרד.

תודה. חבר הכנסת שטבון, בבקשה.

תודה. אני רוצה להבין את המציאות בהקשר של חוזר המנכ"ל, גם לגבי תל"ן וגם לגבי תשלומי הורים מרצון, רשות – כל המושגים האלה, שמרכיבים את שכר הלימוד ואת תשלומי ההורים. לגבי כל מה שקשור למציאות בשטח, אנחנו מכירים שיש הרבה משפחות, שנגררות, שגם כשיש הסכמה בין ועד מנהל מוסדי – זו מציאות שנכנסים אליה הורים, שאין להם ברירה אחרת. יש תל"ן מוסכם או תשלומי הורים מרצון מוסכמים לכאורה, ולא מעט מהמשפחות, בגלל שזו הנורמה שנוצרה – דיברתי לפני שבועיים עם משפחה שסיפרה לי שההורים לא קנו לעצמם בגדים הרבה שנים, כי הם רוצים חינוך הכי טוב לילדים שלהם, ופה הנורמה בשכונה או באזור, ככה משלמים, ואם אנחנו לא משלמים, פשוט לא משתלבים חברתית. אני מעיר פה לגבי מודל השותפות של הוועד המנהל המוסדי מול המוסד, לראות איך עושים את זה בצורה חכמה ונכונה יותר, ובקרה של משרד החינוך – לראות שלא נוצרת מציאות שבה קבוצת ועד מנהל, שלא מייצגת בפועל את אוכלוסיית ההורים, ונוצרת מציאות לא בריאה של הורים שנגררים חברתית לתוך המציאות. ברור לי שאי-אפשר לעשות את זה בכתב, שחור על גבי לבן. אני אומר את זה כהערה לפרוטוקול על המציאות.
דבר שני, שקיפות. טיוטת חוזר המנכ"ל לא מופיעה בפנינו – עד כמה הוא מופיע בצורה נכונה – תודה. אשמח לקבל התייחסות לשקיפות תשלום ההורים מול השימושים – איפה זה נמצא בחוזר מנכ"ל או בצו אחר.

אלה הנחיות חוזר מנכ"ל, שבסוף שנת לימודים צריך הנהלת בית הספר להגיש לוועד המוסדי את הדוח על שימושים. רק לצד הזה יש שני צדדים: יש ועד מוסדי ויש הורים. צריך הוועד המוסדי לדרוש, אם יש בעיות של מנהל שעושה בעיות, תמיד הפיקוח יתערב במקרים האלה. הורים שאינם דורשים, מוזמנים לדרוש.

תוספת קטנה: חוזר מנכ"ל לא מדבר על סוף השנה אלא אומר: בישיבה הראשונה של ועד ההורים המוסדי מנהל המוסד חייב לתת דין וחשבון על כל השימושים שנעשו בכספי תשלומי הרשות ורכישת שירותים מרצון.

על הכול.

הדוח הוא בסוף השנה?

כן. בתחילת שנה על השנה שהסתיימה.

הורה שמשלם, יודע על מה הוא עתיד לשלם?

חוזר התשלומים צריך לפרט בדיוק, כל כסף, מה הייעוד שלו.

לגבי הדרגתיות, המציאות שנוצרה פה עשרות שנים – אני לא מסכים עם ד"ר קדמן, שאפשר לעשות ביטול, למרות שזה המצב האידיאלי, של כל מוסד התשלומים וכו', כי בחברה הישראלית יש גוונים מסוימים ויש חינוך דיפרנציאלי, וטוב שיש אכיפה וטוב שיש פיקוח. יש צרכים ייחודיים. מצד שני, כשעושים תהליכים כאלה, צריך לעשות בהדרגה. אם לא ייווצר פה תהליך הדרגתי, גם המוסדות עצמם – אנחנו מכירים את זה, כשפורסמה הטיוטה הראשונה, התגובות של המוסדות, שגם הם צריכים לעשות שינויים בתוכם, כדי להחיל את חוזר המנכ"ל החדש.

תודה. חבר הכנסת אוחיון.

בשבוע הבא יש כנס שדרות, והוא יעסוק, בין היתר, בסוגיית התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, מערכות החינוך; בכלל, סוגיית צמצום הפערים. אני תמה, איך אנחנו צועדים בעניין הזה לכיוון צמצום פערים? אפילו אם אני מסכים כמעט עם כל מה שאמר ד"ר קדמן לגבי השאיפה בעניין הזה, עצם המחשבה שאתה עדיין משאיר פתח למס פרוגרסיבי – הוא תמיד פתח להמשך קיום פערים. אתה לא תתמודד לא עם האוצר ולא עם אחרים.

נדמה לי שפה צריכה להיות רפורמה רצינית, יסודית, שאומרת: יש סל חינוך מסוים, בסיסי, ארצי, שהמדינה חייבת לספק אותו, ואם יש רשויות מקומיות חזקות, ויש כאלה היום, שנענות ליוזמות מבורכות של הורים, אבל תפקידנו כאן - גם להקשיב לאלה שאין להם קול, אין להם מי שיוביל אותם, אין מי שיציג אותם, אין מי שיתבע יוזמה חדשה בעניין הזה. לכן ועדת החינוך צריכה להיות כאן על המשמר, כן להיענות ליוזמות במידת האפשר, אבל גם שוויון הזדמנויות. יש, ברוך השם, רשויות מקומיות שיכולות לממן, כאלה שמסיימות בעודפים. אז בואו ניתן סל בסיסי שווה לכולם, ללא תשלומי הורים. נכון שאי-אפשר לעשות את זה בבת אחת, ואני מסכים עם ארגון ההורים – צריך לומר: אדוני השר, תציג לנו תוכנית, שתוך שנתיים-שלוש העניין הזה מתבטל. כל ילד במדינת ישראל זכאי לסל כזה או אחר, ואם יש קבוצות ייחודיות שרוצות תגבור בתורני, הייתי אומר: בבקשה תבחר במסלול. אתה לא מעוניין בזה? לך למסלול ההומני. חסרה גם הכשרה בתחום מדעי הרוח. אתה רוצה להתחזק? שהמדינה תיתן מענה, אבל במסגרת סל שירותים אחיד. יש לה אפשרות היום. במקום לקיים מערכת בירוקרטית שמעודדת כל מיני אנשים לגבות כל מיני תשלומים כאלה - זה גם יוצר לא רק מבחינת מניעת שוויון אלא גם מבחינה ערכית. דנו פה בוועדת החינוך במצב שהיינו צריכים לבוא בטענות לוועדי הורים: איך אתם משתפים פעולה עם גביית תשלום למסיבה כזו או אחרת? ילד באופקים לא ראוי למסיבה, וילד ברעננה ראוי למסיבה בסדר גודל כזה או אחר? אבל מסיבות הן רק סימפטום שולי בעניין הזה.

אנחנו מדברים על אתגר, שהמדינה צריכה להתמודד אתו – צמצום הפערים, ולומר לשר החינוך: תכין תוכנית בעניין הזה לצמצום וביטול כל סל השירותים. תהיה תוכנית אחידה, ישבו פה על המדוכה. אני רואה פה כל מיני רעיונות, איך מתמודדים ואיך מוצאים קריטריונים לזה, וזה מוכר וזה שאינו מוכר, וזה מגיע לו ולזה לא מגיע. מערכת כזו סבוכה? ודאי אם היינו מדברים על סל שירותים אחיד, בסיסי, שהוא שוויוני, שמייצג את כל המגזרים – ודאי המגזר הערבי רוצה משהו, והמגזר החרדי רוצה משהו, שהמדינה גם מחויבת לו. מדוע שהמינהל הפדגוגי לא יציע לנו תוכנית מקיפה בצורה אחידה את העניין הזה, וימנע מאתנו את הצעידה להעמקת הפערים החברתיים במשך השנים?

תודה. רויטל.

אני רוצה לדבר על הילדים עם הצרכים המיוחדים. אני נמצאת פה כנציגה של קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחד – לא עמותה מסוימת, סקטוריאלית, אלא כלל הילדים עם צרכים מיוחדים בארץ.

יש כמה סוגים של תשלומי הורים, שאנחנו בכלל לא חושבים עליהם, אבל הם לחלוטין תשלומי הורים, והם נמצאים בחסות או בעצימת עין של המערכת. התשלומים הראשונים קשורים לגני חינוך מיוחד או לכיתות חינוך מיוחד. הם קשורים לתוספת כוח הוראה, כוח מסייע. הם קשורים לתוספת טיפולים והם קשורים לדברים הכי בסיסיים שקשורים לנגישות, כי כל עוד משרד החינוך תופס נגישות כרמפה, אבל הוא לא תופס טאבלט כנגישות או סייעת כנגישות, ההורים משלמים את זה. לא ייתכן שילד, שיש להורים שלו כסף לטאבלט, יוכל לתקשר, וילד שאין להורים שלו כסף לטאבלט, יישאר עם לוח עם אותיות שמוצמדות אליו בסלוטייפ. זה לגבי הגנים ולכיתות החינוך המיוחד.
לגבי השילוב היחידני, הנושא של הסייעות, כמה שאנחנו לא צועקים אותו, ממשיך להישאר באותו מקום.

נעשה על כך ישיבה מיוחדת.

אבל חשוב לי שבנוגע לתשלומי הורים זה יישמע. אני אמא לילד משולב. אם לא הייתי מוסיפה מתחת לשולחן, באפור, כספים למשלב שלו, מה שהיה לי זה מישהי שהיתה מגיעה דרך העירייה, שהגדרות התפקיד שלה – הדרישות ממשרד החינוך – זה עדיפות ל-12 שנות לימוד. כדי לשלב ילד מורכב כמו הילד שלי וכמו ילדים אחרים, נדרש איש מקצוע. אז כדאי שיהיה שם מישהו שיש לו תואר או בחינוך או בעבודה סוציאלית או בכל דבר אחר. אני לא יכולה לצפות ממנו לעבוד ב-21 שקלים לשעה, ובכל הכבוד הראוי לשוויון הזדמנויות, גם לילד שלי מגיע שוויון הזדמנויות. השנה צריכה להיות השנה האחרונה שבה הילדים נחשפים להתעללות הזאת - זאת המילה היחידה.

השלמת טיפולים אחר הצהריים. משרד החינוך כותב בחוזר מנכ"ל, שהטיפולים שהילדים יכולים לקבל במסגרת סל השילוב שלהם, הם מה שלמערכת יש. המערכת משלמת מעט לאנשי המקצוע ולכן אין, ולכן התשובה להורים היא: אין. הילדים עדיין צריכים לקבל טיפולים, ואז הם מקבלים את זה על-ידי ההורים שלהם אחר הצהריים, למי שיש. גם אלה תשלומי הורים. והנושא של נגישות, זה לא קשור למסגרת, בין אם זה בחינוך המיוחד ובין אם זה בשילוב.

נושא תשלומים אפורים של הוראה מתקנת. אין מספיק הוראה מתקנת במשרד החינוך. ההוראה המתוקנת שיש במשרד החינוך מאוד מוגבלת בשיטות ההוראה שלה. התוצאה היא שילד שההוראה המתקנת שבית ספר יכול לתת לו, רוצה לתת לו, או הסגנון שיש לא מתאים לילד, ההורים נאלצים לתת לו, וזה הכי בסיסי- אני מדברת על ילדים שמגיעים למצב שהם אנאלאפאביתים בכיתות ג' וד', בחינוך הרגיל. גם זה תשלומים אפורים. זה אומר שמי שלהורים שלו יש כסף לשלוח אותו לניצ"ן או לחינוך כזה או אחר, לומד לקרוא ולכתוב, ומי שלא, לא.
דיברו פה על עיקרון השוויון, ושלא יהיה ילד שלהורים שלו יש ולהורים שלו אין. עיקרון השוויון זה כמו מטבע עם שני צדדים. עיקרון השוויון זה גם לאפשר לילדים שהדרישות הלימודיות שלהם אחרות, לקבל אותם, ואי-אפשר בשם עיקרון השוויון למנוע מילדים שוויון הזדמנויות. כשמדברים על עיקרון השוויון, בבקשה לזכור שהוא חרב פיפיות מעל ראשם של חלק מהילדים.

תודה רבה. משרד האוצר.

אני רוצה להתייחס בעיקר לנושא סל התלמיד. נושא סל התלמיד והחינוך הדיפרנציאלי שעלה פה הוא נושא חשוב ומורכב, שאנחנו מנסים לתת לו פתרונות. האופן שבו בנוי כל התקצוב של מערכת החינוך, מאוד מורכב, להפוך אותו לצורה של סל אחד לתלמיד. אתן דוגמה לקושי שכזה. המדינה משלמת את משכורות המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ובגני החובה, בחינוך המיוחד. כאשר אנחנו נותנים סל פר תלמיד, שהולך אחרי התלמיד עצמו לבית הספר, אין אפשרות לעשות השלמות של כיתות, אין אפשרות לעשות ניידות למורים.

אבל בתיכונים יש סל תלמיד.

כן, אבל בתיכונים המדינה היא לא המעסיקה של המורים. בחינוך העל-יסודי המדינה היא לא המעסיק, ולכן יש אפשרות לעשות שם סל תלמיד; בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, בגלל שהמדינה היא המעסיק, זה יותר מסובך.

זה לא מדויק, כי גם בחינוך התיכוני זכויות המורים, מבחינת שעות הלימוד ופיטורים והעסקה, הם על-ידי ארגון מורים, אותן מגבלות.

זה לא אותן מגבלות לגבי השלמה. בחינוך היסודי, כשיש לך 20 תלמידים, המדינה משלימה את מרב שעות הלימוד שנדרשות לכיתה; בחינוך העל-יסודי אין השלמה כזאת. אתה מקבל לפי מספר הילדים שלך, ואם לא הצלחת לבנות עם זה כיתה, תסתדר.

ומסתדרים.

אבל זה משהו שהמדינה לא יכולה לעשות – כדי לעשות היצע לתלמיד דרוש לא רק מהלך מאוד מורכב של איגום כל משאבי החינוך לכדי סל; הוא גם מצריך שינוי של כל מבנה מערכת החינוך בסוג ההעסקה. לכן זו שאלה מאוד מורכבת.

דבר נוסף שעומד בפנינו בעודנו באים לדבר על סל תלמיד, וזה עלה בדיון שהיה כאן – מול השלטון המקומי היום יש לנו, תקצוב דיפרנציאלי בהכרח אומר לקחת מהחזקים ולתת לחלשים.

צריך אומץ פוליטי.

נכון. משרד האוצר תומך בו. משרד האוצר הוא לא חסם לתקצוב דיפרנציאלי. אנחנו תומכים בנושא.

סבסוד תשלומי הורים תוגבר גם במלגות ומענקים וגם תוגברה תוכנית השאלת ספרי לימוד, תוגברו מלגות ומענקים לסבסוד תשלומי הורים, שמתבטאים גם בסבסוד נסיעות לפולין וגם בסבסוד טיולים. אלה מועברים לבית הספר, ומנהל בית הספר, על סמך קריטריונים סוציו אקונומיים של ההורים, נותנים הטבות להורה.

סבסוד טיולים לא היה השנה אפילו לא באגורה.

לא נכון. היה תקציב. מה עשו אתו – זו שאלה אחרת.

לא. אמרו כאן אצלך בוועדה שהורידו את זה לחלוטין.

שר החינוך הוריד את המגבלות, ואמר למנהל בית הספר: אתה יכול להחליט על השימוש בכספי המלגות – האם זה לטיולים או לדברים אחרים.

רק שבמקום 1,000 יש לך 100.

נכון. בבקשה.

אני רוצה להעלות את נושא הגדלת הפער בחינוך העל-יסודי. אליי מגיעים הורים בבכי רב, שהם נאלצים לרשום את הילד שלהם למגמה שעולה כמה שפחות כסף, כי אין ידם משגת לאלפי שקלים שנדרשים לשלם עבור מגמה אחרת. זה אומר שאחר כך, כשהם רוצים להמשיך בלימודים אקדמאיים, הם צריכים להשלים את כל מה שהם לא מצליחים לעשות בבית הספר העל-יסודי. את אותם 100 מיליון שקלים, שניתנים לשנה הזאת, הם מיועדים למימון טיולים שנתיים, סל תרבות וציוד לימודי. אני חושבת שהגיע הזמן שאם הורה לצורך מגמה צריך עזרה, שזה גם יינתן מאותם מיליון השקלים ולא רק לצורך טיולים, כי המגמה תכתיב לו, איפה יהיה בחייו הבוגרים. טיול הוא חשוב, אין ספק בזה, אבל ילד שמתחיל את החיים שלו במגמה שהיא סו קאלד יותר נחותה, גם ביציאה מבית הספר התיכון לעבר האקדמיה מצבו יהיה הרבה פחות טוב.

בבקשה.

אני רוצה להתייחס לעניין המגמות בחינוך העל-יסודי. משרד החינוך מתקצב לכל תלמיד שתי מגמות בהרחבה מלאה. בתור מישהי שעברה במערכת ההשכלה הגבוהה, המקצועות הכי נחשבים כדי להתקבל לאוניברסיטה, שבהם אתה צריך לעשות בגרות, זה 5 יח"ל פיזיקה. זה 5 יחידות שמתוקצבות באופן מלא. זה לא מגמה מיוחדת. האמירה שלפיה - אני למדתי 5 יחידות מחול ו-5 יחידות פילוסופיה, כי בית הספר שלי הציע את זה, ואהבתי לרקוד. ההורים שלי שילמו במסגרת התל"ן, כי היו שם שעות נוספות. זה שמדינת ישראל לא מאפשרת לכל תלמיד במדינה לבחור במגמת מחול בתוספת 15 שעות לימוד בשבוע, זה עניין אחד, אבל לעניין האפשרות של כל תלמיד לבצע בגרות איכותית ומלאה עם 5 יח"ל בנושאים כמו מתמטיקה ופיזיקה וספרות והיסטוריה – זה ניתן על-ידי המדינה.

זה לא המגמות שקיימות היום.

בבקשה.

אני עו"ד קרן רז-מורג. אני מייצגת הרבה מוסדות בחינוך העל-יסודי ובחינוך המוכר שאינו רשמי. הייתי רוצה להחזיר את הדיון לכותרת שלו, לתשלומי ההורים המוכר שאינו רשמי, בעקבות חוזר המנכ"ל שאמור להתפרסם כאן.

אני ציפיתי שהדיון יתנהל כך שטיוטת חוזר המנכ"ל תוצג בפני הוועדה, וניתן יהיה להתייחס אליה.

העיקרים שלה הוצגו.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שלא קיבלו התייחסות, ולפחות לפי הטיוטה שפורסמה עד עכשיו, צפויות ליצור בעיות משמעותיות בכל הקשור לתקצוב ולביצוע החינוך המוכר שאינו רשמי בארץ.

מדברים פה הרבה על התשלומים האפורים. לצערי הרב, החוזר הנוכחי, שעומד להתפרסם, אם הוא יתפרסם, בדומה לטיוטה שפורסמה, הולך להשאיר הרבה מאוד מהתשלומים מחוץ לגדר, הרבה מאוד תשלומים אפורים בלית ברירה. היום החינוך המוכר שאינו רשמי מתוקצב – נדון על זה בדיון הבא, אבל הוא מתוקצב בצורה חסרה באופן משמעותי. אין היום קורלציה בין מה שמתוקצב עבור אופק חדש ועוז לתמורה לבין התקצוב שניתן במוכר שאינו רשמי. המוכר שאינו רשמי מתוקצב על-ידי המודל הישן. מהצד השני, המורים עובדי ההוראה עד רמת הסייעות היום בגני הילדים צריכים לקבל שכר, וזה מוצדק, בהתאם למקובל במשרד החינוך. נוצר כאן פער משמעותי מאוד בתקצוב. חוזר המנכ"ל הנוכחי מנסה לדבר בשפה שסוף-סוף, להשלים את הפער הזה מכספי - - - אבל הוא שוכח כאן נקודה מרכזית: מעבר לזה שצריך לראות שהדבר הזה ישלים את החסר- - -

צריך לתת ערכים כמותיים לאחוזים. זה הדיון הבא.

נכון, יש פה גם עניין של ממה נגזרים ה-100 אחוז, נדבר על זה בדיון הבא, אבל יש פה גם עניין מהותי. הורים שבוחרים בחינוך מוכר שאינו רשמי בחרו לצאת מתוך המערכת הרגילה. לפעמים הם בוחרים לעשות את זה כי הם רוצים חינוך חרדי, לפעמים כי הם רוצים חינוך ייחודי, שלא ניתן במסגרת הרגילה. בחלק מהערים ההגבלה של החינוך המוכר שאינו רשמי בגביית תשלומי הורים, שמתייחסת רק לאותם אחוזים, לא מאפשרת שום דבר שונה מהחינוך הרשמי. התוצאה של זה היא שכל הייחודיות שבשלה ההורה בוחר להגיע לחינוך המוכר שאינו רשמי, מתמסמסת או קורית על-ידי תשלומים עקיפים בתרומות לעמותות שליד בית ספר ובכל הדרכים האחרות.

כלומר איכות שווה כסף?

שונות שווה כסף בהרבה מהמקרים. ד"ר קדמן אמר דבר מאוד נכון – שלמרבה הצער, יש מכבסת מילים סביב כל הנושא של תשלומי הורים, ומה שמטריד אותי בעניין הזה, שהיום גובים תשלומי הורים עבור כל מייני שירותים סתמיים ולא עבור הדבר המרכזי שמטריד את ההורים – רמת החינוך. הורים רוצים יותר שיעורים, הורים רוצים כיתות קטנות, הורים רוצים שיטת לימוד אחרת. עבור כל הדברים האלה אסור לגבות. מותר לגבות עבור עוד טיול. לא ברור שהטיול הנוסף הזה, יש לו משמעות כל כך חשובה עבור הילדים כמו, למשל, היכולת של ילד ללמוד בכיתה של 20 ילדים ולא של 35 ילדים או של 40 ילדים. עבור זה משרד החינוך לא מאפשר לגבות - לא בחינוך הרשמי ולא בחינוך המוכר שאינו רשמי, ודווקא בחינוך המוכר שאינו רשמי, שהוא חינוך שבו המדינה מצהירה: אני נותנת להורים זכות לבחור משהו אחר - שם היא שמה גם מחסום בדרך לאפשרות הזאת. כאן היא מפספסת מטרה מאוד מרכזית, לדעתי, שהמחוקק עצמו בחר להציב באפשרות לקיים חינוך מוכר שאינו רשמי.
עוד נקודה משמעותית בחוזר הזה היא נושא התקורות. החוזר מאפשר השלמה של עוד 10 אחוז נוספים מתקציב הבעלות דרך ההורים עבור תקורות. הרכיב של 10 אחוז תלוש מהמציאות. יש פער מאוד גדול בין תקורה של בית ספר שנמצא בהוד השרון לבין תקורה של בית ספר בבאר שבע, כשלמעשה שניהם יכולים להיות מתוקצבים באותה רמה על-ידי משרד החינוך, לכן אותם 10 אחוז יהפכו לאותו מספר שאפשר לגבות מההורים. אין לזה שום היגיון, במנותק מהשטח. יש מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, שמקבלים מבנים מהרשויות, ויש מוכרים שאינם רשמיים שאינם מקבלים. הפער הזה דרמטי, ולא ייתכן שהמדינה תתעלם ממנו, כשהיא באה לקבוע אילו תשלומי הורים ניתן יהיה לגבות במוסדות האלה.

בנוסף, מועד האישור של גביית תשלומי ההורים. היום מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, כשהוא רוצה להגיש בקשה לרשיון בפברואר או במרס או באפריל אפילו בשנים מאוחרות, נדרש כבר בשלב הזה להגיש את כל המערכת התקציבית שלו למשרד החינוך, ולקבל עליה אישור. בזכות אותו אישור הוא יכול לקבל רשיון לפעול, ובזכות הרשיון הזה הוא יוכל לקלוט תלמידים ב-1 בספטמבר.

אי שם בחושד יוני תגישו בקשה, תתחילו לגבות תשלום אחד על סמך אותה בקשה, ואנחנו באמצע שנת הלימודים, באוקטובר או בנובמבר, נגיד לכם אם הבקשה אושרה או לא. כשמדובר על כאלה תקציבים משמעותיים עבור המוסד החינוכי, אנחנו מדברים על סדר גודל של 40-30 אחוז מהתקציב שלו לפחות. אי-אפשר להגיד למוסד חינוכי: תתנהל על סמך מה שאולי נאשר לך ואולי לא, ואם לא נאשר לך, תצטרך להחזיר להורים.

היום האישור הולך להיות לפי חוזר המנכ"ל הנוכחי, אישור שיינתן על-ידי המחוזות. זה יוצר פערים מאוד גדולים, מאחר שיש פערים בתפיסה של מנהלי המחוזות לגבי החינוך המוכר שאינו רשמי. זה צריך להיעשות בצורה כלל ארצית- אישור שיינתן על-ידי רשות או מערכת שהיא ארצית ולא רשותית.

תודה. יואב.

קודם כל, אני רוצה לפתוח בברכות למשרד החינוך, שבפעם הראשונה מסדיר את הנושא של תשלומים חיצוניים – זה לא תשלומי הורים בנוגע למוכר שאינו רשמי, ועכשיו ארשה לעצמי להציג את המצב בשטח.

בכניסה לכנסת תפס אותי הורה, שהבן שלו לומד ברשת החינוך התורנית, והוא כל חודש משלם 600 שקלים נוספים לחשבון שפתחו כדי להעביר אליו כספים לכל מיני שימושים. החשבון הוא לא של בית הספר, הוא לא מקבל קבלה על הכסף הזה. יש פה מערכת שלמה שחורה, שמתנהלת לצד בתי הספר, ואותה צריך לגמור גם במוסדות שמתוקצבים ב-100 אחוז. אני מודע לכל הקשיים שהציגה חברתי קרן רז-מורג, ועדיין, צריך להסדיר את הדברים, שכשהורה משלם, הוא יידע למה ועל מה הוא משלם.
כשהנושא הזה מגיע לפיקוח, הוא ממוסמס. המפקחים הקיימים, בקושי את מטלות הפיקוח שלהם עצמם, שהם צריכים וחייבים לעשות, הם לא עושים - הן בתחום האפליה ועוד בתחומים רבים. אז לשים עליהם עוד משהו, לטפל גם בתשלומי הורים, ואני לא רוצה להביא שוב את המקרה מאלעד, שטיפלנו בו מול המערכת, שגבו שם תשלומי הורים, והפיקוח גלגל את ההורה מכל המדרגות, ובקושי בדברים הבסיסיים של קבלת התלמיד, התעסק. אז אני לא מדבר על הרחקת תלמיד, קבלת תלמיד, אפליה ועוד, ופיקוח פדגוגי, שזה עיקר התפקיד של המפקחים, שאת זה הם לא מספיקים לעשות – לשים עליהם גם פיקוח כזה. בלי להקיםפה קבוצת מפקחים, שהנושא של הטיפול שלהם יהיה רק בזה, זה כמו לעשות חוק ללא מטרה. אין שום מטרה בחוזר המנכ"ל הזה, אם אין מי שיאכוף אותו.

לגבי הפרסום, אני מכיר את הפרסום, ולא רוצה להעליב את משרד החינוך כאן בוועדה. אני מכיר את שיטת הפרסום של האתר. השיטה הזאת לא עובדת, ודאי שלא בתחום המוכר שאינו רשמי. דברים שם יורדים, עולים. אני לא רוצה להביא דוגמאות מהעבר. השיטה של הפרסום באתר היא כסת"ח, כאילו פרסמתי.

אני לא מקבל את זה. אני מדבר על העיקרון – אני לא יודע איך זה מפורסם. העיקרון נכון, שהממשלה ומשרד החינוך וגורמים אחרים יפרסמו באינטרנט בצורה מסודרת.

יש אנשים שאין להם כסף לאינטרנט.

בכל מקרה, כשההורה בא לשלם את תשלומי ההורים, הוא מקבל פירוט. מה כל כך קשה, שעל הפירוט הזה יהיה כתוב במפורש: לבית הספר השנה אושר סכום X לגבייה, ועם המסמך הזה הוא יוכל לפנות אליכם בתלונה, ואני אעביר לכם שמות בתי ספר עם השמות, אם תהיה שם חריגה.

בנוסף, חוק התובענות הייצוגיות 2006 נועד לתבוע תביעות קטנות של הרבה אנשים מגופים כדי להרתיע אותם, כדי לגרום לגופים שגובים גבייה לא חוקית, להימנע מגבייה לא חוקית, גם כשמדובר בשקלים בודדים, גם כשמדובר בעשרות שקלים וגם כשמדובר במאות שקלים. לצערי הרב, חוק התובענות הייצוגיות מחריג במוכר שאינו רשמי לחלוטין, ולדעתי, גם את מוסדות החינוך בכלל, כי הם גורמים תחת פיקוח, אז יש סעיף החרגה. כדאי לשקול לפתוח את הנושא הזה, כי ברגע שתהיה החרב הזאת מעל, אולי ישקלו לא לגבות גביות לא חוקיות.

בית הספר הראשון שיבטלו לו את כל התקציב השנתי, כי הוא חרג מתשלומים, כולם יתחילו להקפיד. בבקשה, משרד החינוך.

דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים של משרד החינוך. ראשית, נכון שהחזון שהצהיר השר הוא האידיאל של כולנו – לבטל בעתיד את תשלומי ההורים. ברור שזה האידיאל של כולם. יחד עם זאת, צריך לומר שזה לא דבר שנעשה ביום אחד, וכבר אפשר להצביע על שורה של צעדים שנעשו בשנים האחרונות, שהן משמעותיים. אני רוצה לציין כמה מהם. ציינו פה את הגדלת תקציב המלגות ל-100 מיליון שקל. יש תקציב ייעודי של מלגות לפונים של 35 שקלים, תקציב השאלת ספרי לימוד, שזה נתח משמעותי מההוצאה של משקי הבית, גדל דרמטית, ומספר בתי הספר שהצטרפו לתוכנית גדל בעשרות אחוזים.

עדיין הם מיעוט מבוטל.

זה לא מדויק.

מתוך מעל 4,000 מוסדות חינוך, בכמה יש ההסדר הזה? שליש.

זאב, אל תעלה את זה, כי הבעיה היא בעיקר בארגוני ההורים. יש מספיק תקציב לכל בתי הספר בארץ.

הבעיה אינה תקציבית.

הם לא רואים את הערך התקציבי שבזה.

נכון, אבל אנחנו בתיקון של החוק, ואני מקווה שבשנה שאחת אפשר יהיה לפתור את זה.

נציין גם את העובדה שהיום יש חינוך חינם לגילאי 4-3 – מה שלא היה בעבר. זה פריסה ארצית. יש הנושא של מסגרות צהריים, מימון מלא של המדינה באשכולות 1 עד 3 לרבות ארוחה חמה לכל תלמיד לגילאי 3 עד 8. זה לא דבר של מה בכך. אני יכול למנות עוד שורה של דברים.

לגבי סל התלמיד, העמדה של המשרד, שכן ניתן לעשות סל תלמיד בכל שלב חינוך, ובימים אלה יושבת על המדוכה ועדה משותפת שלנו ושל משרד האוצר בניסיון לגבש סל תלמיד במסגרת תקציב דיפרנציאלי במערכת החינוך. זו עמדת המשרד.

רק שאלה, בבקשה: מהנתונים שהציגה ד"ר מאיר עולה שלפחות שתי רשתות – מעיין חינוך תורני ורשת חינוך עצמאי – לא הגישו כלל את חוזרי התשלומים שלהם לאישור. השאלה, אם אתם יכולים להצביע, למה דווקא שתי הרשתות האלה לא מגישים בכלל? כי לא משלמים שם כלום – דבר שאני בספק רציני - או אולי לא מכירים בכם?

ארשום בפניי. אני מעדיפה בנושא הזה לא לענות. יש גם שאלות על לימודי ליבה ושאלות אחרות. זה הכול בחבילה אחת.

בבקשה.

שמי אורי קידר, אני עורך דין. בין היתר, מייצג בבג"ץ בנושא תשלומי הורים, שמסביבו יש נושא חוזר המנכ"ל החדש, או במקביל אליו.
בסוף-בסוף מטרת החינוך במדינת ישראל, בראש ובראשונה, לצמצם פערים, שרק הולכים ומעמיקים, לצערנו. נכון מה שאמרה חגית, שיש פער אינהרנטי בין נושא תשלומי הורים לבין צמצום פערים. לצערי, הצורה שבה משרד החינוך מנמסה להתמודד עם זה - לבטל צד אחד של המשוואה. אני חושב שיש דרכים יותר הגיוניות לעשות את זה מבחינה כלכלית וגם מבחינה מוסרית, ובעיקר בהתחשב בכך שאנו חיים בדמוקרטיה ליברלית ולא במשטר מרקסיסטי או קומוניסטי. אי-אפשר להגיד: אני נותן לכולם רק סל מינימום, ולצפות שההורים יסכימו שהילדים שלהם יקבלו פחות חינוך. זה מצב לא כל כך הגיוני. הסיבה המרכזית לפערים בחינוך לא נובעת משתשלומי הורים אלא מהבדלים, למשל, בתקצוב בתי הספר – שדוקטור שמלמד בגימנסיה הרצליה מקבל שווי שעה הרבה יותר גבוה ממורה חיילת בשדרות – זו בעיה אחת; בעיה שנייה, יש תשלומי הורים מרוכזים. רשות מקומית חזקה אוספת כסף מהתושבים החזקים שלה, ונותנת הרבה כסף לבתי הספר המקומיים שלה, וכך הם עובדים עם תשלומי הורים ממוסדים וחזקים – מה שרשות מקומית חלשה לא יכולה לעשות.

אי חושב שאם הורים רוצים לשלם יותר כסף לחינוך ילדעים , זה מבורך. משרד החינוך יכול לקחת את זה בחשבון, וללכת, כפי שהציע ד"ר קדמן, למשהו יותר פרוגרסיבי, דהיינו לומר: אתה רוצה לשלם עד רף מסוים – תשלם. תעשה מעגל פנימי של מלגות בתוך בית הספר או בתוך מערכת החינוך. מעל רף מסוים של תשלום ניקח חלק מהכסף הזה ונעביר אותו לפריפריה, לבתי ספר חלשים באותה רשות, בין רשויות. כמובן, נושא תקצוב הרשויות ונושא השלטון המקומי, שהוא המכבסה הכי גדולה להנצחת הפערים בחינוך בישראל, צריך להעלות על השולחן, אבל אם אנחנו מצטמצמים רק לנושא תשלומי הורים, ובאמת חשוב לנו צמצום פערים, תאפשרו להורים להכניס יותר כסף למערכת, קחו חלק מהכסף הזה, ותנו אותו לפריפריה. כך הכנסתם יותר כסף לחינוך, גם הפריפריה תקבל יותר, וגם הורים יוכלו לתת כסף לילדים שלהם, כי אין ספק – אם אני רוצה לתת לילדים שלי יותר כסף לחינוך, אתן להם. הפערים בין ילדים בתוצאות המיצב שלהם, בין כאלה שמקבלים שיעורים פרטיים אחרי הצהריים לכאלה שלא מקבלים, הוא אדיר. את זה אף אחד לא יכול ולא מציע למנוע. לכן אני אומר – תנו לתת יותר כסף, ותשתמשו בו בשכל כדי לצמצם פערים ולא כדי להגדיל אותם.

תודה. אנשי משרד החינוך, חגית, רוצה להוסיף משהו? היועצת המשפטית?

אפתח את הסיכום בכך אני חושב שנכון, ונעמוד על כך בוועדה, לקיים דיוני עומק, ודיונים על נושאים עקרוניים שטרם קיבל עליהם משרד החינוך החלטה, וכמובן, לא לעשות אותם בלחץ של זמנים או בלחץ של כותרות ואירועים. ככל שנצליח להרבות בזה, אני חושב שהוועדה תעשה את מלאכתה יותר טוב.

הגישה של משרד החינוך, ואני תומך בזה תמיכה מלאה - לחזק את החינוך הציבורי. במדינת ישראל אין חינוך פרטי, למרות שהרבה חושבים שיש. כל החינוך מתוקצב על-ידי המדינה - גם הפטור, גם החינוך המוכר שאינו רשמי, וכמובן, החינוך הרשמי. כמובן, מתוקצבים בצורה אחרת. זה בדיון אחר. לכן המדינה לא יכולה להסכים למציאות שבה, מצד אחד, היא מממנת בדרך כלל גם יותר מ-50 אחוז גם את בתי הספר שהציבור קורא להם סו קאלד פרטיים, ועכשיו בתי הספר האלה מרגישים חופשיים לגבות מההורים סכומי כסף גדולים, ועל-ידי כך ליצור את בתי הספר הללו, שהם לא הרשמיים, שיש להם אטרקטיביות על-ידי הציבור.

מצד שני, כל הורה רוצה שהילדים שלו יקבלו את החינוך ברמה הגבוהה ביותר, ורוב ההורים מוכנים להוציא על זה לא מעט כסף. לכן יש פה בעיה מורכבת מאוד, רבת פנים, ואילו היו פה רק קליינטים מול נותני שירותים, והוויכוח ביניהם זה מי נותן את הכסף ומי מקבל אותו, היה ויכוח יותר פשוט. אבל הוויכוח הופך דרמטי, כי חלק גדול מההורים וארגוני ההורים ו-וועדי ההורים תומכים בעצם ומשתפים פעולה עם הנהלת בית הספר ועם הרשויות המקומיות בתשלומים רבים ונוספים, ועושים את זה לא ברוע לב אלא מסיבות חיוביות ולגיטימיות. זה מגדיל כל הזמן את הפערים.

אני חושש שחוזר המנכ"ל הזה, בצורה הזו או בתיקונים קלים, עלול לא להשיג את מרטתו? הנושאים פה הם מאוד רגישים ועדינים. המתח המובנה הזה, לא ברור לי אם יבולע. החשש הוא שמקרוב הנחיות, שחלק מהן, הציבור לא כל כך יכול לעמוד בו, ופיקוח חלש של משרד החינוך, בעצם יהיו הנחיות, נהלים וכללים, אבל כפי שזה היה עד היום, הפיקוח הוא חלש, ואם הפיקוח יהיה דרמטי ודרקוני, אני חושש מאוד שנראה בתי ספר שלא יוכלו להתקיים – גם הניסויים, גם הייחודיים, גם בחינוך הממלכתי-דתי – להזכיר לכם ששם אין להורים בחירה בסופו של דבר, ועוד דברים נוספים.

עולים פה כל מיני נושאים, הגדרות שלא תמיד מובנות לכולנו באותה צורה. המונח תשלומי הורים, לפי הבנתי, כוללים את תשלומי החובה ותשלומי הרשות. גם רשות – מאוד בעייתי, כי הורה שלא רוצה לשלם אידיאולוגית –אני לא מדבר על הורה שלא יכול לשלם; לזה צריכים להיות פתרונות – לא משלם. אני מכיר רשויות שחמש-שש רודפים אחרי איזה הורה שלא שילם 20 או 30 שקלים, שהריבית וההצמדה הרקיעו שחקים, והקרן היתה קטנה מאוד.
הצעתי גם בדיון הקודם, ואני מציע גם עכשיו, למשרדי האוצר והחינוך, לבטל לאלתר לחלוטין את תשלומי החובה. תשלום החובה הוא סך הכול הביטוח, ותראו איזה הישג אפילו פוליטי ציבורי תוכלו להשיג בכך שתכריזו על ביטול תשלומי החובה. גם הביטוח, הגבייה שלו והצורה של המכרזים מדי כמה שנים שצריך לעשות, מסבך את כל העניין, והופך גבייה של עשרות שקלים בודדים, שגם אם אין שוויון – בדיון הקודם גילינו שברשויות החזקות משלמים פחות מאשר ברשויות החלשות. זו נקודה צדדית שרציתי להעיר עליה. לפי החשבון שלי, של 3 יחידות במתמטיקה, זה 80-70 מיליון שקל סך הכול. אני חושב שאפשר אפילו הצהרתית לעשות פה מהלך חשוב.

גבייה על-ידי הביטוח הלאומי. אנחנו עובדים על זה. יש הסכמה של משרד החינוך. יש אפילו נכונות של הביטוח הלאומי. האוצר – נצטרך לשכנע אותו לחשוב בעניין הזה מחוץ לקופסה, כי היסטורית האוצר מתנגד לעניין הזה מסיבות לגיטימיות יותר, לגיטימיות פחות. אני חושב שזה יכול לרכך מאוד את נושא התשלומים, להסדיר אותם בצורה מסודרת. נדמה לי שזה כיוון בהחלט נכון.

גם אם וכאשר נסדיר את תשלומי ההורים ואת שכר הלימוד למוסדות שאינם רשמיים, והניסויים והייחודיים, זה השלטון המקומי, כי בסופו של דבר השלטון המקומי ברשויות חזקות – ולאו דווקא שם; ברשויות שמכירות בערך החינוך. זה לא תמיד רק החזקות. עכשיו דוגמה מצוינת זה בית ג'אן, שכולם מסתובבים סביבה, וישוב עם סוציו אקונומי מאוד נמוך. לכן זה לא רק רשויות חזקות. זה רשויות שראש הרשות מבין ומיישם את התובנה של ערך החינוך וחשיבותו עבור תושביו. אבל אין ספק שזה פרוץ. מצד אחד אפשר לומר, בואו נגביל את ראשי הרשויות לתת כספים, וזו תהיה טעות, אבל הפתרון הוא סל חינוך או סל לתלמיד, שאני מקווה שתימצא הנוסחה. היא לא פשוטה כמו התיכון, אבל היא אפשרית. יש תיכונים בארץ שבהם יש 20 ילדים בכיתה, ויש פיצוי מסוים על זה – לא כמו בחינוך היסודי, ששם תקן הוא תקן, ולא מעניין התקציב את הרשות המקומית או את בית הספר, אבל אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת. פועל יוצא זה תקצוב דיפרנציאלי. אנחנו נייחד בשבוע הבא בכנס שדרות, יהיה דיון של ועדת החינוך בכנס שדרות לנושא התקצוב הדיפרנציאלי. על-ידי כך המדינה בתקציב העומד לרשותה - בלי קשר להגדלת תקציב. אני תמיד מוכן לכל דיון על הגדלת תקציב, אבל צריך להיות ריאליים. אם לא נצליח לעשות שינויים גם בתוך התקציב בלי האיום כל פעם להגדלתו, לא נעשה שינויים אף פעם. נכון שיש התנגדות של הערים החזקות, של 15 הערים הגדולות. היה לי הכבוד להיות מהמייסד של הארגון הזה יחד עם רון חולדאי. יש לי הרבה ויכוחים אתם, ולמזלי, יש לי רגל אחת בחיפה ורגל אחת בירוחם, ואני מבין היטב את הפערים האלו. אין ברירה, סל לתלמיד שנותן בסיס, עליו אפשר להנחות את הרשויות המקומיות, כמה הן חייבות להוסיף, וזה צריך להיות לפי סוציו אקונומי, ולמשרד החינוך יש הנתונים האלה, ותקצוב דיפרנציאלי של משרד החינוך כלפי הרשויות המקומיות, כלפי בתי הספר, כי בסופו של דבר הפערים שהולכים וגדלים בתוך מדינת ישראל, בתוך החברה הישראלית, ניתן להתמודד אתם דרך החינוך. אין לי בזה ספק.

אני מבקש, אל"ף, לקבל את חוזר המנכ"ל, כשפחות או יותר תסכמו את הכיוונים שלו, כדי שנוכל גם להיות שותפים. תרשמו לכם את כל ההערות שעלו. צריך מצד אחד, להגביל את התשלומים, ומצד שני, לאפשר מספיק חופש פעולה – אחרת נימצא שאנחנו יותר מביאים נזק מאשר תועלת. אתם יודעים כמוני – יש הרבה מאוד בתי ספר טובים מאוד, ייחודיים, ניסויים, שעלולים לסגור את בתי הספר האלה, בטח לא במתכונת הזאת. ולא צריך צי מפקחים. מספיק בית ספר אחד שיודיעו לו: אתם לא מקבלים תקציב בכלל ממשרד החינוך, כי עברתם באופן בוטה על כך וכך – שכולם ילמדו את זה ולא יעשו דברים אחרים.

עלו פה עוד דברים רבים. רשמנו אותם. זה ודאי לא דיון אחרון אפילו השנה בנושא החשוב הזה. ננסה בתיאום עם משרד החינוך, לעשות קצת יותר סדר, ולדאוג לא לשפוך את התינוק עם המים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:03.>